למה להעביר שיעור על פורים קטן? | שיעור לפורים קטן | הרב דודי דודקביץ'

[מוזיקה] הבנתי מהחברים בפעם קודמת הופכות מכל מיני נציגים שחברה קצת כבר מצאו את ענייני שבת זה היו התגובות שקיבלתי מחלקם אז אנחנו נעסוק היום בענייני כמנ הגנו פרשת שבוע וקצת נעסוק בזה כהכנה לפורים החנה לפורים ממילא גם פורים קטן זה כן כן אה אתם לא חושדים בנו שזה לא בלוז שלנו כן בכל אופן אם אתם רוצים שור לפורים קטן אפשר לשור לפורים קטן אבל בנגלה לא ב מה לא היה פה שיעור על פורים קטן אפשרו לום רוצים שיור על פורים קטן כן מה כן כן כן בסדר ש שאל פה יש איתי אפילו דפים כן אני אגיד קודם כל למה חשוב לעשות שיעור על פורים קטן בסדר זה זה הדבר יותר חשוב אגיד זה קצת חריב ואז קצת נסביר את זה בסדר לטעמי אסור לעשות התוועדויות פורים קטן או סעודות פורים קטן אם לא למדו קודם בנגלה מה זה פורים קטן אחרת ולשמחה מה זו עושה כלומר מה שנהגו כל בית ישראל לא יוצא מן הכלל אז אני עושה מה שאבא שלי עשה מכיוון שרשו לי לחששות שרוב האבות שלכם לא עשו סעודת פורים קטן כך נראה לי נכון מותר לחשוד כי למשל אצל ספרדים לא שמעו על זה אצל תימנים בטח לא שמעו על זה גם באשכנז שמרו לזה קצת אפילו אצל חסידים שמרו לזה קצת אז מה פתאום אתה עושה אתה מחפש בילויים הגמרא אומרת ביטוי חריף מאוד על פסוק בנביא וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם מה זה פרש יודעים אני אזרה על פניכם פרש איזה פרש איזה צוע על מה חגיכם אבל מה לא טוב חגים אלו שכל ימיהם חגים היום יש סיבה כזאת זו ללחיים מסיבה כזו ללחיים כל הזמן לא יכול להיות שאנחנו נעשה דברים בלי שנם יו אצנו מיוסדים על העדנים הכי איתנים שלנו ולטעמי ככול שמישהו רוצה להיות בוודאי בציבור שלנו רוצה להיות קשור לעולם החסידות באופן פנימי זה חייב להיות יצוק על אדני פז של חלקי הנגלה על גביהם בא הקומה של טעמי ופנימיות הדבר אחרת זה משהו אוירי ליטים פולקלוריסטי ובאים אליו בשביל הפולקלור נחמד לא ערב במקום מתקצר צ סדר ערב לא יש גיוון שנה מעוברת עד שיגמר הזמן יש עוד חודש צ לשות באמצע כל מיני הפוגות אז אפשר לנסוע לעזור קצת לחקלאים אפשר גם לשות איזה הפוגה בישיבה ואז זה טרגדיה זה לא חסידות ולא קרוב לחסידות אלא סתם בפארק הלאומי גם אפשר לעשות בילוים הוא נחמד מאוד אם אתם לא מכירים אותו הוא יפה מטופח מתאים מאוד להפוגה ולבריאות מאוד יפה לא יודע אם הייתם בו פעם או לא אבל הוא קרוב סמוך ונראה אליכם אנחנו לא עושים דברים סתם בשביל ה חווייה כן בטח מקומות שקצת עם נטייה חבית אז חוויות זה לא הנקודה זה מה זה חטניקים זה צריך לבוא מהמוסכמות מיד זה הכלי שבו ר שלם מתגלה אלינו התגלה דרך אור ציווי התורה מצווה מצווה מצמצמת את האור לתוך הגדרה כינר מצווה תורה יש רעיונות נשגבים אנחנו פוגשים אותם דרך איזה מצווה ספציפית המצווה מבטת את האור הגדול של זה והיה כלי גם להגיד הוא אמור להיות האור הזה באיזה אופן כמו שדי פשוט שלכתחילה מי שרוצה להיות חסיד אמיתי אז הוא לא יכול להגיד אתה היית מתפלל הולך עם המקווה עם המגבת ב10 בבוקר בשבס וחידש מילה שלא הייתה בעם ישראל בנחת לא אם אתה חסיד אז אדם עושה מתחסדים כולו ודאי שהוא אמור להשקים ולהיות כולו דרוך לקראת כל מצווה כי זה משהו שאמ לנבוע מתוך קשר ואהבה מי שאוהב רוצה להשקיע בקשר הזה וכך כל דבר ודבר לכן כשלומדים לפני מועד את עיצומו של המועד בנגלה לא רק בפנימיות זה לא רק מדין מה שחז הגדירו כתוב בכף החיים ובעוד מקומות תמיד ללמוד לפני כל מועדת עניינו משום דבר בעיתו מה טוב אלא זה הבנה מה אני מה אני הולך לעשות לא רק זה עכשיו נקודה השלישית אם אני אבין את עניינו אז ההתנהגות שלי בהתאם אם לא אני מדיין למה בתי כלומר בעני אדם שלא יבין מה זה פורים קטן אני עוד לא יודע אם אנחנו ספיק להקיף את הכל אבל אם אדם לא יודע מה זה מה הפרופורציות אני אגיד את זה בשפה נניח של ישיבה אמור לשאול המנהל של הישיבה את מי שמנהל בישיבה את הענינים פורים קטן תסביר לי ברף כמה משקה להביא לזה זה קטן או זה גדול בסדר זה שאלה סתם טכנית כל מנהל אמור לשאול את הראש מוסד שלו יש הערב צנו סעודת פורים קטן אצלנו הערב אנחנו לא קוראים לזה ד סעודת פורים קטן כי עשות סעודה מי שעושה סעודה זה לא בכרך שונה כן אבל מכיוון שאני רוצה להצמד ללשון חזל אז אז שואל מיד אחראי על ה מה אתה רוצה ש איזה סעודה אתה רוצה שיה תילת ידיים בסדר אוכלים ארוחת ערב אחרי זה באים וירוק לך וארסי ווודקה או שנוטלים ידיים נוטלים ידיים ומה אוכלים אתה רוצה שיהיה בשרי רוצה שיהיה דגים רוצה שיהיה חלבי למה לא כי הוא איש קייטרינג הוא רוצה להבין איך אנחנו קולטים את העניין נניח בפורים זה נפקא מינה עצומה הבחור תופס את פורים כ שתייה בלבד כך בחור תופס את פורים ממילא הוא תופס גם את לא את השתייה שבעיקר היעוד זה להתבשם אז הוא שותה יין שהוא לא אוהב או משקה שהוא לא אוהב ועושה פנים חמוצות איך חזל גזרו עליו דבר כזה רק מקווה שהתכלית תצא בסוף ם הוא מבין את מהותו של פורים של סעודת תודיה בפורים אז הוא יירצה לעשות סעודה טובה סעודת הודייה סעודה על ויהיה בתוכו גם יין איזה יין יין טוב שהוא אוהב יין שנעים לו לשתות אותו הוא שמח לשתות אותו זה לא עונש השתייה זה רק הסרת מגבלה יהודי תמיד חי בזהירות הוא לא שיקו יש מגבלות של הדעת א לא אתה משוחרר את לא משוחרר אתה מצווה גם להשתחרר אבל אם זה נובע ממקום של שמחה פנימית אז זה חלק מסעודה בסדר ההבנה איך חזל כיוונו את דרך המצוות היא גם תיצור את האופי ואת הצווי איך זה ייראה אין בכלים של זה ואין בהתנהגות שלנו בסדר עד פה בעיניי זה אחד המשנות החשובות ביותר שקיימות בסדר זה בעיני אחד הדברים הכי חשובים שקיימים כי זה אומר זה מבחן טסט הגעת לאירוע אתה יכול לקרות אם האנשים מכוונים או לא לא דרך מה שהם למדו איך הם ישמו את זה בתוך המציאות בדר אתה מגיע לאירוע אתה יכול לגיד לא אכפת לי איך שיה אירוע מהז חשוב איך שהוא יהיה יה לא יש ביטוי איך עושים את זה נכון כמו סעודת שבת יש לה אופי אתה יכול להגיד שייש סעודת שבת בבוקר כל אחד יעמוד ויקח לעצמו פיטה וישים בפנים חומוס בתוך החומוס ישים קציצת דג ואחרי זה יהיה כל אחד לוקח צלחת ואוכל בעמידה צונ חמין כל אחד יגיד זה לא סעודת שבת נכון יש לנו ציור מה זה אומר יש לי ראיה לכל מה שאמרתי ראייה תנכית עד פה אנחנו יחד זה בסדר גם ה שבושים כן עכשיו נביא לזה ראיה מגיעה מלכת שוה לראות את שלמה המלך ההיא נורא מתפעלת או אתה יודע שיש לך תנך ברון ואתה לקת פתיחתו ממה היא מתפעלת ממה היא מתפעלת ם אתם מגיעים לשלמה המלך אני מזכיר בעל מחבר שיר השירים החכם הגדול בעולם אז בתור ברוך הוא ישודך הייתם ואים שהוא אמר איזה מילך אמר חבורה נפלאה באחד התחומים שהוא בכיב או בחוכמה או בחד דברים בהשכלת שלו חשן משפט הו הרי לב שופט יה לו לב שומע ממה היא מתפעלת אתה מוכן לקרוא לנו רגע פסוק תקרא מכבד אותך זה ירוך אתה אומר אתה לא יודע איזה פסוק אני מתכוון ותרה את מושב שולחנו ועבדיו רגע תקרא לאט צריכים לשמוע אותך כולם תרא מלכת שבה את כל חוכמת שלמה והבית אשר בנה מאכל שולחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושם ומשכו עלתו אשר יעלה בית השם ולא היה ד רוח ממה היא מתפעלת ניבות שלובשים שמה מלצרים כך כתוב פה לא היא רואה את מה שהם לובשים מזה שהגישו קוסקוס או חמין בורק ממה היא מתלהבת שהיה שם תפריט גורמה שמעולם היא לא אכלה במקום אחר מה פתאום הרי הה כתוב בהתחלה שהי מתפללת מה הדבר השון ש מתפלת ממנו מחוכמת שלמה היא מתפללת את החוכמה התגלתה בעניבות או באי עניבות שהם לשו לא יודע מה אומרת אה רואים אתה מה רואים אתה מה איך אתם אוכלים על השולחן רואים שזה חוכמה זה לא אכול וחטוף זה רואים היטב איך איזה רוח חוכמה אלוקית מתגלה פה שרי מ מאכלו של אדם ניכר מה הוא נכון זוכרים אדם ניכר ב הוא ניכר אפילו בפורים איך שוותה את הוא ניכר בפורים אני הרבה פעמים בפורים אני לא מצליח להבין תאמינו לי הרבה שנים מכיר את פורים לא מצליח להבין למה נניח נשפך יין על השולחן בפורים לא מבין כי אתה שטוי אז מה אם אתה שטוי נתת רוף למישהו כשאתה שטוי למה נשפך לך היים ואם נשפך מ אבל למה לא התנהגת מראש בנימוס למה שולחן פורים צריך לראות מלוכלך למה זה שולחן מלכים אני מבין עלול של משפחה אבל למה אחד עושה פ זצ את על השולחן אתה לא בעזה שב נורמלי תהיה מאופק תהיה שמח עד הגן תרקוד במקום תרקוד על הכיסא אם אתה רוצה א למה אתה שופך את היין למה השולחן שלך נראה כזה מכוער אתה לא מבין את נונו של פורים לא לא הבנת י של פורים אם היית מבין זה לא היה קורה טעמי כן אחד יכול לסבור אחרת מוכל להבין שיש מיש יסבור אחרת אבל זה אמור להיות מהדעת זה לא אמור לקרוא לו כי ברח לו מה ענינו של פורים אז איך הגענו לפורים קטן נקדים הקדמה קטנטנה ואז נראה אזה ד איזה חודש הוא החודש העיבור ה-12 או ה-13 יש לזה נפק מינה בחמישה שישה שבעה נוסים כל חלקי השולחן ערוך איך כותבים שטר שטר מה אתה כותב ד ראשון היית בשיעור השבת אה וו אן כמוך מה אתה כותב בשטר מה אתה כותב בגיטי מה אתה כותב בכתובות נדרת נדר אמרת אני נודר עד הדר שיש לי מישהו יום הולדת בר מצווה יור צית נס שהיה לו באיזה יום הוא חוגג אותו הדר ראשון א הדר שני כל כל כ חלקי מעשור הרי מאסר בהמה הוא מ אדר אך מונים ש חודש בתי הרחומה יב חודש מתי נגמר יב חודש מה נגיד בזה ככלל אפשר לומר שרוב רוב רוב הראשונים כנראה סוברים בהגדרה שכתובה בראש המותאמת לרבו המפורסם של הראש הל המהרה מרוטנבורג שאומר ש הדר ראשון הרי הוא כמו שבט אומנם זה מחלוקת מדועה בין התלמידים בישיבות לביין הרמים או המנהלים שהתלמידים הכריעו מסתו מבטח התיכוניות או הקטנות שיושבות פה שהדר א' הרי הוא הדר לכל דבר בעיקר לענייני מחס אדר מרבים בשמחה ואילו המנהלים שנראים מצמצמים כאלו ולא זורמים אומרים מה פתאום והאמת הייא שהצדק העקרוני הוא איתם לא מדויק עד הסוף אבל הצדק העקרוני הוא איתם הרבי מלובביץ' נקת עמדה ממש הפוכה אבל לא מצד שהוא אמר שכותבים באדר שאדר סתם זה אדר ראשון לא גם הוא מודה שאדר סתם זה אדר שני בשנה מעוברת אבל ה אמר יש הזדמנות ל60 ימי שמחה שיכול ות שנו מרבים בשמחה זה ג מתחיל קודם אבל זה ג נסביר אתם בטח מכירים משנה במסכת מגילה סדרת משניות שנקראת סדרת הען בן זה המקום ש שבו גם בחורי ישיבות שאוהבים ללמוד מסכת מגילה לקראת פורים זה המקום שחלקם נשברים מגיעים לאין בן שילו מזבחות אומרים זה הטעות לא נספיק כבר את זה עד פורים טוב שיש שנה מעוברת אולי נספיק נכון מכירים את החווייה המפורסמת הזו אז אני מחלק מכיוון שלא הרחתי שיהיה פהו זה במקרה איתי לעניין אחר אז יהיה לכל שתיים בסדר חלקו ביניכם נעזר בזה זה דף ארוך יותר הוא הבסיס של שיעור כללי ש היה אצלנו חלק מהבסיס של השיעור כללי אז אנחנו נעזר בו בסדר יש לכל שניים אכל שלושה איך שאתם כמה דיבוק חברים שיש בכם זה החלטה שלכם אם אתה עושה את זה בקלות אז תסכל מצוות יופי אז יש פה משנה בואו שנייה נקרא אותה אנחנו נעשה את הרוב בעל פה כדי גם להספיק ם כדי שהה משנתכם סדורה לכם בסדר המשנה אומרת קראו את המגילה בדר הראשון נתעברה השנה קוראן אותה בדר שאני אין בין אדר הראשון לדר שני אל קריאת מגילה ומתנות לאביונים המשנה הזו מצריכה הרבה הערות הראשונה שבהם מה היייתה המציאות שמדובר פה ברשע של המשנה אנחנו קוראים את הראשה הזו באופן טבעי בהתאם למה שאנחנו רגילים לראות אצנו הכוונה קרו את המגילה בד הראשון זה היייתה שנה מעוברת אבל חלקם הראשונים אמרו מה פתאום קראו את המגילה ו התעברה אחרי זה כל מה שכתוב פה במשנה הוא רק כאשר לא ידעו שתת עבר שנה ממש לא ידוו כי כידוע אפשר לבר את השנה עד סוף חודש אדר ולהפך גם תכננו לא להעבר את השנה אבל פתאום בכג באדר נתה סופת שלגים בירושלים כל התנור פסחים נהרסו סיבה שבגמרא בסנ הדן גורמת להבר את השנה ראש עת ירושלים הנבחר מרים טלפון למזכיר המועצת של הסנהדרין של חכמי ישראל אומר להם יש בעיה היום כז הדר לפי הנזק שאני רואה בכבישים ו בתנורי פסחים לא נצליח להתרגל לקראת פסח במטות המכם רבותיי החשובים יש רק דרך אחד שנערך לקליטת עולי הרגלים אם תאריכו את השנה בעוד חודש וזה בידכם אם זה ככה צריח להכשיר את המקוואות ואת הכבישים ואת התנור הפסחים רוב מיש למד נ יבור שנ הצ שלו שיבור שנה זה רק בגלל הפער בין השנה הירחית לשנה השמשית אבל בסנן כתוב את כל מה שאמרתי כן או מרימים טלפון מאחת החוות בשומרון או בבנימין או ביהודה מרימים טלפון ומתקנים את הבית דין שהתל אי סיבה לא גדלו כראוי מזמינים יד לבית הדין כמה חברה חבות ומגבות ופלוני אומר לו אני עם אזור כוכב השחר אצלנו יש לנו 200 ראש לא לא רגע אולי נבדוק אולי אצלכם כ השח זה מדברי בואו נעלה רגע נראה מה קורה בחבות השומרון אים טלפון לשרית יודעים מי זה זה של ביידן לא היה עם מי להתעסק מה אני יודע איפה שת אל חשדו בי חברים אני לא מפה אני יודעים איפה אני אבל זה אזור אחר קצת שרו כזה דומה ספר המדבר אמרתי את רק כדי להזכיר את זכותו של שרווי זה הכל את האח הקדוש את הראל השם מקום דמו וגם את האחים שיבדלו לכם וארוכים שלראש שנשיא ארצ הברית לא הי מי להתעסק עלי עם זה לא יודע אם אתם יודעים הוא החליט להקל את החשבונות של משפחת שרבית זה מה שנצא ארצות הברית בזכות תעמולן מרושעת של יהודים מארצנו הקדושה קלו לאח של גיבור הלוחמים אחד מגיבורי הלוחמים את החשבון יש עוד כמה דבים לתקן עוד לא הכל נהייה מושלם אז ירימו טלפון אליו אחרי זה ירים טלפון למישהו מ יהודה ולמישהו מהרי השומרון ויחד כולם יגידו לא אין מספיק וסים ואם יהיה לנו עוד חודש הם יגדלו ישמינו זה הערכתנו ניסוני לפני שלוש שנים גם הייתה נו שנה כזו אז הבית דין כז אדר ברר את השנה ואז כולם אומרים רגע מה עושים עם פורים בסדר מאוד יכול להיות שכל המשנה שעוד רגע נדבר עליה או המציאות פה היא לא המציאות שלנו כי אנחנו יודעים מראש מהי נפק מינה הם כשהם צינו את פורים הם לא ידעו שיבואו עוד פורים בסדר אצלנו חוגגים רק את שיני אולי ראשון זה שום דבר אין לראשון שום משמעות כין יודע מראש שיש שיני וכפי שאמרנו קודם הדר ראשון הוא בגדר כלשונו של הראש שבט אז רק בדר שני ודר ראשון כלום כלום כלום כלום כלום כך שיטת המהרם מרוטנבורג רבו של הראש והמורדים כדי רגע לראות את דבריו תסתכלו שניה בדף לפניכם צד שמאל למטה ספר תשבץ קטן הזדמנות של של רובכם שנח שלא ראו את הספר הזה עד היום מישהו את הספר הזה מה הוא הספר הזה סיפור של שתי מילים עליו התשבץ הוא ספר שכתב אותו תלמידו רבינו שמשון של המרה מרוטנבורג המרה מרוטנבורג נחלה בכלא בגרמניה כדי שיוכלו להוציא הרבה כסף מהכלות היהודיות עבור פדיונו המרה המרות נכנסו אליו לקל תלמידיו חד ם רבנו שמשון כתב למעלה מ-500 פסקים ומנהגים מפי וכנסת כלם בספר שנקרא תשבץ קטן הייתי מביא לראות אותו אם התשבץ קטן היה אם הייתי יודע שד ע זה שיעור והוא המרב מט רבם של רוב גדולי ראשוני אשכנז מניתי שתיים רבים הם המרדכי והראש כשהם כותבים כתב הרם זה לא הרמבם אלא המרם מרוטנבורג מענקי הפוסקים בתקופת הראשונים באשכנז וכך הוא נשאל שאלו אותו שאלה מאוד רלוונטית להיום נקדים את השאלה אתם בתענית היום חברים אם יש בעה בתודות פורים קטן לא צריך גם תענית אסטר קטן זה הייתה השאלה ששאלת אם יש לעשות פורים ראשון בדע הראשון להתענות ביום של לפניו בסדר זה היייתה השאלה לא כי אין לעשות בו פורים כלל וכל שכן שאני צריך להתענות ביום של לפניו ועד תנן בפרק מה ד מגילה אין בן אדר ראשון לדר שני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים בלבד הו משיג תלמוד שלא ראינו פה את הגמרא הזו אבל זה מסקנתה דחיקה אמר אין בן 14 שבד הראשון 14 שדר שני על המקרא מגילה אבל ספת ותענית זה וזה שווים בגמרא הה כתוב נמצאת פה לפניכם אפילו מודגש שיש דבר אחד שדר ראשון דינו כמו הדר שני ני הספד לא מספידים בו ולא מתענים בו אז הנה תגיד לי לפחות יש שני תזכורות לפורים קטן בד ראשון מה הם שאסור להספיד אסור להתענות עכשיו האמת היא שזה יש בעיה כי רוב השכבת גיל שיושבת פה כשהיא קוראת בחל משהו שאין מספידים ואין מטענים בו היא לא קשובה לזה בכלל אתה אומר אנחנו ברוך השם צעירים כולנו לא יבקשו ממנו להיות מספידים לא יבקשו ממנו להתענות אנחנו גם תלמידי הבעל שם טוב שלא יותר מדי עושים תעניות כמו שהוא כתב בספרו זה לא נפק מינה לא זה לא ככה שנפטר יהודי דגול כמו הרב ציודה למשל בפורים קטן בפורים זה שאלה גדולה מאוד מספידים או לא מספידים נפטר למישהו אבא רחמנא ליצן בן רחמנא ליצ משפדים או לא מספידים שאלה עצומה כן אז יש תחום אחד שכתוב בגמרא על פי מ על פי מגילת תענית ועל פי התוספת במגילה שגם בדר הראשון הוא שווה לדר שני ספד ותענית אז אומר המהר אם הספד ותענית אסור בדר ראשון אולי יש גם זיכה לזה שצריך אולי אפילו משתה ושמחה למה הוא לא כתב פה אבל הרן כתב אולי אתם יודעים להגיד צברה אם הספד ותענית אסורים בד הראשון אולי מפה גם יש מקור לכך שצריך לעשות משתה ושמחה למדתם כבר מסכת מגילה קצת תביאו לי רה משם תחילת המסכת מני למדו חזל שאשו בפורים הספד ותענית יפה מאוד שנאמר לעשות אותם ימי משתה ושמחה משתה סימן שאסור תענית ושמחה סימן סור הספד אמרו חלק מהראשונים תוספות העיר את זה והרן העיר את זה אם כתוב בתוספתא ו במגילת תענית שהובא בגמרא שבעד הראשון הוא שווה לדר השני שאסור באספת ותענית שמה מינה שכנראה שכנראה יש מצווה במשתה ושמחה השתכנעתם מה בשביל משתה ושמחה אתם מוכנים להשתכנע תפחו עכשיו את הראייה הזו בבקשה כתה מה לא לא אל תפחו באופן הזה תפחו על עצם הראייה מאיפה לוקחים את זה תפחו את הרעייה אומ שוכחים לאכול שיש מצווה בסדר יותר חזק אם היינו רוצים להגיד שצריך משתה ושמחה בפורים איך צריך להגיד את זה ככה או ככה אם אמרתי אספק בתענית תראו כמה הייתי צריך לדלות מכם ובלי שמשכתי אתכם באף לא אתם לא הישיבה הראשונה של אומרת את זה לוקח אנשים זמן לקלוט שזה הרעיה אם אתה רוצה להגיד שצריך משתה ושמחה תגיד משתה ושמחה וממילא נלמד מזה אספת ותענית למה להגיד אספת ותענית ואנחנו לא יודים להבין שזה גע משתה ושמחה בסדר אבל המרן רוטנבורג תורך את זה מם מקום אחר מה הפריחה שלו בסדר כל מה שכתוב בתלמוד ובמשנה היינו אם קראו את המגילה בעדה ראשון ונתנו מתנות לאביונים ושוב נמלכו בית דין לרת השנה אז צריכים לחזור ולקרות ולעשות פורים בדר שני אבל אם לא אז מה קורה בידו בדר ראשון מה גורנישט מה זאת אומרת מותר להספיד ומותר להתענות זה שיטת המרה מרוטנבורג והראש ומורדי והולכים בדרכם בסדר וכן כך הפירוש וכן מוכח בכל ההלכה עד פה שיטה ראשונה היא תהיה עוד מת השיטה השנייה שנזכיר שנזכיר את השולחן ערוך בסדר בחרתי בה כי הכי מערבבת שוברת לנו את הקונספציה ובדור הבא חודשים האלו מצווה לנפץ את האליל הזה של קונספציות בהרבה תחומים אז פה עשינו את זה קצת בקודש פנימה אפשרות שנייה שהיא מענינת מאוד סוף סוף כתוב בגמרא שבין שאסורים בסוד תענית כשאתה קורא את הגמרא אתה אומר לעצמך מצטער לא זה הכוונה שכתוב בגמרא תסתכלו שנייה למעלה אם אתם יכולים אם אתם לא אם לא קשה לכם תסתכלו באמצע השורות שהדגשתי רואים כתוב שם ומתניתין חסור מחסר רואים באמצע המקומות מודגש ואחי קטני כך צריך לגרוס בברייתא אין בן 14 שבעד ראשן לבדר השני למקה מגילה ומתנות ה לענין אספת ותענית זה וזה שווים ובהמשך מסבירים שזה וזה שווים היינו כך נתקבלה הלכה בעקבות זה יבוא הרמבם קחו שמאלה מהמקור שקראנו כ את רמבם לכות מגילה בסדר רואים ישר נראה את פרק ב הלכה יג שני הימים האלו בסדר רואים שני הימים האלו ה שאן 14 ו15 אסורים באספת ותענית לכל אדם בכל מקום בין לבנה כרכים אני מדלג שתי שורות שני ימים אסורים בספ תענית בדר ראשון ו בדר שני ורואים זה שיטה ה שניה אולי תהיה הראשונה עוד רגע הספד ותענית אסור אבל שאר דברים הרמבם כתב שצריך משתה ושמחה לא ברור שלא הרמבם לא כתב כן לפי הרמבם אסור הספד ותענית משתה ושמחה אין צורך כנראה לפי המרה מרוטנבורג תעזרו לי גםס תענית מותרים יש שיטה שלישית כן יש שיטה שלישיית בואו נראה אותה קודם בשיא חריפותה ואז נראה אותה קצת יותר עדין אתם יים עלה השבץ קטן יש הגעות הגעות רבינו פרץ בסדר רואים יש פה משנה בורה ב ו יש נמה לידך שם זה לא משנה בורה שם אפילו שולחן ערוך גם בסדר יש לנו אורכה מה זה אני רוצה להראות לכם משהו מענין סתם טוב שתכירו שתתרגלו ל הכרה נראה ש פה הרבה חיס קוטרים היו פה הרבה אז אני קורא לכם רגע עוד מעט יהיה משהו שנמצא נראה פה איזה הוצאה זה כבר שינו או לא כן מצויין עוד רגע יהיה פה לשון ברמה שאתם גם תראו ופה כתוב שהמקור הוא טור בשם הריף טור בשם הריף אין ריף כזה בכל הגלובוס כולו מי שהכריע שזה הריף זה הייליגר בוכור הבחור הקדוש בחור זצר שמעתם עליו מכירים אותו אז גם בתימנית הולך הבחור ה זצר זה הכוונה הבחור שיושב ליד המקלדת והוא החליט לו פעם לעשות שינויים במילים כ איך שזה היה נראה לו והוא המיט הרבה מאוד צרות הוא רא שכתוב טור בשם הרף הוא לא מכיר את המילה הזו הרף אז הוא חשב שערף זה הריף אין ריב כזה בסדר ת אני לא בקי כמו הגרה לעשות הגעות מה שבא לי אבל אין ריב כזה אין אין אין אבל יש רף כזה מי הוא הרף הזה רבנו פרץ זה נמצא בכמה מקומות בשולחן ערוך ובטור הטעות הנפוצה הזו אפילו פרויקט השוט היה להם את הטעות הזו מדב שנמצא לפניכם אני עשיתי הגעה לפרויקט השוט גםם כתבו טורטור בשומ הריף פעם אמרו לי שזה סגולה לקבל מהם במתנה את ה תכנה שלם לא ניסיתי בכל אופן גם לא אמרתי להם שעשו הגעה אתם יכולים לנצל את זה אם מישה רוצה אולי הם כבר שינו אולי הם כבר העיר את האוזנים בסדר מה אומר מי זה רבנו פרץ רבנו פרץ הוא אחד מבעלי התוספות הוא מאוד אהב לעשות הגעות על ספרים מה הוא עשה הגעות על אסמק שוד רגע נראה אותם וגם על התשבץ הקטן הגעות מאוד חשובות הוא עשה הג שעוד רגע נראה אותה לסמק מה שמחנה הרב עובדיה הסמקת עובדיה אומר אסמק הוא לא אומר אסמק סמק הנו הו ספר מצוות קטן שנכתב על ידי אחד מבעלי התוספות הלאו רבי משה מקורביל הסמג"ד מי זה התוספות איזה דמות שאומרת מאחוריהם בסדר שיבת רמתגן אמרה מי זה אמרה מי אמר התורן ניקיון בית המדרש השבוע אמר מי אמר בישיבה אמרו הישיבה נשמת האומה אמרה רפאל אמר אז זה ר שמח אם פמז איך אומר את זה במרוקאי ד גזוקט אז הוא אמר זה לא הישיבה אמרה מי זה התוספות האלו תוספותים יש הרבה שמות מאחורי אחד מהם זה רבי משה מקרב אחד מ רבנו פרץ תראו מה הוא כתב רבנו פרץ מי הוא כבר נהגו רבותינו רואים אל תקו רבותינו נשיאנו באופן אוטומטי כתבו כבר כתבו כבר נהגו רבותינו לעשות פורים באד ראשון ביד בו עניין אכילה ושתייה לעשות סעודה גדולה זה הסיבה שאחנו עושים סעודת פורים קטן המנהג של אותם יהודים גדולים באשכנז רבותינו הכוונה בעלי תוספות איך הם הסיקו את זה מ דתנן אין בן אדר ראשון לדר שני למקה מגילה מתונות לאביונים הוא מסיק תלמוד התלמוד מסיק חיק אמר שזה כוונת המשנה אין בן 14 שד הראשון ל 14 שד השני אלא מקה מגילה ומתנות לאביונים הל ענין ספת ותענית בי של אדר ראשון כמו 14 של אדר שני דקדקו רבותינו שבדורות האחרונים כיוון לעניין אספ ותענית זה וזה שווים אם כן יש להרבות בסעודה ב1 של הדר הראשון כמו ב14 של הדר השני בסדר כדי להבין מאיפה הם הסיקו את זה תלו על התשבץ לרבינו ניסים ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה מדברו רבנו ניסים היינו בשבילנו הרן הנה הוא כתב נראה לי דהיינו תם השורה הראשונה דלא אמר נמי סעודת פורים למה לא מוזכר גם סעודת פורים על הד הראשון שו מסכין בגמרא דן אספת ענית זה וזה שוים כלומר שאסורים בזה ובזה ואסור בספ תענית איסור סליחה ואיסור בספ תענית משמחה ומשתה נפק כד אמרינו בגמרא שמחה מלמד שאסור בהספד משתה מלמד שאסור בתענית והיינו עיקר חיובי סודה ירה סו בפורה בסדר דלגו שור וקרוב הדבר גם כן שראוי להרבות בסעודה בד שבראשון למה הוא כותב קרוב הדבר כי כמו שאמרנו אפשר לפרוך את הרעיה הזו בסדר אז מצאנו בינתיים שניים מעניינים מאוד את רבנו פרץ ומצאנו גם את הרן הוא רק לא אמר לנו כמה נהגו בזה מי זה נהגו כתב רבותינו נהגו דקדקו שימו לב את הלשון דקדקו רבותינו שדורות ראשונים יש להרבות בסעודה מי הם אותם רבותינו האמת היא שכל מי שמכם למד מגילה ועבר עדה ו' שירשום לעצמו הערת אזהרה הוא פספס תוספות מאוד חשוב למה הוא פספס כי כשמגיעים לסוגת אין בן אתה רק רוצה להגיע הביתה בשלום א אתה לא מסתכל ימינה שמאלה תוספות נכון מכירים את התופעה או רק אני מודל על הבעיה הזו נכון אבל הנה תראו את התוספות הנה הוא מוצא הוא פה לפניכם תוספות צד ימין כתב התוספות ויש נוהגים לעשות ימי משתה ושמחה ב-14 וב 15 סלד ראשון ורית דמתני תינ מש כשקוראים את המשנה אם המשנה אומרת שהבדל הוא רק ליני מקרא מגילה ומתנות לאביונים שמאמינה שבשאר העניינים אין הבדל וגם בד הראשון יש כך אומר תוס אבל בסוף התוספות הוא אומר לא כך אלא ש אסורים ספ אין ב משתה ושמחה וכן הלכה שאין צריך להחמיר לעשות משתה ושמחה בדע הראשון סתם מעניין שאצלנו לעשות דבר ראשון זה אווירה של כולה אצל תוספות זה היה ליקים זה החמרה לעשות סעודת משתה ושמחה יש איזה יהודי שתמיד אומר לי תאמין לי אני לא יודע מה לעשות בפורים אם אתה אומר לי תשעה באב אני יודע מה עושים פורים אני לא יודע לא מסתדר איתו אני צריך לשתות אני חי בחברה שכולם שותים בה ואז הוא אומרים לי תשתה גם אתה זה מביך אותי אני לא יודע לשמוח להיות עצוב אני יודע לשמוח אני לא יודע זה מסובך לשמוח אתם לא יודעים כמה בני ישיבות זה פער עם הדור המבוגר בעיקר בציבור אצלנו המבוגרים לא יודעים מה לעשות הרבה פעמים בכל מיני ארועים כאלו אין להם דיבור אין להם קהילות שמורגל בזה לא כל מקום זה כמו קרלין שמגיל שלו ארב ילד רגיל לרקוד בפורים מ 11 בבוקר עד 11 בלילה עם הפסקה באמצע למנחה קצרה וסעודה בבית וגם כשאדם בן 90 הוא רוקד גם כשהוא בן 0 הוא רקד וגם כשהוא בן 12 הוא רוקד כולם אבל מי שלא התרגל זה קהילות אז המ ש לא יודעים מה עש א זה חומרה בשבילו כנראה אבל מצאנו לפחות שתוספות מביא תוספות מתר עובדה ויש הנוהגים משמע שתוספות הכיר את מה שרבנו פרץ מתאר או לא הכיר מצוייה נכון בואו נחזור לתשבץ שורה אחרונה בתשב רבנו פרץ וכן ה הרגיל רבנו החיל מפריז להרבות בשמחה ובעודה ב14 שדה ראשון ולא רק זה אלא גם הו להזמין בני אדם ממו כדי מהשמנה מלשון המשנה דין בן מי הוא סעודה גדולה אין צריך לעשות סעודה ולא סעודה גדולה ומי הוא אין להתענות ב1 של הדע הראשון שניה בואו נוריד את זה רגע לכלי לפי דבריו לא אמרתי שכך נתקבל הלכה לפי דבריו בואו תעזרו לי עכשיו אני מנהל הישיבה ושמעתי שבישיבה היה שיעור על זה ואני אומר אנחנו בישיבה קיבלנו הנחייה מהרב יהושע לעשות משהו בפורים קטן אני לא מסיג אות הרב יהושע באיזה שיחה באיזה ישיבה חשובה עד הוא יגיע ישירות לאירוע מה מה אמור להיות בסגנון מה תגיד תעזרו לו לא יודע מי מארגן אצ לכם את האירועים אם הם קורים מעצמם בבלוטוס או שהם קורים מתוך המפץ הגדול או שיש צוות שמרים את זה לא יודע איך זה עובד פה בסדר אבל נניח שיש פה שניים שמארגנים את זה שלושה שמארגנים את זה אז בבקשה תנו להם תפריט חברים מהוא קצת נוריד אורות לתוך כלים מה כו פורים לא כמו פורים הוא כתב מפורש מוא סעודה גדולה אין צריך לעשות רגל רוגלכים קוראים סעודה רוגלכים קוראים סעודה סודה מה זה התוועדות אני לא מכיר את המילה תרגם לי אותה יש נטילה אצל חסידים שואלים יש נטילה או אין נטילה יש נטילה חלות איפה אלכוהול כתוב לא מכיר המילה אלכוהול אני גם לא מכיר צנו כתוב את המילה יין האם יין לא שאלה של תקציב לא יין מה להשרות אבל נעזור לזה אני גם לא נגד לא ביד רק רציתי לעזור את הבסיס כי אתם הדיבור צריך להיות דיבור של חזל חזל אין את המילה אלכוהול יש את המילה משתה יש את המילה יין בראשונים אלכוהול לא קיים האם יש איסור באלכוהול לא אמרתי אתמר אתל מתיי חס ושלום תו משפט מפה בסדר גם לא אמרתי מה הכמות לא יודע מה אבל סעודה לא גדולה אבל סעודה מקום אחר ה כתוב קודם כן סעודה גדולה אבל מסקנה שלו לא סעודה גדולה ול תענית לא צריך אז אתם בסדר בינתיים הרוב אשים פוא אני מניח לא תענו זה אחנו בסדר איך הרמה תרגם את זה בואו נראה את המחבר והרמה כון שזמנה קצת קצר צד ימין למטה יש שולחן ערוך אור החיים זה הסעיף האחרון אחרון אחרון של חלק האור החיים עכשיו אנחנו נוסים בוחן פטע לראות אם הבנו את העניין אבל כדי להבין את זה צריכים עוד משפט אחד קטנטן יש מעל השולחן ערוך בית יוסף רואים הבתי את הבית יוסף הבית יוסף העריך פה והביא את כל בעלי התוספות שאמרו שצריך לעשות סעודה וכשאתה קורא את כל הבית יוסף שם אתה אומר נראה לי שהבית יוסף צועד במגמה לאמץ את שיטתם מה הוא כותב בבית יוסף בסוף ועכשיו לא נהגו לרב בסעודה לא ביד ולא בטו שבדע הראשון שימו לב למה הוא פוסל את זה לא בגלל הלימוד מחזלשת אפשריות ללמוד ומה אני רואה אצלי שלא נוהגים אני רוצה לדק את דבריו עוד משפט ולשאול לא נהגו להרבות בסעודה הוא לא כתב עכשיו לא נהגו לעשות סעודה לא נהגו להרבות אולי סעודה מסויימת הוא יגיד ש כדאי אבל מה כן הוא ודאי ממליץ כל מקום נוהגים שלו ליפול על פניהם שלו לומר מזמור ינח שביום צרה ופה יש משפט שכמעט אף אחד לא יעיר אליו כי זה פלא עצום אני לא מבין תכלית אם זה בגדר שבט תעזו חשו סעודת טו בשמה תעשה מה הקשר למה לא להגיד תחנון ר כי זה עושה טוב לאנשים שיתרו על תחנון דקה וחצי למה הוא לא גיד תחנון ותראו את התוספת משום יומי נס והצלה אנחנו ד ג נתייחס לזה בסדר בואו נראה את השולחן ערוך ועכשיו זה בוחן עבורנו האם הבנו את הסוגיה כתב השולחן ערוך גם רבנו פרץ קצת שמוע בשנ ק נכון בואו נראה את השולחן ערוך יום ידו ש בד הראשון ה נופלים על פניהם ון אומרים מזמור הנח השם ביום צרה ואסור באספת ותענית אבל שאר דברים אין נוהגים בהם איזה ראשון חתום מי הראשונים והפוסקים חתום על הדעה הזו שאותה פסק מח כי הוא הביא אותה בסתם הרמבם יפה מאוד ומי עוד מרן הבית יוסף התוספות כנראה מסכים זה בלי מיס אבל הרמבם והולכים בשיטתו ומרן הבית יוסף בסדר יופי וכך פסק המחבר בואו נתרגם לדעת המחבר אסור הספד אסור תענית אין צורך במשתה אין צורך בשמחה אין צורך בסעודה ולא אומרים כל מיני דברים שם ביום צרה ויש אומרים דף בספת תענית מותרים מי חתום על הדעה הזו המרה מולמו והראש ומורדי אבל לא כתוב פה משתה ושמחה נכון ממשיך הרמה הגב המינה כסה הראשונה ויש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בי ש הראשון כ אתם יודעים לשרוק בעל פה מי חתום על זה טור בשם רבנו פרץ ו נוהגים כן אלא מה כן עושים מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת מחמיר וטוב למשתה תמיד אז מה זה ירבה קצת בסעודה מהשמה פה תילת ידיים צ קצת חינה וחמוצים שמים אייזה חמין טוב כי זה ליל שישי אז יש גם זה וגם וקצת משקה מרף קצת משקה קצת סעודה קצת מש בשמחה והנה הפוסקים תראו הביאו את זה הביא את זה משטה ורה רבינו כין מפריז הביאו את כולם אפילו יש פה אבל עוד חידוש מני במשנה ברורה אם מישהו אמר אר על הניסים היום בארוחת צהריים אכל לחם אמר על הניסים מה הדין בסוף הברכה מחזירים אותו ימר על הניסים בפורים קטן אומר המשנה בבו לא מחזירים אותו תחליט אני לא מבין זה פורים או זה שבט בסדר אד פה יחד מצאתי בחתם סופר הסבר נפלא חתם סופר אומר איך רש צ חת פורים לחודש עדר שני זה מצוות השה מן התורה להודות על ניסים שקרה לנו יש מצווה להודות מדאורייתא יש מצווה להודות מדאורייתא אבל אין מצווה איך להודות איך להודות זה מדרבנן קרה נס לעם ישראל בפורים קרה נס לעם ישראל במלחמת ששת הימים חלק מהדעות זה המקור חתם סופר זה שלומדים את הדין שיש חיוב להודות במלחמת השחרור מלחמת השחרור על מלחמת שש הימים ום צות בירושלים הם יודעים את זה חתם סופר הזה אומר החתם סופר חיוב האודה הוא מדאורייתא איך להודות האם עם פטישים שתיתן למישהו מכה בראש או שתשאר מזמור מזמור תודה זה דרבנן חכמים תיקנו איך אבל עצם ההודיה דאורייתא אומר החתם סופר הערה מקסימה ה אומר אם זה דאורייתא איך אתה דוכה את זה בחודש הכלל נקוד בידינו איין מעבירין על המצוות אז חיפשנו איזה משהו בימים הפוטנציאלים הללו יש לנו סיבה לדחות לחודש השני כי הגמרא אומרת למה דוכים להדר שני משום משמח גאולה לגאולה עדיף אבל למען האמת הנו צריכ עכשיו מדינ מעבירים א החתום סופר אז השארנו איזשהו ריח של פורים הריח הוא או הספד ותענית שאסורים או יותר מזה או לפחות אם לא ספת ותענית לא אומרים תחנון עוד יותר מזה מי שרוצה יותר להזכיר את פורים אז הוא אפילו יעשה סעודה ומשתה אפילו קצת כדי לזכור את זה א אז קיבלנו קצת את הבסיס אני אוסיף עוד מילה קטנטנה למה התיאור של בעלי התוספות הכי מפורסם שהג את כל זה והזמין חברים עשה סעודה רבנו החיל מפריז הוא היחידי שמוזכר בזה אני רוצה אותון אזה טענה היא לא ככתובה בשום מקום אבל ליבי אומר כמו שאומר אבוש רבנו הכין מפריז הוא מבעלי התוספות הידועים שהוביל את העלייה לארץ ישראל של בעלי התוספות כדי לחדש את עבודת הקורבנות מפורסם כך כתוב בספר כפתור פרח ארץ ישראל טבעה שני דברים טבעה שמחה וטבעה שב על כל נס של הודיה רוצים להודות כי מבינים שזה מקום ההשגחה האלוקית אז אי אפשר להתאפק מלעשות בפורים קטן קצת הודה אפילו כשיש מסביב חושך אזה זה יודעים להודות על כל טוב שמחים בכל שו כי יודעים שזה חלק מתהליכי התקדמות של הגאולה שתזכה שלנו לכל בית ישראל יהיה הורה ושמחה וששון ועיקר שנזכה להיכל למוד על נפשנו להשיב נקם לכל אוייבנו הארורים שנזכה אח טוב החסד תמיד כל הימים בשורות טובות אמן