"כל הגדול מחברו חוטא מחברו" - צדקת הצדיק סעיף מ"ט - הרב יהושע שפירא

עצמאות נדחה כל אחד יודע שבמה שיצרו תוקפו ביותר הוא כלי מוכן לאותם דברים ביותר כל אחד ידע סליחה כל אחד ידע שבמה שייצרו תוקפו ביותר הוא כלי מוכן לאותם דברים ביותר להיות נקיים וזכים אצלו ובדברים שירבה לפשוע בהם ידע שהוא כלי מוכן להיות דיקה באותו דבר נקי ובר לבב לכן אמרו בויקרא רבא שביבר שבו חטא בו יעשה מצוות נקרא רגע את המקור כי בתחבולות תעשה לך המלחמה רבי נתן רבך בשם רבי סימון אמר אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצוות עיניים רמות ויו ל טפות בעניינך לשון שקר ולמדתם אותם את בניכם ידכם שפחות דם נקי וקשרתם להות על ידיך לב חורש מחשבות אבן והיו הדברים האלה רגליים ם מערות לרוץ לרעה אב ירץ אחר מילה שהיא בן ברכיים יפיח כזבים ד חמס ואתה מדי נאום השם ומשלח מדנים בנ אחים בקש שלום ורדפהו ואין זה רק תיקון לעבירה הקודמת מידה כנגד מידה אבל הוא גם תיקון נפשו בפרט כי כל אחד נברא לתיקון איזה דבר פרטי אשר בו התייחדה נפשו בפרט ואיין לה חבר כמו שלא נמצא פרצופים שווים ופרצוף פנים רומז על צלם אלוקים דנפש כנדה מאמר הקדמונים עעל מאמר הזל אבוך במי זיר תפי כלומר שהיה לו עניין שבו הוא האיר יותר ככ היו דורשים שזה היר מלשון זוהר אבוך במ זהיר טפי מה היה האור המיוחד שלו ל כזה התא אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל שעל ידי המכשלה הוא מבין שלכך נוצר לתקן אותו דבר אלא תראה אחז חתם התורה כמו שכתוב בחלק למרות שהמלך רשע נכון אחז ביטל את העבודה וחתם את התורה שנאמר סור תעודה חתום תורה לימודיי ובמדרש שמנה תינוקות של בית רבן אמר אם אן ים גדיים כמו ש בהתחלה הוא חתם את התורה שהוא מנה את הלימוד וכל זה ל למה לפי שהוא היה כ מוכן להוליד חזקיה שהיה מרביץ תורה ביותר כדית סוף פרק כמה ד בב קמה ו פרק ב סנהדרין ועד שלא נמצא מהארץ בימיו כדית בחלק הין שם ממש ההיפוך בוא נראה רק את המקורות ומאחז מצרה הייתה שם משל לבן שרים ש מזדווג לו פדגוג לאמיתו אמר אם אני הורגו עכשיו חיתל אסר אלא הרי אני מושך מניקו ממנו ומעצמו הומת כך אמר החז אם אין גדיים אין תשים אם אין תשים אין צאן אם אין צאן אין רואה אם אין רואה אין עולם ככה סבור לו בדעתו אמר אם אין קטנים אין תלמידים אם אין תלמידים אין חכמים אם אין חכמים אין זקנים אם אין זקנים אין נביאים אם אין נביאים אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו עליהם דהוד כתיב צור תהודה חתו תורה ולימודי רבי חוניה ברב אלעזר אמר למה נקרא שמו אחז שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות ל חזקיה כתוב תנו רבנן בכבוד עשו לו במותו זה חזקי המלך יהודה שהניחו ספר תורה טוב ואמרו קיים זה מה שכתוב בזה טוב כאן יש מקור עוד הרבה יותר חריף בסנהדרין אמר רבי שמואל ברב נחמן אמר רבי יוחנן ממה דכתיב שקר החן ועבר יופי אישה יראת השם לל תראו איזה מאמר חריף שקר החן זה דורו של משה והבל היופי זה דורו של יהושע יראת השם הא תתעלל זה דורו של חזקיה אומר רשי דורו של משה ויהושע עסקו בתורה הרבה דורו של חזקיה יותר מהם פלאות טוב באמת חזקיה הוא ה הסוף של בית ראשון והוא נועץ את הלימוד תורה שבעל פה שה וריבוי עצום לעומת תורה שמכתב תוך הסוף של תורה שמכתב כבר יש התחלה של הריבוי העצום של תור של פה ו של חזק טוב נסור לעניינינו ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהייה מברוך אמן אז כל אחד צריך לדעת שבמה שיצר ותוקפה ביותר הוא כלי מוכן לאותם דברים ביותר להיות נקיים וזכים אצלו כי איך איך נוצר רע בעולם בדיוק ראינו את זה אין היה נפלא יש פה הניה מישהו זוכר זה דכל ומ ראובן חטא תוד ר סוף פרק שני איך לא אני חושב סופק שלי ‏h ‏ok הנה כן בסדר זה פרק חמישי ד זה בדף נה וכאן זה בעמוד 47 ב בניה שבת ב אז הרב אומר ככה כאשר בכללות המציאות הכל הוכ לטוב צב הטוב להטיב אז כל מה שהקדוש ברוך הוא ברא הוא ודאי לטובה גם הכוחות הרעים הוכנו למטרה טובה ומתוך כך הם נובים כלומר אין רע שהוא בעצם כזה כל הכוחות הרעים הם למטרה טובה וזה המקור שלם מתוך כך הם נובים הכל ממקור הטוב בהכרח ולא עוד אלא שכל עניין רע שנמצא בעולם כלומר אז אתה אומר זה נועד לטובה זה בא מתוך הכוונה לטובה ומשהו בדרך התפקשש השתבש אבל הוא אומר יותר מזה ולא עוד אלא שכל עניין רע שנמצא בעולם הוא בא מתוך שיש בפנימיות העניין שאיפה אל טוב נעלי ונשגב שלא גמר לבוא אליו ונטעה מדרכיו מאורך הדרך וגודל הצתרפות העניין אבל סוף כל סוף יגיעו הדברים למטרתם והרע יותר גדול יהפך לטוב ניסע ונשגב עד מאות כן הדברים הולכים בנפש האנושית הכוחות הכבירים הסוערים אינם מתפרצים לפעמים שלא כשיטה מפני שעיקרם הם נועדים להגדיל פעלים גדולים מהירים ודירים וצר להם המסגר של לב האדם ומועקות שבחות החיים על כן הם לפעמים יוצאים זהב אז אם כן מה זה רע רע זה טוב עליון שצריך לצאת אל הפועל ובגלל שהוא עליון אז יציאתו אל הפועל היא דבר גדול היא דבר ארוך ועד שמצליחים להוציא אותו לפועל אז מגיע המשבר בגלל גדלותו דברים קטנים קל להוציא אותם לפועל אין בהם הרבה הם מתבשלים מהר כלי הבישול מתבשלים מהר יוצאים לפועל הדבר גדול עד שיוצא לפועל זה צריך תהליך ארוך מאוד ומסובך מאוד ולכן יש לו סיכוי יותר ליפול והנפילות הם חלק מהגלות שלו ולא מהקטנות שלו זה מה שאומרים חזל ויר אלוקים ונה כ את כל אשר עשה ונה טוב מאוד טוב זה יצר הטוב מאוד זה יצר הרע היצר הרע זה דבר שהוא גודל יותר גדול מאשר היצר הטוב לכן הוא נקרא מאוד ובגלל שהוא מאוד ועתיד להגיע למעלות עליונות אז לכן עד שיוצא לפועל יש הרבה דרך ו הרבה סיבוכים זה אמור להיות שווה לא יותר גדול במקום שבעלי תשב עמדים אומר ליצר שתיהם יש להם אותם כוחות נכון צר ה לא לא לא צר יש יותר איך שתיהם זה אותו כוח השאלה הייא איך אתה מנצל אותו זה לא שר יותר גדול מהטוב הכוחות היותר גדולים יש להם יותר סיכויים ליפול לרע כוחות היותר קטנים יש להם פחות סיכוי ליפול לרע הכוחות הגדלים ללכת לטו מה אבל הכוחות הגדלים אפשר לקחת אותם לטו כן אבל בגלל שלקחה לטוב היא דורשת אצלם כוחות עצומים ותהליך ארוך בגלל גדלותו לכן יש יותר סכנה שהם יפלו ל המירה שאתם אומרים שבעצם כל כוח ולמדנו את זה עכשיו לפני כן בסעיפים הקודמים כל כוח יכול להיות מכון לטוב מכון לרע כן אבל עכשיו יש עוד מידה כאן שהכוח ש יכול להגיע לגבאים יותר גדולים אז הסכנה שהוא יילך לרע היא יותר גדולה מפני שיש לו תהליך ארוך מורכב מסובך תלוי בהרבה צדדים לפי גודלו צ נכון למה בגלל שלג לות כזאת צריך כוחות אדירים ועד שהם מבשילים ועד שהם מוכנים ועד שם עוברים את כל הצדדים של התיקון שם נצרכים בשבילם אז א יש להם יותר נטייה ליפול לרע דווקא לדברים היותר גדולים ולכן במקום שבעלי תשובה עומדים שהם מתקנים את ה דברים שנוטים ליפול בהם שהם נטו ליפול בהם ולמה הם נטו ליפול בהם כי הם דברים גדולים אז ללכן במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים למד כי כוחותיהם לא היו כל כך אז הם לא נפלו אז לפי זה יוצא שתמיד הרשעים יותר גדולים מהצדיקים נכון של שיצליח הרב בורות התשובה מתרץ את הקושיה הזאת בדרך אחרת ממה שאתה מציע אתה אומר יכול להיות כוחות גדולים שאם כל זה שזה לא קל להבשיל אותה מהר אבל יש מי שמצליח להבשיל אותה מהר ו כן להיות במדרגה של הכוחות הגדולים עם כל עוצמתם למרות שהם דורשים הרבה מאוד דרך הרב זצל מתרץ באופן אחר אומר שאדם על ידי שהוא מעלה את המידות הקטנות לגדלות ד וזה הבשיל מהר בגלל שזה הבשיל מהר אז הגודל שלו היה קטן אז צדק אחד יכול להגיד זה הבשי עכשיו זה מידות טובות מתוקנות הכל בסדר אבל יש אחד שאומר לא נכון שכבר זכיתי למידות טובות מתוקנות אבל אני רוצה הרבה למעלה מזה אז אני לוקח את המידות המתוקנות שלי שהם כבר מתוקנות וטובות אבל אני רוצה להעלות אותם למדרגה אחרת אז העלאת המידות מקטנות לגדלות זה זו הדרך שהצדיקים עולים במעלת בעלי התשובה איפה זה כתוב נראה לי שזה הורות התשובה יד א לא כך נראהלי אז נחזור לענייננו אז כל מה שייצרו תוקפו ביותר ומה הוא לא אומר כאן שהוא דווקא נכנע לו ביותר יצרות תוקפות זה לא מה שהוא נכנע ובכל זאות אחרי זה הדוגמאות שהוא מביא זה מצבים שבהם גם נכשל זה לא נפ קמינה ח הוא כן אומר דברים ש בא לפשוע בהם זה שכן זה ה זה כבר כן חות זה החלק השני בהתחלה הוא אומר עצם זה שיצרו תוקפו סימן שפה יש דבר גדול ולכן יש פה יצר גדול ולכן יש פה גדלות אחרי זה הוא אומר אבל יותר מזה שכל הנפילות הם מעידות שפה היה יצר גדול אחרת היה מתגבר כל אדם רוצה לעשות טוב אחרת היה מתגבר וממה ש הוא נכשל אז על ידי זה על ידי הכישלון הוא ידע שהוא צרי הוא מוכשר דווקא באותו דבר בגדלות אלא שזה לא עניין קל זה חלק מההבנה הזאת היא גם ההבנה אז צריך להתארגן פה למלחמה רצינית לתהליך הבשלה עמוק ל תושיה מתוחכמת חודרת מהפכנית כלומר דברים שהם קלי הבישול גם אם אתה מגלגל אותם לצד המרחם מתבשלים אתה לא צריך להתכונן איך בדיוק זה יקרה ככה ככה יש מקור חום אתה שם את זה ליד וכבר הכל בסדר אבל אם אתה רוצה ביסרה דטורה לבשל אז אתה צריך לשים אש גדולה הרבה עצים כמה שעות עד ש הבסר דתורה תבשל אבל לפעמים הכוחות הגדולים האלה זה אתה לא יודע איך להילחם בהם כי אתה בכלל לא יודע הם כל כך דובים אז אתה לא יודע איך ל כאילו זה לא שאתה יודע מה זה טוב ומה זה רע וצריך רק להילחם עד שאתה תיצי זה הכוחות הגדולים שאתה לא אתה לא יודע לפעמים מה מה זה טוב מה זה רע מה זה אתה נכשל אתה נשר אתה אפילו לא יודע על זה אומר הרמחל במסילת ישרים יש גן המבוכה שאדם הולך בגן הוא לא יודע אבל מי שעומד למעלה במגדל הוא רואה את כל המפה אז הוא יודע במוחות איך לסמן דרך נכונה אז גם כאן כשאדם רואה שגוש ורוש בתוכו עולם הומו והוא לא יודע איך לנבט את זה פתאום הוא עף לכל מיני כישלונות אז צריך ללכת לגדולי המדריכים המכוונים הצדיקים העליונים שמבינים לתוך הנפש שידריך אותו זה כמו שהוא אומר שזה כל אחד הוא יש לו משהו אחר אבל מי ש אתה צודק הסירת ישרים הוא כאילו עשה מפה אחת לכולם והמשל הזה מגיע מדרך שנותנת לכולם אותו מסלול אותה מסילה אז א' מפני שבאמת יש מכנה משותף מאוד מאוד רב אחרת המסילת ישרים לא היה אומר במסילה איזה טעם יש במסילה כש פרצופיהם אינם שווים ודעותיהם אינם שבות אלא שנכון אבל שתי עיניים יש בכל פרצוף כזה אף יש הרבה מאוד מחנה משותף כל הסינים דומים גם אנחנו כולנו דומים רק מי ש רגיל בדקויות אז הוא רואה שיש שוני אבל באמת הדמיון הוא רב מאוד וגם אם אחרי זה אדם תמיד צריך לדקדק אחרי כל העצות צריך שכל גם אם תקבל צע מה ענק הכי ענק אבל איך ליישם אותה צריך שכל זה לא זה ושכל זה אומר שאדם שמעתי פעם בשם הרב תהו שאמר ש מה זה תלמיד מובהק זה תלמיד שכמעט אף פעם לא חולק על רבו אבל תלמיד שאף פעם לא חולק על רבו זה תלמיד שותה שאיין בו דעת בשל עצמו הוא רק זה דעת רבו אלמה איתו הוא אין לו דעת אם לא אז כשם שפרצופיהם ש שונים כך דעותיהם שונות אז מוכרח להיות שיהיה פה עוד דעת בגלל שהמחנה משותף רב אז תלמיד מובק כמעט לא חולק על רבו על שאין בו שום דעת בכלל זה לא יכול להיות דבר כזה אז גם אם האדם הכי גדול אבל לתרגם את זה למציאות שלי אז תמיד יש תיקונים איזונים שאני צריך עוד לעשות אבל המחנה משותף גדול לכן לא רק זה הרבה פעמים כשיש שערות וא אז דווקא המידע המרכזי זה לא המינון המאוד מדויק אלא שיש טעות מאוד בסיסית שאדם טוה בגלל שהוא לא רואה את הגן המבוכה מלמעלה למשל בואו ניקח אחד מהצדיקים שעמד על המגדל וסידר את המוכות רבי נחמן מברסלב שמעת פעם אז רבי נחמן בברסלב מה הוא אומר שכשאתה עושה חשבון נפש ואתה רואה בעצמך המון פגמים אז הסכנה הגדולה ביותר זה לא שלא תעשה את זה מספיק טוב כך שלא תתקן אלא שתעשה את זה הרבה יותר מדי טוב והיצר הוא דוחף אותך לעשות חשבון נפש באופן כזה שכבר ייאש אותך לגמרי נכון עשו זה מחנה משותף מאוד רחב יכול להיות שיש כאלה שזה באמת לא מת אסור להגיד את זה לורס אני מקווה שאתה מוכה לי אבל אבל זה מכנה משותף מאוד רחב שהעוף ביקורת הוא גורע ולא מועיל זה לא משנה אם קוראים לך רובן או שמעון לכן גם כאן יש מחנה משותף אדם מסתבך באיזה עניין והוא הולך לרבות והם מסייעים בידו אני אתן עוד דוגמה שמרכל מביא במסילת ישרים שאם אתה נכשל באיזה דבר אז העיקר התיקון זה לא בשעת המאבק כמו ש ר הניצחון במלחמה לא מגיע מגבורה בשדה הקרב אלא מהרבה מאוד חשיבה תכנון ואימונים והמצאות של תחבולות לפני שהמלחמה מתחילה וזה זה תלוי הרבה יותר מאשר בגבורה בשדה הקרב עצמו אם אתה לא מתכונן ואין לך כלי נשק ואיין לך תחבולות ואיין לך עצות ועכשיו אתה פנים בפנים מול האויב זה מאוחר מדי זה נכון בשדה הקרב המשל זה נכון בשדה הקרב הנמשל וזה יצה ודאי שהיא לכול עלמה אז אם אדם רואה שצרות וקפה ביותר באיזה עניין אז צריך לדעת להרחיק מאוד כ התכונתי כילו משהו שהוא מעורבב שכאילו משהו שיצא אותו פו ואבל דווקא שם זה הכוחות הגדולים שלו זה לא רק שלא יודע הוא גם מאוד מצליח שם כן הוא גם מאוד מצליח וגם מאוד נחשל זה לא כאילו שיש לו יצר לאכול נבילות וטריפות אז שהוא ידע שהוא יכול לאכול מאוד בקדושה בסדר אז הוא אז הוא כל הזמן ר מנסה להכול בקדושה אבל יש דברים ש ש שזה הכוח הגדול שלו ולכן זה זה מלבב אז הוא כאילו זה כוח גדול והוא אפילו יודע את זה שזה טוב אבל גם שם זה יש כל מיני סיבוכים שהוא לא יודע מה זה רע מה זה טוב מה אז מי שעומד במגדל אז בדרך כלל הוא יודע להגיד את הקו שמבחין מאיפה זה מתחיל להיות רע ועד איפה זה טוב וכשמישהו מסביר את הקו המבחין אז עכשיו יש לך מפת דרכים שאתה יודע איך לשכול את זה ככה אתה לא יודע בדיוק מה הפרמטר שיקבע לי אם זה כאן או כאן למשל אדם צריך לסייע לחברו במידע לדעת אתה יודע שדביר התארס אתמול אז היה צריך מידע מי הבחורה מתאים לא מתאים דרך העולם עושים קצת בירור קודם עשים קצת בירור מותר לספר לשון הרע היה לה רק לשון הטוב אבל אם היה לשון הרע אז היה מותר לספר על לשון הרע מותר מצד שני אז מה מה הגדר לתועלת אם זה מביא תועלת אז מותר עכשיו גם זה לא פשוט זה הרבה יותר מורכב מאש רק החילוק הזה נו לכן יש ספר חפץ חיים מה עושה החפץ חיים הוא מברר הרבה מאוד תנאים שבעה תנאים מתי זה נקרא שמותר למשל אם היית יכול להשיג את התועלת בדרך אחרת זה כבר לא נקרא תועלת כי אפשר להגיע לזה אחרת אם גם כשתי לא יאמינו לך אז זה לא תועלת אז יש המון אבחנות דקות שמי שעומד על המגדל מתבונן הייתב אומר זה הגדר זה הגדר זה הגדר זה הגדר ואז כשאתה כל הגדרים נעליך אז הכל הרבה יותר פשוט לכן התורה היא מהירת עיניים כי אם ירת עיניים בתס בחות מה כן ומה לא באמת האדם הרבה פעמים לא יודע כמה צריך לשחוט עד שזה כבר כשר רוב שניים אני היית יודע לבד רוב שתיים אזה זה כחו השערה שרוב שניים זה כבר עושה כשר ועד אז הטרף חין כחו סרה זה זה כוחה של תורה של תלמדי חכמים יש פה משהו מאוד אופטימי בידיעה הזאת ש אדם פוגש המון דברים ש קשה לו איתה אז הוא צריך לדעת שזה הכל הכל מכוון לטובה שום דבר פה לא נברא לרעה ושום דבר פה לא מכוון למשהו אחר חוץ מטובה עליונה זה כל היצר שלו מאוד זה יצר הרע עכשיו אחד הדברים שהרבה פעמים אנחנו מרגישים שאם היה לי יצר הרע אחד גדול הייתי פנוי לטפל אך ורק בו אז איפ שר הייתי יכול להגיע איתו לדברים גדולים אבל יש לי כל כך הרבה עניינים ושטן מלפנינו מאחורינו ולא שטן אחד אלא ריבוי שתני מלפנינו ריבוי שתני מאחורינו ריבוי לפנינו ריבוי אחינו זה לא לפנינו אחד ואחורי אחד יש המון צדדים לפנינו המון צדדים מאחורינו ובכל אחד מהם יש כך וכך סטנים איך אני יכול לעמוד בכל העומס הזה ט אבל זה בעצמו שאם אדם מוצא את עצמו מאוד עמוס בהרבה מאוד משימות סימן שהכישרון שלו זה לתקן עומס שלם של דברים כי זה בעצמו מה שמפיל אותו שיש לו עומס אז אם כן זה הכישרון שלו צריך לדעת ש הדבר הזה בעצמו שיש לו עומס של הרבה מאוד צדדים שצריך לתקן ביחד זה בעצמו הכישרון שלו שהוא יכול לתקן הרבה מאוד צדדים ביחד אם לא אז הקדוש ברוך הוא לא מפיל אותו באופן של הרבה ביחד כמו שאדם צריך לדעת במה שיצרו תוקפו הוא כלו מוכן אז ככ הוא צריך לדעת שאם יצרות תוקפו באופן של ריבוי חזיתות יחד אז לזה הוא מוכן הוא מוכן לתקן ריבוי חזיתות יחד אז בואו נראה קצת את הדוגמאות אז אומר לכן אמרו ק רבא שביבר שבו חטא בו יעשה מצוות כלומר ה האמירה פה היא היא קצת מפקיעה וזה הדקדוקים של רב צדוק שזה ללכת עד הקצה של ידיעה ובחירה למה זה קצת נוגע לעקירת הבחירה כביכול בגלל שבעצם מה אנחנו אומרים המדרש בבי קרבא היה אפשר לבאר בלי זה לא לא מוכרח הביאור הזה אפשר היה לומר כמו שהוא אומר בעצמו שזה רק מידה כנגד מידה מה אדם קלקל באוזניו לשמוע לשון הרע יתקן באוזניו לשמוע דברי תורה הוא אדם ידיים שוחות את נקי יעסוק בקשירת תפילין למה כשאותו איבר ישמש מידה כנגד מידה אומר לא למה דווקא באותו איבר כי אם חטאת באותו איבר אז סימן שהאיבר הזה יש בו כישרון מיוחד לעשות דברים גדולים זה לא מוכרח הפירוש הזה לא רק שזה לא מוכרח זה פירוש לכאורה מוקשה מאוד רק שיש לו ראיות אבל לכ זה פרוש מוקשה מאוד מה הקושיה כי אם אתה אומר שבגלל שנכשלתי סימן ש אני צריך דווקא בו לתקן יוצא שלא ה הגודל הוא העיקר סליחה לא הבחירה שלי העיקר אלא הגודל הוא העיקר כלומר יכול להיות שאני מוכשר ברגליים ברגליים מהמרות לכל דבר מצווה ואני לא מוכשר בידיי הגדלות שלי זה ברגליי ולמרות שברגל יש לי גדות ואז צריך מאבק הרבה יותר ארוך וגדול עשיתי אותו וניצחתי ורגליים ממרות לדבר מצרה ומה עם הידיים אותם לא תיקנתי למרות שבאמת זה קוליס זה כלי הבישול אבל לא עשיתי את זה אז מי יי אמ שאמה הידיים עכשיו אני יכול לעשות מה הקשר בין זה שנכשלתי לזה ששם יש לי גדלות מיוחדת זה שיצרו ותוקפו א הנה אתה רואה את הגדלות בעיניים שיש לו בערה שם אבל זה שנכשלתי מה הרעיה אם אתה אומר ש זה שנכשלתי זה רעיה לגדלות יוצא שאיפה שיש גדלות אני מוכרח כביכול להכשל אז איפה הבחירה לקושיה אז הוא אומר אם אדם נכשל ולא פעם אחת מסתב ר מילתא שבאמת שמה יש לו גדלות מיוחדת וכשאדם יש לו ידות מיוחדת באיזשהי מידה באמת שם יש לו פחות בחירה זה באמת כך למה כי ככל שנותנים לך משימה יותר קשה שדורשת יותר מאמצים ממילא יש לך פחות בחירה בחירה קלה זה פחות בחירה בחירה מאמצת ה צת ביותר מאוד היא באמת פחות בחירה אם נכשלת ממילא יש טיעונים לעונש מבינים אותך הרבה יותר למה נכשלת נו זה קשה מאוד אז יוצא שיש קשר בין הכישלון לגודל מסתבר מלתה נכון זה לא 100 א אבל זה קרוב לזה כי אם זה דבר קטן ואתה רוצה לעשות טוב א אין סיכוי שתקשר במידה כנגד מודע זה זה לא ראייה גמורה יש פה חידוש וגם ב אחז באמת קשה לומר שיש פה ראייה גמורה לדבר הזה זה לראות מימד עומק נסתר שיש בו סברה חזקה אבל לא מוכרחת במדרש וגם לא מוכרחת לא מוכרחת בחז חזקיה כי אחז היה רשע וחזקיה צדיק להגיד שבגלל שאחז היה מוכשר למה ש חזקיה הגדיל בו ביותר לכן הוא חטא לא פשוט זה בעצם הטענה שאחז היה מוכשר באותו דבר של חזקיה וכאן זה הרבה יותר מרחיק לכת שדור אחד נכשל לגמרי למה בגלל שיש לו כישרון בשושלת הזאת להגדיל מאוד מאוד את הטובה רק שבסוף זה יוצא בבנו ולא בו זה חידוש הרבה יותר מכי קלחת שדור אחד נכשל לגמרי ובסוף הכישרון יוצא מבנו זה אבל זה למה הוא לא מביד כל הג חברות זה לכאורה היה על היצר שתוקפו אבל שמה כל הצרו גדול מחברו יצר גדול ממנו זה שמה לא נכשל זה המשפט הראשון ש אבל המשפט הראשון הוא לא החידוש פה השני הוא החידוש כאילו זה בדיוק שכל גדול מחברו יצר יצרו גדול זה פשיטה כאילו רק כאן רוצה להגיד יותר מזה אל באמת יותר מזה לא לא נראה שיש פה ראיות מוחלטות אבל כ אין ראיות איזה ו וך