להיות לפיד בוער בעבודת השם | שפת אמת לפרשת תצוה- תרמז | הרב יהושע שפירא

ח דודי קרא כלה אנחנו בשנת תרמז זה הדיבור המתחיל היחיד במדרש ואתה תצווה תה תצווה עד ההו דכתיב נר מצווה יש מדרש ארוך אבל הוא באמת לא כל כך לענייננו במדרש הצת אמת עוסק בו בכמה וכמה שנים מצדדים שונים ו ה נושא אצלנו זה המילה תצווה ואתה תצווה שנאמרה לגבי המנורה לגבי הלת נר תמיד אז כאן חזל דורשים את הפסוק נר מצווה שאתה תצווה פה הוא לא רק ציווי פרטי כלומר שזאת אחת מן המצוות אלא שזה מצווה שהיא מהותה של ה מהותו של הציווי בגלל שנר מצווה זה אומר שהנר בעצמו הוא ה מאפיין את המצווה מה זה מצווה כמו שנראה עוד מעט מצווה זה נר ולכן יש פה מימד עומק יוצא מגדר הרגיל של ציווי יש לשונות של ציווי נוספים בתורה אבל כאן חזל אומרים יש פה הקשר מיוחד שמנורה ונר הם ה מאפיינים של עצם עניין המצווה זה לא ש מצבים וכאן יש את פרטי המצווה תדליק נרות אלא שהדלקת הנרות היא האופי של מה מה היא מצווה לכן הוא אומר ואתה תצווה בהקשר של מצוות המנורה עדוד כתיב נר מצווה אז לכן צריך להבין את ה ואתה תצווה פה בהקשר יותר רחב יותר עמוק ואולי בעיקר יותר מהותי למושג מצווה ואזה בא השפת אמת להסביר זה ל ש המדרש וכמה פנים אבל הוא הביא את העיקר לעניינים כי רמך עברי האדם הם כלים לאורות הנשמה אז האיברים שלנו שהם כמניין המצוות זה יוצא שכל האיברים הם מקבילים כל אחד מהמהם למצווה אז כל אחד הוא כלי למצווה אחרת אולי נרכיב רגע את המילה נר מה זה המילה נר אנחנו היום עם נרות אחרים לגמרי מפעם בדרך כלל הנרות שלנו זה משאבה או אבל הנר הרגיל ש בדרך כלל היה מחרס אז היה בו ארבעה עניינים אנחנו לא נכנסים עכשיו לכל הארבעה אבל היה את הכלי את השמן את הפתילה ואת הלהבה וזה בדרך כלל כמו עפר מים רוח ואש וא ממש בתוך כל נר יש אזה זה מיקרוקוסמוס של כל הדרגות של המציאות הרמה איש זה הלהבה רוח זה השאיבה תכונת השאיבה של הלהבה שיש איזה על ידי הכיליון של החמצן של הלהבה הלהבה שואבת עוד שמן אז יש שמה בחינה של רוח והשמן הוא כמו מים והכלי עצמו הוא כמו עפר הוא בא מחרס יש להרכיב את זה אבל אין כאן מקומו ולעניינינו רק אז מכולם מי נקרא נר הכלי הכלי עצמו נקרא נר אנחנו קוראים נר לכל המכלול כמו שבמשכן של אנחנו עכשיו בפרשיות של המשכן אז המשכן בעצם יש לו שתי הוראות בפסוק אחד זה הכיסוי הראשון היה נקרא משכן וחוץ מזה יש מקום שכל העסק כולו נקרא משכן אז כך גם הכלי נקרא נר וגם במידה מסוימת כל ה עניין הזה של נר שמן פתילה ואש ולהבה כל זה גם כן נקראים נר אז זה נוגע אלינו כי אם אנחנו רואים שיש אור של הנשמה שמה שמדליק מצית את האור הזה זה המצווה יש רמך מצוות ורמח איברים בגוף האדם זה יוצא שכל איבר בגוף האדם הוא הנר הוא החומר הגשמי שנושא את האור של המצווה של הנשמה אז כל האדם בעצם הו נר כללות כל המצוות זה הדלקת הלהבה האלוקית של נר השם נשמת אדם בתוך הגוף של האדם אז יוצא שבאמת עניין המצווה ועניין הנר זה כללות כל המצוות וכלות כל דמותו של האדם כל אברי האדם אפילו עד כדי הגוף עצמו ועל ידי המצוות נתקן הגוף להיות מקבל הערת הנשמה כומר שבאמת כשאנחנו באים לעולם הזה אנחנו באים מעם אור אלוקי כל יהודי הוא חלק אלוקה ממעל אז למה צריך מצווה אם נר השם נשמת אדם ו עירה על פי הרמח איברים אז למה צריך מצוות זה כמו בעלותך את הנרות אומר אתה צריך להדליק את זה בסוף ה שלבת עולה מעליה יש נשמה בגוף המצווה היא כמו לשון צוותא אומר אסתמת במקומות אחרים בפרשה שלנו שצת זה ליצור צוות בין מי למי בין הנשמה והגוף הנשמה מופיעה בעולם הזה באופן שהיא מרחפת וכאילו נעלמת דומה קצת ללהבה שכאילו כל הזמן ה מחפשת את העליונים ומלה משהו שאוחז אותה בפתילה אז היא היייתה מתנדפת מסתלקת למעלה מה אוחז את הנשמה שלנו שהיא מנ העליונים שהיא מבקשת לשוב אל אביה כי מנה הור מה אוחז אותו בתוך הגוף המצווה באמת מי שלא מקיים מצוות אז אין לו משהו שמקשרת הנשמה אז הוא חי חיי גוף והנשמה באמת לא מסתלקת לגמרי בחיי האדם ולכן תמיד אפשר לעשות תשובה אפילו יום אחד לפני מיתתך יש לנו רבי רבי אלעזר בן דורדה שכל ימיו היה שקוע בגוף בצורתו השפלה שלא היה בקרי ים שלא בא עליה אבל ההשפלה הזאת להיות אחוז בגוף לא קיבתה לגמרי את הנשמה והוא עשה תשובה ונקרא רבי בשעה אחת יש קונה עולמו בשעה אחת אז תמיד הנשמה נמצאת אבל מה שמחבר אותה להיות גלוייה בגוף זה המצוות אז לכן עניין המצווה עניין הנר הוא קשור לכל ת קדה של המצווה בכלל ועל ידי המצוות נתקן הגוף להיות מקבל הערת הנשמה והיתה אומרים חזל בזוהר הקדוש רמך עם אהבה ויירה גימטריה נר כמו שאמ רמך האיברים שלנו זה לא רק שהם צריכים להיות עם מצווה אלא שהם צריכים להיות עם מצווה שהיא בוערת מה הלת שיש למצ צה אהבה וירה ואז כשאדם נותן לכל אבריו את המצוות השיחות לה ובאופן בוער אז הוא הופך להיות נר בעצמו מי רמך רמח 248 הוא מוסיף שניים הוא נהיה 250 שזה הנ שזה לשון חזל כמובן שכאן שואלים על אוהבה וירה הם גם כן שניים תריג מצוות יש אצל חסידים היו אולי גם ליטאים לא יודע ביידיש יש איזה ביצו אני רק לא יודע ביידיש סינית אתם לא מבינים לכן אני לא אומר בסינית גם אני לא מבין אבל אני לא יודע יידיש אז אפילו את זה אני לא יודע אבל יש ביטוי כזה ש השמחות שלכם יהיו בשמחה מה נכון יש שהשמחה יהיו שמחה עכשיו בא לשמחה מה זה שהשמחה יהיו בשמחה נו לית כתובה דלית תיגרה ר אדם עושה סעודה לבנו זה אופרציה רצינית זה גם הרבה ממון להזיל לפעמים הוא צריך לדאוג שיהיה לו את ה ממון להזיל וגם הרבה אורחים וכל אורח יש לו את הרגישות שלו וגם את החוסר רגישות שלו ו להכיל כל כך הרבה דמויות וכל כך הרבה ציפיות צל ילדים קטנים זה נורא קל לראות את זה שלפעמים יום הולדת של ילד הופך מהיום השמח שלו ליום שהוא הכי נעלב הכי בוכה והכי מתוסכל היו לו ציפיות אבל זה עסק שלם עם הרבה דמויות ופתאום א דווקא הציפיות יכולות לקלקל ו אז לכן השמחה צריכה להיות גם כן בשמחה זה ברכה גדולה דמ לי בדיק השמח או את זה אפילו ידעתי כלא זכרתי שככה הוא לי דקס אז אומרים שגם את האהבה צריך לעשות באהבה כלומר בצפון קוריה כשהמנהל הקודם מת אז כולם היו צריכים לבכות ואם תפסו מישהו ש שהוא הולך ברחוב ולא בוכה אני לא יודע כמה זמן אבל הזמן שנקרא בחוק כאן צריך לבכות אם הלכו ברחוב תפרסם בכל העולם אז הבכי של כל אלה שהלכו ברחוב ואם מיש הלך ברחוב ותפסו אותו לא בוכה אחת דתו וזה שהחוקרים אומרים שחלק בחו באמת כם א חלק באמת הצטערו למה זה כל עולמם הם לא יודעים ממה שהו אחר אז הם באמת סברו שהמנהיג הטוב אמיתי זה שחי בארמונות פאר וב מכוניות יוקרתיות והם אין להם מספיק אורז בלבד בשביל שלא ימותו הילדים רעב אבל הוא עדיין המנהיג ה אז כשהוא מת הם א הם בוכים באמת מצרים יעקב כן אבל זה אבל זה כן זה בכי אמיתי כן אז גם אהבה צריכה להיות באהבה וגם יראה צריכה להיות ביראה הכל וחומר שגם הפוך שאהבה צריכה יראה ויראה צריכה אהבה חזל אומרים משל נפלא לאהבה וירה שזה כמו עוף שיש לו שני כנפיים אהבה וירה זה שני כנפיים שבלעדיהם אי אפשר לפרוח למעלה למה זה כמו שני כנפיים קודם כל מה קורה לעוף שיש לו רק כנף אחת אז הוא הוא משיק את כנפיו הוא מסתובב סביב עצמו כי יש דחיפה של הכנף רק אין צד שני אז הוא מסתובב סביב עצמו אומרים שאם אתה רק עם אהבה אז אתה מרגיש מאוד קרוב לקדוש ברוך הוא רק שהוא חברו אותה כלפי שמיא הקדוש ברוך הוא הוא בגודל שלך אז אתה לא עולה לשום מקום ואם אתה יש לך רק ענף של אירע אז אתה יודע שהקדוש ברוך הוא עליון ונשגב אבל אתה יודע שהפער הוא בלתי ניתן לגישור אז אתה גם לא עלה לשום מקום רק אם יש לך גם יראה שאתה יודע שהוא מרומם על כל ברכה ותהילה וגם קשר שהוא יודע שבני בכורי ישראל אז אפשר להעלות להתרומם באמת למעלה אז רק אהבה והיראה אז יוצא שכל המצוות הם צריכות עוד את התנועה ואת הלט ואת הבהרה של אהבה וירה כדי ל יש הרמחל כתב את המסילת ישרים פעמיים הפעם אחת הידועה סדר הפרקים קוראים לזה היום ולפני 30 שנה מצאו עוד כתב ידו של הרמחל במוסקווה בגניזה שאף אחד לא ידע שיש דבר כזה בכלל מכתב של רמח זה התגלגל עד הגניזה של מוסקווה ולפני 30 שנה בפוסט טרויקה מצאו את זה שמה אז אז מצ את זה עכשיו הדפיסו ו5 אזים זה מילה ומילה אבל יש שם כמה הבדלים וההבדל הגדול הוא בהקדמה והקדמה שלו הרבה יותר רחבה בסדר הוויכוח שזה ויכוח בין חסיד וחכם מאשר ההקדמה בסדר הפרקים ושם הוא מבסס הרבה יותר את הטענה שלו למה צריך ללמוד סילת ישרים או דומו הוא אומר יש פסוק בתורה פסוק אומר שמעת הרבה אז מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממך מכל זה ואתה ישראל מה השם אלוקיך של ממ אז מה סוף דבר מה כל זה אז הוא אומר בעצם שמירת כל המצוות נגיד את זה בלשוננו זה החמישית החמישיית כי הפסוק מונה חמישה דברים הפסוק אומר רקים להראה את השם ללכת בכל דרכיו לאהבה לעובדו בכל כבכל נפשכם ולשמור כל מצוותיו ומ רוב החכמים עוסקים כל הזמן לשמור את כל מצוותיו אבל זה רק החמישית החמישיית יש ארבעה שבפסוק הם קודם והם באמת הלב והמלך והעיקר והנשמה של כל המצוות ותראו שבני אדם מסקים רק בחמישית אישית וז לכים את כל המצבות וללמוד איך להיות לפיד בוער נר דולק שהנשמה תלהט את הגוף על ידי מצווה זה תוספת מיוחדת זה לא רק מצווה לאהוב ליירה אלא האהבה והירה הם גם כללות כל המצוות הם נשמת כל המצוות אז הם גם מצוה פרטיית וגם כללות כמו ש גזע המוח הוא גם איבר יש רמח איברים לא יודע אם סופרים את גזע המוח כאחד מהם כנראה שלא אבל יש אולי אפילו כן אני לא בקי בחשבון הזה אבל פעם עברתי אליו אבל אני לא זוכר ץ פרטו אז יש גזע המוח גזע המוח הוא גם איבר אבל גזע המוח הוא גם מוקד כל החיים כולם הוא שורש כל החיים כל חלקיק של רגע יש פקו וגזע המוח לכל המערכות תחייה תחייה תחיה ואם אתה מקפת את זה הכל מת אז כשם שגזר המוח הוא גם אבר וגם שורש כל החיים כך אהבה והירה הם גם שתי מצוות פרטיות וגם מקיפות את הכל אז לכן רמח עם אהבה וירה גימטריה היינו שעל ידי דחילו ורחימו פרכיל לאלה המצות זה מה שאמרנו ה גדפין שתי הכנפיים שמעלות את המצווה למעלה ועל ידי זה נגמר הרמח איברים להיות כלי מתוקן לקבל האור ואז נקרא נר ולכן נר מצווה זה אופי כל עניין המצוות זה הנר ומכאן אנחנו חוזרים לזה שמצוות המנורה מתחילה באתת צווה כי כל עניין המצווה היא בעצם על ידי הדלקת המנורה וכ כן על ידי עבודת הכהן בבית המקדש כמו מצוות פרטיות שכל מצווה היא מדליקה את האור של הרמח איברים אז יש גם מצוות כלליות והכהן הגדול בבית המקדש נתקנו נפשות בני ישראל על ידי עבודתו לקבל הערה עליונה כעניין המצות ולכן כתיב לשון תצווה כלומר שהכלי אף על פי שיש בזה צדדים מצדדים שונים אבל הכלי הכי עליון במקדש שבו היה עבודה כל יום ולא עוד אלא שמבחינת מסוים אותו הכי כלי הכי ליון במקדש זה המנורה למה כי המקשה זהב כל הכלים האחרים הם לא רק מזהב אין כלי רק מזהב אפילו ארון זה זהב עץ זהב רק המנורה היא מקשה זהב חזל אומרים לכן התקשה לעשות אותה בכלל תעשה המנורה נעשתה מאליה למה מנורה דווקא צריכה מה זהב מובחר זה היה כן זה ה כמו 24 14 אבל זה מחר ב מאוחר ביותר והוא נעשה לבד כי המנורה זה הנר השם נשמת אדם זה מה שמדליק את הנשמות של כל ישראל כשיש מקדש ומה מה מדליק את הנשמות שלנו היום ה זיכרון מי שאומר פרשת מנורה כי כאילו הדליק את המנורה אז יש כאלה שאומרים בכל יום אבל מגיעים לפרשת ואתה תצווה וכאן יש אור לכל השנה כולה של המנורה של עבודת הכהן הגדול שמדליק את כל הנשמות ולכן כתיב לשון צב עכשיו הוא מדייק עוד דברים נוספים שקשורים למה שאמרנו אבל עוד רגע נראה עוד הרבה מעבר לזה וואו בכתיב יערוך אותו מערב עד בוקר עכשיו הוא אומר בלשון הזאת דברים נפלאים מאוד אומר דהה כמורי זכני זל ולכן כתיב בלשון הערכה מה זה ייה ארוך למה לא ידליק אז כמו שאת המנורה עצמה מושה לא יכל לעשות זה נעשה מאליו גם ההדלקה אהרון לא יכול לעשות זה נעשה מעליו האש הי מן העליונים אתה רק אורך ואש עולה מאליה כי עיקר ההדלקה היה בכוח עליון וכמו שכתוב שתהייה השלב את עולה מעליה כמו תה עשה המנורה זה הקדושה עליונה של המנורה שהיא גילוי אלוקי שהאדם הוא רק מכין לו והוא לא פועל עצמו רק שעל ידי הערכת הכהן בא הערה וכך זה כל מצווה בעצם אנחנו לא מגלים אלוקות על ידי המצווה האלוקות היא מהירה רק צריך מישהו שיערוך כדי שהיא תוכל להופיע ההכנה שלנו היא מאפשרת לאש לנשמה נרשם נשמת אדם לא הופיע אז רק על ידי הערכה העריכה אנחנו היינו אומרים היום על ידי אריכת הכהן בא הערה עכשיו הוא אומר עוד דבר נפלא מאוד ונראה לי עוד דמה מערב עד בוקר כתוב יערוך אותה אהרון מערב עד בוקר אם אתה אומר ידליק אז זה דולק כל הלילה אבל הארוך זה רק ההכנה ההכנה נעשת בין הארבעים ולא כל הלילה אז מה זה יערוך מה הוא עומד שם כל הלילה ועורך אני לא הדליק רק פעם אחת ויתכן לרמוז כמו שמרו חזל משה רבנו עליו השלום אז כאן הוא הוא נכנס לצליל מערב עד בוקר חזל אומרים על זה דבר פ מוד ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב וכי אפשר לומר כן ר אדם יכול לעמוד בזה שמן הבוקר עד הערב כאילו כל זמן רותו של האדם הרי בלילה ישנים אז הוא קם בבוקר מרגע שהוא קם עד שהוא הולך לישון הוא רק עושה את זה מהזה אי אפשר אז לכן אומרים חזל רק ללמדך שעדיין דין אמת לאמיתו נעשה ה שותף של הקדוש ברוך הוא במעשה זה בראשית תכתיב והי ערב והי בוקר כלומר המילים בוקר וערב הם באמת רומזות ל בריאתו של עולם לאך הקדוש ברוך הוא יוצר את המציאות ולכן כשמשה רבנו דן ועושה את ההשתדלות שלו לדון דין אמת לאמיתו אז הוא מאפשר להורה האלוקית שזה ערב ובוקר כולל חושך מפני אור אור מפני חושך הוא היוצר אור הוא היוצר בוקר וערב אז אתה מתקשר ליוצר בראשית אתה שותף עשמ דבריי בפיך ליתו שמיים לסוד רץ אתה שותף למעשה בראשית עכשיו זה זה חזל אומרים עכשיו אומ כמו כן נאמר בעבודת הכהן בבית המקדש שעל ידי זה נתקן מעשה בראשית ממש יש בזה הרחבת דברים אך כל עבודת המקדש היא כנגד כל ענייני העולם בכללות כל עברי האדם כל ענייני העולם יש ארכוד מהמפרשים לזה ולכן נקרא קורבנות ש תקרבו התחתונים לעליונים זה כמו ה תצווה שאתה מקרב את הלהבה לנר את הנשמה לגוף בכוח עבודת הכהן עכשיו הוא אומר כך זה נפלא מאוד משה רבנו עליו השלום כתיב מן הבוקר עז רב שהוא שושבינה ד מלכה אז הוא מביא את האור אל החושך את הנשמה אל הגוף את המלך והדוד אל הרעיה ששון ד מלכה זה מי שמלווה את החתן להכניס אותו לחופה מלווה את הלהבה לה לקשור אותה לנר צבת אז לכן כתוב אצל משה מן הבוקר שהוא מביא את האור אל החושך והוא המשיך עליונים לתחתונים כמו שרד את את התורה מן השמיים אל הארץ אז לכן מבוקר עד ערב ממקום האור אין מקום החושך להעיר את התחתונים שההוא שלוחו של הקדוש ברוך הוא ואהרון שושבינה דמטרוניתא והוא כרב התחתונים לעליונים חסידים היו אומרים למה הגדולים הליטאים שיבס יושבים עם הפנים לקהל והדמים יושבים עם הפנים לארון הקודש או הם לא יושבים עם הפנים לקהל אדמורים א אומרים ש הליטאים הרבנים הליטאים מבחינת משה רבנו שמביאים את דבר השם אל העם אז צריכים לשבת מול העם להביא לו את דבר השם אבל האדמורים מבחינת ששינה ד מטרוניתא אהרון הכוהל הם מעלים את העם אל השם אז ממילא הם צריכים לפנות אל השם בשם כל הקהל שזה תפקיד אחר לגמרי אז משה ואהרון הם שני כיוונים זה מלמעלה למטה זה מלמטה למעלה הכוהנים שמברכים את הברכה ה דים מל ה הקוש אחר כך מול העם כדי כדי לחבר בין זה לזה כן שמעתי את זהב ששב אה הבן שלכם כתב על א על הרב קוק לא הרב קוק היה כהן שחיבר בין החסידים לליטאים והוא שלוחם של בני ישראל אהרון לכן כתיב מערב עד בוקר שהוא הוא מעלה את החושך אל האור עכשיו מה עליון ממ כתוב שהם היו שקולים זה לזה אפשר להגיד שנקודת המוצא י עיקר שמשה מביא את האור והולך אל החושך אבל אפשר לומר שאהרון כוחו גדול שאפילו אם הוא מתחיל מהחושך הוא מעלה את הכל אל האור שבת שלום