מה העניין של "כל נדרי"? | שבים אליך בכל לב- שיעור הכנה ליום כיפור | הרב דודי דודקביץ

[מוזיקה] מה הסיפור של כל נדרי נעילה הרבה יותר מובן פתח לנו שער אני שומע את עצמי אבל עכשיו מוגזם אני שומע את עצמי לא נעים כיוון שאני גם שותף פה באירוע אז משהו צריך לעזור לי כי זה לא כיף אני ברצון מוותר על זה שומע איך קוראים לזה היום להדהד בכל אופן עכשיו חלש מדי לציבור קצת לחזק בשבילכם בסדר כן מצוין תודה רבה נעילה מאוד מבורר מה מעלתו ככ אנחנו אומרים פתח לנו שער בת נעילת שער כפנ יום אם ה קוראים לו כל נדרי פתיחת שערים גם אני מבין אבל עיקר ההתרגשות היא מכל נדרי ם מה ההתרגשות שם מהניגון התיק היומין הזה שיש לו איזה מימד מאוד נוגע ללב אולי מסיבות אחרות אני זוכר ששמעתי בעבר שהגו הזה היה ניגון נוסים שנסים כשהיו אומרים כל נדרי הם קיברו לכל הנדרים שהם נדרו לאינקוויזיציה לכמרים הם נדרו שהם לא יהודים הבטיחו להתנהג כך הבטיחו להתנהג אחרת והתכנסו בלילות כל נדרי באיזה מרתפים חשוכים ראיתי פעם איזה מרתף כזה בספרד שנחשף לפני כ-20 שנה לא צפוי לחלוטין מישהו באיזה בית הוריד תמונה פתאום רה פתח ירד בפתח וירד למרתף בית כנסת שלם עומד על טילו ראיתי את התמונות מדהים כל מי שהגיע על המקומות האלו אני מניח הרגיש שהוא נוגע במקומות שחי הוא רוצה לפרוק מעליו נדרים כלפי הכנסייה וגם הניגון הוא קצת ניגון כנסייתי כזה קצת הוא לא ניגון אופייני שיש לו חוש בנגינה הכל נדר לאשכנזים הוא לא הניגון הרגיל גם של הספרדים הוא לא רגיל א אני מבקש לעסוק כעת ב זמן הקצר אומד לרשותנו במשמעות של כל נדרי על מה נגיד את זה בשפת יונה בשל מי הרעש הגדול מה הרעש הגדול של כל נדרי אנחנו נעסוק בזה בעזרת השם בארבעה רבדים נתחיל ברובד הפשטני נעבור לרובד קצת מדרשי ונעבור לרובד פנימי נתחיל ברשותכם בדברי הגמרא שיה בסיס לכל נדרי הרוצה שלא יתקימו נדריו כל השנה במסכת נדרים יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדרי שאני כל נדר שאני עתיד לידור יהיה בטל ובלבד יש לזה איזה תנאי שהוא צריך לו לזכור את זה בשעה שהוא נודר אבל כלל אדם עוסר מודעה בלשון ימינו של היום בתחילת השנה מתפס לכל השנה הבאה שכל מה שהוא נדר אין לזה תוקף אנחנו לא נוהגים ככ בדיוק כי אנחנו עושים את כל נדרי ביום כיפור פה כתוב ראש השנה אולי זה לא כזה נוכ נראה היחסות לזה רבונה ברכינה ס למדר בפרק תכנ להבי זה שיעור לפני כל הקל לספר את הפתרון הזה לנדרים שבו של ה שנה אדם עומד ואומר את התנאי הזה אמר לירב תנא כמיס סתומי כדי שלא ינגו קלות ראש בנדרים ואת דרש לה בפרק התנה לא פרסם את זה יותר מדי לא רצה ליצור יחס מזלזל לנדרים כשמגיעים אליי אנשים להתיר נדר אז חוץ מהשאלה הגדולה אם אפשר להתיר את הנדר הזה אני בדרך כלל נוהג לשדר כזה עסק רציני הנדר שנדרתי לא מוכן להתיר בטלפון לא לל שלושה ורצוי לדיינים מומחים לא זה לא עסק צחוק נדרת נדרים חזל אמרו להם דברים מאוד חמורים כפי שעוד רגע נראה אז על כן לא תמיד טוב לדרוש את זה בציבור הרחב אז למה פה עושים את זה בציבור הרחב למה עושים את זה ביום כיפור ולא בראש השנה עושים משו דומה בראש השנה בבוקר לפני ה לפני כניסת היום בע ראש השנה בבוקר אצל רוב הקהילות עושים מטרת נדרים ובסופה אומרים הרי או שם הודעה בפניכם שכל נדר שדור מכאן הוא לאבא אזמה עושים את זה גם ביום כיפור אז פה יש בכל אופן איזה אמירה שהיא דינית כל נדרי משמעותו מעמד סליחה רגע על הביטוי נוטריוני הצהרתי מבחינת חלות כללי הנדר זה באמת לא מסביר מספיק למה נותנים לזה את הדקות הכי יקרות של הכניסה ליום הכיפורים אי אפשר לות למשל במוצאי ראש השנה או כמו שאנחנו עושים בערב השנה הזמן הכי מובחר בחרו לזה השל הקדוש כתב הביא את הגמרא הזו ועל רק הכזה הוא כתב וכתב התור אור החיים זה לא יפתור לנו את השאלה שמזה נתפשט המנהג לומר כל נדרי בב יום הכיפורים כי יום כיפור מקרי נ מראש השנה כלומר גם יום כיפור נקרא ראש השנה איפה יום כיפור נקרא ראש השנה תראו בבקשה ברשותכם במריל המארי זה ספר מנהגי אשכנז החשובים ביותר שהוא פותח בשאלה הזו שורה שנייה מדבריו אם כן קשה וה אמרינן ככל נדרי ביום הכיפורים ולא בראש השנה זה לא מתאים לדברי הגמרא עונה המארי תראה את המארי סגל יום הכיפורים מת קרי נקרא נמי גם הוא נקרא ראש השנה כדכתיב ביחזקאל ב-25 שנה לגלותנו בראש השנה באסור לחודש ראש השנה אצלנו הוא בחד לחודש אז מה הכוונה איזה ראש השנה שהוא בעשו לחודש אוה אומר יום הכיפורים בסדר אבל אני עדיין רוצה רגע לשאול ראש השנה כשאומרים את המילה ראש השנה הוא גם יום הכיפורים אבל לפני שהוא גם יום הכיפורים מה הוא לפני כן גם ראש השנה א למה עושים את זה ביום כיפור סליחה רגע לסלנג הלועזי בפריים טיים אתם יודעים כל אחד שואל מתי יגיע ראש הממשלה לנום בעצרת יודעים מתי יש כלל נורא פשוט מתי שמנה עדיף ש1 שחישה ן כולם יודעים זה סוד שהצעירים מגיעים בשש ומתייבשים עם כל מיני הגיגים של העמים וכולם יודעים שראש הממשלה הגיע בשעה המובחרת אז למה לעשות את הדבר הזה בשעה הכי יוקרתית של השנה לבחור בפתרון הטכני ך אגב אבא של עלי השלום היה אומר לי אני לא עושה הרת נדרים בראש השנה אמרתי לו למה אבא אומר תשמע אני מפוכח כל השנה לא נדרתי גם כשהגב רו להגיד לי שהוא נודר אף פעם לא בור שן בלי נדר מתנה אני לא נודר רובנו לא דרנים שזה לקחת את הזמן הכי חשוב ביום כיפור השאלה עדיין נשארה על מקומה לפני שתחזור על הגל השלה תרו את התעו של האיל זה תעץ או הסבר טכני בלבד אלא לפי שביום הכיפורים בסדר רואים המקום המודגש במריל איק רובם הויל ום בטלים ממלכת אף מי לתקן אוכל נפש כלומר טכני חיכו ל הזמן שמגיעים הכי הרבה אנשים לבית כנסת לא יודע אני אם היו שואלים אותי מה לעשות בזמן שמגיעים אחרב אנשים בבית הכנסת הייתי מציע לומר דברים אחרים ישנו נעם שהוא הנם הכי טוב לאיזה שלב נחכה נארגן איתו את השיעורים ד חלק מג מהעבודה חגה לשמנה 9 שכולם חוזרים מערבית ששם נשים אותו לנאום המרכזי תגיד שהדר שה של הרב תהיה בזמן הזה למה לא תקנו דרשה של הרב בכניסה ליום כיפור אין תקנה כזו כל נדרי תפסו את הזמן הכי טוב כדי לפתור לנשים את הצרות שלהם עם נדרים טוב אני מדלג קצת על השלה אבל כולנו מכירים שאכן זה המנהג אנחנו רוצים לא להסתפק בפשט הזה א לעבור לעוד פשט בסדר בינתיים כאמור זה פתרון לנדרים בלבד וחיפשו את המועד הנוח בתחילת שנה ש מתקבצים בו ריבוי עם אמרנו קשה קצת לקבל את זה כהסבר בלדי בפלא וץ כתוב שזה לא סתם פתרון כדי שנדר לא יתפסו ידוע חומר שבהם פלא יועץ רבי אליעזר פפו גדולי חכמי הספרדים ידוע חומר שבהם כלומר שבנ דרים שבעבודת של אדם ובניו מתים ואמרו שנודר כאילו בנה במה כלומר עשה דבר מאוד שלילי בנה במה לדברים שלא בונים במה מסבח יש ומקיימות כלומר מי שקיים את הנדר שלו זה עוד יותר גרוע כאילו הקריב עליה קורבן עוד אמרו שנודר נקרא חוטא ואתה שכיך ה מצויות רבות נשים דרני וגם האנשים מצוי שנדר לפני התיבה כולם מכירים במכירת מצוות במחירה לפני פתיחת ההיכל ביום כיפור יש אחד שקונה או מבטיח לא בהכרח הוא מקיים שמעתי פעם אחד מדרשי חכמי הספרדים שמר יש אחד כל השנה עושה מה שעושה במסחר שלו נוהג לו ביושר כל העניינים שלושה ימים בשנה מגיע לבית כנסת ראש השנה יומיים יום כיפור הדוד הכתיב אך אם יום או יומיים יעמוד יום יום כיפור יומיים חודש השנה רק בהם הוא יעמוד בבית כנסת לא יוקם לא יעזור לו לא ייקום למה לא יקום כי בשביל מה הוא בא לבית כנסת כי כספו הוא בשביל הכסף בבסטה לא יעבוד אז הרבה פעמים אדם מגיע בשלב הזה הוא נותן הרבה כסף קונה פתיחת אחל קונה זה קונה זה קונה זה ולא תמיד מקיים אזר מפני זה הפה לא יועץ ואם כן אם רגע נאמר את דבריו בלי לקרו עד הסוף את דבריו אז מאוד מובן שנדר זה לא פתרון לאדם זה שנדר לא יחולו אלא זה להסיר מעליו איזה קטרו גדול קטרוג שהוא בגינוי נש חמורות הו מי לא רוצה להיכנס לום כיפור נקי אז כמו שיש בערב יום כיפור תשובה בווידוי ונפסק בטור בשולחן ערוך שחייב אדם לרצות את חברו ום כיפור כי הבונות שלבן אדם לחבירו לא מתכפרים הוא הדין הוסיפו עוד איזשהיא כפרה לא רק פתרון כמו שאמרנו קודם כדי שנדר לא יכולו ומסור מודה לשנה הבאה סיר מעליו איזה קטרו גדול נ נבאר מה משמעות הקטרוג הזה למה יש כזה קטרוג למה הוא כל כך חשוב ליום הכיפורים הקטרוג על נדר כי כשאדם לא התירו מעליו את הנדרים שלו והולך עם העוון הזה תפילתו אינה נשמעת כי אומרים לו אדוני סליחה אי אפשר לסמוך על מילה אחת שלך נדרת לא קיימת עכשיו אמרתי סליחה לא התכוונת אי אפשר ככה אי אפשר מילה שלך זה לא מילה מה על תשובה בדיוק אותו דבר נכון לכ כל כך מקטרג תשובה אדם מקוני צריך לעמוד מאחורי מילתו אם ירג חרטה בלי קבלה לעתיד זה חצי מהתשובה אבל אתה אדם לא אמין כדת בשם ראשי ממשלה חשובים הבטחתי אבל לא הבטחתי לקיים אז גם שאתה אמרת עכשיו סליחה זה לא סליחה לכן זה לא פתרון בלבד שבשנה הבא הנדרים לא יחולו זה פתרון מהותי ליום הכיפורים הוא הכרחי גם כי יש עוון חמור מי שלא מקיים את נדרו אבל זה עוון שהי מזיקה אוטומטית לבקשת סליחה זה ממש א' ב של סליחה של אמינות שמעתי עכשיו לו מזמן מזרחן מוטי קידר הוא סיפר מה גרם לו לעשות מהפך סיפר שהוא היה מנשי תנועת עוז ושלום או נתיבות שלום לא נתיבות שלום של הרבי מסלונים לשכבה הארכיאולוגית הקדומה שיושבת פה בטח זוכרים היייתה כזאת תנועה של השמאל הדתי קו לה תיבות שלום ועוז שלום והוא היה ש נמנע עליה אומר ואז הגענו קבוצה למוקה ל לרמלה לפגוש את הראיס העריץ אומר ואני שומע אותו הוא לא יודע שאני יודע ערבית אמר הוא לא יודע שאני יודע ערבית שיבים אותי לידו אני שומע אותו מדבר עם ה סגן שלו אומר לו מי אלו אומר לו אלו יהודים של השלום בזלזול כזה אז ה שואל אותו אז מה אני אגיד להם אומר תמסור להם את החרטה הרגילה זבלה הרגילה אומר אז הבנתי הכל בשנייה זהו זה אחד שר פם דיבר שעה וימינם ימין שקר הוא הסביר באריכות את הבעיה בכל ההסכמים הללו שאנחנו בראש מערבי רגילים למחויבויות והראש המזרחי בנוי על כללים אחרים לחלוטין כמו שנאמר אשכנזי לא יבין את זאת ו ממילא אי אפשר לדבר איתך ביום כיפור מה אתה אומר השמנו איך אומרים אצל הערבים קל פדי אמרת בשביל להגיד אז חייבים את הנדרים לפתור עכשיו כמובן שטרת נדרים היא לא רק טכנית אם הזירה פעם הבאה תשמור על הפה מה שאתה אומר כלשון חזל שהן שלך הן ולו שלך לו אז זה שני נימוקים על דרך הפשט כת בואו נסביר את זה קצת את הפשט הון שהזכרנו ת על דרך העומק יש פה בכף החיים תיאור מעניין מאוד כדו אצל ספרדים עושים הרבה התרות נדרים אצל המקובלים מה שתקרא מקובלי בית אל כל יום שישי ומי שקצת מקל על עצמו אז כל רב ראש חודש כשמתקרב ראש השנה בכלל זה מבול של הרת נדרים טו באב ערב ראש חודש אלול ערב ראש השנה ממש מרבים לא סתם הטרות שם זה הטרות של קללות ונדים וחרמות ושמות ואיין סוף דברים מסביר כף החיים ומש נוהגים לעשות התרת נדרים 40 יום קודם ראש השנה ו40 יום קודם יום הכיפורים הו על פי מה שכתוב בזוהר דמי שנדחו נזיפה או נידוי בבית דין של מעלה ישאר בנידוי 40 יום ואינה נשמע תפילתו על כן נוהגים לעשות הטרה זר מכאן ויילך בכל ענייניו שלא יתחייב חס ושלום נזיפה או נידוי בבית דין של עלה ואין נשמעת תפילתו בראש השנה וביום הכיפורים הגם ד בכל זמן צריך להיזהר כל מקום בימים אלו הוא יותר קשה כן יש נוהגים לעשות התראת נדרים באלול והרמז לא יחל דברו ככל יוצא מפיו ויעשה סופי תיבות של לא יכל דברו ככול אלול טוב זה רמז כמובן שהתוכן הוא הם קצת מחזק את מה שאמרנו קודם בשם הפלא יועץ כן מחזק את זה על פי לשון הזוהר כף החיים באמת התפילה לא נשמעת כן הטעת נדרים היא לא פתרון שאני לא אהייה מחוייב למה שנדרתי פתרון שתפילתו של האדם תהיה נשמעת בודים של מעלה עד פה הסבר על פי הפשט וקצת עומק הפשט הבנת עמוקה כן אנחנו רוצים לעבור לעוד שני פירושים על דרך הדרוש זה דרוש ברמז כלומר זה אולי על דרך הדרוש על דרך עכשיו הרמז ואחרי זה נעבור לדרך הסוד הבן איש חי אומר אל תהיו כפרד ככה אמר דוד המלך אל תהיו כפרד כסוס נבין ומר מה זה כפרד אחד שלומד רק פשת רמז דרש אל תו כאלו זה פרד בלי להבין את עומק הפשט הפסדתם את הס אז זה לא לא הבנתם את התוכן ותמיד הפשט והרמז והעומק הם אותו דבר הפשט והגלוי הוא מעלים בכוונה הוא מביא עבורנו בשפה מעשיית ביצועית את הצדדים המעשיים של זה אבל עומק התוכן נכסף אליו עכשיו משני תכנים נתחיל באופן הפשוט של הרמז כתוב במסכת יומה תני רבי יוסי רב יהודה אומר אדם מביר עבירה פעם ראשונה מוכללים לו שני מוכלים לו שלישית מוכלים לו רביעית אין מוכלים לו שנ כ אמר השם שלושה פש ישראל לרב לא השבנו אומרת הגמרא זה ממש מתאים לדברי רב הונה אמה רב הונה כיון שאדם עבר עבירה ושנה בה הותר לו צקת הגמרא הותר לו סלקת מה זאת אומרת אדם עובר עבירה עכשיו זה נהיה מותר אונ הגמר ימה נעשת לו כתר פעם ראשונה שדם עבר עבירה הוא מזדעזע פעם שנייה שהוא כבר הורגל בה נתת לו כתר מעלי הדרוש והמוסר אומרים ופעם שלישית נעשת לו כמצווה פעם רביעית נעשת לו כאידיאולוגיה שניהה בואו נסביר אדם נניח לא קם לתפילה בזמן הגיע באיחור הוא מרגיש נבוך הוא לא יודע איפה לשים את עצמו הוא מתפלל בעזרת נשים ם היא פנויה באיזה חדר נכנס עם התת ל החוש אם הוא לא רגיל בכך שיחשבו שהוא כבר שעתיים בתפילה כל האמצעים פעם הבאה שהוא הגיע באיחור אומר צר חסידים נהגו לא כזה כנראה מקווה והכנות פעם שלישיית הוא מסתכל על אלו שהגיעו בזן אומר תראה אותם אלו בטח לא עשו הכנה לתפילה כראוי בגלל זה הם הגיעו בשעות כאלו מוקדמות אפשר לעשות להגיע לתפילה עם אוידה בלי לאחר קצת זה לא שייך כמו הפטפוטים בבית כנסת פעם ראשונה ברו ישיבה ש מפטפט מרגיש נבוך בישיבה לא דיברו פעם שנייה אומר טוב תמיד שמענו שיש כילו יש מקילים ת הוא אומר למדנו בשיבה שצריך להיות בדיבוק חברים פש להות בלי חברות בבית כנסת זה הרי מקום שצריך להות נעים בו ואז מ הוא נותן תפיחות על השכם בתפילה שכולם ישמעו ו עושה את זה ברעש תת לגיטימציה אפילו אומר לשני שלא מדבר מה אתה כזה כבד מה מה אתה עושה מניות למה צמצומים למה אתה אומר לא לדבר ככה אחרים עובדים נקרא לזה בשפה אחרת זה בדיוק קורה ברע כמו שזה קורה בטוב אני מזכיר בהתרת נדרים מתירים את המעשים הטובים שנהגנו בהם שלוש פעמים זה מקבילה כמו של מעשים טובים התרגלנו וכאילו נדרנו לא נעים להגיד גם למעשים רעים התרגלנו וכאילו נדרנו אדם מאוד מתקשה להשתחרר מהרגלים שלו והרגל זה תוך יומיים הרגל תוך יומיים ולהיפטר ממנו הרב צודה אמר פעם שלקח לו מידה אחת לטפל בה 40 שנה הוא נתן דוגמה אומר יש אדם שכל חיב הה מתפלל בשעות מאוחרות 8 וחי יום אחד הוא החליט אחרי אלול להתפלל ותיקין הוא אומר הוא חוזר מבית כנסת בש ורב אחרי תיקים זה שעה שהוא לא הכיר בשעון זה ה שלב ההתהפכות לא יודע באיזה איזה פעם הוא רואה את אלו שים לו מניין של 6 וחצי אומר על עצמו תראה אותם אלו לא כים לקום שעה קוד לבוא לקין מהא בש וחצי הוא אפילו נוהג להגיד מכירים את זה שאתה אומר לכאלו בוקר טוב אומר לך אצלי זה כבר צהריים מכירים את המשפט המתנשא הזה צ זה כבר צהריים הוא מתמסר להרגלים שלו ואני רוצה לטעון שכמו שיש התרת נדרים על מנהגים טובים שנהגנו ולא כוונו שהם יהפכו להיות מחייבים אותנו התרת נדרים על פי הרמז כל נידר בערב יום כיפור וזה כל כך נצרח זה להגיד זה יום של שינוי הרגלים אנחנו מתיירים לא מחויב יותר לכל מה שנהגתי לפני הרבה שנים בעשרת ימי תשובה אשתי אומרת לי אני עשיתי את זה ו מקווה שזה לא יכעיס אותך אני אומר לה למה שזה יכעיס אומרת כי אני חושב שזה עלו עלול לא כיס אותך אמרתי לה מה בתאם את חושבת ככ היא אומרת כי היה פעם שהיה דבר כזה וזה מפריע לך מה אמרתי לה וזה טוב שזה הפריע לי לפי דעתך או לא טוב שזה הפריע לי אז אלומ לא זה לא כל כך ראוי על דבר כזה להקפיד אמרתי לה רגע ומתי זה היה הפעם הקודמת שאותה את זוכרת נישות לפני ראש השנה או אחרי ראש השנה היא אומרת לי בטח לפני עשת משובה אמרתי אז מה הקשר מה הקשר ככה אנחנו אמורים להיות אם נהייה קנים בוקר של ג תשרי במנטליות הפנימית אנחנו חוזרים לכח אלול מוכרת הבעייה לא היא רק שלי אנונים מהקהל יתקבלו בברכה אם אתם מזדים עעם הבעיה זה בעיה נוראה ההרגלים זה בעיה נוראה אם היה לנו אומץ היינו כמו לפסח שכל בלבוסטה הייתה מעדיפה לקבל מטבח חדש לפסח היינו מחליפים לא יודע את מה את הסטנדר את החולצה את התפילין את הטלית אבל זה לא עוזר כי זה חיצוני אז באים בהלל יום כיפור ואומרים אני מתיר את כל מה שהפך להיות הרגלים שלי וצלונים אומרים שעל שבת שובה נאמר אם תשיב משבת רגליך אם תזכור בשבת תשובה לשוב מההרגלים שלך אם תשיב משבת בשבת שובה תשוב שוב מההרגלים שלך תשיב משבת רגליך עשות חפציך אני מבטיח לך שאני אעשה את כל חפציך ביום קודשי ביום כיפור שאתה תבקש אם אתה משנה את ההרגלים אני אעשה את מה שאתה מבקש ביום כיפור עוד הפעם נחזור על זה אם תשיב אם תשוב בשבת מי שבת כאילו משבת תשובה תשוב בתשובה על רגליך על הרגלים שלך מה אני מבטח לך שאני אתן לך בתגמול עשות חפצך אני אבצע את כל מה שאתה מבקש ביום קודשי יום הכיפורים היום הקדוש בסדר וזה משימה זה משימה שינוי הרגלים האמת היא תמיד אנשים חושבים שזה משימה רק למבוגרים זה ממש לא ככה אתה רואה את הילד שלך הקטן בן השלוש נהייה לו הרגל את התפוח הוא אוכל פה נדבק לאיזה שמיכה מגעילה כבר מכירים את התופעה רק איתה הוא נרדם זה תופעה טבה אתה אומר מה קרה בן מה אתה כזה זקן לא יכול להשתנות זה קורה לכולנו יש לקוצר יש פשט על מדרש תנחו תנחו הקדום כתוב שחייו של האדם נמשלו לחמש תקופות תקופה אחת כל תקופה לבעל חי אחר אחרית ימיו הוא נמשל שם לקוף פרשנים אומרים ללמה הוא נמשל לקוף כי הוא כבר כפו הצבעות מעוקלות הרבי מקוצק היה אומר לא לא זה הסיבה הוא נקרא קוף כי אז הוא מחכה את עצמו זה התכונה הקופת הכי מוקת הוא משחזר את עצמו לדעת הוא לא מעיז להשתנות א אגיד את זה קצת בשפה של שיר ישראלי השיר זה סימן שאתה צעיר אז אפשר שיר כזה זה סימן שאתה זקן מה הסמן שאתה זקן זה לא של הגיית זה לא שכשאתה זקן אתה לא משתנה אתה לא משתנה סימן שאתה זקן לפני כמה שנים הייתי בשמחת תורה באיזה מקום א באיזה חג לא זוכר היה שעה של ריקודים ודבקות והתעוררות לידי המד נר צעיר מאוד אני רואה מבצבץ לו פה קופסת סיגריות עכשיו הוא רוקד איתי מחובק אני לוחץ לו את החיבוק ואני אומר לו מוישה לא משנה אתה מחתת לי את הסיגריות אומר לי הרב תאמין לי אני לא יכול אמרתי לו אתה יודע מה תן לי אותם לחודש הוא היה בן 15 16 אומר לי הרב אני לא יכול אומר לו לשבוע בסדר אומר לי לא יכול אומ לו אתה יודע מה עד מוצאי שבת עד מוצאי החג אמר לי הרב תאמין לי אני לא יכול כמעט בכיתי אמרתי לו אתה זקן לא רציתי להגיד זקן וכסיל כמו שכתוב במשלי אבל אתה זקן אין זקן יותר ממך לעומת זאת אני זוכר הה לי קשר בשנים האחרונות לשמחת לבי עם יהודי גדול קראו לו רבי ישראל פרידמן בן שלום בן אחר בן אחר בן לרב המגיד לרבי ישראל מרוזין גדול היחסים של הדור אני פגש אותו כש בן 85 כבר 88 כפוף מאוד היה לו איזה בעיה בעקמת בגב כשהייתי נפגשת אומר לו ישראל שהשם יתן לך הרכות ימים ושנים אומר לי לא לא לא מברכים ככה זה לא ברכה שווה לא שווה כלום אמרתי לו למה לא הוא אומר זה לא ברכה ה אומר תגיד ברכה אחרת שעד שאני אקבל צב שמונה משמיים הוא לא היה מהמסר י פקודה אזה עד שאני אקבל צב שמונה משמיים אני אשתנה כל הזמן וכל להשתנות זה סימן שאדם מסוגל לשנות רגלים זה מאוד קשה מספרים על הרבי מלובביץ' שכשהוא היה אברך הוא אישן סיגריות יום אחד בא אליו איזה חסיד אמר לו הרבי הריץ חותנו אמר שנגמר העניין ביישון סיגריות הבחינה של אישון סיגריות נגמרה בעולם זה בשפה חבד אין יותר עניין בזה בסדר כל העולמות שזה משנה נגמר מה הייתם עושים אם יש לכם סיגריה ביד שומעים כזה דבר ואתם חסידים שומעים לרבי מה הייתם עושים מה עוד שחטה אחת איך שקוראים לזה הרי במוח שלית על הלב זרקת הסיגריה קיבא אותה וסגר עניין זהו ברגע משנה את ההרגל עד עכשיו כן לא נגמר קראתי שמעתי נדמה לי מונר למרות שהוא הכחיש את זה ורך דין ויינרוט היה תלמיד של דויד פוסקי אחד מעשי ישיבת פוביץ אני שמעתי את זה ממנו שאלתי אותו את זה הוא אמר לא זוכר שאמרתי דבר כזה אבל אני כמעט ברור לי ששמעתי את זה מפיו בתוכנית רדיו במוצאי שבת פעם א מרבי יעקב כן ה רבי דוד פה רסקי ספר שרבי דוד עשו לו ניתוח כי הוא שבר את היה לו איזה בעיה ביד בא לבית חולין אמרו לו צריך לעשות לו קיבוע הוא שאל את הרופאים למה קיבוע אמרו כי כדי שפה זה יכלים אסור להזיז את היד אמר בסדר אז לא נזיז את היד אמרו לו אבל זה לכמה שבועות הוא אמר הבנתי אמרו לו גם בלילה הוא אמר הבנתי גם בלילה לא צריך קיבוע שאלו את את וינ איך זה יכול להיות אמר תגידו לי אתם בלילה מכניסים את היד לתקע לשקע לא מכנסים למה לא אף אחד לא נותן אגרוף למי שיישן לידו בלילה מקווה יש לא אדם שלמה שליטת רמת המודעות הוא סיפר ש דוד פוסקי מעולם מעולם לא פתח את המקרר שלו בבית רק מה שהגישו לו כולנו מכירים את הסיור ל אלי הזה ב-1 בלילה ידעת ש מקר לא השתנה שום דבר לתר ביטחון דעת שהכל עומד על מקומו בסדר זה אדם ששולט בהרגלים שלו ועל זה הציפיה בדם תשנה את ההרגלים ובליל יום כיפור תתיר כל מה שאני משוחרר משוחרר מזה לא מחוייב בזה טוב עד פה זה על דרך הדרוש הכי חשוב ביני זה השלב הבא לפני שנים רבות זה השיק אותי הרבה שנים הסוגיה הזו מצאתי את המתה אפרים הזה מתה אפרים ספר הפסיקה האשכנזי הכי נפוץ לענייני ימים נוראים במדינות אלו נוהגים בהרבה מקומות קודם כל נדרה מוציאים הרבה ספרי תורה מרון הקודש אנשי מעשה לוקחים את ספרי תורה בחיבוק ונישוק זה מרטית התיאור הזה ומבקשים מחילה וסליחה שפגמו בכבוד התורה זה לא נישוק סתמי ארב יום כיפור זה נישוק ם סליחה לא נהגנו בכבודך כראוי אולי קמנו אבל לא קיבלנו כבוד עמוק ויש אומרים פסוק אור זרוע ומאמר מהזוהר כם רבי שמעון ה כתוב בקצת סידורים בבכי ובתחנונים ואני לא הבנתי ממתי אומ לנו איפה לבכות ככ כתוב במחזור כאן בוכים ומה קורה שם למה בוכים מאמר מהזוהר ואז ראיתי שרבי חיים פלאג'י מגדולי גדולי פוסקי זמיר טורקייה מביא את הרב חידה בספר מורת לכל חי כתוב בספר מורה בעץ בספר של הרב חידה וזה לשונו יום הכיפורים מתאמץ באמירת כול נדרי איך מתאמצים באמירת כול נדרי צועקים צועקים לאוזן של השכן איך מתאמצים מזיעים עושים תנועות עם הידיים מוחים כפיים מה מה איך זה עובד מתמצים מה הוא מתכוון מתמצים יבקש מחלה ל אשר פגם בעוד ברית קודש נדרים מושות ויכוון שיבטל הנדר העליון זה נשמע כבר ממש יחידה מי זה הנדר העליון הזה יקרא מאמר התיקונים השחלה הזה עד כאן לשונ אני אומר את המאמר הזה בלשוני מפעת הזמן כי רוצים להקפיד פה על זמנים ברוך השם אני לא זה לא תפיל אני רוצה להגיד יותר מזה קצת איזה משהו מדהים בסידורים שלי זה גם היה המאמר הזה הוא נמצא בכל מחזורי רבה אבל לנו לציבור בודאי לציבור הדתי יש איזה מינהג כזה שהתפילה הוא מכיר רק את החלקים שנוהגים לומר בתפילה שלו חלק גדול מצבו אני גיליתי לא יודע באיזה גיל שיש דבר חלק התפילה שמתחיל לפני הודו לא ידעתי שיש דבר כזה הוא נמצא בסידור אבל מעולם לא פתחתי אותו הייתי לפני זמן באיזה בית כנסת כמעט התעלפתי עם ההרגלים של ום אמרו 7 ו30 אז כי ידוע זמן זה הדבר הכי חשוב בחלק מהמקומות וא אמרו למישהו כבר 7 ו30 וחצי דקע אז הוא ניגש ז התחיל הודו שבת בבוקר אמרתי לו אין לפני כן רבי ישמעאל אין קדיש ם אתה לא ספרדי שאומר תתפלל חנה פתח אליהו יש ב ידבר יש קורבנות איזה מקום הכל תקנה כתוב בשולחן ערוך הכל וגם בסידור שלך כתוב הוא לא הבין מה אני רוצה הוא לא מכיר הוא מדלג מברכות השחר לעוד ואני הייתי אותו דבר הסתכלתי במחזור פתאם אני אומר וואי אני מכיר את הפסקה הזו אבל מעולם לא הסתכלתי עליה כי לא אומרים אז לא אומרים בהרבה מקומות אומרים את זה כפי שכתוב גם אצל ספרדים גם אצל חסידים מה כתוב שם אולי בהוא נקרא איזה משפט אחד זה משפט מטלטל קם רבי שמעון רבי שמעון נאמד סליק ידוי לגבי עלה הרים את ידיו למעלה ושבח למרי עלמה שבח את ריבונו של עולם אמר ריבון אלמין ריבונו של עולם אבית בגין שכית ד בגלותא תעשה למען שכינתך שנמצאת כת בגלות היא לא בגילוי כמו גלי כבוד מלכותך עלינו זה אותו תוכן בזוהר ואם היא באומה אם נשבעת לשכינה נשבעה שה לא יצא מהגלות בטח זוכרים השבעתי אתכם נות ירושלים שלושה שבועות השביע הקדוש ברוך הוא שלעתים הוא הגביל את זה ואמר אני לא חוזר להתגלות עד זה וזה וזה נדר אם היא באומה אם נשבעת האבא ואמא דינון חוכמה ובינה יכלי מבד הטרה אני עכשיו מעמיד פה עד שניים מצדדי ני מתיר לך ריבונו של עולם את הנדר תחשבו שמי שאומר את זה איזה חיל ורעדה זה להגיד כל נדרי זה לא איזה התרת נדרים לציבור לציבור זה רק החזות החיצונית של זה באים כלל ישראל אומרים רבונו של עולם אנחנו עשינו תשובה התכנסנו פה כולם ביום הזה כמו שכתבו בעלי הנגלה יש לנו גם כמעט דרישה כלפיך תתיר גם אתה את מה שקבעת שעוד לא הגיע זמן הגאולה והתגלות שכינתך כראוי גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה רבי שמעון ממשיך ומסביר את זה אני לא אקרא פה את ההמשך בגלל הזמן רק תראו בבקשה את פירוש המתוק מתוש מצד והיינו תמה הרב דניאל פריש פירושו על הזוהר היינו תמה שנהגו בכל תפוצות ישראל לומר מאמר זה בלי יום הכיפורים בשעה שכל ישרים מתורים אז בתשובה אז מזכיר רים מלן התרת שבועת הגלות לעורר אהבת דודים ליחד קדש ברוך הוא שכנת ביחוד השלם לקרב הגאולה השלמה אמר בימינו אמן הרבי מ מונקץ' היה ממש כל ליל קלנדרי שואג שואג א אנו מתרים שבועת ממש זה היה מעמד שכולם מטהרים וייתי פה למטה את מנהגו אבל לסיום אני רוצה לקרוא מאמר של התפארת שלמה שבעיני את כל מה שאמרנו כעת מתמצת למאמר קצר תפרת שלמה רבי שלמה מרדומסק מגדולי החסידות אחד מגדולי האדמורים בפולין בתקופת בעל חידוש הערים פחות או יותר כל נדרי דרנה עלה נדרי וסרן עלה סרי ושתן עלה שבועות א נראה לי בניין התפילה הזו ביום האדיר והקדוש הזה שקודם כל התפילות בזה אנו מתחילים תפילת כל נדר הוא אומר את זה בתמיהה קצת כמו ששאלנו בתחילת דברים כינה ידוע כי מיום שחרב בית ה מקדש גלינו מרצים השכינה הקדושה גם כן אמנו בגלות אמו אנוכי בצרה וזה שנאמר והוא עשו בזיקים שנייה אני רוצה להזכיר שזה מוטיב שיחרו הרבה תשרי למשל אני והו או אני והוא אושיה מי זה אני והוא הושיענה מי זה הוא אני אני יותר נוהג לומר אני והוא אני גם מצדד את זה מהרבה סיבות כרוב אנשים שאומרים אני והו זה בשבילם תורקית ספרותית מי זה הו אני והוא עוד אפשר להבין אני יש לזה גם סיבות לאחרות הלו אבל גם מי שאומר אני והו זה אותה כוונה אני אותנו כנסת ישראל והוא כן כשאנחנו במעשר שכינתה בגלות איתנו והוא כך אומר הנבי ירמיהו הוא קודש בריך הוא אסור בזיקים ככנסייה הוא איתנו בעל כורחו מרצונו כל ההושענות אני מזכיר בסוף כל יום שים בהושענות אז אנחנו אומרים שם למשל מ זו מצדך לי שמך אז כל אלו יש שם תאור אך הוא יוצא הפכו הוצאתי אתכם נאמר הוצאתי אתכם נקו והוצאתי אתכם אומר על זה התפארת שלמה לרמז על השכינה הקדושה חלית כל כוונתנו תפילותינו צריך לשום לב על השכינה שושה במה רע ממילא גם אנחנו ניוושע בכל הטוב כן קודם התחלת כל התפילות היוום הקדוש ודיר הזה אנו מתחילים כל נדרי סרנה לסרי היינו שהשכינה תחזור במירה למקומה לא יהיה מסך המבדיל די עוונותינו לא תעוות במעשר עמנו ו שעתן עלה שבועות על דך שית בגמרא נשבע הקדוש ברוך הוא שלא יבוא בירושלים שלמעלה עד שתיבנה ש ירושלים של מטה הנה אנחנו הקדושות כשאנו רואים ש בעוונותינו הרבים נמשך כל כך הרבה זמן והשכינה הקדושה אם אנו בגלות אנו מתפללים שהשכינה הקדושה מהרה תשוב למקומה ולא תהה ומאסר עוד אני עוד רגע רוצה לקרוא את משפטי הסיום סיפור קצרצר לסיום היה לנו חבר יקר איתנו בקבר יוסף עם הרב יהושע ואיתי יהודי יקר קראו לו רבי לל ליברמן רבי הלל לפה ארצה מניו יורק אביו היה ראש הקהילה החלבית של ניו יורק הרב זולו ליברמן זכר צדיק לברכה היה אמריקאי רבי יש זן כזה מעניין מאוד רבי לילל פה מהקולג' ונהייה דבוק בארץ ישראל שאי אפשר לטאר אי אפשר לטאר אין דברים כאלו רבי לי לא נגע באוכל מחוץ לארץ כלום מר זה להכניס לתוך הלב השפעות של חוץ לארץ לא עזב את הארץ שעלה ארצה וכל יום בכל תנאי פקד את קבר יוסף גם כשס כנסת קבר וסף בגל כל מיני מוראות רבי ה מגיע בלילה למצפה יוסף לתצפת על יוסף כל יום זה היה ה מקושר ליוסף בנימי נשמתו מחר זה היצ שלו רביל נפל כשהודיעו על נפילת כבר יוסף או על הפקרת כבר יוסף למען האמת הישרה ילל בלי בכל לשכול הלך מאלון מורה באותה שבת קוד שבת תשובה לקבר יוסף מעצר זה היה שבת טראומטית ביותר קשה להסביר עד כמה ותוך כדי שאני מכין את הדרשה אני מקבל טלפון מתברר שהלל נסע כולם הבינו אצלנו מיד הבינו מה קרה הוצאנו מחפשים בשבת לצערנו הכרנו בשעה עד שזה נודע לנו מילל נרצח על ידי מחבלים רצח אכזרי וגופו נמצא במערה ו היא נמצאה את ההודעה החברים אצלנו חזרו ליישוב לכל נדרי בלי סעודה מפסקת ואני קיבלתי טלפון באמצע כל נדרי זה לפני הפלאפונים לפנים אומרים יש לך טלפון בכל דרי דחוף במשרד של האישום טוב אני לא יודע מה זה כן התקשרו להודיע שמצאו את הגופה של הלל בלל קונדר א באמצע כל מקבל את הידיעה הזו אז אני לא צריך לתאיר מה זה לרב לשמור את זה בבטן צוף כל נדרי צוף ערבית איך לבשר את זה לקהל אל מכל מקום אני רוצה להגיד זיכרון מופלא על רבי הלל רבי הלל היה כל יום בק יוסף יום אחד בצהריים הוא קורה לנו הרב יושה לא נכנס כי זה היה מקום שכונים לא הלכים להיכנס אבל אני נכנסתי עם עוד כמה חברים הרב ישב אכנו חברו אותה באותם שנים יחד בקבר יוסף סביב קבר יוסף היה סביב הציון שלו היה גדר כזו מברזל עם שפיצים ש השומרונים תקו כדי שישרה להתקרב לכבר יוסף להשתטח על הציון רבי ל אומר לכולנו בהפסקת צהריים היא הייתה מבוטנת לקרקע שם חזק מאוד מבוטנת בהמון נקודות אומר לנו תרימו ל גלל מה תרימו מה תרימו זה בטון מה תרימו אמ תרימו ערה אנשים אוספים את קב יוסף תרימו טוב הרמנו וזה התרומם כי רבי לאל כל יום עם מסורית ניסר ניסר ניסר ניסר חרי שהרמנו רבי קפץ בריקוד ואמר הוצאנו את יוסף מבית האסורים רנה לאער זהו דנו את המחיצה אני זוכר את החוויה דרך אגב עד היום מ שמגיע קבר יוסף זה בזכות אחרת אני מניח שהממשלה שומר על זה בקנאות כמן גו על דברים כאלו הוא לא היה מסיר את המחסום הזה מבחינתי זה היה שיעור גדול מאוד איך אדם יודע על מחיצות ברזל שמפרידות ביננו לבין ענייני קודש שרוצים להתחבר אליהם ובל יום כיפור כל נדריו על פי הפשט ועל פי הרמז ועל פי שתפילת תשמ ושלא קטרוג עלינו כי זה עוון חמור וגם כדי להתיר את ההרגלים שלנו אבל רק אז אפשר להביא לפשט האחרון לעומק הדרש האחרון שהזכרנו להגיד רבונו של עם אנחנו את שלנו עשינו הסרנו הרגלים ביטלנו אם הוצאנו מפה דברים לא אמינים לוקחים על החיות להגיד תקנו לאבא דברים אמינים יש לנו גם בקשה קטנה אליך גם אתה תגיד דרנה לה נדרי שבועתה לה שבועות מחו לכם מחו לכם מחו לכם תשוב שכינה למקומה הדוד והראיה יכולים להיפגש אין יותר מחיצות ברזל שיפסיקו ביניהם רצון שתזכה שביום הכיפורים הבא עלינו לטובה ביום הקדוש הזה נסיר את המחיצות תיפול מחיצת הברזל בין ישראל לבין הבי שבשמיים על ידי זה תתקרב תשובתם ומתוכה גאולתם השלמה של ישראל שנה טובה חתימה טובה תודה רבה ברוך תהיה חתימה טובה כן לא לשכוח לא לשכוח לרון תודה רבה רבה הרב דודי נו 10 דקות הפסקה זה בשבע הרב ארי ה ‏k