לעורר את הרצון - שפת אמת לפרשת כי תצא - הרב יהושע שפירא

אנחנו בת רלג בדיבור המתחיל הראשון במדרש לביית חן הם לראשך הבאנו כאן למטה את המדרש עצמו זה משנה אחרת התקנו לפה שיהיה לנו אומר המדרש כלביית חן הם לראשך רבנן אמרי נעשה דברי תורה חן לרשותך כיצד אדם בן תורה בשעה שהוא מזכין הכל באין ומסובבים אותו ושואלים אותו דברי תורה זה עניין אחד באמת א אנחנו מוצאים גם היום את הדבר הזה מנהיגים רמי מעלה אף אחד מהם לא זכה לעשירית מהלוויה של הרב עובדיה או א ש היה ספון בביתו ולמד וענה לתשובות ו לא נעם נאומים בתקשורת ולא אבל התורה שבו חלחלה הרבה מעבר להנהגה החיצונית הנראית אל העין אני הייתי במפגשים של ימין ושמאל סיומי המפגשים הייתי נוסע עם אישה פרופסורית נכבדה מאוד מהשמאל שגם הרבה פעמים שומעים אותו בתקשורת וכיון שהיא גרה המפגשים היו בירושלים והיא גרה בגבעתיים או לא יודע בדיוק אז התה נסעת איתי חזרה אישה מבוגרת ממני והרבה שנים ו היו מתקשרים בטלפון תוך כדי הנסיעה וכל פעם הייתה אומרת לי תענה תענה אני רוצה לשמוע אני קצת אנתרופולוגיה כזאת א רוצה לשמוע מה מה אז הייתי עונה אומר שיש לי טרמפיסטית שלא מכירה את השואל כנראה אם את רוצה אז בחלק גדול מהדרכים היו כל מיני שאלות כאלה ואחרות אישיות זוגיות עיצות תורניות והיא כל פעם הייתה מתפלת מחדש שא אומרת לי אתה יודע כמה תלמידים עברו אצלי באוניברסיטה אף אחד לא מתקשר אלי איך מתקשרים אליך אנשים לא מכירים אותך בכלל כחלק אומרים הרב לא מכיר אותי איך אף אחד לא הם לא מכירים אותך מתקשרים אליך ומה הם מספרים לך את הסיפורים מה קורה פה זה לא גרמ לחזור בתשובה מה אני מניח שכן היא היייתה פה ב יום העצמאות אחד בא לראות יום העצמאות היו פה כמה ביכורים של רצו לראות מה מה יצאה נפעמת נפעמת אה מה מיום העצמאות פה ואני חושב שזה כן גרם ל לתזוזות אה טוב זה סיפור ארוך אבל ההבחנה כאן שכשאדם עוסק בתורה אז נוצרים חיבורים עמוקים מופלאים שההנהגה רגילה בכלל לא לא מגיעה אליהם היא ממש דבר פשוט היום למיסה ט אבל לא זה החלק שאנחנו רוצים לעסוק בוזה רק מצד הראשית של המדרש דבר אחר מהוא כי לווית חן אמר רבי פנחס ברחמה לכל מקום שתלך המצוות מלוות אותך כלומר לוויית מלשון ליווי שכל מקום שאתה הולך המצוות מלוות אותך כי תבנה בית חדש אנחנו נמצאים בפרשת המצוות פרשת כי תצא הי הפרשה המרובה ויותר במצוות בתורה כי תבנה בית חדש ועשית כה לגגך אם עשית לך דלת המצוות מלוות אותך שנאמר וכתבתם על מזוזות ביתך אם לבשת כלים חדשים המצוות מלוות אותך שנאמר לא תלבש שת נז אם הלכת לגלח המצוות מלוות אותך שנאמר לא תקיפו פעת ראשכם ואם ה לך שדה והלכת לחרוש בתוכך המצוות מלות אותך שנאמר לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו ואם זרעת אותה המצוות מלבות אותך שנאמר לא תזר כרמך כליים ואם קצרת אותם מצוות מלבות אותך שנאמר כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה אמר הקדוש ברוך הוא אפילו לא היית עוסק אנחנו חוזרים כאן לפרשה שלנו אפילו לא היית עוסק בדבר בטל אלא מהמהלך בדרך המצוות מלוות אותך מנין שנאמר כי קרה כאן ציפור לפניך אז המדרש הזה שנותן מבט על עניין המצוות כמה שמלווה את האדם בכל הקשר בכל מקום תורת חיים שכל החיים מלאים מעניין התורה והגילוי האלוקות בכל הקשר על זה אומר המדרש כי לבית חן הם לראשך השפת המת מרחיב ומעמיק מאוד כדרכו בקודש את העניין הזה אומר במדרש מבית חנם לראשך ת רלג הדיבור המתחיל הראשון המצוות מלון אותך וכולי כי מה שמצוות שבני ישראל עושים מקובלים לפניו יתברך ומצד כחן מכח על מכחו המדרש מתייחס בעצם למילה לויית כי לויית חן הם לראשך שמלוות אותך הם נוכחות בכל צעד שאדם עושה כמו שהמדרש מפרט אבל המשך הפסוק זה לא רק שהם בת לווייה אלא גם שהלווה הזאת היא של כן עכשיו השאלה איך החן מתקשר כאן אז הוא אומר הסת אמת זה דבר מרחוק יביא לחמו הוא לוקח את המילה חן ממקום מאוד שונה ומחבר אותו לכאן אומר חזל אומרים ש חן מכח על מקחו כלומר שכשאדם יש לו איזה אדם רוצה למכור רכב אז הוא מרגיש שהרכב שלו הוא רוצים להוריד לו מהמחירון מה פתאום רכב שלי כן שידוכים שידוכים ש מה הבן כן הבן שלי ואם אדם הוא א צורף בכלי כסף והוא עמל על כלי כסף אז הוא רואה רק את החלקים היפים שבו את ה מה שהשוק רואה ה הוא לא ר הוא לא מבין השוק מאוט משהו לא לא עובד טוב עכשיו הסיבה הפשוטה זה שהשיירה והקשר הוא מכוון את הראייה לאן אתה מסתכל ליתרונות לחסרונות לכן מכח על מכחו זה ש כשאתה שייך אז ממילא זה יותר נוסא חן בניך כן מקום על יושביו אדם יושב במקום אז הוא מרגיש את השייכות והשייכות נותנת לו עיניים ללראות את ה מעלות ואם כי יש מקום לדון בדבר הזה כי יש עליו גם קושיות אבל אנחנו עכשיו נתייחס רק ל ממרה הזאת של חזל כדבר פשוט למרות הדיונים שיש לעשות בפו אז חן מכח על מכחו אומר צפת אמת כי לווית חן זה שהקדוש ברוך הוא מלווה אותנו עם כל המצוות על כל צעד ושער וכל הליווי הזה קרו זה החן אז מה הוא החן וכתיב ויר אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד כלומר שהעולם הוא המקח של הקדוש ברוך הוא הוא היצירה שלו יתברך כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ ו הקדוש ברוך הוא זה זה גם יש לזה השלכה אלינו כתוב ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ביום השביעי שבת לשם אלוקיך וחלק גדול מהפעמים בתורה שמובאת מצוות השבת יש גם את מצוות ששת הימים והרמבן אומר ששת ימים תעבוד ועשית את כל מלאכתך זה כמעט מצוות עשה כי זכור עוד פעם ועוד פעם תעשה למה כי הקדוש ברוך הוא גם כן יכל להגיד ב אמירה אחת ביום הראשון במשך שישה ימים שזה יהיה עה ובשבת אני אשבות בינתיים מה אני במשרד לא הקדוש ברוך הוא כאילו עשה שישה ימים כלומר זה וודאי לא מצד הצורך שלו הוא לא יד השם לא תקצר להושיע ברב או במעט אלא מצד מה שמתגלה אלינו כשייכת שהקדוש ברוך הוא שייך לכל העולם הזה כמי שפעל ועשה כמו צורף שישב וטש כל פרח וכל פיתוח וכל והוא וממי הוא נקשר קדוש ברוך הוא רואה את כל אשר עשה ויש כאן דקדוק בלשון של הכתוב והנה טוב מאוד אתה יכול להגיד ויר אלוקים את הכל והנה טוב מאוד למה כתוב אשר עשה הרי אתה יודע שאשר עשה כתוב את זה כל הפסוקים קודם אלא בגלל אשר עשה בגלל זה טוב מאוד חן מכח על מקחו ו בגלל שהקדוש ברוך הוא לא ישב במשרד נתן הוראות כביכול דפס מלאך אמר לו תברא את העולם תקרא לי כשאתה גומר אלא שהקדוש ברוך הוא אומר אני יש לי שיכות עמוקה לעולם הזה ולכן רץ אלוקים את כל אשר עשה ולכן והנה טוב מאוד חן מכח על מכחו וזה החן שהו טב בעיני השם יתברך הבריאה זה מקיים כל הנבראים למה הנבראים עדיין קיימים מכוח מה אם לא היה חן אז לא היה להם שום קיום למה כי הנקודת הנחה פה במשפט הסמויה שהיא יסוד גדול מהבעל שם טוב ובכל פנימיות התורה כך גם בנפש החיים מעריך בזה הרבה מאוד אבל הבעל שם טוב מאוד מאוד א הדגיש את העניין הזה לא רק מצידו העליון גם צד הפשוט שאדם צריך להסתכל כך בעולם ש לולי שהקדוש ברוך הוא עכשיו ברגע זה מחייה את הכל אז אין לו שום כיום זה לא בגלל שזה נברא אז זה קיים היום הב חדש בטובו בכל יום הרגע זה מתחדש ואם לא אין לזה שום קיום אז יצא שלמה הנבראים קיימים כי הוא מקיים אותם ולמה הוא מקיים אותם כי זה נושא חן בניו אם זה לא היה נושא לחן בניו מוותר היה מרפה מזה למה צריך כל פעם כל רגע מחדש להחיות את כל העולמות כי ה טעם הזה שלר אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד עדיין קיים לפניו כמר הוא עשה את זה זה עדיין המקח שלו זה עדיין הוא טיפל פה בכל העניינים בעצמו ולכן זה עדיין טוב מאוד בעניו ומתוך זה העולם קיים זה לא רק שהעולם קיים כי הוא מקיים אותו במובן הטכני מכני של המילה קיום שהוא מעמיד אותו א יש טעם בעיניו למה להעמיד ומה הטעם זה נוס כן בעיני טוב מאוד ולמה טוב מאוד כי אני עושה את זה ואר אלוקים את כל אשר עשה לכן זה טוב ולכן גם כרגע כל מה שקיים בפרטי פרטים ובכללי כללות זה הכל מפני שזה טוב מאוד בעיניו יתברך מפני שהוא עשה את זה זה נסיעת החן וזה החן שהו טב בעיני השם יתברך הבריאה זה מקיים כל הנבראים עכשיו מוסיף השפת אמת אם זה הקיום האמיתי של הכל אז בתכלית עבודתינו לעורר זה הרצון אז מה התפקיד שלנו שיש חוות בעולם יש את הקיום הטכני החיצוני יש את הקיום שאתה יודע שהקדוש ברוך הוא הוא מחדש בטובו ויש משהו עוד יותר פנימי שלמה הוא מחדש בטובו מפני שזה נושא חן בניו ויר אלוקים ונה טוב מאוד חן מקח על מקחו בגלל זה הוא מקיים ולאן אנחנו צריכים להיות שייכים מכל השכבות הללו להיות שייכים לנסיעת חן וככל שאנחנו יותר נוגעים בנסיעת חן אז אנחנו מעוררים את הטעם הפנימי שבגללו העולם קיים בכל רגע זה תכלית עבודתנו היה עכשיו בהפטרה האחרונה פרשה הקודמת פרשת שופטים וסימה דברי בפיך ליטו שמיים וליסוד ארץ שאדם יש לו מתנה אלוקית עליונה נפש החיים כולו בנוי על העניין הזה והפסוק הזה מופיע כמה וכמה פעמים בספר נפש החיים שצלם אלוקים שבאדם זה שכשם שהקדוש ברוך הוא הוא הבורא ככה הוא נתן לנו להיות שותפים בבריאת העולם ושים דברי בפיך ליטע שמיים וליסוד ארץ זה ככה הנביא אומר קראנו את זה הפטרת שופטים כלומר שדברי תורה הם השותפות שלנו בנטיעת שמיים ויסוד ארץ בבריאת העולם איפה אנחנו היינו בבריאת העולם כן עכשיו נברא איפה אנחנו שותפים לביית חן לראשך שאתה בכל מעשיך מוצא את החן האלוקי על ידי דברי התורה ובזה אתה נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית עד המצוות על ידי המצוות תורה מצוות כאן לא חילקנו עכשיו יש מקום לחלק ולדון איזה ההתחלה שכן כן כן מצות כן כן הוא מדבר פה על המצוות אל המצוות זה מצוות התורה א אנחנו לא ושים את דברי בפיך זה באמת מתייחס יותר ללימוד התורה שלימוד התורה היא המצווה שכנגד כולם נכון יש מצוות אחרי זה אנחנו אמרנו הבוקר בתלמוד תורה כנגד כולם זה המצווה בה הידיעה זה תלמוד תורה ובכל דבר נמצא חן הזה כלומר הכן הוא לא שיש באיזה מקום פנימי בעולם כמו שתאמר יש לבה במרכז כדור הארץ אבל זה לא שבכל הוא נמצא שם במעמקים ובחוץ אז אם יש פרח או עץ או כביש זה לא משנה הלבה לא מעניין אותה לא לא לא לא לא כאן בכל פרט זה מופיע אם היה איזה פרט שלא שייך לכל אשר עשה טוב מאוד אז הוא לא היה מתקיים ויכול להיות שהיו פרטים שכבר לא נסו חן והם לא מתקיימים כון אולי הו נוצא הורים כאלה אולי לא יודע מה היו דברים שהיו פעם ויומן למה הם הפסיקו למצוא חן הם לא הלו חן אז לא ברו אותם שוב כי החן הוא אתה הוא בעצם האלוקות שמחיה את הכל שזה עושה חן בעיניו יתברך אני היה לי ממורי ורבותי סוגיה לא לא לא פשוט לומר שהיא קרובה סוגיה מופלגת אבל אני למדתי אצל הרב תאו שהוא איש מופלא מאוד מאוד ובשיעורי אמונה פשוטים הוא היה מדבר דיבורים מאוד מאוד מכונים מדוייקים במילים פשוטות והיה יש בשיגרה לישנה שלו הרבה פעמים על המציאות כמו שהיא לפניו יתברך כ יש שתי נקודות מבט על המציאות אחד אנחנו נבראים אחרי שהעולם נברא וממילא הכל בדיעבד ורק זה המציאות מה מה אפשר למוד זה כתוב שזה בבלים הטיפשים ככה היו מנחמים את אליהם מה אפשר לעשות ככ זה המציאות ש אבל כמו שזה אצל השם יתברך אז באמת לא צריכה להיות אבלות חל וחי לעולם לכתחילה חיים נצחים ולא רק זה אלא שגם יהיו חיים נצחים תחית המתים הרב אומר שאצל הצדיקים ה תמונת מבט היא שהם כל כך מצפים לתחיית המתים שכל מה שבדרך עד אז הוא זה רגעים חולפים כמו אדם קיבל עכשיו קיבלה אישה בארצות הברית 750 ומשהו מיליון דולר בפרס אני יודע בפיס כך שמעתי לא יודע נסעתי בדרך שמעתי שמעתם מזה 750 ומשהו מיליון דולר פרס ופיס קיבלה עכשיו אה היא נסעת לקבל את הזה אין לה אוטו בדרך כלל הייתה נוסעת באוטובוסים עכשיו היא נוסעת מה היא עושה היא לוקחת מונית וזה עוד החלק הקטן כי עוד מעת יהיה לה רכב מה זה מנית יהיה לה רכב ום נהגים מתחלפים אז כשהיא בדרך לשמה והיא צריכה עכשיו לשלם כמה דולר למונית בכלל היא לא רואה את זה ומר הצדיקים העליונים הציו של תחיית המתים הוא כל כך בהיר לפניהם כל כך פשוט לפניהם שזאת המציאות האמיתית שכל ההרפתקאות זה הלשון של הרב שמה שיעברו בנתיים זה משהו זה כמו נסוע במונית ובינתיים אתה אין לך צ'קלקה ואתה צריך לעמוד רמזור בינתיים אחרי זה יהיה ל גם שתי מכוניות לפניה ואחריה שפנו את הדרך אבל כרגע היא צריכה עוד לעמוד ברמזור אבל היא הולכת לקבל את הצ'ק הגדול בהיסטוריה אולי של הפיס אז למה כי אם אתה מתבונן נקודת מבט שלא יתברך כמו שהמציאות לפניו יתברך אז לפניו יתברך העיקר זה חיים בלי מעצור בלי גבול זה החיים האלוקים מה שהם ירדו לתוך גבול זה אזה יצר שצריך להעמיק מדוע היא קרתה אבל היא וודאי לא דבר עיקרי ודבר לא מתמשך זה ברגע כטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך מה זה עניין פרות רגעי ולא עניין עיקרי אז מנקודת המבת האלוקית העיקר זה נסיעת חן אז הוא אומר כל דבר נמצא החן הזה אחרת הוא לא היה רק על ידי המצווה שמיוחד למעשה מיוחדת כלומר אנחנו היינו מרים את זה בלשון זכר שהמצווה המיוחדת למעשה מיוחד הפוך מהדיבור פה מתעורר החן של המעשה על ידי המצווה ובזה אנחנו שותפים לקיום שלו כלומר אם לא היינו עושים מעכה לגגות אז יותר זה לא היה נושא חן בני השם יתברך ולא הו יותר גגות בעולם אם לא היינו מקיימים דיני שטס בבגדים אז יותר לא היו בגדים בעולם כי הטנס והמעקה זה נסיעת חן ואם לא היינו מקיימים על כאן ציפור יגיעו רחמיך סליחה כי קרה כאן ציפור לפניך ו משלחים את ההם אז יותר לא ה סיפורים בעולם כי עיקר נסיעת החן זה הטעם שאתה מתבונן באלוקות שבמציאות וזאת המצווה מצווה זה לשון צוותא וחיבור שאדם על ידי זה מתחבר למבת האלוקי של נשיאת החן חן מכח על מכ חור וכן עברי האדם כלומר שה ה שוטפות הזאת היא גם באברי אדם שאברי אדם יש כל איבר הוא פרט העומד בפני עצמו אבל אפשר שמי מחר כבר לא ישה חן שיש לנו חמש אצבעות וממחר יהיה רק ארבע אצבעות בני אדם יהיה להם רק ארבע אצבעות אפילו לא נזכור שהיה חמש אולי רק בגילויים ארכיאולוגים הבינו שכמו שיש בני אדם עם שש אצבעות כידוע אז יש דבר כזה אז יהיה אחר רק ארבע אצבעות יש בעלי חיים עם שלוש אצבעות זה אצבע אחת מיותרת אז למה יש עדיין חמש אצבעות אומר רמך איברים וכן איברי אדם נגד רמך מצוות עשה וכל איבר שעושה במצווה על ידי זה נעשה מכחו של הקדוש ברוך הוא כלומר הקדוש ברוך הוא כאילו את החן את זה שזה נוסה חן בעיניו הוא מסר לנו אומר איך זה ימצא חן בעיניי זה לא קבייה וקיימה לעולם עומד ולא משתנה אלא את זה שהעולם נושה חן בייניים סרתי בתכם אתם עושים מצווה ועל ידי זה אתם מעוררים את החן שהמח נו חן בעיני זה כמו תראו לכם צורף כסף שאנחנו קצת הופכים את המשל יש ב מקורות קודש מצבים כאלה שהופכים את המשל קצת כדי לחדד איזה עניין אז אפשר להפוך את המשל את לכם מזה צורף כסף שהוא עשה גביע גביע מיוחד ודוד המלך ראה את הגביע והתפעל מאוד וביקש לקנות את הגביע שלח שליח שייקנו את הגביע עכשיו הצורף אפילו ידע שזה שליח של המלך הוא שילם תבינו תקלין הגביע נקנה אחרי זה מישהו סיפר לו תדע לך שזה אצל דוד המלך ולא רק זה שהוא לא עושה קידוש בליל שבת עם אף גבוי אחר רק עם הגביע שלך אז שאל הצורף האם הוא יכול הצורף אנחנו לא יודעים איך קוראים לו בכלל כן היו צורפי כסף בזמן דוד אבל שמותיהם לא נטרו לאורך ההיסטוריה הצורף שאל אולי הוא יכול לזכות פעם לבוא לראות איך דוד המלך עושה קידוש עם הגביע שלו אז אמרו לו בבקשה הוזמן לבית המלך לליל שבת סעודת ליל שבת רואה דוד המלך נעים זמירות ישראל אין מי שזמר לקדוש ברוך הוא יותר מדוד המלך עושה קידוש עם הגביע שלו ולא רק זה רבנו הרב ציודה היה ישב בסעודת מצווה והיה אוכל והיה מראה עצמו וגם משמיע קולות של תענוג מהאוכל ה הה יושב אוכל א ה היה מבטא תענוג מהאוכל למה כי בהלכה כתוב שצריך להנות מסעודת מצווה וצריך גם להנות אז הוא היה עסוק בלינות סעודת מצווה אז דוד המלך רצה להנות מהפער של הכוס אז הוא עושה קידוש משבח קדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות לפני הקידוש אדון העולמים כל הפיוטים מי יודע מה היו אז הפיוטים ועושה קידוש ויש לו גם הנעה מאיזה כלי כסף הוא קנה וצורף יושב ורואה את זה איזה חן מקח על מכחו יש לו מזה למרות שכאן כאילו עשינו את ה לוקח גדול יותר מאש בשביל לחדד זה שכש יוצר רואה את הכלי שהוא יצר יקר אצל מישהו אחר זה מעורר אצלו את החן אז לכן לויית חן הם לראשך שקדוש ברוך הוא ליווה את כל חיינו במצוות למה מפני שזה גוף העולם למה צריך על כלל דבר מצוה אי אפשר קצת להרגיע עזוב אומר לא אבל למה זה קיים בכלל זה קיים בגלל שזה נושא חן בעיניו יתברך ואת נשיאת חן בעניו יתברך הוא נתן לנו כמו יצר כלי כסף שמתענה מהקידוש שעושים עם הגביע שלו ואנחנו עושים את הקידוש עם הגביה של הקדוש ברוך הוא וזה נכון על כל מעשה ומעשה וזה נכון על כל איבר ואיבר וכל איבר שעושה בו מצווה על ידי זה נעשה מכחו של הקדוש ברוך הוא אחרת אצבע אחת הייתה נשכחת שמעיד שנברא רק לעשות רצון בורו כלומר ש למה יש את הכלי כסף הזה רק בגלל שהיוצר עצה כלי כסף כזה למה יש עולם למה יש ערך אנחנו אומרים בכל יום ב-18 גומל חסדים טובים וקונה הכל יש פה צד אחד הוא בורא את העולם בשביל העולמות נותן חסד גומר חסדים טובים אבל הוא לא משאיר את זה שמה הוא כל הזמן משאיר את זה אצלו עכשיו איזה מתנה יותר גדולה הקדוש ברוך הוא נתן לנו כשהוא גומל חסדים טובים ונתן לנו שפע של טובה בעולם או כשהוא אומר אחרי שנתתי לכם את הכל אבל הכל נשאר אצלי בוודאי שהחלק של קונה הכל הוא עליון לאין הר מהחלק של גומל חסדים טובים זה שהוא עושה חסד עם העולם זה אוי למה זה אבל זה שהוא קונה הכל כמו שלמרות שזה הלמה זה זה הכל אצלו המילה קניין היא השייכות אליו יתברך זה עולם האצילות כתוב זה ב יש חלק שאמרו חלק שאמרו וואו צריך זה ב ברכת הלבנה זה ישבר ברוך אז יש יש כאלה שאומרים לפי ראשי תיבות יעקב ויש כאלה שאומרים לפי העולמות לפי העולמות זה ברוך ושך ברוך יוצרך עשייה יצרה מלמטה למעלה ברוך וסך ברוך יצרך ברוך בורך ברוך קונך למה ברוך קונך כי קניין זה כמו שהמק אצל היוצר אז זה כמו שזה אצלו יתברך זה עולם האצילות כתוב הקניין זה עולם האצילות אז קונה הכל זה שהוא עושה אבל בסוף הכל אצלו יתברך ובאמת זה עיקר מעלת העולם לא שהוא עשה חסדים טובים שכל אחד יש לו 100 מיליארד תאים במוח שפועלים באופן נפלא וכל שאר החסדים הטובים הפלא הגדול הוא ש כל זה חוזר באמת לא בזמן אלא רק בהבנה שלנו שאחרי שהוא נברא אבל הכל אצלו יתברך ולכן כל העולם נברא ש שנברא רק לעשות רצון בור כמו שכתוב כל מה שקדוש ברא הקדוש ברוך הוא לכבודו ברא על ידי זה מתעורר חן מכח על בעליו כיוון שמקבל עליו אול מלכות שמיי ונקרא בעליו וכש מתעורר חן הזה נושה בכל העניינים וכש מצינו שמשה רבנו עליו השלום ביקש על החן אם מצאתי חן באמת עכשיו באלול הייתי בחתונה ושמחתי שמחה עצומה תזמורת התחילה לנגן ניגון מ מגילת אסתר שבאמת הוא מעורר הרבה תשובה בפורים עכשיו הם הביאו את התשובה כבר לאלול של א אמע למלך טוב א תנתן לי נפשי בשאלתי אם מצאתי חן בעיניך המלך שכל השיר הזה נועד לנמשל שאם מצאתי חן בניך זה אלול אם מצאתי חן בניך אז כשמשה מתפלל מצ נתפלל נשיאת חן אשרינו מותו חלקינו כשחש