מה אמורים להרגיש בראש השנה? | שיעור לראש השנה | הרב דודי דודקביץ

מה ההופיע של ראש השנה? זה שאלה מה חשובות ביותר. מה מהותו? מה עיצומו של יום? תמיד בכל ובכל שעה אדם צריך לזהות היטב מה עיצומו של יום. אחרת אדם לא קורא את המפה, זה לא טכני. זה איך אדם עומד מול הבורא יתברך. יש אנשים שאתה רואה שהם לא קוראים את האירוע כפי שזה נקרא בימינו. הוא בא לאירוע מלבב והוא עם פנים עצובות. הוא בא לאירוע עצוב הוא מחייך. הוא לא מוטאם ברגשות. תדרים אנושיים אפילו בין הבריות כמו שכן בין אדם למקום צריכים לשדר על אותו עניין. מה אני אמור להרגיש כעת? שבת היא זמן של בעיקרנוגוף עינוג הנפש. מה העבודה בשבת? היא יראה, היא אהבה. מה העבודה בתשעה באב? היא צר, היא אבלות, היא שמחה, היא עצבות, מה היא הרגשות וממילא ביטויים שלהם הם מהות גדולה מאוד בכל עת ובכל שנה. היום נתמקד כמובן בראש השנה שכשאון חז"ל בזוהר שאחר הראש הולך הכל. ברגע שאדם מתבונן נכון על האירוע פתיחה אמר את האמת היום בהרבה מאוד חושים אנשים איבדו חושים אין לו חוש לקרוא זה חיישן שלא כולם זכו לו ואין לזה אפליקציות מה אמור להיות בכל שלב תמיד בעינה אחד הדוגמות הטובות לזה מהופיה של חופה מה אמור להיות בחופה זה שמחה זה כובד ראש זה הופעה של הישיבה הישיבה צריכה להופיע תגלים כדי להראות שיש פה ישיבה של החתן עם נוכחות כובשת של כל האירוע. זה הכטרה של ראש הישיבה שכשהוא עולה לקרוא לסדר חופידושין כלשבה מתאגדת לשיר ימים למלך תוסיף כאילו זה ערב הכתרה שלשמינית מה מה האירוע זה מצמיח את מה צריך השיר שירי שמחה בעלי תוכן שירי עומק מה המקום הנפשי שהחתן עומד בו עומד בגילה או עומד בריעדה בסוף כל הדברים הלו מייצרים בנפש את המקום הנכון שבו האדם נמצא אז היום נעסוק כמובן בראש השנה שהוא לא ראשון לכם לחודשי השנה ראשון לנו לבריאת העולם היום מרת עולם את הסוגיה הזאת עוד יותר היא נצרכת מכיוון שחלו בשינויים שאתם בכלל לא מודעים להם אתם שומעים עליהם מדי פעם כמעט כל פעם ברי חודש אלול אדם שומע סיפורים אומרים בישראל מסלנט או מצדיקים אחרים מסיפור כזה בבית רוז' סיפור כזה שבסלוני כל פעם זה בדות אבל התוכן הוא אחד שכשהוא שמע אותו צדיק מאותו ילד מהרבי שלו מאבא שלו מאחותו הגדולה שאפילו דגים שבים באלול רועדים בטח מכירים את המשפט הזה בדורנו עם ני קנים אני לא יודע מה מצב הדגים בים באלול אני יודע כן מה מצב הנפשות של א עם רועדים מה אתם אומרים רועדים מה אבל את הסיפור מספרים מבינים שפעם הקדוש רעדו למה מספרים כי אם רעד זה נכון אז טוב להקריא את הסיפור לפחות יש לי איזה מקום בנפ של אני רוצה להגיע אבל אתם יודעים שינוי אופי קורים לעתים בשנים ספורות שנים ספורות צריך לברר קרה שינוי עצום באופיו של ראש השנה עצום בוודאי בקרב קילו לא את האשכנזים שינוי עצום לא היה כמוהו לפני עשרות שנים ממש לא אני מנח שאתם מפקפקים איך זה יכול להיות שדבר משתנה אני אתן לכם דוגמה קטנה מתחום אחרזקתחופות עד לפני 30 שנה לא שמעו על דבר כזה לשיר בין הברכות בשבע ברכות בחופה לא שמעו על זה לא שרו והיה ויכוח לא שמעו על זה הראיה היא נורא פשוטה כל חתונה חסידית שתהיו כל חתונה ליטאית שתהיו כל חתונה ספרדית שתהיו, כל חתונה תימנית שתהיו, שיד בני הישיבות משלם הוא לא נגע בהם עדיין, לא שרים בין הברכות, לא שרים במקרה, לא שרים בעצם כלומר, השתנה משהו במקומותינו ותוך כמה שנים דרה לך שזה ממש כמעט יש בחורים שאם לא ישירו באמצע של הברכות בעיניהם סופק אם יצאו ידי חובת של ברכות אם התזמור לא נגנה אז הוא מתנדב למרות שהוא שבועיים הוא יומיים הוא היה בשבועיים ישיבה אז הוא תפס עם האוטובוס הגעה לחתונה של החתן באישור ה כוא נמצא בשבוע הישיבה הוא יתחיל את השיר כי הוא חושב שבלי זה הישיבה לא תצד החובה כלומר השתנה המציאות צריך לברר האם שינויים הם טובים או לא טובים יתים שינויים הם איזה מהלך אלוקי שאנחנו בשפה מודרנית ניתרנו אותו הרגשנו איזה משהו באוויר את המש משהו באוויר הזה ידענו לתת לו כלי ולהתאים לו אז אולי היום הכי משמעותי לברר זה היופי האופי של ראש השנה שוב במידה רבא הכי עבר שינויים במהלך הדורות כל כך משמעותי הוא המידה לפני המלך ביום הזה על המדינות בו יאמר ועל היחיד בו יאמר אז צריך לדעת איך לבוא אלי אז אני מתחיל בדברי הטור תמיד טוב למצוא עוגנים בדברי חז"ל בתורת הנגלה כי שם תמיד צריך להגדיר והגדרות ילחתיות בסוף עם הגדרות שנשענות על תכנים וגם מחייבות תכנים זה אולי קצת יפתיע >> לי יש מהדורות אחרות שהם יבלבלו אתכם אבל אותה אולי בתור א מזקני ענק לא תתבלבל איתה עם ההדורה קצת אחרת שנייה אני אחפש לך את יותר נוחה יש לי זמן אה יש עוד גם פה ראיתי שיש כאלה שיש להם רק כל שניים למה למה היא גרה חלקכם בסדר מאחורה יש לכולם איתות מתקבל בברכה יש לכולם מאחורה טוב לשון הטור ואוכלים ושותים ושמחים ואין להתענות בו כלל אני מניח שחלק יפטיע אותם האוכלים ושותים לא יפתיע חלק יפטיע אותם ושמחים וחלק יפטיע אותם אהבה מינה מה זאת אומרת אין להתענות מו כלל היה ואמינה להתענות שני הדברים האלו שנויים במחלוקת חלקם מחלוקת גאונים הרב נתרוני זל כתב ביום ראשון של ראש השנה אי אפשר לשבו בתענות משום דוב מדאורייתא הוא ביום דוב שני ושבת כמו שנניח השנה לית בהואו קושיה מה זאת בהו קושיה למת הוא מדבר על שבת של עשרת אמתי תשובה מה אם אין קושיה שמה ביום טוב שני של ראש השנה ובשבת אין קושיה שמה שמותר להתעלות ודאי שמותר להתעלות וכשהוא אומר ודאי שמותר להתנות כנראה שהוא הכיר שיש כאלו שמת ניתנים לא שמעתם על זה לא ראיתם מישהו שמסרתם תשובה בשבת תשובה צם כנראה שרב נתוני גאון גבול האמוראים ראשונים מחשובי הגאונים ראה בעיניו כאלו שנהגו לצום בשבת תשובה וגם ביום השני של ראש השנה ולא בגלל שהתפילה התערכה אלא מצד עצם עניינו של מהות היום להבנתם למה זה שונה הרי אסור בשבת שבת מחלוקת ראשונים יש חיוב בהתענג מדאורייתא אבל כנראה כולנו מאוד כך הסבירו גדולי האחרונים שלהתענות באסור אולי להתענג לו חייבים אבל להתענות אסור אז איך מותר להתענות במיוחד שכתוב מדרש וביום שמחתכם אלו השבתות אז איך אתה מתיר את זה עונה רב נתוני גאון אבל ביום טוב שני בשבת לט מהו קושיה משום די ימים אינון משונן מכל ימות השנה איזה י ימים מתכוון בין תשובה. יש להם סטטוס אחר, מעמד אחר. להזכירנו באשכנז הובא ברמה, נפסק ברמה שבסרת יומי תשובה בכולם נטענים. נכון הוא התכוון בלי ראש השנה ובלי שבת. מה גרם לו לזה שלא מתענים בראש השנה ושבת? על מה זה השליך? שלדעת הרמה בגלל זה צריך סליחות לפחות ארבעה ימים קודם. כי מה עושים ארבעת ימים קודם? צמים. והזמן נוצרחד ארבעה קודם ושישה בשרת ימי תשובה כלומר בהורדת ערב יום כיפור הורדת שבת תשובה הורדת שני מראש השנה נשארו שישה עוד ארבעה לפחות זה הסיבה בין היתר של דעת הרמה מתחילים לפחות ארבע ים לפני ראש השנה סליחות כדי לצום באותם ימים ושיהיה רצף של עשרת ימי תענית כהכנה ליום כיפור מישהו פה שמע על זה בעבר לא בשיעורים פה הוא שמע את זה מחוץ לשיעורים פה לדעת הרי מה זה עד כדי כך תקף שלא צריך לקבל את התענית הזו אלא היא אוטומטית מחוייב בה כל אחד לימים בא אמרת אפרים וכתב כבר לא נהגו בזה כי קשה מה זה לא נהגו בזה נהגו לאכול לפני סוף היום אחרי זה הוא כתב לא יש כאלה שנהגים אפילו יותר מזה לחכות עד מנחה ולהגיד במנחה עננו חלק כתבו כך או חלק אחר ואז לשבור את הצום אולי רק עד חצ צות לזה הוא התכוון נתרונאים הוא מהמקורות לכך שעשה תשובה הם נמצאים באיזה עבודה אחרת משאר ימות השנה ובהם נכון להתענות כולל שבת תשובה ויום טוב שני של ראש השנה לפי כך אחינו מתאר נהגו רבותינו להישה בהן בתענית בין בחול בין בשבת עדות של רב נתוני גאון וכתב אדוני אביז"ל כלומר >> הראש דדבריו תמוים זה לא פשוט להגיד על גאון שמספר שרבותיו נהגו כך שדבריו תמוים שעוסר להיתנות ביום טוב ראשון של ראש השנה והתיר להתענות בשבת כלומר מה קשה לו בדבריו לא עצם התענית אלא תכלית אם מותר להתענות או שמותר גם ואם אסור שיעשור גם בשבת ונראים דברי רבנו אי גאון שכתב לי אתות ביום טוב שני של ראש השנה אנו רואים שיפה הוא שלא להתענות כלומר רבי גאון כתב האם להיתנות חזר פה את המילה האם להתענות הגיב רבי גאון לא יפה לא להתענות שככה אמרו פרנסי ישראל הראשונים לישראל לכו יכלו מעדנים ושתו ממתקים מי הם פרנסי ישראל שאליו מרמז רבי גאון עזרה ונחמיה שעוד מעט נראה אותם שהם מדריכים כינוי מעניין פרנסי ישראל הם הדריכו אותנו בראש השנה לאכול ולשתות זמן נראה מה הם עוד ידריכו אותנו וכן בשבת תשובה אנו רואים שהתענה האדם אין אנו רואים שיתענה האדם תשעה באב שהוא תענית חמור לא רצו לקבע בשבת אחרי כתב אחרי יד שנתן די ימי תשובה יקרו ימי צהום לא יקרו ובכן הכריעו באופן פשוט בניגוד למנהג הגאונים שקדם לו שלא מטענים וההגדרה הייתה ממילה עם תוספת מילה אוכלים ושותים ושמחים ואין להתענות בו בהמשך נראה שאכן המחבר פסק את דברי דבריו של אור החיים מה זה אומר דרך אגב שמחים מותר לבכות בראש השנה או סור לבכות בראש השנה אם כתוב שמחים מותר לבכות להתוודות על חטאים בין התקיעות מותר או אסור נשאר רגע עוד שאלה בתקיעות סי קבלת מלכות שמיים של ראש השנה בתקיעות איזה פנים אם עכשיו הייתי עושה איתכם אין סדנה תעשו את הפנים הראויות לתקיעות הייתי מבקש ממנו לכתוב קלסטרון איך אמור להראות פנים של בחור ישיבה של תוקע של המקרי שלו, של הראש ישיבה שעומד ליד איך אמרו לראות את הפנים שלו חמורות צבע או מחייכות נטיית לב ראשונה מה הייתם אומרים חמורות צבע יכול להיות שזה לא סותר יכול להיות שבוע שנ צריכים להיות שמחים בתקיעת שופר צריכים להיות אחרת אתם בינים זה לא משהו בפאות כולנו באופן טבעי עושים פנים שהם גילוי חיצוני של מה אשר מתחן לנו בנפש. אם מישהו היה לפני תקיעות שופר נותן ידיים לחבריו ושער שתעורר לי ביך. בניגול השמח התכוונתי ולא השקט. מוטא לאירוע או לא מותאם לאירוע? להעביר את זה לניגון השקט. לבטל זה טוב, זה לא טוב. מה מה הכוונה? עד איפה הולכים עם דברי הטור הלל אוכלים ושותים? ושמחים מה סרטון הדיבור אני יודע מהמנה כאן במקומות שבהם הרב או הרבי או ראש ישיבה מדבר לפני תקיעות שופר טוב שזה יהיה מטובל בדברי כיבושין טוב שזה יהיה מטובל בבכי אמיתי או זה אמור להיות מלא אור ושמחה אתם יודעים כשאתה מכין משהו אתה מכין אותו בנפש איך חתן אמור לעבוד בחופה שלו פנים חמורות צבר או פנים שמחות או גם וגם זה שאלות מהותיות מאוד אנחנו חיים לפי מה שאנחנו מבינים בנפש שאמור להיות אם אדם יבוא להבל חס ושלום ב בעת אבלותו יבוא אליו מרחוק עם מנהג בחורי ישיבות במרחוק כזו עם כפה על מרוב שהוא התגעגע עליו לא ראה אותו שנה וחצי הוא בא אליו ככה עם כזו עם התנופה של ה מפגש החיבוק המקובל בציבור זה מוטעם לאירוע או לא מותעם לאירוע מה אני רוצה שיהיה שם לפי הטור היה כתוב האם זה חל גם על תקיעת שופר התור כתב בעוד מקום את זה פה היה אם תשימו לב כבר בהלכות ראש השנה בעומק כי הם מתחילים הרבה קודם בסימן תקפ"א וזה תקצ"ז אבל כתוב בתקפא שזה הכנה לראש השנה כתב כך ואורחצים מסתפרים על פי המדרש אמר רבי סימעון כתיב כמו מגוי גדול עוד לא ראינו אותו עוד רגע נראה את המדרש הזה לפי כך אנחנו נוהגים לספר ולחבש בא ראש השנה ולהרבות מנות ב ראש השנה ומכאן תשובה למטענים בראש השנה שנה תשובה שזה בסדר או זה לא בסדר מה שהם עושים בסדר >> לא בסדר כלומר צריך ללחוץ ולהסתפר הוא מבין שתספורת וקיבוש זה סימן מנגד לתענית למה וגם להרבות מנות כלומר לשלו אחד לשני אני אשאר קצת עוד שאלה זה טוב לאכול סעודת יום טוב משובחת בראש השנה זה כבר אני אציג מול ישיבות יש לבחורי ישיבות ארבע פעמים בשנה שיש תחרות כזו. מתי סיימתם? מכירים את השאלה הזו? השאלה המבישה והמגוחכת הזו. לא שואלים אחד את השני איך עליל הסדר? אלא מתי סיימתם? יש אחד שכדי להיות בתקן הוא מחשב גם את הניקיון של הבית ושטיפת הכלים. שכל להגיד בשלוש. מה הוא יגיד ביוחד? שראש הישיבה שלו עושה את זה עד ותיקין. אז מה הוא יגיד שהוא שעד שתיים בלילה? זה בושה. אוילה לו את הבושה. שאלה שנייה שמחו ישיבה תיזהרו לא להיקלה אל המחלה הזו תחרות אחרי זה בוודאי במפגש עם כל הישיבות בפעם הראשונה אחרי זמ זמן אלול של שיעור א' זה תחרות סמויה כזו בין הישיבות מכירים אותה הבוקרים בטח מכירים אותה כמה כבר פרקים למדתם אורות התשובה אם זה ישיבה חסידית כמה למדתם א חסידות איפה הגעתם בגמרא רם של מי בהורדת ידיים יותר חזק מכירים את התחרות הקטנונית הזו ואז בנת אחד מנקודות התחרות זה מתי סיימתם ראש השנה ומי יותר קדוש מי שב וחצי נטל ידיים מי שאומר אנחנו הספקנו תול רק רבע שעה לפני שקיעה מי יותר מוערך אתם לא מכירים את הדילמה שישיבות שמתעדרות בזה התלמידים לא אתה מכיר אותם לא נתן ידיים רבע שעה נשקים וואו קדוש קדוש קדוש השם צהוב מה יותר הייליגר אתם מוכנים לשתף פעולה רגע בתדמית מה יותר קדוש ב על דעת מה נכנסתם לשיעור הזה שמה יותר מרומם בוא נשאל את הטור אם שולחים מנות למשל לפי הטור סימן שמישהו אוכל את המנות האלו נכון אז מה הכוו שולח לו מנה של עוגה עם שוקו כדי שהוא שהוא חל לפני התקיעות. מה הכוונה שהולכים מנות? כדי להבין את זה, בואו נראה את הירושלמי שאליו רמזו דברי הטור פעמיים בתקצ"ז ובתק. כתב הירושלמי, ירושלמי בראש השנה. אמר רבי שמעון כתיב, כי מי גוי גדול? גוי היינו עם מי גוי גדול מי כמו העם? אז זה עם ישראל שהוא עם מיוחד גדול אשר לא חוקים משפטים צדיקים איזו אומה אומה הזאת אין אומה בעולם כמו האומה הזאת למה בנוג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים מתעטף שחורים מגדל זקנו שלא יודע איך איך דין יוצא מה מסמל פה השחורים שמחה ועצבות ברור אבל ישראל אינם כן ללובשים לבנים ומתעטתפים לבנים. זה לא רק סימן לטהרה. לפי דברי ירושלמי. הלבוש לבן מסמל עוד משהו. מה עוד? שמחה לובשים לבנים. מה יש דרך אגב? שלא רק אברכים נשואים לובשים לבנים כיטל. גם בחורים צריכים להשתדל שיהיה לבן משום השמחה. ומגלכים זקנם. והרבה דנים מה הפשט פה לפי זה? מגלכים זקנם. מותר, אסור. מה הוא התכוון? מסדרים את הזקן, לא מז ואוכלים ושותים ושמחים. יודעים למה עושים את כל הזה? כי יודעים שהקדוש ברוך הוא עושה להם ניסים. איך נקרא לזה? אולי בלשון הרב קוק באיגרת התשובה, ביטחון התשובה. הידיעה שתשובתנו התקבלה ומתקבלת ברצון. ומקרינים את זה, את הביטחון הזה על ידי שמחה. עוד מעט תראה שיש מי שפירש כך ממש למיסה, אבל אני מבקש עוד שנייה לחדד את הדברים קצת. מה המקור הטור למעלה שינו לשורה הראשונה שראינו בטור לפי זה? מאיפה הביא את הביטוי אוכלים ושותים ושמחים? מאיפה הוא הביא? >> ברור. מה ירושלמי? תזכרו את זה כי גם לא נסיים את השיעור היום. זה צריך לזכור. הבית יוסף שהביא את זה הביא את המקורות לקב ואוכלים ושותים ושמחים הוא מפרש תטור כמובן בגות מימון מצאתי כתוב בשם ספר אגודה אמנם לא להתבלבל האוכלים בראש השנה לא יאכלו כל סובעם למען לא יקלו ראשם ותאירת השם על פניהם דהיינו צריך להבחין בין שמחה לבין קלות ראש קל מאוד ליפול ביניהם מאוד קל ליפול בינינו. אינה דומה שמחת פורים לשמחת תורה. אינדומה שמחת תורה לשמחת סוכות דומה שמחת סוכות לשמחת ראש השנה. זה שמחה אחרת. מי שחושב לא חדים הוא לא יודע להבחין. כמו ילדים שכשהם שמחים לאן זה עובר כשהם שמחים? להשתוללות. ואז מגיע המשפט המפורסם של ההורים. זה יגמר לא טוב. מכירים את המשפט הזה? ש לך נבואה שמגשימה את עצמה זה יגמר לא אותו כי ילד מאוד מתקשה לנוות בחושב שמחה בלי לדחוף תחיו זה קורה גם לילדים קטנים נכון גם לבני ישיבות לפעמים הוא מתלהב אז חלק מההתלהבות זה דחיפה בלי התחשבות ומישהו בסוף נופל זה נראה המירה הזו נראית זקנה המירה הזו אבל היא היא קוראת בחיים כי המעבר במידות הוא תמיד מאוד עדין לא סתם מידות נקראים בשם מידות כדי שהם ציינן נכונות הם צריכות להיות במידה הנכונה זה הפשט במידות אי אפשר לבטל מידת האהבה אי אפשר לותל מידת הגבורה בעל מידות הכוונה היא שהמידות שלו מדודות שקולות הוא יודע מתי לגלות את אהבה מתי לא לגלות את האהבה בסדר אה אז אנחנו הולכים רגע לברר באמת את דברי האגודה הגודה היציאה שמובה כמו בבית את יוסף כלי איך לזכור שלא יהיה כלת ראש מה הכלי שהוא הציע מה לאכול כדי סיבה דהיינו לאכול אבל באיזה מגבלות מסוימות בבך יש תיאור מרתק מהמרשל המרשל כתב כך כתב באגודה הביא את האגודה והוא מגיב הרב מארשל כתב שקיבל מזכנו שלא אכל דגים ראש השנה כדי למעט תאוות האנושי במקצת דבר המסוים כלומר הוא עושה עוד פעולה מאכל מאוד חשוב בוודאי בקהילות אשכנז יש אומרים שבעל שם טוב בחר בהירמיזיבוש לגורבה כי שם יש דגים במקורות הקודמים שהוצאו לו לא היה דגים הוא רצה שיהיה דגים בשבת ויש הרבה חסידויות שהולכים בדרכו וכל סעודה של סעודה של שמחה או יום טוב או מצווה חובה שיהיה ולו מהדגים כדי להראות את חשיבות הסעודה. ובאמת למשל נהגו שבליל פורים לא עושים סעודה בשרית. דאבל שזה סעודת פורים שחייבים בה רק ביום. עושים סעודה עם חשיבות שמים דגים. הוא אומר יום כיפור בבוקר זה אני נמנח כולם מכירים זה כתוב אפילו בטור שאוכלים דווקא דג ודג חשוב. יש לזה מקורות מעניינים בחז"ל מדרשים ומקורות. והוא ויטר על זה המרשל כדי לזכור איזה תזכורת את זה לא כדי להגיד השמחה קיימת היום זה שמסחבנים פשיזחה שמעתם עליו תלמידו של >> היהודי הקדוש שהוא תלמידו של >> חוזה מלובלין כלומר היהודי הקדוש תלמיד של חוזה מלובלין וזה למעלה מהרבה המגיד וכולי יהודי הקדוש עושים חברים פשיסט סחמכונה הרבי רבוינים ואחריו מתלמידו המפורסם >> הרבי מיקוצק וגם קצת החידושי הרים מזה מתפתחת לימים חסידויות פולניה של יהודי פולניה רבות הן על כן על כן יהיה חשוב לפניכם כאילו הייתי פה אותם אבל הרב סמח בן פשסח היה יהודי גדול מאוד הוא כתב איגרת מאוד מפורסמת חבל לא הבאתי אותה איתי אולי פע לפני שנים רבות למדנו אותה פה הגרת נדירה, היגרת ברכה לראש השנה והוא כתב בהיגרת ברכה זו לתלמיד שלו שלא יזכה להיות אצלו בראש השנה כ התמנה לרב אז רבנים שלח לו מכתב לחזק את רוחו עם ברכת שנה טובה זה מאוד מרגיש לראות רב חושב על תלמיד שלו שהתמנה לרב לא יכול לבוא אליו לראש השנה לא יכול לבוא אליו על ראש השנה אז הוא שולח לו מכתב ובאיזשהו ד הוא כאילו אומר לו ראש השנה שלך עולה על הכל אתה לא צריך לבוא אליי הוא מברך אותו והוא מחתים זה דבר מקסים על האיגרת על המכתב מחתים את כל החברים של אותו רב את חידוש הרים את רבי מקוצק את רבי יצחק מיבורקי את רבי אריה מירת זימין גדולי עולם הוא מחתים על המכתב הזה שישלחו לו גם מכתב זה מאוד יופי לראות רב מבקש מהתלמידים שלו שיכתבו כדי לוד את החבר שלהם בלי לכתוב באלון צריך לכתוב דחוף לאלון של החיילים וכדומה זה כולם בוערים על זה לחזק את יודע החברים שנמצאים במקומות אחרים מכל מקום את >> היא מודותפסת בכמה מקומות קודם כל היא נמצאת בחלק מה בכל שמחה היא נמצאת בסוף של כמה כמה פרשנויות חשובות היא מוזכרת בשם ישמואל כמה פעמים וגם הודפסה בפני עצמה עם פרשנויות אפשר למצוא הרבה העברתי אליהו אני חושב שגם פה העברתי שיעור שניים עליה גרת נחשבת חשובה היא לא מוכרת בכל החסדי אבל בעולם תלמיד כל צאצאי חסדויות שהגיעו מפולין גד חשוב אז כתוב שם את היחס בין השמחה לבין הפחד והירה מה בגילוי ומה בפנים שעל זה אני צריך לברר אבל פה מצאנו למדים שקצת מאפקים את השמחה על ידי ככה אתה אמר עכשיו הנה נראה אם השולחן ערוך קיבל את זה או לא אומר השולחן ערוך אוכלים ושותים ושמחים והם מתעניים בראש השנה לומשבת תשובה אמנם לא יכלו כל סובעם למען לא יקל ראשם ותאירת השם על פניהם בואו תעזרו לי נראה אם אנחנו יודעים לעשות בורגרה פה לפני שנראת בור הגרה אוכלים ושותים ושמחים מה המקור >> ירושלמי יפה כמובן שטור אבל המקור הראשון ירושלמי אין יתן בראש השנה ולא בשבת תשובה מי זה >> טור לפניו >> הראש נכון הראש אמר שעושים כך וכנראה זה כמו רבי גאון כמו שראינו קודם אמנם לא אכלו כל סובם מאיפה זה לקוח >> מהגוד השובה >> בבית יוסף למען לא יקלו ראשם תראת השם בסדר מצוין בואו נראה אם כיוון נכון אני אשאל רגע שאלה אולי לספר על זה סיפור קטן רב זושה מספרים שפעם ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה מדברו מספרים שפעם רבי זושה הגיע אליו איזה יהודי ואמר לו שהוא חולה כבר כמה לילות שאבא שלו שנפטר בא אליו בחלום ומאחורי הראש שלו נמצא שתיבה הערב כלומר סימן עבודה זרה הוא לא יודע מה לעשות עם זה אמר לרבזושה תחפור ליד הקבר וכנראה נראה מישהו התמיל ליד הראש של אבא שלך שתי בערב קצל תשלוף ותראה שזה ירגע ככה היה סיפרו את זה ככה מספרים חסידים סיפרו את זה לרבי עזרי על ראש הברזל בהתפעלות עצומה רבי עזר ראש הברזל היה בלובלין בתקופת החוזה מלובלין והיה מאוד לא מזדהים מהעולם החסידי היה גאון כזה למדן עצום עם כינוי בזרי ראש הברזל אתם מבינים שזה כינוי א מיוחד אחד לראש הגדול החרי והבקיש לו סיפרו לו את זה כמויפת אמר זה ממש לא מועיפת כי זה ירושלמי מפורש בירושלמי זה כתוב מה שביני כן מועיפת זה מאיפה רבי של חסידים יודע ירושלמי מפורש זה מועיפת בעיניי חזוב סיפרו את זה לרב זושה אמר רב זושה הוא צודק אני לא מכיר את הירושלמי אבל אני מכיר את המקור שמנו הירושלמי לקח את מה שהוא אמר. האם לירושלמי יש מקור? באמת זה החלטה אסטרטגית. זה בסמכותו של הירושלמי להגדיר מועד. אני אחדר את זה רגע בשאלה אחרת. נניח שיושבים פה לפניי בחורים חלקם תחילת לימודם בבתי המדרשות של הישיבות הגבוהות הגיל הבוגר. יש פה כמה שמכים להרים את היד ולהזדהות כשיעור א' או אז נניח שאתם מתבקשים עכשיו להכין איזה שיחה קצרה לשבת הבאה שתהיו בבית ביקשו מכם החברים בסניף בתנועה ביישוב בקהילה שתלמדו משהו אומרים אתם לומדים בישיבה טובה יש בה הרבה שיחות בטח תלמדו משהו על מהותו של יום לאיזה ספר אתם הולכים שהוא א' א' מתבקש להגיד את עמדתו לאיזה ספר אתם בוחרים לא התכוונתי להוציא עם בינה מלאכותית זה הסכיר אני מקווה לא יהיה במקומנו אלא אם כן אתה רוצה להשאר טיפש כל ימיך אם אתה רוצה קצת לרכוש תורה ולא להיות דובר של הרשת תורה שאדם עמל בהתאגדל בלי זה תורה לא תהיה שלו הוא יהיה הוא והתורה שני גופים הוא רק כדא להיות טראמקול של הבינה מלחוטין תורה צריך לעבוד אלה למה איזה ספר אתם הולכים מקווה שאתם לא מתביישים להגיבות שלום >> נתיבות שלום מי יציאה צעולה עוד מישהו שרוצה לצע ספר >> לוי >> קדושת לוי אתה בשיעור א' היה לך הוא מסובך מסובך מאוד לא יודע אפילו אם שיעור ה מבינים אותו אבל בסדר זו שאת לוי אם הייתם באים לקהל קצת יותר אינטלקטואל בעלי איזה ספר הייתם פותחים לא התכוונתי שתפ שם לא אינטלקטואלי אלא הדיבור של הוא דיבור אחר מדבר על משהו אחר במגזר איזה ספר יפתחו כל דרשה בקהילות שאתם נמצאים שמישהו מקבל את השבע דקות התקניות לדבר כמעט מוכרח בשנים האחרונות להביא ציטות מהספר מספרים שלו התשובה >> אורות התשובה בסדר לא כתוב שמהשון מהותו של ראש השנה חיפשתי כלי הזה שאתה יודע לעבוד איתו לטובת העניין לא מסכים צרכים את הרב זקס לקעל האינטלקטואלי ברור לא ספר קיבלת תמונה תעבוד עליה תחשוב על זה תלמד את זה תגיד את זה אם אתם שואלים את רבי שלמה מזלמן או באחזצל איך ללמוד על עיצומו של ראש השנה הוא היה מפנה אותכם לספר אחר לחלוטין למחזור היא אומר תלמד את תפילות ראש השנה למה ניסיתם פעם להגיד לחבר תפילה? אתם מכירים בהרבה מקומות מחוזותינו בוודאי בישיבות יש איזה גבאי שאוהב להיות גבאי זורמני נמאס לו מהנוסח השבלוני של הזקנים הוא נהיה רוצה להיות גבאי בוודאי שיש איזה אירועים לא בתקן ואין עליהם איזה משהו בנוסח יש חבר שמתגייס אז הוא מתחיל לברך אותו והוא נהיה אילג מכירים את הקטע המביך הזה אומר שיזכה ל לה הוא נתקע עם המילים מאוד מסובך לבר תפילה אם היינו וצאים איתכם עכשיו פעולה שאולי טוב היה לעשות אותה ודאי לכל אחד טוב לעשות אותה עם עצמו חיבור תפילה לתחילת שיעור א' לא יודע אם חיברתם כזאת תפילה בדעתכם לא רק לחבר על עצמכם איך לחבר גם לכם או לחבר לעצמכם זה מסובך על מה אתם מתפללים עשיתי דבר כזה עם א ילדים באחד המקומות ילדים קרובים שאלתי ילדים בכמה גילאים על מה אתם מתפללים אתם אתם רוצים לשתף פעולה או שאתם נגד? אז ח תגיד מה על מה אתה מתפלל תחילת שיעור א' >> מה >> תצליח בלימוד תורה >> תצליח בלימוד תורה מעולה עוד משהו >> תחבר בלימוד >> מה >> לסמוח בלימוד >> לסמח בלימוד >> להתחבר לחברים >> התחבר לחברים ענתה לי ילדה בכיתה ג' שיהיה לי טוב יפה לו אז שאלתי אותה את השאלה הבאה מה את מתכוונת שיהיה לך טוב? אז היא ענתה בסוף את התשובה שלך, היה צריך להוביל אותה כי אצלה הטוב זה חברים. שאלתי אותה, את רוצה גם שהמורה תהיה טובה? מה? בטח. אז את צחזור לה בתפילה גם את זה להתפלל. שישב לידך, תשב לידיך מי שהיא חברה טובה ונעימה. כן. על זה הרמב"ם אמר שאנחנו לגים מאוד מסובך לחבר תפילה עמוקה ונוגעת ללב אתם מבינים איזה משימה יושבת על אנשי כנסת הגדולה כדי לחבר תפילה לראש השנה איך תקראו לו איך נקרא לו בתפילה איך נגדיר אותו מי אמר להגדיר אותו יום הזיכרון אולי נגדיר אותו יום יום תרועה מה לבקש בו. הם צריכים לעצב תפילה, לא תפילה אחת. כמה תפילות, המון תפילות. כל רבי ממוז'יץ צריך כל שנה לראש השנה בערך לחדש כעשרה ניגונים חדשים. שבו איתי באיזשהו מקום, התוועדות, שאלתי אותם, רוצים שלמד ניגון של קדינה במוז'יץ. היה שם בחור ישיבה שהוא משפחתמשפחה מועז' אומר לי כן כן התחלתי כמובן שהוא לא הכיר כי של איזה שנה הוא שואל אותי בסדר מאות ניגונים מאות ניגונים אתם יודעים כמה קשה זה להמציא ניגון לחדש ניגון ושיהיה מכוון הראיה שמתוך מאות ניגונים רק אחד נשאר בסוף שנוגע לכולנו כי הוא נוגע בנקודות נפשיות שהניגון הזה מבטא. אפשר לבדוק. תראו כל הישיבות כיום מוציאות ניגונים. תבדקו בשנה עוד יותר בטווח של שנתיים ושלוש איזה ניגונים נחרטו בדעת של האנשים. זה הפך להיות כלי תפילה שלהם בשמחה או בעת רצון. תבדקו. תראו שבחמש שנים ממש מועטים נשארו. כי יש תפילה לשעתה, יש תפילה לשנים, יש תפילה לדורות. לדורות. כששואלים אותי איזה גון אני מעדיף, אני אומר אם אפשר שהוא לפחות של 200 שנה, אז נתחיל לדבר. אם הוא שלוש שנים אתה צריך לברדיקה שהוא מכוון. 200 שנה זה ראיה טובה, לא יין ישן. עכשיו צריכים לחבר שכת גדולה תפילה שתחזיק מעמד. כמה שנים מחזיקה כבר מעמד התפילה? בסדר גודל מה >> 2500 שנה אבל היא לא רק החזיקה מעמד היא החזיקה מעמד בתימן ובאשכנז במרוקו ובפולין אתם מבינים זאת אומרת שהיא קולעת לכל הנפשות אין כמעט הבדלים בתפילה בגוף התפילה המכזית אין כמעט הבדלים שואל מזלמן אמר אתה רוצה ללמוד מהותו של יום תלמד את סידור התפילה כי בו היו צריכים שכ להכניס את כל ההיגיון הפנימי של מהותו של יום שם זה אמור להתגלות את רגע יש לי שאלה קטנה השם עולם מאיפה ידעו כמו רב זושה מאיפה הם ידעו איך נסדר אתמהותו של יום >> רוח הקודש מה עוד יכול להיות >> הם צריכים לחפש את הספר שקדם להם מה קודם להם? הספר היחידי שפחות נלמד בישיבות, כמו שאומר הרב ליאור, כי אין לו הסכמות, תנך. אומר, זה הספר היחידי שפחות לומדים אותו, כי הוא לא זכה להסכמות מאף אחד, אז לא לומדים אותו. התנך הוא הספר הכי נמצא בעד של כולם. אם הייתי שואל אתכם, מי שלא למד את זה עד היום, איפה לחפש בתנ"ך על ראש השנה? הבקיעים היו אומרים בפרשיית המועדות אם היו יודעים להגיד את הכותרת הזאת פרשית המועדות שתי פרשיות מועדות יש בחמישה חמשתי תורה ויקרא פרשת אמור במדבר פרשת פנחס זה לא מדויק מה שאמרתי כי פרשיות המועדות של הרגלים פות עוד המון פעמים בתורה אבל פרשיות של ראש השנה ביום כיפור רק פעמיים רק פעמיים זהו חגלים עוד הרבה איך אנחנו יודעים שחגלים יש הרבה כי עיקון הוא לקרא לקראת סוכות ועוד יותר פסח ונקרא שם בפסח בוודאי כל יום פרשיה אחרת בתורה שבסוף מוזכרים ברגלים אבל ראש השנה רק פעמיים אבל זה לא מספיק כי יש בעיה על ראש השנה בתורה כתוב עליו כיפשוטו לא כמדרשו מילה אחת בלבד באחד המקומות שתי מילים כתוב עליו יום טוע יום זה לא מילה מאפיינת נכון תרועה כתוב עליו עוד מקום זכרון תרועה חז"ל באחד מהפרשון של אמרו זכרון תורה זה כמוה השנה בשבת אי אפשר לקיים תרועה נסגור את התרועה אבל בסוף נשאר או אחד או שניים צריך לקרות תרועה תרועה מה מאפיין מה תרועה מאפיינת זה שאלה גדולה מאוד תרועה היא שמחה או עצבות שמחים כמו הירושלמי או מתנים כמו הרב הנתרונאי גאון תורה בתורה מתי מופיעה בעת שמחה או בעץ הרע נסיעת מלחמה >> בואו ניזכר רגע הכי תלמ צריכים לצר אותכם >> מחתוצרות הרע האם יש גם תורה של שמחה >> או יפה מאוד תמשיך עוד שתי פסוקים ויום שמחתכם מועדכם הלאה >> ותקעתם חצות עלותיכם שם זה תרועה או תקיעה מה >> תקיעה אבל בראש השנה עושים גם וגם אבל התורה אמרה תרועה אז התורה כתוב בה אבל לא מספיק אבל יש מקום אחד בתנך שלא ניתן להתעלם ממנו אם מכירים אותו השק גדולה הכירו תנך לפי דעתכם קודם כל פשוט אין ספרים אחרים אבל הם לא הכירו את התנך שלם למה לא הכירו >> כי עוד לא מחובר כולו שאלה מתחבר אנשי כזו עולה את התפילה עוד אין למה אין כי אנשי כזוה מתחיל בשבעת ציון באותה יום נכתב חגה זכריה מלאכי ו עזרא בן נחמיה ו >> דניאל קצת פחות או יותר נגיד שהוא קודם ואסתר זה הרבה אבל יח ספרים כנראה יודעים מצוין אבל לא רגע אבל את עזרה ונחמיה הם לא מכירים זה עוד לא נכתב הם לא מכירים אבל הם חיים אז הם חוו את הירוע אם אני אשאל אתכם בעוד שנה את שיעור א' את שיעור ג אני אשאל מה האופי של ראש השנה מה הראיה הכי חזקה שתביאו איתכם >> מהחווית ראש השנה שאתם חווים בשנים הללו אחד יגיד אני יותר מדבר אליי איך שמתפלל הרב הזה מוסף כי הרצינות שם מול השמחה בתמהיל יותר מתאים לי אחד יגיד אני אוהב יותר את זה זה יותר אבל הוא ראה הוא ראה מותר פה לשיר בתפילה בראש השנה מה זאת אומרת שכנראה פה שרים הוא זה יהיה חוויה איתו כשבאים שכסת עולה לכתוב את הסידור את המחזור עומד באוזניהם ולימים זה יעבור לתנאים ולאמוראים ולגאונים מבחינת הגראה זה יהיה המקור של הירושלמי עוד יותר אם הוא ירושלמי הוא חובר פה זה לא הרבה שנים הוא עוד זוכר מה היה נכון עברו מאות שנים אבל זוכרים מעבירים בואו נראה את הגרה אוכלים ושותים ושמחים ירושלים פרקד ראש השנה הביאו הראש ואמרינן יש לי עוד ראיה היינו אומרים להביא אותה בארבעה פרקים בשנה מי יודע להמשיך את המשנה הזו יש למד דף יומי עכשיו אמור לדעת מה בארבע פרקים >> לא >> תורים אתש >> מה לא >> מה >> רמזתי דף יומי >> דקה >> קרובים מה משהו משהו עוד יותר קרוב ויום רגיל כשבא אליי לקנות ביתליז >> יפה מאוד יום רגיל שבא אלי התליז אם באותו יום שחטתי השוחט בעל התליז שחט את האמא צריך להגיד לה קונה שחט יום את האמא שלה אתה לא יכול לשחוט אותה אבל בארבעה פרקים בשנה לא צריך להגיד כי ברור ששחטו כי שוחטים המון שוחטים המון. מי שרוצה ילך פה בבקשה להתליז ויראה את כמות קניית הבשר ויזהה לפי העדות בקלות. אצל מי אוכלים הרבה בשר בראש השנה, אצל מי פחות. והסיבה היא מכיוון ששוחטים הרבה. ומביא את זה הגרה כראיה. בסדר? על מה? בארבעה פרקים אלו השנה הוא גם אחד מהם עלמה בארבע פרקים אלו מרבים סעודה ה כתוב בנחמיה אז עכשיו צות נחמיה בואו נראה אותו כדי שהיום נעמוד בשלב הזה אני חושב ונוכל פעם הבאה להתחיל עוד קצת את הנגלה ואז לעבור לכל המהלך הרוחני בתקווה שתשרדו בנחמיה כתוב סיפור חשוב מאוד להכיר אותו היטב היטב היטב אני אבקש צריך לעשות איזה מבחן קטנטן עבורכם. אם תוך כדי קריאת הפרק משהו באוזניים יהדהד לכם, יזכיר לכם מילים מראש השנה, אנה תגיבו בהתאם. וישפו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים ומול עזרה הסופר להביא את ספר תורת משה אשר ציווה אדוני את ישראל. והביא עזרה הסופר את התורה לפני כאן מאיש ועד אישה יכול מבין לשמוע ביום אחד החודש השביעי כן ברור. מתי זה >> ראש השנה אין ספק שמעמד הזה הוא מעמד של ראש השנה ויקרא בו לפני הרחוב לפני שער המים קוראים בספר התורה מן האור עד מחצית היום נגד האנשים ואנשים מבינים חזני כחול העם אל ספר התורה מאין מעמד הכל ענק הזה ויקראו בספר תורת בספר תורת בתורת האלוהים מפורש סום שכל ויבינו במקרא מבינים מתבוננים בפסוקים ואמחמיה הוא התרשתה ועזר הכהן הסופר והלביאים המבינים את העם לכל העם יום קדוש הוא לאדוני אלוהיכם אל תתבלו ואל תבקו כי בוכים כל העם כשומעם מדברי התורה >> אם שומעים מה >> רגע זה עוד לא אמן חכו עוד פסוק ואז תראו שזה עוד יותר אחד חסר לכם מילה אחת בכל אופן אם כתוב אל תתאבלו ואל תבקו סימן שמה מה המסע תאבל וה וזה כתוב גם מיד כתוב בוכים לא כתוב מתאבלים כנ שגם יטבלו או בכו כסימן לאבד יש סיבה בראש השנה לבכות ולהתאבל מה בטח על מה >> אנשים >> לבכות רגע לא אנשים לבכות יש על מה על איך שאני נראה לא מסתכלים במראה ויש כמה דברים שמשנה שעברה לצערי הצטברו בחברון בעובר לא בשו מינוס לידם לא אחד ולא שתיים לצערנו וביום הדין זה סיבה לבכות למה סיבה לבכות כי עכשיו הולכים לדון על חייו של האדם יכול הרב נבצל אם היה שכל לאנשים ומבינים שמלחמה שתפרוץ באב היא הוכראה בשמיים בא' תשרי תראו לצכם שאתם יכולים בא' תשרי הקרוב בתפילות שלנו להכריע איזה ממשלה תקום לעם ישראל. צריך להסביר כיום כמה זה פיקוח נפש. יש ממשלה שתקבל החלטות והסכמים ותחזור עליהם ככלב השב לקיו ובגינם יהיה לארץ ולעם נזקים שאין לא ניתן לשאר ויהיה עניינים כאלו ואח. האם זה בידינו? איך היינו עומדים? אם לא היינו לומדים שם עם דמעות עדיף לדמוע שם במשפט של דמוע אחרי זה בלוויות מצד לא מבין שזה הסיפור על המדינות בוא יאמר איזו לחרב איזו לשלום זה נכון גם כל אחד מאיתנו הוא אמר את זה על הכלל זה נכון כל אחד מאיתנו ברור שבוכים אז למה לא לבכות לא נדבר בזה היום אבל דבר אחד אי אפשר לפספס שנחמיה אומר להם וגם עזרה זה לא מחוק בין נחמיה לעזרה לא לבכות לא להתאבל עוד אומר להם אז מה כן לעשות אפשר להיות מאופקים זה הכוונה אנחנו שייכים לאנשים שלא מחצינים רגשות כן אל תבקו ואל תתאבלו תראו את הפסוק הבא ואומר להם לכו ומשמנים ושו ממתקים שלחו מנות לנכון לא המילה מנות מוכרת לכם באיזשהו מקום מאיפה במקום שלמדנו היום >> מהטור בסימן >> תקפא היה כתוב נוהגים לספור שנה אולי מנות בראש השנה. הפרי חדש פסק את זה. כתב שנכון לשלוח מנות בראש השנה כדברי התור הללו. זה המקור שלו מנות לנכון. לא כי קדוש אדונינו ואל תעצבו כחת אדוני עם ההוסכם. תגידו לי יש פה איזה משהו שבעיניכם השראה להשיגולה בתפילה שלהם? אתם עושים את זה בניגון הנכון? כי קדוש היום נכון מפה זה לקוח שקסולה היו באירוע הזה הם שמעו את המשפט הם שמעו את עזרה ונחמרה אומרים כי קדוש היום לאדונינו עם זה הם רצו להגדיר את היום בתפילה אבל הם שמעו כנראה עוד משהו לא לבכות ולא להתאבל הם שמעו עוד משפט כי חדבת השם עםכם והוא נראה אם הקהל שם תפס את זה ונראה עם מה שם הקהל תפס גם הבחין בירושלמי את הירושלמי גם הטורים מכשיים לכלם לאמור עשו כי הקדוש בל תעצמו משמ שלם זה היה קשה צריך להמיד ממונים על זה לא לבכות לא לבכות תחייך הצלה מבקש אתה תתחייך צ'יזו להם כל מיני פטנטים לא לבכות אבל זה לא עובד ככה אי אפשר להגיד למי שלא לבכות כשהוא עצוב צריך להציע לו מה כן לעשות וילכו כל עולם לאכול ולשתות ולשלח מנות מתאים ירושלמי טור אבל תראו את המשפט הבא ולעשות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם עד פה לא היה כתוב שמחה כתבה חידבת השם אבל מפה כנראה מהשמחה הגדולה הזו הירושלמי הוסיף מילה והטור הוסיף מילה לא רק לאכנים וש שותים לגם >> שמחים ברור שהשקת הגדולה זה הכירו היטב את העניין הזה ועכשיו צריך להסביר איך זה מסתדר עם יום דין איך מסדין זה יהיה בפעם הבאה אבל רק כדי לחדד את הדילמה תסתכלו בשולחן ערוך שניתן לצחת לנחמיה אינו אומר מדים לשמחה חו זה ששון סימן תקפד אינו אומרים ממלל בראש השנה ויום כיפורים כלומר גם נגיד ששמחים בו זה כנראה שמחה אחרת. יש סוגי שמחה שונים. זה מאוד משמעותי לזות את שירי השמחה מותמנים. כמו שאמרנו קודם. יש סוגי שמחות שונים. במה שמחים ועל מה לא אומרים מודדים שמחה? ועל מה צריך להקפיד שתהיה ירתו על פיניכם. את זה בעזרת השם נמשיך בשבוע הבא. لا ล لا ล ‏na