מהסוכה אל שמחת תורה | הרב בן ציון אלגאזי | שיחה לחג סוכות

רוצה לפתוח בשאלה אנחנו עוברים עכשיו את ימי חג הסוכות ברוך השם בששון ובשמחה וחותמים את הימים הנזגבים שכל מה שעברנו מאלול ספרדים התחילו מראש חודש אלול הצטרפו אשכנזים אחרי זה ראש שנה סרת ימי תשובה יום הכיפורים חג הסוכות חותמים את הכל בשמחת תורה בגומרה של תורה תורה לא אמרה לגמור באותו יום שמיני יצרת אח בשמיני צרת ביום הזה זה יש לנו רק עוד מועד חג בפני עצמו פזר יותר קשה אבל ראו לסיים את התורה דווקא בשמחת תורה סיומה של תורה והשאלה היא למה הרי אין קשר בין יום טוב לבין פרשיות השבוע ההפך כשיש מצב שיש התגוששות בין יום טוב לבין פרשת שבועה אנחנו תמיד יום טוב ינצח הנה היה לנו עכשיו סוכות חג ראשון לא קראנו פרשת שבוע פי זה שבת מה אנחנו קוראים את יום טוב יום טוב תמיד מנצח מה פתאום חז"ל לקחו את יום שמיין יצרת, הפכו את הסדר ואנחנו פתאום שוכחים מיום טוב. יש קריאה של יום טוב. צריך לקרוא את הקריאה של יום טוב. שבת אחרי כן, פרשת שבוע, נסיים בזאת הברכה כמו הסבב הרגל. ואחר מכן נמשיך הלאה. מה ראו חכמים לסיים את כל עוצמות הימים הגדולים האלה דווקא בגומרה של תורה? ופתאום פרשת השבוע מכריעה את היום טוב. קוראים בזאת הברכה. בזה חותמים את את כל המהלך של כל הימים האלה כדי לנסות להבין את השאלה שאני חייב להגיד לאישית מאוד הציקה מה פתאום שינו פה סדרי בראשית לא יכול להיות שפתאום יום טוב יהפך לשבס שפיס ך ליום טוב אחר זה הפכו פה את הכל איך אפשר להבין את זה יש טור ידוע בתרכה שמנסה להסביר את העניין של חג הסוכרות מה מהות חג הסוכרות למה מנסה להסביר את זה כי היו עוד הרבה דברים שהיו שהקדוש ברוך הוא עשה לנו בדרך מציאת מצרים ובכל אופן חג הסוכות תפס חג בפני עצמו אז אומר הטור בסוכות ישבו שבת ממנו דורותיכם בסוכות אושבתי אותכם תלה כתוב מצוות סוכה ביציאת מצרים ונכן הרבה מצוות פשו דבר שראינו בעינינו ובאוזנינו שמענו אין אדם יכול להכרחישנו והיא אמורה למיטת מציאות הבורא יתברך שמו הכל רצונו שהכל אצלו הכוח הממשלה העליונים התחתונים לעשות בו כרצונו ולכן אומר הטור מה העניין שעשינו את ה עושים את חג הסוכות. הסוכות שאומר הכתוב שושיבנו בהם הם ענני הכבוד שקיפן בהם לבעל יקם בהם שרב ושמש ודוגמה לזה שציונו לעשות סוכות כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותם אז הטור אפילו לא מציין את המחלוקת הידועה לכולנו בין רבי אליעזר לבין רבי עקיבא למה אנחנו עושים את חג הסוכות רבי עקיבא אומר כנגד הסוכות ממש רבי אליעזר אומר כנגד ענייני הכבוד אומר לנו הטור אין אפשרות אחרת חג הסוכות נועד בשביל להזכיר לנו את ענני הכבוד אין אופציה אחרת תביא לפחות שנת רבי עקיבא תגיד שאנחנו פוסקים להלכה כרבי אליעזר לא הוא אומר שהושיבנו בהם ענני הכבודו שקיפן בהם לבעל יקם שרה ושמש ודוגמה לזה אני אזכות לפני אותם אף על פי שיצאנו ממצרים שואל התור בחודש ניסן מן הראוי שסוכות יהיו בחודש ניסן אומר לא אם היינו עושים בחודש ניסן זה קיץ לא היינו מראים שהסוכות נעשות למען שמו באהבה מה ההוכחה שאנחנו עושים את זה למען אומר בכשיו חורף חורף חורף אבל בזמנו כנראה יותר חורף אז אז היו היו אנשים לא יוצאים מהבתים. אף אחד לא עושה סוכה בחורף, עושים סוכה בקיץ. אבל להראות שאנחנו עושים את זה לזכר אותו נס נפלא של ענני הכבוד שיצאנו ממצרים, אומר הטור, אנחנו עושים את זה. הטור קצת מערבב כי בצד אחד הוא לוקח את שת רבי עקיבא שסוכות נועדו כדי להגן מפני השמש והצינה וכולי. מצד שני הוא פוסק לאדיה ענני הכבוד והוא מסביר בכל אופן שענני הכבוד נעשים דווקא בחורף כדי שנראה שזה לשם מצווה ולא נעשה דווקא בקיץ שלא היינו מבחינים שזה לשם מצווה אז שיחליט אם זה ענני הכבוד בנוף קמינה ענני הכבוד זה ענני הכבוד כך או כך אז הוא מסביר בענני הכבוד את ענייני השרב של רבי עקיבא ובכל אופן עושים את זה עכשיו בזמן החורף לכן ציבה אותנו בחודש השביעי שהוא זמן הגשמים דרך כל אדם לצאת מסוכתוב שבטוב אנחנו יוצאים מן הבית לשב בסוכה בזה יראה לכל שמצוות המלך היא עלינו לעשותה בסוכה הזו צריך שתהיה במקום בזמן הראוי וכולי אחרי שהטור אמר את כל דבריו המחבר פוסק את דעת הטור והנפקמינה לו כנמיסה שכבר עברה שבלילה הראשון שאכלנו כזית לחם מצוות עשה דאורייתא לאכול בליל סוכות צריך לכוון כנגד ענני עני הכבוד כיוון שהטור פסק כנגד עלני הכבוד כרבי לייזר אז מי שרוצה לצאת ידי חובות לכל הדעות אמנם פוסקים אומרים שהוא הוא מכיוון לצאת ידי חובת מצוות סוכה הוא יצא ידי חובה אבל אם רוצים לצאת כי המחבר מביא סעיף אחד שהאדם צריך לדעת שהוא יושב בסוכה בגלל יציאתנו ממצרים כנגד עני הכבוד כולם שואלים על המחבר אין דרכות של המחבר להביא טעמי המצוות מחבר מביא הלכות פשוטות הוא לא הוא לא ספך החינוך לא עוסק בשורשי המצווה לא רוצים לומר שהם חבר פסק כדעת הטור שעיקר הסוכות כנגד ענני הכבוד ולשם זה צריכים לכוון באכילת הכזית בליל בליל סוכרת ומי שלא כיוון יש אומרים שאפילו היה צריך לחזור ולאכול שוב פעם ולכוון כי זה עיקר גדר המצווה אחרי שכבר אנחנו רואים שלהכה למעשה עיקר גדר המצווה של סוכות זה ענייני הענני הכבוד ננסה להסביר מה עומק העניין שהטור אולי בחר דווקא בטעם רבלייזר ומה העניין בכלל שכל הסוכות קשורות דווקא לענייני ענני הכבוד. אז יש במבית בספר בית אלוקים שלו בפרק לז שאר היסודות הוא שואל שאלה שהרבה שואלים גם החידה שואל את זה בעוד למה זכו הרי הנו שלוש רואים יש לנו היה לנו ביציאתנו ממצרים משה אהרון הוא מרים משה היה בזכותו המן מרים היה בזכותה הבאר אהרון ענני הכבוד משה ומרים לא זכו לאיזה מצווה שאנחנו עושים כנגד מה שהקדוש ברוך הוא הטיב איתנו כל 40 שנה אבל עני הכבוד כנגד אהרון אנחנו עושים מצוות תעשה דאורייתא שבעה ימים מה ראה הקדוש ברוך הוא דווקא לעשות ענני הכבוד כנגד אהרון ולא כנגד שני הדברים אחרים התירוץ הידוע לציבור הרווח בציבור כי באמת לעשות משהו כנגד דבר הכרחי הקדוש ברוך הוא הוציא אותנו ממצרים נוחת מצרים זכרתי לך חסד נאורייך אבד קולותייך תדאג למים דבר מינימלי אוכל מינימלי ענני הכבוד אקסטרה זה לא אתה לא חייב לא חייב לדוק לכם וצאת אתכם מצרים דאגתי לכם לחיותכם להם בצורך אוכל נפש נתתי לכם אבל עני הכבוד שעמוד הענן הולך לפניהם יומם לילה להעיר להם וכולי זה כבר אקסטר מיוחדת אם זה אקסטר מיוחדת אז בגלל זה אנחנו עושים אתני הכבוד להראות חיבתו המיוחדת של קודשבריך הוא כנגד כלל ישראל ואז הוא כותב כאן גם כן משבת הסוכה בכל שנה יש רמז עני הכבוד אבל באכילת לחם שתיית יין או מים באיזה יום השנה נעשה רמז למן ולבאר הרי בכל ימות השנה אוכלים גם שותים אומר המבית מה נעשה? איזה יום מיוחד לאכילה ושתייה כנגד הבא הבאר או המ כל הזמן אוכלים שותים ענני הכבוד יש להם עניין מיוחד אנחנו רואים באמת שאד מבטאים את את ביטוי הקשר עם קודשברות והיה רמז ענני הכבוד בכל שבעת ימי החג לא הספיק ביום הראשון הוא אומר הרי אנחנו לוקחים מדאורייתא ארבעת המיניים ביום הראשון ככתן לכם ביום הראשון אומר למה לא מספיק השבת יום אחד בסוכה הוא אומר בגלל שהיו שבעה ענני הכבוד וטעם המצווה כנגד ענני הכבוד. שבעה ימים אנחנו יושבים כנגד שבעה. אנחנו שבעה ושפיזין. שבעה ושפיזן זה עוד מהלך קבלי נפלא מאוד. אבל באמת אומר המאבית אנחנו יושבים שבעה ימים בסוכרות כנגד שבעה ענני הכבוד. כידוע לכולנו היו שבעה ענני כבוד. היו בארבע רוחות הארץ. אחד למעלה, אחד למטה, אחד לפניהם. שבע. אז הוא אומר שבעה ימים כל יום כנגד איזה ענן אחד שליוע את כלל ישראל פילפלוים של דברים ועיקרצכם מצד העניין של ה ולוקחתם עכשיו לרמוז כל שבעת עני הכבוד מארבע רוחות למעלה למטה ואותה שאתה מקנה לפניהם וזה הרמז שהוא ממשיך הלאה בדבריו המוכבים יותר יוצא אם ככה שכל עניין חג הסוכות שאנחנו נמצאים בצילה דמאמנותאה נמצאים בצל ענני הכבוד שעם ישראל יצא ממצרים כך אמר לנו התורת המצווה כך אומר המבית שזה עיקר העניין שאנחנו עושים את חג הסוכות וזה דבר שצריך להבין אותו בעומק למה דווקא עכשיו מיד אחרי יום הכיפורים אנחנו כל שנה צריכים להזכיר את כל ענייני הענני הכבוד שליוו אותנו ביציאת מצרים אז יש גרע גר נפלאה ביותר הגרא אומר שבחטא העגל נסתלקו ענני הכבוד חטא העגל גרמו לסילוק שכינה הביטוי לסילוק שכינה נסתלקו ענני הכבוד כך הוא מביא את התרגום בשיר השירים ביונתן עד שיפו היום ונשו הצללים אומר התרגום ובזערות יומה עבדו בני ישראל את אגלה דדהבה והסתלקו ענני יקר הד מטללין אלבין אומר התרגום כשישראל עשו את חטא העגל הסתלקו על עני הכבוד ואז כולם אני אומר את זה ממש מוסגע מקשים ענני הכבוד לפי פסוקים מסוימים לא הסתלקו כולם אז כן הסתלקו ורק הענן שהיה מקדימה לא הסתלק אבל בכל אופן מקובלנו מהגרה שחטא העגל גרם לסילוק ענני הכבוד אם זה גרם לסילוק ענני הכבוד זאת אומרת במילים אחרות זה גרם לסילוג שכינה לזה שהקדוש ברוך הוא יראה חיבתו לישראל בצורה מיוחדת אם ניקח את מה שאמר המבית באחידה שהקדוש ברוך הוא רצה להראות חיבתו לישראל באופן מיוחד איפה הוא יראה את זה בענני הכבוד לא הבאר במים במן שזה דבר מר נצרך הדבר המיוחד הזה בקשר בין כנסת ישראל לבין קודש בריך הוא הסתלק בחטא העגל וזה היה צער בלתי רגיל שזה שהקדוש ברוך הוא אנחנו כבנים אליו בסדר גמור אבל מדרגת השכינה שהייתה על כלל ישראל שנסתלקה זה משבר עצום ביותר אם זה כך אומר בפרדס יוסף מצאתי שהוא כותב אחרי שהגרה אמר שחטא העגן הסתלק ניקחו ענני הכבוד כתוב ויר משה את עם כי פרוע הוא שנפראו ונתגלו מענני הכבוד זה הפשט כי פרוע הוא כל ענני הכבוד נסלקו כשהשם יתברך נתרצה להם בעשרה ימים בתשרי שאמר ביום הכיפורים סלחק כתי דבריך נצטוו לעשות משכן וענני כבוד באו וחזרו חזרה אומר לנו הפרדס יוסף דבר נפלא ביותר פרדס יוסף יש לו חידושים נפלאים ביותר אומר בעשרת ימי תשובה משה רבנו אחרי כל ה-40 יום שהיה בהר רבה לבקש מקודשברך הוא קיבלנו את הבשורה האלוקית שלחתי כדבריך מה היה הביטוי אחרי שקיבלנו את הבשורה הזאתי היינו צריכים להקים את המשכן והקמת המשכן זה היה הביטוי להכזרת ענני הכבוד לישראל אחרי שנסתלקו והוא עושה פה חשבון נפלא ביותר משה רבנו קיבל ביום הכיפורים שלחתי כדבריך למחורת הוא ירד מהר וכשהוא ירד מהר ביא תשרי אמר להם בני ישראל להביא נדבות למשכן הוא ירד הביטוי היה אחרי התיקון של חטא העגל כנגד חט העגל יש להרחיב בזה אבל כנגד חטא העגל היה המשכן אז משה רבנו ירד מהר אמר לה רבותיי עכשיו אנחנו בפרויקט המשכן נע להביא נדבות המשכן במשך שתי ימים הביאו הנדבות והם הביאו אליו בבוקר בבוקר שני בקרים יב ויג תשרי י צלחתי כידבריך יא משה רבנו הכריז על הקמת המשכן על הפרויקט של הקמת המשכן יב יג אספו את הנדבות יומיים היה מספיק לעשות שרדי כדי לאסוף את כל הכסף למשכן י יד לקחו כל חכמי לב את הנדבות ממשה רבנו ובטו בתשרי התחילו לעסוק במלאכת המשכן ושהתחילו לעסוק במלאכת המשכן חזרו ענני הכבוד ביום טו בתשרי אחרי שנסתלקו ענני הכבוד בחטא העגל חזרו ענני הכבוד לשכון בישראל והביטוי של הסוכות שלנו שהם למעשה החזירו את ענני הכבוד בגלל בני תחילת בניית המשכן זאת אומרת במים אחרות הסוכות שלנו זה ממש ענני הכבוד הם הביטוי לגילוי השכינה שהסתלקה מישראל אז כל פעם שיושבים סוכות באותו יום בטו בתשרי חזרו ענני הכבוד זה אומרת חזר הצילה דמאמנותאה של קודשביך הוא כנגד כלל ישראל וזה קרה דווקא בחג הסוכות ולכן הוא אומר ממילא תדבה בתשרי הוא זמן העיקרי מן סוכות ענני הכבוד זה הזמן העיקרי הוא מביא בשם כתב והקבלה ושעניין הדבר הזה של הכזרת השכינה לישראל זה התיקון הכי גדול שיכול להיות וכל שנה מתחדש כל פעם סילוק השכינה על ידי הישיבה בסוכרות שלמעשה אנחנו מבטים את זה את חזרת ענני הכבוד לכלל ישראל. מזה יוצא עכשיו נפקמינה עצומה. אם כל חג הסוכות בא כנגד ענני הכבוד, מצאתי בישוט חתם סופר באור חיים סימדומני שהוא שואל למה נשים פטורות ממצוות סוכה? אגם שמצוות עשה שהזמן גרמה בנשים פטורות אבל מצאנו כבר בכמה מקומות שאם הם איפה היו באותו הנס הם חייבות הוא אומר ואם אנחנו טוענים שהם היה היה הסוכות היו כנגד עני הכבוד שהקדוש ברוך הוא הגן על כלל ישראל אף הם היו באותו הנס למה פתחו אותם אבל עכשיו יוצא דבר פשוט ביותר אומר החתם סופר כיוון שכל עניין הסוכות בא כנגד ענייני הכבוד שנסתלקו בחטא העגל ונשים לא היו שותפות בחטא העגל כידוע יש לזה כמה הנפקמינות חתיות בגלל זה גם פטורות מחג הסוכות כי כל חג הסוכות בא כנגד חטא העגל גילוי השכינה אני הכבוד נשים לא היו בעסק לא היו בעסק פטורות הגם אף הם שהיו באותו באותו הנס לפי זה יוצא דבר נפלא ביותר רש"י אומר בעיקרא רש"י אומר שמה שעם ישראל היה מאוד מוררד מהעניין הזה של סילוק ענני הכבוד כתוב ויבוא משה ואהרון אלו אל מועד ויצו ורכו את העם ויר כבוד ד השם אל כל העם אומר רש"י מה זה ביצוב ויברכו אמרו ונועם השם אלוקינו עלינו יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם לפי שכל שבעת ימי המילואים שהמידו משה למשכן ושימש בו פרקו בכל יום לא שרתה בו שכינה היו ישראל נחלמים ואומרים למשה משה רבנו כל התורח שטרחנו שתשרי שכינה בינינו שיתכפר לנו עוון העגל זה כל היה כל המטרה לכך אמר אמר להם זה הדבר שציוה השם תעשו וירא לכם כבוד השם אהרון אחי כדית וחשוב ממני שדיקבונותיו עבודתו תשרי שכינה ותדעו שהמקום בחר בכם אומר להם משה רבנו כשיהיה השכעת שכינה בישראל שיחזרו ענני הכבוד אם היה לנו תחושה של דחיה חס ושלום מקודש בריך הקדוש ברוך הוא לא רצה אותנו אחרי חטא העגן נסתלקו ענני הכבוד זה ביטוי לזה שיש מישהו שיש לו חיבה מיוחדת לאדם הוא לא סובל אותו תתרחק ממני לא רוצה לראות אותך יותר כשחזרו ענני הכבוד חזרה חיבתם של ישראל לקדושבריך הוא אולי זה מה שאומר הפסוק בשיר השירים ואמינו תכבקני שמאלו תחת לראשי זה דין אבל מינו הקדוש ברוך הוא מחבק את כנסת ישראל בסוכה הרי איך עושים סוכה ה צריכים שני דפנות מלאות והשלישית אפילו טפח וזה הבחינה שלמינות חבקני כל פעם בחג הסוכות קודשבריך הוא מחבק את כנסת ישראל מראה את האהבה יתרה שיש לו כלפי כנסת ישראל אחרי שכביכול הרגישו ישראל דחוויים אחרי חטא העגל. יוצא לפי זה דבר נפלא ביותר שכל התחושה שאנחנו יושבים תחת הסוכה עם עלייני הכבוד זה מין איזה בחינה של אקסטר בזה פתחנו את כל העניינים הסוכות זה אקסטר חיבה שקדשה בריך אוהב את ישראל וזה אקסטר השראה כזאתי משהו מיוחד שמרגישים כל פעם את השראת השכינה בישראל בחיבה יתרה לא כדבר סטנדרטי לפי זה יש משך חוכמה שעושה דיוק נמרץ ביותר הף פעם אפשר לקרוא את התורה עשרות פעמים אפנושים לב לזה המשך חוכמה כותב על הפסוק חג האסיף תקופת השנה וכולי אומר בפרשת כיטיסא כתוב חג האסיף לא כן בדברים שם כתוב חג הסוכות מדמני שאם אני מדייק נכון הרב יגיד יש פעמיים חג האסיף פעמיים חג האסיף ובדברים פתאום זה נהפך להיות חג הסוכות חג האסיף זה חג הסיף אוספים כל אחרי אחרי הקיץ עושים את כל הפירות. למה נהפך בדברים לחג הסוכות? אומר לנו המשך חוכמה, אתם על פי הגראה בשיר השירים. כשניתן לוחות השנים משה ירד מן ההר. חזרו ענני הכבוד בטו לחודש. חודש תשרי. נצטוונו על הסוכות. אומר אחרי חגל טו בתשרי. הקמת המשכן חזרו עלני הכבוד. השראת שכינה בישראל חג הסוכות לכן הוא כותב קודם דיברות שניות נקרא חג האסיף ולא חג הסוכות לפני שהתחדש כל העניין של סוכות של ענני הכבוד הוא נקרא חג הסיף חג הסיף כפשוטו מה שעושים בשטח מבחינה חקלאית אבל אחרי שפתאום הוקמה המשכן קדשבריא חזר להראות חיבתו לישראל וימינותך בקני חזרו ענני הכבוד זה כבר לא חג הסיף זה חג הסוכות זה כבר ענני הכבוד, זה כבר מדרגה הרבה יותר גבוהה וחזרו לכן אז קודם דיברות שניות נקרא חג הסיף ולא חג הסוכרות פילפלו עם דיוק נמרץ ביותר של המשך חוכמה להבדיל בין שני הדברים האלה אם זה כך אז אפשר אולי להבין עוד נקודה אחת ונסגור את זה עם השאלה של מה פתחנו עיקר העניין בסוכות חלק מהעניינים חוץ בשם שעה זה שמחת בת השואבה שדולים מים ושמחים בדרך כלל מנסחים יין על גבי המזבח עכשיו יש ניסוך המים הכל נהפך פתאום להיות מים ואנחנו מבקשים על המים מזכירים את המים ביום האחרון של סוכרות בשמיניצרת אז ראו לבקש אף על פי שהגמרא בתענית אומרת אולי נתחיל כבר מתחילת סוכות אומרת הגמרא לא שלא יראה כמו שיורדים גשמים עבד שבא להגיש מוזג לרבו ותרחו בפניו שמה גם גרה נפלא ביותר לכן אנחנו ביום שמיני הצרת מבקשים מזכירים אתם מתחילים להזכיר על המים באותו יום גם שמחת תורה כמו שאמרנו שיפשו את את העניינים גומרים תורה ביום טוב לא בשבת מה מה העניין כשמשה רבינו רצה אחרי העגל לבדוק מה מי מי חטא הוא לקח את העגל תחן אותו עד דק ויתחן את אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל כתוב בחז"ל משה רבנו עשה פעולה של אישה סותטה כמו שאישה סותטה לוקחים את התורה, את הפרשה ומוכים אותה במים, משקים אותה ואז בודקים אם היא טהורה או לא. משה רבנו עשה לכלל ישראל כמעט אותה בדיקה. קח את העגל חן אותו דקים לשקות. 3000 איש מישראל חטו בעגל מתו. מה הרעיון לקח את זה דווקא בתוך המים ויזר על פני המים וישק את בני ישראל דומידישה עשותם? כי כל העניין של התאווה שיש, תאוות האריות, תאוות עבודה זרה, זה בא מכוח המים. כידוע בספרים ככה בני שכר כותב באריכות דולה מאוד שכל העניין של המים זה כוח התאווה בעולם. הראיה שהמבול היה על אלה שהתפרצו כל תאוותם, תאוות בלתי בלתי נשתטות, גם בגזל, גם באריות, כל הדברים הכי נוראים שיש, את מכתם הם קיבלו במים. כי המים מתוך ארבע יסודות שיש בעולם, רב חיים ויטל שמדבר על כל הכוחות של היסודות שיש, מים הוא כוח התאווה הכי גדול שיש. הוא זה שמקור מקור התאווה. המים המים האלה שהם כל כוח התאווה בעולם בהם בודקים אישה סותטה. כי אם היא חטאה בכוח התאווה אז המים האלה הם זה התיקון לבדוק לבדוק בכוח המים האלה כמה הם השתמשו באופן כזה או אחר. אומר משה רבנו אתם חטאתם בעגל. כוח התאווה שלכם לא נתן לכם השתנתות. הוא בדק אותם כאין אישה סותטה דווקא במים. לקח את הזה ישכע אותה. כל העניין של התיקון שלנו והתשובה האמיתית שלנו זה לבטל את כוח תאוותינו. מה גרם לנו הולכתו בכל כל החטאים שלנו? כוח התאווה הפנימית הבלתי נשלטת נותנת לאדם את הדחף ללכת ולחת. כל שבעת הימים האלה אנחנו מתקנים את אותם דחפים ואותם תאוות שמכשילים אותנו כל השנה כולה וזה גרם לחטא העגל וזה גרם לכל העבירות האחרות אז כיוון שכל חג הסוכות הוא מגיע כנגד ענני הכבוד שנסתלקו בחטא העגל בגלל תאוותם של ישראל תאווה כזאת או אחרת ממילא אנחנו באים עכשיו לתקן את זה איך באים לתקן לוקחים את המים כל מנסחים את המים את כל המים שהם כוח התאווה השלילית שיוצרים אצל כל אדם ומנתקים מזכחים אותם מנסחים אותם בצורה הכי אידיאלית שיכולה להיות כדי שחלילה אותו כוח תאווה לא יגרום לנו להמשכיות של תאוות במשך כל השנה כולה וזה זה אולי הבסיס ה העמוק של כל העניין של ה של השמחת בית השואבה שהייתה ב-15 המעלות בין עזרת נשים לבין עזרת ישראל למה 15 המעלות כי 15 המעלות האלה הגיעו על פי הגמרא בסוכה בדף נא מעניין של אישה סותטה. מאיפה למדו שמותר היה שמה לדוד המלך למחוט השם המפורש כדי להביא את המים לתיק את העולם לתיקונו שלא שלא יהיו מים שיתגברו על העולם? אחי טופל עמד את זה קל וחומר מאישה סותה. עמד דוד המלך באותה שעה והתקין 15 שיר המעלות. 15 שיר המעלות זה החיבור של י ו איש ואישה. איש ואישה זכו שכינה ביניהם. לא זכו וכוח התאווה השתלט בהם אש אוכלת אז ממילא כל הורט של כל המעלות שמחת בית השואבה היא מגיעה מכוח השתלטול על התאווה בין ה-15 המעלות במקדש בין הזרת נשים לבין עזרת ישראל וכשם מנסכים את המים כי כל מקום כוח התאווה שנמצא באריות הוא בא לידי תיקון בשמחת בית השואבה וזה מנסחים את המים והמים האלה מקורם בתיקון באותם מים שמשה רבנו השכע את העם אחרי חטא העגל. זה היה התיקון לכל לכל המהלך הזה. אם זה כך, יוצא עכשיו פילפלנו. יוצא שכל חג הסוכרות בא לזכך אותנו בתאוותינו אחרי שחטנו משך שנה שעברה ולתקן את כוח התאווה שיהיה בצורה המזוכת לשנה הבאה. איך עושים את זה? שמחת בית השואבה. מנסחים את המים במקדש על 15 המעלות בין עזרת השן לבין עזרת ישראל. זה גורם לריבוי השראת שכינה עכשיו ולכל השנה כולה. אם זה כך אז ברור שהתורה צריכה לתפוס פה את המקום המרכזי ביותר. כי מה התיקון הגדול ביותר לתאבותיו של האדם? זה התורה שהיא נמשלה למים. אין מים אין התורה. והרמב"ם בסוף הלכות ייסורי ביא מה הוא כותב? אומר הרמב"ם, אם אדם משתים בו כל מיני יצרים כאלה ואחרים, יעסוק בתורה שהיא אהבת יעלים ויהלתכן ובאהבתו באהבתה ישגה תמיד. אומר הרמב"ם כנגד כל התאוות. מה הכוח שהוא הכי מדקה תאוות? כך כותב הגמרא בקידושין מסיעת ישרים. אין אין פתרון אחר. רק תורה. כוח המים של התורה הוא מבטל את כוח התאווה. תאווה מול תאווה המים של התורה. אז אם כל הכוח הזה שבא לנו כדי להכשילנו בכוח התאווה שמקורו באדם בארבעה יסודות שלו בכוח המים התיקון הגדול ביותר לכוח הזה זה תורה ריבוי התורה אהבת תורה שמחת התורה חטבתה דשמעת זה מה שגורם לתיקון שלא יחזור חטא העגל ושלא יחזור בחינה שהקדוש ברוך הוא מסתלק מישראל ולא יהיו ענני הכבוד ולא יהיה חלילה הבחינה של ימינות בקני אז אם אנחנו עוסקים כל ימי חג הסוכות להשרות שכינה, להחזיר הטרה ליושנה בריבוי שכינה בישראל, אין דבר יותר גדול מלחתום את הימים האלה בשביל לייצרת בתורה. אולי זה סוד העומק לחתום עם תורה כי התורה היא המענה החזק ביותר לכל התיקון שבא על ידי חג הסוכות כמו שאומר הגרב אבל לא רק בתורה בשמחתה של תורה בערבותה של תורה כי אם שמיחים כל כך בתורה כוח התורה הזה ששמחים בו כמו ששמחים בשמחת בית השואבה מי שלא ראה שמחה בת השואבה לא ראה שמחה מימיו אז המים המים העליונים והמים התחתונים מתגברים בכוחות אד אדירים שכוח התורה הזה ששמחים כתוב כתוב שהגרם היה שמח מאוד בשמחת תורה יוצא מגידרו מה מה יין אולי מה שחידש הגרא בעצמו הוא חידש ענייני הכבוד ענני הכבוד באו כנגד חג הסוכות שבאו לתקן את הסילוג שלהם בסוף הכום בא על ידי שמחתה של תורה שזה ולכן גם הוכרה להלכה אם אפשר לומר הוכרה להלכה להגיד הזכרת גשמים ביום שמיני כי כל התיקון של הימים האלה בא מכוח העניין של הגשמים של המים שבאו לעולם אותם גשמים שירדו במבול והרסו עולמות בגלל כוח התאווה עכשיו עם שילוב של תורה עוצמות של שמחתה של תורה עם מים העליונים שבאים לתקן את כל המהלך אין לך דבר יותר נפלא שיפשו סדרי בראשית חז"ל אמרו נגמור את התורה נחתום את התורה בשמיני עצרת ביום טוב כדי להשלים את כל כוח הימים האלה שלנו שהמים והשמחה ביחד התורה והשמחה שמחתה של תורה יקבעו בנפשותנו את הכוח שיהיה דבר אחד של תאווה גרסה נפשי לתאווה כל תאווה אחרת היא רסנית לחלוטין שאדם גורס בתאווה מרגיש את המים המתיקות של התורה המים הנפלאים האלה זה ריבוי כל הכוחות כולם של להרבות קדושה ושכינה בישראל שיזכה אותנו הקדוש ברוך הוא שכל שמחת בית שש שואב נשאב עוד קצת מים נהיה שואב אם הוא שבטה מים בששון בשמחתה של תורה מים תמיד בתורה שובבים בשרשון בשמחה גדולה וזה יתן לנו את העוצמות להחזיר הטרה ליושנה ולהשקין שכינה בישראל ומתוך כך נזכן תמיד לערבותה של תורה ולמתיקותה של תורה בעזרת השם באריז שהזדור זהה שקיבל תורה זה הגלגול של דור המוד וואי קבל אתה זוכר כן כן אני זכרתי ששכוח וואו דיבלתים שים ליד הרב יראה יראה השנה הזאת התחדש ‏Ah. الله