ליל התקדש החג - שיעור לפסח - הרב יהושע שפירא

טוב שלום לכולם בליל הסדר ו יומו ולילו יומו הכוונה לד ולילו לטו [מוזיקה] אנחנו מצוים עניין מיוחד במינו שאין כדוגמתו בכל השנה כולה שהיום אנחנו מקיימים למעשה שני שליש ממנו ברוב אדות ישראל ועוד שליש רק בדרך מוגבלת ביותר יותר זה שביום אחד אומרים שלוש פעמים הלל בזמן שהיה מקדש קיים אמרו הלל על קרבן הפסח לאחר מכן בבית הכנסת פעם יחידה בשנה אומרים הלל אחר תפילת רביית ופעם שלישית אומרים הלל בהגדה יש מקום לבחון את שלושת האללים הללו מה יחס ביניהם ומה ראו על ככה ומה הגיעה אליהם שוא באותו יום עצמו אומרים שלוש פעמים הלל בשאר א ימות החגים והמועדים יש לכל היותר פעם אחת כ אנחנו רגילים שנשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות מטבילים פעם אחת ובלילה הזה שתי פעמים אבל שבכל המועדים אומרים הלל פעם אחת ובלילה הזה שלוש פעמים זה מופלג ביותר שלוש הפעמים הללו יש בהם מחלוקות רבות ודעות מגוונות בין רבותינו יש המון המון שיטות בעניין הזה שלום ודה רבה יש המון שיטות בען עניין הזה ויש לעניין הזה השלכה להלכה של ימינו שלא ניגע בה בכלל אולי רק נזכיר פה ושם וזה להלל בליל יום העצמאות אני רוצה להתחיל מ אותם הלילים ואולי להתחיל מהלל שעל קורבן הפסח נתחיל במקור קורבן הפסח נכנסים שלוש קתות כידוע כלומר עומדים הנציגים של חבורות בכל חבורה יש מאות אנשים שחוו יחד נמנים על אותו קורבן ואחד בשם כולם נכנס להקריב את הקורבן עומדים כל הנציגים עם הבהמות ממלאים את האזהרה כש מתמלאת סוגרים כת ראשונה מקריבה פעם שנייה ופעם שלישית ובלשון רשי מצינו שני כיוונים לא הבאנו אותם כאן א מי אומר את ההלל בקורבן הפסח במקום אחד רשי כותב שהלוים אומרים את ההלל ובמקום שני מה שמע מדבריו שהכיתה אומרות את הלב נכנסת כת והיא אומרת את הלב הרבי מלובביץ' העריך כמה פעמים לבאר דעתו ש כוונת רשי כשנכנסת כת אין הכוונה שהכתה אומרים את ה לל אלא שבזמן שלושת הכתות כנגד כל כת וכת אומרים הלויים את ההלל ולשיטתו ההלל נאמר רק על ידי הלויים אבל הגריז שהיה בערך בימיו של הרבי קצת קדם לו סבור שיש שתי אמירות הלל על קורבן הפסח אחד על ידי הלים ואחד על ידי העם על ידי הכתות עצמם ונקרא אולי קודם את דבריו במקור מספר חמש נראה מוכרח ומבואר וזה בשיטת רשי סביר ד באמת תרי דיני איקה בשחיטת הפסח חדה הדין דעל זבחי שלכם המור גבי חצוצרות קרבין גם זוכת הפסח רבינ מני גם זוכת פסח כלומר יש שירה על זבחי השלמים זבחי ציבור ו הפסח למרות שהוא קורבן שיש בו אלמנטים של קורבן יחיד שהרי כל אחד מחוייב להביא את הקורבן זה לא קורבן שהציבור מביא מכספו ועולה על גבי המזבח אלא כל אחד תודה רבה כל אחד מחוייב להיות מנוי על קורבן ובכל זאת אנחנו מרבים גם את קורבן הפסח לעניין השיירה על הקורבן מפני שיש בו צד שהוא קורבן יחיד וצד שהוא קורבן ור אנחנו נעסוק בזה גם בהמשך ובאך יבויה נכלל גם דין חצוצרות גם דין ש של קורבן הנאמר על ידי לביאים כמו כל הקורבנות הנכללים באח קרה כלומר כל קורבנות המועדות שהם קורבנות ציבור נכללים במקרא הזה שיש בו חצוצרות שיירה וגם את העלה ועוד איקה בפסח דין מסוים של אמירת הלל שטעון הלל בעשיו כלומר מלבד הדין של הביים יש דן נוסף וכמבואר בפסחים דף צ בואו נחור רגע למקור מספר אח אומרת אה לא צילמו לי נגיד את זה בעל פה המשנה בדף צה בפסחים אומרת כמה ענינים שנחלקו פסח ראשון מפסח שני הנושא שנוגע לענייננו שבפסח ראשון אומרים הלל על אכילתו ובפסח שני אין אומרים הלל על האכילה ההלל הזה בדרך שאנחנו נלך אמרנו שיש דעות רבות ושונות אנחנו נלך בדרך מרכזית בעיקר בדרכו של הרטבה שגם כך בדרך כלל פוסקים להלכה אנחנו את ההלל של האגדה אומרים כהמשך להלל שנאמר על אכילת קורבן הפסח והמשנה אומרת שבזה נחלקו פסח ראשון פסח שני בפסח ראשון אומרים הלל גם על האכילה ובפסח שני אומרים הלל רק על העשיה אבל לא על האכילה ואם כן הדין שאומרים בפסח ראשון ושני הלל על העשייה אומר כאן הגריז ו כבוא במסכים דף צה אפשר ישראל שוחטין את מסריהם ונותנים את לולבי הן והן אומרים הלל עוד נראה את הגמרא הזאת בהמשך וסביר הלל לרש דשני דינים נפרדים הם לגמרי הדין דפסח טעון שיר הנאמר בקר דעל זבחי הודין בפני עצמו וזה דווקא לבים כמו כל שיר של קורבן והדין המיוחד שיש בפסח שטעון הלל בעשייתו הוא דין בפני עצמו שנו שייך כלל לדין שיר של קורבן רק הוא אמירת הלל באלמה כמו הלל ששעת אכילה זה לא אותו הלל אבל כמו שבשעת הכילה אומים הלל והוא לא קשור לביאים שהרי הלים בכלל לא נמצאים בשעת אכילה כל חבורה מוצאת למקום ואוכלת שם ואומרת שם את ההלל כשם שהיא אומרת בשעת האכילה כך היא אומרת בשעת הקרבה וזה מה שלשון הגמרא בואו נחזור לגמרא במקור א' שואלת הגמרא מנין אנחנו יודעים סימו לי רק חלק טוב הגמרא שואלת מנין אנחנו יודעים ש א שבפסח שני פטורים מ להגיד שיר על האכילה אומרת הגמרא מנני מילי או תודה רבה מנני מילי אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בו צדק אמר קרא השיר יהיה לכם כליל התקדש חג זה פסוק בישעיהו שפירושו על פי הירושלמי כאן וכך אנחנו נלך גם רשי בישעיה אומר כך אם כי יש חולקים שהנביא אומר לישראל אתם רואים את סנחריב שבא על ירושלים דהו לכם שהוא עומד ליפול וכשהוא ייפול אתם תשרו שיר בשמחה כל כך גדולה כמו ליל התקדש החג מהוא ליל התקדש החג אומרת הגמרא ליל התקדש החג לילה המקודש לחג טעון הלל לילה שאין מקודש לחג אין טעון הלל פעם אחת בשנה אנחנו אומרים הלל בלילה וזה בליל פסח ואומר הנביא סליחה ברוך אתה אדוני אלנו מלך עולם שהכל יהי בור אמן ואומר הנביא כשיפתח אתם תשמחו כמו בלילה המקודש לחג כשאתם אומרים שירה זה לשון הפסוק עשיר יהיה לכם כליל התקדש החג כמו השיר שבליל תקדש החג כלומר כמו ההלל שאתם אומרים בחג ובפסח שני אין חג וממילא לא אומרים בו הלל בלילה וכך לומדת הגמרא שואלת הגמרא ומה הטעם שאומרים על על סיית הלל על עשיית הקורבן כן אומרים הלל מביאה הגמרא שני תירוצים א בטעות לא צרמו פה אני אדבר רק על התירוץ השני אומרת הגמרא בתירוץ השני אפשר ישראל זה הלשון שמביא הגריז פה אפשר ישראל שוחטים את סחיה ונוטלים את לולבי הם ואינם אורים עלם ולכן יש הלל בשחיטת הפסח אומר הגריז כמו שיש הלל בשעת האכילה והלל בשעת אכילה הוא לא שייך ללוים הוא שייך לכל ישראל כך יש הלל בשעת עשיית הקורבן בשעת שחיטת הקורבן והלל הזה שייך לכל ישראל והראיה שהגמרא מביאה השוואה בין הלל של הקורבן קורבן הפסח לבין הלל של נטילת לולב וכשם שהלל של נטילת לולב כל ישראל אומרים אותו ולא רק הלויים כך הלל של הקורבן שיך לכל ישראל ולא רק לביאים וכך הוא מדקדק מלשון רשי יוצא מדבריו שעל הקורבן יש שני ללים שנם אומרים באותו זמן שוחטים את הקורבן הלוים אומרים הלל מדין דאורייתא שעל כל קורבן של מועד אומרים עלי וחוץ מזה באותה שעה אומרים הישראל עליהם מפני הסרה ש מובת בגמרא אפשר ישראל שוחטים בשחל ונוטלים את לול בהן ואינם אומרים עלי אנחנו נלך בדרכו של הגריז שבאמת יש פה שני אללים וישראל אומרים הלל בשעת הקורבן אלא שהגמרא הזאת שמביאה גריז וכאן לא צולמה דרושה יון מה בדיוק הגמרא רוצה להגיד אפשר ישראל שוחטים את סחיה ונוטלים את לוהן ולא אומרים לל אפשר לא אפשר למה לא מה מה אברהם הלך בלי כיפה פשיטה לא ברור העניין הזה רשי מפרש עושים מצווה אבל הדבר צריך ברור נכנסים לסוכה בלילה הראשון שלך של חג הסוכות נכנסים לסוכה זה מצו מדאורייתא לאכול שמה כזית ראשון אומרים עלל לא ן התייחדו הפסח בשחיטת ו הלולב שומרים עליהם עלל אומר ההדרת רעיון מופלא בעיניים אומר ההדרת יש פעמיים בשנה שישראל נקלים לבית המקדש ביחד באותם השעות ממש פעם אחת בפסח פסח הכוונה לייד בניסן ופעם שנייה בטו בתשרי ביד בניסן בשם הקרבת קורבן הפסח טו ותשרי מפני שמעיקר הדין הנתינ דוק במקדש וכל ישרא בא למקדש כדי ו ולה לשמח ושמחתם לפני השם אלוקיכם אומר הדרת שיעלו כל ישראל למקדש במועד ולא יאמרו לב זה בלתי אפשרי ההתקלות של כל ישראל לפני השם היא וודאי הזדמנות שבה אומרים הלל זה לא דומה לסוכה סוכה כל אחד בביתו זה גם לא הלל של הלולב שלנו זה הלל של לפני השם כשכל ישראל מתכנסים לומר לשמוח לפניו אלא שאם כן אנחנו מקשים מהגמרא שלנו עצמה בפסח שני אומרת גמרא על אכילת הפסח לא אומרים הלב אבל הקרבת הקורבן אומרים עליו הקרבת הקורבן של פסח שני היייתה בהכל של כל ישראל לא רק הטמאים לנפש אדם שלא זכו להקריב קורבן פסח ב בחודש הנכון בניסן ניתחו באים קומץ אנשים שהיו טמאים ומקריבים והמשנה אומרת שבפסח שני על הקורבן אומרים עליהם אבל לא היה הכל לכור קשה להדרת של או שהיה מה השמה של שפס או אני רוצה ללכת עוד צעד בכיוון שאתה אומר כלומר כיוון שזה השלמה של פסח ואף על פי ש באכילה שלכאורה זה גם השלמה של פסח לא אומרים לל אומרים בראשון לא אומרים בשני בהקרבה כן אומרים בשני אפשר לומר ש גם באכילה היה ראוי לומר ויינו אומרים לולי מיעוט מפורש בפסוק אשיר יהיה לכם כל להתקדש החג דווקא בחג ואם לא אז לא אבל אפשר אולי לראות בזה גם רובד יותר פנימי עד יש את המיעוט על השחיטה השחיטה לא היייתה בליל התקדש החג השחיטה הייתה ביום זה לא חג רק ליל התקדש החג החג הוא רק מצת הכוכבים בן השמשות אבל השחיטה הייתה במנחה אז המוט לא שייך זה התירוץ הראשון שבגמרא שלא הבאנו שהמיעוט ממעט רק את הלילה לא ממעט את היום התוצאה כשעליה מדבר העדרת היא שבאמת יש שתי התקלויות בשנה ואי אפשר שלא להגיד בהם הלל השאלה מה הסיבה למה התורה מצווה כך שיש ש קלויות בשנה כדי להבין את זה אני רוצה לפתוח עוד שאלה בעצם חג הסוכות לא נמצא במקומו הרי התורה אומרת בפירוש מה הטעם למצוות סוכה יש שלוש מצוות בתורה שנאמרו בפירוש טעמן ציצית תפילין וסוכה בפוסקים כתוב שבמצוות האלה צריכים כוונה כי התורה אומרת מה הכוונה והתורה אומרת כי בסוכות הושבתי בני ישראל והוציא אותם מארץ מצרים אבל מתי יצאנו ממצרים בטו בניסן לכאורה חג הסוכות היה צריך להיות בטו בניסן הגמרא מתרצת שלמה זה עבר לתשרי כי בניסן כולם יוצאים מהבית אל הסוכה יוצאים לשדות להתחיל קציר זמן קציר שעורים וכל הטיפול בשדות בקיץ אז כולם יוצאים מהבית מבית קבע לבית הראי אז אם אתה יוצא גם כן אין משם ראיה שאתה עושה את זה בגלל ההשגחה האלוקית שהייתה ביציאת מצרים כשכולם נכנסים הביתה בתשרי ואתה יוצא סימן הדבר שאתה עושה את זה לשם שמיים טוב עדיין זה לכאורה תמוח רק בשביל להראות שאני עושה את זה לשם שמיים אני שם את זה בזמן הלא נכון אלא נראה לומר שיש כאן בחג הסוכות עוד דבר עמוק שיש להרחיב בו ופעם הרכבנו נדמה לי שנמצא באתר גם שיעור שלם על זה אבל כרק נמר בקיצור נמרץ כשם שהיום והלילה הם פעמיים 12 שעות שיוצרים 24 והיום השו יש שתי אפשרויות אתה יכול או לראות 24 שעות או לראות 12 וכשאומרים לך 8ה ביום שני בת בניסן אתה עדיין צריך לישן אם זה 8ה בערב או 8 בבוקר יש שני שה גם במהלך השנה יש חצי מוהר וחצי חשוך היום והלילה של יממת השנה ובין יש תאריכים שם אותו זמן בדיוק למשל טו באב וטו בשבט זה אותו תאריך אם אנחנו מסתכלים על שישה חודשים כפרק הזמן הנידון בתוך פרק זמן של שישה חודשים מראש חודש ניסן עד ראש חודש תשרי חל טו באב בדיוק באותו זמן שבחצי שנה המקבילה חל טו בשבט שניהם נוגעים לדיני האילנות ולא נעריך בהם היום כאין זה טו ותשרי וטו בניסן זה אותו תאריך בדיוק בחלק החשוך ובחלק המוהר של השנה ובעצם ליציאת מצרים יש שתי השפעות על השנה כשעם ישראל נהייה לעם את דודים הקשר בין הקדוש ברוך הוא לישראל אז כל ישראל מתקבצים לפניו יתברך אלא שיש לזה שני צדדים זה אותה מטבע זה אותו יום זה על אותה יציאה באותו תאריך אבל יש לזה שתי פנים פן אחד זה הלקיחה ממצרים היציאה מעבדות לחירות והפן השני זה שאנחנו אצלו יתברך ואיתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לם הפן הראשון הוא בפסח פסח בעצם עוד לא נגמרה הגאולה שהרי ביום האחרון של פסח אנחנו אומרים שירת הים על קליון המצרים בקריאת ים סוף ועד אז אנחנו יוצאים חוזרים מצרים רודפים אחרינו ועוד אי אפשר לומר שלגמרי יצאנו מעבדות לחרות החג הוא לא חג התוצאה אלא חג התהליך תהליך היציאה זה פסח והתוצאה של אותם ימים בדיוק זה סוכות התוצאה היא שאנחנו בצל כנפי ח חסאן התהליך הוא התמודדות שאנחנו יוצאים מעבדות לחרות קורבן הפסח מדבר על לידתנו כעם להשם אלוקינו ואנחנו עכשיו בתהליך היציאה אני אפילו לפני אבל ה שחיטה והדם שאנחנו שמים על על המזוזות זה ההתמסרות שלנו לצאת עוד לא יצאנו אפילו ואילו נטילת הלולב זה שאנחנו כבר אצלו אנחנו שמחים לפניו אנחנו בצל כנפיו וזה שני צדדים של אותה מטבע ובשעה הזאת שהוא מוצא אותנו מעבדות לחרות ולוקח אותנו לא לעם זה שעה שכל ישראל מתכנסים וזה פשיטה שומרים עליהם וזה לא הל על הדת שלא אומרים עלל זה לא הלל הרגיל של כל אחד בביתו זה הלל של כלל ישראל ביחד וזה מה שהגמרא אומרת התוצאה היא שזה על הקורבן ועל הלולב אבל הסיבה היא שזה היציאה ממצרים ו החסות בצל כנפיו מה קורה בפסח שני פסח שני זה בעצם חג מוזר מאוד מה פתאום באים אנשים מבני ישראל ואומרים היינו טמאים תעשה לנו עוד תאריך וכי אם מישהו בגלל פיקוח נפש חילל שבת נותנים לשבת ביום ראשון אם מישהו בגלל שהיה בדרך לא יכל לשבת מסוכן נותנים לו עוד מצווה בזמן אחר מ מי שבה כזאת חוץ מפסח שני ועוד רגע נראה עוד רעיון נוסף אבל פסח שני אומרים הטמאים לנפש אדם הרי כאן מדובר על היציאה משעבוד מצרים להיות עבדים להשם אלוקינו אנחנו יכולים להישאר בחוץ אם אני חלק מעם ישראל ממצא אחת לא זכייתי בסדר אבל אם אני הפסדתי את עצם היציאה אז אני בחוץ אמר להם הקדוש ברוך הוא אתם צודקים תיכנסו פנימה והם מלמדים גם על אלה שטמ גם ב פסח שני שלעולם שוכן איתם בתוך טומאתם ם מייצגים את כל מי שטמ שגם הוא בפנים ולכן כיוון שיש כאן את אותו מעמד שהוא הסיבה לעקל שזה היציאה מתחת יד מצרים והכניסה בצל כנפיו של הקדוש ברוך הוא שזה אותה סיבה לקורבן פסח ולולב וזה שייך גם בפסח שני ואדרבה זה מתחדד בפסח שני עוד יותר ל שלמת העניין בואו נראה את מקור מספר שש ירובעם בן נבט באמת קשר את חג הסוכות לחג הפסח ואומר אם יש פסח שני שמפני שעל ידו אנחנו יצאנו מעבדות חירות וקרנו ברית ם הקדוש ברוך הוא בדמה החיי אז גם סוכות ישני בדיוק הקשר שבין קורבן הפסח ללולב ספר מלכים ויסי רובם חג בחודש השמיני ב15 יום לחודש מה זה החודש השמיני חשמן 30 יום כל אחרי סוכות בדיוק כמו פסח שני הוא עשה סוכות שני כחג אשר ביהודה הוא עושה אותו חג מקריב קורבנות כמו חג הסוכות נכון אנחנו ודאי לא שותפים לזה אבל הסברה שלי רובם שלא הוח ק מותה זה שיש מקום לדמות את שני הדברים ואיזה צד של דמיון אנחנו רואים בהלכה שהגמרא אומרת אפשר ישראל שוחטים את מסריהם ונותנים אתול בהן ולא אומרים עלהם אז למה באמת לא למה לא עושים סוכות שניות ברוך אתה אדוני או שכל הלכתי כבר קודם שכחתי שמחתי ע זה וך שם כבד מלכותו לעולם וד וד רגע נגיע לזה בניין ההלל אבל רק לשאלתך כיוון שפסח זה התהליך של היציאה והיא מהפכת אותנו מלהיות חלק מהעם המצרי להיות עם ישראל או הניס אלוקים לקחת לו גוי מקורב גוי אבל סוכות זה כבר כניסה כפני השכינה אחרי שאנחנו כבר חלק וממילא זה התורה לא קובעת פסח שני אם כן הפסח הליל הראשון זה על הקורבן שאנחנו התמסר לבוא בברית דמים ואמר לך בדמי החיי דם הפסח וי שם גם דם המילה ונכנסנו יצאנו משעבוד מצרים נקשרנו לקדוש ברוך הוא עוד לא בצל כנפיו זה הצד השני של המטבע זה אותו יום אבל הצד השני של המטבע ועצם היציאה הזאת זה קורבן זה הלל בפני עצמו הלל השני זה הלל שאנחנו אומרים ב בית הכנסת מקור מספר שבע תני רבי שמעון בן יוצדק זה אותו רבי שמעון בן יוצדק של הגמרא שלנו דיני ההלל ביד טו המר הדאטה שלהם זה רבי שמעון בן יוצדק יש עוד גמרא בכין גם בשמו אותו דבר במסכת סופרים רבי שמון צדק אומר ימי 18 ולילה אחד יחיד גומר בהן את ההלל כלומר במשך השנה יש 18 ימים שיחיד גמר בהם את ההלל ולילה אחד ואלו הם שמונ ימי חנוכה ויום טוב של הצרת כמר שבועות יום טוב הראשון של פסח ולילו שאמרנו וחג לא כתוב כאן כמובן זה שמונת ימי החג מה בחג הסוכות גומרים אתעלל כל שמנה ימים בחג אח גם לא תרגל 18 זה שמנה של שה של חנוכה שה של סוכות שבועות ו יום הראשון של פס חוץ זה ו חר פ טו ל ה 21 יום ושתי לילות מצווה מן המבחר לקרות את הלל ושני לילות של גלויות ולברך עלינו למר בנימה לקיים מה שנאמר נרש חדיו ועכשיו אומר המסכת סופרים הו כשהוא קורא אותה בביתו אינו צריך לברך שכבר ברך ברבים מה הכוונה שיש עלל שלישי הוא ברך ברבים בבית הכנסת בלילה של ליל הסדר ברך ברבים הכוונה בבית הכנסת הוא בא הביתה אומר הליל פעם שלישית מה הליל השלישי באגדה באגדה אנחנו אומרים עליהם ועל זה לא מברכים מה קורבן פסח בחת צהריים יורד הלילה אומרים מבית הכנסת והשלישי בהגדה על אכילת הקורבן הם היו הולכים בוודאי בבית שני היו הולכים לבית הכנסת את התפילות תיקנו אנשי כנסת הגדולה בתחילת בית שלי וכאן יש מחלוקת הרמבן סובר שמברכים על הלל בתוך האגדה למרות שמסכת סופרים מהשמה שלא כך הרית שהוא הדעה המרכזית שככה אנחנו נוהגים א מביא את דבריו וחולק ויש מן הגאונים אני במקור מספר שתיים יש מן הגאונים נוחי נפש שאמרו לפי דרך זה כי כשאדם אומר האגדה הוא מגיע עד הללויה חייב לברך קודם שיאמר הללויה ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו מצות וציונו לגמור את ההלל כי איך יאמר הלל גמור בלילה הזה שהוא יקר ולא ברכה וכן ת הרמבן זל וכן היה עושה מעשה וכבר נזכר דרך זה לפני הגאונים רב צבח ורבי גאון ולא הודו לדבר כלומר כבר גאונים היה לפניהם את השאלה למה לא מברך אמרו לא לא מברכים וכי מעיין בקושטא דמילתא כול הי לא מחווה אם תעיין ב בדברים היטב תראה שזה לא נראה מה שאומר הרמבן וגם אנו לפי דרכ ירושלמי שאמר שם שאדם חייב לגמור את ההלל בזמן הזה בית ימים ובית לילות ואומר אותו בנעמה ואומר גם כן בירושלמי שומר אותו בבית הכנסת ועוד כיוונת עיקר זה לא שומר אותו גם בבית כנסת וממי יצא ידר חובה כמו שראינו בסוף מסכת סופרים ועוד כיוון עיקר זהו תחילתו מן הללויה לו עבדי השם עד למומים שהוא לשעבר הללו עבדי השם ולא עבדי פרעה וכן בצאת ישראל ממצרים כלומר בעצם מה קורה את ה את שניי המזמורים הראשונים שבעל ללו עבדי השם ובצת ישראל ממצרים אנחנו אומרים עוד כחלק מהמגירה אחרי צפון ברך אנחנו אומרים רק אחרי זה את ההמשך אבל אנחנו לא חוזרים על שני המזמורים הראשונים אז שואל הרטבה אאך לא אמרו במשנתנו שפותח על ב את העל כמו שאמרו שדורש עליו מערבים עובד אבי עד שגומר את כל הפרשה וכמו שאמרו ברביעי גומר העלי את הלל אשת פתיחתו לא שנינו גמרו שנינו כלומר אומר הרית לפי דברי הרמבן שזה הלל גמור רגיל אז היה צריך לומר שעל שנייה דורשים רמי עובד י כמו שאנחנו דורשים אבל גם שאומרים עליו פותחים את העל ושעל רביעי מסמים את הלל כי בעצם אתה אומר זה לל אחד ארוך אם זה עלל אחד ארוך אז צריך להגיד שעל שני כבר פותחים אותו ואיך לא אמרו את זה לכן או נראה עוד ועוד מה ששנינו רביעי גומר עליו את הלל ומר עלי ברכת השר עד שנחלקו מהי ברכת השיר אחד אמר יהללוך ואחד אמר נשמת כל חי יהללוך זה מה שאנחנו משימים את ההלל תמיד ונשמעת כל חיי זה באמת מה שהרבה קהילות אומרות בליל הסדר שואל הריצו מה זה אומר ליו ברכת השיר ול כיוון שגמר הלל ידוע הוא י ללוכה היה לו לשנות ולברך עליו לאחריו ולמה אמרו אומר עליו ברכת השיר איך אתה אומר בסוף נשמת אם זה הלל צריך לסיים אותו ביה ללוך ככה מסיימים הלל גם היה חלל הדעת שנשמע את כל חי ברור שזה יה ללוכה אלא אומר הריצה זו השיטה פשוטה ודאי אין הללויה נאמר על שני ולא לנו על רביעי מטעם חובת הלל כל זה לא נאמר מתחת חובת ה אלא כדרך שיר שתיקנו על כל עניין בפני עצמו כפי מה שהוא זה שירה זה לא הלל לכאורה קשה ל הרצה הרי הגמר הה אומרת שטעו נלל על ברכתו זה הראשון טעו ללל באכילתו סליחה לא באכילתו ומתי זה אכילה עם האגדה אז אם כן תהו לל משנה מפורשת אומר הרצו לא זה שני אללים הלל אחד בבית הכנסת והוא ה חיד בכל השנה זה הליל על הניסים למה מפני שאף פעם לא היה נס בלילה אז לא אומרים הלל בלילה אומרים הלל כשחל הנס בחנוכה מתי אומרים הלל כל המלחמות של יהודה מכבי נגד היוונים היו ביום ה הלל נאמר על הניסים שהקדוש ברוך הוא עשה לנו אומרים לל ביום כל החגים אומרים הליל ביום היום הוא עיקר הזמן אבל בליל הסדר יש משהו יוצא דופק מתי בעצם הוקע פרעה עד שוא אמר אני מוכן לשלך את העם בלילה אם בלילה נעשה נס אז יש פה דין מיוחד שצריך להגיד על הנס ולילה למה אומרים הלל גם ביום בגלל קדושת היום לא בגלל נס בשבועות היה נס לא למה אומרים הלל קדושת היום אז בפסח ביום אומרים על קדושת היום למה אומרים בלילה על הנס בסוכות גם הן נס קדושת היום מה להגיד שזה נס ומה תגיד למן דאמר שוכות א ממש היו אז לא אומרים הלל ושמיני הצרת שלא היה בוא קח את שמיני הצרת לא היה מעמד הר סיניא אם תגיד שגם זה נקרא נס לא הלה נני כבוד מה שמיני יצרת אומרים לו גומרים בו את הלל על מה קדושת היום זמנים מיוחדים אומרים עליהם או בגלל קדושתם או בגלל נסם בחנוכה יש נס אין קדושה בשמיני עצרת יש קדושה אין נס או זה או זה פסח ביום אומרים על יצומו של יום פסח בלילה אומרים על הנס כי זה הנס היחידי שנאמר בלילה ואולי לפי זה אם זה הטם הנכון לא בטוח שאפשר ללמוד מזה על יום העצמאות כי ביום העצמאות הנס לא היה בלילה אז אין טעם להגיד נס בלילה הסוגיה הרבה יותר מורכבת ממה שאני אומר אף על פי שליבי נוטא לומר כך שבאמצע הסרה אין הלל בלילה נכתבו על זה הרבה הדברים ה הכי מעמים בעיניי זה מאמר של הרב משה צבינרי זצל על אמירת הלל בליל יום העצמאות שהוא באמת מסיק שלא צריך להגיד ומכל מה שראיתי זה נראה לי המאמר הכי ישר ונקי בסוגיה שלהגיד בלילה זה באמת לא מסתם רע ובאמת כאן אנחנו לא אומרים בלילה הליל ביום בליל יום עצמות ואם הסברה היא בגלל הנשיים אז יש להביא ראיות אבל זה לא עיקר ניני אל אומר הרטבה זה הלל של בית הכנסת כמו שתמיד אומרים אבל ליל התקדש שחק זה מה ש אוכל לגמרי זה רק על האגדה זה לא נקרא אלן זה נקרא שיר ומה שאומרים כתוב הראשון תאו מכתו הוא מתרץ אחר כך עכשיו נסביר קודם כל זה באמת אלל מוזר אין כדוגמתו בכל השנה ואם ירשה לי לומר זה הלל הכי מופלא בכל השנה כולה למה אין כדוגמתו כי תמיד אומרים הלל בבית הכנסת טת שליח ציבור מקום קדוש פעם אחת אומרים הלל מתוך אכילה ושתייה ארבע כוסות אדם שתה ארבע כוסות אומר הלל זה הלל אחר לגמרי זה לא אותו הלל מאיפה אני יודע שזה הלל בדרגה אחרת לגמרי אומר להם הנביא לישראל כיפון סנחריב אתם תגידו כזאת שירה כמו ליל הסדר למה הוא לא אומר להם כמו הלל בעצרת או בסוכות או כמו הלל אתם תשמחו כמו אלל לא הלל רגיל בבית הכנסת זה דין אחד אבל כשאדם יושב בביתו שותה כוסות יין אוכל יושב על הכיסא כל הלל שלנו אנחנו עומדים יושב על הכיסא ומר הלל זה הלל אחר לגמרי למה אומרים הלל בל חק בבית כנסת על הנס היה נס הקדוש ברוך הוא גאל אותנו בלילה אומרים א הסיה התה אבל הנס היה בלילה פרעה משלח אותם בלילה ום אומרים לו מה אנחנו נלך בחושך אנחנו מחכים ליום אבל הוא שילח אותה בלילה אחרי מקת בחרות פרו בפיג'מה באמצע הלילה לא נחזור לענייננו עכשיו נראה לי לומר כך הרב אומר בקדש למה כל יהודי ויהודי מקדש שלא קה נהוג בכל שבת בכל יום טוב אחד כדי שהוציא את כולם וכאן זה מצינו הלשון בדיוק לפני אמירת הלב לפני שמתחילים את ההלל בליל הסדר בהגדה אנחנו אומרים בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים למה הוא לא אומר כאילו עכשיו יצאנו ממצרים כאילו בדור שלנו יצא לא בכל דור ודור אתה חייב לרות כי אתה יצאת לא כאילו הדור יצא והלל הוא באופן הזה זה קשור לאכילה לשתייה להנאתו של כל אחד ואחד כל אחד נענה ומתוך הנאתו אומר אלל כמו שהוא מקדש לבד למה כל כ קורבן פס הוא קבן כפול יש בו יני קבן ציבור יש בו דיני קבן יחיד מפני ששוים ממצרים מתרחש נס פלאי כמה אומה שאין כן דוגמתה בעולם בכל אומה כל אחד הוא עוד חלק אבל הוא לא קשור לחלקים אחרים באמת רק מסגרת חיצונית עושה אם לאם בישראל זה לא ככ כולנו אותו כל אחד ואחד מאיתנו כל כנסת ישראל שויה ב בתוכו כמו אורגניזם שכל תא אם רוצים לשבט איזה בעל חיים אתה יכול לקחת תא מרשתי העין שלו או מעצב או מעצם או מדם או מגזע המוח לא משנה כל התפקודים החיצוניים הם משניים בשורש הצופן הגנטי נמצא באופן זהה בכולם כי זה דמות אחת אתה אחד שמך אחד ומי קמך ישראל גוי אחד בארץ לכן בא אדם למחלקה בבית חולים אחרי שהוא כבר תקע בשופר בראש השנה שואלת שבתם שופר לא אומר אני מברך תכוונו לצאת איך אתה מברך אתה כבר יצאת לא אם אתה עוד לא יצאת ידי חובה אני עוד לא יצאתי לגמרי התחילה הכפירה לפני 200 שנה ומשהו אמר רבי יונתן אייבשיץ הסימן היה אז שאדם הולך ברחוב מגולח אז לא היה כמו אצלנו שאפשר להתגלח בלי לעבור על איסורים מי שהתגלע סימן שהוא פרע כל תורה ומצוות אומר רבי נ שלום אתה הולך ברחוב אתה רואה אדם מגולח אל תגיד אשראי ואשראי חלקי שאני מזוקן אוי ללא ואבוי לא שהוא מגולח דע לך שאתה חצי מזוקן חצי מגולח והוא חצי מגולח חצי מזוקן כי כל ישראל רבים זה בזה כשיוצאים ישראל מתגלה פלא שהכליות משתקפת בכל אחד ואחד מישראל ולמה זה חשוב לא בגלל להגיד אני פסיות אלא מפני שזה אורגניזם אחד שכל אחד מאיתנו הוא בעצם המשכו של יעקב אבינו אבי האומה כולנו בני ישראל וכל אחד נושא בעצמו את הצופן הגנטי של כל האומה כולה לכן גם אי אפשר לעבור מאומה לאומה זה לא מסגרת חיצונית סמ אותי פה זה עצמי זה מי שאני לכן כשיוצאים ממצרים צרי ך קורבן שכל אחד ואחד אוכל בפו כזית ו מצד שני הוא קורבן ציבור זה שכל אחד ואחד מאיתנו הוא מייצג ומקפל בתוכו את כל הציבוריות כולה לכן כל אחד עושה קידוש ולכן לענייננו כשאתה הולך להגיד הלל אתה אומר בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים אתה עכשיו גילוי של כל כנסת ישרא בקורבן הפסח בעשייה אתה עדיין בבית המקדש אפשר כל ישראל נקלים יחד ולא יגידו הלל אחרי זה אתה אומר הלל על הנס שהקדוש ברוך הוא את ההתקהלות הזא רעה ופסח על בתי בני ישראל והציל אותם אבל בסוף כשהוא הציל בכל אחד ואחד מתגלה קדושה ולכן יש לל מיוחד אדם יושב אוכל ושותה ואומר שירה זה לא מצווה אין אשר קדשנו במצוותיו זה שירה שיוצאת מאליה זה מה שאומר הרית אני יושב שותה יין רואה את עצמי כאילו יצאתי ממצרים ואני אומר לי זה מה שאומר ישעיהו הנביא והשיר יהיה לכם כלל יתקדש החג הבאנו דעת הירושלמי שמדובר על סנחריב אבל רבים מהפרשנים ויש גם חזל שאומרים שמדובר על הגאולה האחרונה יש מי שרצה להגיד שלכן בליל יום עצמאות אומרים שירה א אומרים לל כי זה רומז שלעתיד לבוא יהיה כמו ליל להתקדש החי אלא שלא בטוח שצריך לומר שזה היה בלילה יכול להיות שיהיה ביום אבל אומר ישעיהו הנביא שגם לעתיד לבוא אותם משיטות שזה ההסבר בפסוק יהיה לכם כל להתקדש החג כלומר כמו שבפסח האחדות של עם ישראל נתגלה בכל כך הרבה חדירה עד שכל אחד ואחד הוא תמצית של כל כלל ישראל לכן הוא עושה קידוש בעצמו לכן הוא מחיים קורבן ציבור בעצמו ולכן הוא אומר לל מעצמו על היציאה שלו אישית כאילו הוא יצא ממצרים ולכן השמחה בהלל הזה שונה לגמרי מכל השמחות מכל האללים על אכילה ושתייה עושים את זה מתוך הנעה אישית עושים את זה כי האישיות הפרטית שלי היא בעצמה שיקוף של כל כלל ישראל וגם לעתיד לבוא האחדות הזאת של אתה אחד ושמך אחד ומי קמך ישראל גוי אחד בארץ שמתגלה בכל אחד ואחד הכוח של כל והאורך של כל כנסת ישראל זה יהיה עשיר יהיה לכם כל תקדש החג שנזכה בעזרת השם ממרה בימינו אמן ‏k