מה הסוד של ימי החול? | שפת אמת לפרשת כי תשא תרל"א | הרב יהושע שפירא

אחד נקרא כלה >> המילה אח בתורה היא נדרשת על ידי חז"ל כמיעותט אחין ורקין כל פעם שכתוב אך וכל פעם שכתוב רק זה הגבלה ולכן זה נדרש למות ורשי אומר כאן אד שבתותיי תשמרו למעט שבת ממלאכת המשכן. כלומר שבמלאכת המשכן שנצטונו לבנות את המשכן. אנחנו לא מדברים כאן על מלאכת המשכן על הקורבנות ועבודת המקדש שזה נעשה גם בשבת. למרות שיש שמהת אש ועוד עבירות רבות. אבל בכל זאת זה נעשה כן בשבת ולעומת זאת מלאכת בניית המשכן שזה מה שדובר בשתי פרשות הקודמות וזה מה שמדובר גם כאן בהמשך אלה לא נעשות בשבת וזה ממטים מהמילה אח והרמבן זה על תמה יש פה בהערה שתיים אני לא יודע רבון אם אתה יכול לשים את ההרה שתיים אבל כל פנים הרמבן שואל נגיד את זה במינים שלנו שואל הרמבן בדרך כלל כשאומרים את המילה אך הכוונה למעט את הדבר שבו מדברים כלומר צריך למעט את השבת ולא למעט את מלאכת המשכן בעצם כאן אנחנו אומרים יש התנגשות פשוט בין שבת למלאכת המשכן התורה ממעטת אבל היא לא אומרת על מלאכת המשכן אח היא אומרת על השבת אח אז יוצא מכאן ש היה צריך להיות הפוך תשמרו את שבתותיי אבל במגבלה אם צריך לבנות את המשכן אל תשמרו את השבת אז לכאורה זה צריך להיות חשבון הפוך. זה זו שאלת הרמבן. וכאן עונה עשות אמת תשובה, אבל היא לא תשובה פשוטה מבחינה למדנית. אנחנו לא נכנסים עכשיו לשאלה הלמדנית שיש פה, אלא לנקודת מבט פנימית שעל פי התטורת שאלת הרמב"ם. וכאן מביא סתמת את הסבא הקדישה שלו האדמור הראשון מגוך בעל חידושי הרים ואדוני אבי זקנים מורי ורבי זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא אמר הפירוש שאף שגם המשכן הוא עניין השראת שכינה וגם עניין השבת הוא עליות כל הנבראים וממעט את הכתוב שאין עניין המשכן בשבת ודברך צריכים בהו כי איני זוכר יותר כלומר סות אמת ירש את הסבא שלו האח שלי קורא לזה פלאי הטכנולוגיה פנם פתאום הוא קופץ הוא כן רוצה הוא לא רוצה אין לי מושג אז נחזור הסבא הבעל חידושי הרים נפטר א נפטרו כל בניו בחייו ולכן הסתמד ירש אותו והוא הספיק לקבל מקבל ממנו הרבה תורה ורוב השפת אמת יושב על תורות של בעל חידושי הרים אבל לא תמיד זה נשאר אצלו לגמרי הוא היה צעיר אז כאן הוא אומר מה מה תרץ האדמור אומר ל חידוש הרים שלמרות שהמשכן הוא גם השראת שכינה וגם שבת הוא עליית הנבראים למקורם האלוקי אז כאילו עניינם אחד והוא ממעט שאין עניין המשכן בשבת והוא אומר אני לא זוכר מה בדיוק הבהור וצריך להעמיק בזה ולכן אומר עשת אמת זה הבהור ודבריו צריכים בהור כי אני זוכר יותר ועל פי הפשוט ודאי גם ממות החול שנקרא ימי המעשה ומלאכה מכל מקום יש בהם בחינת שבת ואסתר על כל פנים. כלומר, כשאנחנו אומרים שבמות החול אין שבת, זה לא לגמרי נכון. היום אמרנו היום יום חמישי בשבת ומיני מתברכים כולו ימין. כלומר יש שבת גם בימי החול, אלא שהיא לא גלויה. וכך כתוב הוא מביא מהפסוק על השער בבית המקדש ששת ימי המעשה יהיה סגור אותו שר שנפתח רק בשבת ובאש חודש בששת ימי המעשה יהיה סגור עוד לומד מכנסת אמת בדרך דרש שהשער נמצא אבל הוא סגור כלומר הוא מחופה הוא מוסתר אבל הוא נמצא ולכן לכך תלמיד חכם נקראים שבת שאצלם גם בכל נמצאים הערות הפנימיות. כלומר שהשער שבדרך כלל הוא סגור אבל מי שחי בפנימיות אז גם בימי החול השער פתוח אצלו. וזה עניין השבת. לכן תלמיד חכם כתוב בחז"ל שתלמיד חכם נקרא שבת. שזה עיקר פירוש שבת. שבת הכוונה שבת להשם שאדם קשור לפנימיות ודבוק בשורש האלוקי להיות דבוק בשורש החיים דמיני מאותו שורש אלוקי מתברכין שישה שיט הימין אז כל הברכה של השישה ימים זה מה שאנחנו אומרים גם כי היא מקור הברכה בפיוט לך דודי מינה מהשבת מתברכין כל השישה ימים עכשיו הוא אומר כך ומלאכות שהיו במשכן ובוודאי היו על פי אופן זה שהרי נעשה השראת השכינה על ידי מלאכות אלו כלומר ביום חול יש מלאכות שמסתירות את השבת הם מסתירות את הדבקות האלוקית אבל במשכן כל מלאכת בניית המשכן שנצטוונו עליה שני שתי פרשות קודמות ועוד שתי פרשות אחר כך ויקל פקודי כל אלה זה איך על ידי מלאכת בניית המשכן אנחנו כן מגלים השרעת שכינה אז אם כך כל מלאכות שיום משכן כמו תלמיד חכם הם כמו שבת אז אם כך הם דומים אז למה שלא יהיה מלאכת משכן משכן גם בשבת הרי שניהם עושים את אותה פעולה ומלאכות שהיו במשכן בוודאי היו על פי אופן זה היינו אופן השבת אופן התלמיד חכם שהרי נעשה שראת השכינה את המלאכות האלה אם כן זה ודאי מלאכות שבת מלאכות של מדרגת השבת אבל בכל זאת הוא אומר בשורש כל המלאכות כמו ששבת היא שורש כל ימי המעשה כך שורש כל המלאכות שלמי המעשה ועבודת ימות החול הם מבחינת משכן ולכך נלמד לט מלאכות שהיה במשכן שרק הם נקראים מלאכות מהסמיכות של מלאכת המשכן לשבת כמו כאן במקומו בפרשת ויקאל אנחנו לומדים שכל המלאכות האסורות בשבת זה המלאכות שנעשו בבניית המשכן זה נקרא מלאכה למה הרי יש בעולם הגדול שלנו עוד הרבה מלאכות שלא היו במשכן זה לא שהמשכן כולל את כל המלאכות שנעשות בעולם אלא שמלאכה שנעשת סתם בעולם באמת אין בה בתוכה את בחינת שבת ולכן היא לא חלק מהדיון היא לא חלק מהאיסור רק המלאכות שבשורשם כוללות את התוך הפנימי של הדבקות האלוקית, אז גם כשהם נעשות בעולם הם כאלה שמביאות איזה נקודת שכינה גם בימות החול גם בכל המציאות והם המלאכות שנאסרות בשבת והעניין כמו שכתוב בזוהר הקדוש תרומה עניין המשכן שהוא כהנהגת ימות החול על ידי המלאך שהוא שהוא בחינת מלאכה. כלומר שהמלאך זה מי שעושה את השליחות האלוקית. המלאך הוא מי שפועל פעולה אבל מתוך שם השם. גבריאל הוא מלאך של אש גיבור אבל בסוף יש לו סיומת של שמו שהקדוש ברוך הוא בקרבו בתוך הגבורה שלו. אז כך כל המלאכות זה מלאכות רק ה ראשי תיבות פה בסוף זה והמשכיל יבין שיש פה איזה רמז שהוא לא מרחיב בו אבל מלאכה זה שהיא נוסאת שם השם בקרבה זה המלאכות שנסרו ולזאת אומר הכתוב כי גם מלאכות המשכן אסור בשבת כלומר אפילו מלאכות המשכן שבאמת הם השורש של השראת שכינה בתוך המציאות, בתוך הפעולה כמו המלאך, אפילו זה אסור בשבת. השבת יותר גבוהה מהמלאכה לגלות אלוקות בתוך המציאות. כי בשבת יש התגלות הפנימיות לבדה. ולכן אין את הדרגה הזאת של המלאכה שהיא מושכת אשרת שכינה כמו המלאך לתוך המציאות על ידי הפעולה בשבת אפילו זה לא וזה החידוש אבל הוא עדיין לא ענה בעצם על תשובה על שאלת הרמבם למה ממעטים את המלאכות ולא ממעטים את השבת ועוד רגע הוא יענה גם על השאלה הזאת ובאמת קודם חטא העגל הרי אנחנו בפרשת כיטיסה וה ההתחלה של הדיון עוד לפני חטא העגל ובאמת קודם חטא העגל היה חירות משטן ומלאך המוות והוא עניין העולם הבא עלמה דחירות יובל ודרור כלומר שלפני חטא העגל אז היה תיקון שלם, היה מציאות כזאת שבאמת היה הכל כמו שבת, כמו אדם הראשון שלפני החטא, שאז אין בכלל את הצד של החיצוניות, אלא רק הפנימיות. רק אחרי אחרי החטא שניטלו מהם הכטרים של נעשה ונשמע, בשעה בשעה שהקדימו ישראל נעשה ונשמע, הקדוש ברוך הוא נתן להם שני קטרים לכל אחד ואחד. אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. ככה אומרת הגמרא במסכת שבת. אבל כשהם חטו בעגל ניתן מהם. ואף על פי כן זה ניתן למשה רבינו. ומשה רבינו את כל הכטרים האלה נותן לישראל בשבת קודש. הרבה פעמים אנחנו רואים את זה בשפת אמת. הוא מאוד מאוד אוהב את הממרה הזאת של חז"ל שבפנימיות אצל משה רבנו בשם כל ישראל במקום יותר עליון ויותר נסגב ממה שאנחנו פוגשים הנעשה ונשמע שלנו לא נתבטל הוא הזכות הפנימית שלנו זה האמת שלנו כמו שהיא למעלה ובשבת משה רבנו שהוא לא חטא בעגל הוא היה אצל השם יתברך משה רבנו בטוב עין שלו הוא נותן לנו את המדרגה שנעשנו נשמע למרות שהיא נלקחה מאיתנו ונשרה רק אצלו שלא חטא בעגל ובכל זאת הוא נותן לנו אותה כי בשבת אנחנו יכולים לטאום את הטעם של המדרגה של אדם הראשון קודם עשה העגל ולכן היא נקראת מאין עולם הבא אז לכן היה תיקון על ידי בחינת המשכן כאן כידוע שרבותינו אומרים שכשחטו ישראל בעגל אז הקדוש ברוך הוא ציווה לתת להם את המשכן כדי שיהיה גילוי שכינה שמכפר על העגל כל הקורבנות וגם מגלה את השכינה שנסתלקה אז היה תיקון על ידי בחינת המשכן שהוא למצוא המשכן נקודה פנימיות שיש בכל דבר מבחינת מלכותך, מלכות כל עולמים, כלומר שהמלכות המתגלה בתוך העולמות, כמו שכתוב במלכותו בכל משלה, שהכל, כל המציאות החיצונית באמת ה ממשלה של השם היא התוך הפנימי שלה. ויצא לפי זה שמדרגת המשכן היא פנימיות אבל בתוך המציאות. אבל בשבת משה רבנו עליו השלום מחזיר קטרים לישראל ואז ממילא בעצם כאילו לא צריך משכן כי אנחנו כבר לפני הסיבה למשכן כמו הנעשה ונשמע שקודם לך את העגל בכלל והוא כאין עולם הבא ואין שום מסתר כלל ולכך גם מלאכות המשכן גם כן אסורים בשבת כנל כי כל בניין ה אה א משכן הוא לבנות עם מלאכה בתוך המציאות. זה להביא שבת לתוך המציאות. רב אהרון הוקטן לנו המילים. אולי אפשר להגדיל. אז בשבת במשכן המלאכה מאירה את האלוקות בתוך המציאות. אבל ב בשבת הפנימיות עצמה מתגלה ולכן משה רבנו מחזיר את הכטרים ומלאכת המשכן אסורה אבל עכשיו הוא מתרץ את קושיית הרמבן ושוב האם למדנית זה עומד שאלה גדולה לכאורה צריך הסבר האם הוא מתכוון גם למדנית כאן אבל מצד הפנימיות יש פה פה באור נפלא ופרירשנו אך כמו שאמרו חז"ל על פירוש על פסוק אך את הזהב ואת הכסף שמה זה אך את הזהב ואת הכסף שצריכים להעביר את החלודה קודם העגלה זה מכלי מדיין שישראל או שכך תודה שישראל מביאים את כלי מדיין ואז התורה מלמדת אותנו את כל הלכות ההגעלה של כלים שנאכלו בהם האכלות אסורות על ידי המדיינים והתורה מצווה את הזהב את הכסף את כלי המתכת כל אשר יעבור באש תעבירו באש אבל אומרת התורה אך את הזהב ומכאן למדו חז"ל שהזהב לבדו ולא החלודה שמצטרפת אליו כי זה מעכב את הפליטה של האיסור אז לכן לומדים אח שצריך להעביר את הזהב, את החלודה מהזהב לפני העגלה. שיהיה רק הזהב כמו שהוא כמו חן בשבת. עכשיו הוא אומר מה זה אך את שבתותיי תשמרו? הוא אומר זה לא דיון במשכן זה לא הגבלה של מלאכת המשכן שלא תהיה בשבת. זה הגבלה בשבת שהיא תהיה פנימיות לבדה אפילו לא זו שמתגלה בחוץ רק שבת כמו כאילו המלאכת המשכן היא פנימיות שמתגלה בתוך המציאות בתוך המלאכות כמו המלאך שהוא פועל במציאות אין לך עשב למטה ש אין מלאך שמכה בו ואומר לו גדל המלאך הוא פועל במציאות אבל הוא עדיין מחובר לשורשו. ימי החול השורש נסתר. זה השער הסגור שראינו. אבל שבת זה מדרגה שלישית. זה לא ששער סגור. זה לא שיש פעולה אלוקית בתוך החול אלא זה הפנימיות לבדה. כמו נעשה ונשמע לפני מלאכת המשכן. זה הקטרים של טעם גן עדן. לפני שבכלל פגם החטא. זה צריך את כל מלאכת המשכן כדי לתקן. אז כמו כן בשבת אין שום אסתר בחלודה רק התגלות נקודה פנימיות כנל כלומר מה זה אחת שבתותיי רק את הפנימיות ולא כמו במשכן שיש שם פנימיות בתוך החיצוניות ולכן ההגבלה של אח שעליה שאל הרמבן לכאורה זה צריך להגביל את השבת ולא להגביל את המשכן אנחנו לא אומרים אך את המשכן כאן ואז אני הייתי אומר תגביל בימי חול כן בימי שבת לא אבל מה שרשי מביא בתחילת הדברים שאח את שבתותיי שלא יהיה מלאכת המשכן בשבת הוא אומר זה הכוונה רק הפנימיות של השבת שייכת בשבת וממילא אין מקום למלאכת המשכן זה הגבלת שבת לפנימיות לו דה ובכל על ידי מלאכות נסתר הפנימיות וזה עבודה רבון אם תוכל לעלות קצת וזה העבודה להיות דבקות העושה בפנימיות המעשה כנל כלומר מה זה העבודה של האדם שהוא ידע שהפנימיות יהיה עומדת לבדה החיצוניות תלויה בפנימיות אנחנו עכשיו באמצע מלחמה נכון יש לי חתן נמצא עכשיו במילואים עם תשעה ילדים ברוך השם במילואים כבר מאות ימים מאז תחילת המלחמה ובפורים הוא קורא מגילה בעזה ושם על עצמו שלט גדול נתגייס ולא נמות ישאר כוח נתגייס ולא נמות אנחנו מתגייסים אבל אנחנו צריכים לזכור שיש גם צד שני ולא לשכוח לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוכי אמר השם כלומר לא בגבורת הסוס אכפת לא שכאיש ירצה רוצה השם את יראה אתם יחלים לחסדו אז לכאורה לפי זה צודקים החרדים בלי גבורת הסוס לא אין הכוונה כך זה לא שהקדוש ברוך הוא רוצה שבת אז בואו נמחוק את ימי החול חס ושלום אלא שלא חול לבדו הוא המעמיד את המציאות. לא החיל והכוח לבדם אלא הרוח שנמצאת בהם. והרוח לא תלויה בחיצוניות, החיצוניות תלויה בפנימיות. ולכן שבת מברכת את כל שאר הימים ושאר הימים אין להם קיום ללא שבת. והשבת עצמה היא מלמדת שהיא בכלל לא זקוקה למלאכה. אם אין עולם הבא ששם אין אכילה ושתייה ומלאכה וחיצוניות בכלל ומלאכת המשכן מושכת את השבת את מיל עולם הבא לתוך מלאכות המעשה ומה שנמשך בו בחינת שבת זה באמת מלאכה ואז היא אסורה בשבת וכל השער זה לא מלאכה כל כך כי היא סגורה לגמרי אין בה את הפנימיות והחול הוא מסתיר את הפנימיות שבו ולכן זה העבודה להיות דבקות העושה בימי החול בפנימיות המעשה לכן אנחנו אומרים שאנחנו לוקחים מיומי המאכול יומי החול לשבת מי שטרך בערב שבת יאכל בשבת הוכתים בשבת לדעת כי אני השם מקדשכם. מה זה לדעת? פירוש ששבת נותן דעת. השבת היא מלמדת אותנו דעת שהקדוש ברוך הוא מקדש אותנו פרוש דת, התקשרות ודבקות בפנימיות. כלומר, כמו שכתוב אצל אדם הראשון ואדם ידע את חווה את חווה אשתו. אז הדעת זה ההתקשרות הפנימית. הוא אומר בשבת יש התקשרות פנימית וההתקשרות הזאת היא באמת נמשכת בהסתרה גם בכל ימי החול וזה עיקר עובד השם שבשבת הוא חי את הפנימיות עצמה ובימא חון הוא ממשיך ממנה את כל הזמירות שבת ואת כל המדרגה של נשמה יתרה הוא ממשיך גם ממחול גם כשזה סגור ולא נראה מן העין אבל יודע שזאת הפנימיות וזה הדעת התקשרות ודבקות פנימיות וזה כתיב כל ערום יעשה בדעת הרו הכוונה היא שהוא לא רואה שהוא כאילו מנותק אבל את העשייה שלו הוא צריך לעשות בדעת ובדבקות ופרשנו כנב שכל מה שעושה החכם מקושר ומדובק בשורש הדבר הוא עושה את זה בדעת בהתקשרות בדבקות הוא כסין על ידי שפורש הדבר הוא מפסיק לשורשו רואה את העולם הזה כאילו לעצמו כאילו החיל והכוח זה לבדו נעשה היו שמעתי אתמול בזה נסיים שאלוף אה בר א מפקד חיל האוויר הפסיק את העבודה בחיל האוויר וביקש מכולם לקרוא מגילה בפורים למרות שהוא לא נהג ככה ולא דומה לזה בעבר אבל הוא אומר אנחנו צריכים להתקשר למקורות שלנו כדי לנצח במלחמה. אז זה בדיוק מה שאומר כנסות אמת. המקורות שלנו השבת קודש היא זו כי אם ברוחי אמר השם החיל והרוח הם שינצחו כמו שאומר הגאון מבינה שקר החל ואבל היופי אישה יראת השם היא תיתןלל מוסיף הגאון מוילנה בהן היא תיתןלל היראת שמיים היא נותנת הלל ליופי ולכן והרוח נותנת את הכוח ואת החיות לחיל לכוח של המלחמה י רצון שנזכה לראות ניצחונות נפלאים ומחיית זרע עמלק של דורנו ומתוך כך בניין בית המקדש במרה בימינו אמן שבת מקבלה ‏amين