מותר להזיק בפורים? | הרב בן ציון אלגאזי | שיעורים כלליים מסכת בבא קמא

שאלה של הרב זנברשטיין של אחד שנשבר לנו המשקפיים הגבאי נשברנו משקפיים תוך כדי תוך כדי השמחת בר מצווה לכאורה פטורים אין חיוב שלם לגבאי עבור הנזק אומר למה הגבאי לא צריכים לשלם לו אומר שבת משכן לא עשה בדרך חזק והשחתה אלא מתוך שמחת חתן וכלה כותב אחרי זה עוד מאיפה מאיפה הוא קיבל את השבירה של קפיים מסוכריה שנזרקה עם העזרת נשים אז הרב זה מה ששן אומר לו מדוע אתה מפנה ראשך באמצע התפילה לעזרת נשים צודק צודק זה כבר מזיק בידיים זה בורך חזקה בגלל זה הוא פתר את ה >> אנחנו סמוך ונראה כבר לורים אז נתעסק בעניין של מזיק וניזג בענייני הפורים שזה בטח גם קצת נוגע לבבא קמה גם נוגע באופן מעשי נשימתנו הקדושה ששמחים ברוך השם מאוד תודה רבה ו דברים שנוגעים על אוכל למיסך אז א נתחיל נתחיל באופן א מהגמרא אצלנו למעשה זה גמרא אצלנו בבמבקמה וגם הגמרא בסנהדרין לגבי זה שאדם מועד לעולם אם יש מצב שבו אדם נכנס לנזק כזה או אחר אדם נכנס למסיבת פורים באופן כזה או אחר ותוך כדי המסיבה היה נזק לכאורה באופן הכי פשוט שבעולם הוא צריך להיות חייב ולמה כי אדם מועד לעולם אדם מועד לעולם לא הביתי את הגמרא אצלנו בברכה כמה כי בסנהדרין זה יותר מדויק להגיד שאדם מועד לעולם תניין אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין באונס בין ברצון לא משנה איך הזגת שילמת אומנם יש בשיעור שאחד השיעורים שהעברנו דיברנו על מחלוקת הראשונים שיש פה בין התוספות לבין הרמבן התוספות אומר יש לחלק בין אונס גומור לאונס שאינו גומור על פי הירושלמי תוספות אומר אדם מועד עולם אפילו באונס באונש שאינו גמור באונס גמור כמו דוגמה שמביא בירושלמי שאדם הלך לישון ושמו לו כלים מתחת לרגליו זה כבר עונס גומ יהיה פטור הרמבן טוען כנגדו לא אדם מועד לעולם בכל צורה שהיא גם באונס גמור שיטת הרמבן דיברנו עליה באריכות עוד שיטת ראשונים נוספת אבל זה כרגע לא הנושא של השיעור לגבי דין אונס באדם אבל לכאורה בצד הפשוט של הדברים אדם שמזיג באונס חייב לשלם אז האם יכול להיות מצב שבו יש פטור לאדם שנמצא במסיבת פורים תוך כדי המסיבה היה היה תקלות כאלה ואחרות שבר למישהו את המשקפיים העיף לו אותם ונשברו קרא לו את הבגד אה השפריץ עליו כל מיני חומרים כאלה ואחרים אני זוכר כבחור ארישיבה שלנו היה לו פרק אחד האמריקאים פיזר לו על הפרק חומר כזה לבן שאמריקאים זה הוא יצא מגידרו מהצבים הפרק בשנה היה הדבר הכי חשוב ו האם הוא חייב לשלם לא חייב לשלם לו זה כמו משימה זה עורקים זה היו זה פשוטכם אני אביא גם שאלה שהרב אוריה דן בה השבוע בקהילה שלו היה שמה בר מצווה תוך כדי זריקת הסוכריות בבר מצווה נשברה אחד הוויטרינות הביטראז'ים הביטראז'ים זה התברר שהביטראז' שבע שבה בביכסת של הרב אוריה זה בקסת מאוד מיוחד 15,000 שקל שקסריה >> סוכריה סוכריה לא סוכריה כזאת תמימה כמו שהרב זה משהו כנראה איזה rpג כזה ככה זה נראה לפי איך שזה נשבר אחרי זה הם עשו תקנות במקום סוכריות חומר זה גומי כל העסק עברו כדורים לנשק קל אבל ברעיון היה זה שבסופו של דבר הסוכריה הזאתי שברה מדרש ו15,000 שק האם חייבים לשלם או לא לכאורה באופן הכי פשוט בר מצווה נוהגים לזרוק סוגיות זורקים מה מה הבעיה אז זה הדיון תוך כדי שמחה שנוהגים לשמוח שמחת חתן וכלה שמחת פורים שמחת בר מצווה כשנוצרים נזקים אחד לשני יש חיוב לשלם עליהם מדין אדם מועד לעולם תיזהר אל תעשה נזקים אתה נכנס או לא בוא נראה את העניין הזה נתחיל מגמרא מסכת סוכה גמרא מסכת סוכה הראשונים שמדנים על מה שכתוב בסוף המשנה רבי יוחנן בברוקה אומר חריות של דקל היו מביאים חובתים אותו בקרקע מצידי המזבח זה שביעי של סוכות ואותו היום נקרא יום חיבוט חריות מיד תינוקות שומתין את לובהן ואוכלים את רוגיהן מה המשמעות שהיו התינוקות אוכלים את אתרוגיהן רשי מביא מיד תינוקות שומטים אתה הגדולים שומטים את ולב הקטנים מידם בשביעי ברשי הבא ואוכלים את רוגיהם של תינוקות ואין בה דבר משום גזל ולא משום דרכי שלום למה שכך נהגו מחמת השמחה אם זה שמחה ככה נהגו חים אתרוגים אוכלים שותעים זה נגמר לכאורה אין שום גדר של חיוב מה הגדר של הפטור שכך נהגו לא מצליח להבין עד הסוף מה ההגדרה הזאת שנקראת שכך נהגו אבל ככה רשי מציין לא רק שרשי מציין כך התוספ תוספות מביא שני מהלכים במקור ארבע מיד תינוקות שומתין נון הוא לובע תינוקות שומטין הגדולים מידן ואוכלים את רוגניים של תינוקות ואין בדבר משום גז משום דרכי שלום זה ציטות מרשי כך נהגו במחמת שמחה כך פירש הקונטרס ויש ללמוד מכאן לאותם בחורים שרוכבים בסוסים לקראת חתן ונלחמים זה עם זה וקוראים בגדו של חברו או מקלקל לו סוזו שהם פטורים למה שכך נהגו מחמד שמחת חתן וקלה יש פה שים ח ומשתוללים וקוראים ושוברים פרדות וסוסים זה אין בעיה למה כך נהגו זה בדיוק שיטת רש"י התוספות מביא אבל עוד תירוץ ועוד יש לנו מהר אומר תוספות דמתניתן לא כלל שיחטפו הגדולים מידם של תינוקות אלא מיד כלומר לאלתר זה לא מידם של התינוקות כמו הפשט הפשוט של המשנה אלא הכוונה היא באופן מיידי מה העניין של אופן מיידי דין מוקצא שומדים ללובצבן לפי שהלול הרוח וצחקים בו וחגים שהיו אוכלים אשתניך עד פרק בגמרא למנד אמר אתרוג בשביעי מותר אחשמ תינוקות אם גדולים לו ובקונטרס דחק לפרש דחבר תינוקות דווקא שלא הוקצה למצווה גמורה אבל של גדוילים הוקצה למצווה גדולה גמורה אסורים כל היום אז לכאורה לפי ההסבר שני של תוספות לא מדובר פה שהם יכולים לחטוף לפי ההבנה הראשונה בתוספות בגלל שכך נהגו זה לא משנה דווקא מתינוקות או לא אפשר לגזול בס סוכות מחמת השמחה של אותו יום מחמת המנהג ואין הבדל בין קטנים לבין גדולים פה בפי ההסבר השני של תוספות קודם כל הוא אומר אין היתר לחטוף על על צד גזל זה לא היתר אלא מדברים פה בכלל מדיני מוקצא דיני מוקצא יש לחלק בין שקטנים לבין שגדולים זה מה שתוס רוצה להגיד דאחמה של תינוקות גדולים בקונטרס דאחר לפרש שלא הוקצה למצווה גמורה אבל שגדולים הוקצה למצווה גמורה אסורים כל היום וקשה דין כן בן ממר תינוקות אם גדולים לו צריך איזשהי חלוקה בין גדולים בן קטנים כי תוספות מבין בהבנה הפשוטה שלו שלכאורה אין הבדל בין גדולים לבין קטנים יוצא לפי זה שבהסבר הראשון לחטוף ולקחת בלי רשות גם מגדולים יהיה מותר מה בסיס ההתר כך נהגו אם נוהגים זה דרך ההשתוללות שיש באותו יום מה שנהגו כבר נהגו הביטוי הזה של תוספות יוצר לנו מצב שישנם למעשה שני תירוצים שחלוקים ביניהם לפי ההסבר הראשון עיתר השבירה, הלקיחה, הגזל מותר מצד כך נהגו. לפי ה עוד יש לומר בתוספות אין התר כזה רבי סי אין דבר כזה שעושים שמחה ויש את הירים אסור. אם יש בעיות הלחתיות אחרות מצד מוקצה זה כן אבל מצד השתוללות שגורמת לנזקים גזלות וכולי אין התר. מצוין. האמת היא שהמושג הזה של כך נהגו וזה גורם להתר. מצאנו בגילוני הש"ס שם בסוכה. זה מופיע בשני תוספתות. אחת מופיע במעשרות. אתם רואים בסוף העמוד הבדין המדליקים מבד לבד. אין חוששים משום גזילו של בעל הבית. שכך נהגו. היו בדדים עוסקים בבתים טקסטיל. היו כנראה שורפים את את הזה ומשתמשים בזה שכל בגד היה נשרף קצת בקצה כדי כנראה לתפוס את המכפלת או משהו. וזה היה גורע מהבגד. אין בעיה. למה? כך נהגו. אם נהגו ואתה אני גורע לך קצת מה אין בעיה. אצלנו בברקם מופיעת הבן שהיה אוכל משל אבן שהיה אוכל משל רבו קוצץ ונותנים פרוסה לבנו ולביתו ולעבדו של אוהבו. אינו חושש משום גזל. למה לא חושב משום גזל? אתה נותן על חשבון הבעל הבית. על חשבון אביך לאחרים כי הוא בוא מי התיר לך? אומר אומרת התוספתה אין בעיה שכך נהגו אם נהגו המינג מפקיע קניוני מפקיע איסורי מפקיע הכל כך נהגו אז מצאנו את זה בכמה מקומות האמת היא בפרויקט השוט מופיע עוד כמה וכמה ראיות לדבר הזה שכך נהגו וכאן נשאלת השאלה מה בסיס ההתר של כך נהגו זה יכול להבקיע ממונות וייסורים יש בטוב מצפי שמואל נדלג רגע זה בשבילותכם יש ראש הראש בתשובות מביא שאלה מה השאלה ילמדנו רבנו חתן שיוצא מחופתו ודרך הוא שיוצא עמו רעיו וקרוביו חוץ לעיר וכך עשו שיצאו עמהם ומהם רוכבים בסוסים ומהם בפרדים והקדים החתן לפניהם והיו באים אחריו ורץ אחד בסוסו ופגע בפרץ שהחתן רוכב עליה הקאה גדולה הוא בא לו הפסד לחתן מהקעה זו כגון 300 זהובים שהיה פרד מקוטי וכך הידו העדים וטוען המזיק שמאחר שברשות הרבים היה שכל העולם רשעים ללכת בו אינו חייב לשלם שה לו לשמור על עצמו את החתן תיזהר למה היא מדמינלה מאחר שהוא יקר בסוסו כמו חיצב או לרגל מדמינלה עכשיו הוא עושה חצי בבקמה מסתפק פה השואל האם זה כמו חיצו או זה רגל מאחר ש נעשה בשבילת ההרוקף או נאמר מאחר שכוחו מעורב בו שרגלו של אדם הולך בשבילת ההרוקף כאילו עשו הוא בעצמו זה כאילו הוא גופו של המזג בעצמו. זה בכלל לא ממונו, זה לא שורו ואף על פי שהיה אנוס בחינתו היה במה? בפשייה. אז שואלים את הראש, האם יש חיוב לשלם על אותו מזיק של הפרץ 300 זהובים, לא פחות ולא יותר? עונה הראש בתשובה מה שטוען המזיק שהוא פטור לפי שהיה ברשות הרבים והיה לו רשות לרוץ מעלה ניזק לשמור עצמו לאב תעניי שאין לו לרוץ ברשות הרבים אפילו אדם ברגליו אלא כדי שיוכל לעמוד כשירצה מגדיר הראש ואומר אדם שיש לו התרים לעשות פעולות כאלה ואחרות הם התרים מוגבלים אתה צריך לעשות עד הקצה שתוכל לעצור את עצמך אם זה יכול לגלוש לסיטואציה שבה מחמת ההשתוללות שלך הריצה שלך אתה תזיק לאחרים אתה חייב כך אומר קודם כל הראש בהגדרה לא ניכנס פה לשיעור לדבר הזה גם לגבי שיכורים באופן שיכורים כאלה ואחרים אנשים משתקרים תוך כדי השחרות שלהם עושים כל מיני דברים שלא לא לא נעימים לאחרים מתחיל מהקאה עד כדי פגיעה בממונם או בגופם אומר תשמע אני שיכור סתם אני שיכור אני מקיים למעדרין אתה חייב הנה יש לי בסור מפורה האם זה יכול להיות גדר של עתר לאדם כי שהוא מקיים מצווה ועושה את זה ברשות. >> הרב יכול יש לחלק בין שני סוגי זקים. יש את המקרה שלוקים שזה המנהג. המנהג הוא גוף העסק הוא גוף לאכול את האחרוג. אבל יש מקרה של בורים ושל החתן שהמנהג הוא ההשתלות ומתוך כך גם יוצא נזקים אבל כך נהגו. לא נהגו להזיק. יש מקום. >> אני לא לא הבנתי עד הסוף מה שאתה אומר. במיוחד שתוספות מחבר בין שני הדברים. כי תוספות מחבר העניין יש מקום לחלקל. לא >> אבל תוספות לא חילק תוספות אמר לנו המנהג שיש לגבי האתרוגים הוא המנהג לגבי הבחורים שרוכבים הסוסים >> בראש המנהג הוא >> מה >> בראש המנהגזור >> בראש המנהג הוא >> הניזוג הוא הקוצה שלו ש רגע הוא טוען בהתחלה בוא נראה את הראש עד הסוף הראש חולק על כל אבל רגע אליסף ברעיון של התוספות אם יש סיטואציה שאני יכול להלביש עליה את המושג שנקרא כך נהגו זה לא משנה אתרוגים זה לא משנה סוסים זה לא משנה חתן לקלה כך נהגו כך נהגו למרות שהמנהג הוא לא הוא לא לעשות את מעשה הנזק המנהג הוא ש >> אין אין אין באתרוגים היה קצת דבר יותר קשה אני מסכים איתך רק כדבר אחד שם היו עושים פעולה אקטיבית של חטיפת שם בחתן וקלה זה בא דרך אקראי שם יש מקום שמה מקום להחמיר אז באיפה באתרוגים או במקרה של התחתן וכלה לא אם אני אומר אם תשמע אני אומר הפוך אם באתרוגים יש החיטים צל לקחת בידיים מה זה לא שה למה אני הוא בא לי הוא בא לי אתרוג בא לי מה אתרוג ואני לוקח בידיים אז אם אני לוקח בידיים לעומת מקרה שאני עושה זה המנהג זה מה שומר בתרוגים ככה עושים תמיד נגמר סוכות >> פה אף אחד לא שהמנהג אבל אדרבה אז >> רב מתי תקשיבו אני הבנתי מה ש רוצה להגיד אתה רוצה להגיד המנהג הוא פה לחטוף כאן אין המנהג להזיק בסדר אבל אם בכל סיטואציה של חתונה או בהשתוללות שמשת משתוללים היה בסוף אנשים שניזוקים זה נכנס יש חתונה >> אז יצא מקרה שלא אבל חתינה נורמלית אנשים יוצאים חסרי בגדים או או איברים הם יוצאיםזה זה המנהג מה בגלל שבגל שאולי קרה בקרה אחד שלא זה זה מה שאתה אני חושב שאדרבא יוצא יוצאזה אם מותר לי הרב שומע אם מותר לי בידיים לחטוף הוא פילים אני אומר לך תשמע בגלל המנהג מפגיע אז אם קורה שאדם נפגע בעסק הדעת קילה אחר יד לא כל שכן שאני אגיד שזה המנהג >> הרב מקבל את העניין רק אתה אומר פה פה כאילו קבעו איזה גדר מיוחד של מנהג לחטוף בסדר יש כו >> זה שיש על זה שאלה זה מוכר שזה מיוחד >> מה מה >> זה שיש על זה שאלה זה מוכיח שזה מיוחד >> לא לא שיש זה מופיע במשנה זה זה מופיע במשנה וזה לא מופיע במשנה אז צירנו את זה ביחד >> לא ח אתה זוק ז אתה לא זוג >> רגע אנחנו אנחנו בוא נראה רגע נגמור רגע שנייה אחד יש שינוי במינה מה ש אז אז הראש מחדיר שהמנה ללכת ולרוץ עד מקום שזה יכול לעצור >> בוא בוא נגמור >> יעקב בוא נגמור שנייה ברשותכם בוא נגמור שנייה את הראש רבי יסי ואחרי זה נשמע את המנהג של הראש הראש אומר ככה אני פשוט עצרתי באמצע וזה הטעות שלי אומר הראש אתה נכנס לסיטואציה של סכון נזק תגביל את עצמך. תיזהר. שים לעצמך גם מעצורים כי אחרת אתה תהיה חייב. כל שכן הרוכב על הסוס אין לו רשות לרוץ במקום שבני אדם מוכבים שמן לא יוכל לעמוד כשירצה. תתחיל להשתולל ולא יהיה לך מצורים. ולכן הוא נקרא פושע. הוא מזיק בגופו. כיוון שהוא רוכב על בהמה. שאלנו בשאלה אולי הוא נחשב גדר של חיצו או רגל. אומר הראש איזה חיצו. אתה נכנס לסיטואציה של השתוללות אתה מזיק בידיים. הזיק בגופו כיוון שהוא זיק בגופו מה הוא בקב של מזיק בגופו דמי כמו בהמה שהזיקה בוקף שלה וחייב המזיק לשלם מה שישומו בהדין שנפחטו מדמי הפרד בשביל הקע הזו אבל אם הפרט של קוטי הוא צריך אניזה קש לקוטי יותר מה שנפחד מהפר נזק הוא ולמזכורו אבל באופן פשוט אומר הראש אין את כל המושגים שהביא פה התוספות מנהג מהמנהג אין דבר כזה רבי יסאי אדם שנכנס סיטואציה מועד לעולם ואם הוא מועד לעולם והזיק גם אם זה לידי בהמה הראש מייחס את זה אליו ולכן משלם נזק שלם מגופו או לא פחות או לא יותר עכשיו אני שומע את הראש כן בעל הסוס של זיק היה חלק מהמיל של המטן או שהוא בשות הרבים בלי קשר >> לא הוא חושב שהוא חלק מהחגיגה מהזיק שמאחר שישות הרבים ביד שכל עולם שת פה אני בשם שלנו לשמור עצמו היינו הוא הגיע החתן יצא עם הפרד שלו והוא הגיע לקראתם והוא הזהיר את החתן >> לא הגיע לקראתם >> מה שמע שהוא טוען ש הוא לא >> בלי שום קשרים הוא לא תן כוח מנג לא תחשונות כוחות הרבים >> אני אני לא הבנתי אני הבנתי שמדובר בערך שמחה של ישיבה אז במקום לכל ברורגים סוסים כשהמזיק מסביר את עצמו הוא לא עומד אני נהגתי כמו שנהגו במנהג של החתונה אומר מהח שוט כל העולם בשכת בו מה קשור רק הוא רק זה כן קשור שהשאלה באלמנה מכיל מכיל נצר מכיל אבל אני חושב שהראש פה מדבר על מה שהתוספות דיבר בתירוץ ראש המנהג עליה של החתן >> אני קורא עוד פעם את הראש אני קורא כן יכול להביא ראיה שלפי התוספות אם זה המנהג אז יכול להיות שיש לי זכות לטבוע שלא יזיקו אותי אם אני נוהג לעשות שימוש ברשות הרבים שהוא פגיע לזקים אז גם אנשים שעושים שימוש ברשות הרבים אני יכול לטבע מהם נזק זה כן אולי יכול להיות אבל המזית פה הוא לא עושה את מד אני קורא עוד פעם אני לא מה איך הרב הרב הבין גמוני נכון >> לא יודע סליחה איך איך רבותינו הבינו גם מה שאני הבנתי לא הבנתי אני קורא עוד פעם את הראש בשבילך לצר פשט בראש אומר אומר מהם מהם רוכמים בסוסים ומהם בפרודים אבל כולם כולם משתתפים בס >> רגע רגע אני רגע אני אקרא אותם במא פרדים הקדים החתן לפניהם והיו באים אחריו ורץ בסוסו פגע בפרט של החתן הכל זה חלק מהסמרה >> מה טוען זיק המזיק טוען שמאחר שישות הרבים היה >> כן הוא אומר תשמע זה חלק מהחגיגה הוא אומר זה היה חלק מהחגיגה היה חלק מהחגיגה מה מה קרש הרבים >> הראש עונה לו שאנחנו להשתמש ככה ברשות הרבים >> לא הראש רוצה להגיד דבר אחר הראש אומר זה לא משנה גם רשות הרבים לא משתבים כשאתה בא ועושה דבר שלכאור נראה בסדר גמור בעתב כי זה רשות הרבים וזה שמחה וכולי אדוני אתה צריך להיזהר להגביל את זה מה שאומר הראש לא מזכיר שזה אף על פי שזה סמובה אף על פי שזה מנהג זה לא תיר לפי דברך אני רוצה להגיד שלפי לפי הראש לכאורה אם זה היה מנהג אז זה כן היה יותר כמו התוספות >> הרב הרי מה הרי שהוא מביא את את הרג של תוספות. >> בוא בוא נגיע לרמה. רגע, בוא נראה מה אבל אבל אני לא הבנתי כך בכלל אבל יכול להיות שיש מי שהיבין כמוכם תכף נראה אבל זה לא נראה לי הפשט באופן פשוט במקרה של הסיטואציה פשוטה משמע שהיה פה חגיגה שלמה אלה באים אלה ברכב ואלה בסוסים אנחנו בשבע הש נזכיר יש כאן כולם משתוללים כל אחד באים עם עם הזה שלו ונתקעו אחד בשני זה זה מה שקורה שמדובר פה באים פתאום כן הרן בין מה בין ההתר של ברשות הרב לבין ש >> לא גם מי שרץ ברשות הרבים אומר הראש בתשובה צריך להיזהר עם גבולות מסוימים היסוד של הם זה שכן מה שנהגו זה בסדרגות בסדר >> לא לראש לא לראש לא לראש רבי יסא הראש המושג שנקרא נהגו לא שייך >> זה זה כל הורד של הראש יש גמרא ישועת ש >> כן הגמרא הוא מביא אתה הוא מביא אותה ברבא בקמה >> גם שמה אם אתה מזיק גם >> בסדר גם אם הוא הזיק אומר גם שהזיק הוא צריך להיות מוגבל בנזק שלו >> כן >> הוא באמת צודק נצר שכל הדיון של הראש לא עוסק בשמחה יכול להיות שזה יהפוך אם עשו את ההלוכה במקום ללכת בקצב הקבוע של רשות הרבים שכולם רצים הם עשו הכנסת ספר תורה עם חתן בא מישהו רץ כמו כולם ונתקע בחתן אומר מה אני אעשם זה זה דרך פה מה אתם עושים פה פתאום >> ככה הרבים את הפשט של הראש >> כן ואז אומרים לו תשמע אתה צריך לנסוע בזור אם יש תעל >> ואם ואם זה אחד רגע הרב ימשיך עליו ואם זה אחד מהשמחה אז ודאי שהוא יהיה פטור אם הם עושים >> חלק מהשמחה לפי הראש אז ודאי שיהיה פטור רק כל הדיון רק מי שבא ממחוץ אני לא >> הרב הרב ודו רוצה להגיד שהשמחה תתיר לי להינזה הכוונה שהיא תוכל לחייב גם אדם שצריך להתפל לפי לפי דבריכם אתם רוצים להגיד שאם זה מנהג של השמחה יהיו פטורים כמו הסברה של הראש של התוספות כי ככה מנהג אבל אם זה אנשים שבאים מחוץ בהפתעה ופתאום נתקעו מה אתם רוצה מהחיים שלי אני לא ידעתי שיש פה כזה בלאגן >> זה את הנ של שואל >> כן >> ואמרו לו זה לא זה לא טענה >> בכל מקרה זה לא טענה בכל מקרה זה לא טענה אבל לפי דברכם רק צריך להשיג את מה שאתם מסיקים אולי בטעות ש שאם זה חלק מהשמחה הוא יכול ליתעון טענה של כך נהגו ונגמר העניין יהיה פטור >> גם לפי הראש טוב תראו בבקשה רבי יסאי תראו בבקשה בשולחן ערוך לשיטות ה אומר המחבר >> למה המשטרה לא חסמה שם את הכביש >> מה מה מה >> למה המשטרה לא חסמה את הכביש שהחתם >> משטרה לא חוסמת אף פעם נותנת לכולם >> א תפנה לבני מקור שמונה אומר אומר אומר השולחן ערוך אם בא אחד רוכב בסוסו מאחורי חברו הוא פגע בסוס שחברו רוכב בו ויכע את הסוס חייב לשלם כל מה שישומו בבית דין שנפחט מחמת הקרה הזו ואפילו היה הסוס מוכה שלו בית כוכבים צריך נזיק שלהם ככבים אתש הסוס אין מזיק חיים שלם יותר מה שישמו והמחבר באופן פשוט פסק כמו תשובות הראש בבאר הגולה יש לי פה את המחבר פסק באופן פשוט כמו באר כמו הראש כה הוא מציים באר גולה לא משנה עכשיו רבי י שמחה או לא שמחה המחבר לא חילק המחבר לא דיבר לא דיבר בכוונה כי למחבר זה לא משנה לו גם אם זה יהיה שמחה גם אם יהיה שמחה לפי המחבר מי שיזיק יהיה חייב לשלם נקודה >> הוא לא מזכיר את הוא לא מזכיר שמחה מחבר >> הוא לא צריך להזכיר כי למחבר אין הבדל >> זה לא משנה >> אין לא משנה למחבר יש גבוה חולות עד כמה אתה יכול להשתולל נקודה כמה אתה יכול לנסוע בכביש כמה אתה יכול לרוץ שאתה עושה ריצה ולהגיד אני רץ אין בעיה ערב שבת יש גבולות הרי מה לעומתו חולק ואומר הרי מה בחורים הרוכבים לכת חתן בקלה והזיקו זה את זה ממון חברו דרך שמחה וזחוק וכן שאר דברי שמחה הועיל ונהגו כן פטורים הרמה חולק על המחבר המחבר אין לו שום חילוקים הרמה מחלק לגבי שמחת חתן וגלה הם פטורים דרך אגב מאוד מעניין בסוגריים פה שלא לא כל כך מחייבים אותנו הסוגריים מי זה המרא מקומות אבל רק בשביל הקונץ זה מורדכיס או פרק הישן זה פרק הישן זה בסוכר תוספות והראש אז לכאורה הוא נסמוך על מי על ה על הראש אבל אי אפשר לסמוך על הסוגריים גם אתם מבסוטים שזה הראש אי אפשר לסמוך על זה בסדר ומכל מקום אם סוגריים זה באר גולה סוגריים >> לא זה לא באר גולה לא אי אפשר לסמוך בער גולה אפשר לסמוך הוא לא זה אחד כת בחור הזיצר אומרים לו מכל מקום אם נראה לבית דין לעשות סייק בגדר רשות בדם יפה עכשיו תראו ייתכן שהבך הבין כמוכם למה כי הבך כותב שאלת הראש חתן צ מחפתו מי הוא אמור דכיסו פרק הראשון באגודה פרק רב כתבות בחתן צגול להזיק את זה מתוך שמח פטורים לשלם ומרים בכתבה כתב דבי דין יכולים לעשות גדל שלא יזיקו זה את זה עיין שם בסימן רבי הרב בגעת שולחן ערוך יפה ונראה דתשובת הראש ראש דאחה דינקא אמר איך דלא נהגו אבל איך דנהוג נהוג זה כמוכם >> מה בכלל אין לא הם רוצים להגיד >> הם רוצים להגיד זה אפילו חתן לא אבל אם אבל >> לא אבל הרב יהודה לפי לפי ההבנה שלי אם בחתן מקלה >> לא הוא רוצה להגיד תשמע הראש אומר שאם לא אם באמת נהגו סתם לשחק לא להזיק >> חתן וכל >> לשחק ולא להזיק אז אתה חייב אבל אם נהגו להזיק אז לא לא נהגו להזיק הראש אומר ככה לפי הבנת הבח אם באמת לא נהגו בכלל זאת אומרת לא נהגו להשתולל וכולי אז לא נהגו אבל אם הגו להשתולל >> בלי להזיק >> ובסוף הזיקו ובסוף הזיקוזיק >> והזיקו מה והזיקו נהגו להשתלל להשתל זה גו >> זה הנהגו בסדר ואם לא השתוללו אז אז ח אם לא נהגו לאשתולל אז חייבים ואם נהגו להשתולל פטורים וזה בדיוק כמו שיטת מי הרב יהודה כמו התוספות בתירוץ הראשון מסכימים איתי נצר >> מצוין זה הבנת אתה מה אתה רוצה אבל לעומתכם לעומת כל אלה שמבסוטים עכשיו מדבר הברך רק רגע יש תראו בבקשה את ה את הבהור הגראה הגראה כותב במפורש בחורים תוספות סוכה ממ עמוד א דיבור מתחיל מיד ויש ואף שהראש בתשובה הנל גם כן מה רבחי גבנה כמו שכתב שם הראש הזיל לשיטתו שחולק על זה מפסקו הוא פירש כמו הפירוש השני של התוספות ואם אני חוזר לפירוש השני של התוספות תירוצי התוספות חלוקים ביניהם כי לתירוץ הראשון אם נהגו יש פטור לפי התירוץ השני אין פטור והתוספות בתשובות כך הבינגרט לא זה >> מה >> גם בארגולה כי באר הגולה חילק במחבר ודאי גם באר הגולה גם הגראה למדו שהראש דיבר על שמחת חתן ו שני ברשותך וכמו התירוץ השני שאין התר ומי שמזיק בשמחת חתן וכלה או בפורים או בכל צורות של מומות אחרות שקיימות חייב לשלם נקודה אני גומר את ההגעה אבל מורדכי שאר פוסקים פירשו כמו הפירוש הראשון של התוספות וכן באור החיים סימן תרצב סיב ב בהגעה כי שמה אנחנו נראה שהרמה לשיטתו והמחבר לשיטתו המחבר לעולם אין פתור מתשלומי נזיקין אם השתוללת במקום שיש עתר אפילו להשתולל שילמת השתוללת הזגת שילמת לפי הרמה יוצא באופן פשוט של ספרדים צריכים הרבה יותר להיזהר לא להזיק כי אחרת הם מזיקים צריכים לשלם ולפי ההרמה שפוסק דעת התוספות בתירוץ הראשון ורשי נהגו או לא נהגו אם זה המנהג וזה השתוללות כזאת או אחרת נורמלית במקרה כזה פטור מלשלם זה כך נראה הפשטות הרב אורי חויש שאלה מהס מהסדין האם זה דין של הקדוש שלו מה הרב שואל המושג שכך נהגו תוספ >> התוספות בתירוץ הראשון >> כן מה שהתוספת אומרת בתזמינה עוות של הביתה שלא בידיעתי האם יוכלצה להם מים או לא זה שאלה של גזר כמו שאנחנו אומרים יש מונה פשוטה אבל אני מסכים ששתפצו במים שלי גם לחברות של אני >> ש יש פה שאלה שלומד מה המחלוקת בעצם האם מקובל כשהם מבזקים אחד לשני >> מה הרב שואל למה המחבר עושה >> המחבר אנודנה בצורה שלוש אם יש מנהג מה הדין של המנהג על מה מדובר בם יש מנהג וכולם קיבלו על עצמם שנכנסים דמוי ואף לא יודע איך הוא יוצא מזה אם זה שלב או לא שלם בסדר אז זה מחילה דדית כולם קיבלו הרב >> טוב טוב טוב אני עכשיו עכשיו אתחיל את השיעור אני שואל כן כי גם חפצק את איר שבת גם >> זה רשות מצווה >> אבל עדיין זה מדין קלה זה מצג >> לא מנהג לא יש שם יש עניין לרוץ זה כמו נ חנוכה גם מחבר פוסק בני חנוכה שברשות מצווה אם שרף יהיה פטור >> נחתן זה לא מצווה >> מה נשתולל כמו שמשתוללים לא >> שמחת חתן ככה זה השמחה מהזה שמחת חתן מקל ש מחב מדבר בסב שמה על שמחה נתנה אומר עצם זה שאתה מגיע אתה שמח אכלת זה גם שמחה ההשתוללות זה כבר סיפור אחר לגמרי לפי המחבר שאמרתי הראש שמקרה ששנת ה60 וזה ואז הוא זיק אז הוא פטור הוא מביא >> רגע אני אזכיר את הראש של המזכיר שם ש >> רגע אני אסביר את הראש רבי יצא הראש הוא מביא בתשובה אחרת שני אנשים שמתגוששים בתוך כלוב כזה ותולשים את האיברים אחד לשני אומר הראש שמה אין חיוב אחד כלפי השני למה הוא אומר כי הם נכנסו על מנת לטלוש גם בג >> לא גם בגם ככל שאתה תולש יותר אתה מוציא לו יותר איברים אתה אתה יותר מנצח המנהג הרב >> לא זה לא בגלל המנהג רבי יסאי לראש אין מושג של מנהג תוציאו לכם את זה מהראש תוציאו את הראש מהראש >> מה אומר המנהג >> אז אז אני אני תכף בא אני תכף אדבר הם לא אבל זה לא בגלל המנהג זה בגלל שאחד שנכנס לריב אם הוא אומר תשמע אני באתי לריב איתך בכזה לא יודע אבקות ואני רוצה לעמוד כמו תכליל אדוני לא באת להלחם במלחמה נתלשים זה זה נכנס למלחמה מי שיכול מלחמה יכול לתבו את האחר להגיד לו תשמע מה נוזגתי על דעת זה שנכנסת נכנסת על מנת להזיק ולהינזק כשאתה נכנס ככה אומר הראש אני מכיר את הראש הזה אומר הראש הנכנס להבקות פטור שניהם פטורים כי זה מהות האבקות נפגוע אחד בשני ברשותכם אמשיך עוד טיפה קדימה כי הרב אוריה לא מניח להבין מה מה היסוד הספורת של כך נהגו האמת היא שיש פה לעשות חקירה פשוטה כשהוא מדבר התוספות והרמה בעקבותיו על כך נהגו נראה שיש פה קיר מה מה המושג או מחילה הדדית אני נכנס פה לעזרת השם מסיבת פורים שתהיה עם רב ויש פה ציבור רב וחלקם משתוללים והכל אני יודע בצורה ברורה שאם אני אנזק אני מוכל ואני מקווה שאחרים מוכלים לי כי בסופו של דבר יהיו פה כמה אני מניח שכולם יהיו ברי אבל יהיו חסר להם א חפצים כאלה ואחרים בסוף בסוף הלילה בסדר אבל זה מדין מחילה כך נהגו נהגו אחד לשני למחול על על דעת זה דעת הדעה אחי נכנס או עוד לפני שאתה מוכל יש פה הפקר בית דין אפקר נהגו הכוונה היא אפקר בית דין בית דין אומר מי שנכנס לאירוע כזה ברור לו שהוא לא יצא ברור לנו שהוא לא יצא והוא לא יכול לבוא אחרי זה לבתבוע אדוני נכנסת אנחנו אומרים שבאופן פשוט אתה פטור מלשלם הנזקים אתה לא יכול לתפוס שום נזק לא בגלל המכילה אלא בגלל אפקר בית דין אפקר זה משהו חיצוני נפקמינה בין שני הצדדים האלה במחילה אולי יש לי אפשרות כן תמוע אם אני לא מוכל יכול להיות שכל אחד יתחיל אם אני אומר אפקר בדין אפקר נכנסת התייאשת נגמר העיניים גם אתה רוצה אין לך שום שום שום עניין הבאתי עוד נפקמין אחת אני לא לזכור אותה בהמשך הדברים מה ואם זה כך אז מה סובר המחבר זה השאלה הכי חזקה פה המחבר לא סובר שיש פה מחילה דדית המחבר לא סובר שלכאורה יש פה אפקר בעדן אפקר עכשיו מה שאני אומר לא המצאתי את שני הצדודים הכל מופיע בפויסקים תראו בבקשה במקור 11 לפניכם מה לא הבנתי מגדיר את די יהיה ומתי לא >> מי שנכנס להגדרות שנקרא מקומות של שמחה באופן אוטומטי בית דין מפקיעים תביעות ממוניות >> כל דבר >> לא זה השאלה כל עבר אני בהתחלה אמרתי לרב אוריה בבית כנסת שלו כך חשבתי בר מצווה שמחה שמחה זורקים סוכריות זורקים סוכריות אפקר בדין הפקר עכשיו זה זה מוגבל כי אני לא הבנתי את הסיטואציה עד הסוף מה >> מותר לשרוף את העולם >> מה מותר לשרוף את העולם מה הג >> מה אני מדבר רבותיי אני ככה זה תמיד נותנים אצבע שורפים את כל העולה מה מה דיברתי מאיפה הגעת לשרוף את העולה אני דיברתי שתוך כדי הריקודים הנורמליים שנעשו מישהו זק לא יודע נפל נשבר לו אני לא יודע בצורה קיצוני נשבר לו הרגל עפו המשקפיים זה דברים שקורים תוך כדי הריקודים איפה הגעת לספת העולם יש לך במס >> דימיון פרוע מה >> מהסה רבותיי, אסור הכל. בוא, בוא, אין פה היתר. זה לא, תשמע, מותר לי להזיק לך שולמכ אפקר בית דין אפקר. יש יש ריבש, לא הבאתי אותו. הריבש אומר היו היו שניים מסוכסכים ביניהם, אחד רצה למקום בחברו, אומר, אם אני אבוא ל עכשיו באמצע רחוב, אני אתן לו איזה סברינג. יטבעו אותי על חובל נחכה לפורים. אומר, התקרב אליו בפורים יותר מדי. איתו כזה. שמח, הוא היה אשכנזי שמח על הרמה נתן לו אומר הריבש חתיכת בן עד שהוציא לו את כתפו מידו כך הוא כך הוא כותב אומר בא אולו לדין תורה אומר לו זה פורים אמר לו הפורים אתה שונא אותו ברור לי זה בכוונה היה חייב אותו כל התשלומים רבותיי שלא יהיה פה עכשיו פה הבנות אי הבנות שיצאו פה יש פה כיתת כוננות של ה מגן דוד מה >> רגע רגע בוא בוא רגע נגדיר נגדיר רבי ס אני חייב מיד לצמצם את העניינים מקור מקור 11 לפניכם אומר השולחן ערוך ויש אומרים דיזיק אחד חברו מכוח שמחת הפורים פטור מן השלם המקור הוא תרומס הדשן ויה חושבט בדיני נזיקין הכל לכאורה נובע מאותו דבר יש שמחה נכנסת לסיטואציה פטור מן שלם אומר לנו המגן אברהם כי זה מופיע כבר בהלכות פורים אומר המגן אברהם מקור 12 די מזיק לא מצאתי מי זה הספר הזה כתר המורה לא יודע כתב דווקא שהזיק ממונו אבל גופו חייו ונראה יסוד החילות במגן אברהם זה פשוט אם זה ממונו תוך כדי הריקודים שום דבר לא נעשה בכוונה תחילה אני יכול להגיד אדם מועד לעולם אבל יש לו פטור אם כבר הוא מזיק בגופו אתה לא יכול להתעמם ולהגיד שפתאום אדם חטף בגופו איזשהו נזק ואני לא חייב לשלם על זה כך מחלק המגן אברהם אבל באגודה כותב שמשחקים הבוחרים בשבת מכין זה את זה פטורים ובלבד שלא התכוונו. שימו לב רבי ישראל זה כבר לא זה כבר לא שמחת חתן וקלה ולא פורים אלא שפס. ילדים זחקים בשפס אחרי צהריים העם הציבור נמצא בדרוש של הרב והילדים חקים בגן ליד והזיקו זה את זה פטורים לשלם. למה? ככה זה דרך משחק. אומר הפרי מגועדים במקום איין מגן אברהם היינו שלא בכוונה אבל בכוונה אף אם הזיק ממונו יהיה חייב. זה פשוט לכולם. רבי ישראל שלא יהיה פה יהיה בנות כל מה שאתה עושה בכוונה תחילה במוח שאתה עושה בכוונה מתי שאתה חייב משלם פה מדובר תוך כדי הריקוד בתמימות פתאום אחד נפל לו משהו שם תהיה פטור בשלא בחלוונה בעלמה חייב ובפורים מסתמה מוכלים כותב במפורש של פריימגודים הסבורת מחילה הדדית לכל מי שנמצא בסיטואציה נקודת אומנם מצאתי לאומת הפרימגודים תראו את הדרכ כמוישה תכף נחזור לשולחן ערוך אדר כמו שאחרי שהוא הבינו הבאנו את ה את התוספות כותב ואי אפשר שמזה תפשט המנהג ללבוש כיליים דרבוננום לפורים ועושים לשמחה דערי רואים דפילו איסור דאורייתא דוכה כי לא מתכוון כל שכן כיליים דרבונולד יצא מכל ההיתרים האלה של פורים ללבוש בגדי נושים הפוסקים מביאים את זה פה יש מעריל על זה כולם שואלים איך לעבור על ייסורים ייסורים כהיליים דרבונון גם פורים כך כך יוצא מכל זה יצא צפ שאם אין תביעה על גזל ואין תביעה על נזיקין אז גם אין תביעה על כל שאר ייסורים כן ווא כותב הדרכוישה אומנם ראיתי מהרי שקראת הגר על המנהג של בשת כיליים דרבונו כתב יש תולים עצמם בתשובת חיבה שכתב דלקמך לאיסור גזל משום שמח וליו מילתאי דמון ניתן למחילה דפקר בית דין אפקר מה שאין איסור אז הוא בהגדרה אד כמו שאומר לא מחילה הרב אורי שליט אתה רואה את החילוקים יש צד אחד של מחילה יש צד אחד של אפקר בית דין אפקר וכמו הצדדים שאמרתי בשניהם לכאורה זה היסוד לכל לכל ההבדל פה לקטן >> נפקמינה לקטן אין החינמי אולי אחד הנפקמינות א אפק בית דין יועיל מחילה לא במקור 14 יש מחבר בתרצבו מותר ליסע אישה בפורים זהו זה המקסימום שמותר למחבר בפורים אבל מה אומר הרמה במקום בין יד בן טו כל שקר שמותר לעשות פדיון הבן ומה שנהגו לבוש פרצופים בפורים גבר לובשמנת אישה ואישה לובת בגבר אין איסור בדבר מאחר שהם מתכוונים אלא לשמחה בעלמה שמחה בעלמה וכאן אפשר להרחיב בעניין שהרי לכאורה בגדר הזה שלא ילבש כיוון שזה יכול להיות גם וגם מישהו בא אליי בסדר אומר לי אה אולי אי אפשר לאכול בשר וחלב ושמחה בעלמה אמרתי הדימיון פה מאוד רחב רבי חס ושלום שום איסור אסור ב לא מותר בפורים רק דבר שיש לו לפעמים באיסור שני צדדים אז אני יכול להגיד אולי בחמת הפורים זה מותר אבל איסורים השם ירחם לשום התרבנן >> מה דרבנן >> גילים דרבנן אישה >> מתכוון לההנות לא מתכוון להנות יש כאן דיונים כי כהיליים אתה יכול אפילו לבוש כיליים דאורייתא אפילו אם אתה לא מתכוון לההנות כמו התגרים וכולי שהמשנה שמה אומרת אז שמה אפשר יש צדדים לאיסור אפשר לדבר כשאין צדדים לאיסור פורים לא מתיר שום דבר רבי ישראל נגמור רגע את את הרמה וכן בני אדם החוטפים זה מזה דרך שמכה אין בזה לא משום לא תגזול ונהגו כך ובלבד שלא יעשו דבר שלא כעוגן על פי טובה העיר נקודה אבל בעיקרון אין אין בעיה למה אין בעית גזל כי כך נהגו מה זה כך נהגו שני צדדים או מחילה או אפקר בית דין אפקר עכשיו רבי יסאי בואו נראה את ה את ה רב קיבגר רב קיבגר כותב מכוח שמחת הפורים פטור מלשלם בתשובות מהרם מינץ בסופ סופו כתב נמצא בתשובת רבנו טוביה בשם ריביה שכל מאכל שחוצפים הבחורים משום שמחת פורים אפילו שלא ברשות בשעת מקראת המגילה עד סוף זת פורים שהם שתי נלות יום אחד אין בזה משום גזל ואין להזמינם בבית דין על ככה רב קיבאיגר מרחיב את העניין אומר רב קיבגר אפילו בתדו לא רק ביד זה זה פורים ושושן פורים אבל כך נהגו לחטוף כל אחד נכנס לסעודה של מישהו אוכל מה שהוא אוכל עושה בלאגן כמו שהוא עושה אומר רב כי באיגר אין תביעה בבית דין נגמר אז לכאורה יוצא מהדבר הזה באופן פשוט שהדבר הזה של כך נהגו יצר פטור מיוחד אני אומר בדעת הרמה והראש וסליחה והתוספות אלא מה אלא מה הקושי הגדול היה להגדיר האם באמת בכל מקום אני יכול להגיד דבר כזה של של כך נהגו אני למשל אני רוצה להרכיב את זה לשמחת הבר מצווה לכל לכל הסיטואציות מה היסוד באמת ההתר שאפשר לומר שאני צריך לגות את זה או במכילה או בהפקר בית דין אפקר ולעומת זאת השאלה הכי הכי קשה פה בכל השיעור אני חושב מה למה המחבר לא נוקט את מה שהקור של כך נהגו זה לא הומצא ברישונים זה כבר הובה בתוספתות שכך נהגו למה המחבר לכאורה עם דבר כזה לא מסכים ולספרדים דרך אגב אני לא חלמיסה באמת הרב עובדיה פוסק חזון עובדיה שספרדי שהזיג אה אה הזיק הוא ניזוק על ידי אשכנזי הוא לא יכול לטבוע האשכנזי בהתר אבל הספרדי שהזיק אפשר לתבוע אותו כי המחבר לא לא לא התיר את הדבר הזה שכך נהגו פסק פסק דעת התוספות בתירוץ השני שם לאשכנזי >> מה שם לאשכנזי >> גם לכאורה צריך >> מכל >> הוא מחלשכנזי מל >> מוכלים זה לזה אבל הוא לא מוכלסדי מה מה צריך לעשות אולי באמת שני שני לחתוך את העולם לשניים >> מה מה >> אם שתחיל זה הפוך הספרדי שתי לא מוכ >> טוב רבותיי ספרדים אשכנזים >> לא נתעסק עכשיו מכל החילוקים האלה תמיד אני אזכר בשאלה של אפשר עכשיו בערב פורים להגיד חוצה שפעם בא אחד לרב עובדיה אומר יש לי שאלה מה שלה החתול שלי אכל בשר כמה שעות אחרי כן אני יכול לאכול חלב עובדי אומר איך אני יוצא מהם שגינה את זה יגיד לי החתול שלך לבן או שחור אומר לבן אומר לבן תשאל את הרב גורל תשאלו את הרב אריה כן מה מה >> מי שאומר לחברו סמני מנת שתפותר >> מה מה >> מי שאומר לחברו סמני מנת שתפותר הלכה איך יכול לבחול בראש >> בוא בוא כך ברור שכינתי יפה תקש בגל שהרב משהו תלוי בהתפול אומר הם מי זה או כלד יודע לא חשבתי שזה מגן אברהם אני חושב שזה גדר אחר לגמרי אני חושב שיש פה גדר אני רוצה לחדש שיש פה גדר אחר לגמרי שהפוסקים לא מביאים אבל בואו נמשיך עם הכיוון שנצר פה אליו ואז אולי נוכל להגדיר פה את ההגדרה יותר מדוייקת גבי כל ההגדרות של השמחות באופן כזה או אחר אז יש רמה ידוע שמופיע ברמו בשולחן ערוך אומר הרי מה על פי תרומת הדשן שאם אדם בא לחברו ואומר לו בוא ואכול עמי רוצה ללא לאכול איתו חבוד בוא תאכל אוכל אוכל אוכל ההוא מבלע סוף הסעודה אומר לו אדוני אכלת שילמת אכלת שילמת אומר מה אבל הזמנת אותי הזמנתי אותך לאכול איתי לא הזמנתי אותך על חשבוני זה זה עד כדי כך מביא שמה תרומהסדשן שאפילו חותן שמזמין את החתן שלו לשבת כל השבת חתן מבלע כן כן מבסוט זה לשור למה לא חוגגים מגיע מוצאי שבת אומר לו אדוני אכלת שלוש סעודות מוציא לו קבלה מסודרת עם התפריט שילמת זהו הבת שלו לא משלמת אבל החתן צריך לשלם כן אין דבר כזה מי שאוכל צריך לשלם מצוין זה כך פוסק הרימה על אוכל למיסה אלא אם כן הוא מסיף שמה ערימה שברור להדיה שהוא הזמין אותו על דעת שהוא לא ישלם אבל אם סתם מישהו הזמין אותך לאכול באיזה מסעדה או משהו פלאפל או משהו זה שהוא הזמין אותך זה יפה אתה משלם כי אכלת שילמת בקיצור אומר השך במקור 18 על הרמה הזה אכול עמי הלן סימן שסג בהגעה צריך חיום הרי מו כמן בזה הם תרומת הדשן ומה הייתי שם ראיה מקרא כסוטי שלא אמר לו על מנת לפתור אין שם וצריך עיון דעתם גופה היא לא הייתה בתורת שמירה פטור שואל השך מה פתאום יש דבר כזה שאם אני מזמין מישהו לאכול ובסוף האוכל אני אומר אדו אני אכלת אצלי שילמת מת יש הלכה מפורשת שאדם אומר לחברו קרא כסטי אם זה לא בדרך שמירה הוא פטור שומר גם אם הוא אומר לו על מנת שתקרא כסי לא יועיל כלום תכף נראה את החילוק בקצות אבל סתם אדם פטור אף על גבד לא אמרנו על מנת תפתור כי דיית בשס מפוסק מקמן ונשאר השך וצריך עיון אומר השך לא ברור לי אם אני מזמין בן אדם אני אומר לו קרקסטי או איכולת לחמי והוא קרא את הלחם ואכל אותו כד בעה סוף דבר הוא צריך להיות פטור מה פתאום הרמה על פי התרומס הדשן פוסק שהוא חייב לשלם כך נשאר השך בצריכיון בא הקצות הקצות מחדש פה חידוש גדול ואני עבדכם כשנזכרתי בקצוד הזה אני חושב שהוא היסוד לכל העניין של ה של ה של הפטורים בכל הסיטואציות שדיברנו עליהם קודם עם חילוקים כאלה ואחרים אז בוא נראה אומר הקצות יכול צריך לשלם הן שער שנשאר בצריך דיון והמקור תרומס הדשן שם הריב למדו מאומר לחברו קקסות איש בו אתמותר לקרוא וחי משלם ככנת בקסות גוף וקיים ענן דווקא איך דעתי לידי בתורת שמירה אבל לא תד בתורת שמירה פטור אם כן אחה אמ חייב שאלה מצוינת אומר הקצות יסוד גדול מאוד ונראה לניהו דעתי בזה והוד לכאורה נראה עד מחלק סוף פרק החובד דף הגב אמר לקרא צריך לומר ויפתר אבל לא תידה בתורת שמירה אין צריך לומר ויפתר הוא משום ד כל דעתי ידה בתורת שמירה לא היה הכוונה לפתור עד שיאמר לו ויפתר אומר הקצות קודם כל באופן פשוט נתתי למישהו חפץ בתורת שמירה עד שלא אמרתי לו במפורש אמרתי לו קרקסודי ויפתר חפץ שניתן בשמירה צריך לחזור לבעליו נקודה על זה אין לנו שום שום דיון יפה ממשיך הקצות ואומר וכמקרא קצותי גוף קמלן דווקא אחד דעתי סליחה ואבל לא תדאי בתורת שמירה הכוונה מנה תפתור שניהם אם ידוע הכוונה תיפטר אפילו לא תדאי בתורת שמירה פטור אבל זה נראה לניהו דעתי דלישנה חדקרא כסית התפרש בשני עניינים דלאי לידי בתורת שמירה הכוונה היא להיפתר הוא בא לידו בתורת שמירה אין הכוונה כאן בקיצור כל מה שבא לידך בתורת שמירה אתה חייב להחזיר אלא אם כן אמר במפורש קרק סותי על מנת שתיפתר אבל סתם אדם בעל מה שאומר לחברו על קרק סותי בוא בבקשה אתה יכול לקרוע גם אם הוא לא אמר לו על מנת שתיפתר הוא לא עשה את התנאי הזה הוא יהיה פטור מלשלם אומר הקצות מה מה הסבורת מה העניין תראו חידוש גדול מאוד בקצות ולניו דעתי אולי תחלקו עליי זה הגדרה מחודשת בכל ענייני דין נזיקין עליו שפתחנו את השיעור ואמרנו אדם מועד לעולם איך מגדיר הקצות ולכן נראה דבאומר קרא כסי אין בלשון הזה ויפתר אלא דאפילו אחי ממילא פטור איך למה כיוון דברשות בעלים אביד ממילא פטור ולא חיבות תורת נזק תורה בנזק אלא איך הדמזיק אביד מדת דנפש אבל ברשות בעלים אין בו חיוב כלל אומר הקצות יסוד גדול ביותר מה ההגדרה של נזק אני עושה את זה בל כוחו של האדם אדם לא רוצה שאני אגזול ממנו שאני אזיק לו הוא רוצה את זה ואתה בא ועושה את זה הגדרת נזק ואז אם זה לא מרצונו אני מחבר את הגמרא הפשוטה שאנחנו תמיד הולכים להורה בין באונס בין ברצון בין שוק זה נזק הוא לא רצה אתה הזגת אתה שילמת אבל אומר הקצועות אם אדם עושה את זה ברשות הבעלים באותו רגע אין את הגדורת שנקראת נזק נגמר העני הבעלים מוכן לזה מתיר לך את זה אומר לך קרה כסוטית על דת הדאחי באותו רגע אין פה בכלל הגדור של נזק שימו לב טוב להגדרה של הקצות אנחנו דיברנו פה בשאלה של הרב אוריה מגדר מה נהגו אז צריכים להמציא פה כל מיני זה או או מחילה או לא צריך צריך את כל ההגדרות האלה לא מחילה ולא הבקר בדין הפקר אין פה רבי י על מה למחול אין פה מה להפקיר למה אם זה נעשה ברשות הבעלים אין הגדרת נזקו >> מה רגע רגע רגע עכשיו אני רק זה אבל ברשות בעלים אין בו חיוב כלל ולמדנו דבר זה מדברי השיטה מקובצת אני ברשותכם לא יעבור פה עכשיו על כל ה על כל הרעיה שלו ראיה נפלאה ביותר על פי הירושלמי מהנוסף ואף על פי כן נראים הדברים שיתומר מפות אין קנס אבל למה זה דומה למרסוד דברים לחזר ועוד קרה שניים ויפתר שלא הקנס לבד מחלה אלא וכולי ואם כן אני קצת מדלג קרקסותי לאו משום מחילה ופטורו אומר הקצות כשאני אומר לך קרק סותי לא כי אני מוכה לך כי אתה עשית לי נזק ואני מוכה לך לנזק מה פתאום ד אפילו בטומה פותה לא שייך מחילה דה בדבר שלא בא לעולם אז למה יהיה בכל אופן פטור פטור שמה כיוון דלק דין נזק כלל איך דעבד ברשות בעלים ויהיו דאזיק לנפש הבעלים הזיקו לעצמם כמו שכתב בשיטה והיא שגורמת ועושה הכל ואיך הדעתי לידי בתורת שמירה אף אגב מר כרקסי כן כבר נתחייב אין המיסה משתנה בחילוף הדברים בשמירה יש לי מיסה אז המיסה לא ישתנה בכלל הדברים שאמרתי לו אבל בשאר המקרים האחרים שהבעלים אומרים לך אין בעיה אתה יכול להזיק ברשות דבעלים כבוד אין נזק אין אין נזק אין מחילה ואין הפקר בית דין הפקר נראה ליניות דעתי שהמושג המתחדש של כך נהגו זה הפשט בקצות כשיש מציאות כזאתי שהדבר נעשה אני מעמיד את זה באומדנה שזה נעשה ברשות הבעלים לא אפילו בלי גילוי דעת מיוחד אבל אני יודע שזה בשת הבעלים על דעת הדאחי אין מושג נזקים ומילא גם אין תביעות על כך כך נראה לי לפרש לכן נראה לי שמי שנכנס לשמחת חתן וקלה הוא נכנס ברשות השם אני אגיד לכם את הסבור. לא רק שהוא נכנס ברשות, הוא רוצה שאחרים שתוללו. החתן רוצה שבחתונה שלו ישתוללו והוא והוא השתולל בחתונה של מישהו אחר. כי אם כולם יעמדו כמו צנוניות וישאירו לו בצורה כזאתי, הוא לא זה לא זה לא שמחה. הוא צריך את ההשתוללות. כיוון שהוא רוצה את ההשתוללות, כל מי שנכנס לסיטואציה בפורים, החבר'ה רוצים שיהיה בלן, שיהיה שמחה, ומי שנכנס, הוא יודע. זה נעשה ברצון הביילים של כולם ע על החפצים שלהם נעשה ברשותם אין גדר של טבייה במקום כזה הנזיקים כך נראה לי לניו דעתי לחדש בדברי הרמה על פי על פי על >> רגע עכשיו רגע הספרדי רק יגיד מילה חדשה הרב זה אבל בהגדור הרב מסכים איתי להגדורה רגע תחלקו על הגדורת שלי כי זה הגדרה נפלאה ביותר מה מה הרב הרב רועי >> מה בין זה לבין לא רבי יסא במכילה אל צריך לשכול אתה מוכל לא מוכל זה מסת כולם מוכל >> כולם לא מוכלים רבותיי צריכים מוכלים ברשות זה נעשה ברשות אני רוצה אני אבקש ממכם רבותיי תבואו לשמוח איתי בואו שמחה תבואו לסמוח איתי ביפורים תבוא לסמוח איתי אם כל אחד לא ירשה לשני לשמוח איך לי יהיה שמחה >> מה >> זה מה >> גודים >> זה לא הפרי מגודים אני רוצה לחז מה שאומר הקצועות הפרימודים אומר לא צריך מכיר מחילת רבותיי תבינו את ההבדלים זה זה בור זה רשות זה לא מחילת קינג אומר אפילו שלא ברשות אפילו שאמר לנו מרשה לך אין שום גזר >> למה כי זה ברשות >> למה כי הוא רוצה >> בעצם >> מעוניינים כן >> המקרה שסוק מביא >> מה מה מה >> המקרה שסוף מביא זה כמעט שהוא עושה את זה בעצמו לעזרת לעשות את זה אז אני קנטי עצמו >> נכון >> אני שמח >> נכון נכון אני עושה את זה אני בעצמי אומר לך אני אני רוקד אתה רוקד כולנו רוקדים ביחד אנחנו ביחד נכון >> מצוין מצוין הגדרת את זה מצוין שקוי בוא שמח מעשה עצמו בוא נסמר מעשה עצמו אני רוצה שלעת לעצמי כמעט ש אני רוצה בעצם עצמיים אני רוצה בעצמי לשמוח אני רוצה ששמח אתה גם כמוני בדיוק אלא מה עכשיו יקרה מזה משהו יקרה איזה קרע אני אמרתי לך בוא בוא נרקוד בוא נשמח רבותיי אני חושב זה הגדורה האמיתית זה ברשות דבעלים זה הרצון של האנשים להיות בשמחה גם אם יהיה תקלות כאלה ואחרות אלא מה כן הרב שאדם לחתונה >> מה מה >> אדם לחתונה הוא רוצה לצאת משפיים של כל אחד רוצה לצאת בלי שום נזק אלא שמה ש אומר שתשמעי אם זה ככה אז אולי אנשים לא ירגדו אז הוא מוכן להחלי קצת את הגדול אבל הוא ודאי רוצה שספ בניגוד לפה שאני מפור את זה >> תשמע הרב ארי סליחה שאני אומר לך אתה לא יכול לאכול את העוגה ונשאר שלמה אתה לא יכול להיכנס לחתונה ולהגיד אני רוצה שהמשכים שלי יו שלמות אני אני מקווה שהמשקפיים שלי יהיו שלמות מכניין שתמיד אתה רוצה שהשני ישלם שכולם ישלמו אני לא >> כן אבל אבל אבל הוא חלק מהעניין מהני אני אני רוצה שואף מקווה שכברים שלי יו שלמות אבל יש לי בחשבון אני מוכן שהחשבון זה שישבו למשקפיים שיהיה פה שמחה כן >> כן כי אם כל אחד ישמור על המשקפיים שלו כל אחד ישבור על עצמו השמחה תראה כמו שתראה בישיבה אחרת >> אולי אפשר להסביר את הרב איך >> איך נראה ברמתגן כי כולם רוצים פסים חשבון אחרים מה >> אולי אפשר להסביר גם בתוך הרמוריה הוא רוצה שיתנו מכות אבל הוא לא רוצה שהמשכפיים ישבו כמו שבחתן הם הולכים מכות לא רוצה שהפרצליחה אתם אתם זה שלצות שהרב אומר שהצות אומר אם אתה רוצה שמעת זה לא יהיה מזמנם לא רצים שהמשכב ישבו והחתן לא רצה שסוצים זה אבל הוא רוצה שיהיה הכל לכן הרב אנשים רוצים רוצה >> רוצים רוצים רוצים רוצים די >> מה מה שומע אני שומר אני נראה לי זה הגדורה רק שניה אני רק אני עשה מה את אומר >> לא מה שמה מה שהרב אוריה אומר שיש הבדל אם אני רוצה את מעשה הנזק שזה הקצורות ואז באמת צריכים להגיע לאונדנה לבת במכל הדברים אני מוכן לקחת לשת רבותיי תקשיבו טוב אני לא רואה הבדל גדול אני מבין את החילוק שרב אוריה עושה אני אני מבין אבל אני לא רואה הבדל גדול בין מצב שאני אומר לך בוקרקסטי כאילו אני רוצה את הנזק ואז ברשות בהלינק אביד לבין שאני אומר לך שנכנסים פה כמות בלי עיין של ציבור ואני לא אמרתי לך בצורה ברורה בוא תזיק אותי אבל ברור לחלוטין שכמות כזאת של אנשים שמחה כזאת שיש היא יכולה לעלות בהחלט וכשאני נכנס אני כביכול אומר על דעת הדכי אני נכנס אלא מה אלא מה אלא מה אלא מה רק רק רק רק רק רק רק שנייה אין מה רבי אני חייב להגיד אמיכה אצל העיר פה היה רע >> אם היו אומרים כאילו שהקופן שלו שקו בודאות לא היה נכנס >> אני אני נראה לי שאנשים לוקחים בחשבון שהם יוצאים פה בסוף פורים עם נזקים כאלה ואחרים ותראה כמה אנשים מגיעיםלא בוודאות הוא אומר >> שום דבר לא בוודא רבותיי אבל אבל תגיד לי זה קרוב לוודאות שככה שזה יכול לקרוא ודאי זה יכול לקרוא רבי יס זהו בו הוא מוכן שכבד לא רוצה שתקבל בשב שכבדו בו הוא מוכן מצוין יש כו מצוין יש כך נצרח מזגיר מצוין הוא לא רוצה שכב ישברו אבל שיחבטו בו ושישמחו איתו ושירימו אותו ושיעשו איתו כן מוכן הכל הוא רוצה רק שמשקפיים שלו לא ישברו ישכו >> הרב בפורים בפורים כשאדם מכיר ספה של חבר שלו בבית אנחנו הוא לא הוא לא אומר הסכמת לי לעשות את זה הוא אומר מה חשבת שיקרה מה חשבת שיקרה זה נקרא לי חול זה לא זה לא להסכים לי >> סליחה סליחה אם אני פותח לך את הבית שלי בפורים ואני אומר לך בך בוא תיכנס חלק מהבך בוא תיכנס מה שהשארתי בסלון אני לוקח בחשבון שלא ישאר את מוצא פורית נקודה אני לא צריך להגיד זה מה שרוצה לחדש פה אני רוצה לחדש שאתם מבנים סליחה בצורה הכי קורה מה בוא אדני על מנת שתקרא לי את החפץ וזה ברשות בעלים כבד לא אם הסיטואציה היא כל כך ברורה שזה סיכוי גדול שיקרה אז אם לא קרה אני אומר אה הגויים מלכיך אבל באופן עקרוני ודאי לכן יש הרבה אנשים שלא מוכנים שיכנסו אליים אנשים שם הביתה לא יכנסו זה שיעשו את המסיבת פורים בישיבה מה אכפת להם כאילו לוקחים בחשבון שזה בוא תיכנס במינים אחרות על מנתקסוטית לא קראת רק שגיד חשקך מדבר בלי שיכור >> בלי מה >> להיות שיכור >> בלי להיות שיכור בלי שיכור לא דיברתי בכלל כל השיכורים למיניהם הזיקו חייבים לשלם אני אומר את זה כבר האוכל למיסה בלי לומדס פשוט או ברור כ אני אגיד רק מילה אחת רבי יסג כל זה כשאני רוצה לטעות את זה בדברי בדברי הקצות אני רוצה להביא ראיה ממחנה אפרים זה רק במקום שבו הדברים נעשים בצורה נורמלית אם פתאום הדברים היו חריגים חריגים זה כבר אני לא אני לא יכול לעשות אומדנה דאום דנה שכל דבר שתעשה זה יכול להועיל ולכן במקרה של בקהילה של הרב אוריא שמה הבנתי בסוף שלא מדובר בזריקת סוכיות נורמלית אני חושב זריקת זאת נורמלית בבית כנסת אז אז א אז תורים לשם זה הזמנת בר מצווה זכה בקהילה אבל אם פתאום שמה חבר'ה נהפכו משמחים ללוחמים והם מכוונים ורוצים למקום לקמת השם במדיין ולא יודע מה שהם רוצים זה כבר סיפור אחר לגמרי שם ודאי שיהיה חייב אני רק רוצה להגיד רבי סי >> כן רק כן >> רק הרב לא הסביר את את החבר וגם עוד שאלה זה לא תקשחה זה דין בכל רשות אם חברים לשחק כדורגל ואחד באשני ולצפיים זה אותו דבר >> זה אותו דבר זה מה שאמר פה כשמשחקים הבחורים בשבס הקצה בלי >> נכנסת למשחק במשחק אתה יודע שזה עכשיו אני הרב רצה לשחק איתך איך אני אשחק איתך אם לא יאשר לך שאם ישבר אתה תשבור לי אני אשבור לך ככה זה כללי משחק מסכן >> מה לא מסכן רפון זה צריך תלוי זה תלוי אפשר פה להרחים יכול להיות שכן אם זה היה הדרך כמו שהראש הזכי קודם אם זה משהו כבר נראה יוצא דופן זה כבר סיפור אחר אז אין אין חילוק >> בפשוט אין חילוק בפשטות אין חילוק מהפויסקים מהפויסקים מהפויסקים עולים מפורש מהמגן אברהם הוא מכין זה את זה פטורים ובלבד שלא התכוונו אבל אם זה דרך בין אני חייב להגיד יש מחנה אפרים שמצאתי כראיה לדבריי >> תת ידי זה לא כמו קראות >> מה סליחה >> תדי זה לא כמו קראות >> לאחולכן לא שמה אי אפשר זה חילוק בסדר אבל אבל אבל זה נעשה דרך דרך משחק לא דרך לא ברור ברור הרב מחלק חילוק ברור מצוין אני רק אגיד רבי ישראל מחנה אפריית יש מחנה אפריד בהנחות נזכי ממון שהוא כותב כותב שמה שלא לא ברחבה כבר צריך לסיים את השיעור הוא כותב שאלו אותו שאלה בדין אדם המזיק שחיה במאונס וכולי בסוף הוא כותב ככה אשר נראה מזה דכל שעושה ברשות אף דבעלמה שימו לב לא כל הלום זה שאמרתי בקצות כל העושה ברשות אבד באלמה ראוי לחייבו משום מה זה כיגבנה אין ראוי לחייבו אם לא אחד דפשע הרב אוריה זה ממש טוען דברים אם הוא פשע אני מגדיר את פשיה חייב לשם עשה ברשות בצורה נורמלית ראוי לחיבו משמי כי הגבנה אין ראוי לחייבו יש פה המשך הדברים אני רק חייב להגיד עוד מילה אחת אז באמת ישאר פתוח מה קורה עם המחבר קודם כל גבי הרב שגם בגוף אומרים אתזה כי בגוף אין מחיילה אדם לא יכול לגוף שלו >> מצוין >> טעם השני עובד גם כויך ראיה מצוינת שמעתם הרב יהודה אומר דבר נפלא בגופו אין מחילה ובכל אופן יהיה פטור כי זה בגלל האגדור שאמרנו יש שכך תרב שכך אני רק עם מילה אחת רבי ז מה המחבר אז המחבר יש שתי אפשרויות או באופן פשוט להגיד שהמחבר פסק כמו התירוץ השני של התוספות וזה זה הכי פשוט אין לו את כל ה כך נהגו נגמר העניין אבל יכול להיות שלמחבר יש עוד עניין מה העניין יש ערוך השולחן שמופיע פעמיים גם באור החיים וגם בחוש משפט שכותב ב-21 לפניכם היה לי עוד מקור להביא פה ב-20 אבל טוב לא ניגע בזה כבר רגע עוד כתבתי לומר דם הזיק אחד חברו בשמחת פורים פטור מן השלם כלומר שלא כיוון להזיק אלא כיוון לשמוח מכוח השמחה הזיקו כבר כתב נחוש משפט שמ שנחד ועכשיו בנות הרב ארבה כל שמחה אין אנחנו נוהגים לשמוח כל כך עד שיבוא לידי עזק ולכן עכשיו שהזיק חייב לשלם ואפילו בזמן הקדון הקדמון חייב בנזק הגוף טוב אז רבי יסאי אז הוא כאילו אומר תלוי בהגדרות יכול להיות שמחבר אמר שמעו שמחה שמחה זה לא השמחה שהרי מה הבין ולכן אם זה לא הרבה השמחה היום הספרדים יותר מאופקים בשמחה שלהם דרך אגב זה מת ככה בזה אז יכול להיות של אין היתר אם זה ולכן הוא אומר אבל מעניין שהרב זיבשלים כותב על הערוך השולחן מביא את הערוך השולחן הזה ואני ראיתי פה שהוא מביא קצת וא אומר על אףרוך השולחן אם היום נהגו לשמוח וכולי כמו שאמרנו כל השיעור ודאי שיהיו פטורים בכל אופן אז או אפשרות אחת שהמחבר פוסק כמו התירוץ השני של התוספות או בגלל שהיום ערבה השמחה כך או כך צריך להיזהר להשתדל לא להזיק הזיק יש מקום לדון לפתור אם לא פשע זה ההגדרה המדויקת יקדים תורה ויעדים ‏laล