להודות ולהלל | שיעור לפרשת וישב | הרב דודי דודקביץ'

[מוזיקה] טוב א יקב אבינו בתנועה לכיוון ארץ ישראל בפרשה הקודמת מוישלח אחרי הקרבות הגדולים בשכם שממש לא פשוטים הם לא מתוארים פה יותר מדי רק וישא את התולים על הרים של זבותיהם במדרשים יש תיאור כמה זה היה רציני שאכן הוא צדק בניתוח הריאלי שלו וכל כפרי האזור עטו על יעקב ומשפחתו ולכן כשהוא יאמר אחרי זה שלקחתי מיד המורי בגשתי זה אמיתי אולי הוא התכוון שגם הוא עשה הרבה תפילות תוך כדי אולי הוא קבוצה שהתפללה אולי הוא התפלל אבל היה שם קרב רציני מאוד ובחרבו ובקשתו הוא ניצח והתגבר עליהם כך אה פשט דברי חז"ל וגם די פשט הכתובים א יש שם בסביבה כפרים שמוכרים עד היום יש ספר שנקרא מלחמות בני יעקב מדרש נמצא באוצר אוצר המדרשים של אייזנשטיין שנקרא מלחמת בני יעקב למשל תפוח משתתפת שמה במלחמה זה לא מופקע כי בושע גם כתוב תפוח נכון אז זה עתיק יומי א כפרי האזור וכולם א עולים על יעקב החשב שלו אכן א מתגשם ואנוכים בתה מעט ונאספו עליי וכוני בתה מעט קצת מזכירת חנוכה לא נספו עליי ביקולי ואנוכי ואני טעים מעט מעתם ולרבים חוץ לאחיות בעיניים הטיביות האלו באמת זה נס עצום ואכן זה נס שהוא מתגבר עליהם וישו בחיטת אלוקים על הרי מיד אחרי זה הוא מקבל ציווי אלוקי הוא גם א מגשים אותו הם ולים אל יעקב כמו לבטל ושב שם עשה שם מזבח לילה נראה אליך בברכה בני עשו אחיך ובת יעקב פונה לביתו ואומר להם שיצטרפו אליו להסיר את אלוה הנכר החליף שמלות יתהרו יעקב נה בטל ועשה שם מזבח לאל העונה אותי ביום צרתי ויה עמדי בדרך אשר הלכתי. אומר הזוהר הקדוש, מכאן שאדם חייב להודות על ניסים לפאות שקרו איתו. זה המקור הראשון בדברי חז"ל כנראה שיש מצווה לאדם להודות על ניסיוות שעשו איתו. מה הוא עושה שם? עוד הפעם יעשה שם מזבח למה? לא העונה אותי ביום צרתי וימדי בדרך אשר הלכתי. שמי שיש לו קצת אוזן כשובה מיד צרי שהוא גם סוגר פה מעגל כי מה הוא אמר הפרשה לפני כן אם יהיה אלוהים >> מדי ושמרני בדרך והאמתי זה השם השם אמר לו כבר קודם כעימך אז הוא בודק את זה והנה זה מתקיים והוא אכן נושא איתו את הג את המראת התודעה הזו חנוכה עניינו הלל והודעה ממש זה הסיפור רק פה כל זה כל אחד פעמי הוא עולה לבית אל משכם ומודה להשם על הטוב שגמל איתו אבל יש א פעמים שיש חיוב לדורות מאיפה החיוב לדורות הזה מאיפה הוא הגיע יש ריטווה במסכת שבת שומר ברור מאיפה הגיע החיוב הזה יש תקדים היסטורי חשוב מאוד תקדים ההיסטוריה לא הוא מגילת אסתר הנה שם מה היא ביקשה כמו שתוב במסכת מגילה כבוניו מה מה החידוש בזה? ניסים פרטיים די ברור. הנה כמו אצל יעקב אבינו היה עונה אותי כמו שכתב על זה כבר חיי אדם אחרים אדם מחויב לדות זה מאין קצת הודיה על הנש כמו ברוך הגומלחים האמת היא שאצלנו הגומל חיים טובות אצל אשכנזים זה עוד יותר מהר ולפילו ספרדים זה קצת יותר ארוך נכון ספרדים קצת עושים מזה יותר עניין קודם כלם כמה פסוקים אשכנזים מלה הם תמיד הם עסוקים יותר כך מקובל אז זה מאוד קצר נכון אני חייב לומר שבתוך כאלה שלא יוצאים להגיד הרבה הגומל זה לפעמים קצת מאכזב ציפית שיעשו מזה יותר עניין לא תלוי מה היה גודל הנס אם היה לך נס אם היה נס גדול או אישה ילדה היא מצפה להמון התפעלות או סבא לפעמים נהיה סבא כנסת כולו יבש כזה אין בוסות אחרי שהוא ירד והסבא ה אומר בסדר סבא עוד סבא כ מזר מוזר משהו זה זה באמת משהו מרגש הוא משתף את הקהל והקהל בקהל רבי מאללקה ה שותפים בנ אם היינו קצת יותר חיים צריכים בפנים של פליש אותו מה קרה לך מישה מה קרה מה קרה תראו רוב האנשים שורדים מה הגומל הציבור אדיש כאילו כלום לא קרה נכון זה איזה טופס כזה של איחול עם מלחה טוב מלחה טובה אחרך אגב נוסח הבד נראה שהוא נוסח יותר הגיוני שהוא לא כמו הנוסח הנפוץ אצל האשכנזים איך אנחנו אומרים האשכנזים מי שגמר לך מי שגמחה קודם כתוב סלם אתה חוזר מי שגמר אותי כל טוב חבל מי שגמלך טוב גמלך כל טוב סל אומר את הגיוני נכון שג לך טוב זה לא כל הטוב עוד אתה מתחיל את הטוב אבל זה באמת להגיד פעם אחת פעם אחת שאתה אומר על אותה פעם אבל בפורים היא ביקשה כבר לדורות כלומר יש ניסים שכמו שכתוב עליהם בספרי החסידות האור הזה מתחדש מדי שנה ושנה ש מתחדש מדי שנה ושנה אז הוא צריך להימשך הלאה אז אומר הרתווה שימי חנוכה הסתכלו אחורה אמרו רגע יש תקדים היסטורי הנה שם ישבו אנשי כנסת הגדולה אמר עוד אחד או אחד מהם וקיבלו החלטה התלבטו כי כשהם מקבו לדורות ענו לה בהתחלה זוכרים >> זה יהיה בלאגן זה יגרום אנטישמיות בעולם גידו היהודים מתגאים בזה לא שם הגנו האנטישמים תמיד סיפרו את הסיפור בנרטיב שלהם כם נגיד היהודים התגוננו לפני 12 מדינות הם יספרו הם תקפו את האיראנים והפרסים המסכנים זה היה יצאנו בשכונה היום בבוקר זה כך דורי דורות דורי דורות ככה זה נכון אז זה יורר קינה בסוף היא פנתי והיא הראיה התקבע והריתו זה תקדים חנוכה ניתן נקבע אותו על סמך התקדים הזה של פורים הוא המשך שזה מחלוקת מרתקת בין האחרונים מה שאני אומר כעתי לכבודו של הרב נריה זצל שם 30 שנה לפטירתו רב נריה אצלו ראיתי את זה פעם שהרב נר היה מחנך דגול באמת דגול ביותר מעמיד עולה של תורה בציבור הדתי כמעט כל אחד מהשם פה חייב לרב נריה המון תודה כי בלדיו כל המזנות שגדלתם בהם לא היו קיימים הוא החל אותם הוא פיתח אותם הוא בנה אותם מבני עקיבא ועד מסדות הישיבות התיכונות ועד ממלכ התוצא מישיבות ההסדר שכדו ישיבת ההסדר הראשונה בקרם ביבנה הקימו את הבוגרי כפרה. ללמדך שבלי כפרוה כל התגלגלות הזו לא הייתה קוראת. אז כל התהליך הזה רב נריה חתום עליו קראו לו בזמנו אני לא יודע אם אתם מכירים את השם אתם כבר לא מכירים את הכיטורים אבי הכיפות הסרוגות. אז כל אחד שסתכל רגע לאיזה כיפה יש לו על הראש וידע שרב נרב כ נראה אבא שלו יודע אמרו כיפות הסרוגות כי יש הרבה סוגי כיפות זרוגות כ רצו להגיד זה כל הסוגים מיני הרב איכות תד חכם מופלג מופלג גם בעל כושר ביטוי הן בלימוד והן באגדה נפלא ביותר והוא כתב המון מאמרים בסוגיות להיות תחיית האומה המון גם בכלל בלמדנות מעניינת והוא כתב הרבה בסוגיית הודעה על הנס ברור למה הוא עסק בזה מתוך הודעה על הנסים ונפלאות שקרו בימיו בימינו ובתוכם הוא הביא באמת מקורות ויסודות גם בלמדנות וגם בבקיות גדולה ברוך אתה אדוני מלך העולם שהכל נהיה מדברו >> אמן אחת המחקות החשבות שהוא הביא היא בין הנציב פירושו על השאילתות לבין החתם סופר. חתם סופר אומר כשקרא לבן אדם נס ביום שקרה לו באותה שנה חיוב דאורייתא להודות על הנס. שנים אחרי זה אומר סליחה אגב צריך דאורייתאות על הנס. חז"ל לא קבעו, התורה לא קבעה איך להודות על הנס. זה השאיר לחכמים לתקן בכל פעם איך להודות על הנס. אבל החיוב, עצם החיוב ניתן דוגמה חובה להודות על נס פורים זה דאורייתא. כי למדו קל וחומר זוכרים? כל וחומר הגמרא במסכת מגילה דף יא. אם ישיבוד לאחרות תקנו לומר על הלל שמ מנה ש מד לחיים כל שכן אז ההודעה עצם ההודעה היא דאורייתא כי קל וחומר הוא דאורייתא קל וחומר אדם לומד מדעתו למה כל וחומר מתבקש זה הגיון פשוט כן אז על כן ארוז דאוריית רק מה איך לעשות האם בפורים ללבוש אף ארוך אדום ועליו לכתוב השם עשה ניסים לישראל בזמן הזה ממיטתיהו או לקרוא מגילה זה דרבנן בסדר זה לא המלצה לנהוג בדרכים האלטרנטיביות שלא כתובות בחז"ל זה להסביר את הסטטוס והנציב כתב בפירושו השאילטות שבשנה הראשונה זה דאורייתא בשנה הבא זה רבנן בסדר אבל איך קובים קובעים איך קובעים הרבה אומר קבעו את זה גם בחנוכה שאחרי אנחנו אומרים בגמרא במסת שבת וכן ציונו זוכרים מילות אסור די חכמים התכנסו וקבעו את זה אבל רגע למה הם לא קבו בשביל זה גם כמו בפורים קרוא מגילה >> מה >> מגילה >> שיכתבו מגילה שכתבו מגילה מה >> כן תור לא שאלתם השאלה הזו אפילו למה בגלל חנוכה >> מה יותר טוב אז למה לא נעשה את זה גם בפורים >> מה יותר >> יותר טוב מאשר מגילה למה אתה חושב שזה יותר טוב רגע >> שלוש תירוצים בגמרא התכוונת חוץ לארץ ארץ ישראל נכון הלאה כן אמירי אומר שמי שין לו מגילה בפורים לא מוצא את המגילה שיגיד הלל כי כשאתה זו הללה כן א בכל אופן למה לא כתבו התשובה היא פשוטה חכמים היו צריכים לקבל קבל איזשהו שלב החלטה. מה נכנס התנך? מה לא נכנס התנך? נכון? החלטה חשובה. צריכים לקבל החלטה. אז זה רק מה? אה החליטו שאסתר כן גם על אסתר התלבטו. זה המון שנים כבר מאוחר יותר. התלבטו בסוף השתכנעו. אבל מעבר לזה לא רצו להכניס. ואז באו חכמים ואמרו יש לזה משמעות אסתר סוף הניסות סוף הניסים לכן נקרא את השחר שעשרה סוף הלילה אבל אני רוצה לספר משהו חשוב יש מגילה לחנוכה היא לא נכנסה לתוך כתבי הקודש אבל היא נמצאת לחנוכה שזה הדף לפניכם בסדר רגע שומל אתה מכיר את המכונית שלי? כן א אתה יודע איפה אני יכולים פים פה ליד הגן ליד הבית ספר שם מה לא אתה נכנס דרך הגינה דרך העגלת בורגר הזה הולך לקבל בית ספר חונה ליד שתביא לי משם משהו כה בסדר הנה שומר לך דף גם שלא תקופך היית בשבת הישוב היית בשבת הישוב היית בשבת אחרונה ביישוב אה אני צריך שאתה תלך לשם ומאחורי המושב שלי כאילו במושב שמאחוריי יש שם איזה ספר חשוב אתה תראה ספר גדול אני לא נגלה כדי שנשאיר אותו על הסוף אתה תצפן אותו פה בתוך זה ותביא אותו בסדר איזשהי הפתעה אתה תבין כשתראה תבין למה הוא הפתעה בסדר אז יש לפניכם דף שמובא פה את דבר דברי הלכות גדולות. בעל הלכות גדולות באיזה תקופה הוא? מה? תקופת הגאונים. הגאונים היא כמה היא רחוקה מהתקופה של המוראים? >> לא הרבה. יש באמצע סבוראים שהם מגדירים אותם. תקופה סמוכה. גם יש להניח שאם הגיונים מעידים משהו זה לא שלהם אלא הם שמעו את זה מלפני. הנה דברי סבחות גדולות. זקני בית שמאי וזקני בית הלל הם כתבו מגילת בית חשמונאי ועד עכשיו לא עלה לדורות עד שיעמוד כהן להורים ולטומים כלומר בימי בית הלל ובית שמאי הם קשורים קצת לחנוכה או לא איך >> לא שאלתי אם הם קשורים למדנית למדנית גם אתם קשורים לחנוכה הם קשורים תקופתית מתי הם אני יודע איזה שאלה מביחה כי מבחינתנו יהושע וגדעון ומכבי תל אביב ועצל ולחי והגאונים האחרונים הם כולם מעורבבים מאז גם הילדים הכל מעורבב לנו אבל בערך בערך מה >> כן בית שמאי נמצאים ממש עשרות שנים בודדות סך הכל אחרי ממש עשרות שנים בודדות לאחר א הימים הללו של מילת של בית חשובניים ומסופר פה שהם כתבו כלומר הם ניסחו מגילה ממש ניסחו מגילה קראו לה מגילת בית חשמוניים רק מה מה זה עד עכשיו לא עלה לדורות עד שימות כהן למורים ותומים >> מה הכוונה לא עלה לא נכנס לתנ"ך עד שיעמוד כאלו אומרים אותו מה הכוונה מה עד שיעמוד איזה כהן גדול סנהדרין שיפסקו על פי כלים של סנהדרין מה >> מי >> נכון אבל המלחמה לא הייתה במקום שלהם על זה דיברנו האירוע עצמו לא היה בשלי נכון סנהדרין >> כנראה שלא הייתה כבר סמכות שאכלה להסמיך את זה אני מזכיר סנהדרין זה היה תהליכי הדרדרות בכוחה כי לפעמים יש גדולים אבל אתה בא אליו אומר לך זה לא בכוחי זה גדול עליי זה היה קשה לי איזה מגילה למה הם מתכוונים ויתכן יש כוונתו למגילת אנטיוכוס שנהגו כמה קילות לקרוא אותה בציבור עד שנתבע ספק אם יש לברך עליה עלי תמר הוא פרשן חשוב מאוד לירושלמי עלה מפולין חכם מופלג אז קראו לו הרב תמר לימים מכנים אותו יותר עלי תמר פרשן מאוד אהוב מאוד אהוב עליי נמצא לירושלמי קשה להשיג את הספר הזה אה סט ספרים נמצא גם בפרויקט השוט אחרי פטירתו כל ספרייתו העניקה הענקית והעשירה אה נתרמה להרציון לספריה הטובה של ישיבת הרציון אם שיהיה שם פעם בספריה הזו מהטובות שיש יש שם אגף שלם ספריית הרב תמר נכדו הרב רבנוביץ' הוא רב של היישוב בית חגאי היא מכירת בית חגאי נחדו הרב בינוביץ' שהוא הרב של בית חגאי אה אז עלי תמר היה בקי עצום עצום הוא יש לו קווי דמיון מסוימים לרבובנו מגליות בקי במנהגים בקי בכתבים בקי בכתבי יד בספרי הראשונים ואחרונים והיסטוריה והתכתבויות ומאמרים היה גר בתל אביב תחש כונתו למגילת אנטיוכו שנהגו כמה קיות לקרוא אותו בציבור עד שנתו ספק אם יש לברך עליה בואו שנייה נראה מה זה הספק מה זאת התוה הספק אצל מי ספק שמעתם על הספק הזה פעם לא שמעתם זה מה הוא מתכוון בואו דלגו איתי לפסקי הריד על מה פסקי הריד על מה הריד הזה יש גמרא במסכת סוכה אתם מכירים אותה האם כשמברכים כשחובותים ערבה בהושענה רבה הם מברכים או לא על מצוות חביתת הרבה אנחנו פסקים זה מנהג נביאים ולא מברכים על זה אבל יש בגמרא דעה חבית הוא בריא חבית חבית בת כהן תה אצלנו ילדה ביישוב הם כבר נערה בוגרת מאוד שאבא שלה סיפר לי אני את הסיפור הזה שהוא חזר הביתה בושן הרבה היא אמרה לו אבא למה אתה לא עושה לי חביתת ערבות אז הוא לא הבין מה היא רוצה אומר למה אתה לא עושה לי חביתה עם ערבות בפנים אמרת לי שבוקר יש חביתת ערבות אז כמובן ש אנחנו מדברים על חביתת ערבות המקובלת אצלנו בבדס ונפסק שם שלא מברכים אבל זה שאלה מסביר הריד נוהגים כל העולם לברך לקרוא את ההלל. למה? הרוב אנשים פה לפניי בטח מברכים לקרוא את ההלל בראש חודש, אבל זה לא נמצא שם. זה לא בדין. אין בדין אין בדין לקרוא את ההלל. אז למה? או תודה רבה. ידעתי שסמוך עליך. יופי. תודה רבה. אין בדין שמרתי לך שמואל לקרוא את ההלל. ולכן ספרדים כידוע לא מברכים ועוד עדות מסוימות יש ספרדים שכן מברכים ואז יש בלאגנים הם שומעים למרן לא שומעים למרן כן שומעים למרן קרפות בתוך הבית כנסת שאין גשמקט יותר גדול מזה אצל ספרדים כמו אצל האשכנזים על תחנון זה הגשמק של הספרדים אבל הרב עובדי אמר לא לברך אבל אנחנו נהגנו כן לברך מכירים את זה הספרדים פה זה חוויה קיומית אצלם וחלק מרגישים שאז האחריות שלהם להיות נאמנות או לרב עובד לא יודע עולם מנהג עניין יקר בכל אופן יש יהודי ספרד שנהגו לברך אבל איך מברכים זה מנהגשאלתי בוא כותב ברכי ישיבות האם צריך מיתכיס לב עם חולצה לבנה אמרתי לו אתה שואל אותי כל בוקר אז גופיע ללבוש מה מה שאל אותי מה אני אמרתי לו מה אני לובשב חולצה לבנה אני לובש חולצה לבנה תשר אותי מה לעשות את עושה מה שאתה מרגיש מה אתה רוצה היית רוצה לברך מה מה עוד שחיה מה פרי חדש קי שפר מה איך אתה גיד הלל תגידו לל מברכים אומר הריד סברה חשובה צריך להכיר אותה שלומ דבר שהוא חובה ונהגו לו הוסיף עליו על אותו מנהג מברכים כלומר אם הרחבנו את המנהג כגון ההפטרה שנוגת שחרית חובה נכון והוסיף לנוג גם במנחה מי שלא מכיר היו קהילות שקראו בהם גם במנחה גם במנחה קראו בהם הפטרה או כגון ההלל שהוא נוהג חובה בגולה כפל לפום הכוונה בלי ראש חודש הוסיפו לינוק גם ראשי חודשים מברכים על אותו מנהג לכן גם במנחה להפטרה מברכים כי זה הרחבת המנהג הקיים אבל הרבה שאינה חובה כלל בגבולים אין שום חובה כזו החובה היא רק ביום הראשון אין שום קשר אף על כך נהגו יום שביעי בגבולים שענה רבה אין מברכים על אותו מנהג וכן נעמי עכשיו לענייננו מקום שנהגו לקרום בגילת אנטיוכוס בחנוכה אין ראוי לברך עליו זה שאין לה שורש חובה כלל אבל מה ישמע מפה כשכתוב נראה אם יש לך אם יש לנו שמיעה מוזיקלית ככתוב אין ראוי לברך עליו שמע מינה >> שהוא כאלו שאו מברכים או יתווכחו על נכון אתה לא כותב אין ראוי על משהו שאין ואמינה אף אחד לא אמר שאין ראוי לברך שעשה ניסים לאבותינו על אכילת סופגניות למה אף אחד לא יודע על זה >> כי אין דיון אף אחד לא תעשמר פעם ראש ממשלה ידוע שמי שעליה על הדעת לבטל רמת הגולן הפכיר את ביטחון ישראל שמע מינה שהוא כהכי שמע מינה שהוא עצמו חשב על זה בשביל הבחירות הוא היה צריך להגיד שלא כי מה שאתה אומר לא סימן שיש כאלה ש לזה התכוון העלי תמר נחזור רגע אליו תחשב על אותו למגילת אנטיוכ שנהגו כמה קהילות אתם אומרים זה השם גם בפסקריד לקרוא אותו בציבור עד שנתבה ספק אם יש לברך עליה ברם עד עכשיו לא עלה לדורות ולאפרחן מברכים עליה מה שכתב תוספות רידנל בכל אופן היא מגילה קדומה שהייתה ידועה בישראל מזמן קדום דום ראה בהערות סידור עבודת ישראל יתרה מזאת בואו ברשותכם נראות שני הערות קודם כל טכניות על תאמר הבא במסכת סוכה בפרק אחר פרק ד' כתב יש להעיר אתמגתיו זקרת בסידור תמני כתב יד מגילת בני החשמוניים כך קוראים לזה גם הלכות גדולות נכון שהם יותר סימפטי אוו מצוין פתחת את שח מקוצ ראית שציינתי אליו אה ראית >> סתכל בצד שמאל למעלה חנוכ מקוסרה בסדר אז עוד רגע נכבד אותך לקרוא משם איזה יופי שיש פה מצוין אז אה כך כתוב ב סידור תימנים כתב יד ובספר נהר מצווה לרב רבי יוסף משש מצפון אפריקה משפחת מששמפורסמת חבל לא הבאתי מהבית לד שאני אעביר על זה חשדתי בכם שתגידו מיד ששורה יד כיסלב זה לא יש ספר של פיוטים של רבי יוסף משש עושה פיוטים על ניסאי ששת ימים למשל הוא עשה פיוטים והוא תיאר שם על קריאת מגילת אנטיאות מגילת חשמונאים אתם מבינים שמי שאומר שאומרים מגילת חשמונאים גם תבעו שהוא יעשה איזה פיוט על יום העצמאות ששת הימים המלחמה גם שלנו עכשיו כצורת החשיבה היא שלו היא שלא מספיק רק להודות אלא כדאי לחוק לחקוק על ספר את הסיפור פרופסור אריאל דדג היה בזמנו קצין רפואה ראשי קרפה ראשי של צד סיימתי אותו פעם מספר שאחרי איזה אירוע שהיה אמר לו הנהג שלו שישא מהר לקריה אז אמר לו למה יש תחקיר אמר בסדר אבל אני סע מהר זה לא תחקיר שאתה קרייתי בו אומר כדאי להגיע מהר כי אחרת את ההיסטוריה כותב כל אחד איך שהוא רוצה לכתוב את ההיסטוריה ולא מה שהיה באמת אם אתם רוצים ראיה זה שמחת תורה נכון איך אל האוויר יכתוב את ההיסטוריה של שמחת תורה שמהבוקר חליל אויר כוננות באוויר והציל איך יכתוב את זה סולומון מי שמכיר את התלוב סולומון אם אתם מכירים את ה מה הוא יכתוב עיין במסוק שאיך הוא עובר מעל הכוח ולא מוריד שום ומפכיר את ה יודעים מה אני מדבר זה היה באמכם אם תדעו ככה יוכלו לכתוב את הייסטוריה אח שרוצים לי שתדעו כן, זה שאלות נוקבות. אם לא יהיה לנו תודעה להבין איך מתהווים סכנות כאלו, אז אין תודעה ציבורית כלל ישראלית. זה נוצר מאיזה הפגנות שאמרו מי אחי, מי לא אחי, מי ישרט, מי לא ישרת. התגאור איך השרטו, איך לא ישארתו. זה שאלה קרובה, כואבת מאוד. היא בעיקר נועדה לא כדי לא כדי להשים מישהו על העבר אלא בעיקר כדי לעשות קבלה לעתיד אחד שום כאלו אבלות אבל מכל מקום הוא אמר לנהג שלו כדאי להזכרת משחתבים את ההיסטוריה כל אחד לפי נטיאת ליבו אני אולי רוצה לומחש את זה שנייה לא זה כל כך חשוב אבל נקרא עוד משפט אחד הוא מביא עכשיו את המגילה הזו מה שכתוב על מה שראינו קודם ותראו ארבע שעות מלמטה בעלי תמר הזה נראה לי שהכוונה למגילת אנטיוכוס שכמון נקראת בצפון אפריקה מגילת חשמונאים בסידור כתב יד תימנים העתיקים מגילת בני חשמנאי כלומר שלוש שמות יש לה מילת חשמונאים מגילת אנטיוכ מגילת בני חשמונאי ואומר הבאג שלא עלתה לדורות לקרותה בציבור אל שנוהגים לקרותה אין בהם שורש וחובה אלא זה מנהג יפה תראוק בעלי תמר רבה אחרי הפסקי זה כבר מאוד חשוב ומה שכתוב שהוא קהילות שקוראים מגילת אנטיות אוכוס הכוונה להרי רומניה מלכות בצנץ לפנים יש בירושלים קהילה שת קהילת ינינה >> מה >> נכון אם יוצא יוון פלת שם פעם >> זה בנחלאות איך שאתה נכנס שם בשערים הקטנים של נחלות מתוך השוק ברחוב הגריפס נדמה לרחוב גלבוע שלוש עשיתיני אה לא התפללתי שם אף פעם זה אתגר שצריך עכשיו להשלים אותו בעקבות זה קהילת אנינה זה יוצאי הקהילות האלו יש להם אפילו שם שכחתי איך הם מכנים את השם שלהם וזה כאלו שהגיעו ליוון בין ה מיד בשילי חורבן בית שני ושום בין בית ראשון לבית שני ומשמרים מנהגי ארץ ישראל העתיקים מעידה עליתמר שהיו קהילות שקורים מגילת הנטס הכוונה לרי רומניה הכוונה יהודים שהגיעו לשם ישר מארץ ישראל מלכות ביצנים ראה בסידור צר התפילות ובסידור קמינה כפה וקהילת קודש קרסוב כתוב כתוב שם בסידור שלהם נוהגים לקרוא מגלת חוס בשבת במנח הקדיש תתקבל משום פרסום ניסה למה אז דווקא במנחה אחרי קדיש בשבת מה כתוב פה? כי מתי כולם נמצאים בבית כנסת? קבלת שבת עם עשרות וטובות במקלחת שוטף את המכונית מגיע בבוקר ההוא שהגיע אתמול מוקדם מפצא את עצמו ולא קם התכזזות מנחה אחרי שנת שבת בצהריים כולם מגיעים יהיה היישוב הדעת פרסום מניסה תראו את ההמשך וידוש מנהגי קרים ולפני מחזור רומניה קדום ודע זה המשפט החשוב שרציתי לומר אותו דע שמנהגי רומניה לפנים לפני שבאו בגולי ספרד הוא טור טורקיה של עכשיו מנהגה מה בהרבה דברים כמנהגי ארץ ישראל הקדומה זה נפלא ביותר למי יותר מתאים לדבר על הניצחון לעשות ממנו מגילה ולקרוא אותו יותר מאשר יהודי ארץ ישראל משתי סימות א' הנס היה פה כדית בסביבון נס גדול היה פה דייקה אם מזכיר שפ פעם היה כתוב שם לא היה שם אתם לא יודעים כמה דרושים זה בפני שכר על הג והש טוב אחרי זה השתנה אין עניין להחזיק עדיין את הסיבון את ההיליגר סביבון של הסבא מיופיץ שיתו הוא סובב בפולין רה של אבא שלי או של אבא אחר כתוב ש גדול שם ולעשות את זה דרושים כדאי לשנות את הגימטריות אין ברירה צריך לשנות אותם להחזיר את הסיפור שלנס לפה אבל לא סתם אמרתי את זה לא שרצ ישראל לא צריך לעשות לכם איזה תרגיל קטן אם לא הוא קודין מגילת חנוכאי, בואו ניתן בקשה לכמה בציבור הישראלי לכתוב את מגילת חנוכה אם לא היו מזדרזים בית שמאי ובית הלל זקנה שמעתי לכתוב אותם בואו ניתן רגע לציונות החילונית בימי שבעת ציון לכתוב את מגילת חנוכה אתם יודעים להגיד איזה כותרת של שיר מפורסם אם אתם חווים אותו כראוי או תודה מה >> תגיד תגיד בכל >> לא היה לנו >> מאיפה צית את הציצוץ זה מהספרים הקדושים מאיפה >> משיר מפורסם מאוד על המכבים תקשיבו טוב נס לא היה מה נס לא היה פחשמן לא מצאנו אתם יודעים מה זה אומר שמעתי עכשיו הסט שאמרתי נכון הסכת נפלא עם אחד מבחירי בחירה המוסד לשעבר באמת מרשים ביותר אבל מדהים אתאיסט למאדרין לא בכלום כלום כלום הוא מתאר את ההצלחות הקבירות של ישראל למעלה מכל דבר איך זה קרה מדרוין כנראה אולי דרוין תכנתן את הניסים האלו ישראל אתה אומר הוא מודה שכל העולם קורה בישראל הצלחה שאין לה אח וריה לא נמדת בכוח הרציונל הרגיל לאנס אם הם נותנים לכתוב את מגילת חנוכה מה היו כותב >> זה בעיה קצת כאילו היינו חזקים אז זה אומר שמצאנו תחבולות הראש הישראלי הוא ראש תחבולני שהמציאות של ההישרדות כל השנים גרמה לזה שפ פיתחנו כמו דרוין. מה דרוין אמר? היינו צריכים להגיע. הרב אביר מאוד אוהב לצחוק על זה. כל מיני דברים כמו הטענה נניח איך התפתח על השפה. יש מה שנקרא בשפה אונומאטופאה. מכירים שיש מילים שהם כמו הקושמל למשל בקבוק. בקבוק מקוק ב מקבוק. נכון? אז הרב ונה רוצה לצחוק אזה אומר איך להגיד שכל הלשונית תוצאה. מה ההתפתחות הזו? אומר לפי איזה מה נגיד שולחן שולחן שולחן בקבוק אני מבין שאתה אומר שכשוך ברור נכון צרצור ברור אבל 99.9 ת שמה מילים הם לא בנויות על זה הם לא נשו לפי ההפקה עצית הם לשון הקודשו לנו על ידי הבורא יתברך אבל יש כאלו שהכל טוענים כל מיני מפץ הגדול יה החידוש עצום בעולם זה יתחדש בימינו אתם כבר נולדתם אחרי החידוש הזה מפץ הגדול האמת היא לא מפריע לי ש מפץ גדול שלום כשהוא אמר ויה אור זאת אומר כזה אור אתה רוצה כל האור הזה מפץ הגדול תקרא לו מפץ הגדול אבל איך אחרי מפץ הכל מסתדר במקום ראיתם פעם איך נראה בית אחרי שנפלה עליו קטיושה אתה יודע את רשחרי הקטיושה הכל חוזר למקום ונקי ראיתם פעם כזו מה מה אבל ככה הם כותבים את זה אני חייב להגיד זה משרה טוב כאני הייתי נהר אז גדלתי על שיר המכבים הגיבורים ניצחו את כל היוונים וכמעט בקודם כל שו לחנוקה לשאול אותנו והיא מוחת גם את הציבור שלנו המכבינו גיבורים אחלה אתמול עשיתי את זה באיזה מקום כל המונים גור ורים אני אומר לו תגיד לי אמרת פעם על הניסים אומר בטח מה אמרת על הניסים מסרת חמש מסירות היו שם נכון מסרת גיבורים ביד >> אז למה ישר מכביים הגיבורים כי הטוס הציוני של מכבי אחד מה זה הביטוי מכבי אולסיפרי זה מכבי זה המכבים אתם יודעים מי זה מזכרתי הקניין של כל מיני אפריקנים או אמרי אמריקאים גבוהי קומה שתיים וחמישה מינימום מה הקשר בזה לבין המכבים אבל זה יפה חד שרמתגן את כידוע את המאמן של הנבחת הייתה שחקן זה הייתה חנות ספורט החשובה ברמתגן שבוטינסקי פינת ביאלי כל מי שזכה לקנות שם בגדי נעלי ספורט זה היה מדרגה כאילו קנית אצל הבעל שם טוב בקבוקר משהו התרגשו מספר כנר אתה יודע מה זה קבל חתימה שלו על הכדור הכדור סרן מספר אחד קבל חתימה הנו מגיעים לבית ספר חלק מהחברים כדור סלים חתימת יד קודשו בסדר אתה בונה אתה בונה דגם וישראל בונה את הדגם הזה נכון ראיתם פעם על מגרש כשמחנכים ילדים לשחק כדורגל עם איזה מלבושים הם מגיעים גרביים עד הבחון ויסר זויקן מה שנקרא וחולצה עם מספר פר מה אתה עוד לא בשלב הזה בחיים אחי אם פעם תגיע למדרגה חשובה אתן לך מספרים אם זה כזה קריטי כדי שההוא עכשיו תגיד מספר אחד בסר שמ 18 מכירים את הקצב הזזיתי הזה עושה לך טוב נקרא לך אז למה אתה עכשיו בגיל ארבע מדין חינוך צריך לעשות לך דווקא חולצה ירוקה דווקא עם מספר תשע לב אתה בוחר מספר זה סגולה עליונה מי שמכיר אני בחרתי כל החבר לכם במספר הזה הייליגר מספר מה כזה קריטי ברור זה תרבות ספארטא ויוון. ספורט זה ספארטה. זה הגיע מתרבות יוון. מי שלא יודע, משם זה הגיע. אז יהיו כאלה שיציירו את הניצחון הזה. כי בנינו, אם אתם מכירים את המשפט החשוב הזה בחוויה הישראלית, היינו באמת מועטים אבל בנינו צבא קטן וחכם. מכירים את הטז של אחד הרמתקלים שכמעט שהוא תביר בקונספציה שלו, ומה שחס ושלום קרא לנו. צבא קטן וחכם היינו פשוט עם טקטיקה תמרנו אותם למעלה לבונה זה מעלה מסובך לפלנטון לעלות בהם פלנגטון לעלות בהם כי הם כבדים הם הולכים מסורבלים כזה בטח ראיתם פעם את א השיחה של בר כוכבה שירה עליכם באמצע השיחה שנבהלתם בטח נכון פ ורה פתאום מלך הפלנגטון שהוא מצא אותם איך הם הולכים לא יודעים להתנייד בעליל לבונה טוב תינח תרצת מלא לבונה מהתרץ על מעלה בטח חון טוב גם במעלה בטחון עשו תרגיל השאירו אורות והיונים נכנסו אבל זה לא עובד אתם יודעים איזה כמויות היה פה איזה צדק נו באמת אה עוד לפי חז"ל זה היו מועטים מועטים שב מועטים גם לפי ההיסטוריונים אם הם נותנים את זה ליהודים יראים ושלמים אבל שלא מאמינים שניתן מיטה שנחמצובים גם לגבור במלחמה ובקרב ויש כמה כאלו נכון לפני שנים אמרתי עד הסביבית מדרש חסידי וחסיד אחד אומר לחברו בהגיעה חסידית נפלאה אומר לו בתדימה אתה יודע מה שמעתי אתה יודע מה שמעתי שדוביד המילך נלחם הוא אומר את זה בפנים מבואטות יכול להיות שהוא אמר אם זה היה זה יש לזה איזה השפעה היה לחיים שלי אמר לו חס ושול דוד המלך כתב טילים אומר לו כן כן כן אבל יש גם א חס ושולי אם אחד כזה היה רוצה לכתוב שיפרש ממש גם את ההפטרה הוא יפרש לא בחיל פרת חנוכה לא בחיל ו >> תהיה ראיתי רעיון באחד העיתונים הביא לי אותו שם נשמע דחבה דעתי של השופר העיתונאי של אה נדמה לי הט נאמר הוא אמר ודאי אתם החיילים לא שומרים כלום על המדינה כלום רק אנחנו רק אנחנו אם הם כולם לומדים תורה היו מסתפרים ב-15 זקנים שהכובשים את איראן הלו תנך למד את הפעם דוד המלך הסתפק ב-15 לוחמים זקנים התיאור הלוחמי דוד וגיבורי דוד 30 לוחמים אלא ה30 לא הגיע מה מה אתה עושה עם התיאורים האלה דוד המלך פחות למד היה בעד תורה כל קיט מלא על תורתך כל המזמורים ששרים כל השירים שרים בתורות נפש על ענייני ישועה שיר המעלות שורים בכנסים נגד הגיוס זה של דוד המלך והוא חצות לילה קום דוד לך ושולח גיבורים אשר דוד היו כותבים את זה אחרת את הסיפור תילה שמ חייבים לכתוב מגילה כי אם יכתבו מגילה לא יהיה ברור מהנס של מזלמן כותב במלכת שלמה שמי שמכוון בהדלקת נרות חנוכה על נס פח השמן סופק אם יצא ידי חובה דלק חנוכה ואם נשאל את רוב היהודים הטובים לזכר מה מדליקים את החנוקיה בבית מה הם יגידו להרחתי מי שלא יגיד שזה לזכר סופג גניות גיש לזכר נספח השם של אומר אבל כתוב מפורש הנרות הללו אנו מדליקים על הניסים ועל הנפלאות ועל המלחמות שעשית להיו אתם בזמן הזה אומר מה תגיד שניסים זה הכוונה נספח השמן מתי אנחנו מודעים וקובעים מצווה על ניסים שהשם עשה לנו מצווה עלינו יש עוד דיה על זה שלל על זה אבל לעשות מצווה פיז זה על משהו שניסים על טבעים שהשם עשה אין אבל באופן טבעי לשם אדם נמשך שז מסביר עוד יותר מזה שבמסכת סופרים הסדר הוא זה ממש מפתיע בזר צופים כתוב ככה ש מברך שגידו צ להדליק נ חנוכה מברך שעשה ניסים אומר הנרות הללו ואז מדליק למה כדי שלא שלא תה בשביל מה אתה מדליק את הנרות כנראה לפני שאתה מדליק תדע בשביל מה אתה מדליק את הנרות עכשיו זה אמירה מאוד משמעותית האם המלחמות זה חלק מהשגחה האלוקית שאנחנו מעורבים בה כתיבת מגילת בית חשמונא היא שירתה את זה אבל כנראה שהדילמה הזו שהזכרתי ת איך להסתכל על מיסים בתוך הטבע שאנחנו מעורבים בהם היא מלווה הייתה מסת דורי דעות ולכן לא זוכו לא לא נכנס לתוך זה אבל בארץ ישראל קראו אותם וכנראה בני ארץ ישראל שגלו למקומות אחרים כמו שת קודם מעלי תמר הקהילות אלו בהרי רומניה האשכנזים מהם קראו אותה וכנראה יהודי תימן קראו אותה הנה עלי תמר בואו נראה את האחרון בצד ימין בסדר שורה רביעית אולי נתחיל משורה שנייה שלישית הרי רק כמה מקומות קראו מפני שאינם מכל כתבי הקודש בוצר המדרשים הכתוב על המגילה היא מגילת אנטיוכוס נקראת מגילת יוונית משהו שבעיקר הייתה נקראת בארצות יוון היא מלכות בצנס שמנהגו מנהגי ארץ ישראל ולהם מתאים כי רק בארץ ישראל יודעים שאנחנו מלמטה עובדים המוציא לחם לא מן השמיים כמו המן אלא מוציא לחם מן הארץ מנג מנהגי ארץ ישראל אין מה שכתוב בכתובות וכולי בסידור תקלל תימני מפירוש אצ חיים זה מחנוכה זה לשונו יש שקוראים מגילת אנטיאורוס בשבת אחרי ההפטרה זה היינו קודם נכון ק גם הפטרה שימו לב ואין חיו רק למצו בעלמה לפרסם בישראל והנה לפי דבריו קראו בתימן לא בכל ימי חנוכה רק בשבת חנוכה לכן מצאתי מגילה זו כתובה בכמה סידורי תקלל כתב יד עכשיו נבקש מי נציג יהודי תימן שיצטרף לנו לטובת השיעור לקרוא המקור שכתבתי בצד שמאל למעלה מהרב רצבי שגר פה בשכנות אליכם רב שחלק מקהילות יוד תאמן באזור בעל שלך נוח מקוצר ועוד כהנה וכהנה הרבה ספרים גר מול חנות נוסח תימן מעל ליד הקובנג'חלון שם מישהו מכוכיר אבות נקרא לנו >> כ שנהגו לקרות מגילת נחשמוניאי בשבת של חנוכה אחרי ההפטרה וקודם למנחה לפרסם בנס ישראל >> והוא מבין שלל מקורות נכון את התקלל הזה שהזכרנו קודם ועוד מקומות אני לא יודע אם יש מי שנוהג אחת הדברות הגשות שהיא די נעלמה מה מעינינו? אנחנו כמעט לא מכירים אותה. מי זכה להכיר אותה? אני מקווה שגם אתם אולי בתור ילדים. זה הפתעה ששמואל תודה רבה על שיתוף הפעולה. פה נמצא מגילת אנטיוכוס, לא תאמינו. של מיכא ואורקנוס נלחמים באנטיוכוס. ואחריך היקרים ביקשתי מהם להביא לי לחפש. לא מצאתי את זה. הייתי בספרדי אבל תחפשו לי עד שהם הביאו לי. בסדר? בהסכמה ובברכת רב חיים קנייבסקי. הנה אני קורא לכם את הציורים. אתם בטח הכי מתעניינים אבל זה אני אשאיר בצד. מגילת אנטיוכוס. הנה האמת היא שאני רציתי לראות לעצמי את הספר אבל אמרתי אם שמעו לא יביא לי את זה מהחנות הטוף אני מתבייש ככים זה ברחוב כי קשה להשיג אותה. למרות שיש אותה כנראה גם באוצר החוכמה עם פירוש. וכך כתוב פה בהקדמה בהצת מורנו הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי שליטה היינו מביאים כאן מנהג מגילת אנטיוכוס קה גם בשמות נוספים וכולי והנה המגילה נמצאת פה והמטרה שהם שמו אותה פה זה כדי ל לעודד את קריאתה בחנוכה יש אנשים שהוא ליד המנורה ובאמת בספר מנהגי אשכנז של הרב דינר הרב דינר שם מגדולי רבני אשכנז האחרונים פה בארץ בנו נכדו הוא הרב שקהילת דברי א דברי שיר בבני ברק לפני רחוב יצקוביץ לפני יצקוביץ' שמתחת ימינה קודימה יש ל גבוה כזה דברי שיר שם הרב דינדמלי רב שם זה קהילת אשכנז אמיתית כל ערב מות החנוכה אחרי הדלקת הנרות היה מספר מתוך מגילת אנטיוכוס כך כתוב הספר עליו. זה מחולק לפסוקים. יש שאלות היסטורים כל מה שכתוב פה מדויק או תמציתי מדי. לא הרבה פסוקים שזה אפילו תרגום. זה כתוב בתרגום והם תרגמו ישר לעברית. הם היו נאמנים וכתבו פה את המקור שנכתב בארמית כיבותי ימים שפה כנראה מדומת. רצו שתהיה שווה לכולם ויש בה סך הכל לא הרבה. 69 הפסוקים מישהו צריך שחלק את זה 10 לכל יום או שמונה לכל יום ו חלק ממש מוכר לנו מיד יוכר לכם בימים אלו קיבלו החשמוניים עליהם לא לספוד לא לגזור צום מוכר לכם ברייתה מסכת שבת לא על מי ספדון נכון אז אה זכות גדולה להודות ובכלל זה כמובן שיעור גדול עבורנו לזכור תמיד להודות להשם גם בתקופה הזו על הניסים שהיו איתנו נפלאות שהשם עשה איתנו תדעו לכם שאם לא מודים או שוכחים או מתחילים לספר את הסיפור אחרת שניהם הם חטא כלפי הבורא יתברך שגמר איתנו חסדים וטובות בכל פן שאנחנו מודעים לו מעלים אותו זה פועל בשמיים כמו שכותב רבי לי יצחק בברדיצ'ה שלא הספקנו לקרוא את דבריו קדושת לוי הוא כותב ש בכל פעם שמודים עליו בואו נקרא משפט אחד מדבר בקדושה בחנוכה קדושה שנייה רק נקרא משפט אחד על זה שורה שלישית מדבריו תן הוא רוצה להסביר למה לא קוראים מכל מקום שורה השלישית על ידי הדיבור של עמו בני ישראל מתאוררים אותם האותיות שנתאוררו אז בזמן הנס כי כל מה שאדם מוציא מפי והוא ממשיך לעולמות התחתונים אותם אותיות ואז מה זה עושה אני מדלג איזה שש שורות כיוון שיוצא מפיהם של אמור בני ישראל סיפורי הגדה ואותיות של חסדי המקום לבית ישראל אז אלו האותיות כלומר הדיבור הזה מעוררים חסדים לכל העולמות שתמיד יעשה עמנו אל ניסים לפאות לטובה אז כן יעשה השם עמנו עוד הרבה ישועות ונחמות ונודה לו בלב שלם שמח כל הטובות השם גמרנו בשורות טובות >> [מוזיקה] >> لالا ล [מוזיקה]