למהותה של הכתובה | שיעור כללי מסכת כתובות- דף ב. | הרב בן ציון אלגאזי

[מוזיקה] פשוט ה רבנים אברכים תלמידים כל תלמידי הישיבה אנו נחלק את הדברים לשניים תן שיעור פתיחה למסכת באופן כללי לאחר מכן נדבר קצת בענייני סדרי הישיבה כמה גישים אולי חשוב להדגיש זרזי אינ למזורזין הקדמה לכתובות באופן עקרוני למיסה בתחילת המסכת שלנו היה צריך לפתוח בהגדרת כתובה שטר כתובה כשר כתובה לכל דבר ועניין זה מה שקורה בכל חתונה היום בישראל ברוך השם אחרי שיש את הקידושים יש ת הכתובה חותמים עליה לפני כן חותמים ליה תחת הכתובה זה לא משנה אבל זה שטר ברור שהבעל מעביר לאישה זאת אומרת החתן מעביר לכלה ששם למעשה בתוך אותו שטר מעוגנים כל זכויותיה של האישה דברים שהם דאורייתא שרק סותה נתה לא יקרא עוד שבעה דברים שיש את הזכויות מד רבון הכל נמצא בתוך הכתובה לאחר מכן יש גם חלקים של שיעבודים שנמצאים שכמו שכתוב שם בכתובה אפילו מגלי מדל טפ הכל משועבד לך מה שיש לי מתחת לכל הרה הכל אחרי זה יש חתימה של הידים זה שטר לכל דבר ועניין העניין הוא שהמסכה שלנו לא מתחילה בהגדרת שתר כתובה בכלל יש רק שאלה אחת פשוטה האם זכאי הבעל לזה שהוא יכול לטעון טענה כנגד האישה שפתח פתוח מצאתי שזה הסוגיה למעשה בדף ט אבל יסוד העניין נמצא פה אצלנו במשנה שלנו אבל האג דורש של כתובה ככתובה מהי בכלל בא לי ריו בא לי מצ בתחת המסכת שלנו אני רק חייב להדגיש עוד הקדמה אחת שאתמול הקדמתי לשנה א' בעניין הזה שבעל בא לבית דין ורוצה לטעון שפתח פתוח מצאתי זה יכול להתחלק הטענות שלו לשלושה חלקים יש סוגיה ידועה בגמרא במסכת סנהדרין בדף ח שמדברת בעניין מוציא שם רע אדם בא לבית דין והוא מוציא שם רע לאישה מה מה מה זאת אומרת מוציא שם רע אם מתברר שהוא מוציא שם רע הוא צריך לשלם כנס להביא הנע רע אבל מה הטענה שלו כטענה שם באופן קרוני מדובר במחלוקת בין רבי מאיר לבין חכמים האם כשבא בעל ורוצה לטעון טענה כנגד האישה אם זה יהיה בשלושה או 23 זה פוטנציאל של דיני נפשות לא פחות ולא יותר אישה בין האירוסין לבין הנישואין רוסן של פעם שזה קידוש של כל דבר ועניין לבין הנישואין שהייתה העם מישהו אחר היא חייבת סכילה לא פחות או לא יותר כי היא ארוסה אז כשבעל בא לבית דין באופן עקרוני וטוען פתח פתוח מצאתי זה גובל בדיני נפשות כפשוטו כי הוא בפוטנציאל וזה גם מה שרשי פה מבליע בתוך דבריו בפוטנציאל יכולים לבוא עדים ולט שהאישה הזאתי זינתה בין האירוס לבין הנישואים וחייבת מיטה לכל דבר ועניין אז קודם כל פה יש פוטנציאל של נפשות יש עוד כמובן טענה בטענות של הבעל טענות ממוניות אם הוא מתחייב לה 200 מתברר שהיא לא בטולה אז ממילא הוא רוצה להוריד מההתחייבות שיש לו זה טענה ממונית כל ד עניין אצלנו בסוגיה שלנו הפן שהגמרא מדברת עליו זה הפן האיסור כיוון שאמרתי שיש קשר ב דף ט עמוד א' פתח פתוח מצאתי בגמרא אומרת נאמן לאוסרה עליו זה גדר של איסורים ואז איך הוא נאמן לאוסרה עליו מדין שוייה נפש חתיחת איסורה אם יש פה ספק אחד או שיש פה ספק ספקה האם יש בסיס לאותה שוויה ע על זה שיש פה ספק אחד אוסק סקז זה הגמרא מסתפקת אבל בסיס טענתו זה שהוא רוצה לאוסרה עליו בבחירה של הגמרא בכתובות בסידור של המשניות מבין העניין של נפשות או העניין של הפן הממוני ה רבי מחבר המשניות בחר להתעסק בפן האיסור זאת אומרת שבתולה ניסת ליום הרביעי למה כי אנחנו רוצים שאם יקרה משהו באופן כזה או אחר יבוא לבית דין מאחור בבוקר ביום חמישי כי בתי דין יושבים בשני בחמישי ויוכל לטעון את טענותיו איזה טענות לא מדובר פה כרגע בטענה ממונית הוא לא עכשיו בסוגיה אצלנו הוא לא בא לפתוח תיק בעניין שנים אותו מזכיר בית הדין למה הוא אומר גבל אני חשבתי שהאישה הזאתי מותרת עליי והכל בסדר אני חושב שהיא אסורה עליי וחכמים כאן מתנהלים על גדר הזה של הייסורים שמת תתקרר דעתו ויחייה איתה באיסור כל הפתיח למסכת כתובות מתעסק בפן הסורי שיכול להתפתח בין הארוסין לבין הנישואין בין הבעל לבין האישה וכדי שהוא לא יחייה באיסור אמרו בתולה ניסת היום הרביעי והשאלה השלי היא שאלה שזעק לי כל כל בין הזמנים למה החכמים בכו להסתכל על על על כל מסכת כתובות המסכת חשובה ביותר ענקית ביותר שס קטן כמו שאומר החידה דווקא בפן הייסורין של הנפשות שלכאורה זה הצורה הקלאסית שאדם בא לבית דין שיש בפה ענייני נפשות או עניין ממוני או אפילו יותר מזה להגדיר באופן הכי פשוט שבעולם מה זה כתובה איך כתובה מה מה הוא מתחייב חב ל 200 לבטולה 100 לאלבנה ההתחייבויות שיש שרק סות עונתה שאר השיר בודים מכל זה חכמים אמרו אנחנו לא מתעסקים ע זה בכלל זה הלאה בסוגיות הלאה בדף נד נוז אנחנו מתעסקים כרגע רק בפן אחד בלבד בפן האיסור בזה אנחנו פותחים את מסכת כתובות והשאלה היא למה בחרו דווקא בפן הייסורין תחילת שיעורים כדי שנעמיק בנקודה הזאתי אז נביא רק כהקדמה כל זה עוד למד במסכת בעזרת השם בהרחבה האם יש לנו כתוב ובה דאוריתא או דרבנן יש בזה למעשה שני תפיסות התפיסה הזאת קודם כל מתחלקת בין תנאים האם כתובה דאורייתא או דרבנן בשני מקומות במסכת כתובות בדף י עמוד א' שם הסוגיה השלמה שנעסוק ב ג בעזרת השם בהרחבה בין חכמים בין תנ קמה לבין רשבג מה שממה הגמרא שבתי פה שרש בג סובר שכתובה היא דאורייתא בכל מהלך הגמרא שראיתם פה ונק מסובר שכתובה דרבנן מאיפה המקור לזה שכתובה יכולה להיות דאורייתא בגלל הפסוק לגבי מפטר שיתן לה אם מו מת תן כסף ישקול כמוח הבתולות רשי אומר אם זה מוער הבתולות האמור במנ ת הבתולה כנסו כתוב 50 כסף בשביל מורר בתוליה ורשי מדיק אחרי כן מכאן שסמכו חכמים זה שיש את המושג שנקרא מואר מורר הכוונה היא שיש פה תשלום של מואר עבור עבור הבתולות מכאן זה הולך עניין של אונס ומפתה ומכאן למדו גם שיש גדר של כתובת ד אורייתא כי זה מורר הבטולות תן הקמה במקום חולק על על רשבג מחלוקת יש כאלה שרצו לטעון שמחלוקת המחלוקת הזאת היא מחלוקת תנאים שנמצאת בדף ד עמוד ב במחלוקת בי רבי יהודה לבין רבנן שמה בגמרא במשנה יותר נכון מופיע שמה שליבה דרבי יהודה אישה יכולה למחול על שת כתובתה הגמרא אומרת אף על פי אל פי שאמרו בדונה גומה 200 באלמנה מנה אם רצה להוסיף אפילו 100 מנה סיף וכולי אני חושב שבמשנה הזאת היו צריכים לפתוח את מסכת כתובות כי זה באמת כתובה יש כתובה כמה הוא מתחייב לה אם האישה רוצה למחול ומתה זה המשנה הקלאסית השאירו את זה לפרק חמישי יש זמן לדעת מה זה כתובה נתין נתעסק איך הורסים את הכתובה איך מבטלים כתובה מה זה כתובה יש זמן לדבר הזה אומר פה עוד עוד לא התחתנו כבר כבר עומדים להתגרש עוד לא התחתנו כבר עוסקים בכל המשברים בנישואים שיש כמו שרב יושע הזכיר אתמול בכל אופן בהמשך הגמרא מביאה פה המשנה מביאה פה שרבי יהודה אומר אם רצה כותב לי בטולה שטר של 200 והיא כותבת התקבלתי מך מנה ולאלמנה מנה והי כותבת ל תך 50 ז וזה עובד גם אם היא רוצה למחול על כתובתה עובד ליב דרבי מאיר חס ושולם כל הפוחד ע בתולה 200 בנ מנה הרי זו בעילת זנות אז יש כאלה שתולים בראשונים מחלוקת רבי יהודה ורבנן האם כתובה דאורייתא או דרבנן אליבא דרבי יהודה אם יכולה למחול כתובתה כתובתה הכתובה דרבנן הליבה דרבי מאיר אם היא לא יכולה למחול כתובתה ואם היא מוכלת ומורידה מסכום הכתובה זה בעילת זנות הרי שהכתובה היא דאורייתא בקיצור זה מחלוקת תנאים בהתחלה באופן פשוט זה מתגלגל גם למחלוקת ראשונים גדולה ביותר עד כדי הלוך אלמיסה ממש בנוסח שתר הכתובה בגמרא בדף י יש שיטת רבנו תם שהוא סובר שהכל דאורייתא זאת אומרת אני אומר הכל דאוריתא יש פה ארבע שיטות ראשונים מרכזיות שלא לא ניגע בהם בהרחבה אבל רק אני אציין אותם חלק מהדברים הבאתי פה בדף המראה מקומות שלנו יש מי שסובר שכל דור זאת אומרת הכתובה עצמה דאורייתא גם הסכום של הכתובה ה דאורייתא יש מי שסובר לא הכתובת דורית סכום דרבנן יש מי שאומר לא כתובה דרבנן א סכום דאורייתא קצת אולי קצת תתאמו קצת מהמחלוקות ראשונים האלה פה יש ברמן ובראש מקור שבע מקור שמונה מקור שבע מקור שמונה יש לנו שיטת הרמבן נראה קצת ממנו מה שמד אפילו רשבג הסמכת דרבנן אפילו שהגמרא אומרת אני בדרש בג כתובה הי דאורייתא אומר הרמבן לא אל תתרגש א שמחת דרבנן דאז שמחו חכמים קטני אף על גב כתובת אישה מן התורה כמר הלכה למשה מסיני כמו שאר תורה שבעל פה כמר כי דמרי מסכת חולים מינ בדיקת סכין לחכם מן התורה אגב זה מדברי קבלה גמר לה בתן בתוספת הרשב אומר כתובת אישה הוא בעל חוב במקום בסון דאילו מהלכה או מדברי תורה כל מוח שהזכיר מסך שני מו מוער ואת רבנ קנו ם מסך 200 דינרים שלהם כלומר מלא מדינה הרמבן מפליג ואומר הכתובה היא דרבנן הסכום של הכתובה הוא גם דרבנן לכן מנה מנה מדינה ולא מנה של צורים כנגד 200 שקבעה תורה בשלה גבי אונסים לעומתו תראו את הראש למשל הראש אומר כל הגאונים הסכימו כטובת אישה מדרבנן גומים לה 50 כסף סל מדינה שמינית של צי צורי וראיתי פשים אפילו הרגילו לכתוב חזו דאורייתא מודו כתובת אישה דרבנן יש בנוסח הכתובה רק הערה נתעסק עם זה עוד בעזרת השם האם כותבים כסף זוזי מתן דחזי כי מדאורייתא זה הנוסח של הכתובה של האשכנזים הספרדים לא כותבים דכ ז נכים מדאורייתא דכ ז נכים למה האם כתובה דאורייתא א כתובה דרבנן זה גם לפקמן לגבי הכסף אז אומר הראש גם אלה שהרגיל לכתוב דחזי הולכים מדאורייתא מודו כתובת אישה דרבנן רק מה חכמים תיקנו 50 כסף מדאורייתא וזה ההבדל שיש בין הרמבן לבין הראש הכתובה עצמה דרבון עצם התקנה של הכתובה הסכום איך נתרגם אותו האם זה יהיה סכום שמתחייבים מ דאורייתא א מדרבנן זה נפק מינה איזה כסף ישלמו שמה האם זה יהיה כסף צורי כמו שהגמרא אומרת הבאתי את זה גם לפני כן או שזה יהיה כסף מדינה מה שלא יהיה באופן פשוט הרוב הראשונים לומדים שכתובה היא דרבנן יש מי שרוצה להגיד שהכתובה היא דאורייתא כמו כמו ליב ד שיטת רשבג מצויין נגמור רק את החלק הזה בדברי הרמבם מקור תשע וצריך לכתוב כתובה קודם כניסה לחופה ואחר כך יהיה מותר באשתו והחתן נותן לסחר הסופר כמה הוא כותב לה אם היה בתולה נותן לה פחות מ-2 דינרים אם בבולה נותן לה פחות מ דינרים וזהו הנקרא עיקר כתובה ואם הוא רוצה להוסיף לה אפילו כיכר זהב מוסיף יש עיקר כתובה ויש תוספת כתובה באחד השיעורים בספר הקודם שלמדנו פה כתובות אז הבאתי שתר כתובה למדנו אותו ביחד נעשה את זה שוב פעם ולמדנו איך הנוסח של הכתובה סך הכתובה ממה הוא בנוי בסופו של דבר הוא בנוי מי אני אגיד מלה אחת לפי הרמבם עיקר כתובה מתי מנת שאלה אם זה בתולה או אלמנה לאחר מכן יש תוספת ויש גם את הנדוניה שהאישה מביאה איתה ביחד ולכן מי ששומע את הלשון של הכתובות חתונה אשמו א כתובת הדע נדוד תוספת הדע סך הכל עולה כל אחד נותן סכום מסוים 180 אל שק בחורי ישיבה יש כאלה הרבנות תקנה לא יותר ממיליון שקל שלא יהיה אסמכתה לא שייך לבחורי ישיבות מים פה על אנשים שמתחתנים מגי 35 אבל בכל אופן הענין הוא שיה של כתובה שכולל בתוכו את העיקר את התוספת וכולי זה מה שאומר פה הרמבם ואם רצה להוסיף אפילו כיקר זהב מוסיף דין התוספת דין העיקר אחד הוא לא רוב הדברים לפי כך כל מקום שנמר בו כתובה סתם הוא העיקר והתוספת כאחד דין העיקר והתוספת אחד הם ומסיים הרמבם בדבריו ואומר וחכמים הם שתקנו כתובה לאישה למה כדי שלא תה כלה בעיניו להוציאה אז אומר הרמבם אני גם סובר כדעת רוב הראשונים שכתובה היא דרבנן מה הטעם שחכמים נתקן כתובה מה הם ראו צורך כדי שלא תהה כלה בניו לאציה כי מדין תורה אדם יכול לגרש אישה בעל כוחה תעצבן עליה תן מכה תן להג שולח אותה מהבית אמרו רחמים תשמע אתה צריך לשלם כתובה אולי זה ירגיע אותו ויש כתובה של ישראל יש כתובה של כהנים כי כתובה של כהנים יותר קשה הם עצבניים הם אז נתנו להם יותר שהייה עד עד שיגרשו בכל אופן מדין מדין רבנן כל הבורד של הכתובה זה שלא תהה כלה בעיניו להוציאה אז אם אני מסכם עד עכשיו ראינו מחלוקות בין התנאים ראינו מחלוקות בין הראשונים האם כתובה דאורייתא או כתובה דרבנן עוד תוספת אחת כהקדמה לשיעור זה גמרא מסכת במציאה הגמרא מסכת במציאה בדף יז שמה היא עוסקת בענייני שטרות אז הגמרא שמה גם לפי הראשונים נותנים איזשהו תוקף לכתובה בצורה יותר משודרגת ואני רוצה גם להקדים איזשהי הקדמה כי באופן הפשוט שאנחנו רואים עכשיו שכתובה דורית ודרבנן מה שלא יהיה זה הדיון הוא לגבי השטר של הטובה יש שטר קטובה בסופו של דבר זה שטר שטר שהוא אפשר להגדיר אותו כשר חוב שהבעל מתחייב לאישה ב חיי הנישואים שלהם יש דברים שמוגנים בתוך שהוא חייב לה עשרה דברים ואם חלילה יהיה גירושין או אלמנות האישה עם השטר השטר הזה שיש בידה היא אומרת רבותיי אני התחתנתי דרשתי או חלילה התאלמנתי לא משנה כך או כך נע לשלם לי בבקשה את הכסף הכתוב פה בשטר החוב שהבעל נתן לי כי התיחסות לכתובה מה הי בפשטות שטר חוב לכול בר ועניין כ שדרוג לשטר החוב הזה באה הגמרא מציעה שמה בסוגיית שטרות ואומרת שזה לא סתם רק שטר חוב באלמה אלא הכתובה יש את הגדר של תנאי בית דין מה זאת אומרת תנאי בית דין תנאי בית דין זה גם אם לא יהיה כתובה בפועל באופן מוחשי בין הבעל לבין האישה הכתובה מאורגנת בבית דין האישה יכולה להגיד תשמעו רבותיי התחתנתי התגרשתי הנה הגט אף על פי הגיד לה אוקיי מצויין תביא את הכתובה גם היום דרך אגב זה כך כל זוג שלא עלינו מתגרש מיד אומרים להם רבותיי איפה הכתובה את רוצים לדעת היא רוצה לתבוע את כתובתה לא רוצה לתבוע כתובתה אבל אישה שמתגרשת הא צריכה לבוא עם השטר הזה כי זה שטר חוב שהיא רוצה איתו לטבוע את הכסף מצויין אומרת הגמרא גם אם לא יהיה לה שטר בפועל הכתובה מקבלת שדרוק שנקרא תנאי בית דין מה זה תנאי בית דין תנאי בית דין זה ש המציאות תהיה קיימת החוב יהיה קיים כך או כך נראה רק ביטוי לגמרא קצת בראשונים לא ניכנס כי זה סוגיה מאוד סבוכה במקור שלוש אמר רבחי הברה ב רבי יוחנן טוען אחר מעשה בית דין לא אמר כלום מה הי תאמה כל מישה בית דין ושטר כתובה נחשב כמיסה בית דין כמן דנקי שטרא ביד דמי נקודה זה נחשב כאילו זה נמצא בד והגמרא פה אומרת אפו מו שלא כבים טובה אוו שבים תובה שמר מספקת כ מומ שלא כבים כובה לא משנה בכל מקרה לאישה יש זכות לקבל כתובתה למה כי הכתובה משודרגת לגדר שנקרא תנאי בית דין עד כאן ההקדמה לכתובה אז סך הכל רואים פה את הגדר של שטר כתובה אחתם סופר במקור 10 הוא מביא קצת גדר אחר לכתובה אומר החתם סופר חכמים תקנו להם לבנות ישראל רצה לומר דוודאי אף לגב כתובה דרבנן מכל מקום מכיוון שמתחייב עצמו לתת לה 200 הרי הוא מחוייב לתת לה מן התורה כפריית כל בעל חו אומר החתם סופר תדע לך כתובה דרבנן אבל בתוך הכתובה יש חוב חיוב של הבעל לתת לה 200 החיוב הזה הוא יוב שהוא דאורייתא איך כמו כל פרית בעל חוב כל בעל חוב צריך לפרוע והוא משועבד עלוי ומשועבד למלוה קיבלתי חוב אני צריך כסם אני צריך להחזיר אותו אני משועבד ואי לא מועיל חזקה זו דין אדם טורח בסעודה לבטל שאר חיובים לא יואי נ מ לבטל חוב תשלומי הכתובה דנים ד מדרבנן בעל משי צריך להתחייב עצמו בכ מכל מקום כיוון שהתחייב עצמו הרי הוא דאורייתא אומר פה לכאורה ם סופר איך יכול להיות מציאות שיבוא בעל ויבטל את הכתומה ויגיד פתח פתוח מצאתי ונאמר עזרה עליו סליחה אדוני יש פה שטר חוב לכל דבר בעניין וכשאתה חייב מדאורייתא בגלל ההתחייבות שיש לך ויש לך שיעבודים על מה ש התחייבת אין לך זכות לבטל את השטר יש יש כנגדך שטר יש כנגדך שטר תשלם תשלם את מה שאתה חיים זה מה שאומר פה חתם סופר ניד מדרבנן בעלמה הושיה צריך להתחייב עצמו עצם החיוב זה דרבנן ההמצאה זה דרבונות נכון מה שלא יהיה אדרבון משודרג למה משודרג מכל מקום מכיוון שהתחייב עצמו הרי הוא דאורייתא אומר החתם סופר דבר נפלא ביותר יש כאן כן ביטוי של הם אמרו והם אמרו חכמים אמרו שהבעל צריך לתת כתובה לאישה והם אמרו גם שאם אף על פי שיש פה חיובי דאורייתא אם יבוא הבעל ויטען פתח פתוח מצאתי ויש לו חזוקה של אין אדם טורח בסעודה או מפסידה הוא יהיה נאמן זה כן זה שיש פה אלא אך המיקרה התקינו חכמים זה המיקרה שלא תהה ההתחייבות אלא על מנת שלא יתן פתח פטוח אבל אם עיתון כן יהיה פטור מלשלם נקודה זאת אומרת אומר החתם סופר יש פה שטר כתובה לכל דבר ועניין דהיינו שטר חוב לכל דבר ועניין החיובים והשעבוד ים הם הם דאורייתא התקנה של הכתובה דרבון הם המציאו את המושג הזה השיעבודים החיובים בתוך אוזה דאורייתא אבל הם אמרו גם אף על פי שיש פה דאורייתא אם תבוא ותטען פתח פתוח מצאתי אתה נאמן על זה למה כי יש לאדם חזקה זה חזקה שמופיע בגמרא גם בסנהדרין גם פה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה וגם זה משולב טוב בדף ב עמוד א אצלנו שיש לו מציאות שיכול לטעון פתח פתוח בגלל השוקו מי שראה ב עמוד א בקי אם יש שקדו חלק מהג של ה שקדו זה שיהיה לו חזקה ש אדם טורח בסעודה או מפסידה ואז אם הוא ייתן פתח פתוח מצאתי מה יהיה הדין נאמן מצויין זאת אומרת גם לפי הרשבא לפי החתם סופר מדובר פה בעוד שתר חוב עם תנאים כאלה ואחרים זה מה שיוצא מדברי החתם סופר לניו דעתי כפריית כל בעל חום אם חתמצ לבטל אותו בגלל שחכמים אזו מעיקרה מעיקרה התקינו חכמים שלא תהיה התחייבות אלא על מנת שלא יתו פתח בתוח מצויין אז עוד חלק מכל המהלך של התייחסות לשטר הכתובה כן האישה על מהזה שהוא קנה אותה שאלה טובה מאוד מה מה מאיפה נוצר החוב הזה אבל אבל אבל אבל שטר שטר אחרי שיש נישואין יש שטר חוב יש התחייבות של הבעל כלפי האישה לדברים מסויימים בחיי הנישואין ואם נשברים חייה הנישואים הוא צריך לשלם לשלם ולפצות אותה אתה שואל מה מה מה הוא קנה פה מה מה מהי קנתה אף אחד פה לא קנה שום דבר יש פה יש פה גם אם נגיד מתאמנת מה למה היא מגיעה כל כך כסת ממנו כמה זה הגמרא אומרת שיהיה לה משום חינה משום חינה כי אם לא יהיה לה כסף אף אחד לא יקח אותה אחרי האלמנות שלה היא תהיה ככה בלי שום דבר אישה בלי כסף לא לא רוצים אותה אז א באלמנה נתנו לה משהו שכדי שתוכל לשבק את עצמה וב בטולה תכף תכף נראה אב אתה שואל מה מה בהגדרה הפשוטה אתה מבין אב שזה שטר חום לכל דבר מן זה חשוב לי הדבר הזה עד לכאן מדובר פה בשטר חוב שיש ביד האישה לטבוע את הבעל בכסף שכתוב בתוך השטר שטר הנטוע זה זה כל הישיבה חיבת להבין את הדבר הבסיסי הזה אחרת אי אפשר להמשיך הלאה מה לא כזה יש ניסוי יש נישואין מה זאת אומרת התקינו שיש נישואין באופן עקרוני לא צריכ לקבל כאילו מ התקינו שיש נישואין יש שטר שטר שטר שטר כתובה שטר חוב של האישה כלפי של הבעל כלפי האישה מה מהלא מתיבות כן התחייבות לא אמרתי שיש מכר כמ כמו כמו אלואה הוא רוצה אם זה אלוא חתס אומר שיש שעיבוד אז מה הוא קיבל כאילו לא לא צריך זה סופו של דבר הוא התחייב לה כמו שתר מתונה כן לא ש ש זה תקנה אה סימן סיבה ל למה ש שניים בית דין ויש ת בית דין מה מה יש תנאי בית דין זה תנאי בית דין ה הם הגנו את השטר חוב הזה שגם אם כתבו אותו או לא כתבו אותו ההתחייבות נמצאת בעולם חכמים לא יכולים מה מה מה הבו אם ההתחייבות קיימת אז השת ואכ תמצי יותר קל לטבוע זה הכל כשיש שטר הוא יותר קל הפרוצדורה יותר קלה כשאין שטר בידיים אז צ פרוצדורה יותר ארוכה ככה זה איש לך אתה בא עם עם ניירות לפקיד אז הוא עושה את זה יותר מהר אתה בא בלי ניירות אז אומר לך תמציא לי את הניירות חצי שנה אתה מסתובב י כןד שוים שזה רק אחרי מה מה מה דברים שואח משעת הנישואין בלח לא נן תוך כד הניסוים לא מתחת לחופה מתחת לחופה משל הזנות כל זה זה רק תלוי מה זאת אומרת החיובים של שר סוה ועונתה זה תוך כדי חיי הנישואים כל הדברים שהוא חייב לה יש ערה דברים בסופו של דבר זה תוך כדי חי הנישואים את הסכום של הכתובה שהוא התחייב לה עיקר וספת ושאר החשבון אחרים כסף ככסף עבור השטר של הכתובה הית קבל או בזמן הגירושין או האלמנות גיד ש מדרבנן את ותר באמת התחייבות מהאוויר כדי שלא תלך סתם כדי שלא תהיה קלה בני ציה אם זה מהתורה אולי זה כאילו תמורה לנישואים תמורה לנישואין הרב רוצה להגיד אדרבון זה רק שלא תהיה כלה בעיניו להוציאה שיהיה לו עוד עוד מעצור לפני שירס בית בישראל וכאן הוא קיבל נישואין קיבל נישואין הנה הרב עונה לך קיבל נישואים טוב אז אני רוצה עכשיו לשדרג את ההגדרה הזאת רבי יסי ואולי ככה אני אצליח גם להסביר למה מסכת כתובות התחילה בדבר המוזר הזה שהבעל יכול לבוא ולטעון פתח פתוח מצאתי עכשיו נתחיל את את השיעור ממש עוד עוד עוד עוד קדומה אחד עוד גדום אחד יש מחלוקת אחרונים גדולה בין האפל לבין פני יהושע האם גרושה מן האירוסים יש לה כתובה או אין לה כתובה בעלה פני יהושע טוען שיש כתובה אפלו צועק עליו תראו רק שתי מילים באפלו במקור 12 המהרס הקש בספר ישע תרסה גשה חוזרת לרשות האב שבח לקדשה ולעניין כתובת דליק למ מהפרת גדרים זה חוזר את רשו כתבו התוספות לאל לאפוק אלפ לא נכנס לכל הסוגיות כדי שלא כדי שנוכל להספיק את כל המהלך ולניו דעתי נראה ד חשני כיוון דלא שמין שום אבקה מרשות ה באירוסין אלא מהפכת נדרים חכמ הפכת דרים גופה אם תרמיה באירוסין אדר לרשות אביה קלמ אף יותר מאד אין אין מעבר להפחת דרים כותב הפלו שחולק על פני יהושע שיש כתובה מן הארוזים גם מה שכתב ד זוכ בכתובה משום כיוון דממה כתובה דאורייתא י לפל מקרא דמ לות כתיב גבי קנס לאחי דינו קנס שהוא לאביה צריך יון בזה למה דמשמע בכמה דוכתי על זה שחידש פני יהושע שיש מורר הבתולות כתובת דאורייתא למה דמה כתובת דאורייתא אז יש מורר הבתולות ובזה האף זכאי באירוסין של הבת שלו צריך יון למה דמשמע בכמה דוכתי דלמן דמה כתובה דאורייתא ממר הבתולות היינו דווקא בנשואה אומר אפלו מאיפה המציא פני יהושע שבירוס כבר יהיה גדר של ש של כתובה אין דבר כזה כל חיוב הכתובה אם נגיד שזה דאורייתא זה דווקא בנשואה למה ששבר בתוליה אבל באירוסין לכולי עלמה מדרבנן ון מה שכתב בסמוך בקיצור ר פלוי אומר לא יכול להיות שיהיה גדר של כתובה מן האירוסים אלא ו תגיד שזה כתובה ם דרבנן אבל אם זה דאורייתא שלומדים את זה ממואר בתולי זה לא יכול להות מה המחלוקת ביניהם את זה גם ננסה להבין אז כדי להבין את כל ה את כל המלך אני רוצה לחדש ברשותכם חידוש בהבנה של של כתובה לניו דעתי זה הסתכלות פשוטה מדי להסתכל על שטר כתובה כעוד שטר חוב שבין הבעל לבין האישה לכאורה במהלך שעשינו עכשיו זה מה שאנחנו צריכים להסתכל יש אה נישואין בין הבע לבין האישה ממילא אם יש נישואין יש התחייבויות ואם יש התחייבויות אז התחייבויות צריכים להגן בחוק איך מגנים את זה כדי שהאישה תוכל לטבוע את זה נתנו לצאת לי ביד עם חתימה של לידים כ שתוכל לבוא להגיד הנה הוא התחייב לי סכום כזה וכולי כל הדברים האחרים ניו דעתי זה לא הפשט כל הגדר של הכתובה הוא גדר אחר לגמרי נכון שבתוך הכתובה יש התחייבויות כאלה ואחרות אבל מקור ההתחייבויות מאיפה הם נובות למה יש בכלל מושג שנטבע ואני רוצה להגיש עוד נקודה אחת בגלל שבירור שאמרתי כאן לאנשים את החידוש שלי גם אם כתובה היא דרבנן אני רוצה לחדש את הגדר מה זה בגדר הכתובה ודאי שזה דאורייתא אבל גם דרבנן ולמה אני אומר גם דרבנן כי הרמבם הסביר באופן פשוט על פי הגמרא למה יש כתובה מדרבנן כדי שלא תהה כלה בעיניו להוציאה זאת אומרת במילים אחרות ה ה היסוד של הכתובה ליבה דרבון הוא בא בשביל הקצה שאם פעם ייש כזו בין בני הזוג מה יעצור את הבע אם נגרש אותה הנה סכום הכתובה יחשוב פעמיים לא לניו דעתי גם המושג הזה זה עיקר שאני רוצה גם לחדש שאם חכמים תיקנו את הכתובה כדי שלא תהיה כלה בניו להוציאה זה לא בגלל הקצה אלא בגלל יסוד כל הראייה של חכמים בגדר הניסוי ומים יש הרי מגש הרי מגש צתי אותו בסיעת דשמיא מופיע אצלנו ב עמוד א מקור 13 הוא ארוך הבאתי את החלק הרלבנטי להגדרה שלנו בעזר השם וזה לשון הארי מגש אבל גבי כתובה שיח בבעילה שהרי דמי הבתולים היא אם תכתוב לו שובר שכבר התקבלתי ממך הכל ואין לי עליך כלום והיא לא נתקבלה נמצא ב בלא כתובה כלל ואבי ביתו בעילת זנות אויל והכתובה דמי הביטולים אל כך לא אפשר שלא ישאר לעליו מנה שהו דמי הביטולים ד שלא תהיה בעילתו בהילת זנות ום מתנת שלא ישאר לעליו כלום תנאו בטלו ואפילו כתבה לו דמנה האחרו שיש לה לכתוב לא התקבלתי ותמכו עליו אועיל ודבר שמונו אני רוצה להסביר את דברי הרי מגש בא הרי מגש ונותן פה לניו דעתי ראייה חדשה לגמרי לכל גדר הכתובה כתובה הוא רוצה להגיד זה לא שטר חוב זה לא התחייבויות שיש רק בין הבע לבין האישה עיקר היסוד של הכתובה זה תשלום עבור חיי האישות שיש בין הבעל לבין האישה אם אני מרחיב טיפה את ההגדרה של הארי מגש אם אנחנו יוצרים נישואין בישראל נישואין בישראל זה מוסד הנישואין שבישראל איך הוא נוצר נוצר מזה שיש עכשיו חיי יישות בין הבע לבין האישה עבור חייי היישות האלה שהביטוי שלהם הראשוני זה הביטולים שיש לאישה זה תשלום של הכתובה זה הכתובה רביס הכתובה היא לא התחייבויות כאלה ואחרות זה פועל היוצק שאני מאגן את כולם בתוך השטר אבל יסוד כל הכתובה הוא בא כמו שאומר ארי מגש שיך בבילה שרי דמ הביטולים היא תכתוב ו שובה כב תמך היא לא לא לא לא עשה כלום היא לא נתקבלה נמצאת ב למה הועיל והכתובה דמי הבתולים שאלו פה לפני כן מה הוא קיבל את זה הוא קיבל אני רוצה טיפה להרחיב את העניין ופה ניהו דעתי זה תפיסה אחרת לגמרי כתובה זה לא שטר התחייבות כתובה זה תשלום עבור חיי האישות בקדושה בין הבעל לבין האישה אני ארחיב את זה טיפה אני ארחיב את זה טיפה בלי כתובה אם יש לך היישות זה גובל באיסורי דאורייתא כאלה ואחרים תכף נרחיב את זה ברמבם ויכול להיות שאפילו זה יהיה בצורה הכי מוכרת שיכולה להיות אפילו עם תשלומי ממון כאלה ואחרים לא צריכים להרחיב בעניין הזה איך אנחנו יוצרים מציאות של אישות שהיא היסוד והגרעין לכל חייה הנישואין זה שהוא יכול לחיות איתה בקדושה ועבור הקבלה הזאתי של חיי הקדושה ביישות עם אישה בטולה הוא משלם בשביל זה כתובה התשלום שאלו מה זה הכתובה זה תשלום תשלום עבור עבור הבתולים שהוא חי עם האישה זה מה שאומר פה הרי מגש ואם אומר הרי מגש אכך לא אפשר שלא ישאר עליו מנ שות מהבטון כדי שלא תהיה בתו בל זנות המשמעות היא מאוד פשוטה או בעילות האסורות וזה חיי הפקרות מוחלטים או שחיים חיים של אישות בקדושת הכתובה ביסודה היא בא ליצור חיי אישות בקדושה זה יסודה של הכתובה מצאתי לזה ראייה מוכחת מדברי הרמבם בספר מורי נבוכים אומר הרמבם מה מה למה זה תשלום כך מר הבתולות שהתורה אמרה לך מר הבתולות מה התורה אמרה אם אתה רוצה לבעול בולה זה צריך לשלם איך איך זה מגיע מה מה למה למה כנס למה כנס זה לא זה לא הלשון של הארי מגג מה כנס מה עשיתי כנס זה היה בהשכמה מוחלטת היא מוכנה אני מוכן ואז ה מקבל את נותן לה תשלום מה התשלום כתובה כתובה זה יסוד חיי הנישואין רבי עסי מה מה מה למה הא לא יכולה למחול כי כי כי אני אני אגיד אני אגיד לרב למה כי המחילה יוצרת מציאות של אקרות חיב להיות תשלום והתשלום הוא המרא הרב קשב טון מה שאני אומר התשלום הוא המרא למצב של אתנן להגיד את זה בלשון הזאת וזה חובה לשלם יופי שקו חובה לשלם רבי זת זה חובה לשלם אז הוא לא קיבל חס ושלום לא קיבל לך היישות הוא יצר מציאות של חיי יישות בקדושי מצוין תגדיר את זה כ א אבל אבל הוא כביכול משלם לה כשהוא נותן לה כטובה הוא כביכול משלם לה משהו מה לא כנס לא כנס לא כנס זה לא נשה בקנז רבי עסי זה יצירת מציאות אחרת שהיא חייבת לבוא כמר לתשלום אחר המרה לתשלום אחר אני ארחיב אני אכיף את זה עוד יותר זה אבל זה המציאות פה עכשיו זה משהו אחר לגמרי כן אני טוען אני טוען אני טוען אני טוען רגע אני שומע מה שאתה אומר אני שומע מה שאתה אומר הגדר הזה שהוא יכול לחיות איתה בביטוי עושה אותה כלי זה כל היסוד החריזה של הנישואין ביניהם כל כל חיי הנישואין מושתתים על על הבסיס הזה של תחילת חיי הנישואין שלהם על זה הכל מבוסס לנ אלמנה אלמנה אלמנה משום חינה התקנו לרבנן היא לא בס לא בסיפור אני לא מדבר על אלמנה אני מדבר כרגע על מה מה יוצר את חיי הניסו שלהם כ ניסוי זה זה שהוא לוקח את הבתולה ונותן לה איך שהרב יגדיר את זה שאני גדיר את זה לא משנה נותן לה תמורת זה כתובה כתובה זה תמורת חיי נישואין בקדושה נקודה כי יש אופציות אחרות רבי ז יש אופציות אחרות יש א אני יכול רק להביר שניה אחת ראייה מדברי הרמבם הרמבם במורא נבוכים אמנם זה קצת על גבול קצת מוסר אבל אבל אבל תראו את הרמבם אומר הרמבם מקור 14 ונתינת שכר המותנה עליו לקדשה אז תקשיבו טוב ללשון כבוד הרב שלום משליטה שכר המותנה עליו לקדשה אז כ נתינת כתובת אישה לתה בעת הגירושין רצה לומר שהוא מדיני האישה שחייב עליו לתתו חייב עליו לתתו כביכול יש פה משהו שהוא נוצר נכון אולי שהמימון מהתחלה עכשיו אני קורא קצת יותר מהר כדי שנגיע לנקודה ומאמר יהודה תיקח לפ לבוז מלמד אותנו שניהיה משגל כולם אפילו המותר מה הוא בושת עלינו לדבר בו וראוי לשתוק ממנו ושירו ענייני המשגל שקט ואפילו אם יגרום פסד ממון כמו שתראה יהודה עשה עצמו ב שמפסיד ושאלה משב ידו שתפרסם לבקש נוסף ושת זוהי המידה שלימדנו מן העניין ההוא ואמנם היושר אשר לימדנו ממנו הוא אומרו לנקות עצמנו מגזל מגזל אתה תקשיבו טוב וא לנקות עצמנו מגזל אתה ושהוא לא שנה לא שינה ולא ביטל מה שהסכים אמה עליו הנה שלחתי הגדי הזה יהודה ותמר אין ספק שהגדירו ממנו מאוד ומפני זה רמז אליו ואמר הזה זה היושר אשר שו אברהם יצחק יעקב שלא ישנה אדם בדיבורו ולא יחליף פניים שיתן לכל איש חוקו משלם ושאין הפרש בין מה שיהיה בידו ממון חברו על דרך הלוואה או על דרך פיקדון או על איזה צד שהתחייב לו משירותו או זולתו כל מצב שבו יש התחייבות מונית של האדם כלפי חל ברו על דרך הלוואה על דרך פיקדון על איזה צד שהתחייב לו משכירות וזולתו כשכתוב כל אישה כדין כל שכר שכיר אומר הרמבם דין כתובה כדין כל שכר שכיר יש תשלום עבור מה שקיבלת מה קיבלת את חיי הנישואים קיבלת מה ה אומר שהושר של יהודה הוא שאפילו ש היה לכאורה הוא היה יכול להגיד שכוך אחרי כל המוסר מה הוא כותב בסוף אז כמו כל מסחר כ שוד יהודה לא היה מדלג הדבר הרב יכול לה הרב יכול להגיד את זה רק בצד המוסרי של העניין לא הוא הוא כותב זכר כל כל אישה לא מדבר לגבי תמר דווקא כל אישה למה הוא כותב שכתובת כל אישה הרב רואה את המינים נו אז מה כל אישה כל כמו שכר שכיר מה הפשט שיש אר אנשים ש וב לשלם לפועלים למה משלם לפועל כי הוא עשה לך אישה אתה מי שאתה לא צריך לשלם זה אבל מה יש תמורה פועל עבד אומר טוב אני אני לא יודע נמשיך אולי עוד טיפה אולי עוד טיפה ואין הפרש בין כובש שכר שכי ומי שיכבוש חוקי אשתו ואין הפרש בין אושק שכר או מתעלל עליו להוציאו בבלי שכירות או שייעשה כן עם אשתו עד שיהיה ציאנה בלי מו מה אז מה עושה כל ההשוואות ברמבם מה תוקפם של כל ההשוואות ברמבם אני שואל את הרב מה תוקפם כמו כמו שכובש שכר שכיר הוא יכבוש את את חוקי אשתו אין הפרש בין אושק סחיר או מתעלל צו או שיעשה כן עם אשתו שיוציא בלימו אין הבדל צריך לשלם מצויין זאת אומרת המ המור עכשיו מה המור עכשיו רגע מצוין המור היה בשביל מה מה אני שואל את הרב יש שכר כיר נכון אסור לעשוק אותו יופי יש שכר כלפי האישה מותר להשוק אותה אומר הרמבם לא מה עבור מה הי צריך לקבל תמורה לא כתוב את זה אני אגיד לרב מה שלא כתוב לא כתוב מה כתוב מה כתוב שכיוון שהיה פה חייי ניסו היה אישות היא צריכה לקבל מה מה מה היא צריכה לקבל יש פה עכשיו נוצר פה עכשיו מוסד של של של ביה אני אני מרחיב את זה אני אומר כל המוסד הזה נוצר בגלל הנישואים שנוצרו פה עכשיו זה לא רק הביאה כבייה עבור זה כביכול יש תמורה לאישה זה זה המושג שנקרא היה יכול להיות אבקר נוצר פה סדר בעולם קדוש בעולם אז יש תמורה כל הכתובה זו גדר של תשלום תמורה יכול להיות שיש תמורה ממונית באופן מעשי יש תמורה באופן שיש שטר שהאישה מקבלת עבור הנכונות שלה להיות ם ם עם חתן פלוני אני יודע ש זה קשה רביס אני יודע שזה קשה כי עד היום כולם תפסו כמו שאני תפסתי שיש שתר חוב של האישה שבו אם מנפנפת אתחייב לי לא רבי סי יש דין כטובה זה דין תשלומין תשלומין של חיי קדושה כשיכול להיות גדר אחר לגמרי איך מסתדר שהרב אומר שהתשלום הוא בעצם מקדש אתעניין שייש סברה גם אפוכה שהתשלום הוא מוזיל את העניין היס אתנן מצויין באם חכמים ואומרים שכוח זה בדיוק חיתי את השאלה הזאתי אם זה נעשה בצורה של אבקר אתנן אם זה נעשה בצורה שיש קידושין היה לפני כן קידושין ואחרי זה יש נישואין הנישואין שחלקם באים עכשיו בחיי האישות מזה שהבטא יום הרביעי וכולי הם עכשיו באים בצורה של קדושה ובעבור התשלום הזה שזה בא בקדוש זה יוצר יוצר תשלום אחר לגמרי קדוש כי היה קידושין כי היה קידושין הרב הרב הראה את הרמבם אני ידעתי שהרב ישאל את זה זומר שם אומ שתלו התשלום הוא הוא בא בעטייה של חיי הקדושה התשלום בא בתיו של חייו בגלל שהיה פה קידוש לפני כן לפני כן בגלל השאלה של ה של הרב יהודה שליתה רק שניה אחת הרב ראה את הרשון של הרמבם זה נראה לי מוכח דיה רבי סי מוכח לאדה אומר הרמבם מקור 16 קד מתנ תוירה היה אדם פוגע אישה בשוק אם רצה הוא והיא נותן לה שכרה בועל אותה עליהם הדרך הולך לו מה היה שמה סליחה על כל הדיור הזה רמבם הוא נותן לתשלום של האתנן זורק אותה ונגמר העניין והולך לו ונגמר העניין מה היה באמת התשלום אמור הביה שהוא קיבל אבל אחרי מתנט רבי אשי אין דבר כזה זה לא הביה של זה כל חי הנישואים שנוצרו פה עכשיו בעולם שמכאן באה לך כל חיי היישות עם בקדושה זה זה הכתובה למעשה הכתובה מוכיחה שזה לא עוד מצב של קודם מתן תורה לכן אומר הרמבם בהמשך דברו וזו ה נקראת קדשה מי שנתנה התורה נסרה הקדשה שנאמר לא תהיה קדישה בבנות ישראל הפי כך כל הבול אישה לשם זנות בלא קידושין לוק מורה למה מפני שבעל קדשה לא רציתי להרחיב את זה אבל חשבתי להרחיב את זה יש מחלוקת גדולה בין הרמבם לבין הריב מה של קדישה לפי הרבד זה מזומנת באופן קבוע לפי הרמבם אפילו פעם אחת בלבד כי הרמבם סובר שאפילו פעם אחת בלבד יכול להיות ביאת זנות איך אני הופך את זה לביאה של קדושה כי זה בא בתוך מזכרת חייה נישואין זה שיש לפני כן קידושין ואחרי זה נישואין ומה מבטא את התשלום על על חיי האישות הקדושים האלה הכתובה זה הכתובה באמת שמת בחיי ובחי עדיין אדונו חייב לו כסף האישה שת מא בעלה הא הכוב לא מביה כלום יש בסדר אבל זה לא מת עם זה זה לא חיב להות ח ולא תשלום ורש ורש לא לא לא אכנס ל אני לא איתך אני לא איתך לא איתך מה קורה כן או או או מצויין עכשיו טוב מאוד טוב מאוד למה אי אפשר למחוון רבי עסי עכשיו שכיבו טוב אם זה היה שכוח יוד שואל ש מצולת אם זה היה תשלומן כפשוטו אז למה אי אפשר למחול למה לי בת רב תכף אני אדגיש את הנקודה הזאתי ה מחילה כמו כל חוב רגיל זה לא חוב רגיל רבי סק זה תשלומים שבאים באת ים של קדושה מה תוצאה של הקדושה הם יוצרים את הקדושה נכון ולכן ולכן כשאין את התשלום הזה תקשיבו טוב זה כביכול מוריד את העניין למה להפקרות רק כתובה רק כתובה יוצרת שפה כל המזכרת בין הבע לבין האישה הם מזכרת של נישואים שבאים בקדושת אם מבטלים את זה זה יורד שוב פעם למצב של תנן לא לחינם רבי זי רבי מאיר שהבאתי אותו כדי להדגיש את כל העניין כותב מפורש כל הפוחד לבטול מ2 למנה מנת עכשיו אלמנה זה באמת שאלה הרי זו בעילת זנות למה מי ש פה חט מכתובה מיד הופכים את הבהילה לבנ אזנות אתב לא יודע הם חיים שלא כעוגן הוא מפסיד את סחרה הוא הושק שכר שכיר למה נגעו בנקודה הזאתי כי עיקר הכתובה באה כנגד העניין של הבעילה שלא יהיה הפקרות אל הקדוש שבישראל ולכן כל הפוחד לבטול מ אלמנה מנה זה לא שהוא עכשיו עושק שכר שכיר שהוא הושק את אשתו לא יודע לא משנה לא משנה חבותה הרי זו בהיל הזנות כל הקידושים כל ה סליחה כל הנישואים ושתה הכתובה באים לקדש את חיי האישות זה התשלום רבי סי הוא מקבל קדושה זה כמו שהרב יהודה אומר שכל כל מציאות החיים ביניהם עכשיו היא מציאות של קדושה בזכות מה שרקוב זה שתר הכתובה באמת מה מה מה בסדר הכל הכל יכולים להגיד בג שם לך דעתה או לא אבל בסופו של דבר ז לא שמ לך דעתה בוא נמשיך הלה נמשיך ם ביחד ואם לא שם לך דעתה אז היא חושבת שזה גד של הקירות תנחו עם זה הלאה עד רבה זהה דברי לא היא כבר התקדש רביי אחרי כן אחרי כן יש יש חיים כבר חיי נישואים תשמעו אני אגיד לכם עכשי לאח מ חיים חיי נישואים אין כתובה חייבים לכתוב כתובה למה חושבת אין קדושה חושבת אין קדושה אין נישואים זוג שאין לו כתובה חייבים לכתוב כתובה מה זה משנה כבר נישואים 20 שנה הכל בסדר גמור הם חיים ביחד בלי שתר כתובה החיים שלהם חיים של יורדים למצב של של תומת רוצים את החיי נישוי של הקדושה זה השת כתובה זה מה שהוא מקבל מרים את הגדר של הבעילה הראשונה שהייתה עה לחים זה רק ארי שאוה לקבל את זה לא לא רבי יזי זה מה שצה להגיד מהרגע הראשון כביכול ברגע שהוא קיבל את חייה ה הנישואין האלה באותו רגע הוא כבר יש כבר את ההתחייבות באותו רגע ככה אני טוען באותה שנייה בדיוק עכשיו אם אני צודק בהנחה שלי כן הרב מתיחס רק תלוש עוד המון דברים שלם חמ לא תשלום לא הבנתי לא הבנתי בוה אני אומר שהרב רץ להכיר את זה כתשלום אבל לא נותן להם את כל מסגרת הניסוי לא רק תשלום על התורה גינתה את זה התורה אמרה שיש מואר בתוליה מואר בתולי כשהתורה גינתה מה התורה גינתה שיש מואר בתולים התורה גינתה שיש פה חתמצ זה מה שאומר הרמבם אחרי מתן תורה תורה גינתה שיש חתמצ של חיי אישות אחרים לגמרי מה שהיה קודם קודם זה היה אתנן קודם כל קודם זה היה הפקרות ושולח אותה והולך לו אומר הרמבם הכל הכל הכל זימה והפקרות ואחרי מתנ תרה יש קדושה איך מר הבתולות תדעו לכם אחד שעושה פיתוי אני רק לא רוצה כרגע להחי בזה יותר אבל אחד שעושה פיתוי או אונש רבי ז או פיתוי אונס למה התורה אמרה כמר הבתולות כי הוא הוציא את זה מגדר מואר הבתולות הוא עשה פופה של הפקרות התורה אומרת הפקרות זה הכנס כי אם תחייה בצורה נורמלית לא צריך לשנ את זה באופן מיידי מה כן מבתולות זה הכתובה זה הכתובה וא אני ארכיב את זה עוד דקה עו עוד מילה אחת אני אגיד אני לא שומע את השאלה השנייה ולניו דעתי גם עם כתובה דרבון כשאמרו חכמים שלא תהה קלה בעיניו להוציאה שלכאורה שאלתי חכמים באו לתקן את זה בקצה שלא יהיה מצב ש לא שלא תהה קלה בעיניו להוציאה זה כל מציאות החיים ביניהם שלא יהיה בקלות רבי ס לא יקל בציה שלא יחשוב שפה זה דבר שכילה אחר יד חכמים רצו למסד אפילו עם כתובת דרבנן רצו למסד את חיי הניסוי שלהם ששום דבר לא בקלות חיי נישואין להוציאה לא יהיה בקלות לעניות דעתי זה כל גדר הנישואין מקבל משמעות אחרת לגמרי כך כך כך נראה לי ככה נראה לי באופ באופן פשוט אם אם אני צודק כן הרב יאיר מה מה מה כי כי כי אני חושב אני אסביר אני אסביר לא אתה צודק גם רב ישון למה זה ב זה גם כל חיי ישו בשרם גם כלפי אלמנה כורה נכון זה מה שאתה שואל אני חושב שם שהביטוי לזה שיש מצב של של א הפקרות או לא זה לא בא במצב של של של המנח גם שם יכול להיות גם שם יכול להיות אבל דווקא בגדר הזה של של הבטולה ששם אנחנו רואים את ה את החידוש של חיי האישות שיש בין בין הבעל לבין האישה במיוחד אצל האישה שזה בא בצורה של קדושה כ הרי כרי מפותה ונוסה זה בא בהפקרות אצל בטולה נכון אז איפה בא קדושה אצל דווקא בבתולה ההדגשה הזאתי שהתורה חילקה בין אונס ומפתה לעומת חיי ניסו כמו הר הבתולות זה בא בדיוק בנקודה הזאתי ן יהו דעתי מה מה מה ברור ברור ברור ברור בסוף אני מסכים תראו מאלמנה אתם שואלים מצויין ואז תגידו לי נכון מצד העניין של של הביאה כל ביאה גם הצל המנה יכולה להיות ביד זנות אני מסכים אני מסכים אבל אבל אבל כאני כשהתורה מי שאמר שיש כדר של של דושה בחיי הנישואין זה הכל בא סביב עניין כתובה דאורייתא מואר הבטולות הכל התחיל מגדר המות אחרי זה באו חמים ואמרו אוקיי אולי כתובה לא דאייה דרבנן אבל זה יצא מהנקודה למה כי אני חושב שיסוד כל חיי האישות בגדו שבאים סביב העניין של מואר הבטול מה כ כי גם כי גם שמה גדר של של עוד פעם עוד פעם תקשיבו טוב בסוף הכל יכול להיות גדר של הפקרות גם בבתולה וגם באלמנה גם בתולה אני באתי להסביר עכשיו לא באתי להסביר הכל יכול להות ואם יהיה מחילה גם אצל מה בדיוק גם זה גם שמה יכול להות הבכירות א אין שום ספק הרבודה מגדיר זה יש מדרגות בהפקרות אבל אבל איפה נוצר הרעיון זורז עוולה יש בזה מש הרבה יותר הוא עשה כלי אדם היה יכול לקחת אותה לשוך אותה לות בשולה ואחר כך להוציא כלום זה באמ הרב מסביר את זה יותר טוב ממני יש יש פה גדר אב אני חושב שגם התורה גינתה את כל איפה היא נתה את זה בבתולה ולכן גם האונס והמפל הכל מסתובב סביב הנקודה הזאתי בעיקר מה שרציתי רבי יש לחדש בשיעור זה כן כו בעצם להגיד שתשלום זה לאזה לא מצ התחייבויות בין אנשים זה תקלה חכמים שניסים זה תשלום אפר ו מצוין תפסת מצוין כל מה שבאתי לחדש שאם עד עכשיו חשבנו ש באדורה הפשוטה של שטר כתובה זה שטר חוב אם מה שאמר החתם סופר שנוצרו פה שיעבודים שהשיבו הו דאורייתא הכתובה דרבנן אי אפשר להסתכל על הכתובה רק ברובד הזה רובד הכתובה זה רובד של שטר שיצר מציאות מחודשת בעולם בין הבע לבין האישה במציאות המחודשת הזאתי יש בעבורה תשלום שנקרא קטובה שבתוך זה יש כל מיני התחייבויות כאלה ואחרות זה מה שרצי להגדיר אם אני צודק בקדור לא אני רבי יז לניו דעתי זה הרי מגש זה הרי מגש זה הרמבם עכשיו זה ברור גם למה חשבו לפתוח את מסכת כתובות דווקא בבתולה נישאת ביום הרביעי שאם יהיה ותת בתולים יבוא לבית דין מחורת בבוקר הכתובה מה ההגדרה של כתובה תסתכלו בדף נד נז תסתכלו תסתכלו יש שמה שתר יש לכתובה גם אלמנטים של שטרות זה כאן זה בגמרא במצי בדף יז שטר שטר כ שטר ן אדים יש תופץ ויש טורב לא כנס ל דיני שטרות זה לא כתובה זה השטר שבכתבה מה זה הכתובה רביס יש שני תי דינים יש כתובה ויש שתר כתובה שתר כתובה מבוארים בכל מיני סוגיות כתובה מבוארת פה אצלנו במשנה זה כתובה באמת שבתולה נישאת ליום הרביעי ואם יש לו טענת בתולים והוא אומר רבותיי אני לא נותן לא משלם כתובה למה אני לא משלם כתובה כי החלק הזה של האיסורים הוא היה בתפיסה בשבילי חלק של קדושה ופתאום החלק הזה נשאר באיסור אני לא רוצה לתת כתובה זה מה שחכמים אמרו יש לכתובה אני חוזר לתחילת השיעור שלוש אפשר לחיי הניסוים שלוש אפשרויות יש חלק של נפשות אישה שנמצאת עם אחרים חייבת או סקילה או חנק יש יש חלק ממוני זה התחייבות ממונית כמו כל שטרות אחרים יש לכתובה חלק איסורי היסוד של המילה הכתובה זה תשלום עבור זה שלא יהיה פה איסור אני לא רוצה לחיות באיסור בשביל זה אני מוכן לתת כתובה רק בשיל הדבר הזה שלא יהיה פה אתנן שלא יהיה פה הפקרות אלא שיהיה חיי אישות בקדושה הוא מתחתן ופתאום מתברר לו שהוא חי באיזור אומר סליחה אני לא נותן על זה זה כתובה אין התחייבויות חכמים אומרים החלק הזה הוא לא עכשיו הוא לא רב איתה כרגע אם הוא יתן לה 200 או מנה אם זה מקח טעות או לא זה סוגיות שמופיעות הלאה אומר לקחתי אך בטול בטולה מה פתאום את אלמנה מה זה מקח טאוס אני רוצה להריד ואז היא אומרת כנגדו ויש ספק ויש בורי ויש שמע זה ממנס חכמים אומרים האמצאה של כתובה זה המצאה מצד הפן האיסור לחיות בקדושה ואם אנחנו רואים שאין פה חיי קדושה כי ה עשתה מעשים שלא יעשו בין האירוסין לנישואין אנחנו נגרום לו לא רק שלא ישלם את הכתובה זה ודאי שלא חית בכלל כי החית באיסור על הצד שזה איסור אם ספק אחד וכולי ולכן רשי אומר פה כל ההדגשה של רשי בתחילת בתחילת הפרק שלנו לכן תקנו שתנסה ברביעי שאם זו טענת ביתולים מה מה המשמעות של הטענה טענה ממונית לא ישכים לבית דין ועודדו ז ואם יש שרות בנדים יש לחות שמ התפייס דתו קמנה מה קמנה אם הוא רוצה לשלם את התקופה מ זה לא עזבו את הכתובה ככתובה החיים שלהם חיים באיסור זה הכתובה באמת שאר הכתובה שאר הדינים זה ממשיך הלאה ולכן אומר רשי שזנתה תחתיו ונאסרה עליו וממילא גם הכתובה אין המשמעות כי איא מזינת תחתיו והכתובה באה בשביל חיי היישות בקדוש שביניהם אין לה משמעות אז ממילא ודאי שאין פה דאי שאין פה כתובה אבל יותר רה מכך חיי הנישואים שלהם הם באיסור זה הכתובה באמת ולכן אומר רשי בתה מתוך שבו לבית דן ברר הדבר יצא הכל עכשיו לניו דעתי גם ברור למה רשי מדבר גם על ישראל ולא רק על כהן או פחות מבת ג' כי רשי רוצה להסביר לנו מה זה המושג שנקרא כתובה כתובה זה כלל ישראל באשר הם חיים בקדושה ועל זה הוא שלם את את ההתחייבויות של הכתובה אין את זה יש חיי איסור חוזרים אומר הרמבם למציאות של קודם מתן תורה על זה אנחנו לא נהיה מוכנים אחרי זה מה הפרטים של הכתוב ושאר הדברים לא יודע איך לקרוא לזה הפרטים הפרטים של הכתובת תסתכלו עלאה במסכת מה זה נישואין זה מהמשנה שלנו כן ש הרב ה באמת עיקרון שרוים המון מ את המילה תשלום יוצ חדה בין הממ לבין נות עשה ד כל מה שרואים בפחים ח ודווקא אם הר מתחבר ולא יגיד התחיבות העיקרון צ הרבה יותר מובן ם באים למסד חי ניסואים זה לא יהיה באים לכים איך שתבין את זה תחשוב על זה אין שום בעיה לא בסדר נקרא לזה א בסדר כל אחד יתפוס איך שהוא רוצה רק תתפסו שיש פה צבי דינים יש כתובה ויש שטר כתובה זה מה שחשוב לי ים מה מה מדבר על הנות כ התחיבויות מדבר על המילים ד לא כל התחייבויות לה זה אווים בסדר אבל אבל זה דברים שהם זה באים בעקבות אם הם יחיו אז יהיה את כל הדברים האחרים אב קודם כל וצה לראות שם יכולים לחיות ביחד אם הם חיים אם חיים באיסור הזה אין פה לא עשינו שום דבר לא התחלנו שום דבר טוב אפשר לראות את זה גם רי לאט שסיבת הב לא נכון טעות בכלל שאני אמרתי תחת החופה אח זה לא הרכב עכשיו עבר תמונה לא כל כל המציאות של הנישואים שלנו בכלל לא מתחילה