Preparing video...
0:00 / 0:00
לעבוד את ה' עם היצר הרע | צדקת הצדיק- שער אהבה ויראה- אות קצז | שיעור 13 | הרב יהושע שפירא
218 views
לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama...
Categories:Torah/Gemara
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
אשני
יצריך ניתן לפרשנויות רבות יש פרשנויות
רבות מה פירוש בשני
יצריך אנחנו היום
רגילים
לפירוש
מהפכני נדמה לנו שזה
הפשט יכול להיות שבמידה מסוימת אפשר לומר
שזה הפשט
אבל זה לא פשט
קל אם כי מהרמבם בפירוש המשניות אולי משמע
כך אבל גם בזה יש להסתפק שהכוונה היא
שצריך לעבוד את השם גם עם היצר הרע
אבל זה לגמרי לא בטוח שזה הפשט רבים
מרבותינו לא מפרשים כך אפשר להגיד שבשני
יצריך הכוונה שכלפי מה שיצר הרע אסור מרע
כפ מה שיצרת עושה
טוב כלומר ששני יצריך זה לא באותה דרך אבל
מה שסו מרע עם זה לא מתעסקים זה לא לא
הופכים אותו להיות כלי עבודת
השם ויש ביאורים רבים לבכל בשני יצרך וכאן
יש באור מיוחד במינו
מעניין זה בין בצורכי הגוף בין לענייני
עולם
הבא יוצא שכל מה שצורך עולם הזה זה נקרא
יצר הרע וכל מה שלצורך העולם הבא נקרא יצר
הטוב
לא כל כך פשוט להגיד ככה כי אפילו כשאנחנו
אומרים שהעולם הזה הוא רק
פרוזדור
אבל חובה להתקיים בפרוס דור זה מצווה
להתקיים בפרוס דור
זה תנאי בשביל להגיע לטרקלין תקיים הפרוס
דור אז להגיד שכל ענייני הפרוס דור הם
שייכים ליצר הרע כל ענייני
הטרקלין הם שייכים ליצר
טוב גם זה לא כל כך פשוט כי רב גנוס איש
סוכו מי שמלך בישראל כנראה הכי הרבה שנים
80 שנה אנטיגונוס סוכו היה המנהיג של כלל
ישראל והוא אמר אל תהו כעבדים המשמשים את
הרב על מנת לקבל פרס אז הרצון לקבל פרס
בעולם הבא הוא יצר טוב או יצר הרע אלא אם
כן נגדיר שזה צורך עולם הזה אבל אם זה
צורך עולם
הבא אז
ממילא צריך לבאר מחדש את משנת רבי
אנטיגנוס סוכו אנטיגנוס סוכו גדול מרבן
שמו במידה מסימת נראה
ש הכוונה
כאן ענייני הגשמיות וענייני
הנשמה א אם נתרגם את זה שענייני הגשמיות
זה יצר הרע בגלל שלעולם בתוך העולם הזה יש
הנאה של האגו כשאנחנו עסקים בעניני
הגשמיות א על פי שזה לא לגמרי תמיד נראה
ברגע הראשון כלומר אדם הולך לרופא שיניים
זה לא הולך לאיזה בילוי
ענג אבל
בסוף יחב לא פחות השיניים אז העונג הוא
כאן
והרצון
להתענג הוא
א מורגש פה ביותר בצורכי הגוף ענייני
הנשמה הנשמה תתענג שם אם כי האם אין עונג
של נשמה ועונג בענייני הבא גם בעולם הזה
מה זה המתוקים מדבש שנוף
צופים כו יש מתיקות לתורה גם בעולם הזה
ואנחנו
מצוים שלימוד התורה יהיה דווקא באופן של
מתיקות חזל
אומרים מיד
אחרי הסירת
הלוחות זהש את חטא הגל כתוב ו חלותו לדבר
אמו ויתן בידיו שני לוחות אבנים
ואז ככלתו חסר
שמה חזל אומרים אל תקרא ככלתו אלא
ככלתו שאם
הרב מעביר שהוא
ו זה לא חביב על השומעים ככלה חביבה על
חתנה שלא
ילמד אז אמר אנחנו
לומדים א' אנחנו משתדלים שקצת יהיה כן
וב אם במקום חיותנו כך במקום מיטתינו על
אחת כמה
וכמה אבל עדיין חזל לא רק אומרים שצריך
ללמוד ככה אלא שזה תנאי שאם לא אז
לא אז המתיקות גם בעולם הזה ישנה לכאורה
גם זה לא כל כך מיושב בקלות שזה הבאור של
משני יצרי דרך העולם הזה ועולם
הבא אפשר
ליישב שהכוונה היא שאדם א עובד עבודת השם
בעולם הזה כדי שירוויח משהו בעולם הזה כמו
שיקראו ני רבי או בשביל
משכורת או בשביל
א מטרה אחרת בעולם הזה זה יצר הרע כשאדם
לומד שם שמיים
אז זה יצר הטוב ששייך לעולם הבא ואין כאן
הכוונה לעולם הבא לשכר שבעולם הבא אלא
למבט של העולם הבא עכשיו המבט בעולם הזה
הוא מבט ש יש תמיד
אינטרס וגם עולם הבא יכול להיות מצויר
כאינטרס דום יד העולם הזה אבל המבט של
העולם הבא ולא יכנף עד מורך ו יהיו עיניך
ראות את מורך שבעולם הבא לא יהיה מה
שיסתיר מאיתנו את האור האלוקי אמיתי ו
התמוססו מקרבנו כל
הנטיות האינטרסנטים שלאל שם שמיים וכל אחד
בעולם הבא התענוג שלו יהיה רק מזה ש האור
האלוקים התגלה כאן לא שאני מרוויח משהו לא
בגשמיות ולא ברוחניות
נשמתי אלא מה ש הטוב האלוקים התגלה וזה
כבר אולי יותר
מיישב ונראה שבמידה מסויימת כל התירוצים
הם בכלל כלומר
ש כיוון שדיברנו על תשוקות ועל
חדות אז התשוקה של העולם הזה היא מהסוג
האינטרנטי שרואה בפרוזדור את תכלית הכל
שרואה את ההנאה
כ מטרה
האחרונה בשרשרת המטרות של האדם וענייני
העולם הבא הכוונה שאדם דבוק ב
א עשיית רצון השם אבל עדיין
אומר עדיין הכל לא יהיה לאהבת
עצמו רק לאהבת השם יתברך יוצא שגם בעולם
הבא הוא מדבר על עולם הבא
שעלול לא להיות כשור לאהבת השם והמצווה
אומרת שזה גם עולם הבא צריך להיות כשור
לעבת השם אז זה בעצם בעצמו אומר שיש יצר
הטוב שצריך לאהוב את השם כלומר מה תוכן
המצווה תה אומר בשני יצריך הרי לכאורה יצר
הטוב אוהב את השם יצר לא
אב אז ממה נפשך לא צריך ב להגיד שני יצרך
על היצר הרע לא צריך להגיד כי הוא אנטי
הדבר
הזה ואם הוא יתחיל לאב אז הוא כבר לא י
יצר רע על היצר הטוב לא צריך להגיד כי הוא
כבר אוהב אז ממה אפשר לא צריך
להגיד אלא שמדובר כאן על שניהם באופן שהם
ניתנים
שינוי
ו צורכי עולם הזה יכולות לעשות לשם שמיים
וצורכי עולם הבא יכולות לעשות ם לשם
אינטרס כומר הנטייה הפשוטה של העולם הזה
זה להיות רק אינטרס אבל באמת כן אפשר
לכוון אות לשם שמיים וזה עניין המצווה
ועולם הבא הוא בפשטות לא אינטרס אבל אדם
כן יכול לצות אותו על מנת לקבל פרס
והמצווה
אומרת מה
לתענוג עכשיו אז יכול להיות שזה ענייני
העולם הזה
כבר
כן יש מקום לדון אז איך נקרא לזה א על כל
פנים אז רק לעבת השם יתברך יצא שבאמת הם
הם לא סגורים לחלוטין יש איזה
ניטרליות בשני
יצרים וזה מה ש אכנו הספרדים אומרים לעשות
רצונך
כרצונך שגם כשאני עשה את רצונך זה לא
מספיק לעשות את
רצונך כי אני יכול לעשות את
רצונך כרצוני בגלל רצוני באופן של רצוני
זה צר הטוב כבר עובד השם אבל
א להנאתו ושהכל
יהיה גם צורכי הגוף יכולים להיות עבדת השם
יתברך וגם צורכי עולם הבא יכולים להיות
לאינטרס למרות שהם
נוטים
כל אחד לצידו לכן הם נקראים שני יצרך וזהו
בכלל התשוקות שלו כלומר שהה שני תשו ות
הכוללות כל התשוקות לעולם הזה כל התשוקות
לעולם
הבא זה בכל לבבך טוב ואחר כך בכל נפשך
היינו בדברים שנפשו מקושרת בהם
ממש אז נפשך זה
התקשרות של כל
האישיות מקושרת מהמהם
ממש
ו כעניין נפשי יצאה
בדברו הדיוק כאן זה כמובן על המינה הנפשי
שהיא בדיבורו של השם לא רק משתוקקת לדיבור
אלה יצאה לגמרי מפני גודל
הקישור גודל קישור התשוקה המגיע עד כלות
הנפש ממש כו קודם היה תשוקה אדם עומד
במקומו ויש לו תשוקה למשהו והתשוקה צריכה
להיות לאהבת השם אבל יש עוד דבר שאדם כבר
לא עומד במקומו הוא לגמרי נמס עד כלות
הנפש
ממש וכדרך שמרו על הפסוק ונפש כי תקריב
ששם זה מנחת אני כפי שהזכרנו ששמה זה דלי
דלות בכל המנחות של העשירים או בינוניים
לא כתוב בנפש חזל דורשים שזה נושא חן ביני
הקדוש ברוך הוא מעלה עליו כתוב כאילו
הקריב את נפשו כי כשאני נותן מעט זה יותר
מאשר כששיר נותן הרבה למה כי כשאני נותן
מעט לא נשאר לו אחרי זה כלום אז הוא נותן
את כל כולו
וכשעושים
העיקר המבחן פה זה אם עדיין נשאר או לא
נשאר מי ש די לו בדלי דלות מפני שאחר זה
לא נשאר אז על זה אומרים חזל
ונפש כי תקריב שהוא מעלה עלי הכתוב כאילו
הקריב את נפשו דעני נפשו הוא מקריב שנפשו
מקושרת באותו דבר מעט כי אליו הוא נוסה את
נפשו כ סיפרנו על ה
אה על ה הדיוק של גרזה
נכון כן ש
ב שכר שאדם חי מזה זה נקרא כלם הוא נוסה
את נפשו וכן נקרא תפילת האני נפש כמו
שנאמר בחנה ו שפוכת נפשי שדווקא
א במצוקה קיצונית שכל כולה תלוייה בזה
ששוק אתה לבן היה כל נפשה קשורה בתשוקה זו
כמו שמצינו אצל רחל
אמנו שהיא משתוקקת לבן ומה היא אומרת ועם
עין מתה
אנוכי
ס
לשפור
כן ות שכאן הוא מביא את שפוכת נפשי לא לא
תפילה לני כאילו הוא מביא קודם
אבל אבל את הפסוק שהוא מביא זה פסוק של
חנה לשפוך את
נפשי אתה צודק שזה גם הפסוק הזה גם כן
וצריך שיהיה כל נפשו מקושר מתשוקת אהבת
השם
יתברך
ושמ
רמבם מדע מד ספר
המדע כיוון שאנחנו
לומדים סידס
ויש יצר ר מיוחד ללימודי
חסידות חר שהייתי
ב הייתי בכפ חבד קדי
נטליה הייתי בכפר חבד
במתודות הייתי אולי בן 16 אולי 15 וח
הייתי
בהתוועדות
ו
הי שמה משפיע
מנדל קראו לו
ו
ו אחד הבחורים הגיע קצת
מאוחר
זה הוא עלה
עליו אומר
לו למה הגעת ביטול
תורה איך הגעת לצד זה ביטול
תורה
וא דן איתו הרבה זכר אותו גם כדרכם של
התוועדויות
ש
אה התפיסה שלו זה תפיסה אה כמותית חיצונית
בלי בלי כל הלב כל
הבהרה לא זוכר בדיוק את הטענות אבל כאילו
אמר לו אתה רוצה רק את החלק היבש של
התורה ואם משהו לך רטוב ומלא השתוקקות לשם
אז בשבילך זה ביטול
תורה
ו זה יצר הרע מיוחד ללימודי סידס שזה לא
התורה באמת שלומדים קלה תוספות רמבם זה
באמת תורה למדים חסיד זה זה חלשים
כזה זה יצר הרע מיוחד כול שיש מקומות שנת
הרו מהיצר הזה אבל זה לא קל רבנו רב ציוד
היה אומר
ש לא היה קל לשכנע
חבר'ה בישיבה שילמדו אמונה צ וד
ראה בחור יושב לללמוד הורות בישיבה הוא
בכה מרוב
התרגשות כי לא זה לא היה אחרי זה אותו
בחור מרם שלי רב אברהם
רמל הרב ציודם עובר ה ע זה הוא רואה אותו
לומד הורות ואז הוא שואל אותו זה מעניין
אותך אז הוא אמר הרב זה הדבר הכי מעניין
שקראתי שלמדתי
בחיים רוצה תחיל
לבכות וא היה אומר שלימודי אמונה אין
פרסטיז'ה אין
יוקרה היום זה כבר קצת
השתנה אבל אין יוקרה ללימודי אמונה היוקרה
נמצאת בלימודי
גמרא שהו לנדן גדול זה זה באמת זה רציני
אבל מי שהוא מעמיק באמונה וב
כמו שאמרו לרבי
עקיבא מה לך אצל דברי אגדה קלך לך אצל
נגעים
ואהלות אז בשביל שזה יהיה רציני אז אני
רוצה להביא לכם
רמבם ו לאפוק עם היצר הרע זה
הכוונה
זה פרק השירי זה הסיום של לכות ספר המדע
ושל הלכות
תשובה פרק עשירי הלכה
ב' אלי נלמד מהלכה א' אם כי
העיקר זה הלכה ג' אבל בואו נלמד את הכל אל
יאמר אדם הרי אני עושה מצוות התורה ועוסק
בחוכמתה כדי שאקבל הברכות הכתובות בתורה
עולם הזה או כדי שיזכה לחיי העולם
הבא וכן הוא לא אומר וכן אבל ופרוש מן
העבירות שהזהיר התורה אמן כדי שינצל מן
הקללות הכתובות בתורה ו כדי שלא יכרת בחיי
העולם
הבא אין ראוי לעבוד את השם על דרך זה
שעובד על דרך זה הוא עובד מיראה
ונו מעלת הנביאים ולא מעלת החכמים ואין
עובד את השם על דרך זה אלא עמי הארץ
ואנשים והקטנים שמחכים אותם לעבוד מירה עד
שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה העובד מאהבה עוסק
בתורה ובמצוות והולך בנתיבות החוכמה לא
מפני דבר בעולם לא מפני הירת הרעה ולא כדי
לירש טובה הטובה אלא עשה אמת מפני שהוא
אמת סוף הטובה לבוא בכלל אמר זה לא שאין
שכר ממילה תבואה טובה אבל זה זה הענף זה
לא העיקרון
ומעלה זו היא מעלה גדולה מאוד ואין כל חכם
זוכה לה ויא מעלת אברהם אבינו שקר הקדוש
ברוך הוא אבי לפי שלא עבד אלא
מאהבה יש פה הרבה מה לדקדק אבל אנחנו
רוצים להגיע לעיקר בהמשך והי המעלה שציונו
הקדוש ברוך הוא על ידי משה רבנו שנאמר
ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך
וכל
מדיך ר ש למרות שאין כל חכם זוכה לה אבל
זה מענה שהקדוש ברוך הוא ציווה אותנו
ובזמן שאהב את השם אהבה ראוייה מיד יעשה
כל המצוות מאהבה כלומר אם אתה אוהב אז גם
כל המצוות ממילא נעשות מאהבה עכשיו זה
העיקר לענייננו
וכיצד הייא האהבה הראויה הוא יאהב הוא
שיאהב את השם אהבה גדולה יתרה רבה עזה עד
מאוד עד שתהה נפשו קשורה באהבת השם ונמצא
שוגה בה תמיד מה זה
שוגה
מה לא שומע
הוגה אפשר להגיד הוגה
חושב אפשר
להגיד
טועה מיד הרמבם אומר כאילו
חולי כאלו כאלו חולי אהבה אז זה כם
חלה שאין דעתם פנויה מאהבת אותה אישה שהוא
שוג
בתמיד בין בשבתו בין בקומו בין בש שאוכל
וישתה שאוכל ושותה מה מאיפה הרמבם לומד את
זה בשכבך במקומך בשבתך
בביתך
לכאורה כלומר
לאהוב גם בשבתך בביתך גם בלכתך בדרך גם
בשכבך גם מקומך מי אוהב ככה זה אחד שהוא
כבר פסיכי לגמרי לא הוא
מחוק
מחור הוא לא לא אמרו לו רגע יש יש עולם יש
עבודה יש זהזה
זה אין לו שום דבר הוא מטורף לחלוטין
חולה חולה
נפש זה מה שהתורה מצואה
אות
רמבם כאלו חולי האהבה שאן דעתם פנויה
מאהבת אותה
אישה
שהוא שגב
התמיד בין בשבתו בין בקומו בין בשעת ש
שהוא אוכל ושותה טוב מה זה כאלו דומה הם
פסיכיים אתה אל תהיה פסיכי הם מחוקים אל
תהיה
מחוק יותר מזה תהיה אהבת השם בלב
אוהביו הם פסיכים קטנים אתה תהיה פסיכי
גדול רמבם זה
רמבם שוגים בדוד כמו שציוונו בכל אוך ובכל
המשך ובכל מעודך והוא ששלמה אומר דרך משל
כי חולת אהבה אני בוכל שיר השירים שכל
הזמן הדוד והרה עוסקים
רק אחד בשני וכאילו כל
העולם התנדף
מדעתם משלו לעניין הזה זה הלכה
ברם
זה הפרשה הכי נלמדת
בתורה
שהשטח בכל נושך בכל מדיך בשך תך לכך בדרך
ך קוך זה
הפשט זה הפשט באיזה דרך דרש אנחנו מצליחים
להתחמק ולחיות למרות זאת אבל זה הפשט של
מצות התורה הפשט של
ההלכה וצריך שיהיה כל נפשו מקושר בתשוקת
אהבת השם יתברך כעניין במעמד הר סיני
מדיבור אחד צא נשמתם כלומר אדם צריך להיות
בתשוקה כזאת לשם יתברך
ש כמעט יוצאת
נשמתו מרוב אהבה ויש לנו דוגמה
לזה מול הבית של הרב אבשלום פסת רואים
למטה
במערב
יש כפר קטן שהיה פעם ומרן הרב זצ נפש
בו והוא קם בבוקר והלך לעגלון ושאל אותו
על איך מחברים את ה יצו לסוסים לזה לזה
הכל ואחרי זה היה לו תפילה שאנשים פחדו
שהוא לא יסיים בעולם הזה
אז תארו לעצמם שאולי זה מעשה
מרכבה הוא שם למד מעשה מרכבה אז הוא התעלה
שאלו אותו א הוא אמר שהוא קם עם כזו תשוקה
לשם יתברך שהייה פשוט אצלו שאם הוא מיד
מתפלל אז הוא לא גומר את החיים בעולם הזה
את התפילה בעולם הזה זוא היה צריך לגשם את
שכלו ואת נפשו כדי
כזה אף על פי שמצוות אהבת
השם צריך למסור את הנפש
כתוב כול
נפשך אבל חזל אומרים שכול נפשך הכוונה אין
הכוונה שתאהב עד כדי שתמות ממש אלא שאם
יבחנו אותך על האהבה הזאת
בעבודה זרה אז תמסור את הנפש כ דיברנו מזה
וזהו נקרא דבקות כאשר ממש מיצוי נפשו קשוב
ודבוק
בזה
כן אבל הפשט של הפרשה זה של עניין זה כולם
גדולים זרע אברהם
הובי זרע אברהם
הובי מה שרואים צריך לראות יותר
טו האמת
האמת
ש
יש מה לעשות
בעניין זה תביעה גדולה מה שאתה אומר האם
אדם נורמלי יכול לאהוב את השם יתברך עד
שהוא האמתי
שכן יש לי הרבה עדים לזה פעם
עשיתי איזה מפגשים איזה סדנה כזאת לאהבת
השם אני פושע שלא עשה את זה יותר יש לי
תירוצים אבל א לא תירוצים
טובים ועשינו ארבעה מפגשים בסוף השני באו
אולי
שניים אה שני אברכים שגם השתתפו הרוב היו
בלבת מבחוץ אבל היו גם שני אברכים אולי הם
כבר היו בלבטים גם כן לא
זוכר ו זהו כאילו אין יותר זה הה כאילו
מצוי הנפש
אין הזמנתי אותם לבוא לפעמים הבאות
ונראה ובפעם האחרונה קרה דבר במת
מוזר היו זה היה באולם למטה היו איזה 70
איש
ו היה שם יהודי קצת נמוך וקטן לא דיבר
כמעט כל הסדנה לא דיבר כמעט כלום ופתאום
הוא קם מחזיק את החזה שלומר אני לא יכול
לתא תביאו
אמבולנס
כפשוטו לא הבאנו אמבולנס כי זה לא הה
כפשוטו הזה אבל הוא אמר את
זה ממש זה מה שהוא אמר הוא קם נלמד החזיק
לא
יכול באמת זה תלוי באבוד זה מה שצעקו כל
הזמן גדולי
הדורות שחובות לבבות זה זה חובה גמורה
ו שאדם
אפילו יודע שאם הוא עובד הוא יכול להגיע
לזה זה כבר מעלה גדולה אבל באמת מה שצונו
זה לעבוד ולהגיע לזה תחתה התה מזכיר היום
שבאמת צריך למסור את הנפש יותר על
זה טוב תודה רבה על
התוכחה לא התכוונת
אולי דבר של נתקו זה צות אנ צריחות
כוונה
טוב הלוואי שנזכה
שנזכה וזהו דרך אגב זה זה למדנו אז פרק מ
בתניה
בהרחבה שם כתוב בהתחלה ויש דרך ישר לפני
איש שווה לכל נפש כי בפרקים אחרים יש אהבת
השם שהיא לא שווה לכל נפש וזה דרך שווה
לכל
נפש וזהו תפילין שפירוש
דבקות ונקרא חיותו מברכות על
פסוק והיו חייך תלויים את זה קצת ראינו כי
הדקות היינו שממש כל חיותו תלוי בזה שזה
הפסוק והיו חייך תלויים לך מנגד אז שהוא
תלוי לגמרי בזה
אין אין מקור חיות אחר אלא
זה
טוב אז עד כאן אני רוצה להזכיר רק
שאמרנו ש
הסדר הזה מיישב
קושיה קושיה היא האם זה מלמטה למעלה או
מלמעלה למטה חזל שואלים את זה אחרי שאתה
אומר בכל נפשך אז מה מה אתה אומר בכל
מעודך ולכאן זה פשוט שבכל לבבך זה אהבה עם
כל
התשוקות ובכל נף שלך זה עד מצוי הנפש אז
לאן אתה עוד הולך לכן הוא מסביר בכל מעודך
באופן חדש
לגמרי הוא הוא מסביר שכך זה דברי חזל אם
כי חידוש להגיד ככה זה זה חריף מאוד ושני
אלו עדיין הוא ביד עבודת האדם השתדלותו
להשיג לזה שזה זה ביד האדם כולל
השני ולכך בפרשת ים שמוע שנאמר הוא לעובדו
נזכר רק שני אלה כי זה עבודה
לעומת זאת לפי זה יוצא שפרשה ראשונה מה
זה זה לא
עבודה
מה אז אפשר להגיד שזה חזון
כאילו הבעל שבטוב
אומר נדמה לי שזה הדוגמה שובת
ש כשכתוב אבת כמו כל מצווה יש בזה ארבע
דרגות אחד זה שהקדוש ברוך הוא מצווה אותך
ואהבת ב זה שהקדוש ברוך הוא מבקש ממך זה
בבקשה זה לא זה לא ציווי
זה אולי אפילו כמעט הייתי אומר תחינה
במובן הזה שלשון תחנונים לשון נע מבקש ממך
ואהבת אולי כדאי לך אפילו
שכנוע יש הרבה אפשרויות כרי זה יש עוד
דרגה שזה ברוחה לברך אותך
ואהבת יש עוד דרגה בסוף עיקר העיקרים ואני
מבטיח לך ששם
תגיע יכול להיות שתלך מסלול מסובך יכול
להיות שזה אבל תגיע
לטרקלין ואהבת זה התכלית של האומה
הישראלית
אז יוצא
ש כיוון שאינו לעובדו בפרשה הראשונה זה
יותר נוטה לצדדים האלה למרות שלמעשה אנחנו
פוסקים גם את הפרשה הראשונה אחרת בכל
מעודך לא צריך ובכל מעודך אנחנו פוסקים
הלכה
למעשה
נכון איפה פוסקים הלכה
למעשה שאומרים ברוך דיין האמת על הדברים
הרעים זה מבכל מדיך
נגמ צריך לברך על הרעה כש שברך על הטובה
אז אם
כן גם בהלכות כמה אדם צריך למסור מכספו
בשביל
המצוות אז בכל
מעודך זה כן אבודה אז אז מה רב צדק לא ידע
מהעניין הזה אלא נראה כבר אמרנו את
זה
שדברי תורה כפטיש פצץ לה יצא לכמה ניצוצות
יש רובד הלכתי אבל יש עוד רבדים שבהם אפשר
לדקדק את זה באופן אחר וזה מאיר גם באופן
לא
הלכתי התורה
מאירה גם באופן לא הלכתי יש לזה הרבה
רעיות טוב אז הם כן הוא אומר מה זה
לעבדו מה שאין כן בכל
מעודך אינו ביד עבודת האדם רק מסית שמיה
פירושו שבכל רכושו וקנינו יהיה קבוע אהבת
השם
יתברך ולא ק תשוקתו חמדתו
לרכוש שזה בכלל בכל לבבך לפירוש הזה חזל
לכאורה לא אומרים ככה חזל אומרים שגם
התשוקה שלך לרכוש יש אדם שרכושו חביב עליו
את גופו ללכן נאמר מכ מכל
מעודך יש אדם שנפשו חביבה עליו יותר מגופו
לכן הוא אמר בכל
נפשך אז יוצה שזה כן התשוקה אל הממון אבל
כאן הוא אומר לא הי כיוון שאמרנו קודם
שבכל הבח זה כל התשוקות אז ממן כאן זה לא
התשוקה רק שבכל הרכוש עצמו כידוע כרכוש
שייך לאדם וכל כך י האדם כולו ממולה מאהבת
השם יתברך בכל
מעמקה עד שממילא גם בכל קנייני שם התפשטות
שלו יהו גם כן ממולאים מאהבתו
יתברך יש מקום לדרוש כאן שעיקר הנצחון על
היצר הרע הוא קשור
לזה שהשם ישראל מקבל יעקב
אבינו מתי כשהוא חוזר על פק קטנים בכל ודך
את לומדים שיעקב הוא בכל מדיך ראינו שבכל
לבבך זה אברהם כל נפשך זה יצחק זה ספרי
ובכל מעודך זה יעקב אז בכל מעודך זה שהוא
חוזר בשביל פרקים קטנים זה רכושו הוא לא
לא סדח אותו הוא לא יטוש
אותו זה אחריותי זה אני זה התפשטות
שלי ואז בא אליו שרו של
עשו ויש מקום להגיד שכאן היצר הרעה עובד
בתוקף גדול שכאן יש לו כוח באמת לעצור
אותך
שלא תוכל לגרום שגם
החפצים שמה כאילו העולם הזה הוא העלם שמה
הסתר הוא אסתר אתה לא יכול לבטל את ההסתר
אז ללכן
החפצים שלך הם נשארים אטומים לאהבת השם
אבל כי סרית עם אלוקים
ותוכל זה שאתה נלחם נגד המלאך שמסתיר
אלוקותו יתברך
בדומם אתה
מנצח טוב
אולי נסיים היום כי הספה כבר הערכנו גם
מחר בעזרת השם לא יהיה
שיעור קמדו רגע רגע רגע בוא נבדוק יש איזה
בגישת
רבנים
חשובה כן מחר לא ישוב אני 8 וחצי כבר
רחוק מפה בפגישת רבנים אז א א אולי צריך
לתלות שלת לא יודע לא להודיע בחדר אוכ בח
אז בואו רק נקרע ונעשה סיום כעניין חמורות
של רב פנחס נייר מחמרה מחמרה נפשה לאכול
איסור וזו בבעל חי הוא מסתם הודין דומים
כעניין אבן מכיר תיזק לעתיד לבוא כשירצה
לעשות איסו כמו שאמרו וזל וכבר אמרנו שכל
הנבואות מלאות מזה רם הי הו לא ארד כל אשר
בו וזה עניין שמיטת כאליו ביום השבת שכבר
יש גילוי מזה בעולם הזה כמו לעתיד לבוא
שאז כולו לשם גם כל קניינם וכ עניין צון
יעקב אבינו עליו השלום שמרו זל שהיו לו 60
רבוע דרים זה משתוות המספר מבואר דן עצמם
60 רימון פשת
ישראל אם כן בוודאי אהבת השם יתברך קבוע
גם
ואמרו בדור הזה כוונת יעקב המקלות הוא
עניין התפילין
המקל הוא תפילין זה היינו התקשות ודבקות
מיצוי נפשו ל השם יתברך קנל כמו שאמרנו על
בכול
נפשך אז אפילו המקל הוא בכול
נפשך ומידת יעקב הוא נגד בכל מעודך לכשר
כל כך מצוי נפשו עד שגם
הקניינים צריך פה תיקון כל הספרים האלה עם
ה זה אין ספרי הם לא מביים את הספרי גם
אצלך לא מובא וגם פה לא
מובא
פלא קשר כל כך כל מצוי נפשת שגם הקניינים
השייכים לו כולנו יהיו בכלל התקשות הזה כך
לא נאמר זה בפרשת ויים שמוע שהיא בלשון
רבי זה תשובה יוצא שבפרשת והבת
החל
לא שבכל נף שלך שנאמר בפרשת והם שמוע זה
גם לרבי שלתך יצא מפירוש מכך שזה גם
לר זה דבר זה אינו יחידים שזכו ב אבל אי
אפשר מדרגה זו ל רבים אלא לעתיד כישפו וחו
על כל בשר כעניין משה רבנו עליו השלום שלא
שלטו סונים במעשה ידו מה פירוש במעשה ידיו
שאפילו
ב קניינים שלו לא
שלטו ו שהם
ב בנווה לא שלטו שהמשכן לא יכלו לפגוע
במשכן כי קנייני ופעולותיו השייכים לו
אפילו בדומם קבועה בהם קדושה דקויה וקימה
שאפשר לנטה כלל ורב יוסף אמר בסנהדרין
היתי בטולה קופית
כלומר שהמשיח קדושתו תהיה כל כך גדולה
שאפילו
הצל של גללי חמורו יהיה כזאת קדושה שהוא
רוצה לשבת שמה
פירוש מפולפל
ביותר כן אמרו
ותצ מצ מקדושתו כשמו קוזה ראינו כבר ין שם
רשי בתוסף אחד פירוש בזולת המלוכה ד שבת
כלומר חוץ מזה שהוא הצטרך לא לעבוד שהוא
יצטרך לעבוד בשבת אז זה יוצא מקדושתו אבל
סות אומרים לחד פרוש שזה גם בלי זה עצם זה
שהוא יהיה בבעלותו של גוי אז הוא יוצא
מקדושתו וליחיד הזוכה גם בדמים כל קנייני
הם כמו תשמישי מצווה קודשי שמיים וכמו
שמצינו שעיקר מעלה תלמיד חכם גדול זה
ועליו לא יבול שאפילו שיחת חולין של
תלמידי חכמים יש אדם שאפילו דברי תורה שלו
הם לא הם סם המוות יש אדם שדברי תורה שלו
הם קדושה אבל דברי חולין הם חולי אבל
תלמיד חכם אמיתי אז אפילו שריכת חולן שלו
הם דברי קדושה ועלי הוא לא יבול ואהבת השם
יתברך קבוע בהם שהם אוהבים לפרסם כבוד
שמיים חצבו הדוממים הדרך ש דהר סיני דלג
למשה כמכת לאבן השואבת שהר
בעצמו כבר ראינו את כל זה השקנו
לינו