Preparing video...
0:00 / 0:00
לדעת את ה' | דרך מצוותיך - מצוות האמנת אלוקות - שיעור 4 | הרב יהושע שפירא
72 views
דעת מול אמונה – ליבת עבודת ה' בשיעור זה הרב יהושע שפירא ממשיך לבאר את ההבדל המהותי בין דעת לאמונה בהשגת הבורא. הדעת – ידיעה פנימית וחיה של מציאות ה' כמקור החיים והתענוגים – היא המפתח לפתיחת הלב ולעוררות אהבה ויראה. האמונה נדרשת במקום שאין השגה, אך היא מקיפה וחיצונית. נדונה גם מחלוקת מוני המצוות לגבי מצוות הדעת, ההבדל בין דרך חב"ד ליתר החסידויות, ודוגמאות חיות של מסירות נפש. לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama...
Categories:Torah
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
טוב, כמו שאתם שומעים, אני
על הגבול מתחתי את החבל יותר מדי,
לא הייתי בטוח שאני בא לפה או לא. ננסה
[מוזיקה]
לאן הגענו מישהו זוכר
כן
>> עוד פעם
>> נרה
[מוזיקה]
והנה הדעת הוא נקרא בזוהר זה ראינו
הלה סוף
>> זה באמצע ה
>> מצד אחרי שמביאים את הפסוק מדברים לפני
הפסוק
איזה פסוק
>> פסוק מדברים
לבקש כי הוא חיים כמה
>> אה כן כן כן כן
טוב אז נתחיל מתחילת דיבור המתחיל הזה
במידת מלכותו יתברך
שהיא מקור נשמות ישראל
מאיר הערה דעת זה לכל נפש מישראל ליד את
השם שיהיה ידוע מציאותו על כל פנים ושהוא
הוא חיות כל העולמות
והוא מפתח למידות שהם עיקר האדם שיהיו
נמשכים אחר הדעת כי דכתיב
לאהבה
את השם אלוקיך כי הוא חייך
את כל זה ראינו ואהבה זו שורש לקיום רמך
מצות עשה זה
כמו שאדם אוהב חפץ לעשות דברים מוכרחים
לקיום נפשו וגופו ככה ויותר מכן
יחפוץ לעשות מצוות השם שהם קיום המשכת גול
גילוי האלוקות בעולמות שזהו החיים
האמיתיים וכן יר וירחק מן הלא תעשה שאין
דבר המזיק לקיום חיות זה
כמו שהאדם שונא מזיק לנפשו בורח ממנו כמת
רחבי קשת וכל תולדות אלו שבמידות ומהדעת
דווקא
ש העניין הכי פשוט זה שאם אתה לא יודע
שמשהו מזיק לך אתה לא בורח ממנו
אבל יותר עמוק שדעת זה לא רק
הבנה
כדם יכול להיות שהוא מבין זה לא מניע אותו
אלא זה הבנה שנספגת
בנפש
לפעמים אנחנו מסבירים את זה שהדעת
זה המקום
לא ניכנס לזה עכשיו לא נעריך בזה א שזה
המקום שהכלת
מתהפך לפת
כלומר במחשב יש קליטה של נתונים, עיבוד
ופליטה.
הוא מקבל הרבה נתונים. אתה אומר לו תאבד
את זה, תוציא לי את זה באקסל ככה או ככה.
וגם בנפש יש את הקליטה של העולם,
את האיבוד ואז את התגובה. התגובה זה הרגש,
הקליטה זה השכל והעיבוד זה הדעת. יש
להעריך אין כאן מקום.
ונקרא מפתח
הוא המפתח
שהחדרים, כמו שאמרנו שחדר, ראשי תיבות,
חסד, דין רחמים,
החדרים נפתחים
ומהירים החוצה
על ידי המפתח של הדעת. ושורשו לדעת שנמשך
מלכות האצילות שהוא בבחינת פנימיות בקנם
מה שאין כן האמונה
שורשם מבחינת כתר מלכות שהוא מבחינת מקף
את כל זה ראינו
לא
שהוא בחינת מקיף וסובב על המלכות
ומה שמאיר מזה בכל
נפש אמונת האלוקות הרי האמונה זו היא גם
כן מקיף לבד כהתרה שלמעלה
מהמוכים ואינו נכנס בפנימיותם לפתוח
המידות. אז יש כאן עיסוק
בצורה למעלה
של הדעת ושל ה כתר, אבל לעניינינו
הדת היא בתוך פנימיות האדם פותחת
את עולם הלב והרגשות
להגיב
והא
אמונה היא למעלה מהאישיות לכן איך אני לא
פועלת בה? ולכן אמר
דע את אלוקי אביך
דע דיקה.
כלומר יש זה פסוק בדברי הימים, זה לא פסוק
בתורה אבל יש מצווה
האם היא נספרת לא נספרת? זה שאלה אבל יש
הוראה אלוקית
דע את אלוקי אביך.
כלומר
תעבד בתוכך
את התפיסה
של האלוקות עד כדי שהיא תהיה המנביע
של כל המידות
של האהבה כדי לקיים מצוות עשה של היראה
כדי להימנע מילאות העשה ולא אהבה וירה
נראה
דרדלה, אלא
שאהבה הבוערת יותר מהחיים עצמם, כי באמת
זה החיים של עמוקים מן החיים, שורשורשי
החיים
כמו שאדם אוהב את החייב ועושה למענם גם
עשה וגם לא תעשה כל זה כלול בדע את אלוקי
אביך דיקה דהיינו שכל מה שתוכל להגיע
אלוקותו יתברך בבחינת דעת
תשתדל בזה ותעמיק במחשבתך
יש מה שאתה לא יכול להגיע מהותו אבל כל מה
שאתה יכול אז אתה מצווה להגיע והיינו
ידיעת מציאותו
ושהוא חיי החיים כנל כמו שכל החיים ממנו
וכל התענוגות במקור התענוגים האלוקים
ואז תעפור
לאיש אחר.
זה חלק מהתשובה שאנחנו מדברים עליה. עוד
מעט נדבר על עוד.
אבל זה הבסיס. הבסיס כאן זה אתה הורית
לדעת דעת אלוקי אביך שיש מצווה. המצווה
הראשונה בתורה לרוב מוני המצוות
זה שאדם צריך
להעמיק בדעתו
שחיי
החיים שלו ושל הכל
זה המקור האלוקי ותענוגי תענוגות שלו ושל
הכל זה המקור האלוקי
וממילא כל ה
התעוררות שלו
לפעול ולמנוע,
עשה ולא תעשה,
זה רק על העניין הזה. ואם בשביל זה הוא
צריך למסור את חייו,
אז קל בעיניו הדבר הזה.
השבוע הייתי, השבת הייתי מגיבור ישראל
שמסר את נפשו, מסר את נפשו
כל יום, כל היום.
כבר שנתיים כמעט
מזרבב לעזה את הצורה.
הרב אברהם זרביב
שמסות
נפש בלתי נדפסת
ירו עליו עשרות RPG
תקפו אותו מכל הכיוונים בניינים התמוטטו
עליו
ווא עובד 12 שעות ביממה כשיש אור 12 שעות
פעם
רוצים להבין מה זה העבודה הזאת
אז נגיד שאתה צריך לסוע לאלט לחזור לסוע
לאלט לחזור
ולפעמים לסוע עוד פעם לילד תלוי איזה אורך
של יום זה איך אתה גומר את היום ומבנציה
זה עם אוטו מזגן ועל כביש חלק אני עם דיני
שפתאום הוא זז וכמעט מתהפך ואני צריך
להציל והכל
תנועות קשות אבל זה אותו פרק זמן רק שזה
הרכב שלי וזה המסלול שלי וחוץ מזה קצת
RPG' מפה ואיזה פצצה משם ואיזה בניין קורס
משם
חודשים על חודשים על חודשים
ומסתכלים שהוא יחזור יודע איך הוא רואה
איזה בניין שלא שמו לב שעדיין הוא לא יכול
להגיע לה כבר יורד החושך הוא לא יכול זה
עוד איזה בניין עם שבע קומות
שזה מתגלה
דרך הכי נפלאה למגר טרוב כי אז אין פירים
אחר כך אין אין מקומות אז זה זה כאילו אם
אם עושים לך מנהרות טרור
ומדינת טרור בסוף זה הדרך הכי טובה להכניס
עליהם את הכל ונגמר
וחוץ מזה יש לזה עוד רווחים
אבל אדם
הוא לא היחיד רק אותו פגשתי ציפורו פגשתי
מסירות נפש בלתי ניתנת לתיאור. למה? כי
הוא בא בשם חיי החיים,
בשם תענוגי התענוגים
ומה שהוא חי עכשיו פה זה החלק הכי פחות
משמעותי. זה פילי פרס.
עכשיו
יש הרבה חיילים
שעושים את זה
בלי מודעות, בלי דעת.
זה תמון ותת מודע ופועל משם. ופועל משם
חזק.
זה נקרא בתניה
אהבה מסותרת
שהיא לא תולדת עבודה
אלא היא מתנה
נתונה לנו מאבותינו שהיא נתונה במעמקי
אישית כמו שאדם יוצא למלחמה והוא מוכן
להשליך היום מנגד למען השם יתברך למען
התורה למען האומה הישראלית
בלי חשבון והוא לא יודע להסביר למה
הוא לא מלא בדעת שמולידה את זה ולפעמים יש
ליזה מעלה כי אבל אהבה מסותרת יש לה עוצמה
גדולה
אבל יש לנו מצווה שהכל יהיה מתוך דעת
ואז תהפך להישחר
כי יפתחו מיתותך להבה השם לירא אותו כי
הדעת הוא המפתח על ידי הרגשה זו קנה
אומנם
עד כאן זה בחינת דעת מה שאי אפשר להגיע בו
הוא בחינת דעת הניכה הוא על האמונה להאמין
בו אמונה שלמה אחרי אשר ידעת מציאותו
והיותו חיי החיים
ומקור כל התענוגים בהרגשה ממש דומה לראיית
העין מצד תוקף הוודאות
בנפש אם כן מה שאי אפשר אפשר להשיג יהיה
בבחינת אמונה ושורש זה הוא מבחינת הערת
הכתר שבמלכות ששורשו מקוטר עליון שלמעלה
מהחוכמה ונקרא סובב כל המין שעניינו בחינת
גילוי האלוקות שלמעלה משכל והשג כמו
שהתברך הכל זה כאן הקדמה לה מסביר את דברי
הרמבם שמובאים בהרה הראשונה
בספר התניה
שהמקובלים
קיבלו את דברי הרמב"ם
אבל הצביעו על המקום
ש
דברי הרמב"ם נכונים
ודברי הרמב"ם נכונים
משהו למטה מהכתר
של אצילות
כמו שנראה עכשיו מי שלא בקשפה
ומה זה הקטר הזהצילות בדיוק קווה זה לא זה
לא השאלות שאנחנו נעסוק במקרה
ואתה התבאר דעת מונה המצוות שנחלקו בזה
אם ימנה זה בבניין המצוות תמלא
שמזה התחיל
ודעת ג שלפי שעיקר עניין זה זה ידיעת
האלוקות
ומושג ונרגש כנל
וכאן
הצומח צדק הולך להגיד טענה
מופלגה באופן קיצוני.
אין כאן בעיירות או בזה
לא מצאנו מקור
שמביאים את זה או המשך של זה
[מוזיקה]
ככה. בסדר.
[מוזיקה]
אה או מישהו שמצטט את זה עכשיו יכול להיות
שיש
ולא הביאו
אבל זה טנה מופלגת מאוד מאוד מאוד
להגיד שזה מה שספר ארבע ספר
ספר בהג זה זה עוד יותר מופלג
אבל א חסידים לא נמנעו מהפלגות
ואתה התבאר דעת מוני המצות שנחלקו בזה
ממנה זה ממני מצות דעת הבעג שלפי שעיקר
עניין זה דיתי האלוקות ומושג ונרגש כנל
אם כן לא ייתכן ציווי על זה
כי הציו זיווי אינו נופל אלא בדבר שיש בו
בחירה.
וכמו שכתב הרמב"ם פרק ב' מן שמונה פרקים,
דבר שאין לי בחירה בו, אי אפשר לצוות
עליי. כלומר, אי אפשר לצוות עליי להיוולד
ביום הודדת שלי או ביום אחר.
לא את זה ולא את זה. לא אם זה קרה ולא אם
זה לא קרה.
זה לא משנה.
אין לי בחירה בזה אז אי אפשר לצור
זה לא רלוונטי זה לא פשוט
אם בדעות או במחשבה בדיבור לחשוב או לא
לחשוב לדבר או לא לדבר לעשות או לא לעשות
אז זה רק אם יש בחירה הדבר המורגש ונראה
לעין כלומר שעכשיו יום
שנמצאים
בעולם למטה בישיבה ולא בחדר למעלה אפשר
לצבות עליכם להאמין את זה זה לא אתה רואה
מה זה שייך לצוות אין בחירה בזה
מה שמורגש בעין אין לו בחירה
לכן הוא אמר קודם כל הזמן
שיש ידיעה ודאית
שמבחינת ה
מנוחת הנפש
וביטחון גמור שזה כך זה כמו שאני רואה אני
רואה שיש
כך צריך להיות דעת אלוקים באותה רמת ודאות
אז ממילא אין בחירה
והדבר שאין בחירה מה שייך לצוות
אי אפשר לא לראות עכשיו
אני מבין קושיה שרצה לכולכם בראש
כולם מאמינים אפילו בזמנו
אין גויים אין משכילים אין
כולם ראו את זה
אפילו נגיד שיש מצווה לפכוח את העיניים
אדם יכול להיות שהוא מחוייב לדעת שעכשיו
יום
מה פירושתו מחויב הרי אתה רואה שיום אז מה
הבחירה לא יש לי בחירה לצום עיניים ולא
לדעת עכשיו יום לילה אני צריך לפכוח את
העיניים לדעת
[מוזיקה]
זה מופלק ביותר אני לא יודע איך ליב את זה
רק קריפס אם מישהו מדבר על זה לא מצאנו
אולי צריך בכל זאת לצצר גופיל מישהו זה
באמת
הפלגה
ביצך
עכשיו
מה מרוויחים מסברות מופלגות ביותר אני
רוצה לעצור רגע כאן
סברה מופלגת ביותר
היא
יכולה לתת לנו אור חדש על הכל
כי זה איזה זה המכה
בעומק העניין
וגם אם זה המכה עד כדי שאתה אומר במציאות
זה כבר נראה שונה
אבל יכול להיות שיש סיבות צדדיות משניות
שברילהם זה נראה שם עקרונית היה צריך
לראות כך
וזה ש הצמח צדק מלמד אותנו כמו שזה
עקרונית
נכון לולי בעיות במציאות שגורמות לנו
לטשטש את הראייה
זה בעצמו מחדד אצלנו
חידוד נפלא
עד כמה הדת היא ראיה ודאית פשוטה
שהיא לא פחות מאשר לראות שיש בשולחן
או במילה אחת קבע
אז זה באמת אה
יש מזה רווח מופלא
מזה שהוא הפליק כל כך ואיך לשב את זה צריך
אז אם כן אבל דבר מורגש ונראה להם מה
ייתכן צריבוי על זה להרגישו למנוע מהרגיש
שמוגש
שהרי אנו רואים העולם חי וקיים לחיי החיים
וכמו שמתבאר ל פרק א' לכן לא מנע זה
במניין מצות רק להעיר שבפרק א' הוא הביא
טעמים אחרים
שאי אפשר לצוות על זה כי זה מקור הציוויים
הוא רק מביא מפרק א' שבהג לאומנה
אבל הרמבן
ואור השם
הסבירו הסברים אחרים ממנו יש פה הסבר
מחודש
מופלא ביותר הלאה
אז זה לדעת ברג אומנם הרמב"ם וסיעתו
ורבנו יונה וסיעתו
שמנו בזה במניין המצוות טעמם כי הציווי
הוא על העמקת הדעת וההתבוננות בדבר זה
הידוע שעל זה יתכן ציווי
כלומר אדם רואה לפניו
זה לא אומר שאין מה להעמיק לדעתו
אני רואה לפניי אני רואה שיש פה
מדבקה שחורה בעל
אני שואל את עצמי מה זה מדבקה שחורה? כי
הכוסות של הגמך היו עם איזה צבע אדום. אז
או שלא היה מספיק אדום ושמו שחור זה כו של
הגמ
שיש גמח שזה אדום ויש משהו אחר שזה שחור.
אני לא יודע מה התשובה הנכונה, אבל אני
יכול להתבונן בזה וגם אני יכול להתבונן
למה שמו את זה בדיוק כאן אולי שזה יותר
שמו ככה שלא ייפול וכל דבר יש מה להתמלן
פה כמובן
פשיטה של פשיטה שלהעמיק בדעתו שהקדוש ברוך
הוא הוא חיי החיים גם אם הוא יודע שזה כך
אז א אין קץ לעמקת הדת שיכולה להיות
בעניין הזה.
אז הציווי הוא על העמקת הדעת וההתבוננות
בדבר זה ידוע. שעל זה ייתכן ציפוי. כי גם
שהדבר ידוע
אף על פי כן, אם תבונן תמיד בזה ויש שיח
דעתו לדברים אחרים, לא יועיל כלום.
ואפילו שיחשוב זאת במחשבה ועירור לבד אינו
כלום אלא צריך להעמיק דעתו דווקא ואז
יפתחו המידות ועל זה נאמר וידעת היום
אני מוסיף מילה באופן דהשבות אלבבך כלומר
אתה צריך ידיעה כזאת שהיא תעמיק את העיבוד
בנפש
של דעת אלוקים עד כדי שכל
לבית תעורר זה התיישב בלב ויורר אותו
לרדוף באהבה עד קלות אחרי מצוות עשה
ובדחייה וירה עד קלות ממצוות לא תעשה וזה
תלוי בעומק הדעת וידעת היום באופן והשבות
אלבך
וחוץ מזה עוד יש עוד מצווה
מה שאתה בדעת
אז באמת אתה רואה אז כאילו לא צייך לצוות
אז אומר לא אבל שליך להעמיק וחוץ מזה יש
וגם הציווי הוא על המנה במה שאי אפשר
להשיג בדעת אלא שנמסר לנו מאבותינו
ושבעומק
הנשמה
אנחנו פתוחים
וראים את הדליבה אילו תפיס ברוך אתה אדוני
אלוהים מלך העולם שיעקב
במידה מרובה
המשפט הזה הוא עיקר חסידות חבד
מה זה חבד חוכמה בינה ודעת לעומת
חסידויות
שרצו השבות האלה בבך
ישירות.
כלומר שהכוונה
הייתה לפתוח את הלב
ולא
הלכו לעמכת הדעת כדי לפתוח את הלב,
אלא הלכו ישירות ללב.
המחלוקת הזאת
נמצאת בקיצור בשער של התניה.
בשער של התניה כתוב
שמה של בעל התניה בא ללמד זה דרך ארוכה
וקצרה.
הדרך הקצרה זה לפתוח את הלב ישירות.
דרך אגב זה מצליח לא רע.
יש בחינות שזה מצליח יפה מאוד.
אם מותר פה עכשיו ברגע לא להיות חבדניק
אלא להיות
מבית מבחוץ.
האם הפוילשר
שהלכו ישר ללב עם עולם הניגונים ועם
דיבורים מעוררי הלב שיש בהם גם קצת דעת אי
אפשר בלי אבל לא המכת הדעת
ולא מיימרים
ש
אתה מחשבן אותם ולאט לאט לאט אתה
אה מתע
מאבד את האור הקשה עד שאתה ספוג קריית
אלוקות
שזה הצליח
היה עשה דברים מופלאים
[מוזיקה]
וחסידות חבד גדלה
חסידים
שאם הם היו אדמורים במקום אחר גם כן היו
נחשבים
למעלה עליונה ביותר
ובכל זאת
גם הדרך הזאת
שהולכת ישירות אל הלב ומעוררת אותו בקצת
דעת והמון רגש
הצליחה מאוד
ו
היום
יש לה מעלות גדולות
יש בישיבה מחלוקת על העניין הזה נכון
הרב דודי דודקביץ'
הוא נותרך דרך של דרך קצרה וארוכה
הדרך הפולנית
ו
ה המוטיבציה
ללמוד מאמר ארוך מורכב שדורש הרבה עמכת
הדעת ולשרוט בו ול זה לא ה
הוא לא מפריע לנו לעשות את זה אבל זה לא
הנטייה הטבעית שלו אבל טיבורים אוררי הלב
וו דבקות בצדיקים
מעוררי הלב
זה הדרך הפולנית
הוא הולך בה וכך זה חיל גדול לאורייתא
ולקודשברך הוא
אשרב אשרי חלקו בזהו בבא
אני צר עוד אולי כי אתמול נפגשתי עד מאוחר
בלילה
אז זה
אה
יש דרך כזאת גם גם גם בנות
זה זה חטינות הרב דודי חברותה יותר מכל
אחד אחר בחיי אני חושב
וגם למרות ששנים אנחנו לא ביחד אבל בהרבה
מאוד דברים אנחנו מכוונים אחד לדעת של
השני בופן
נפלא.
אז אה
באהבה עצומה
אבל הנטייה שלי היא נטייה כמו זאת שהמכת
הדעת היא מאבדת את ה
אה
את ההסתרה
שהחיזי
עלמה מסתיר אלוקות
עד שאתה נהפח לאיש אחר. על ידי המכת הדעת.
זה הנטייה הטבעית שלי. על ידי הזה אני על
ידי זה קצת נהפך להישחר
ומי שרוצה
את זה מתאים לו מוזמן.
וזה מה שכתב הרמב"ם בספר המצוות שהציווי
הוא באמנת אלוקות.
ספר רמדה אמר לידע שיש שם מצויים ושם כי
יש כאן שתי מצוות.
עלידה שזה המכת הדעת ושני זה לקבל מה
שהדעת
לא יכולה להכין וקלל בזה בית דברים שם
ידיעת מציאותו הנודע בדעת וגם האמונה בו
הוא לא נסביר למה כאן הוא אמר כך ולמה הוא
אמר כך אבל את שניהם הוא אמר וככה גם
החינוך שממנו התחיל נכון זוכרים הוא התחיל
מהחינוך
בהתחלה חלה בהתחלה זו מצת הש לידע ולהאמין
שיש אלוקה זה התחלה התחלה ה דרך מצוותך זה
מיוסד על החינוך ואז הוא מתפשט
לשאר מוני המצוות
ואין מצווה אחת להשים דעתו על זה וגם
להאמין כנלה ורבנו יונה
עשה עשה מזה שתי מצוות מצוות האמונה מפסוק
אנוכי
ומצוות הדעת מתפסוק וידעת היום השבותי
לבבך
זה שתי מצוות שאנוכי זה מצוות האמונה
שאף על פי שקבלו מלכותי אבל בכלל קבלו
מלכותי זה לקבל
עוד
אמונה מופלאה על מה כולל מלכותי
ועוד רגע הוא יפרט אנחנו מתחילים להיכנס
יותר עמוק עוד רגע הוא יפרט מה כלול
באמונה
ומצווה שנייה מצוות הדעת מפסוק ועת היום
ובעצם
יוצא שאדמור הצמך צדק בדבריו
שזה המשך של מאמר וידעת היום בליקוטי תורה
כל זה המשך בעיקר למאמר ועדת היום בליקוטי
תורה
אז ה
עיקר של ההבחנה שמה זה כמו רבנו יונה
שיש פה שתי שני עניינים ואמר וזה לשונו
ומעלת התבונן התבונן הכוונה העמקת הדעת
בגדולתו יתברך כמו שכתוב וידעת נמסרו לנו
במצוות עשם וכן כתב בספר חר דים שמו וזה
מה שכתב החינוך אה הנה הוא בעצמו חזר לזה
לידה הוא להאמין כלומר הוא פתח בחינוך
ועכשיו הוא מרחיב מרחיב מרחיב מיוב חזר
לחינוך אומר הנה שתי המילים האלה הנה זה
לידה ולהמין שיש אלוקה רצה לומר מה שאפשר
לידע ידע דיקה ומה שאי אפשר לידע יאמין
כמו שהתבאר ויהיו בשיטת רמבם קלזין נכשים
להו במצווה אחת
רק