Preparing video...
0:00 / 0:00
לקיחת הרצון אל השם במעשה המצווה | שפת אמת לפרשת תרומה | הרבנית נעמי שפירא | לנשים בלבד
68 views
דף מקורות https://drive.google.com/file/d/1x0GX6G35B2V5pt7t2bRzS0gsCgN0HLyt/view?usp=sharing הצטרפי לקבוצת עדכונים על שיעורי הרבנית נעמי שפירא https://chat.whatsapp.com/Ep4b2Y7ZDJm9BIQ78Bnn0z לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama... #פרשתשבוע , #פרשתהשבוע #פרשת_השבוע #פרשת_שבוע
Categories:Torah
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
שו רכו על כל
ניסים שהוא עושה והוא עשה ובעזרת השם יעשה
איתנו
וגם עילוי נשמת כל הנופלים ולרפואת כל
הפצועים אז הפרשה שלנו אז ככה שלחתי לכם
את הדף בוואטסאפ לא פשוט מה שקורה זה שזו
תקופה של בין סמסטרים אין שיעורים
אז אם יש לי דפים זה הכי נוח לי כן תנת
לכם אתם מחזיקות אבל לא היה לי ועוד יותר
לא היה לי
זמן אז אני ממש כל שבוע חושבת שהשבוע יהיה
לי יותר זמן ואיכשהו זה לא עובד
ליבו לא אין כלום כן הוא פשוט מתמלא כן אז
אז שלחתי לכם למי שיש ספר הזה בעמוד 248
249 א אז שלכתי לכם ריקה אז ה הפרשה אנחנו
נמצאים בפרשת
תרומה והיא פותחת במילים וייקחו לי
תרומה לכאורה זה לא מילים מתאימות ל ז אם
אדם מצווה
שמישהו א הוא רוצה לקבל תרומה אז הוא צריך
להגיד וייתנו לי תרומה לא יקחו לי תרומה
לקחת זה ממישהו לתת זה למישהו כן אז
לכאורה הלשון וייקחו לי תרומה
לא
במקומה
א זה שאלה אחת שאלה שנייה זה מה הקשר בין
משפטים
לתרומה כן
ועוד שאלה שאם אנחנו היינו אומרים ויתנו
לי תרומה אז זה מאוד
מוזר כ מה השם חסר שיתנו ללא תרומה כאילו
זה אי אפשר להגיד ויתנו לי תרומה אפשר
להגיד ויתנו לבית המקדש תרומה למשכן תרומה
לכוהנים תרומה כל הדברים האלה אפשר להגיד
אבל
לי אז לכן
לכן יותר הגיוני להגיד וייקחו אבל אז
מאיפה הם יקחו
כאילו לאן הם יקחו כן זאת אומרת המגבלה
וך לא הפסוק אומר לי
לא כתוב
א לכוהנים או לכל אז א' בכלל להגיד גם לתת
וגם לקחת להשם זה די מופרז כן אז לכן רשי
אומר לי לשמי כן כומרת לגילוי שלי שם לא
חסר מלא חול רס כבדו כ ויש לנו המון
פסוקים הזה
מה בסדר אז למה התורה קוראת לזה לי הרי
אפשר היה לכתוב כל שפה אחרת ועכשיו אם
נגיד שלי זה בא להגיד שכשאדם נותן את
התרומה זה לגמרי דבקות בו אז ממה יש לו
לתת להשם הרי כל מה שיש לו זה של השם אז
לכן אנחנו נצטרך להשתמש בלשון אחרת ואז
הלש אז אפשר להבין למה אי אפשר להגיד לתת
אז לכן אומרים לקחת אבל אז מה המשמעות
לקחת ממי לקחת למי זאת השאלה בעצם אם
אמרנו שזה לי וזה לקחת אז צריך להבין איך
הזה איך הלשון הזאת מסתדרת לעניין ולעניין
המשכן וגם לעניין הקשר לפרשה הקודמת אז יש
יש
מדרש מדרש רבה מאוד מאוד מפורסם
א יש לו ויקחו לי
תרומם כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל
תעזובו ומדבר מאוד על לקח כן ואחר כך הוא
המדרש הבא יש סיפור שלמשל למלך שהייתה לו
בת יחידה הוא השיא אותה אז הוא אמר
א
א משל למר כן שהיה לו בת יחידה בא אחד מן
המלכים הנטלה ביקש ללך לו לארצו וליטול
לאשתו אמר לו בתי שנתתי לך יחידתי לפרוש
ממנה איני יכול לומר לך אל תתלה אני יכול
לפי שהיא
אשתך אלא זו טובה עשה לי שכל מקום שאתה
הולך קיתון אחד עשה לי שדור אצלכם שאני
יכול להניח את
בתי עכשיו השאלה הא מי
הבת בת זה התורה שקיבלנו אותה עכשיו אבל
אז
א אז ממילא מקדש זה מקום של תורה כאילו זה
הסיפור או או הבת זה כנסת ישראל מי זאת
הבת הזאת
אה אה נכון אז אבל אבל אז אז אם זאת התורה
אז זאת אומרת שהמשכן זה משכן
לתורה א נכון שיש בארון הברית את לוחות
הברית לוחות ושברי לוחות אבל זה לא רק
מקום של משכן של תורה זה מקום של עבודה
כאילו קורבנות והכל אבל יכול להיות שזה
נקרא ככה זה בשל השם זה כאילו ככון שעשו ו
זה לא
אז אז זה לאדה זה
לא האבא מי האבא מי הבת אז מה זה ביתי אז
אולי אפשר להגיד שבתי זאת השכינה לא לא
התורה שזה התורה כ השם נתן את התורה גם
המדרש אומר שזה תורה כן אותה לעם ישראל
כאילו עזבה את גנז מרומים וה ל כן ואז זה
גם מסתדר בין הפרשיות מקום שני אהייה
איתכם לכאורה כן כן כן אז זה גם מסתדר בין
הפרשיות כי פרשת משפטים עוסקת ב המשכת
התורה כן ועכשיו יש זה אז זאת אומרת זה לא
רק במקום של חוקים אלא במקום שהיא שוהה כן
כן אבל אז כן אבל אז לכאורה העבודה בבית
המקדש היא היא זה עוד סיפור כי בבית המקדש
במשכן יש עבודת קורבנות
קטורת להת הנר אז התורה היא חיבור של של
משהו רוחני למשהו לארץ זה לא רק ה ההלכות
אחרת כאילו באמת היה רק בית דין שמה אבל
חלק מעבודת הקורבנות היא עצם העניין הזה
החיבור של ה שמים בארץ אז זה הגיוני שזה
שמה אז אז אז אנחנו אומרים
שזאת
עבודה במושג של שכינה נכון זה זה אי אפשר
להגיד שזה כן אי אפשר להגיד שזה נפרד
במובן הזה שמאיה אנחנו לומדים עבודת השם
מהתורה זה ברור שזה גילויים שלה אבל זה
עדיין נשאר מעניין כאילו זה נשאר מקום
למחשבה מה מה
שכינה השכינה מה מנים אתזה השכינה זה
הגילוי האלוקי כמו שהוא בפשטות זה הגילוי
האלוקי כמו שהוא פה למטה כן יש גילוי כמו
שהוא למעלה מן המציאות ויש גילוי כמו שהוא
בתוך המציאות לכן שכינה המושג שכינה ומושג
הנשמתי כנסת ישראל כנשמה
הם אחד לשני אז הגילוי האלוקי פה שזה
השראת השכינה פה לכאורה זה בבית המקדש אבל
אז זה לא בת יותר קל להגיד שהתורה היא בת
נכון בדיוק אז לכן אז בכל אופן זה מדרשים
שהם שגורים על לשוננו אבל הם לא פשוטים
להבנה כן זאת אומרת זה זה לא כזה ברור כן
א כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל נתתי לכם
את התורה לפרוש אמנה אני יכול לומר לכם אל
תלוע איני יכול כן אבל אבל הוא שזה התורה
נכון לא כן המדרש אומר שזה התורה א אלא
מכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שדור
בתוכו שנאמר ועשו לי
מקדש אז לי זה
כאילו
לתורה אבל זה באמת נכון משל נמשל של הדוש
ברך ה ן נכון חס זה בת הקדוש ברוך הוא
יגיד על עצמו אני ב אבל לילד ש מישהו זה
הכי קרוב לכן לכן לכן זה הכי קרוב זה מש
מישהו בבועה של האדם במידה רבה כל המתן
הגנטי הוא
מאיפה סתכל ביולוגית הוא מההורים יש פה
משהו שהוא באמת קצת לא זהות אבל גוני שזה
הוא והבת
גשל למשל הוא לא אחד אלאחד נכון נכון הוא
פותח הוא נכון נכון נכון כן נכון אני רק
פותחת את העניין שזה ממש ממש ממש סוגיה
מאוד מעניינת ומורכבת בכל בכל בכל הקשר זה
מורכב כי גם זה שהקדוש ברוך הוא מתגלה דרך
תורה וד איך שהוא נתפס אבל זה שהוא מתגלה
במקום זה בכלל לא
נתפס כן הוא מקומו של העולם ואיין העולם
מקומו זה מושג מאוד מאוד מאוד עמוק מאוד
מאוד עמוק מתעתע נושא הפחים נכון
נכון אז אז בדיוק פה אנחנו עוברים לשלב
המקום שבמדבר הוא באמת זז ממקום
למקום
אבלת בארץ ישראל הוא כן ואבל אנחנו רואים
באמת שהגילוי האלוקי במישור של מקום הוא
הגילוי הכי פחות
גילוי הכי נכסה כי רוב שנות עם ישראל אין
בית
מקדש אם נסתכל על כל התקופה שעם ישראל
קיים מיעוט השנים זה ה-800 שנה היה לנו
בית מקדש כאילו 400 400 פחות או יותר משהו
כזה נכון משהו
כזה כן אז 900 אנחנו יותר
אז כי
באמת התפיסה במקום
היא כל כך מורכבת ם הרבה
מהשנים הרבה א חלק ניקר מהשנים העבודה שמה
לא היייתה 100 כן אבל היה אבל הה כן נכון
נכון גם בראשון היה עבודה זרה וכן כן וגם
בבית השני היו תקופות
ככ כן אז אז אז כאן קורה איזשהו דבר פלא
ודבר פלא מתחיל של חיבור שמיים וארץ שהוא
כבר היה ב תן תורה אבל פה זה סוג של חיבור
שמיים וארץ
מתמשך לא רגעי לא אירוע אלא מתמשך ובעצם
עם ישראל הוא
הכלי לחבר שמיים וארץ וזה מתחיל
מהציוויליזציה
מקום של
השופטים כן זה לא המקום של הזקנים זה
המקום של
השם והמקום הזה של השם עובר
דרך יריות עיזים דרך צמר דרך זהב דרך כסף
כאילו דרך דברים מאוד מגושמים
כן ויש כאן סכנה מאוד גדולה של הגשמה מצד
אחד מצד שני יש כאן איזה התפתחות בלתי
נתפסת של גילוי גילוי השם פה אז זה
הזה וזה מאוד מעניין שזה מתנקז לכח
ותן
לקחת זאת אומרת לכל המישור של משפיע ומקבל
של היכולת ליצור אחד משניים ישת עם ישראל
יש את הקדוש ברוך הוא
ומי נותן למי עש לכאורה זה בכלל לא שאלה
מי נותן
למי אבל אבל פה יש את השאלה הזאת כי קחו
לי תרומה זאת אומרת שהשם נותן לנו לתת לו
כן כמו מצוות צדקה בסוף כאילו אתה נותן
לאני יותר מ שהבעל הבית עושה עם אני אני
עושה עם בעל הבית כן נכון זה לגמרי לגמרי
לגמרי כ כן נכון כי כל מה שאתה מוצא
גדולתו של הקדוש ברוך הוא ש שמה אתה מוצא
ענותנותו
שזה שהשם נותן לנו להיות חלק בגילוי
שמו כאילו להשפיע עליו זה הדבר הכי ענק
שיש ובאופן עמוק זה הפשר של תורת הקבלה
כאילו שאדם מקבל באופן עמוק הוא נותן
למשפיע
להשפיע הוא נותן לו מקום על ידי שהוא
המקום שלו הוא מקבל ממנו אז אז הוא אז הוא
מאפשר לו לתת ופה זה גם חלק מהולדת של עם
ישראל עם ישראל כמקבל לגמרי במתן תורה ועם
ישראל כפועל בבניית המשכן אז אז זה מאוד
עמוק ה
ה הבחירה של התורה א להשתמש במילים האלה
ולא במילים אחרות מענין זה בקש שמדר של
ביתי המקום
הנקבי נכון גמה קבל
נכון אבל היא כאילו נל ה
נלח היא נלקחת והוא רוצה להיות איתה כן כן
טוב ויקחו לית רלג זה ה 248 למטה ממדרש
לקח טוב נתתי לכם זה מה שקצת קראתי דקשה
מה ויקחו ויתנו הלי למימר כ
הוא רק שולח למדרש הזה הוא אומר הקושי הוא
במילה ויקחו וייתנו אליל לאמר אך כי איך
יוכל אדם בשר ודם ליתן דבר מה להשם
יתברך כאילו איך אפשר להגיד דבר כזה רק
הרצון ולקיחת נפש האדם לנתינה זו זה עיקר
המכוון זא אומרת אז מה הוא אומר ה אומר
תיקחו
מנפש תיקחו את עצמכם
אלי תנו לי את ה תנו לי את הרצון שלכם אבל
זה לא תנו לי קחו מכם קחו מכם אלי כי
כאילו יש לנו הרבה רצונות והם שלנו אנחנו
צריכים לעשב הבקשה היא לשב את הרצון שלנו
אל הרצון
האלוקי
יקחו
לי כי כשאנחנו אומרים
ויתנו אנחנו בעלי
השפע והזולת הוא חסר השפע שאנחנו אומרים
וקחו אז אנחנו
א נוטלים מה כאילו ואז מחסרים
כאילו
בשביל אנחנו מחסרים מעצמנו
נכון אנחנו מחסרים מעצמנו זה תודה אחרת
למרות שגם מי ש נותנו בסוף מחסר עצמו אבל
אבל הוא הוא
כשהוא זהו התנועה התנו בדיוק זה הזה זה
הדי משהו בתוכו זה מטורף כאילו לאיזה איזה
רזולוציות עכשיו באמת
באמת
באמת לא לפעמים מרגישים את זה שכשאני
לפעמים אני מרגישה שאני נותנת כך מרגישה
שלוקחים לי את הנתינה שאני נותנת כאילו
אפשר להבין את זה בשתי מקומות נתתי
ולפעמים זה הרגשה שלקחו ממני את מה שרציתי
לתת או שאני לא אבל לא מדובר כאן
הקון כ אני לקחת
מעצה זה אני עי ישפה ם אולי איהו מקוד
הרצון כאילו מיקוד הנתינה מיקוד הרצון זה
לא רק לקחת נתח אולי כז שאמרתי את הנתח זה
מד לי רגע זה זה כאילו באמת ניקוד כאילו
למקד את כלל החיים שלנו לזה כן לקחת את
עצמי לדבר הזה כמו להוביל את עצמי במת ח
נשמ משהו שלילי
נכון ולכן גם המדרש ישר אומר מקח כן כן
ומקח טוב וכולי אבל
באמת יש לזה תיקון שאני כאילו אני ממרכז
נגיד ככה זה נשמע מהפסוק הזה זה עיקר
המכוון א למה הוא שולח שתיים
אה המקור שלו זה זוהר דהיינו והיינו דכתיב
לקח טוב עכשיו הוא רוצה להסביר שכל המצוות
ומעשים טובים העיקר הרצון לעשותם ז אומרת
תיקחו את הרצון או
תתרכזו את ברצון שהוא הולך
אל אני לוקח לוקחת את עצמי לדבר ד הזה כן
אני מרכזת את
עצמי להשתייכות הזאת ועל ידי זה מתרומם
המצווה עד השם
יתברך כי זה לי וייקחו לי תרומה תרומה זה
לשון
התרוממות
מה
נכון נכון נכון לשם ייחוד כן נכון זה אז
זה כאילו הוא עוסק בשלוש המילים האלה יקחו
לי
תרומה תרומה זה התרוממות אז ייקחו כאילו
מעצמם ימרדו
יתכונן
אליי ועל ידי זה יתרוממו אליי מעצמם כאילו
אנחנו מרמים את עצמנו אליו כי באמת זה
בלתי נתפס שאני עושה איזשהו מעשה פרקטי זה
מה שחילונים הרבה פעמים שואלים בצדק א איך
זה שאני עושה איזשהו מעשה פרקטי וזה מגיע
עד האלוקים אתם עובדים עבודה זרה מה
הסיפור שלכם כ מה חסר לו בדיוק כן אז
כאילו יש לכם תפיסה מאוד
מגושמת של אלוקות מאוד מגשימה של אלוקות
אז וזה באמת פלא זה באמת פלא להגיד שקים
את המצות לא יודעת אם הינו מגיעים לזה
במחשבה לבד כאילו זה נכון ואה דוקה הפוך
שמצות מאוד
גשמיות נכון שלמדנו שבוע שעבר ממי השילוח
על זה כן ש שבגלל שאנחנו לא כל כך מופשטים
שרצון שלנו הוא פועל במציאות לכן יש לנו
את מעשה המצוות הקדוש ברוך הוא ברא את
העולם והוריד אותו מטה מטה יש לנו את מעשה
המצוות שמעשה המצוות מ המעשה מבטא את
הרצון שלנו כי יש משהו מאוד מאוד חזק
במעשה שהוא מנכיח משהו כמו שאנחנו אומרים
עכשיו יש אדם שהוא אבל נלך נבקר אותו זה
לא מספיק שנחשוב נחמה כן נבוא נראה אותו
נדבר איו נדבר אז המעשה נותן את האפשרות
את הרגליים
במציאות ואדרבה זה בדיוק הפלא שיש אפשרות
להיות אלוקיים לא רק במחשבה אלא גם במעשה
כי המחשבה היא מאוד ערפילית והיא יכולה
לשקר אותנו כמו שקוראת לנו הרבה פעמים
אנחנו אומרים אנחנו מאוד אוהבים אנחנו
מאוד ערכיים אנחנו מאוד מוסריים
ובמעשים
אנחנו נגעל קצוות כן כי את המעשים לא
תיקנו אז אנחנו לא נהייה נחמדים או לא
נהייה ישרים לא נשמור על הפה שלנו כל מיני
כאלה
האלוקיות שלמעשה זה ה זה ה חידוש הבלתי
יומן שהשם נתן לנו דרך מצוות דרך עשרת
הדיברות דרך המצוות הוא עשה איתנו חסד וזה
גם דרך לרדת אלינו זה גם דרך שלנו להתרומם
אליו אבל בשביל זה אנחנו צריכים סולם
והסולם כאילו הוא וייקחו לי תרומה זאת
אומרת וזה מאוד מאוד מאוד חשוב שזה מופיע
לפני בניית משכן כי משכן זה יכול להיות
המקום הכי לא מתאים להשרת שכינה כאילו הכי
מגושם הכי כאילו איפה שנרשם פתק זה נתרם
על ידי משפחת רייכמן עשירה מקנדה לא יודעת
משהו כזה כן ואז זה
לגמרי אגו והכל אז
ה אז הבהירות הזאת מופיעה הדקדוק הזה
מופיע לקראת בניית משכן אבל למעשה מה ששפת
האמת אומר זה שהוא מכליל את זה בכלל
לעבודת השם כן תורה מצמ מזכיר את המילה
קורבן
שבעצם ה מה זה קורבן הגם מתלקח מתקרב
מתקרב כן זה גם פה לקראת בנית המשכן ש
נכון נכון נכון של התקרבות נכון כי וודאי
השם יתברך עשה להיות אלו המצוות תלויים
במעשה האדם שהתעורר על ידי מעשה זו עד השם
יתברך
ממש אומרת התורה ו המצוות שהשם נתן לנו הם
האפשרויות
שלנו להתעורר אליו להתקשר אליו כן ב
בפנימיות כתוב שהמצוות הם עצות עליונות לא
עצות במובן הזה שאני אתן לך עצה מה תעשה
או תעשה או לא תעשה אל עצה במובן הזה של
איזשהו כלי
לאור איזשהו דיוק במציאות שאור אלוקי יכול
לשכון בו
אז המצווה המעשה הוא מעשה המצווה הוא
האפשרות שלנו
להתעורר ולהתקשר אל השם אבל האדם צריך
לידע כי הוא רחוק מהמצווה מאוד ועל ידי
ביטול עצמותו אל קדושת המצווה
ולהתבונן בזכיה זו אשר על ידי מעשיו מגיע
תיקונים בכל העולמות עד השם יתברך
ממש אז על ידי זה הוא בעצם יכול להתרומם
למצווה וצריך אדם למסור נפשו ומאודו בכל
מצווה בכוונה הנל כומרת מהי הכוונה ש
שה לבטל את עצמנו למצווה עצמה
כי באמת הרבה מאוד פעמים זה גם מרגיש לנו
ככה כאילו אנ במיוחד לקראת חג אנחנו
מרגישים את זה מאוד חזק דיברנו על זה
כאילו גם שבוע שעבר כאילו במה זה בסוף
מתבטא כל העניין של נר חנוכה בשתיים שלוש
דקות כן דיברנו על זה חשבנו על זה למדנו
את זה ואז
בסוף מה כבר עשיתי כן אז הרבה פעמים המעשה
משאיר איזהשהו חלל כזה אז הכוונה היא שזה
יהיה כלי ל העירה ובאמת זה לא מעט פעמים
דבר מופשט לפעמים זה דבר מאוד מאוד ברור
בהרבה מאוד הקשרים במצוות שבן אדם ל חברו
אז אנחנו יכולים לראות את הטוב האלוקי על
ידי מעשה המצווה בצורה מאוד מאוד
גלוייה יחסית כן אתה רואה את ההשפעה של זה
כן כי כי ניתן לראות את ההשפעה אבל פה
ההשפעה היא
מופשטת אז קשה לראות אותה אז
אה א א ה היא היא כאילו לא מדידה כאילו
המדידה שלה היא לא מהירה לנו או לא מספיק
מהירה לנו אז התודעה היא היא העבודה
והתודעה היא לא שאני לא בסדר שלא הבנתי
לגמרי את המצווה לא זה מאוד הגיוני שאני
לא מבינה את המצווה המצווה היא אלוקית וא
אני צינור לאור אלוקי אז הביטול לא
א לא דורש ממני הבנה במקום שאיין לי
אפשרות להבין
אבל גם לא משחרר אותי מאחריות ז אומר אז
אני אני רק מנסה להיות נקייה לרצון
השם ואז זה כאילו זה
נוכחות פנויה זה מאתגר במצוות אינטנסיביות
כם דבר פורים ן כן כאילו איזה ציור אני
רוצה שיהיה פורים ובסוף מה כאילו מה אני
עושה או או נגיד רך קדימה לפסח כאילו זה
במצוות שהם אולי פשוטות אפילו בני חנוקה
אתה עוד יכול לעטוף את זה בהרבה דברים של
הכנות לפני ומזמורים ושירים ודיבורים אזה
כאילו אתה אבל יש דברים שהם מאוד
אינטנסיבי או מאוד מאוד מים כמו לדוגמה
פסח ואתה יכול מאוד זה מאוד קשה להחזיק את
התודעה כשאתה עושה דברים
שאולי מצמצמים
או זה מאוד מאוד קשה ן נכון נכון נכון וזה
הדילמות של עובדי השם יש מצד אחד רצון
מאוד מאוד גדול להתקרב לשם כלו במה עצא
בסוף עם פורים כאלו אתה בסוף אתה אומר י
אללא לקחתי את כל האור של זה עשיתי אתז
שפעם אמר עשינו את המצוות אז האור נמצא
במצוות האלה תזה לז אומר אני רוצה ככה וזה
אמרתי ל תקשיב זה המצוות זה דרך זה גם אם
אנחנו מרגישים אלא האור נמצא המצוות האלה
כאילו בוא נעשה את זה ככה נכון וזה זאת
עמדת
הביטול כשיש עמדה של ביטול אז הכלי פתוח
קל שפע וכשאין עמדת ביטול הכלי סתום
ולהגיע לעמדת ביטול זה כל פעם להתחדש בדבר
הזה אתה אומר הקדוש ברוך הוא אני עושה את
רצונך עכשיו מה רצונך זה לא זה לא אמור
להיות שאני ארגיש ככה או ארגיש אחרת אם
תיתן לי את המתנה הזאת אני מאוד מאוד עודה
לך כזה יצא לי מאוד טוב אבל זה בכלל לא
תנאי אז אני אני זה עבודה כלל פעם מחדש זה
גם נכון ימים נוראים וכל הדבר הזה בטח
כשאנחנו בבית וזה מאוד מאתגר אם את יושבת
רק בבית כנסת זה מאוד מאוד פשוט אין אין
יותר מדי מאבק חוץ מאשר להתרכז בתפילה
שהיא תפילה כל כך יפה שניתן לפחות בחלק
להתרכז כן יחסית זה הרבה הרבה פחות מאתגר
מלהיכנס לבית לבשל לילדים להכין לילדים
לשדה לילדים לדבר עם ילדים לחזור לבית
כנסת כל החצייה בין העולמות זה מאוד מאוד
מאתגר אבל אבלם זה לא מגר יחסית אז
אבל הדבר הזה שזה בסוף אנחנו אומרים הקדוש
ברוך הוא המצווה שלך ואנחנו רוצים לעשות
את רצונך ואם רצונך מתבטא בזה שבכל הפורים
הזה הצלחתי לשבת חמש דקות 10 דקות כי
נכנסו ויצאו אנשים וראיתי להם פנים צוחקות
וכל זה אז זה
רצונך ומאוד מאוד עוזר גם זה וגם להגיד מה
המצווה שיש לי עכשיו איזה מצווה אני
מקיימת עכשיו זה
מאוד זוכרת שהיה לנו לפני שנים בני משפחה
אז הוא היה כזה
מאוד איפה אני אהיה מה אני אעשה פורים
אמרתי לו איפה שאתה נמצא ואתה עושה מצווה
השם נמצא איתך זה המחשבה ואז אחרי שנים
הוא אמר לי שאמרתי לו משהו ששינה לו את כל
הפורים הוא לא יודע אם אמרתי את זה בכוונה
או לא בכוונה ואמרתי לו אבתי לך את זה
מאוד בכוונה זאת אומרת זה אני יודעת על מה
אתה מדבר כאילו היתי שם כןכ דווקא מיש
מאוד רגיש לאווירה וגם לפעמים הרצון המאוד
גדול הוא יכול לגרום לתסכול מאוד גדול
העדינות הזאת שלפעמים בפרטים שאתה יכול
מהר לפספס את זה ואז אתה בעצם כן צריך
להות בביטול נכון נכון היה לנו פורים
ש
נפטרה אשתו של גורי
אח ויהושע נסע להלווייה
א וזה היה לסדר כומרת זה היה לארגן את כל
הפורים האלה אז איטו ובילד כן סו ולא לס
ולהחזיק ואני זוכרת שבסוף הפורים הייתי
מותשת כי לא נשאר לי כלום מפורים אמרתי
הקדוש ברוך הוא מה רשית ממני אז אמרתי
לעצמי מה שהוא רוצה עשיתי כן כן אבל יודעת
האגו בכל
זאת לא בקלות מסכים לויתורים האלה
כ שנים בפסח
ללמוד וכזה ולהגיע לפסח מוכנה רובים צורכי
המחה כאילו מה אפשר לעשות אז הה שיעור של
רב דודי ש שממש הפך לי את ה לפני המון
שנים הוא הביא איזה שה קטע של הזוהר
שמופיע באגדות של
הספרדים זוהר יפ יפה ומתואר שם הקדוש ברוך
הוא עובר עם המלאכים בבתי ישראל ומראה להם
תראו איך העם שלי מרומם
ומפאר ואני יושבת בשיעור זה היה השלוש
דקות האחרונות של השיעור בכלל לא זה היה
שוב ואני יושבת לי ורואה את המלאכים הקדוש
ברוך הוא מטיילים ככה מיד החלון שלי
לשולחן היפה רגע מי אמר שזה שאני אלמד
עכשיו עוד מדרש ועוד פירוש ועוד זה יותר
חשוב מהשולחן המפואר עם כל הכלים היפים
וכל ההשקעה שאני עושה שם מי אמר וזה נתן
לי כזאת כזה ישוב הדע וכזה נחת זה ממש
מוביל אותי כל כל ליל סדר עכשיו אני
מורידה את האגדה של הרב אליהו מקריאה
לכולם זו שאני לא מבינה
מילה ככה מתחיל ל הסדר אם ה בחלונות אפי
תשלחי אותו תשלחי אותו פעם בקבוצה ואנחנו
כבר מתארגן לפסח עם הדבר
הזה זה יהיה ההתארגנות הראשונה שהקדוש
ברוך הוא בחלון עם המלאכים
בכן בכל חג בכל יום זה עוד יותר כ ככול
שזה יותר
א נכון נכון נכון אפרופו פסח יש קומיקס
ילדים של הגיע הזמן
שנתניה מאוד חמוד שיש שם איזה דיום כאילו
על ליל הסדר בדיוק את ליל הסדר כאילו ואז
או כמה זמן עד שאוכלים ועד שזה ואז עד
שמגיעים למוצאים מסע ואז רואים ילד אחד
יושב ועושה כוונות ועושה זה והשני יושב
ואוכל מהר מהר כדי ככה לסבו מ מצא כמה
שאפשר ואז יש שם באמת איזה דיוון מאוד יפה
כאילו ע על מה המהות כאילו הכוונות או
המצווה כאילו זה ממש המקום הזה של גם את
זה וגם את זה צריך כאילו אם לא היה כוונה
אז זה חסר כ יצאת ידי חובה אבל זה חסר אבל
ר כוונה אין לה רגליים פ מסתכלת על זה כמו
על רדיו שצריך לכוונן אותו אז אתה באמת
ואתה מתכוון מכוונן אבל אם לא תלחץ על
הכפתור בסוף לא יז אתה יכול לכוון את
התחנות מפ זה לא עוזר
לחיצה וד את כן כן
כן משהו ישן כמו אובו כמו טלפון עם חוגה
כן טוב וצריך האדם למצור נפשו ומאודו בכל
מצווה בכוונה נעל וליידי זה מתרומם המצווה
יותר עד השם יתברך ווזה שכתוב יקחו לי
תרומה וכולי ובכל דבר העיקר ההתחלה והרצון
עכשיו הוא מחלק את משך המצווה ואז הוא
אומר ככה ובכל דבר העיקר ההתחלה והרצון
ואחר כך השם יתברך מסייע שיוכל האדם לעשות
את המצווה גם בפועל כי גם זה פלא שכאילו
כשאנחנו עושים את המצווה זה כמו מובן
מאליו מי אמר זה פלא זה סיעתא דשמיא
שאנחנו מצליחים לעשות אז הכוונה היא דווק
זו שקשורה אלינו המרכוז גם זה יש סיעתא
דשמיא כל דבר אדם צריך סיעתה דשמיה אבל
שאדם
א מנסה לקחת את צונו אל השם יתברך ואחר
כך בבקשה תודה לך ואחר כך
ה
ה הקדוש ברוך הוא ועם זה אנחנו מגיעים
בהתחלה וזה דווקא יחסית קל אנחנו טובים
בהתחלות קשים בהמשכים כן אז מזה הקדוש
ברוך הוא לוקח כאילו ממשיך את זה מסייע
שיוכל האדם לעשות ה מצווה ופועל זהו שכתוב
לאל גומר
עליי שהשם גומר את מה שאני עושה וזהו
שכתוב נמכר אמו לסייע כתוב א זה ה זה
המדרש הזה עוד פעם הוא חזר למדרש הזה
א
ויש לך מכח שמי שמכרו נמכר
אמו
שנאמר נמכר מו אמר הקדוש ברוך הוא לישראל
מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי מה שנאמר
ויקחו לי
תרומה למה זה קשור נמכרתי מה זה אני זה מה
שהמדרש אומר
כן שנ הקדוש ברוך הוא נמכר ח עם התורה הוא
בעצמו ואז הוא כבר עוזר לך לעשות את
המצווה אבל למה זה קשור ו לסייע כפי רצון
האדם כן אז למה קשור וייקחו לי
תרומה באותו כן אבל למה זה מסבירת ויקחו
לי תרומה ממכר שאדם המוכר נמכר יחד איתו
כן
כן זה הבנתי אבל למה זה קשור לקחו דרומה
זה לא כל כך ברור כן
יקחו הו לא ממני לי כי אני בתוך הדבר הזה
זה מה שזה רוצה להגיד בגלל שאני בתוך הדבר
הזה לכ כן יקחו אותי
בעצם אותי
אליי כאילו אנחנו לוקחים מבפנים את החלק
האלוקי שבנו ונותנים את זה
להשם כ כי אולי היינו יכולים ליטון מאיפה
ניקח
מאיפה נקח אנו כלום אז הוא אומר כשאני
נותן לכם את התורה אני נמצא בתוך התורה אז
מכיוון שאני נמצא בתוך התורה אז אתם
יכולים לקחת את החלק שלי שבתוך התורה
ולהחזיר אותו אליי כאילו או לממש אותו או
לגלות
אותו כן
כן אם זה רק
בתוכנו המדרש לא היה צריך להסביר שש שם
נמכר עם
התורה השם עם התורה ניתן לנו לא מדבר ע
עלינו לכן לכן ההמשך בפסוק הוא לא מובן כי
ויקחו לי תרומה זה עם ישראל למה זה קשור
זאת אומרת אז מזה שנתתי לכם את עצמי עם מה
שנתתי לכם משם אתם יכולים לקחת לי וזה
חייב להיות בצד שלו ולא בצד
שלי
א
ובמדרש זה קודם יש בו זהב ין בו כסף לקח
טוב נתתי לכם תלתי אל תעזובו אל תעזובו
המכח שנתתי לכם יש לך אדם שלוקח מקח יש בו
זהב אין בו כסף יש בו כסף אין בו זהב אבל
המקח שנתתי לכם יש בו כסף יש בו זהב יש
אדם לוקח סודות לא קרמים קרמים ולא סודות
אבל מקח
שלקחתי מקח הזה יש בו שדות יש בו קרמים
כול בסדר אז כאילו אני המקח שנתתי לכם הוא
כולל הכל גיד את זה בתוה הזאת
א א יש בו הכל בנקודה אחת והוא להגיד לאדם
שלא
יתרחק על ידי שמבין שאיין מעשיו מגיעים
לשם
יתברך כי כאילו א הוא כל כך גבוה ויש כל
כך הרבה דברים שהם באמצע שזה לא הגיע עד
שם רק להאמין כי השם יתברך ממלא כל למיד א
זה ככה הוא מתרגם את זה
אני ממלא את כל המציאות זהב כסף שדות
קרמים כל מה ש כל מה שיש בעולם משתקף
בתורה שנתתי לכם בעצם אז ממילא א מצווה
יכולה לעשות גם בדבר גדול גם בדבר קטן
ויכולה
להגיע מכיוון שאני ממלא את כל העולם אז
הוא גם יכולה להגיע אליי
גם אם עשייתם את זה קרקם ולא כרכי כילו
כערך מה שאני רוצה נראה רק להאמין כי השם
יתברך ממלא כל אלמין וכל רצון אמת שיש בכל
איש ישראל מגיע אליו
ממש שזה שייך ל
ויקחו בעצם הוא מבאר את ה מה זה המשפט זה
המשפט זה המשפט אנחנו צריכים לעבוד על
הרצון שלנו נכון זה גם למעלה הרצון לקיחת
הנפש לכן זה מאוד המבנה של זה מאוד יפה של
ה של הדרשה הזאת של הלמידה הזאת כי זה ממש
מסגרת הוא פותח והוא
מסיים
א ואדוני אבי זקני מורי ורבי זל פרש אל
תעזובו לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו
אל תעזובו את המקח שנתתי לכם דיקה לזכור
לזכור האדם כי המקח מהשם יתברך ושגם לקיחת
האדם לקיים המצווה גם כן רק מהשם יתברך
אז כאילו בהתחלה אנחנו פותחים בזה שזה
מאיתנו ואז הוא אומר שזה גם מהשם כאילו
מיתן מבחינת האחריות שלנו לעשות את זה אבל
מבחינת המבט
שאחרי זה מהשם כאילו כל הכוח שיש לנו זה
מהשם ולכן הוא כל כך מדבר על עניין הביטול
כי הביטול
[מוזיקה]
הוא לא את עצמי לא זה להיות כלי זאת אומרת
לסדר את הרצונות שלי באופן שהם יהיו בטלים
אל השם זאת אומרת צינור אל השם ולא לוקחים
אלינו אגו שנגיד זה יכול להיות אגו מאוד
גבוה כאילו אני רוצה
להרגיש מלאה אני רוצה להרגיש
מרוממת כאילו אני מכינה לשבת אני מכינה
לפסח אני מטפלת את את כל החג והוא או והם
יושבים להם אני מה נגרע חלקי אני רוצה
להרגיש
מרוממת כן אבל אם אני מבינה שאני מה שאני
עושה זה כלי לשם יתברך והשם נותן לי את
הכוח להיות כלי אליו ושלכן בידו הכוח שאני
ארגיש גם ככה או גם אחרת אם אני מספיק כלי
אליו ואני קשורה אליו הכל השר זה פינץ זה
לא הסיפור ז אומרת זה זה בע
נכן בדיוק בדיוק בדיוק ואז זה
מיישר רבי נחמן רא לי על המשרת שהוא מתעצב
ווא אומר מה מה לי ם זהזה אני כאילו אני
הבד של המלך אזה לא משנה מה אני עושה מהני
לא זוכר ג את אני לא יודעת על איזה סיפור
את מדברת אבל כן יכול להות
בחלק כאילו ברגע שאני אבד של המלך אז איפה
שהוא ציב אותי אני עבד שלו אני עשה אז
כיבד אחד
עבד ובן כן כן שלהגיד אני מתתה זה אותו
דבר כמו שהמועדון שלי יושב עכשיו מכין
דרשה זה אותו דבר מצד אני מול הקדוש ברוך
הוא כן זה ה מקום של הנובה גדולה כן כן
כן ובסוף הרי גם אנחנו יודעים על גדולי
ישראל שהם עשו לא מעט פעמים דברים מאוד
כאילו פשוטים נכון הזמן שהיה להם ללמוד
טורה לפעמים כן נגזל מהם מאוד מאוד חזק כי
היו עסוקים
ב כמו את הטבע לסדר כן כאילו סתם כאילו
אבל כן כן למה למה רב חי קנייבסקי אמר בוה
כן ולא אמר איך מה זה ברכה והצלחה כי מצד
אחד הוא רצה להשפיע את הטוב שלו ומצד שני
רצה ללמוד תורה אז אז
א אז אז בסוף השאלה הייא כאן מה שהוא אומר
במעשה המצווה זה לא איזה מצווה אתה עושה
אלא איזה כוונה נתונה בתוך המצווה הזאת
ואז לאל גומר עליי זה שלו זה לא החשבונות
שלי החשבונות שלי זה איך אני עושה את
רצונו ובטלה לרצונו כל השער זה חשבונות
שלו
א וגם הלקיחה היכולת שלי לקחת את עצמי
לרצון הזה זה גם חשמון שלו זה גם
[מוזיקה]
שפע שהוא נותן לי לדבר הזה
[מוזיקה]
א אז הנה נתחיל קצת את
ה-29 ברשי וייקחו לי תרומה יפרישו לי מ
ממונם נדבה כן זה זה יקחו מעצמם אליי כן
פירוש שצריך אדם לתת מכל דבר חלק להשם
יתברך אז זה הוא מרחיב את זה מ ממונם נדבה
ואף שדברי עולם הזה הם רחוקים מאוד אבל
הרצון צריך להיות להשם יתברך כמו שכתב רשי
נדבה רצון טוב וזה עצמו הנדבה הרצון להיות
הרצון תמיד להשם יתברך מה זה להיות נדיב
לנדוב זה רצון שהרצון יהיה תמיד להשם
יתברך
כן כן נדבת לב
זה זה הביטוי הזה חוכמת לב נדבת לב זה כל
כך מרגש כל פעם והרצון גובר המעשה כי כל
מעשה האדם מעורר בעליונים והרצון ברצון
ברצון עליון
זה מזכיר את המשל שעסקנו בו בנפש החיים כן
שכאילו זה כמו כ כל מה שאדם עושה יש לו
תעודה בעולמות העליונים זה כמו חבל שוא
ארוך שאתה שאתה מקודם עלות הרצון מעשה כן
רק רק נכון רק הדיוק פה לעומת המשל של נפש
החיים שמשל עוסק בדומם חבל ופה הוא עוסק
ברצון זה הרבה יותר גבוה רצון שפוגש רצון
רק שהלב שה היא בדומם היא ברורה אבל התוכן
הוא יותר גבוה כי הוא
אומר עצם ה עצם העשייה היא היא פועלת
בעולמות עננים מהדהדת ואז נגיד הדהוד או
צליל זה משל יותר
מדויק במובן הזה שהוא יותר
מופשט כן כי אנחנו כן יכולים לשמוע באוזן
אנושית כל שהולך למרחוק זה נקרא הדהוד כן
אז לכן זה מעניש כאילו נותן הנשה לרצון
שהוא מגיע לעליונים הרצ זה בעצ העצמות של
האדם היא מגיעה כן זה המתווך
כ וידוע כי ברצון השם יתברך תהפך הכל ברגע
ולכך צריך האדם להאמין כי הכל תלוי
ברצונו כאילו כש
א של האדם שפוגש את רצונו של השם כאילו כ
השם הוא כל
יכול זהו בדיוק ברצונו של
מי א אולי אולי הכי פשוט להגיד ברצונו של
השם הכל תלוי ברצונו של השם כי עכשיו כי
זה כ כי ברצון השם יתברך מתהפך הכל ברגע
אז הכל תלוי ברצונו של השם יתברך
לכאורה כן אז אז נכון להתפרש לשם נכון כדי
שזה יהיה כלי לרצון השם ברך ובזוהר הקדוש
פירש עניין המשכן על תפילת האדם בכל יום
והוא שצריך האדם לברר השראת השכינה בכל
דבר כי וודאי מלא כל הארץ כבודו אבל כפי
אמונת האדם יוכל להרגיש השת השכינה
ובבית המקדש היה דבר בפועל ואתה הוא על
ידי אמונה כנן ובכל התפילה על זה כל
התפילה על זה שמעיד האדם כי הכל מחיות השם
יתברך וכפי מה שמתברר לאדם כן יוכל לברר
בכל דבר וכפי מה שאדם רוצה באמת לברר
מלכותו יתברך כן יוכל להטות כל הדברים
אליו יתברך
כל הדברים אליו יתברך כי לדברים גשמיים
אין להם רצון וכל דבר צריך להיות לו רצון
כי זה העיקר אז על ידי זה שאדם מסתכל
ברצון אז זה נותן לדברים הגשמיים רצון כן
ומזה הוכחת הוכחה כי דברים אלו תלויים
באדם שיש לו רצון וברצונו יוכל להתא את
הכל אליו יתברך וזהו שכתוב ועשו לי מקדש
ושכנתי בתוכם בתוך כל אחד
אלשך כמו שכתבו
זל שמשה רבנו עליו השלום שאל איך יוכלו
לעשות משכן לכבדו יתברך ושבו השם יתברך כי
אף אחד מא כי אף אחד מישראל יכול
לעשותו
א הנה זה כאן למטה ויקחו לי תרומה בשעה
שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל על זכי המשכן
אמר לפניו רנו של עולם יכול הם ישראל
לעשות לעשותו אמר לו הקדוש ברוך הוא
אפילו אחד מישראל יכול לעשותו שנאמר מאת
כל איש אז איש זה אחד אשר דונו ליבו והוא
השרת השכנה בכל דבר להיות האמונה קבוע
שחיות הכל למעלה מהטבע וזה מקדש
קנן
אז טוב הרצנו את השפת אמת הזה כן בגלל
שאנחנו ב מגבלה של זמן אבל יחסית הוא קל
כי יחסית יש יש שפתי שלא היינו יכולות
בכלל להריץ אבל יחסית הוא הוא יותר מוסבר
א והוא וגם למדנו את הראשון אז אנחנו ממנו
הולכים לשני
א שהוא באמת מחדד את עניין הרצון והקישור
ש
שאדם עושה בשיוך להשם אפשר להגיד אולי
בצורה פשטנית קצת שכשאנחנו רואים את העולם
אנחנו
א חושבים או מכוונים שהשם רוצה את העולם
הזה ורוצה אותנו ואנחנו רוצים
אותו
ו כן
ואז
ההודיה על הרצון שלו בנו ש שזה מתבטא
בעולם הפלי שהוא נותן לנו והרצון שלנו בו
שזה בהכרת תודה אלי
ו שוה לשפע שהוא נותן לנו אז ממילא הוא
חוזר חוזר אליו אל אל
השם לבטא את הרצון הזה כאילו להחזיר את
הרצון שהרצון פגש רצון אז הוא פוגש חוזר
אל הרצון העליון אור חוזר כן אליו
אזה מתקשה לי אסוציאטיבי פסוקי דזמרה א
אנחנו צריכים לכוון ופותח את ידיך משביע
לכל חי רצון זה כן כן אזה זה זה ואם לא
אנחנו חוזרים
ו הפסוק הזה מוקשה לכאורה כי אם אם כתוב
פותח את ידיך אז היה צריך לכתוב מסבה לכל
חי מזון לא לכל חי רצון כאילו אם הוא פותח
את ידיך וא פותח את ידיך אז מה שייך רצון
פה לדבר הזה אז ה
פשטנות חי לפי רצונו בעצם כמת לפי צרכיו
בפסוק לפני לפני כן זה א
א עיני יכול אליך יסברו ואתה נותן להם אתת
וחלם
בעיתו כן הם יסברו הם פונים אליך ואתה
נותן להם בעיתו כאילו כל אחד לפי האות שלו
הזמן שלו סליחה אז הזמן ורצונו זה מתקשר
גם ברצף הפסוקים אבל בכל זאת יש כאן יש
כאן ד לא לא כן רצון רצון אז א בסוף מה
שאנחנו אנחנו רוצים זה שהפתיחה של השובע
זה דבר אחד אבל להשביע את
הרצון זאת אומרת השובה הפיזי הוא רק
הסיפור
מסגרת את מה שאנחנו רוצים שאתה תשביע
אותנו ברצון שלך
בנו זא אומרת שזה יהיה המשל כן ההשבעה
ולמה למה הפסוק הזה כל כך מרכזי הוא מבטא
את כל השתלשלות העול למות והשגחה אלוקית
שהיא אלוקית יורדת עד מטה מטה עד לרצון
ומאז הרצון אנחנו מעלים את זה ואז המדרש
יש לו איזה משל שהולך איתי מאז שקראתי
אותו שהוא אומר ככה מה פותח את ידיך אז
אומר בשר ודם שיש לו משהו אז כדי לתת אותו
כאילו מכווץ אותו כמו ספוג עם מים אז הוא
כאילו מכווץ ואז המים
נוזלים כן אבל הקדוש ברוך הוא פותח את
ידיו
כן זה אז זה איזשהו
מרחב עכשיו הרבה אני חושבת על זה כי למה
בכל זאת יש הרי הקדוש ברוך הוא אין סופי
אז למה צריך אז המשל הוא בשבילנו אז
בשבילנו זה כמו לנגד אדם צריך לצמצם וכמו
הקדוש ברוך הוא הוא מוריד את הצמצום כן
הוא מוריד את ההגבלה אבל ה כל ההגבלה שהוא
יצר היא בשבילנו כדי שאנחנו
נוכל לקבל אותו אז מה שהוא מוריד את
ההגבלה הזאת אומרת שהוא מראה לנו שהגבול
הוא לטובתנו ו שהוא למעלה
מהגבלה ושהוא משפיע
עלינו רצונו הבלתי גבולי אל הגבול בחסדו
הגדול אז לכן זה פתיחה ולא צמצום מאובן
שלנו כן מהזה מצביע לכל חי רצון בעצ מה
הששה הוא הוא הוא הוא נותן
לנו בשובע שלנו כמו שאנחנו מבקשים זה שהוא
אנחנו פוגשים את הרצון
האלוקי כלומר שהוא משביע אותנו אנחנו
אומרים אתה השם רוצה בנו לכן אתה משביע
אותנו לכן ברכת מזון היא דאורייתא פעמיים
זה מאוד
יפה בחלק אולי הראשון שאולי זה סוב חלק
האחרון
שבעצם כן
ה הנוסח ברכת מזון ונוסחה זה דברים א
כאילו אני חושבת שזה מיוחס למשה אחר כך
יהושע אני לא
זוכר א אז אתה אתה משביע את את הרצון שלנו
על ידי זה שאתה מראה לנו את הרצון שלך
בן כ בעצם הקיום של הקדוש ברוך הוא אותנו
אומר לנו אני רוצה בכם
אני רוצה בכם וזה לא פוגש אותנו בלי
שאנחנו נרצה בו כן אז הסיפור הוא
הרצון יש הרב
אומר משביע לכל חי רצון כאילו מי שיש לו
רצון הוא זה שחי כן הרצון מגדיר את החי כן
הוא לומד את זה גם כן אבל באמת הסיפור הכי
עמוק זה
הרצון הוא רוצה בנו אנחנו רוצים בו וגם
באופן המאוד פשוט אם אדם רוצה לחיות או לא
רוצה לחיות זה גם מה שר את הרצונות שלנו
כי כשאנחנו מאמינים שהוא רוצה לנו כן אז
אנחנו יכולים לחזק את הרצון שלנו לחיות
נכון וכשאנחנו חושבים שאולי חס וחלילה הוא
לא רצה אותנו אז בשביל מה לכן אנחנו
אומרים מודע אני לפניך מלך הקם שחזרת
בנשמתי בחמלה רבה אמונתך כן כן שתה מאמין
בי אז כי אם לא יש בביל מה לקום כן יש
בשביל מה לקום בבוקר כן
נכון זה המפגש טוב
תודה