מה עושים? מתפללים! | עולת ראיה - שיעור 26 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] תניק תי רבי יוסי ורבי חנינא אברהם תיקן תפילת שחרית שנאמר וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את בני השם ואין המידה אל התפילה שנ ויעמוד פנחס ויפלל יצחק תיקן תפילת המנחה שנאמר ויצא יצחק לסוך בשדה לפנות [מוזיקה] א' ואיין שיחה אלא תפילה שנאמר תפילה להניק יעטוף ולפני השם ישפוך שיחו תודה רבה יעקב תיקן תפילת ערבית שנאמר ויפגע במקום וילד שם ואין פגיעה אל תפילה שנאמר ואל תישא באדם רינה ותפילה ואל תפגע בי כן כמובן שיש פה מימד של דרש ולא של פשט כלומר נסוך של שיחת התפילה זה נראה פשט גמור מה מה יש ליצחק וח בסדי לפנות אם כ שום מי שאומר שזה אולי מלשון שיח כלומר להתחבר אל הצומח אבל שיחה זה דבר יותר מתכוון על הדעת ו על כל פנים לא פחות מתקבל על הדעת ו זה נראה פשט אבל בשכם אברהם בבוקר אל המקום ש עמד שם זכורה השכמה בבוקר היא לא העמידה עמד שמה זה אתמול כשהוא דן עם הקדוש ברוך הוא על סדום וגם אצל יעקב הפסוק שאומר שפגיעה זה תפילה זה ואל תפגע בי וכאן בפסוק ה כתוב ויפגע במקום אפשר לומר שיפגע הכוונה שהוא התפלל [מוזיקה] במקום אבל מימד הדרש לא זקוק לכל הדיוקים האלה ו ממד הדרש הוא קולע לעומק הפשט גם כשאנחנו לא מזהים את זה בחיצוניות ולכן גם אם יש קושיות בפשט פה זה לא לא מעכב שלוש לשונות אלו המידה שיחה פגיעה מכונות הם כנגד שלושה עניינים של תועלת התפילה בעבודת השם יתברך כלומר זה שהתפילה נקראת בלשונות שונים מפני שיש לה פעולות שונות לא כל הצדדים והנקודות מבט על התפילה הם זהות התחלת פעולת התפילה היא שכל העניינים הקדושים וציורים הנעלים של יסודי היראה והמוסר שקנה אדם [מוזיקה] נפשו התפילה תשיש אותם יפה בלב שלא ימותו מסתערות רוחות של השחתת המוסר והעבודה על ידי יצר לב האדם ותאוות הזמן זמנה של פעולה זו הוא ביותר בשחרית שקודם שיפנה אדם זכי החיים ברגשי תאוות הגוף מוכרחים יכין לעצמו מעמד מוסרי חזק ונכון שהתקיים בניסיונות ההתנגדות של גלי הזמן לכן התפילה המכוונת לפעולה זו נערכת בשם המידה וזה הוכשר ביותר אברהם אבינו עליו השלום שהיה ראש למאמינים ועמד בעשרה ניסיונות נפלאים כן הרב דורש פה את המילה עמידה עם לעמוד בניסיונות בלשון חזל שאברהם הוא העומד ואם כל המון המתנגדים אל הדרך העולה באור השם שהסתערו להפיצו ו להדיחו כן הגיעו מים עד נפש הוא הלך להר המוריה והשטן נדמה לו כזה נדמה לו כזה נדמה לו כנהר ו כל המון המתנגדים הסתערו להפיצו ודחו נלחם למצוא מעמד נכון וקיים לעד שיחה תקראה התפילה בשם משתתף עעם צמחים ואילנות כמו שאמרנו שנקראו סיחים על הפרחת הנפש בכוחות חדשים המסתעפים באופן טבעי עלי ידי רגשת הנפש בעבודה שבלב זה ראוי ביותר ח לאת מנחת רב שאדם קרוב להסיר מעליו את הטרדות ואז תוכל נפשו להתרומם בטבעה וריגשה קודש הטבעיים האצורים בתוכה לדבקה באלוקים חיים ולהתגבר באהבתו ו בירתו הטהורה סליחה זה ראוי ביותר לת מנחת כב שאדם קרוב להסיר מעליו את הטרדות ואז תוכל נפשו להתרומם בטבעה פסיק ורגשי הקודש הטבעיים העצורים בתוכה לדבקה באלוקים חיים להתגבר בבתו ויראתו התורה יוסיפו פרי תנובה וישלחו בדין פרות ות קדמות אילן רב ואחד השיכים ההפרכה הטבעית הזאת מתוך יושר הנפש היא שורש להנהגת הדין אל נוטא מנתיב יושר של אורחות חיים שמידת הדין בכל מה שיש לה חוק טבעי מדוקדקת היא אלא משנה דרכה ונותן מ נתיבה והיא מידתו של יצחק כדכתיב ופחד יצחק הילי וכד אמרי רבנן ברוב באור על מידת הדין של יצחק אומנם עוד רב יתרון לתפילה שהיא מוצאת תכליתה ברמי המעלה והערך קדושי עליון ניגשים אל השם שלידי התפילה ירומו וינשוף לה כדברי שולחן ערוך אור החיים סצח ענין התפילה שהם פוגעים מעמדים יותר גדולים מהליכות הטבע כי התרוממו הרבה על מצב הטבע הרגיל וידבקו באלוקים חיים בתואר לב ונפש לזה מוכשר הוא הלילה במנוחת והתמודדותו כמו שר בער החסיד וחמת הלבבות ביתרון תפילת הלילה שהוא מאפשר להיפקד גם במחזות נישאים וקדושים ותביעות שכליות נוראיות נוראות אשר לא ישגו בחברת חושי החומר ולפי שהדברים המושגים למעלה מתענוגות השכליות המוטבעות באים הם שלא כסדר ההדרגה טבעית מהקל אל הכבד ועל פיתח כיונים בודדים המלקטים למערכה כי אם בפתע גלה יגלה האור הגדול נועם השם אשרי כל זוכה לו תקרי התפילה מצד היותה כוללת זאת התכלית בשם פגיעה כדרך ההולך הוא פוגע לפתע לא לפי ערך מידת מהלכו של הולך לבדו כלומר יש אדם שהולך ליד ז יודע יש לי כך וכך דרך עד שאני אגיע אליה אבל אם הוא פוגע אז הוא הולך ו הוא מופתע שיש באמצע הדרך דבר שלא התכוון אליו כדרך הולך פגע לא לפיך מידת מהלכו של הולך לבדו כי אם גם לפי ערך מידת קרבתו של הנפגע זה שהפוגע פוגש המתאים לזה לכן היה באמת ביעקב אבינו על ושלום שוודאי שלמדו גם כן התפילה לאותו החזיון הנבי הנשגב של מראה הס בכל פרטו שעל כן להתייחס לתפילתו שם פגיעה ויפגע במקום והיא מתאימה לערבית וך אתה אד אלך העו שיק טוב אז יש פה את ה לבושים שמבאר איך שלושת השמות האלה מתאימים לעניינים אחרים שאנחנו מכירים שמחזקים את ההסברה אבל לפני כן עצם הרב מתאר פה אם א נפשית את המושגים ואת הנושאים הרב מתאר פה את ערכת התפילות של האדם כמו הגמרא מ שחרית לערבית שהרי בקורבנות שתפילת כנגד קורבנות הסדר הוא לא מהלילה אל היום אלא מהיום אל הלילה הקורבנות שמקריבים ביום אקטר החלבים והאיברים שלהם הוא כל הלילה וקורבנות הלילה נמשך אחרי היום וכאן יש לרב הסבר על הלילה שנמשך אחרי היום מצד עליית המדרגות כלומר אדם קם בבוקר והוא יוצא לעבודתו יוצא אל המציאות והוא צריך תהליך שיסייע בידו ליציאה דם מסיים את יומו וכאן הכוונה בעיקר לתפילה תפילת מנחה קטנה שזה בסוף היום לקראת שקיעה ש העובדים הפועלים סיימו את עבודת יומם ו מצפנים להתארגנות לקראת הזמן ה נוי ואז יש איזה התרוממות נוספת אחר כך כשעוזבים בכלל את כל ה חיזו די אלמה את המראה של העולם הזה שנראה ביום ובלילה לא רואים את העולם הזה אז יש דרגה שלישית שרואים החזות עליונים וזה תפילת ערבית אז קודם כל יש פה שלוש מדרגות של עבודה של התרוממות האדם וכאן אנחנו עוסקים בתפילה כפועל על ההתרוממות של המתפלל אף על פי שלד היא תפילה יש בה צדדים נוספים שהרב לא עוסק בהם כדרכו של הרב לעסוק הרבה בעניין התפילה כתהליך פנימי של התרוממות הרב רואה כאן את שלושת התפילות כחטיבה משותפת של תהליך התרוממות יומ יומית והעיקר זה ש בשחרית צריך את הכוח להתחיל את היום לא מתוך קניה לשטף שעומד לשטוף אותנו במהלך היום מכל מה שניפגש איתו בעבודתנו עבודה של פעולה בעולם הזה בעיקר ק גם צורכי הגוף כאחיל וכיצ זה וגם צורכי הפרנסה ועניינים שכאלה אז כל אלה הם עלולים להטות את האדם מהעיקר אל התפל ולכן בפתיחת היום אדם צריך איזה חוסם איזה אוגן שכל הרוחות לא יטלטל אותו והרב אומר שתפילת שחרית וכוחו של אברהם אבינו זה היכולת לעמוד מפני רוחות ש סוערות ועלולות לעכור אותנו במקומנו וכשאדם מתחיל את יומו בעמידה מול השם שאפילו לא אמר שלום שהוא שמו של השם יתברך לחבר לפני התפילה זה כבר הסתה מהעמדה הנכונה אז ה סכנות של היום צריכות עוגן שאדם יוצא איתו וזה שחרית שלפני הכל אין אין דבר שאדם עושה לפני תפילת שחרית ואם הוא חוסיד בעיקר חסיד זה חבד לא רק יש גם אחרים אז הוא גם לאומד חסיס לפני שזה חלק מהתפילה דעת אלוקים היא בכלל דע לפני מי אתה עומד אתה בא לעמוד בתפילה ושחרית נקראת תפילת עמידה ואתה צריך לדעת לפני מי אתה אומד אז דע לפני מי אתה אומד זה הלימוד של לפני התפילה שהוא חלק מעניין התפילה הוא הכנה לתפילה כמו החסידים הראשונים שהיו שועים שעה אחת לפני התפילה זה לא סתם התבוננות בעניינים רמים באלוקות באופן כזה או אחר אלא זה חלק מהתפילה השהייה שעה אחת לפני זה חלק מהתפילה אז המידה הזאת היא ה היא אוגן שכל היום לא ישאיר אותך ויסיט אותך ממקומך החלק השני זה שכש מסתיים בעצם פעולת היום ואז אדם א משתחרר מהעול הכבד של בזעת הפך תאכל לחם והוא קצת נפנה ל צרכיו לעולמו אם כי הרב לא בפירוש מזכיר את העניין הזה אבל בציור שלנו נדמה לי שזה עוד יותר מחדד כלומר אדם היום בוודאי יר קל לחדד את זה אדם עובד משמונה עד ארבע משמנה עד חמש וכשהוא מסיים את עבודתו ובעצם עכשיו הוא פנוי ל שבת בבית לשחק קצת עם הילדים ל א לקרוא משהו ל לעשות אולי ספורט לא משנה אבל פתאום כוחות החיים שעד עכשיו היו משועבדים לעבודה הם משתחררים ואז יש איזה פריחה איזה התרוממות נוספת של החיים חיי העולם הזה ואז צריך לעשות שני דברים אחד זה צריך לתת לחיים באמת את פריחתם שזה שיח במובן של צמח והשני זה שצריך לתת ת להם את מידתם כי מי שיש לו צמחים יודע שבדרך כלל צריך לגזום אותם ולהגביל אותם כ נטיית הפריחה שלהם היא לא מכוונת ומדוייקת ברוב הצמחים אלא מתפשטת ללא גבולות וכך גם כוחות הנפש של האדם כשהוא לא משועבד לעמל יומו אז הם עלולים להתפשט גם מחוץ לתחום זה זמן יותר של עונג של א הרחבת הדעת אז ממילא הם עלולים להתפשט מחוץ לתחום הראוי ולכן יחד עם הפריחה צריכה להגיע גם מידת הדין ו יש פה דמות מיוחדת ליצחק אבינו על פי זה שהוא משתמש במידת הדין כדי לנהל נכון את הפריחה שלו כלומר עיקר מידתו זה הפריחה אלא מכיוון שהפריחה יש בה הרחבה שלא א לכיוון נכון אז צריך גם להגביל אותה אז מידת הדין היא נלוות למידת הפריחה זה הסברה מיוחדת על יצחק אבינו אבל מאוד מובנת על זמן המנחה שאדם סיים את עמל יומו ועכשיו הוא שוב אני קצת א מוסיף פה אלמנט שהרב לא חידד אותו שבעצם זה זמן א של א הוא אמר הרבה יותר בעדינות אבל דמן לי שהחידוש ביר לנו יותר טוב עוד מעט נדייק גם את דברי הרב ואולי גם נעמוד על השאלה למה הוא לא חידד את זה אבל שאדם סיים כן במקומות שיש דפק את הכרטיס של סיום יומו ועכשיו הוא בעצם א פנוי ל ענייניו ל שעשועיו להרחבת דעתו ושמה יש גם צורך יסודי שבסוף המילה שיחה מלשון שיח שיחים זה התפשטות והתרחבות באמת הרבה מאוד צריכים הם ופרץ את הים אב קדמה הם כאלה פראים יש פראות בשיחים ו ההגבלה שלהם זה תופעת לוואי לא כתוב ויצא יצחק לגזום את השיחים אלא לשוח זה העיקר ומתלווה לו שכין אנשי פראים אז צריך לכוון את זה אבל התפילה פועלת אתש הזאת מה התפילה איזה פעולה לכאורה קודם כל זה הזמן הזמן הטבעי של ההתפשטות והתפילה באמת אה נראה שכאן שהיא פועלת את שניהם אבל יהיה פה אולי מקום לדקדק הרב עובר מעבודת התפילה לעצם התהליך והוא לא כותב בפירוש נראה לי נחזור ע זה נראות מחר בעזרת השם את המילים בפנים אבל א אבל על כל פנים נראה שזה עושה את שניהם שהתפילה הג נותנת פריחה וגם באופן טבעי מציבה גבולות כי כיוון שהפריחה היא לפני השם והיא פונה אל השם אז ממילא היא א מקבלת את הגבולות הטבעיים שלה אנחנו הרבה פעמים חושבים שמידת הדין הכוונה היא א היום יש לזה מילה יפ יפיה בעיני אנחנו חושבים שמידת הדין זה מכות וייסורים ושליליות ועוינות אבל היום יש מילה שמשתמשים בה הרבה שהיא שייכת למידת הדין זה המילה להיות מדויק שאדם הוא עושה הרבה דברים יש היום א הרבה דרכים לדייק את הנפש שלא תתפשט באופן לא לא מתאים לה לא לא נכון לה ו הגישה הזאת שיש דמות שהוא לא אימפולסיבי שהוא לא מתפשט בלי הבחנה אלא הכל מתואם פנימית ומדויק מאוד ונקי מדויק ונקי זה מידת הדין מידת הדין זה נאמנות ל התאמה הפנימית ולא הסחפות אחרי החוץ והנאמנות להתאמה הפנימית היא לא פעולת הקעה אלא פעולת הש שלה כלומר אני נפטר ממה שאני לא צריך והכי טוב זה להיפטר מלכתחילה אני לא נותן למה שלא מתאים לי להידבק בי אחד המטלות שיש על מנכלים של חברות גדולות זה לאן החברה מתפתחת זה שאלה עצומה של מנכלים של חברות גדולות יש לך המון כסף ואתה יכול לפתח את החברה לעוד המון כיוונים ואיך אתה עושה את זה והרבה פעמים שמה זה או הפריחה הגדולה או הנפילה הגדולה ולכן היום במנהל עסקים לומדים הרבה באיחוד בחלק הבכיר יותר לומדים הרבה איך לדייק ולהיות נאמן לכישרונות שלך כשאתה הולך לצמוח ולא להתפשט למקומות אחרים זה מידת דין אבל זה מידת הדין המתוקה הממותק שהיא גורמת עונג ושלווה ולא ייסורים וכאב זה קצת אולי מזכיר את הפסוק הוא פחד ורחב לבבך שרחב לבבך זה דווקא הפריחה אבל הוא פחד ורחב ל הכוונה היא לפי זה אפשר לבאר שמתוך דיוק פנימית תבוא התרחבות ולא מתוך א חוסר אבחנה והתפשטות למקומות שהם מסיחים את הדעת עם סמח ולא מסיחים את התרחבות ופריכה עם סין משון עירת חטא אה ש שמפחד להחטיא את המטרה עירת עירת החטאה הכל צריך להיות מאוד מדויק ונקי ותואם מלחה קטנה היא לא צמודה לרביית בכרך המח ושלנו צמודים בגלל חולשה מה החולשה לכנס פעמיים את המניין מכיוון שאפשר להצמיד אותם ו קשה לכנס פעמיים אז לכן עושים מלחמה חיב אבל בעצם זה לא בהכרח א זה בוודאי לא לאשכנזים שמסיימים מנחה לפני שקיעה מתחילים רביית החצ את הכוכבים לכן ב מקלות האשכנזים יותר ממקלות הספרדים והתימנים יש לימוד בין מלח למירי כי יש זמן כזה אבל אתה צודק שמלח ומעריב הם סמוכות ו הסיבה היא מפני שכנראה זמן ההרחבה של העולם הזה הי החלק הכי קצר מכל השלוש א אנחנו כחלק מחברת שפע גם בני תרבות פנאי יש לנו המון זמנים שהם פנויים אז מי שזוכר לעמל תורה אז יש לו מה לעשות עם הזמן הפנו מי שלו חלילה יכול שהשיח שלו תפרע עלכל מיני כיוונים והיום באמת יש הרבה יותר זמני פנאי אם את זה לא מצד דרגות היום ו מצד חלקי הפעילות ו ה שכריס הוא האוגן לקראת הפעילות ומנחה הוא המאיר את זמן הפנאי ומדייק אותו אז היום אנחנו צריכים הרבה מנחה אדם בגיל 67 מתפלל כמעט רק מנח לא יוצא לפ נ ציזר עכשיו [מוזיקה] הוא מנחה גדולה מה מנחה גדולה כ טוב אז רק נסיים את ה את התאו ש ערבית זה הזמן שהעולם אינו מאיר ו העולם אינו מאיר מפני שזה ה זמן של ה אפשרות לעלות למעלה שלמעלה מגדרי העולם הזה ולחזות במחזות עליונים שהדוגמה לזה מיעקב כן תפילת ערבית זה חלום הסולם כלומר איזה התרחשות פנימית עליונה נשגבה למעלה מהפעולה של האדם פעולה של האדם מסתכמת ביום ובלילה יש שבא מלמעלה חלום הוא אחד מ60 בנבואה וממילא זה לא רק כשאדם ישן אלא הלילה הוא הזמן המסוגל לנבואה הנביאים לא נתנבאו אלא בלילה חוץ ממשה רבנו שנתבע ביום יש יצה דופן אבל הנביאים יש הרמבם כשהוא מונה בעיקרי את העיקר של יתרון משה רבנו על שאר הנביאים את נבואת משה רבנו על שר הנביאים אז הוא מונע ארבעה דברים ואחד מהמהם זה שמשה התנבא ביום הנביאים התנבאו בלילה מקווה שזוכר נכון נדמה לי שזה אחד מארבעה דברים שמונה הרמבם אז הלילה הוא הזמן הטבעי להתגלות שלא מהעולם הזה ולכן עיקר לימו זה בלילה כמו שכתוב חזל אנחנו א היום הכל השתנה לנו אבל אחרי שכולם הלכו לישון ו זה הסיבה של הרב עובדיה היה משקפי שמש תמיד כי מרוב שימוש בנר בלילה אז היה לו קשיים ב והרב מרדכי אליהו זצר איך הוא היה לומד אחרי שהוא התחתן הוא בא ממשפחה עניה ביותר הסבא שלו היה עשיר עצום חילוני על גבול המתבולל בבגדד האבא שלו רבי סלמן חזר בתשובה ונעשה מגדולי המקובלים ירושלים אל כיוון שהוא לא הלך בדרכי הסבא אז הסבא הדיר אותו הנאה מכל נכסיו ולמרות שהוא בא משפחה עשירה מאוד חי בעניות קיצונית עד יום אותו והרב מרדכי ליה הוא גדל בעניות וא אחרי החתונה שכו חדר קטן ואם הוא היה לומד שמה אז א היה מפריע לי ששתו לישון הרבנית ואולי אחרי זה כבר היה ילד אני לא לא זוכר בדיוק אז מה הוא עשה איך הוא היה לומד הוא קנה מפה שחורה מבד עבה וכל לילה שאשתו פרשה לישון זה היה פורס את המפה על השולחן באופן שזה גולש מכל צדדיו כמו האוהל על המשכן שהיה מ מאחורי האוהל והיה נצרח מכל הצדדים הוא היה ישב מתחת לשולחן עם נר ולומד גדולים של פעם אז כל פנים אז זה לשבת שמה אין עולם הזה אין אתה יושב בהרבה פחות מד על ד ו אתה והנר האור של התורה וזהו זה זמן מיוחד במינו כל זמן דורש את ההכנה והעיבוד הנפשי שלו איבוד מלשון עבודת השם עבודת השם שאיזה עבודה שבלב זוהי תפילה כלומר מה מאבד את הלב מלהיות גס ו חומרי ללהיות מאודן וכלי לאור אלוקי זה שלוש תפילות בהתחלה מאבדים אותו כעומד שלא להיסחף ברוחות ואחרי זה כמי שנותן כוח לפריחה אבל מדייק אותה ויחד עם זאת מדייק אותה אחר כך מתנשאים לרוממות עליונה ונפתחים לגילויים למעלה משכל האדם ואת כל זה התפילה עושה ומה שהיא מקשרת את האדם אל האור האלוקי טוב אז זה התמונה בכללותה ו אני חוזר ואומר יש פה פירוש שצריך לשים לב אליו אני מקווה שלא יתלו אותי על מה שאני אומר ביאל ומקומות אבל צריך לשים לב אליו ש לולי דברי הרב הפשט היותר פשוט היה לומר שכל אלה זה יחס אל השם לא תהליך של התעצמות הנפש אלא מפגש עכשיו כיוון שמפגש עם השם הוא מסוכן מאוד מאוד להכניס רעיונות למחצה לשליש לרביע של הגשמה וזה אכן מסוכן מאוד אז לכן צריך להסביר שעיקר ההתרחשות הא בכלל לא שמה בהגשמה והפניה של התהליך אל מה שקורה לאדם זה דרך הסברה שדרכו בה רבותינו והרב זצל במשקל מאוד רציני ולכן כאן במקום עמידה לפני השם ושיחה עם השם ו לפני השם ישפוך שיחו ויפגע בי הרב מתאר את הכל לשונות שעניינם זה איך זה פועל עליי חסידים בוודאי היו מדברים על איך זה פועל על הקשר כלומר זה ברור שיש גם יכולת לבאר אצלו סתם אה כ כשלושה סוגים של קשר של תקשורת כמו שכתוב אצל אסתר ותעמוד לפני המלך יש להעמידה לפני המלך עצם העמידה הזאת יש בה א מעמד יש ב איזה רו מות כשאתה עומד לפני המלך וודאי כשאתה בשיח עם המלך וזה משהו אחר לגמרי מעצם המעמד לפני המלך אז אתה משוחח איתו אחרי זה המילה פגיעה שלכאורה היא לשון תחינה יותר כלומר הפסוק אומר ואל תישע באדם רינה ותפילה ואל תפגע בי זה לא שלך אין פה את המקור יש פה טוב אולי נראה את זה יש עוד רגע צריך גם ברכות כו עמוד ב לראות מה המקור ולראות אם יש פה בכלל את ה רגע אולי נעשה את זה בדרכים מודרניות אתם בטח תעשו את זה יותר מהר [מחיאות כפיים] אבל ירמיהו ז טז לא תיבא מן קדמי אומר ורגון יונתן תפגע עניין בקשה אה וכן הוא פגעו לי באפון בן צוחר אומר המצודות הוא פגעו לי באפון בן צוחר ר תבקשו ממנו אל תפג גיבי לעזבך מה איפה ות אל באיבי עוזך לשוב חרך שרות אומרת לנעמי כן או אז מלבים אומר ככה גדר הפגיעה הם מתפלל בעד עצמו מורה שמרבה תפילה עד שלא יוכל להשיב פניו ריקה מפני ריבוי בקשתו ואם התפלל בעד חברו היינו שייעשה לו כזכות המבקש אבל אף שאין ראוי חברו לכח ומ שזה טוביס דם מה תסב דם כן הנה התפילה טוב טוב אז א אבל הרב נותן יותר להסביר את כל עבודת התפילה כמשהו ששייך יותר לעבודה הפנימית ולתהליכים שאנחנו עוברים כלומר איך העמידה לפני השם התפילה פועלת את כל ה התרוממות של האדם