להפיל את המחיצות | עולת ראיה - שיעור 4 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] בסעיף ג התפילה מבקשת נשמה את תפקידה כשעברו ימים ושנים בלא תפילה בכוונה מקבצים בלב אבני נגד רבים שמרגישים על ידם כבדות רוח פנימית וכש רוח הטוב חוזר ומתנת התפילה ניתנת ממרומים הולכים בכל תפילה ומתפנים אותם המכשולים וסיקורים כמו שכל הרבים אשר נקבצו בנחל הנובע של נשמת החיים העליונה הולכים ושרים ואם אותה עליה הנשמתית שהיא עולה בכל תפילה ביחס לערך זמנה אחוזים ידועים באים בתור מרפה את חסרון העבר אומנם לא בבת אחת נמנה החיסרון אבל הולך הוא מתמלא וצורך של התפילה הולך ומגלה את אורותיו זה קודם כל נתחיל שנראה לי שהמילה נשמה פה המילה נשמה בשתי הסעיפים בשני הסעיפים הקודמים היא לא זהה אין הכוונה על אותו דבר הנשמה בשני הסעיפים הקודמים הכוונה לאור הנשמתי העליון נשמה שנתת בי טהורה הי חלק אלוק ממל שהיא בטהרתה היא באלוקי אתה היא ב כיסופיה ל ימי אביה כינורי צל אביה זה המקום הטהור לגמרי שממנו הכל יונק וכאן המילה נשמה היא מתכוונת למקום של ה הי הופעה שנמשכת באישיות מתוך המקור העליון והטהור הזה אנחנו לא מדבר ברים על אותה דרגה כידוע שבמילים הפנימיות אחד העניינים במילים הפנימיות זה שיש להם ריבוי מובנים עד בלי די ולכן הרבה יותר קשה לסמן שמה גבולות ברורים ואחת העבודות העמוקות שנעשות בפנימיות התורה זה לדקדק על איזה דרגה בדיוק אנחנו מדברים עכשיו גם אחרי שתגיד על איזה דרגה בדיוק מדברים תגלה שאתה צריך לברר עוד פעם על איזה דרגה בדיוק מדברים וגם אחרי זה ככה כיוון שזה אורות עשירים ונובעים בלא גבול לא לקון ולא לגודל ולא לאושר ולא להתכלות ולא לתערובות ולא להרמוניות ש א נרקמות ונהרג בלא רב אז אתה תופס משהו ותוך כדי זה הוא כבר גם משתנה למשהו אחר חכמי הסוד הם הרבה מאוד פעמים עסוקים בשאלות האלה ש פנימיות התורה מופיעה דווקא באופן הזה זה עניין עמוק כמו שאין כאן מקום להרחיב בו למה פנימיות התורה לא מסדרת את דבריה חד משמעית זה פה זה פה זה פה זה פה תסבן הכל הכל בסדר פשוט אין דבר כזה זה כמו לנסות לסדר משל מהרב טהו לנסות לסדר ליהלום את התנצח כש זזים מסביב ה היהלום או שמסובבים אותו שכל עניינו של היום היהלום שבכל רגע הוא מתצ בגוון אחר וזה היופי שלו שיש פה ריבוי גוונים וא אושר של יצירתיות שקוראת בלי ערף ופנימיות התורה כמו נפש האדם כשאתה פוגש מישהו אתה מנסה להגדיר אותו הוא איש חסד אז למה הוא עשה כך וכך לא יש בו התכללות של גבורה אה אז איפה התכללות של גבורה כאן וכאן אתה מנסה להגדיר את זה פתאום לא למה הוא בן אדם הוא לא מגירה כשדבר הוא חי והוא עמוק אז הוא תמיד כולל אינספור זה לא אומר שאי אפשר להגיד כלום אבל זה אומר שגם כשאתה אומר אתה מיד אחרי זה צריך להגיד עוד משהו ואחרי זה עוד משהו עד אין קץ כי זה חי ופנימיות התורה עוסקת בחיים אלוקיים ולא במגרות אלוקיות ו מי ש נלחץ מזה שאין מגירות צריך לעבור איזה תהליך כדי להבין במה הוא עוסק בכלל אז חזל אומרים שנשמה זה גם נשימה כל הנשמה תהל הללויה כל נשימה ונשימה צריך להלל את השם נשימה זה דבר פיזי לגמרי אבל כבד לב ראות זה נפש רוח נשמה בתוך האיברים הפנימיים של האדם כי כבד עוסק בדם לב עוסק ברוח ודם וראות עוסק רק ברוח אז זה נפש רוח נשמה שבגוף לא בגוף כולו כי הרבה פעמים נפש רוח נשמה זה מוח לב כבד ובמקום ראות יש את המוח שהוא בכלל מופשט אבל יש גם ראות מתי אנחנו אומרים שזה ראות מתי אנחנו אומרים שזה מוח או עכשיו אנחנו מתחילים לדבר זה חי זה עשיר זה יש מוח שבריאות וראות שבמוח וכבד שבמוח שבריאות ככה פנימיות התורה מופיעה כמו שככה בני אדם הופו יש להם מצבי רוח זה עולה זה יורד זה משתנה תכונות אופי והם לא עומדים על מקום אחד החיים לא נועדו כלדי לעמוד על מקום אחד אחד הגילויים החשובים ביותר במדע של ניוטון זה שלא המנוחה היא המצב הטבעי אלא התנועה הייא המצב הטבעי ולא רק שמנוחה צריך מאמץ כדי שזה יקרה אלא אי אפשר שזה יקרה כי כיוון שמי שאתה עוצר איתו הונה ואת מי שאתה עוצר הונה זה רק יחסים בין שני נאים לא ננוע אין דבר כזה כל הגלקסיות נעות כל פלנטה נע הכל נע כל הזמן בקטן בבינוני בגדול הכל נע בוודאי הדמות האנושית וודאי ודאי האורות האלוקיים אז אין לתמו על זה שאותה מילה משמשת פעם כאן פעם קל וזה זה לא בדיוק אותו דבר ונראה לי לומר שעכשיו אנחנו לא מדברים על מילה נשמה באותו מקום של שני הסעיפים הקודמים קודם היה השורש כמו שהוא לפני הגילוי וכאן זה שורש כמו שהוא גילוי בין הגילויים אבל יש בין הגילויים גילויים של החוץ ויש גילויים של השורש כאן אנחנו מדברים בין הגילויים איך השורש מתגלה ולכן גם אפשר לדבר פה קודם כל את המשפט הראשון התפילה מבקשת מהנשמה את תפקידה כאילו יש לה תפקיד היא מתפקדת אפשר לבקש ממנה גם כנראה היא לא עושה את תפקידה אם אתה צריך לבקש ממנה את תפקידה אבל בשני הסעיפים ה הקודמים מה תפקידה להתפלל מה היא עושה תמיד היא עושה את זה אז מה אתבקש ממי שתמיד מתפללת וזה כל עניינה אז מה תבקש ממנה תפקיד לכן ודי אנחנו מדוברים פה על הערת הנשמה בתוך עולם הגילויים בתוך האישיות הנודעת לנו מה שאיין כן הנשמה בשני הסעיפים הקודמים זה הלו העל מודה עכשיו באמת המילים התפילה מבקשת מהנשמה את תפקידה הם לא מילים פשוטות לא לא קל להתייחס אליהם בפשטות מה זה המילה התפילה פה שכריס מנחה איזה תפילה של רובן של שמעון איזה תפילה נראה לי שהמילה תפילה פה הכוונה כמושג לעומת תורה לאומת ארץ ישראל לעומת מוסר לעומת מצוות לעומת המון המון עניינים אז יש עולם התפילה לא התפילה שאני מתפלל בבוקר או באיזשהו זמן אחר או מישהו אחר לא על זה מדובר לא התפילה בפועל אלא כאילו את המילה נשמה יורדת פה לתוך התפקודים המילה תפילה עולה פה לאיזה הפשתה התפילה עניין התפילה בעולם יש לו איזה תביעה מהנשמה להתגלות את מתפללת תמיד ובהופעה בתוך הגילויים לא מתגלה לגמרי מה עולם התפילה מצפה מ הנשמה תופים תהילי נראה לי שזה המובן כאן וצריך גם במילה תפילה וגם במילה נשמה לשים לב שהם לא ה מינוחים ש נכונים במקומות אחרים כלומר שניהם נכונים בהרבה מקומות אחרים אבל לא בכל המקומות וכאן נראה לי שהכוונה עולם התפילה להפוך כ עולם התורה המצוות ועניינים נעלים אחרים כשאתה מתבונן על עניין התפילה מה מה מה התביע שלה מה היא צריכה מה דרוש לה דרוש לה שהנשמה בתור מתגלה תופיע בעוצמה אחרת היא מתייבשת היא לא יכולה בלי הערת הנשמה אז אם הנשמה מעיירה דרדלה אז זה לא אז עולם התפילה התרוקן עכשיו זה נכון גם על ראובן זה נכון גם על שכריס אבל לא זה מה שמדובר כאן כאן מדובר זה עצם עניין התפילה בעולמות הוא זקוק לזה שהנשמה תאיר את תורה וזה המשך החידוש שדיברנו בסעיפים הקודמים מאיזה בחינה שאין עיקר התפילה ריכוז וכוונה זה הכלי תפילה זה לא האור תפילה זה העבודה של התפילה זה לא הנשמה של התפילה וכאן הרב מתחיל בכלל מבפנים יש עבודה של התגייסות להתרכז לכוון לחשוב מחשבות אולי גם להכין את עצמנו גם להכין את עצמנו בהסרת כל ענייני העולם הזה כדי שנהיה פנויים כמו שמבואר בשולחן ערוך וגם להכין את עצמנו במובן שהתוכן של התפילה יהיה נעיר לנו וללמוד במה מדובר וגם לימודים נוספים ואז בתפילה להתכוונן לאור כל ההכנות החשובות והיקרות ה אבל כל זה זה הכנת הכלי של התפילה זה ה התגייסות כאן אנחנו לא מדברים על הכנת הכלי כאן אנחנו מדברים על זה שעולם התפילה דורש אור לא רק כלי ומהו האור שהנשמה כפי שהיא מופיעה בתוך האישיות ונמשכת מהנשמה כמו ש בשורשה שהיא תמיד מתפללת כוספת והורגת לדודה שהיא תמלא אור בואו נגיד את זה בשפה יותר פשוטה עממית כשאני בא להתפלל אני רוצה שזה יעיר לי זה מה שכתוב כן עכשיו להכניס את זה אלא בא לי הרצון שנייה אפילו בקדושה כל אחד בא להתפלל אמר רבו ש ת אוהב אותי עוד יותר טוב עוד יותר טוב תעיר לי את התפילה שיור זה עוד יותר טוב מה שאחרי התפילה נפגוש גלידה טובה זה עוד יותר טוב זה עוד יותר דרדלה תעיר לי את התפילה שני אבוא לתפילה שכל עצמותי תאמרנה עכשיו כל יהודי זה מה שהוא רוצה לא ומה להתפלל אז שיהיה הכל ביקס ודבקות ושב חיק המים וכל האישיות שלו צמ לך נפשי גמה לך בשרי אז אבא תאיר לי את התפילה זה בעצם סעיף פרור ממה שהרב כותב כאן בעצם עניין התפילה בכללותו הוא בעצם תביעה שהתגלו של השורש הנשמתי יופיע חבד אומרים למה כשמדברים חסידות מדי פעם המשפיעים היו מדברים בלשון בוטה לשון בוטה יש כבר כל מיני שורשים כל מיני עניינים של לשון בוטה לשונות של עולם הזה אל אפילו לשונות יותר חרי יותר מוזרים כמו כל העולם כולו לא כדאי כיום שנתנה בו שיר השירים שדוד ורעייה זה ה זה בסוף זה בוטא לכאורה לא שיר השירים יש בו משהו שהוא לא מה מה לא יותר טוב קהלת שכל העולם לאלא לא כדאי קיום שניתן בקהלת דווקא שיר השירים או משלי אז משפיעים בחבד ה אומרים למה זה בנוי ככה אחת הסיבות זה שרוצים שגם היצר הרע ייבין אלוקות מדברים באופן שגם היצר הרע הבין אלוקות אז א אני לא נטה לזה אבל אולי עכשיו כאילו רצינו שגם גם ה ברסלב הפשוט שלנו יבין את את הסעיף חשוב לא לא זה לא הנטייה הטיבעית שלי כל כך אבל א א אולי צריך תיקו נחזור עכשיו אני רוצה לחדד את זה מאיפה אני יודע שלא מדובר כאן על כלי של האבודה של התפילה יש פה חצי משפט שומר את זה בצורה מאוד חריפה לכאורה מפקיע את כל הספקות שהתפילה מבקשת מהנשמה תפקידה אין הכוונה אבוי דה אלא אבא תאיר לי את התפילה מאיפה אני יודע מה מתנת התפילה נתנה מורים לא מדובר פה על הכלי האנושי של האבוד של התפילה אלא האור האלוקי שניתן לנו תסא רוח זה לא תלוי בי וכל אחד יודע שיש זמנים שפתאום ניתנת לו מתנת התפילה בלי הוידה אפילו לפעמים יש הוודה הוידה ולא ניתנת לו המתנה אז אומרים חזל כוי ואולי אתה צריך לעשות את כל שלך אבל אתה לא יודע אם הקדוש ברוך הוא יענה או לא הפסגה של המסילת ישרים זה שאתה עושה את כל ההכנה של כל המסילה יש בסוף רוח הקודש זה רב פנחס בן יאיר זה מביא לזה מביא לזה מביא לזה כל אלה מביאים לרוח קודש האם אדם יכו להגיד עברתי את כל זה נו מה אני צריך לעשות כדי ש רוח הקוד אז קודם כל האם אדם יכ להגיד עברתי את כל זה הגאון אומר אני יכול ד פרק יא אז מי שומר משהו גאון הוא לא אבל בסוף אומר הרמחל אחרי כ הדרך עד כאן זה עבודה מכאן זה מתנה כולה הי ואולי למי הקדוש ברוך הוא משפיע שפע נבואי זה סוד שאנחנו לא יודעים לעמוד עליו בטרם אצרך בבטן ידעתיך הקדוש ברוך הוא ברא את ירמיהו באופן שהוא מוכן והוא התנבא בתור ילד חזל אומרים שיש ארבעה ילדים שנתנבאו כלו ארבעה שנתנבאו בצעירותם לפני שגדלו להיות תלמידי חכמים עצומים כבר התנבאו ולכן ירמיהו גם אומר מה אני ילד מה אני ילד הכוונה נער לא הכוונה היום קוראים דווקא ילד אבל ותר מצחה בבטן יש החנה אלוקית מי זכה שהקדוש ברוך הוא נתן לו ממרומים את מתנת התפילה אבל כל אחד בעניין התפילה שלו הוא בעצם מבקש מתנה ממרומים שהנשמה תעיר לו כל אחד כשהוא לומד הוא מבקש בקשה כמו של שלמה המלך ותן בןבן ובינה להבין ולהשכיל וגם לשמוע ללמוד ללומד לשמוע ולעשות אבל להבינו להסכין זה עיקר דמות האדם שאני אבין התפילה לא מבקשת עוד הבנה הבנה זה לפני התפילה שמעתי משם הרב גד פעם א הוא בטח לא אמר את זה בדיוק ככה אבל נגיד את זה בשפה שלי ר שהחנות לתפילה עושים כמו חבדניק ותפילה עושים כמו ברסלבר ומרת כל ה שכל והעמקת הדעת וההתבוננות זה לפני התפילה כשאתה בא לתפילה זה צריך להישאר ברקע ועכשיו תיס רוח שפיכת הנפש שזה גילוי של הנשמה שלמעלה מהשכל זה גילו יותר עליון זה מה שאמרנו קודם שכל התורה כולה וכל חוכמתה זה התגלות ה של התפילה המתמדת של הנשמה אז כאן אנחנו מדברים על הערת התפילה מלמעלה עכשיו האם ההכנה קשורה לזה כן כי יכול להיות שהקדוש ברוך הוא נותן לראובן הערת התפילה מלמעלה אבל הוא לא קם לתפילה לה אם הוא היה קם היה לו הערה היה צריך כלי או שאת כל הכיסופים שלו שהיו מוכנים בשביל תפילה זה ה הכיסופים לחמדת ממון חמדת אכילה לחמדת דלמה זה אל בעצם נתנו לו את זה כדיי שהיה לו כיסופים למעלה מה הוא צריך לעשות כדי שכיסו למעלה יהיה כיסופים למעלה הוא צריך כלי אחרת האור נוזל למקומות אחרים גולש לתחומים שלא רצויים צריך הכנה יש הוידה לא זה לא כתוב פה זה פשיטה בסעיף הזה יש סעיפים אחרים על זה האדם צריך להכין כלי אבל אנחנו צריכים להודות שאנחנו מבינים היטב בעצם מה כתוב פה שהרבה פעמים אנחנו מכילים כלי ו אין אור והרבה פעמים אנחנו מכינים הרבה פחות כלי ויש אור אבל נדמה לי שהרב לא מדבר פה על האור של שכריס אלא על האור של תקופה אדם הולך ופתאום יש תקופה הכל יבש הוא אומר עוד פעם להתפלל והוא מתאמץ עושה עוד החנות הכל יבש ועוברים עידן ועידנים והכל יבש ופתאום איזה לכלוכית בא מתחיל ו משהו מתחיל לרפה הנחל מתחיל לזרום לנבוע בתוכנו אלא מה אם אנחנו מדברים על עידן ועידנים על תקופות על גלים לא על תפילה מסוימת שפתאום העיר לי אלא מה קורה לגלים של התפילה אז כשהיה ליגל הרבה מאוד זמן שהעסק היה יבש גם כשמתחילה לכלוכית זה לא ברגע אחד הופך להיות ים ובטח לא כזה שמתחיל לתת לי טעם לכל האבוד שעבדתי ביובש ולכל אחד יש תקופות שעובד ויבש בשביל שזה יתן לי טעם כזה שגם תקופת היובש פתאום תהיה הרי הצם הלכה מה איפה אומרים את זה בארץ ציב יב בלי מים דווקא שמה יש צמה אז שפתאום האישיות תעבור איזה השלמה שגם הארץ יה ועייף בלי מים של התקופות בלי התפילה פתאום יקבלו איזה חלק במארג השלם שמגביר את הצימאון מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים בגלל שבחיל יתיר בארץ יה ויף לי מים אז הצמה הוא יותר חזק כידוע מהבור של ה בעל שם טוב שהוא ממש קרוב לפשט קצת נדיר אצל חסידים אבל אבל הוא אומר צע מלך נפשי כמהלך בסרי בארץ יה ביף בלי מים כלומר שכשאני נמצא בארץ יה עייף צריך להיות דוד המלך בשביל זה או החלק של דוד המלך שבתוך כל אחד ואחד בשביל זה כי יש חלקים אחרים שזה לא עובד ככה שאני בארץ ציה יף אז הכל איף הכל ציה והכל לא רוצה ו הדכדוך מתלבש אבל אצל דוד הוא בארץ יב עייף הוא בורח משאול הוא בורח זה תו איזה פרקי תהילים גבל דד לב השמיים אלפי שנים אחר כך עדיין הכל כיסופים עצומים כשאתה שומע מה הוא אמר בארץ יוף ואז הוא אומר כן בקודש חזיתיך הכוונה היא שאני אזכה בעזרת השם להגיע אל הקודש ולא יהיה ציא וייף ואני מבקש שיהיה לי גם את הצמאון הזה גם אז כן בקודש חזיתיך שכך יהיה כל הצימאון הזה אז יוצא שהצימר לפי הבעל שם טוב הוא נותן איזה עומק הארץ יה וף הוא נותן איזה עומק של צימאון ובערה של כיסופים שהכל שלא נן אז לכן אם אני עוסק בגל של התפילה כמו שהוא הולך ומלכלך את האדמה מיבשה ואחרי זה מעיינות ואחרי זה שטפונות אבל בסוף זה צריך גם לשתף את הזמנים של היבשות שגם הם יהיו חלק מעומק ה הערה של עכשיו בואו בואו נקרא את זה התפילה מבקשת מהנשמה את תפקידה זה תמיד זה המציאות כלומר עולם התפילה צריך הערה של הנשמה שתעיר והנשמה מאירה מלמעלה היא חלק אלוקה זה מתנת שמיים ואני מבקש שיהיה מתנת שמיים כשעברו ימים ושנים בלא לה וכוונה והרב אומר לא שכריס ימים ושנים עכשיו הוא מדבר על עידן ועידנים על תקופות אני רוצה להגיד לכם עוד דבר שיכול להיות שגם מדובר כאן ימים וישנים של תקופות היסטוריות למדנו במוצאי שבת מספר דניאל ספר דניאל זה תקופת תפילות שהרבה מאוד שנים לא היו רוב בית ראשון מ הקמתו על ידי שלמה עם תפילה מופלאה מאוד אתה לא רוצה הרבה תפילות פה שם זהר שם זהר שם עד תקופת זה מעניין שנבנה בית המקדש כבתי בתילה קרי גם דוד ושלמה שבונה המקדש הם המתפללים הגדולים וגם דניאל עזרא נחמיה הם מתפללים גדולים שהתכנון שלנו הוא הרבה מאוד דניאל עזרא ב נחמיה אז היה תקופות ארוכות בלי ופתאום עזרה איזה תפילות דניאל איזה תפילות ויכול להיות שהרב מתבר פה בכלל במובן הזה ומה שאמרנו זה רק כי אנחנו קצת ברסלבים כאלה צריך לעשות בעבודה שלנו שעיר לי עכשיו השחר שלי חשוב מאוד כמובן לאלא לא בא לזלזל אני רק בא לסדר את הסדרי גודל שהרע מדבר על זה שיש פה עידנים שלמים ימים ושנים הוא לא כותב ם זה באדם הפרטי שהיה לו איזה תקופות יבשות ואחרי שנים פתאום משהו מתחיל לפרוח ולכולנו יש תקופות כאלה דרך אגב המילה ימים חוץ משניים שלושה ימים יש לה עוד משמעות מה שנה איפה בתורה יש שנה ימים ימים או עשור אז ימים ושנים יכול להיות שזה שנה או שנים שזה גם הביטוי מכוון לזה תקופות ואולי שנים זה גם שנים בהיסטוריה מאות שנים ופתאום הגיעה התקופה שיש איזה שפיכת הנפש כזאת מופלאה עכשיו כשבא עזרה ונחמיה ואולי הם דוגמה עוד יותר טובה למה כי דוד ושלמה פחות עסקו ב לזכך את ימי השופטים ימי שאול ימי המדבר ולמלא אותם במים אתה לא כל כך פוגש את זה בתפילות של דוד ושלמה אבל דניאל ועזרה לכן זה התכנון שלנו אם כל הזמן עוסקים בזה שהיינו המון שנים בלי הערת התפילה כי חתנו התרחקנו הגשמנו ובעיקר גלינו מארצנו וזה ודאי שכשיש גלות אז אין בית מקדש שזה תפילה כרוי לה כל הלב של התפילה מת חרב עכשיו חוזרים והם חוזרים עם התפילה דווקא אחורה לא רק קדימה הם לא רק מתפללים עכשיו שלמה אומר מי שהתפלל הלך דרך הבית הזה אז תקשיב לתפילתו ואפילו נוכרי בארץ רחוקה אז זה מעכשיו ה הלאה אבל שווי ציון עסקו ב אחורה כל התקופות שלא היינו קרובים אליך עכשיו כאילו התפילה שלהם מתחילה להזליף חיות ואור לימים החשוכים אז כשעברו ימים ושנים בלא תפילה בכוונה מתקבצים בלב אבני נגף רבים שמרגשים על ידם כבדות רוח פנימית מפני מה נתחייבו שונם של ישראל שבאותו הדור קליה אחש ראש עזרא נחמייה דניאל כל אותו אותה תקופה למה נתחייבו כליה שנהנו מסעודתו של אותו רשה מוציאים את כלי המקדש את כל כלי התפילה נשמעת כל התפילה מוציאים להם בסעודה עם אחרי שוי ראש והם נהנים זה אבני נגף רבים זה התחיל וד שתחוו לצלם במת נבוך הנצר כמ 70 שנה הם כבר לא לא יכולים להתפלל כמו שצריך זה לב אבן לאומי בל שחרב המקדש אין לב מה זה יש לב אבן ופתאום יש הערה משמיים הקדוש ברוך הוא אמר עוד 70 שנה בטרם הוציאך לגלות ידעתיך אני יודע בעוד 70 שנה פתאום יהיה גל איזה תפילות גבלד ד לב השמיים זוד לפני יש הערה יש קורה הדורות מראש זה נכון על לו את ההיסטוריה הישראלית זה נכון עלכל אחד ואחד יש לו תקופות יובש ואז פתאום אבני נגף מתמלאים ו אדם צריך לדעת סוגריים לעשות חשבון נכון אדם נותן לשפוט את עצמו אם היה תפילה מרה אור זה צדיק ואז הגיבה מתחילה לעשות את שלה יצר הרע הוא לא הוא לא בטל אתה בעליה הוא תוקף משם אתה בירידה הוא תוקף משם הוא יש לו כלים לכל מצב ארגז שלם אז אתה היה לך איזה תפילה הערה נפלא גבל אזה צדק תסתכל בבית המדרש אף אחד לא התפלל ככה רק אתה רק אני רק אני התפללתי ככה אבל המיומנות הגדולה שלו זה שש תראה איזה תפילה מה מה בושה וחלימה אתה אומד לפני השם ככה אתה מדבר אם חבר שלך היה מדבר היית מדבר ככה אם היה לך סבא קפדן ו הית מדבר איתו כה היית ותו סטירה תלוי בזה ידע מה מה זה מה זה ככה דבר עם הקדוש ברוך הוא אתה פ הקדוש ברוך הוא ומה מה מה זה היצר היותר מיומן בטענות האלה ואדם צריך לדעת שהטביע כלפיו כשהוא יבש וכל המחשבות עפות כל הזמן היא שונה לחלוטין מהטבי כלפיו כשהוא קיבל מתנה משמיים איך אפשר לשוות תקופה שיש לך מתנות משמיים לתקופה שיבשו אותך ומה הקדוש ברוך הוא רוצה שתהייה בקיא ביובש ובקי בהרה אתה צריך לדעת איך עובדים את השם ביובש שהשם איתו עמו ואצלו גם ביובש וגם אם הוא זוכה מעט במילימטר אחד קטן בסיפור הזה של הצדק ש מכירים בסוף סיפורי מעשיות יש מעשה מצדיק אחד שהרגיש כבדות ולא יכול להזיז את עצמו והוא הזיז את עצמו טיפה לזה ואז הוא נופל והוא רואה שהוא הולך בעולמות עליונים אלפי פ סות ועולה למעלה ים שלו ואז הוא מתעורר והוא רואה שהוא רק הזיז את עצמו טיפה אחת יש שם ציור של עיגול עם שזווית של המשולש זה זז בקודקוד של הזווית טיפה אז במרחקים ככל שה מרחק מהקודקוד גדל אז המ חק בין ה צלעות גדלם ציו כזה זה אומר אתה יבש והמחשבות עופות לך לכל עבר ואפילו לעבר לא טוב ואתה נלחם ונלחם ונלחם קפלת קבלת יכול להיות שכל התפילות הכי יקרות שלך בעולם הם לא דומות לזה כמייס מרבי שעה אש בבתא שהיה אצל הבעל שם טוב מכירים שואב מוצא הוא נתקע בערב יום כיפר לא הצליח להגיע למגי בוש ובוריס כל הזמן בא אליו בטענות והיה מסוכן ו היה באמצע שדה ובקושי הצליח להגיד את המילים בפשטות והגיע לבעל שם טוב במוצאי מאוחר כבר כולם היו בת ווידס של מצאי יום כיפר ו הוא עמד בחוץ כי הוא לא התבייש איך הוא יכנס ככה אחרי יום כיפר כזה איך אני נכנס ובל שם טוב קורה לו והוא הוא משיב אותו לידו ואז הוא מספר שהיה גזרות נוראות למעלה ביום כיפור ו כל הבכיות והדקות של התפילה של הבעל שם טוב וכל החברה הקדישה לא לא הילו כלום ופתאום באה תפילה זקה פשוטה פשוטה מהיער ליד ופרצה את כל ה חומות וכל התפילות התקבלו ר זה התפילה שלך למה כי כל אחד נמדד לפי מה שהקדוש ברוך הוא נתן לו מתנה הקדוש ברוך הוא נתן לו אחד מתנה יצר הרע גדול אחד הוא נתן לו מתנה יצר הר קטם אפשר למדוד אותם באותה מידה מה מה איך אפשר זאות באותה מידה ולפעמים יש לי יצר הרע גדול ויש לי לפעמים יש יצר הרע קטן יש לי בלבול הדעת כדו יש לי אבני נגב גדולים לפעמים לא אפשר למדוד את זה ליד זה יכול להיות שההתמודדות עם אבני נגף מבחינת השכר היא מעלה עוד הרבה יותר עליונה צריך לשפוט ביושר את ה אזורים השונים על כל פנים מתקבצים הלב רבים שמרגישים על דם כבדות רוח פנימית א לא לא לא מצליחים להתפלל וכש רוח הטוב חוזר ומתנת התפילה נתנת מחומ הוא חוזר לא אני מחזיר אותי זה לא הווד שלי אני הווד שלי זה כבדות אפני נגב הכל תקוע ופתאום יש רוח מתנה ממרומים הולכים בכל תפילה מתפלים אותם המכשולים פתאום יש איזה עידן ש שמתחיל להמיס והסיקור הרבים אשר נקבצו בנחל הנובע שנשמת החיים העליונה אתם רואים לא בנשמת החיים העליונה עצמה אלא בנחל הנובע שלה עכשיו כשאנחנו מדברים על הנשמה אנחנו מדברים על הנחל הנובע מהנשמה שמה הסיקורים שמה החציצה לא בנשמה עצמה אין חציצות היא תאורי הולכים ושרים ועם אותה עלייה נשמתית שהא עולה בכל תפילה ביחס רך זמנה אחוזים ידועים באים בתור מרפה את חסרון העבר שעזרה מתפלל אז פתאום כל ה תקיעות גם כתרבות בתפילה אינני שומע במחיצה של ברצל ש מפסקת פתאום התפילות האם של כל הזה יש קים בתפילת עזרה שמרפאים את כל התפילות של זמן הגלות יש חלקים בשעות המרוממת שלנו שמרפאים את השעות היבשות שלנו זה חידוש שזה פועל למפריע זה זה התשובה שבתפילה חור התפילה פועלת מכאן או לאבא תשובה פועלת למפריע וכאן יש בתפילה כוח לפעול למפריע אומנם לא בבת אחת נמנה חיסרון אבל הולך הוא מתמלא והצורך של התפילה הולך ומגלה את אורותיו