לטהרנו ממעשה ארץ מצרים - שפת אמת לפרשת אחרי מות קדושים - הרב יהושע שפירא

את מחליק נורא בחרתם את זה תם את זה בסוף סוף הדרך הר מספיק גדול כן כן תודה תודה רב בוקר טוב הפרשה שלנו י שיש פה סוגיה אלי נתחיל לפני השפת אמת נדבר בה קצת ששפת אמת עוסק הרבה בסוק של כמעשה ארץ מצרים לא תעשו מנקודות מבט רבות שחוזרות על ה סוגיה שלפנינו בדיבור המתחיל הראשון תרלה אבל אולי נקדים כמה הקדמות נצרכות מאוד לדורנו אנחנו נמצאים בספירת העומר וספירת העומר כמו שנוהגים להגיד בקהילות רבות בישראל אחרי הספירה היום 23 לעומר שהם שלושה שבועות ושני ימים ו כל זה נועד כדי לטהרנו מקדונו מתאומות זה כמו ספירת נקיים לקראת מתן תורה ששאלה מה הטומאה שממנה אנחנו צריכים לצאת ופשט בפרשה שלנו יש את התשובה שתומה שאנחנו צריכים לצאת ממנה זה מעשה ארץ מצרים שהרי כל הספירה מתחילה מיציאת מצרים אז היינו במצרים ו היא ערבת הארץ ארץ תמאה והטומאה חבוד הטומאה של מצרים ליפה אותנו ו רמה כזו א אחרת כנראה מחלוקת חזל עד כמה הילי בפרתם ועכשיו אנחנו נטהרים ממן ומה היא תומת ארץ מצרים נתבאר אצלנו שלפני פרשת האריות שבו מפורטים כל האריות האסורות בתורה שחלקם הם גם דרך ארץ שקדמה לתורה כמו אם ואחות ובת וכל האריות שבתוך המשפחה וגם אשת איש אבל חזל דורשים על הפסוק במעשה ארץ מצרים משהו נוסף ושהוא נדרש כראשון בשאלה ששואל המדרש המדרש הלכה ונפסק להלכה מה היו עושים שם הספרי שואל כמעשה ארץ מצרים לא תעשו מה היו עושים שמה אומר הספרי קודם כל זה היה הדור המקולקל ביותר במצרים והמקום שישבו בו ישראל מקולקל מכל המקומות והמצרים מקולקלים מכל העממים כלומר כמעסה ארץ מצרים זה נוגע לקלקול העמוק ביותר בענייני הריות בכל הדורות ובכל ה עמים ומה היו עושים שם איש נסה לאיש ואישה לאישה אחרי זה כתוב אישה ניסת לשני אנשים שזה שת איש ו המקור הראשי של שתומת מצרים זה איש נושא לאיש ואישה לאישה איש נושה לאיש זה איסור שנמצא בתורה בפני עצמו ועונשו הוא העונש החמור ביותר בתורה אישה לאישה אין מקור לאיסור כזה בפשט של הכתובים אבל הרמבם ושולחן ערוך בפשטות פוסקים שזה איסור מדאורייתא ואיפה המקור כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בא לא תעזו זה המקור לנשים המסוללות בלשון חזל זה גם גמרא במסכת יבמות אבל גם סיפרי על המקום שאישה ניסת לאישה זה איסור מדאורייתא הרמבם אומר שלא לוקים עליו מפני שהוא לו שבכללות כלומר לאו צריך להיות ספציפי כדי ללקות אבל כאן כמעשה ארץ מצרים כולל את כל הסעיפים של פרש שת עריות והסעיפים כולם נמצאים חוץ מאישה לאישה שלא נמצא כסעיף בפני עצמו כתוב ולומדים את זה רק מהכותרת הכללית ומה שלומדים מכותרת כללית לא לוקחים עליו אז ליו שבכללות ולא לוקים עליו אמנם היו מהאחרונים שרצו להגיד שאולי גם לרמבם זה דרבנן אבל פשטות לשונו מורה שזה איסור מדאורייתא וכך לשון הספרי ולשון הגמרא במות למה העניינים האלה הם כל כך חמורים שבפתיחת כל פרשת האריות מופיע העניין הזה של איש נושא לאיש ואישה לאישה אז התשובה היא ש בבעלי החיים בוודאי אין דרך ארץ שקדמה לתורה באותה מידה שיש אצל בני האדם ל החיים לא לבושים בכלל אין אצלהם שום מידת הבושה ואין אצלהם שום זהירות בבת באחות [מחיאות כפיים] באם יש להם קשר לאמא רק בשלב הענקה והטיפוח הראשוני ואחר כך גמרנו כל אחד הוא דמות לעצמו ואיין שום קשרים משפחתיים ולעומת זאת באדם בת אם אחות זה וודאי דברים טבעיים מאוד דרך ארץ שקדמה לתורה אז חלק מפרשת אריות היא דרך ארץ שקדמה לתורה ו בעלי החיים פרוצים בהם אבל יש דבר אחד שבעלי החיים לא פרוצים וזה איש לאיש ואישה לאישה גם בעלי החיים מוצאים את זה מסיבה מאוד פשוטה ש זה מוות אין המשכיות ובעלי חיים הם בעלי חיים האינסטינקט שלהם זה חיוניות והם לא יכולים לשקוע לתוך מוות שכזה נכון היום מבלבל את מוחנו עם איזה מחקרים שראו פעם איזה דולפין שנוהג ככה ואיזה קוף שנוהג ככה שבכלל נוהג ככה בשביל להביע את השליטה שלו מול כוף אחר ולא כתור א קשר מיני אבל אין ספק שעולם החי הוא עולם שנקי מהתיבה הזאת של איש לוקח איש ואישה אישה שככה התורה קוראת לזה נכון התורה קוראת תובה לעוד דברים גם לעבירות אחרות המילה הזאת היום מרידה את כל עמות הסיפים יש את המילה הזאת בתורה גם על גזל גם עוד א מי שמשקר ב במשקולות נדמה לי כתוב זה זה מילה שמציינת את זה שאנחנו אה דוחים ועודפים מעלינו את ההתנהגות הזאת התנהגות לא ראוייה עד כדי מילה חריפה וכאן יש הרבה היגיון מפני שזה פגם בדרך ארץ לא שקדם לתורה אלא בדרך ארץ שקדם לאדם זה אחרת של בעלי חיים והמצרים היו תרבות שזה היה בראש סדר היום שלהם חזל אומרים שכש בא הקדוש ברוך הוא לגול את ישראל אז הוא אמר להם מה אתם עושים כאן במקום טמאים זה בשמות רבא אמר לו משה רבנו אתה גזרת עלינו 400 שנה ווא עדיין לא שלמו אמר לו כבר שלמו כידוע שחשבון ו מלידת יצחק ו תצאו מפה זה מקום טמאים אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם שזה הכל עוסק בעניין הזה שמעשה ארץ מצרים בעצם זה מקום המפורש בתורה שעוסק אצלנו בפרשה מהיא תומת מצרים שממנה אנחנו יוצאים ו אז מיד הניצנים נראו בארץ אומר המדרש ניצנים אלו הצדיקים מי הלו הצדיקים סליחה הניצנים הלו הצדיקים שהיה ראשם מכוסה כך אומר המדרש ומי אלו הצדיקים שבט לוי והמפרשים שלכים למדרש אחר גם בשמות רבא ששם כתוב שכל ישראל לא ביקשו לימול ורק שבט לוי נימול שבט לבי נימול כל השנים במצרים לכן אומר משה רבנו בברכתו ו בריתך ין צור בברכה שלו ללוי אומר בריתך ינצור וכל ישראל לא נצרים ברית אלא שבמצרים רק לוי נצר ובגלל זה אומר המדרש מקום שלישי שמשה ואהרון יצאו אותו שבט בדרך כלל יש לנו מלך משבט אחד וכהן משבט אחר וכאן נמצאו שניהם אותו שבט בגלל ששבט לוי היה צדיק במצרים עעל כל פנים המדרש אומר שהיו רושם של צדיקים מכוסים עכשיו צריך להבין מה קרה שם הלוים במצרים כי מצד אחד לא גזרו עליהם על המילה אפשרו להם מול יותר מכך שהם גם לא עבדו כתוב שישראל במצרים לא השתעבדו שלוי במצרים לא השתעבדו אז יש שבט כזה שהוא נימול והוא לא משתעבד ובכל זאת ראשיים מכוסים צריך להבין מה מה המצב הזה נראה לי לומר שכמי ארץ מצרים לפי כל ל הרכיבים האלה יוצא שמעשה ארץ מצרים זה תרבות כזאת שאומרת שכל אדם עושה מה שמתאים לו מה שבא לו מה שמענג אותו איך שהוא מרגיש ומי שמרגיש איש נושא איש בסדר מי שמרגישה אישה נוסת אישה בסדר אפילו זה דגל זה הרגשה מאוד חריפה שהיא דוחה את ההתמסרות לאיזה אידיאל של המשך הדורות או חיוניות או זה תפל זה לא העיקר בחיים העיקר זה מימד העונג האישי ומי שמימדי שלו הוא כל כך בולט שבגלל זה דהו אצלו כל הערכים האחרים הוא יקר מאוד ומד בראש הפירמידה לכן חזל אומרים שהדבר הראשון כמעשה ארץ מצרים היה איש נוסה לאיש ואישה לאישה אלא שאם אני רוצה להיות מלאך איש קדוש נזיר מה אומרים המצרים אם זה התענוג שלך בחות היה במצרים עוד לפני שישראל הגיעו אדמת הכהנים שאצל יוסף אומרים כל העם נמכר חוץ מהכהנים יש להם אדמה משלהם והם מקבלים מזון ופרנסה מפרעה אז פרעה מכבד אותם אומר יש אנשים שהם נזירים הם שמימיים הם לא שכים אז לא לא צריך לתת להם לעבוד פה הם שכים לשם זה מה שמענג אותם תהיו שמה מי שרוצה להיות נזירי בבקשה מי שרוצה להיות כזה בבקשה כזה בבקשה כל אחד מה שמענג אותו גם נזירי את מי שזה מענק זה בסדר גמור אין בעיה אנחנו אפילו מכבדים את זה כמו שאנחנו מכבדים כל תענוג גם נזירי זה תענוג מכובד אצלנו באו ישראל וראו המצרים ששבט לוי הוא הכוהנים של ישראל והם צדקו אז זה נזירים כאלה הם רוצים להינזק האריות אז הם עושים ברית מילה א בכבוד אם אתם מתנהגים לעשות ברית מילה בכבוד לכן דרך אגב כשיוצאים ממצרים לפני שאוכלים את הפסח מה צריך לעשות ברית מילה לא מצאתי בתורה עוד פעם מצווה שהיא תנאי למצווה אחרת חוץ מברית מילה תנאי לפסח תערה זה לא מצווה תרה זה תהליך יש מצווה איך התהליך מתקיים אז זה לא מצווה אתה רוצה להשאר תמ אתה יכול להישאר תמא אתה רק לא יכול לעלות לקודש למקדש כשיש חובה לעלות לקודש ול המקדש כמו ברגלים אז אתה מחוייב לעשות את ההכנות אבל זה לא מצווה תלויה במצווה אבל לצאת ממצרים או להיות שייך ליציאה ממצרים מקורבן הפסח גם לדורות עולם מי שלא התנזר מכ מעשה ארץ מצרים שזה ברית המילה אז הוא לא יכול להיות שותף אז ראו המצרי ששבט לוי הוא נזירי כזה הוא שמימי כזה אתם רוצים לעשות ברית מלה בבקשה אבל ישראל האחרים הלשון חזל לא ביקשו למול יש בחז מחלוקת יש אומרים ש לא היו שטופים באריות בכלל חוץ מאחת אחת היייתה פרסמה כתוב שלומית בת דברי למטה דן שאמו של המקלל שהוא בן איש מצרי אבל אכת היייתה אבל יש גם דעה חזל שהיו שטופים באריות זה כמעסה ארץ מצרים זה הפשט פה יותר מתאים לזה אז אם כן היציאה ממצרים הא יציאה מכל הטומאה הזאת שישראל היו מצוים שם אבל דבר אחד הוא צריך להסביר מותר לך להיות נזיר ואם אתה נזיר אני גם לא חושב שאתה מצאים לעבוד לעבוד זה אדם שרגליו בעולם הזה אתה רגליך בשמיים עזוב עזוב שב לך בבית כנסת בבית מדרש תתפלל תלמד תפרוש תהיה באיזה מנזר להבדל הבדלות היום אנחנו אומרים את המילה הזאת רק לעבודה זרה אבל תהיה בזה מקום מבודד בשמיים בבקשה אני לא צריך עובדים הסוג הזה אין צריך אנשים פה בני העולם הזה לכן שבט לויה פטור מן העבודה כי הוא טיפוס נזירי אבל דבר אחד שבט לוי היה מנוע ראשיהם מכוסים מה הדבר שראשו היה מכוסה להגיד לאחרים שאיך שאתה מתענג יש בזה בעייתיות לשדר דלק לגיטימציה למישהו אחר זה בשום פנים ואופן אז ראשים היו חוסים כידוע שיש רמז במקורות קודש פנימיים עליונים שפסח זה נוטריקון פה סח שעד אז הפה לא יכל לדבר ופתחון פה למיחלים לך אי אפשר להגיד דברים אתה רצית להיות קדוש יכולת להיות קדוש זה במצרים היה חופש ולא רק זה מי שבאמת היה כזה אפילו פתרו אותו מישיבות אבל להגיד את דעתך שמה שהשני עושה זה לא לגיטימי זה היה איסור מוחלט לכן ר שהם החוסים עכשיו בא הקדוש ברוך הוא ואומר תצו מכאן והפסיק השליטה הטוטלית שהייתה למצרים עלינו הטוטלית כפי שמצרים רצו במצרים רצו את התיאור שתיארנו אז עכשיו זה נפסק אז מיד הניצנים נראו בארץ מה הם נראו למול מהלו קודם לא לעבוד לא עבדו קודם פתחו את הפה מה נמרו בארץ פתחו את הפה וא יש לנו עולם ערכים ומותר לנו לומר את זה יש דברים שהם לגיטימים ויש דברים שהם לא לגיטימים וכל הספירה של ספירת העומר היא תהליך הטהרות מה כמעשה ארץ מצרים ומה כיסוי כיסו הראש כיסוי הפה של הצדיקים אז זה הקדמה רק לפרשה שלנו שתמיד נופלת בספירת העומר ובעצם היא כאן מרמזת על עוד מישור של יציאת מצרים ש בספירת העומר אנחנו כל הזמן עוסקים רק בו הישועה של יציאה משעבוד לגאולה מעבדות לחירות שהיא הסיפור היחידי הגלוי בפרשיות ובאגדה של פסח ובכלל העיסוק במצרים הוא פתאום מתחלף בספירת העומר לסיפור אחה לגמרי שכל הסיפור הוא יציא מי טומאה לטהרה ומאיפה ומה היא הטומאה זה נמצא בפרשה שלנו זה רמוז בברית המילה אבל שם זה לא מבואר בפירוש אם כי היציאה ממצרים תלוייה בברית המילה הפסח תלוי בברית המילה אבל מהיא תאומת מצרים זה הפרשה שלנו מבארת וממילא גם מבארת מהיא ספירת העומר שספירת העומר זה תהליך הטהרה מהטו מטומאת הריות ויחד עם זה אומרים חזל יש גם תהליך של הטהרות מהשעבוד שאני בכלל לא יכול לומר מהוא עולם הערכים בעיניים אני לא מדבר על לכפות אנחנו נגד כפיה לא דובר שכפות כשבאו ה לביים ואמרו לישראל תצאו טומה תמול אז הם לא קפו על אף אחד את המילה הם קרעו הם עוררו הם לא קפו מצת הוכיח תוכיח גם בש שלנו גם שלנו זאת אומר זה ההיתר להוכיח כן יש הוכח תוכיח יש כפות תקפה כפות תקפה אין מצווה כזאת אם כי יש בתורה כפיה בזמנה אבל אנחנו היום רבנו רב צוד היה אומר ש הקדוש ברוך הוא גלגל את עולמו כך שבדור שלנו אין כפיה אנחנו כבר דור של אהבה והקדוש ברוך הוא גלגל שלא יהיה אפשרות לכפיה וזה הנהגה אלוקית בעולם שהיום אין סדר של כפייה אנחנו שמחים בזה מה יש כפיה הפוכה לצד השני או א די לח קימה ברמיזה הם לא יודעים שהקדוש ברוך הוא גלגל צריך להגיד כ שאסור כפות אסו לכפות כן כן טוב אז כל זה זה הד מה נשאר לנו שלוש דקות גם השפת האמת הולך בכיוון אחר בהרבה מאוד מקומות כאן הוא אומר כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ קנן וכולי לא תעשו וחו כותם לא תלכו את מתפשת תעשו וכולי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ז אומר קשה אם מכוון הפסוק על הראות המפורשים שזה ודאי כל חזל ולהלכה למעשה ודאי שזה הפירוש ומה שהוא אומר קשה אם זה הפירוש אז למה אתול אותם מה כתוב מעשה מצרים וחנן א מה הבעייה אלא הכוונה היא שיש פה קושיה לא תמיד המילה קשה בענייני הגדת זה קושייה שאי אפשר לתרץ אלא הקושיה מסמנת צורת ביטוי שאפשר היה גם להתבטא אחרת והיא מלמדת אותנו איזה דבר צורת הביטוי זה הכוונה במיד הגדת אבל אבל נראה כי המכוון כלומר צורת ההתבטאות הזאת של רק עכשיו אני חושב לא חשבתי על זה קודם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם זה שאם הטומאה הראשונה ש חזן מציינים זה איש נושא איש ישה אישה שזה פגע בעצם החיים אז אשר ישה אותם אדם וחי בהם כאן רמוז העניין הזה שהוא לא מבואר אחר כך בפרשת אריות כמו שאמרנו הוא רק רמוז אבל וחי בהם אריות זה העניין של החיים אבל צריך לעשות אותם באופן הנכון ובאופן הנכון קודם כל באופן שמביא חיים לעולם אבל נראה כי המכוון בכל המעשים אפילו מעשה חולין אפילו במעשים המותרים אפילו במצוות בכל המעשים לא נעשה אותם כמו שעושים אותם בארץ מצרים חנם כי בכל המעשים יש בהם פנימיות וחיצוניות ובוודאי שור שכל המעשים הוא בקדושה כי הכל לכבודו ברא ונקודה הפנימיות ניתן לבני ישראל וזה כל מעשה חיו לשם שמיים כלומר כש המצריים עסקו בהשקיית שדותיהם מן היו אז הם עשו את זה למה כדי לאכול ולהתקיים כדי להתענג ולמה אנחנו עושים את זה כי כבוד שמיים תגל קה זה אומר שיהודי בעצם יש בתוכו תמיד איזה קושיה מה אני צריך לאכול מה אני צריך לשתות בשביל מה צריך את כל הוי למה זה מי שיש לו שייכות לאור פני מלך חיים שלפני ש בעולם ואחרי כל ימות עולם והעולם הבא שאיין בו אכילה ושתייה הוא העולם האמיתי בעיניו עולם האמת אז ממילא מה מה מה העיסוק הזה בכל העניינים של העולם הזה זה קושייה עצומה ומה התירוץ התירוץ האחד זה שכינו מוכרחים מה אפשר לעשות אבל זה רק החיצוניות והפנימיות זה שכל בריאת העולם ההעלם נועדה כדי שיהיה אור אלוקי גם בעלמות ובסתר שזה הטעימה הפנימית של פנימיות האור האלוקי בתוך מציאות העולם הזה ומעשה ארץ מצרים הוא לא רק שנפלו לו טומא הוא גם שחולי תפס את כל המקום לי יורי ואני עשיתיני העולם הזה הוא אדון לעצמו דרך אגב לכן כל אחד הוא אדון לעצמו העונג שלי זה זה האלוהים אין מעל זה לי וריב אני עשיתני הכל אני אני אני זה הכל ו ה יציאה ממצרים וספירה וכאן יש עוד מימד עומק לכל מה שדיברנו זה שעיקר עבודת השם זה לטעום את הטעם האלוקי שבכל דבר והספירה מקליפות אימותינו זה שאם אדם עושה בעולם הזה איזה מעשים כמשו הבד למצרי עולם הזה הוא עדיין משועבד למצרים משועבד למצרי עולם הזה אז גם זה בחינה של טומ ולהציל אותנו מקליפות טומינו זה לצאת מהמצרים האלה ושכל דבר יהיה עם הטעם של האור האלוקי שבו שזה הפנימיות זה היציאה ממצרים שנזכה להטהר לקבל תורה בשמחה אחנו כבר 30 יום קודם החג בעזרת השם מורי מותר מותר לשלח אתזה אם לא שולחים את זה אם לא שולחים את זה