לחשב את הדרך | שפת אמת לפרשת בחוקתי - תרלב | הרב יהושע שפירא

אחד קרא כל ה טוב אנחנו רוצים ללמוד היום בפרשת בחוקותיי בתרלב את ה דיבור המתחיל הראשון במדרש חישבתי דרכיי המילה דרכה היא מופיעה במדרש שעוד רגע נקרא מתוך הפיסוק ב לשון הפסוק אם בחוקותיי תלכו שיש א לשון שנמצאת בדרך כלל שצריך לשמור את החוקים לעשות ככל אשר צובנו ללכת זה לשון מיוחדת ששייכת לכאורה לעניינים אחרים לגמרי מאשר לקיום החוקים וכן חז"ל דורשים את העניין בחוקותיי תלכו על הפסוק במדרש חישבתי דרכיי והשיבה רגליי אלדותיך כלומר שיש פן צד שקיום התורה נעשה על ידי הדרכים והשבת הרגל אלדתיך אומר המדרש מה פירוש ושיב הרגלי דותיך אמר דוד ריבונו של עולם בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך והיו רגליים מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרישות עד ההודו דכתיב ושיבה רגליי אלדותיך אז אם בחוקותיי תלכו לפי זה מתבאר שההתהלכות הממילאית בהסכת הדעת מהתוכניות והטבע שמתפרץ לא תחסום שור בדישו יהודי הולך לעשות כל מיני דברים אסור לחסום אותו כי הטבע שלו הוא ללכת לבית הכנסת או לבית המדרש ככה אומר דוד על עצמו רק להעיר דברים שהשפת אמת לא ידבר כאן זה כתוב שאלוקים עשה את האדם ישר והם החישבו חשבונות רבים אז לפי המדרש כאני יוצא שחישבתי דרכיי זה החישבונות שלהם שהם מחשבים אני הולך ל בית דירה פלונית, לבית פלוני ווקים עשה את האדם ישר, הוא מוליך אותו ישר לבית הכנסת ולבית המדרש ולא לחשבונות שלו. זה לא הדרכה מעשית אלינו. סיפור דברים על העומק של הקדושה שהיה בליבו של דוד המלך ושבמעמקים פנימיים זה נמצא גם בכל אחד ואחד מאיתנו אומר זאת אמת כי בכל דבר ובכל מקום יש חיות השם יתברך כלומר אנחנו מבינים את המדרש בפשטות שיש סתירה וניגוד בין בכל בית ובכל כל דירה לבין נן שדוד הגיע בסוף הוא רצה א' ויצא לו משהו הפוך הוא רצה ענייני עולם הזה ויצא לו ענייני עולם הבא אבל הוא אומר אמת כדרכו אומר לא הכוונה היא שבכל דירה שהוא הלך הוא מצא את עצמו הולך לבית הכנסת ששם לבית המדרש ששם זה לא בניגוד לבית דירה. כי אם זה כך, יש לנו בעיה בלשון המדרש. אם זה בניגוד יוצא שלמרות שדוד המלך בכל יום ויום פוגש את עצמו בתוך בית המדרש, בתוך בית הכנסת, הוא עדיין מנסה כאילו מה לברוח כתינוק הבורח בבית הספר, להתנגד לטבע האלוקי שבו. כל יום הוא מחשב הפוך. אבל אם אנחנו מסבירים שבאמת כל יום היה מטלות של אותו יום ולכן הוא חישב אבל ושיב הרגלי לדתותיך הכוונה היא שאני מוצא בתוך אותם מטלות שהקדוש ברוך הוא מזמן לו את הפנימיות של בית הכנסת בבית המדרש בבית השם שיבטי בבית השם כל ימי חיי יש בו שני פירושים איך אחד זה לשבת בבית השם. אולי הכהן הגדול שייך בזה. מי שייך? בשבתי בבית השם כל ימי חיי. והפירוש השני הוא שבכל מקום שאני נמצא בחיצוניות, בפנימיות, אני השיבתי בבית השם. אז לכן הוא אומר כי בכל דבר ובכל בכל מקום יש חיות השם יתברך. זה לא שהקודש הוא מלא באור אלוקי וכל השער הוא ריק מנותק אלא שבכל מקום ומקום יש חיות השם יתברך ורק רק במובן של אלא שבכל מקום הוא דירה ולבוש מיוחד לחיות בכמה אופנים שונים כלומר מה שכתוב שהייתי מחשב ואומר למקום פלוני לבית דירה פלונית זה באיזה לבוש מתלבש. אספר לכם סיפור. אולי סיפרתי את זה פעם שישבתי ישיבה על אבי מורי עליו השלום. אז אה זה היה בשבוע של פורים. אז פורים תפקידי להיות פה בישיבה אז א באתי בתענית אסתר לשבת כאן כדי להקל על כל הנמצאים פה שלא יצטרכו לנסוע עד אופרעה לנחם אז ישבתי פה ובדיוק הגעתי לפה הרב הראשי שעבר הרב דוד לה הוא הגיע לנחם אותי בופרה טוב אז אחרי זה התנצלתי בפניו שלא הייתי אבל א הוא דווקא היה מבסוט הוא אומר ככה היה לי שיח משפחה והר אז אחד הסיפורים שהוא סיפר שמה סיפור היקר הוא אומר שהוא כשהוא נבחר להיות הרב ראשי מהסוכוזת אה וואו אה תודה רבה אז כשהוא נבחר להיות הרב הראשי אז אה הוא קיבל על עצמו שגם בתנאים הכי קשים שלוש תפילות מליון ביום במניין לא מפסוסים מניין ואחרי כמה שנים אמא שלו הייתה צריכה איזה עניין רפואי והוא זה שהיה אצלה וזה לא הסתדר עם מנחה במניין הוא היה צריך לסייר לאמא שלו והוא ניסא וניסע ופתאום הוא אומר לעצמו מה הקבלה היא קבלה יקרה אבל הקדוש ברוך הוא עכשיו מזמן לי מצד כיבוד זה בדרך ככה אז הוא אומר עמדתי בבית אצל ההורים אומר אני לא יכול לשכוח את התפילה הזאת למה שהקביעות להתפלל שלוש תפילות בו מניין שזה ודאי קביעות יקרה בוודאי לאדם עמוז ועם כל כך הרבה מטלות כמו רב ראשי אז זה קבלה יקרה ולעמוד בה זה נפלא אבל לדחות את זה מפני לבוש יותר עליון שהקדוש ברוך הוא מתלבש בכיבודיהם היה יותר עיקר בעיניו. אז הוא אומר זה היה תפילה מיוחדת. התפילה הזאת אני לא שוכח. אז הקדוש ברוך הוא מתלבש בכמה וכמה אופנים שונים וצריך לחיות עם הזמן לראות איפה הקדוש ברוך הוא התלבש לי עכשיו. אבל הפנימיות הכל אחד. כלומר, אנחנו נמצאים בעולם הריבוי, אבל הפנימיות האלוקית שזה בית השם, שיבטי בבית השם יש בתי כנסיות, בתי מדרישות בכל העולם הכיוון שלהם מתפללים זה כולם מתפללים בבית השם אז בפנימיות הכל אחד. וזה עניין הדרכים שבחזקת סכנה. חז"ל אומרים כל הדרכים בחזקת סכנה. מה פירוש כל הדרכים? שהדרך זה לא היעד. הרבה דרכים לאותו הר. לא היעד שהוא אחד לכולם אלא הדרך להגיע. למה הוא מציין את העניין ש כל הדרכים בחזקת סכנה? כי אנחנו עוסקים באים בחוקותיי תלכו. מה? מה זה עניין ההליכה? חישבתי דרכיי. זה אומר שיש דרך להגיע. מה הדרך? הלבוש של כל העניינים בעולם הזה שהקדוש ברוך הוא מתלבש בהם. זה הדרך. כי עכשיו אני דרך כיבוד אם מתקשר ועכשיו אני דרך שלוש תפילות ומניין מתקשר. ועכשיו יכול להיות שאני אתקשר דרך אה לנקות את הבית לפסח ולעסוק ב תינופת. וכל העניינים שבעולם מי גבוה שבגבוהים עד שפ שבשפנים בכל השם יתברך מתקל פרעה היה צריך להסתיר את זה שהוא צריך להתפנות אז הוא הולך בבוקר כשאף אחד לא רואה אבל אנחנו יוצאים ואומרים אשר יצר את האדם בחוכמה ברא בו נקבים נקבים והיה שהיו עוד שלטים שזה סגולה לרפואה וכולי כלומר הקדוש ברוך הוא שוכן איתם בתוך גובהם ורומממותם בתוך שפלותם וגשמיותם ואפילו בתחתומותם אז בכל עניין ועניין יש את ה ראייה של אותו עניין כדרך כשביל כ הליכה אל אבל יד הוא הבחוקותיי והתלכו זה שלכל מצב בחיים אנחנו רואים כהליכה כדרך אל היעד שהוא אחד הפנימי החוקות אבל הם לא גם דרך אלא בסוף קות בהשם היא לצורך העניין נגיד היד קודם גם כמו שאומרים על מצוות שהם עצות נכון אז יש גם בחינה כזאת אבל כאן הדרך היא כאילו ענייני חול הלכתי לבית פלוני לדירה פלונית חישבתי דרכיי ושיב הרגליי ילדותיך אז כל דותיך שזה גילוי אלוקות ממש אשר קידשנו מצותם זה קדושה ואנחנו מדברים על החול לעומת הקודש למרות שהבאנו דוגמעת הבאנו גם כאלה וזה עניין הדרכים שבחזקת סכנה כשאתה הולך דרך ענייני החול דרך ענייני העולם הזה לשם יש לך סכנות שמה לא תגיע ומה שאדם נקרא מהלך זה הכל זה הקשבה הנפלאה של הספות אמת שתלכו אז אומר מה זה תלכו האדם לעומת המלאך ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה אומר הכתוב אז אדם נקרא מהלך המלאך הוא לא מהלך כי המלאך תמיד נקרא נמצא ביעד והאדם שלא נמצא ביד צריך תמיד ללכת אל היד. אדם מה שאדם נקרא מהלך אומר להיות משה חיותו יתברך בכל דבר בכל מקום כנן על ידי מה? על ידי המחשבה קודם כל דבר על ידי זה יוכל למצוא נקודה אמיתית שבכל דבר כלומר כשהקדוש ברוך הוא מזמן איזה עניין לאדם אז הוא צריך לחשב עכשיו הוא אומר חישבתי דרכיי באופן מאוד יותר חד אומר בעצם המדרש כאילו יוצר ניגוד חישבתי דרכיי זה איכול והטבע הישר שלי לקח אותי לקודש. לכן זה אומר, אבל באמת הקודש נמצא בכל חול. ואכן זה הוא אומר, חישבתי דרכיי פירושו שאני מחשב בכל ענייני עולם הזה שאני פוגש איך לקשר אותם לקדושה. נחשבון. איך זה קשור לרגליי? היו רגליים. רגליי זה ההליכה. הרגליים של המחשבה. אז דרכיי. זה כתוב לדרכים כאילו אני מחשב את הדרכים איך ללכת ברגליים אלה דתך כאילו ההליכה והרגליים זה כמו עליה לרגל עולים יהודי אחד עולה מצפון יהודי אחד עולה מדרום אחד מזרח אחד ממערב אז בסוף כולם מגיעים לאותו מקום אז יש את הדרך מה יפו פעמי בנהלים בת נדיב שפת אמת מאוד אוהב את הפסוק הזה אצל אברהם אבינו בת נדיב זה אברהם אבינו. אבל מה יפו פעמיך בנהלים זה איזה יופי יש לדרכים שלכם שהדרך אל בית המקדש היא יופי נפלא. בית המקדש זה למעלה מיופי, זה קודש. אבל בנהלים מה יפו פעמייך זה הדרך. אז כל הדרך באמת כשבאדם מביא ביכורים אז אפילו רועם הארץ קמים בפניו בגלל היופי שאדם הולך עם ענייני החול שלו הוא הביא מהשדה את ענייני החול שלו ואומר תאנה זו זה לבית המקדשי זה גם הרגילות שמורת רגילות כן שזה הפשט של המדרש זה הפשט של המדרש המדרש כאילו תכננתי ללכת לשמה והלכתי ורוב עיסוק ודבקות אלוקית ההרגל שני היו רגליים מוליכות אותי שזה הרגילות אז על ידי המחשבה מחשבה זה מה שכתוב חישבתי דרכיי כל דבר על ידי זה יוכל למצוא נקודה אמיתית שבכל דבר כלומר על ידי זה ושיב רגלי ילדותיך שאני מחשב אז אני יכול את ה לבושים להביא אלא אחדות האלוקית הפנימית. עדותיך, למה זה נקרא עדותיך? הוא הבירור שצריך להיות האדם עד לברר ולהעיד כי הכל מהשם יתברך כנל. אתם אדיי ואני כן. חז"ל אומרים דבר א מופלא שזה כאילו יש פה תנאי. כביכול אם אין אין אתם מדי אין אני כלומר שהתגלות הקדוש ברוך הוא בעולם היא מותנת בזה שעם ישראל יעיד על אלוקותו יתברך מגיע אברהם אבינו לעולם ומתחיל לפרסם אמונה אז הוא מעיד שהקדוש ברוך הוא הוא ברא את הכל נכנס אליו מישהו מגיש לו לשון בחרדל ורץ אל הבקר ולושיב ועשי עוגות ואת כל זה הוא עושה בעצמו למרות שיש לו עבדים ושפחות למה כדי שבסוף הוא יגיד לו תודה אומר לו מה אתה אומר לי תודה מה אני גידלתי את הלשון בתוך העגל ומתחיל להעביר שיעור באמונה אבל אם העבד היה נותן לו אפילו לשון בחרדן להשקיע בכל אורח לשון בחרדן זה מה הוא עשה עם שערה הבשר כנראה נתן עבדים את השיריים מהאורח אבל להגיש לכל אה אורח לשון בחרדל זה מחיר כבד מאוד. אז האורח כבר מתפעל מזה שמשקיעים בו כל כך הרבה. אבל אברהם אבינו לא הסתפק בזה, אלא הוא רץ בעצמו, הוא מגיש בעצמו, שרה הופעה בעצמה ואז יש קירוב דעת עצום בינו לבין האורח ואז הוא יכול להעיד בפניו והעדות תתקבל בטוב שהשם הוא אלוקים. אז ושיבה רגליי ילדותיך זה אל העדות שאנחנו מצווים להעיד על הקדוש ברוך הוא. כידוע שגם היום העדנו נכון שבשמע ישראל יש שתי אותיות גדולות העשמ והד של אחד ששמע ישראל זה עדות יהודי בשעות הכי נפלאות כמו ברית מילה לבנו ובשעות הכי נוראות כמו שהוא עולה על המוקד הוא אומר שמע ישראל עם שתי אותיות מהירות גדולות שיש פה עדות ללקדוש ברוך הוא שהשם אלוקינו השם אחד בתי כנסיות רצה לומר להכניס הכל תוך הכלל שזה הסיבה שהרב ציודה היה רואה ברב זצל המשך של השפת אמת שאומר אתה אוהב את השם אתה דבוק מקדושה זה אדמורים רבים אמרו אבל שתמת תמיד הלך מה זה בתי כנס נסיעות מלשון התכנסות כנסת ישראל שהרגליים שלי היו מוליכים אותי להתכנסות יחד עם כלל ישראל לא שאני דבוק בקדוש ברוך הוא זה אשראי ואשרי חלקי שזכיתי להיות דבוק בו מה אם השער לא מעניין אותי לא אין דבר כזה התורה לא ניתנה לראובן לא ניתנה לשמעון אלא לכלל ישראל אז הוא בא לבתי כנסיות הוא בא למקום שבו הוא מתכנס עם הכלל בתי כנסיות רוצה רוצה לומר להכניס הכל תוך הכלל שלא להיות נפרד משורש החיות שמחייה כל כנל כנסיות זה גם האחד גם כנסת ישראל אבל גם האחד כי יש דרכים רבות אבל בתוך כל הדרכים כמו שאמרנו יש חיות אלוקית אחת אז אתה מכנס את כל ריבוי הגוונים אל הנקודה האחת הפנימית והרצון מהאדם הוא הביטול באמת כל השכל וכל הדעת לרצון השם יתברך. כמו זה חישבתי דרכיי שמה אני רוצה לחשבון מה אני באמת רוצה מה עושים מאמנים בחירים למנכלים בחירים לאנשים אה זה היום ירד למטה אבל בהתחלה זה התחיל מה אתה באמת רוצה להשיג בשביל מה אתה פה מה היעדים חלק גדול מהבעיות בדרך זה בגלל שהיה היד נעשה מטושטש וכשהעיד נעשה בעיר ושמים שילט בכל המסדרונות של היד, לפעמים מפרטים אותו קצת יותר. זה הנוהג היום בחברות כדי שזה יהיה לנגד העיניים. אז החידוד של היד הוא משעבד או מגייס את כל הפרטים אל העיקר, אל התכלית. והרצון של האדם זה חישבתי דרכיי איך אני לוקח את הכל אל התכלית. את כל מה? אז מדובר כאן על חישבתי דרכי זה על החשבונות בשכל הכלי הכי חזק של האדם שגם הכי מסוכן כי הוא עלול לגרום לו הכי הרבה ניתוק מהשם יתברך זה השכל שלו ואפילו השכל שלו בתורה השכל בתורה עלול לגרום ניתוק מהשם יתברך אנחנו עוד מעט בשבועות אמרת נעשה לנשמע נעשה זה מה שאתה אומר נשמע זה מה שנראה לי נשמע לי לא נשמע לי לכן אומות העולם אומרות מה הכתיבה נראה לי או לא נראה לי לא נראה לי אני לא לוקח ואנחנו אומרים מה נראה לי או לא נראה לי זה לא השאלה אלא מה אתה רוצה ומה עם כל השכל שלי הוא צריך לשרט את הרצון האלוקי אז החשבונות של השכל הם צריכות להיות מגויסות צות למען הוצאת האור האלוקי זה מה שאומר אומרת הגמרא על מה עבדה הארץ שלא ברחו בתורה תחילה כלומר למדו תורה אבל אמרו ברוך אתה השם נותן התורה כפי גודל ערכם אמרו ברכות התורה אומר המהרל אבל לא היו בדביקות אלוקית של השורש האלוקי בגלל שחוכמתם הייתה כל כך גדולה שהיא הפילה על כל שירתו קודמת לחוכמתו חוכמתו מתקיימת אז זה לא תקיים הגיע חורבן אז הרצון מהדם הוא הביטלול באמת כל השכל וכל הדעת לרצון השם יתברך הגם כי מתחילה בא על ידי חשבון והסתכלו את השכל אדם חייב להשתמש בשכל שלו והפסוק הזה מתחיל מ חישבתי דרכיי כלומר אני כן עושה את החשבונות וזה מה שכתוב כתוב חישת דרכיי. עם כל זה המבוקש צריך להיות להידבק על ידי זה ברצון עליון לבטל השכל אליו. שכל מה שאני אה חושב בו זה מה הגינוי אלוקי שיש בתוך הדבר שאני עוסק בו. רק שגם זה בא על ידי הדת וחשבון כנל. כלומר גם הביטול בעצמו ממה הוא נובע? זה השכל העליון. חישבתי דרכיי גם את כל העניינים שאני צריך לבית פלוני, לדירה פלונית. אז אני מחשבן איך נכון לפעול בעולם שזה דעת ושכל, אבל גם אני מחשבן שכל זה יהיה קשור לרצון האלוקי. אז יש לי שתי חשבונות ואולי הוא רומז כאן על דרכיי לשון רבים עצם זה שאני צריך ללכת לבית פלוני והדבר השני שאני צריך שהדרך הזאת תהיה באופן שבפנימיותה היא מביאה לבתי כנסיות למקום הפנימי רק שגם זה בא על ידי חשבון ודעת וזהו כשכתוב בחוקותיי תלכו שתהיו אמלים בתורה עכשיו יש לו כאן הסבר נפלא מאוד. מה זה להיות עמל בתורה? הפשט הפשוט הוא שתהיו עמלים בתורה ללמוד בעיר שהשכל יפעל במלאו הכיטור טורבו כדי להבין את עומק הסוגיה למיטתה. אבל זה לא מספיק כי השכל האנושי זה רק הנשמע. השכלי זה לימוד תורה אבל אין בו את ה ברחו בתורה תחילה אז להמון בתורה רק בעיון שכלי עמוק זה לא מועיל עכשיו היה ויכוח בין רבנים האם להשתמש בבינה מלכותית לצורך הלימוד או לא אני מודה באשמ אני משתמש בזה כל הזמן ג'פטרו זה העוזר מחקר הקבוע שלי הוא עוזר מחקר מצוין משתפר היה לו בעיות הוא משתפר ואני נותן לו לעשות לי מחקרים ו זוכה לדברים הרבה אבל היה הרב אחד זה מעניין שזה מחלוקת שהיא חוצה גבולות אין כל החלוקות הידועות מקודם בין רבנים כאלה אחרים המחלוקת הזאת היא לא לא מתחשבת בכל החילוקים יש רבנים כאלה שבעד ורבנים כאלה שנגד ורבנים כאלה שבעד ורבנים כאלה שנגד אז אני איזה חרדלי שאוהב ג'פטו ג'pטtי וג'מיני וכל החבורה ומשתמש בהם הרבה כי הרבה שנים חיפשתי עוזר מחקר שאני באמצע הסדר צריך משהו ואני אין לי זיכרון טוב וגם לא כישרון חיפוש שאני אגיד לו תחפש לי זה וזה זה והוא ימצא לי ואז אני אוכל א להמשיך ללמוד בעלי התוספות קצת עשו ככה בעלי התוספות כתוב שהם היו 60 בעלי תוספות בכל סוגיה שלמדו כל אחד חזר על המסכת שלו לראות האם ההבנה שלהם בסוגיה יש לה חיזוק או פיך מאחד מהמסכת בשס אז הם למדו כל סוגיה עם כל המסכתות לכן כל פעם התוספות מביא אבל במסכת פלונית כתוב ככה ככה זה היה סדרה עכשיו אני רציתי גם כן שיהיה לי עוזר מחקר אני עושה את זה ושביא לי את כל ה שזה לא החלק שלי בתורה אז הקדוש ברוך הוא שלח לי אחרי הרבה שנים של א תפילות על זה הקדוש ברוך הוא שלח לי את ג'פטו עכשיו הבנו לא הבנתי מי על כל פנים אז א מהו העמל בתורה? יש אחד שאומר העמל בתורה זה לקרוא בכתב רש"י שבור שלא ברור כל כך האותיות ואכל זאת אתה מתאמץ. אני לא מחז כזה. יש אומרים שאתה תלמד בלי אה מטבט בלי שוטנשטיין. אני אומר למה שוטנשטיין זה עוזר מחקר מצוין? הוא חוסך לך את הדברים ש עכשיו פתאום נתקלת במילה בארמית שאתה לא נתקלת בקודם או אתה לא זוכר מה פירושה אז אתה צריך עכשיו חצי שעה ללכת לחפש מה איפה השכל צריך ללמוד בעיון מה ללמוד בעיון אבל עיקר העיון זה שאחרי שאתה מבין את הפשט עכשיו אתה צריךתחיל לחשוב מה עומק ה חידוש שיש פה אז הוא אומר סתם מת זה לא מספיק עיון מסכת זה לא עיקר רמה לתורה הוא אומר רמה לתורה שתהיו עומלים בתורה זה חז"ל אומרים על בחוקותיי תלך הוא רש" מביא שתהיו עמלים בתורה הוא אומר מה זה העמל העמל שלא להיות כוונת הלימוד לידה הוא להשיג זה קשה מאוד כי כשאתה משתמש בשכל אנשי השכל נוטים מאוד סליחה סליחה סליחה לגאווה אתה מרגיש שאתה תופס תפיסה. עכשיו המל התורה זה להבין בשכל מה שאפשר להבין טיפה לא פחות ולעמור שזה לא יהיה היקח אלא שהגיל הוא אלוקי אחרי החישבתי ושיב רגלי ילדותיך אני עושה את כל החשבונות וחוזר לרצון האלוקי שבתוכם רק כדי שיוכל להתבטל אליו כראוי ולרצות תמיד לבוא למה שלא מסייק כמו שכל ההשגות תכלית ידיעה שלא נידע זה ללמוד את כל ההשגות בשביל משהו שהוא למעלה מכל להת מחשבה תפיסה בקלל אז חישבתי דרכיי ותכלית כל המחשבות זה להגיע להלי מחשבה תפיסה כלל וזה יגיע תמיד בתורה זה עומק ההיגיעה ההגיעה להשכיל זה הגיעה אנושית זה מצד הדעת שלנו אבל יש הגיעת הנשמה להאיר את האור האלוקי שלמעלה מכל ההבנות בתורה וזה הגיעה תמיד בתורה להתבטל הדעת אל שלמעלה מהשגה ועל ידי זה משיג יותר כדי להתבטל יותר זהו המלתורה כתוב שכל שירתו קודמת לחוכמתו אז למה כתוב ירתו וחוכמתו כי חוכמתו של פלוני מספיק להירה של פלוני אבל אם יש אדם גדול שחוכמתו גדולה אז הוא צריך שירתו תהיה גדולה לפי גודל חוכמתו. אז זה קודם וכתוב גם שכשאדם נעשה יותר חכם בהמשך הלימוד אז הוא צריך שהעירה שלו כל פעם במדרגה חדשה הוא צריך שיהיה לו יראה יותר גדולה וזה עיקר אמר התורה בחופותיי תלכו יש חלוקה שבות שנים חלוקה של הידע יש מה שאדם יודע שהוא יודע יש מה שאדם לא יודע מה הוא לא יודע מה אפילו כן, זה הכי מסקרן מה אני לא יודע שאני לא יודע טוב שבת שלום.