לשוב אל השורש | שפת אמת לפרשת בשלח - תרלח | הרב יהושע שפירא

אחד דקר קלה טוב סוף הטבה אנחנו בעזרת השם רוצים ללמוד ת רלח הדיבור המתחיל הראשון במדרש נכון כי שכה מאז מדרש הזה הוא נדרש ש השפת אמת עוסק פה הרבה ו הוא בעצם מצייר את העולם בשני מצבים אחד עד שירת הים ואחד משירת הים נלמד קודם את המדרש ע זה שיר משה עד הו דכתיב נכון כי מאז אמר רבי ברכיה בשם רבי אבאו אף על פי שמעולם אתה כלומר נכון כי שכה מאז מעולם אתה עולם אתה זה נכון אבל נכון כי שכה מאז למרות שמעולם אתה לא נתיישב כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה לכך נאמר נכון כי שכה מאז משל למלך שעשה מלחמה וניצח ועשו אותו אוגוסטוס כלומר יש שני דרגות במנהיגים מנהיג אחד זה שהוא מגבש את האומה בונה את האומה נלחם את מלחמותיה ו צריך להגיע ליעד של ניצחון שלום ושלווה ומנהיג אחר זה אחרי שכבר היה ניצחון והשלום הגיע והוא יושב על כיסאו בנחת הוא לא עסוק בלבנות אלא הוא יושב על גבי הכיסא כ שהאומה בנוייה אז מלך עשה מלחמה וניצח ואז הוא עלה לדרגה עליונה וניצח ועשו אותו אוגוסטוס אמרו לו עד שלא עשית מלחמה כלומר עד שלא סיימת את המלחמה היית מלך עכשיו עשינו ך אוגוסטוס מה יש כבוד בין המלך לאוגוסטוס אלא המלך עומד על הלוח המלך לא יושב המלך עומד כי הוא צריך להיות כל הזמן באיכון בפעילות כדי להביא את התוצאה שאדם עדיין לא הגיע ואוגוסטוס יושב כך אמרו ישראל באמת עד שלא בראת עולמך היית אתה מי שבראת אותו אתה הוא זה מבאר את המילים מעולם התה מעולם לפני שנברא העולם עולם אחרי שנברא העולם אלא כביכול עומת נכון שהיית מעולם אבל כביכול עמדת שנאמר עמד וימודד ארץ אז כשהוא בורא את העולם הוא עומד עמד וימודד ארץ אבל מ שעמדת בים ואמרנו שירה לפניך באז נתיישבה מלכותך וכי שך נכון אוי נכון כיסח מאז מה זה מאז מאז ישיר משה אז רק אז נכון כיסחה ספת אמת אוהב מאוד את המדרש הזה והוא לומד אותו בשנים שונות בפנים שונות ו אנחנו נראה כמו שזה בשנת תרלח אז אומר פה את קיצור העניין במדרש נכון כי שכה אף על פי שמעולם אתה לא ישבה כיסחה עד עד זה שיר משל וכולי כמו שראיינו פירוש כי בוודאי מעולם אמ שתו יתברך מגעת אלכל זה ברור שהוא ה הולך אבל להיות מיושב וקבוע בליבות אנשים כלומר יש מצב שבו המלכות של השם עוד לא הגיע ליעד עוד לא חיה בשלווה ומה הוא ה שכולם יקבלו ול מלכותו עליהם ברצון וכל זמן שלא מקבלים כל מלכותו ברצון אז הוא לא התיישב איפה במקום הכי חשוב בגלובוס בקוסמוס המקום הכי חשוב זה ליבות בני אדם שהם הרלוונטים במובן הכי עמוק ומשמעותי למלכותו יתברך זה שהוא רוקע ה ים וגלו זה מבחוץ אין כלי קיבול זה לא חודר לתוך הדמות של הים או של גליו אבל כשיש אנשים שמקבלים מלכותו עליהם ברצון אז הוא מתיישב בתוך ליבה אז הוא אומר אז נכון כיסח מה זה הכיסא של השם שלבות בני אדם מקבלים מלכותו ברצון אז להיות מיושב וקבוע בליבות אנשים אשר הרגישו כי הנהגתו יתברך שולטת בהם ועליהם עכשיו לכאורה גם בשעת צרה אדם צועק אל השם אז א השם א מנהיג את העולם אז הוא מתיישב בליבו שהוא ז לקדוש ברוך הוא כדי ל יבשה אז מה ההבדל ההבדל הוא שאם העולם הוא צרה וצוקה אתה פונה לשם שמחוץ לעולם כדי שיחליף את המצב אז עדיין הוא צריך לעמוד כדי אתה מבקש ממנו שיפעל כדי לשנות את המצב למצב שיהיה שלום ושלווה אבל כשהקדושים ושה טובה בעולם אז אתה מרגיש שהוא נוכח בתוך העולם במציאות הקיימת אתה לא רוצה לשנות אותה להפך הכל מלא מגילוי אלוקות וזה מעלת השיירה דמה לי שאנחנו בשבוע שצריך להגיד שירה גדולה שהקדוש ברוך הוא עושה לנו ניסים ועוד ניסים ועוד ניסים ועוד ניסים זה פילאי פלאות פילאי פלאות לא יודע אני לא יודע אם המחשבות האלה הם הגיוניות או לא אבל מנקרת לי כל הזמן השאלה מה משקל יותר גדול הביפר או המסיבת עיתונאים של טראמפ למה כי האמת היא שהקדוש ברוך הוא אמרנו את זה היום אננו אים אתזה בכל יום שצת השם לעולם תעמוד מחשבות ליבו לדור דור עבדו גויים מארצו ככ אנחנו רואים זה שייך לארץ ישראל עכשיו עדיף שזה יהיה מתוך אהבה וחווה והכרה גדולתם של ישראל בהור לקי השרוי בהם בשייכות הפנימית הנשמתית שלהם לארץ ישראל ושכל אחד ימצא את מקומו ומי שמבין שזה לא המקום שלו ילך לבקש את מקומו כדי שיחייה בנחת גמ הוא אבל המילים האלה שצריך לקחת אנשים שמגיעים לקיצוניות שכל מה שיש להם בעולם זה רק להילחם נגד ישראל אז אתזה צריך להוציא מפה זה היה שני מנדטים של גנדי המשוקץ ביני הבריות לא בעינינו כל מי שהיה טיפה שונה מגנדי אומר לא לא לא אני לא שרך עליו למה כי המילים טרנספר נעשו איזה דמון נוראי שאסור לדבר עליו וכל טרנספר מיד מתפרש כטרנד שהאמת למיטתה שכל ב שנו מדוברים זה על טרנספר מרצון והם רוצים הטרנספר זה כפיה החמס מחזיק את כל הזתים כבני הרובה לרצח המפלצתית שלו זאת האמת וה אומרים לו תשמעו כל אחד יכול לבחור אתה רוצה להיות חלק מ רצחנות מפלצתית תישאר פה אתה רוצה ללכת תלך רצחניים המפלצתיים זה נטפל בהם בדרך אחרת אנחנו נוליך אותם אבל לא למדינה אחרת ל יש להם מובטח להם בשמיים כל מיני דברים שילכו בואו נראה אם ההבטחה שלנו ההבטחה שלהם תקיים כשהם הגיעו לשמה אבל נזרז להם את ה קיום ההבטחה ופתאום בא נשא ארצות הברית האימפריה הגדולה בעולם אין משהו שקרוב לעוצמה שיש לארצות הברית ואומר מילים ברורות אחרי זה הבית הלבן מתחיל להתפתל אבל הוא אומר להוציא את כולם ולתמיד השינוי התודעה שיש בעולם זה אילו פינו מלא שרק ים ולשנינו גני ון גליו פטינו שבח כמרחבי רקיע אן אנחנו מספיקים לדת לך זה ה שבוע של שילה ו זה לא תלוי במה שיקרה יצליחו לעכב את זה בעזרת השם לא יצליחו לעכב את זה זה עוד סיפור אבל עצם החלפת התודעה שה מיינסטרים בעולם המנהיג הגדול בעולם במבט האנושי הוא אומר צריך להוציא את כולם וראש ממשלת ישראל וממשלת ישראל אומר נכון בואו נוציא ואפילו גנץ לוקח לו זמן מתגרד אומר רגע מה אני עושה עם זה מה פתאום אני יה גנדי מה מה מה אני עושה עם זה אל בסוף הוא אומר חשובים כן הוא מסך עשן ו אבל בסוף גם מלאך גנצי עונה אמן ואומר שירה אין לו ברירה אז פתאום רוב עם ישראל עושים סכרים בין 70 ל-80 א אומרים טראמפ צודק ודרום החוצה א נפלא אזה צריך להגיד שירה וכשזה קורה אז זה לא דומה לתפילת זקה למצב הנורא כי אז בעולם הקדוש ברוך הוא לא מופיע לכן אתה זועק הת אומר אתה יכול להופיע זה בידך אז תופיע ותמלוך עלינו אבל שירה זה שהוא מולך עלינו לא שהוא מופיע ומלכותו ברצון קיבלו עליהם משה בני ישראל אך אנו ש אמר זה הם קיבלו את זה הם לא מבקשים שזה יגיע זה כבר הגיע אז לכן בשיירה זה מתיישב כגלויה א זה נתקן ביציאת מצרים בקריאת ים סוף עכשיו הוא קצת מרחיב את היריה דיתה בית אלפים טהו בית אלפ תורה כלומר הגמרא אומרת ש 6000 שנה קיים העולם ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שקום י זרו 6000 שנה קיים העולם 2000 תור 2000 תורה 2000 משיח אז בית אים תור בית אים תורה כי בכל דיבור כ בכל דבר יש חומר וצורה ובהתיישבות הצורה תוך החומר להיות מסכימים לדבר אחד תוודה אל החומר כ הוא גם רק דמיון וציור לרוח פנימיות שבו כלומר בכל דבר יש כמו גוף ונשמה ו כשהגוף מבין שהנשמה היה המחיה אותו זה מתיישב בתוכו אז נעשה פה דבר שלישי שה רוח מתיישבת בתוך החומר זה נקרא יישוב שאדם יש לו יישוב הדעת זה ש הצורה הפנימית שלו מהירה מתוך בתוך החומר שלו ולא נוצר סתירה אז זה היישוב ועל זה נאמר לא תוו בראה שבת יצרה אז בדרך כלל חזל אומרים שלא תה וברא הכוונה שהוא לא ברא את העולם לודון אלא לשבת ומכאן אנחנו לומדים שאפילו אדם קיים מצוות פרובו ולערב אל תנח ידיך מצווה להוסיף עוד לשבת יצרה לא טו וברע יש דינים נוספים על מצד פורבו ש זה מצוות לשבת זה על האישה סליחה המצוות פבו על האישה זה מצד לא טברה לשבט יצרה אבל אז המילה טו מתבארת כ עבדון וישוב כ פריחה אבל כאן הוא מסביר בצורה אחרת כלומר הוא אומר נכון כיסחה מאז זה התישבות וכאן כתוב לשבט יצרה יצר של השבט זה הפוך מתו למה כי טו זה עולם גשמי שהוא לא מוצא את ה צורה הנכונה זה כמו פרא אדם שהנשמה לא מהירה בו אז הוא עושה כל מיני תנועות אגרסיביות ולא א בשלות מה זה לא טו ו בראה זה אל תחשוב שהעולם הזה הוא הפקר והולך לכל מקום ומתפשט לא לא יש לו נשמה פנימית לשבת יצרה יוצא שההתיישבות בתוך התו לסדר אותו לנהל אותו זה המעלה של אחרי התו אז אם יש 2000 תו 2000 תורה אז 2000 תורה זה ההתיישבות להכניס נשמה לתוך המציאות והוא באמת בחינת השבת ומר נכון כסך כיסא זה לשבט שישב על כיסאו זה מה שאומר המדרש לא נתיישבה כיסחה אז ההתיישבות זה בחינת השבט יצר רע זה בחינת השבת שבו שב כל דבר לשורשו אז נפגש הענף עם השורש וכשאחד של השורש מתגלה בענף אז הוא מיושב במקומו וזה ההתיישבות של מלך ההתיישבות של המלך הגוסס זה שאני לא מוצא את עצמי עדיין במאבקים ובתרופות ובטו אלא כבר כל דבר במקומו והשורש מתיישב בתוך הענפים אז אם כן והוא באמת בחינת השבת שבו שב כן שבת שו תשובה ישיבה הכל זה קשור לקשר שהנשמה מתיישבת בתוך הגוף ולא חיים בסתירה שיוצרת טורו כמו שכתבנו במקום אחר פירוש הזוהר הקדוש שבו איש תחתיו על יצא איש ממקומו אז אומר הזוהר רק שניה אין מחליף לצערנו הרב אלגזי נקרא לצבא א כנראה שמה שקרה זה מהסערה נפל משהו כן סרה נפל משהו ונהרג חייל אז הרב אלגזי הוא השבוע הוא הבית דין של ששורה כן אז זה נקרא לצבא אנחנו נמשיך קצת נפליג קצת יותר אבל אולי צריך להביא איזה צוה לפחות ללמוד שתי הלכות צ אל אין דפים ח אבל גה לעשות סט לשלוח אתך ש לא הצליח רגע מה שמה אין חוברות וב שמה לומדים שבת אולי אפשר לביא שמירת שבת גל חתה שבסוף נלמד קצת לוך לגמרי שיהיה התיישבות הנשמה בגוף הפנימיות בנגלה טוב אז אם כן אומר הזוהר הקדוש שוו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו אז הוא אומר לשבת תחתיו זה עוד פעם אתם רואים זה אותו שורש הוא כדרכו של השפת אמת הוא שומע מילה והוא פתאום דעד אותה מכל כך הרבה מקומות והיא מקבלת אה משמעויות ורבדים עשירים ו מתברכים אומר שבו איש תחתיו התיישבה כיסו של הקדוש ברוך הוא מאז זה שיר עוד רגע הוא יקשור את זה באופן נפלא שבו איש תחתו אל יצא איש ממקומו אז אתה נמצא במקום שלך זה לשם לשבת זה שהדבר נמצא במקום כי מלך זה שהמדינה עוד לא נמצאת במקומה היא עוד לא גמרה לעקור את אויביה ממקומה עוד לא חיסלה את החמס אז עדיין מלך אוגוסטוס זה אחד שכבר ויה בהניח לך מכל אויביך מסביב אז יש לך עוד מלאכה אחת ותהייה מלך אז אם כי כתוב מה סמוך בפרשה וגם כתוב שלושה את עמלק אה כן אצלנו כן וגם עמלק אז תודה רבה שכך אז אז גם עמלק הוא הוא בפרשה שלנו ו צריך להעמיד מלך להחריד זה ראש של עמלק שיש קשר בין המלך ש להעמיד מלך ואחרי שמחליטים זרו של עמלק אז מתיישב מלכותו למלכי בית דוד מותר לשבת בבית המקדש התיישב מלכותו על כל פנים אומר הזוהר הקדוש שלא לצאת ממקומו זה בחינת שבת שבו איש תחתיו להיות במקום הנכון שהנשמה מאירה את הגוף ובהתיישבות הנעל יש ברכה וריבוי ועושה תולדות כלומר זה לא סור מרע המלך זה סור מרע הגוסס זה עשה טוב כיוון שיש התיישבות נשמה מהירה בגוף אז הכל מסגסג הכל פורח הכל פורץ לטובה יש יש ברכה וריבוי ועושות תולדות וכמו שהיה בכלל אחר השיירה שהוא ישוב הנל זה ההתיישבות של נכון כי שכה זכו אחר כך לקבלת התורה שהוא תוספת התחדשות הערה אלוקית כלומר אתה מתיישב ואז הנשמה בגוף ואז יש שפע של אור שבא מלמעלה אז לכן אחרי שירת הים שמתיישב כיסאו של השם אז הוא מאיר ו נותן תורה לישראל וכן הוא לעולם אחר תיקון הגוף להמשיכו אחר צורת הנפש אז ממילא הנפש מתחילה להעיר אורות עצומים בגוף כל זמן שהגוף עוד לא שלם עם הערת הנשמה שבקרבו אז כל מה שעוסקים זה במאבק כדי שה תו של הגוף לא יפריע לנפש להופיע להתגלות אבל אחרי שכבר מיישבים את ענייני הגוף וסור מרע כבר בטל אז הנפש מתגלה ומתחילה להעיר אור עליון שבאמת הגוף רק התלבשות רמך איברים וששה גדים נגד תריג מצוות כלומר מה זה הגוף הגוף הור רק כלים בדיוק לאור הנשמה לאור התורה אין בו משהו אחר לא פחות ולא יותר הוא כלים לאור הנשמה ולכן כשהגוף לא מושך בצורה של טוו למקומות לא נכונים לא מכניס אוייבים שזה התאוות שמכניסות חלקים לא נכונים של הגוף והוא רק כלי באמת זה קשור מאוד למה שאומר רבי יהודה הלוי בכוזרי וה מלך כוזר טמע כאילו רבי יהודה הלוי אומר אני אגיד לך עכשיו משהו שהוא נראה מטמיע בגלל עומק העניין כשהוא שואל אותו לחסיד מי הוא עובד האלוה משלכם בתחילת פרק שלישי אומר לו מה זה עובד השם המושל אז הוא אומר לו אני שאלתי אותך לעובד השם לא למושל הומר עובד השם זה המושל מה זה המושל שהוא נותן לכל דבר את מקומו שכל איבר יש לו אור כפי ערכו הרוחני וכל דבר יש לו את מקומו אז אז הוא אומר אם אדם אוכל דבר מופלא זה רישונים בריאות מופלאה של רישונים אומר אדם אוכל שמים לפניו תפוח עץ והוא אוכל ו הוא לא מברך אז ההנאה מהאכילה פחותה אומר תראה שאם היו מבשרים לבן אדם שהיה שיכור שכש היה שיכור היו נתנו לו את כל מעדני עולם והוא אכל אותם את כל מה שהוא הכי אוהב את כל המאחלים הכי טעימים לו אז הוא מצטער מאוד כי בתור שיכור הוא לא יכל להרגיש שום דבר לא היה ביישוב הדעת הוא אומר יוצא שככל שיש לך יישוב הדעת יותר אז זה יותר טעים הוא אומר כשאתה מברך אז יש לך ישוב הדעת לראות את גודל המתנה ואת האור של נותן בתוך המתנה ואז פתאום התפוח הוא משהו אחר לגמרי אז לכן זה המושל כמ שאתה יש לך ישוב הדעת בגשמיות והקדוש ברוך הוא רוצה וחזן מדריכים שתאכל עם הנאה מרובה יש ירושלמי שאומר שאם אדם רואה פרי ולא נהנה ממנו עתיד לתת את הדין זה לא עתר ל תאוות זה הפוך זה שאדם רואה פרי והוא לא רואה שזה מתנה מהשם יתברך וכו אחד יושב על שולחן המלך ו המלך לוקח פרי אומר אני כל כך אוהב את פלוני תנו לו פרי עכשיו מגיע פלוני הגיע הפרי לפלוני ופלוני אומר לא אני לא רעב לא מתחשק לי אתה לא מבין מה הסיפור אני זכיתי לאכול סעודת שבת אצל רבנו הרב ציודה היינו שישה אנשים הרב צודה ומשמש לא חמישה ועוד שלושה בחורים לכל סעודת שבת ו היו כאלה שיותר קבועים היינו שלושה שזה היה פעם ראשונה שהיינו אצל רב צודה וכולנו היינו חילו רעדה לגבי משה מלת זרות שאתה נמצא ליד הצדק הזירה זה דבר כאן ככה מסבירים עלין א מה השם שהולך מקים לירה אומרת הגמרא רה זה מתזוזה דבר קטן כי רק אז אומרת הגמרא לגבי משה מית זולי זה דבר קטן לגבי משה אז שואלים העולם אבל הוא אומר את זה לישראל אומר כן אבל כשאתה לגביע משה כשאתה נמצא ליד משה אז יראת שמיים זה דבר קטן אז ביום שישי ביום שבת הזו זה היה לי דבר קטן נראת שמיים ישבתי לרב צ כולי רועד מיראה וישב עוד אחד דווקא היה מבוגר מאיתנו אנחנו הינו שניים הישיבות ציירים ואחד מהישיבה הגבוהה הייתי השישי חמישית ו הבחור הזה מרוב רעדה הוא לא יכל לאכול א צודה אומר לו למה אתה לא אוכל אז הוא אומר לו אני לא רעב איך אפשר להיות רעב כשאתה לה את הרב צודה אז צוד א מבת טמא כזה מה בשבת אוכלים כ רעבים כאילו מה הקשר בין רעב לבין סעודת שבת אז אתה אתה אוכל תפוח למה כי מה את אתה בהמה שרבה ז הי אוכל את זה סוס ביבוס הקדוש ברוך הוא נותן לך מתנה אז אומר הירושלמי אם אתה רואה את המצב נחוכה הקדוש ברוך הוא נתן לך פרי ואתה לא אוכל זה כל אחד שיושב על שחן המלך והמלך שולח לו באהבה מתנה פרי והוא דן בשניים הוא רעב הוא לא רעב מתחשק לו לא מתחשק לומה זה ה קשר והדבקות בינך לבין המלך ולכן מברכים ברוך אתה השם בורא פרץ ומילא כשאתה מברך הוא אומר לא רק זה חזל אמרו לך אתה צריך להיות דק הבחנה איזה מתנה הקדוש ברוך הוא נותן לך עכשיו בטו משבט נוהגים כל ההלכות ברכות זה הזמן אז הוא אומר אתה מברך בורא פרי העץ ואתה מברך בורא פרי אדמה ואתה מברך בורא פרי הגפן ואתה מברך שהכל ואתה צריך להיות רק אבחנה איזה סוג מתנה הקדוש ברוך הוא נתן לך ולהודות על כל מתנה בנפרד כי המתנה הזאת הייא לא בגוון מתנה הזאת הקדוש ברוך הוא נותן לך שפע של גוונים של מתנות ואתה צריך להיות בדעת מיושבת מאוד כדי להרגיש שזה שברחתי בורא פרי העץ זה עכשיו קיבלתי מתנה אחרת כשאני מקבל בורא פרי הדמה אני במילים שלי אומר את מה שאומר רבי יהודע לוי שם בכוזרי זה ישוב הדעת שאתה מרגיש שיש גילוי אלוקות בתוך הגשמיות ולכן הגוף הוא רמך איברים ושעשה גדים כולל הפה שאוכל שהוא גם כן חלק מי ה אור של הנשמה שמתלבשת בכלי של הגוף וכמו כן בכלל בכלל כמו שכתוב בצלם אלוקים עשה את האדם כלומר שכל האנושות כולה היא צלם אלוקים ואחר התיישבות צורה בחומר מהירה נשמה מתוספת אור חדש אה אולי בכלל הכוונה כלל כל הגוף אחרי שדיברנו על רמח ושסה אז אולי כלל כל הגוף ואחרי שהנשמה מהירה מתיישבת אז אחרי התיישבות יש אור חדש עכשיו הוא אומר חילוק נפלא וכ ים סוף ביום השביעי היה נגד השבת זה כתוב בזוהר הקדוש נדמה לי לא במדרש כמו שכתוב במדרש סוף פרשת בו ש ה קריאת ים סוף זה השבת של יציאת מצרים הרי זה היום השביעי זה השבת של יציאת מצרים כאילו יצאנו שישה ימים עוד לא היייתה עוד לא באה מנוחה אז עוד לא אמרו שירה ייצאו והלכו ואחרי זה אומרים להם לחזור אין מנוחת הדעת ואחרי זה מצרים רודפים אחם אין מנוחת הדעת כשרואים את כל מצרים בת סת הים אז יש מנוחת הדעת בא השבת מה המנוחה זה היום השביעי אז יציאת מצרים היה תיקון הבריאה וקריאת ים סוף ביום השביעי היה נגד השבת כמו שכתוב מדרש בסוף פרשת פה ועניין הו דכתיב ואתם תחרישון כומר השם ילחם לכם ואתם תחרישון שעכשיו אתם באדממה במנוחה בשקט שמקודם היה ישועה על ידי מצוות בני ישראל בדם פסח ומילה היה צריך הוודה שלנו כדי לצאת ממצרים דם מילה בדר פסח כדי לזכות ואתה היה בלי מעשה התחתונים עכשיו אתה לא צריך לפעול כמו ששת ימים תעבוד וש את הכל מלאכתך ביום השביעי שבת השם אלוקיך הקדוש ברוך הוא פועל כמו בשבת שנאסר כל מלאכה אז מה עושים בשבת רק לבטל עצמו לשורש העליון השבת זה שהנשמה מתיישבת בתוך הגוף שישה ימים זה שישה צדדים של המציאות כדי להכין את הכלי שיש לו שש צלעות ושבת זה שהנשמה מתיישבת בתוך כלי ואז הוא רק מבטל את עצמו לשורש העליון ובוודאי לא לחינם צעקו בני ישראל ויראו מאוד למה אומר הרי אף שראו הנסים גבורות שעשה בורא יתברך עם אומר אתה רוא מכת דם צפרדע קת בכורות אתה שתה אחרי כן יצאו בחוש גדול יש לך עמוד אש עמוד ענן אמר אתה יראה מעוד מהמצרים אז הוא אומר למה רק בוודאי באו מדרגה זו שלא היו יכולים לידע שום הצלה קודם באיזה שהו מקום הם היו שטפו בדם פסח ומילה עכשיו הם מרגישים שזה לא טלוי בהם בגלד שמרגישים שזה לא טלוי בהם אז הם פונים עצמם רק לשם יתברך וראו שאיין בכוחם למצוא ישועה רק בעזר עליון בלבד כמו שכתוב ויושע השם ביום ההוא מי יושיע ביום ההוא השם ולעומת זאת במצרים זה כאילו השם וישראל בגלל שהם שוחטים את הפסח ועושים מילה אז הם שוטפים אבל ביום ההוא ויושע השם רק הקדוש ברוך הוא לבד זה בחינת שבת שהיה ישועה שלמעלה בבחינת נגיעת מעשה התחתונים הנשמה זה ההתיישבות וכן הכלל לעולם כי כאשר אדם מתחיל בעבודת הבורא התברך עכשיו הוא אומר תמיד עבודת השם היא ככה לכן מזכירים בכל יום יציאת מצרים בגלל ש כל העבודה שבכל יום חוזרת עוד פעם על בחינה של יציאת מצרים כי כאשר אדם מתחיל בעבודת השם יתברך בא אחר כך למדרגות שצריך להיות נוש רק בחסד עליון בלבד וזה כל עובד השם קטן כגדול כשהוא בוחן את הדבר יכול להעיד שהוא עבד את השם והוא התעלה ועלה מדרגה אחרי מדרגה ופתאום בא למקום שהוא מרגיש כאילו הוא לא יכול היצר הור מתנפל עליו והיה לו כוח ופתאום ה אין הוא חסר אונים לגמרי בעבודת השם אין מי שלא עובר את הדבר הזה רק שהצדיקים אומרים לנו את הדרך אומרים לנו כן ככה זה עובד וזה לא ירידה זה לא שעבדת את השם ותיקנתי נת ותקנת ופתאום אתה אומר וואו הכל הולך להתפרק ליני לא מצ לך עשות כלום זה לא ירידה זה התקדמות כי עכשיו אתה עובר מחול לשבת ובין השמשות נברו המזיקים כלומר יש שם הכל מתפרק במעבר מ בששת ימים עשה השם הכל מצליח פתאום הכל לא מצליח שהכל לא מצליח זה בגלל ש עולם חדש פנימי עליון נשמתי עומד להעיר אז בא אחר כך למדרגות שצריך להיות נושר רק בחסד עליון כומר כל הזמן אדם עובד את השם הוא מרגיש שעבודת עמדה לי אני פעלתי אני התאמצתי אני בחרתי והצלחתי ואז הוא מייחס את ההתקדמות לעצמו זה חשוב אנחנו רוצים ש שוטף ששת ימים תעבוד עשית כל מלאכתך אתה צודק תעשה מלאכה ותהייה שותף והיא נקראת על שמך שמך אבל זה רק הגוף והנשמה זה שאחרי כל מה שעשית וכאילו קראת את זה על שמך אז אתה מבין ש עיקר הכל הוא רק מהשם יתברך ובשביל להתעלות למדרגה שהאור האלוקי יעיר בך אז פתאום יש לך בין השמשות של מזיקים שהכל מתפרק ואז אתה פונה למעלה למעלה ואה אומר לך דודי לקראת כלה יש איזה קלוט הנפש אני כבר לא יכול לבד טוב להודות להשם זה אומר לשמח עליון זה המזמור של שבת מה והציצה כל פעלי אבל אתה נכנס לשבת והציצה אבל זה המזיקים שנבראו בן השמשות להשמדה בזה יד למה ואתה מרום לעולם השם הקדוש ברוך הוא מתגלה אז פתאום כל המאמצים של אנו מקבלים התיישבות בגלל האור האלוקי כמו שכתוב לקל גומר עלי והוא באמת בחינת השבת שצריך הגנה פורס סוכת שלום עלינו למה צריך הגנה כי אנחנו עולים למדרגה שאנחנו כיסא לכבודו יתברך וזה נכון כיסחה מאז אז גם הוא דורש במקומות אחרים זה שהשביל בו האחד כומר יש שישה ימים והשביעי מאיר את האחד העליון זה אז ככה הוא דורש ממקומות אחרים טוב עד כאן העניין הזה אה