Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
ההר הטוב הזה והלבנון גם מוזכר שהוא יהיה
ביטוי לירושלים כך כתוב בזוהר
יש קשר צע ללבנון
קראנו עכשיו בפרשת פנחס
קראנו אה התורה אומרת זאת תחוקת התורה
ומה זה חוקת התורה? חוקת התורה
לקחת פרה אדומה
ובעצם
מתעסקת בטהרה וזה לא חוקת התורה. שואל אור
החיים חוקת התורה? חוקת הטהרה צריך לקרוא
לזה. אז אומר אור החיים הקדוש הוא גם
הוכיח את זה שכל הטהרה של כל מה שיש טומאה
בעם ישראל זה בגלל שקיבלנו את התורה. ולכן
זה חוקת התורה בעצם מה שבעצם מגדיר אותנו
שיש לנו יכולת לקבל טומא זה בגלל המעלה
שלנו שקיבלנו את התורה
וכשקיבלנו את התורה בעצם כל המזיקים וכל
הסתר אחר רוצים להידבק בנו וכל גם בצד
הרוחני וגם בצד המעשי ירדה סינה על העולם
ירדה סינה לעולם וזה בעצם המעלה של עם
ישראל התורה הקדושה שהיא בעצם כולם מקנים
הוא אומר שיש אם יש צנצנת של וצנצנת
של דבש אז כל הזבובים והיתושים יגיעו לדבש
תמיד רוצים לדבק בטוב לנק לינוק מהטוב
זה בעצם זה בעצם המעלה שלנו והגדולה שלנו
ו
אם נחזור פרשה אחת אחורה עוד אחת אחורה
אז א
משה רבנו משה רבנו
עם קורח וכל עדתו כל כך משתדל כל כך משתדל
בשביל אפילו בשביל דתן ואבירם שהוא כבר
מכיר אותם ממצרים מכיר אותם כבר ב ב כבר
ממצרים ממצרים ויאמר לרשע למה תקראך
משה רבנו מכיר אותם ובכל אופן משה רבנו
קורא להם אולי יצליח להחזיר אותם ולא הולך
ו ומשה רבנו יורד אליהם
ולא מצליח ומתחצפים ומנסק בכל כוחו. אז
הגמרא אומרת אין מחזיקים המחלוקת אבל זה
אולי צריך אולי להיפטר מהצרה הזאתי של
דתנים ואבירמים האלו שבאמת הציקו לו כל כך
40 שנה הציקו לו לא אבל משה רבנו יודע מה
זה ערך של כל יהודי מה זה כל נשמה של
יהודי יש איזה מדרש בפרשת והתחנן שמשה
רבנו מנסה מתחנן לקדוש ברוך הוא אז הקדוש
ברוך הוא אומר הקדוש ברוך הוא אומר לו יש
לי שתי שבועות שנשבעתי שבועה אחת שאני לא
אה לא לא יהרוג את עם ישראל. ושבועה אחת
ושבועה אחת שאני אה אה שלא תיכנס לארץ אני
מוכן לוותר על שני השבועות. אז משה רבנו
אומר ימות משה. כך אומר המדרש ואלף כמוהו
והיה ליפול אחד מישראל. משה רבנו מוכן
לוותר על עצמו ומוכן לוותר על הכל בשביל
אחד מישראל. והקדוש ברוך הוא בא ואמר
להקחיד. הוא לא התכוון את כל עם ישראל.
הוא התכוון חלקים. חלקים לא טובים בעם
ישראל. בכל אופן משה כי משה יודע מה זה מה
זה מה זה עם ישראל מה זה קדושה של כל
יהודי
פרשת פרשת בשלח ראינו שהקדוש ברוך הוא שעם
ישראל אומר שואל
היש השם בקרבנו עם עין
ו
ואז ויבוא עמלק ויח עם ישראל ברפידים שואל
הנציב איך יכול להיות שעם ישראל שואל האיש
השם בקרבנו תחשבו שיהיה אבא נותן יד לילד
שלו והילד שואל איפה אבא איזה חוצפה אומר
אור החיים אומר הנציב סליחה יש עמוד אש
בלילה יש עמוד ענן היה קריאת ים סוף יש מן
מהשמיים מערכת ניסית כל כך גדולה והקדוש
ברוך הוא בכל אופן אומר עם ישראל בכל אופן
אומר הרי יש השם בקרבנו זה לא נורמלי בגלל
תוקף הקושיה
אומר אומר הנציב הם באמת לא שאלו על הדור
של על דור מצרים דור מצרים ודאי השם
בקרבנו השאלה שלהם הייתה זה הוצאת הפסוקים
מפשטם אבל הקושיה כל כך חזקה ולכן הוא
אומר זה השאלה הייתה כשניכנס לארץ ונצטרך
לזרוע ולחרוש ולהילחם וליישב ולהתיישב
ולהתאמץ האם גם אז השם יהיה בקרבנו
ואז בגלל השמיכות של הפסוקים שכתוב ויבוא
אמלק ולחם ישראל ברפידים אומר הנציב מתי
הם ראו שיש השם בקרבם
בפורים 1000 שנה אחר כך. בפורים 1000 שנה
אחר כך.
פתאום כל הכוכבים מסתדרים
ממש ושתי בקטנה ארש העץ בית המן שק ואפר
משתה ראשון משתה שני הכל מסתדר פתאום הכל
נס הכל התגלות של הקדוש ברוך הוא בתוך
הטבע
ואז עם ישראל אומר יש השם בקרבנו יש השם
בקרבנו והביטוי של יש השם בקרבנו זה של
הדר קיבלו במי אחשוורוש מה שקפה עלינו
הקדוש ברוך ברחו הרגיגית במעמד ההר סיני
ואמר להםצדו תחתית ההר אומרת הגמרא מכאן
שקפל עם הרגית ואמר להם אם מקלים את התורה
מוטב ואם לא שם תהיה גבורתכם בפורין קיבלו
את התורה מאהבה ואנחנו נמצאים היום בימים
ככה ניחש ואני רואה שליש השם בקרבנו יש
השם בקרבנו ממש ויש חזרה כל כך גדולה וכל
כך הרבה התקרבות לריבונו של עולם
יושב אצלי לי אחד ממערכת הביטחון, אחד מ
מהבחירים בלפני איזה כמה חודשים בבית הדין
הגיע לבית הדין לדבר איתי על איזה נושא
ואז הוא שואל ואז הוא אומר לי הוא מספר לי
שלא הייתה יכולת
מבצעית לתקוף באיראן שליש מהמטוסים יכולים
להגיע לאיראן F15i וF35
לא יודע מה זה אני מפעיל דינין לא מכיר
מטוסים אבל זה המספרים שהוא נתן F16, F15
הרגילים לא יכולים להגיע לאיראן. ביום אחד
אסד נופל בלי התראה מוקדמת לא ידעו שאסד
נופל ו
צהל מכין
בא את ג'וליאני
הדייש הזה שטף עם טנדרים את את
כל סוריה ואסד נופל אסד בורח
וצהל מכין התקפה מהרגע להרגע ותוך חמישה
ימים הורס את כל צבא סוריה
צבא שנבנה ב-50 שנה במאות מיליארדים
מטוסים, מסוקים, טנקים. אמנם זה הם יושנים
כבר ביולוגי, כימי,
א מקמים, משטרות, בסיסים, הכל נמחק מעל
פני אדמה
ומתקצרת הדרך לאיראן ב-700 קומטר ויש
התכנות מבצעית להגיע לאיראן. ואז הוא אומר
לי, אתה רואה שאני בלי כיפה? ככה הוא אומר
לי.
והוא אומר
זה לא הנס הגדול. הנס הגדול זה התזמון, זה
הטיימינג.
אומר הרי הם בנו פה פרוקסי, הם בנו את
החמס והם בנו את החסבלה. כשאנחנו
נבוא לתקוף באיראן
אז הפרוקסי עשרות אלפי טילים. וקודם צהל
הכרע את החמס לא מהווה איום של עשרות אלפי
טילים
וקודם צעל הכריע עם הבצא הביפרים
[נחירות בוז] את החסבלה כבר לא מהווה איום
קיומי כבר לא מהווה איום של עשרות אלפי
טילים ואז נופל אסד ואז נפתח את הדרך ואז
ראש הממשלה
מציב דרישה להכין התקפה
על הגרעין
באיראן
יש השם בקרבנו מאות מטוסים נוסעים
הלא חזור הלא חזור אתם יודעים אני נוס
נוסעים בכביש שש לפעמים רואים רכבים בצידי
הכבישים זה התחמם לו זה יש לו כל אחד תקלה
אפילו רכבים חדשים ופה מאות מטוסים
מאות מטוסים נוסעים על לא חזור כל היום
ולא קורה כלום כשהדתי מסואה היה שמה מטייס
ודיברתי איתו על זה הוא אמר זה לא יכול,
זה לא קיים בכלל הדלק של המטוסים מוצק
תמיד יהיה סתימות זה דבר זה לא יכול זה
כאילו זה בלתי אפשרי שלא היה תקלות זה רק
פשוט הוא אמר לי נס זה יש השם מקרבנו ממש
יש השם מקרבנו והכל צעד ושעל מה שקרה גם
בשמחת תורה תשפד
שהיינו בסתר המדרגה והיינו במצבים מאוד
מאוד מאוד קשים בכל אופן הקדוש ברוך הוא
רחם עלינו וגם אז שמעתי מרביד וולנסקי
שאמר בזה בנסיבות א עצובות של הנכ בלוויה
של הנכד שלו זה אמר דומה דודי לצביע עופר
היילים שכך גאולתם של ישראל שהתים נגלה
אתים נכסה כמו צבי אז הוא אמר גם כשהצביא
נכסה
אבל הוא בהתקדמות
גם כשהוא נכסה אנחנו לא רואים אותו אבל
בהתקדמות וגם בשמחת תורה תשפד היינו מתברר
שהיינו בהתקדמות וקונספטות שלמות נשברו
ועם ישראל התנאר
כהרי
ומש
פרסת גבולות ואי אפשר לתאר את זה
ואני אומר אמרתי שהביטוי של הסתם מכיר בנו
לפני חודש הייתי באל חיים ואני בשבת אמרו
לי לגרור איזה
אמרו לי בשבת לגרור איזה דינין שנפל עליו
בית לא של הפלוגה שלי שפלוגה של צעירים.
אני מגיע עם הדינין שלי ואז אני יורד
מהדינין ואני יורד כולם עם ציציות ואני
אומר לאותו ואני אמרתי אולי נפלתי על
בינישים
איגוד ישיבות ההסדר שלחו כמה שלחו קבוצות
להנדסה לדינייינים
לדחפורים אמרתי אולי נפלתי על הפלוגה שלהם
אני יורד שואל אחד תגיד לי מאיפה אתה איפה
אתה איפה אתה גר אני ברמלה איזה שבע ישיבת
יכונית למדת אני אומר לו אז הוא אומר לי
איזה ישיבת יכונית מקיף ב אמרתי לו תגיד
לי מה זה כל הציציות פה אומר לי מה זה הרב
זרביב מה זה כל מלחמה כולם פה עם ציציות
אפילו הדרוזים תסתכל כולם עם ציציות יש
השם בקרבנו אנשים מרגישים את זה אני נכנס
בג'בליה שהיינו בג'בליה בשבת אחת אני נכנס
לתוך בית לתוך איתור ש שלוחמים ישנים שמה
ואני רואה משום מניח תפילין
ואני לרגע אומר רגע אולי לא שבת אולי אני
מתבלבל בסת שבת הרי נראית כמו יום חול אני
אומר לעצמי לא עשינו קידוש בבוקר התפללתי
מוסף מה זה ואז אני שואל ואז אני א אומר
לו תגיד לי מה שבת היום מה אתה מניח
תפילין הוא לא הבין מה אני מדבר איתו
התחלתי לדבר איתו ואז הוא אומר לי שהוא
בכלל מי הבר מצווה לא הניח תפילין והוא
קיבל והוא בגלל המלחמה החליט שהוא צריך
להניח תפילין ומישהו תרם לו תפילין דווקא
מישהו מבטל טעם לו תפילין
ו הרב המיכאי אייל ו
הוא הבטיח לו אבל אני מניח כל יום תפילין
זה חלק מהתנאי ואני מניח כל יום תפילין
אני אומר אבל לא בשבת כי תבניו ביניכם
ויוות על ידיך לא צריך אות בשבת
יש השם בקרבנו ויש לי המון סיפורים שכל
הזמן רואים שיש התקרבות ממש עצומה לריבונו
של עולם יש
אני אומר שהייתי הייתי ב באלול
הייתי באלול ב
עם שופר קבוע כל הזמן עם שופר כל מקום
שהייתי חיילים הייתי יוצא תוקע אומר איזה
דבר תורה כולם היו מתכנסים כולם יש השם
בקרבנו ממש אתמול שלשום לקחנו את אלוף
פיקוד צפון הכנסנו אותו ל לתוך לאיזה סיור
אז אני אומר תפילת הדרך
ואני שומע אותו בקשר אמן כאילו אנש יש השם
בקרבנו
בקשר ה של כל האמרים והרנג'רים שאנחנו
מובילים יש השם מקרבנו
שאל אותי
יום אחד זה נשאלתי הרבה פעמים יום אחד
שאלו אותי שאל אותי פה הייתי בירושלים
באיזה שבת בר מצווה בא אחד שואל אותי
ואומר לי ככה הבן שלי שואל אתם מכירים את
המושג הזה שואל בשביל חבר הבן שלי שואל,
תגיד לי, אתה דיין תלמיד חכם,
מה מה נהית את מפעיל דיני אם אתה עושה
צחוק? אלו המילים שהוא שאל אותי והאמת
שאלו אותי הרבה וגם שאלתי את עצמי נתתי
שיחה בכנס דיינים אז באו כמה וכמה דיינים
לבקש ממני סליחה ואמרו דנו אותך לכף חובה
לא הבנו מה אתה עושה ואז סיפרתי לו אמרתי
לו ב
ממש זה היה לפני שנה
משהו כזה ממש לפני שנה לפני אם אני מחשבן
נכון התחלף מחת גבעתי
מלירון בטיטו לנתנאל שמקה שהוא המחת של
עכשיו שאתמול הייתי אצלו ו
אני מתדלק את הדינין שלי בערב שבת בשבת
בבוקר מתחת לבית המחת אני אומר אני הולך
להגיד לו שבת שלום השבוע הוא מתחלף שנה
וחצי אני איתו עם היהודי הזה יהודי צדיק
אפשר לתאר יהודי שאני לא ראיתי אותו עם
נפילת המוחין אפילו פעם אחת מלחמה שלמה
מעולם לא הרים את הקול שלו
תמיד לבוש טיפ טופ, תמיד מסתובב במגנן
ושואל את חייל מאיפה אתה, מה המצב שלך,
איך המצב רוח? כך כמו לילדים שלו נכנס
ראשון יוצא אחרון, נכנס לרפיח, יצא אחרי
חצי שנה, חצי שנה בבית, גם היה צריך לקפוץ
לאיזה פגישה עם הרמתקה לא למשום מקום הוא
לא קפץ הביתה. אשתו אמרה לי, "חצי שנה הוא
לא היה בבית."
אמרת, זה ממש כמו רבי עקיבא, אתה קופץ,
תעשה סיבוב בבית.
יש לי חיילים. ג'בליה נכנס ראשון, יצא
אחרון שלושה חודשים.
זה זה האיכות, אבל הוא אסטרטג. ואני מגיע
אליו לדירה ואני אומר לו, "שבת שלום א
לירון, תגיד לי, חשבת על זה?" אני אומר לו
המחרת, איך יכול להיות שצהל משקיע מאות
מיליוני שקלים בלהס את רצועת עזה?
ואין כזאת החלטות, את לא ממשלה, אין אין
החלטת קבינט, אין כזאת החלטה. איך יכול
להיות
באמת נתתי שיעור כזה
באתי להרצות במודיעין בישיבת ההסדר אז הרב
שנוולד שהוא היה בעבר מחט שהוא הציג אותי
אז הוא אמר פעם הייתי מחט במערך הלוחם
והיום אני במערך האסטרטגי והתכנון של צהל
ותדעו לכם שאין החלטה אין החלטה להרוס את
רצוע טזה תרותה דלטתטא אמרתי לו הרב אתה
הורס את השיחה אני שמח שאתה אומר את זה
האמת התפגשתי גם שבוע שעבר לפני שבועיים
את א
את משה סעדה, חבר כת משה סעדה, אותו דבר
הוא אמר לי, אין כזות החלטה איך זה יכול
להיות אמרתי לו, תשמע, אנחנו הקמנו פה
מליציה בחטיבת גבעתי. אתה הקמת למה
מליציה? כי הממפי אדון רייש הגאון מראיש
אני קורא לו יהודי גאון אני לא אומר את
השם הפרטי שלו כי הוא עדיין רוצה לנסוע
לחוץ לארץ אבל קוראים לו רייש
והוא
בא מהסיירת כמוני
והוא לא עבר גור צינים והוא נהיה מפי של
הוא לא התקלקל בגור צינים והוא היה מפי של
ה של הפלוגה הזאתי והקים אותה
והוא
הביא יכולת פיקודית מרשימה תשמע בלי פקודה
אחת אנשים שמעו לכל מה ש כל מה שהוא ביקש
100% אנשים חזקים לא אנשים חלשים
ו
ואני מדבר על אני לא אדבר על המפילים אדבר
על עצמי
איך אמר לי אתמול המחת
שהוא דיבר עם המהוג אמר לו תשמע הבן אדם
הזה קיבל להשים מסוא ואין לו רישיון דינין
זה הפלא אז אני אומר אני לא מדבר על
אחרים, מדבר על עצמי. ראו כמה סרטונים
שאני מפיל בתים אבל אין לי רישיון ואין לי
היתר. זה היה מליציה והמליציה הזאת ניצחה
את המלחמה. המילציות האלו. אחר כך קמו
בעקבותינו עוד אני אספר על זה.
אמרתי לו תשמע אנחנו נמצאים פה שלושה
חודשים
בג'בליה
ככה אני אומר למחת. ויש לנו ארבעה רוגים
בחטיבה. אחד מאש האויב ושלושה תקלות
מבצעיות. קורה.
אמרתי לו, חטיבה לידינו בשבועיים האחרונים
יש להם 20 הרוגים וחטיבה לידינו בחודשיים
האחרונים 16 הרוגים חטיבה לידינו הם נכנסו
איתנו שלושה חודשים 14 הרוגים הצלחנו
להוריד את כמות ההרוגים כמעט לאפס בחטיבת
גיבעתי יש לנו כבר יש לנו מדד יותר א יותר
א מדויק עד שאנחנו נכנסנו נהרגו כל חודש
כשבעה לוחמים
מאש האויב נהרגו יותר אבל מאשויב שבעה לו
את זה אני סופר
וכשאנחנו נכנסנו בשנה וחצי שאנחנו עבדנו
עם חטיבת גיבעתי ברצועת עזה הורדנו את
כמות ההרוגים ל0.43 43 85 לוחמים בחטיבת
גבעתי ובכל הצבא הזה מאות רבות מאות רבות
היום אני מבין שהמלחמה לא לא יכולנו
להחזיר את החתופים בלי הפעולה הזאתי אם
היו ממשיכים ליפול אותה כמות כמו בהתחלה
כל יום 10 לפרסום אנחנו זוכרים מה היה פה
במוצאי שבת אז האחרונה
שכל השבת התעסקנו עם הוצאת הגופות שלהם
ממש כל כל השבת
היה פשוט קשה להגיע לטנק. כל הזמן היה
מטובח
וו
ומש במסירות נפש הוצאנו את החללים
והיה עוד חלל ועוד חלל חמישה
כל יום היה ככה אתם זוכרים בהתחלה כל יום
שישה שבעה שמונה זה היה בלתי מידת ישראל
לא יכלה להמשיך להילחם אם זה היה לאורך
זמן זה מה שבעצם הצליח בעצם לייצר מצב
שנתן אפשרות
לצהל להמשיך להילחם ולהביא את החתופים
בכוח בסוף מה שהחתופים הגיעו זה בכוח זה
לא בהסכם של טראמפ טראמפ סגר בסוף את
העסקה אחרי ששמנו להם את הברך על הצווא זה
הסיבה ששתחרו חתופים הם לא השתחררו
רק בגלל שהפעלנו כוח [נחירות בוז] צהל
הפעיל כוח וצהל שחרר אותם
ו
אני ממשיך עם השיחה יום אחת ואני אומר לו
תשמע אבל מישהו דברר את כל הסיפור הזה ואז
אני אומר לו יש לי הרבה הודעות לו זרבי
תפסיק להתרייין זרבי בב תפסיק זרביב זרביב
תפסיק לעשות סרטונים זרב זרביב אמרתי לו
דע לך מסירות נפש שלי זה לא rpג שחטפתי
וחטפתי עשרות rpג על הכלי לא ככלי שעה
עשרות rpג ואני וכל אחד מחבריי
ושרות מטענים עלינו והגוף שבור אמרתי לו
זה לא המסירות נפש המסירות נפש שלחתי
להתראיין מצאתי לתקשורת
ובסיעתא דשמיא אני יודע שאתה עוסר עליי
ובית הדין עוסר עליי ואני בכל הכיוונים
אני אתם יודעים גם הגישו נגדי תלונה הנציב
תנועה רפורמית לנציגות השופטים ו נמצאה
מוצדקת אספר לכם כשהיא נמצאה מוצדקת אז
אחד ממערכת בתי הדין התקשר אלינו התקשר
אליי ובדיוק אשתי הייתה לידי היינו בנסיעה
ממש היה שיחה מאוד מאוד קשה 10 דקות של
שיחה קשה מאוד לא אמרתי כלום רק שמעתי את
חרפתי באה קשה קשה כאילו נותן תן לי בראש
כמו שאני בכיתה ז' בבית ספר.
ואחרי 10 דקות ניתק ואז אשתי אומרת לי על
דעת זה אל תשכח ידענו שזה יבוא על דעת זה
הלכנו על זה אנחנו לא מצטערים על כלום ואם
תבוא לפני הקדוש ברוך הוא ושאל אותך למה
לא התרעיינת ויכולת להציל את כל הילדים
שלי כל כך הרבה ילדים מה תגיד לו אשר כולה
אסר עליך הרב הראשי אסר עליך מה תגיד לו
זה המסירות טפס שאני אומר שה אני חושב
וככה הצלחנו בסיעתא דשמיא לסחוף
עם שלם שרוצה ניצחון ורוצה להחזיר את
הילדים הביתה היה גימיקים של א זימרי
בערוץ 14 של זרבה וכל מיני אבל בסך הכל זה
ומישהו ייר את זה אורך רא את זה ועוד
מישהו רוצה לעשות אלפי מדבקות וככה גרנו
ככה זה נהיה תנועת המונים רוצים לנצח
רוצים להחזיר את הילדים הביתה בשלום לא
רוצים לסכן אותם ולא רוצים תדעו לכם אני
אספר פרמת על ג'בליה.
בג'בלן כבשו את ג'בליה ארבע פעמים.
שלוש פעמים שולחים חיילים, עולים לבתים,
מתפוצצים, נהרגים, נתקלים, בית אחרי בית,
מסיימים את ג'בליה, עוזבים את ג'בליה,
האויב חוזר ושולחים מוקדה הבאה ועולים על
בתים, יורדים בבתים, מתפוצצים, נהרגים,
פעם שנייה ויוצאים את ג'בליה פעם שנייה
והאויב חוזר ופעם שלישית
אנחנו בנו פעם רביעית,
שנה אחרי תחילת המלחמה,
אבל פעם חמישה שית לא יהיה
כי אין ג'בליה
אין איפה לעלות על בתים [מחיאות כפיים]
וזה נגמר
אנחנו פועלים אנחנו קמנו מחת גבעתי שזה
אמרתי לכם שהוא אסטרטג הקים אותנו
ב
בפורים
כמה חודשים אחרי תחילת התמרון
תחשבו שמחת גולה אני אתן לכם דוגמה אומר
אני רוצה להקים
תלוגת טנקים בתוך חטיבת גולני אבל
הטנקיסטים יהיו גולנצ'יקים הרי זה לא
מתקבל לדעת אבל זה מה שעשה בחטיבת גבעתי
הקים פלוגת צמה של הדחפורים והבגרים
הכבדים האלו ומי שמנהל את זה ומי שנוהג
עליהם זה אנשי הסיירת אנחנו אנשי המילואים
השתלטנו על הסיפור הזה וזה בעצם מערך
[נחירות בוז]
לא של חיל ההנדסה זה מערך אחר
וככה קם הדבר הזה והתחלנו לפעול בהתחלה
כמו כל הצבא הצבא נותן שירות לחלות
אחשיון
פותח להם דרכים לפני התקפה יוצאים נוסעים
על הצירים פותח את הציר שם כף בקרקע אם יש
מטענים מתפוצץ על הדינין מכסף פותח עושה
עושה סוללות כל מיני שירות הגנה כזה כל זה
היה עד ערב ערב שבועות לפני שנתיים ד'
בסיון
תשפ"ד
חצי שנה אחת קילת התמרון עולה מפ
למבנה ברפיח היינו כבר ברפיח
תחשבו שאת כל בית חנון ג'בליה עזה כבר
חניונס כבר היינו כבר בחניונס כבר כבר
כאילו צהל כבר שטף אותם כבר כאילו תיארות
הבתים האויב חזר לא סגרו לא משנה אבל
כאילו כבר עברו את הכל והכל עומד
מגיעים לרפיח ואז עולה ממפי עם צוות צעיר.
אחרי שהוא עשה את כל הפעולות הנדרשות
לראות שהבית הוא תקין, עולים לבית, עולים
על זירת מטענים, הבית מתפוצץ,
קורס הבית, 10ה לוחמים נפצעים, חמישה
לוחמים נהרגים, ממפי טלפש נהרג.
והאירוע הקשה הזה בחטיבת גיבעתי יום קשה
מאוד בחטיבת גבעתי ממש קשה אי אפשר לתאר
גם היה מוות קשה שמה זה היה מאוד מחריד
פשוט
מחליט מחת גבעתי החלטה אסטרטגית שמשינה את
כל צורת הלחימה בצבא
יותר לא נכנסים לבתים
ואנחנו יש לו צמה שלו ויותר לא נכנסים
לבתים ומחריבים את הבתים מבחוץ בית אחרי
בית רחוב אחרי רחוב שכונה אחרי שכונה עיר
אחרי עיר ככה זה ההתקפה ואז מתהפך תפקיד
עצמה אנחנו ההתקפה והשריון והנמרים וכל
החלות וכל החירניקים הם נותנים לנו הבטחה
אנחנו בעצם ההתקפה ישבתי עם מודד ארוש
שהוא מוכר מערוץ 14 הדברות אז הוא עשה לי
רעיון איזה פודקאסט כזה אז הוא לחם איתנו
כל המלחמה מה? ואז א הוא אומר לי, אני
זוכר את התסכול הזה, אני זוכר את התאריך
הזה, אנחנו הובלנו את כל הקרבות ופתאום
התהפך, פתאום אנחנו נהנו משניים ואתם
פתאום הלכתם קדימה ואתם בעצם כל יום
הובלתם את הכל. זה הדובי, דובי ככה נקרא
בקשר. הוא ה הוא הדיני נקרא דובי בקשר הוא
בעצם הלוחם
וככה בעצם צהל שינה את כל התבנית ו
וקמו עוד ועוד פלוגות כך נספר על זה וככה
בעצם מחריבים את רפיח ואנחנו נכנסים
לשכונת צ'בורה באמצע רפיח
חמישה דיננים נכנסים לשמה מצטערים על
השכונה מתחילים להרוס אותה
עשרות RPג נוראים עלינו והטנקים משבים אש
ומשבים אש ומשבים התקפות זה אי אפשר לתאר
את זה גם במקצועיות מורדים להם את הראשים
אבל עשרות ממש אחד מימין אחד משמאל ברפיח
נתקלנו בהמון אש המון יום אחד חטפתי ארבע
RPג על הכלי שלי כל RPג זה כמעט כמעט מזל
שזה פגע מטר או על הכף או כל אחד זה כמעט
ומטענים היה שמה התנגדות עצומה ואחרי כמה
שעות אתה יוצא משמה ואתה רואה חמש דונם
וואו
[נחירות בוז] הכל משותף וככה התחלנו אני
מתחיל במקביל להרוס בתים גבוהים בתים של
חמש שבע קומות עם הדינין דינין נמוך הוא
לא באמת בנוי לזה אז מישהו בא ואומר לי
תשמע זר בי וזה הטול אומר שדינין יכול
להרוס קומה ואם אתה
ואם אתה א מנהל עבודה אדם
מקצוען אז שתי קומות אסור אין יותר מזה
אמרתי להם תראו אני בראייה שלי תמיד רואה
גובה של שתי קומות יש לי הראיה שלי מוגבלת
אני אף פעם לא רואה אותה למעלה ואז מישהו
זרק שמה אין לה דיינה למה שאינ רואות וככה
התחלנו זה לא היה מקצועי זה מסוכן נופלים
קורות בתון וזה באמת לא היה מקצועי וזה
לומדים זה מלאכה שנרכשת כל הזמן כל פעם
אתה מפתח עוד שיטה ועוד שיטה הכל למדנו
לבד פיתח חנו שיטות לבד. למעשה זה היה
מנשמיה כי אם היינו מקבלים אם היינו
מקבלים הנחיה מגורמים שכבר עשו את זה הרבה
שנים בצבא לא היינו מגיעים לרמה הזאתי כי
היו אומרים לנו זה מותר זה אסור ככה וכל
מיני מכניסים אותנו לשבלונות ככה למדנו
הכל לבד הכל לבד
אנחנו בסוכות
מסיימים עם לפני סוכות מסיימים עם רפיח
רפיח חצי חרבה
כמובן נכנסים כוחות חדשים כוח אוריה חזק
והעוצמתי נכנס ממשיך להרוס את העיר גם
להמש לנו גם היה הרוג א ברפיח מוטי רבה
לפלוגה שלנו פצועים שתי פצועים קשה א
הם הם מחליפים אותנו אנחנו יוצאים סינוואר
נתפס
אה ממש שבוע אחרי שיצאנו אני ככה אני
ידענו שהוא שמה הרי תפסו שמה dna
אחד המנהרות שרצחו שמה את השישה חטופים
מצאו DNA שלו ידעו שהוא שמה הסתובב נסבו
חודש עליהם חיפשנו וסגרנו פה ושמענו ו
לדעתי כשחטיבת גבעתי עם כלול כלי הרקם שלה
והטנקים יצאו נהיה שקט ואז הוא עלה
מאחורים ואז ברוך השם הקדוש ברוך הוא תזבן
את זה שיתפסו אותו ויהרגו אותו יתברך שמו
ברוך השם ו
וא ו ואנחנו בדרך בדרך לג'בליה ג'בליה זה
זה צפון הרצועה ליד ליד אשקלון
אני בסוכות חג ראשון נמצא בבית
ואז
ואז אשתי אומרת לי באחרי ותיקין קח את
הנכדים לגן המשחקים
ואני לוקח אותם ואז הנכדה שלי אומרת סבא
תנדנד אותי ואיך מנדנדים אני דוחף את
הנדדה וסבא יותר חזק ואז זה עולה למעלה
וסבא יותר חזק וזה עולה למעלה עוד הפעם
ואז אני קולט
את שיטת הנדנד שאתה מנדנד זה בסוף התנופה
ואני אומר לעצמי רגע שאני עושה עם הסטיקים
של הדינן אני עושה לא נכון אני עושה בם בם
בם בם צה לעשות בם בם התנועה לא נכונה אני
קולט אני מגיע הביתה ואני אומר להם וואלה
קיבלתי תובנה מהשמיים מספר להם חשבו
שנפלתי
שהבן אדם השתגע אבל לא השתגעתי
שמה הייתי עסוק זה הסוגיה שהייתי עסוק בה
כשלמדתי לכות נזקי שכנים כל הזמן ראיתי
מרפסות וחלונות שאני לומד מסכת סוכה אני
כל הזמן רואה
סכך, סוכות, דפנות כאילו מה ש במה שאתה
עסוק שמה שמה הראש שלך. וזה הסוגיה
שהייתי.
הייתי מגיע הביתה באמת זה שלוש שנים, זה
שנתיים היו אינטנסיביים
שלא שלא אה
שהייתי עסוק רק בזה. גם כשהייתי יוצא
הביתה
הייתי עסוק בזה. הייתי מתקשר למגדים,
הייתי מתקשר למעוגים, מפקדי עוגדות. שלום
מדבר אברהם זרביב דיין בבית הדין הרבני תל
אביב. אז הוא לא מנתק לי ואני מספר לו,
תשמע, הקמנו פלוגת צמה בחטיבת גבעתי, איזה
מציל חיים, בוא נקים, בוא נעשה גם אצלכם.
וככה דוחפים, חלק מנפנפים אותי, אין
רישונות.
מה אתה מדבר בכלל? אני אומר לו, תשמע, אתה
לא רוצה לנצח, עזוב רשנו, צריך לנצח. וחלק
לוקחים את זה. מחץ הנחנים לוקח את זה מביא
מביא
חבר'ה מילואים ניקים שהוא הכיר מהשומרון
אלינו לתוך ה לתוך הדיין העיינים אנחנו
מלמדים אותם יושב אצלי בכלי המפקד שלהם
כמה ימים מורה לך הורסים בתים מראים לו
איך מתקנים כלים אנחנו גם מתקנים את הכלים
שלנו בניגוד לחיל הנדסה אנחנו מתקנים את
הכלים שלנו שזה זה אסטרטגי
תחשבו ש אנחנו
ואז אנחנו פותחים להם קורס, אנחנו שאין
לנו ראשונות נהנו בית ספר.
נהינו בית ספר ל
להנדסה. פותחים להם קורס שבועיים שהולכים
חבר'ה משלנו מעבירים להם אחרי שהם המפקד
שלהם היה בשטח איתנו שבוע וראה את האירוע
אז הלכנו להעביר לכל החבר שלו מי החב שלא
יודעים לא יודעים לנהוג התחלנו להעביר להם
את זה וככה אנחנו משכפלים עוד פלוגה ועוד
פלוגה וכמה וכל מיני מליציות כאלו קמות
וזה מה שהכריע את רצואת עזה המליציות האלו
זה מה שהכריע
זה אי אפשר לא אסור להתבלבל זה לא זה באמת
התרות הדלטטה שאנשים אוסרי נפש צריך צריך
להביא כלים, להשיג כלים, כלי עבודה, צריך
להטרים. צהל יכול לתת לך בוכנה ב-180 אלף
שק, מברג ב 20 ש₪ לא יודע לתת. צריך
להשיג, אנחנו מתקנים את הכלים לבד. וככה
אני עשו כל כולי רק באירוע הזה של המלחמה.
שנה וחצי אחרי תחילת המלחמה אשתי שואלת
אותי, אומרת לי להעביר העברה כספית לאיזה
אחד המטפלים של הילדים. זה אירוע. אני
מנסה להעביר בפלאפון ואני לא זוכר את
הקוד. אני עושה פעם בראשונה, פעם שנייה
נחסם לי הקוד. אני שנה וחצי לא נכנסתי
לבנק. שנה וחצי לא יודע מה הולך בבנק.
הייתי צריכת לבנק לקחת קוד חדש בשביל כי
זה נחסם כי לא כי אני עסוק במלחמה. זה לא
רק אני זה אני אומר זה חבורה. אני מספר על
עצמי אבל זה אני מספר על חבורה כזאתי.
וככה אנחנו נכנסים ב החטיבה נכנסת בסוכות
לג'בליה.
אני נכנס בערב וושן הרבא עושה שמה תיקון
אפילו קם בבוקר נוטלול מתפלל נוטלב פעם
אחרונה בסוכות פותח את החלון את הבילון
ואני רואה מקבל חושך ג'בליה אחרי שנה
בנויה יש כבישים יש חנויות יש הכל שנה
כאילו כלום כאילו לא נלחמנו אני מקבל יאוש
איך מתחילים אני הייתי ברפיח כבר כולה חצי
חרבה כבר וגם מה שלא חרב הוא כבר מופצץ ו
וחטיו 401 שלום סדר משהו שוא עשה שמה בטל
סולטן ו וזה חטיבות חזקות ש שידעו איך
כאילו אני אומר זה כלום ומתחילים לעבוד
אני יוצא לעבודה עם גדוד תשע אומר לי המגד
תפרק לי את השוק הזה מפרק את השוק זה
הסכחה ענקית 7ב מטר צריך להיכנס עם מדינה
למשוך חמודים אני לא יכול לדחוף שלא יפול
לי על הראש נכנס עם הכף מושך הכל נופל
מפנה ואז הוא אומר לי תשמע אתה רואה את
הבית הזה תוריד אותו נשלח ב דינין ימינה
שמאלה נתחיל להשכיב את השכונה וככה
וככה אני מתחיל בית ראשון, שובר אותו,
לוקח הרבה זמן כי אין לו הרבה זוויות, אין
לו הרבה, יש לי רק תחזית, אוכל אותו ואז
יוצר איזה
יוצר שמה איזה חצר כזאתי, מתחיל לקח את
הבית השמאלי, מתחיל את הבית השמילי, ואז
אני חוטף בום על התחלון פיצוץ גוש של אש
שחטפתי הרבה RPג, אבל כזה באמת אני תופס
את עצמי וממשש את עצמי לראות אם אני חי.
וואלה אני רואה אני אני שואל את יש
לי יש לי בן זוג בדיני אומר לו אורי מה מה
המצב שלך? אני בסדר. כן כן ואז אני בקשר
דובי זרביב חטף rpג דובי זרביב תקין דובי
ככה נקרא דינין ואז אומר לי המגד
של שום ראיתי אותו
ואז הוא אומר לי זרביב חלץ לאחור יש עוד
אחד הולך לתופף עליך מחלץ לאחור צמד לקיר
נצמד לקיר אני אומר איזה שמתה עושה
רוורסים לשמתה ואז בום שני לדינין
הוא אומר לי תשמע מחפשים אותך.
אני עמדתי שמה רבע שעה אומר לי ולא קרה
כלום. באמת אחר כך קיבלתי עשיתי איזה שיחה
כזאתי אז אחד שהוא היה קמן של המודיעין
קצין המודיעין של של העוגדה אמר לי שהם
זיהו שהם הבינו בחמס מה מסכן אותם ועל זה
הם הולכים ועל זה הם התביטו על הדינייינים
והבאגרים כל הזמן
ווזה
הבוקר טוב ג'בליה בשבילי ג'בליה היה שמה
5000 קלויים מחבלים כלים בתוך ג'בליה
ו-120,000 ילידים התחלנו להוציא אותם עם
נקזים את כולם ככה עושים א תעלות של בתוך
כבישים מסוימים שהם עוברים שבק 504 זה
פורזם עם הצלמות כל מיני דברים כאלו מזהים
1500 מחלים תופסים אבל 3500 מחבלים נשארים
בג'בליה ונלחמים
אי אפשר לתאר זה מלחמת החיים שלהם וזה
החיים שלנו שמה היה שמה היה כמות של אש
והתנגדות כזאתי
אי אפשר לתאר את זה בכלל ממש כל יום
החבר'ה שלנו חוטפים אני חוזר לדירה ברמה
כזאתי שאני חוזר בערב לדירה בתוך ג'בלי
הדירה של העצמה שלנו של החבר'ה שלנו ואני
מסתכל ממנה ושמאלה לראות אם החבר'ה חזרו
כולם חזרו כי אני יודע מה עבר עליי אני לא
עם כולם כי חלק הולכים עם צבר חלק הולכים
עם שקד חלק הולכים עם עם רוטם חלק הולכים
עם הסרת כל מתחלקים אותנו בגדודים וככה
וככה זה שלושה חודשים חודשיים חודשיים
התנגדות צומה ממש במסירות נפש חבורה מוסרת
נפש שעובדת
כ-10 שעות 12 שעות על הדינין רצוף תחשבו
מה זה לנסוע רכב רגיל 12 שעות 12 שעות
שאתה הולך ויש לך תקלות ויש לך אתה מתנגש
בבתים ומפיל בתים וכל בית וכל הזמן אין
רגע שאתה יודע מה יהיה ברגע הבא ואתה עולה
על מטענים ופתאום נקראים לך אה רצועות
מנוע אתה צריך להחליף וכי אנחנו עושים את
הכל לבד
אין לי זמן לספר על זה כי הזמן הוא מועט
וו
ו ממש קושי ואז באים בערב ומתקנים את
הכלים הכלים אז בתקופה הזאת היו כלים מאוד
מאוד ישנים של 20 שנה עכשיו ברוך השם כמעט
כל הכלים התחדשו ושלחו הגיעו כמה מאות
דינייינים חדשים אז לא היה גם היה עםברגו
של ביידן שצעל רכש כלים בזכות הפעולה
הזאתי שעשינו צעל לוין ורכש מקלטר פילר
בארצות הברית אבל היה עם ברגו לא הכניסו
את זה לארץ ולא יכלנו
להתחדש ובאמת באמת בפעולה הזאתי שינתה את
את כל הצבא נרגשו כלים והבנה וזה עוד
תהליכים ש שילמדו
וככה אנחנו נמצאים בג'בליה ואחרי שלושה
חודשים א היה הפסקת אש
הפסקת אש משחררים אנחנו הולכים ככה א
ג'בליה חרבה זה לא אי אפשר לתאר
ואז יש הפסקת אש של שישה שבועות
ומשחררים כמות של א חתופים בינתיים אנחנו
נמצאים בפעתים חוזרים קצת לרפיח עושים
השלמות בכל מי מקומות עוזרים ואז חוזרים
עוד פעם לג'בליה אחרי שלושה חודשים
וממשיכים את ג'בליה כפר ג'בליה הפעתים של
בית חנון בית חנון זה ממש ליד סדרות ליד
נתיב עשרה והראש שלי בבית חנון הראש שלי
בבית חנון נספר לכם בית חנון נהרגו 20
45 לוחמים במקום הזה 45 לוחמים הבן של הרב
מידן נפצע שמה היה שמה חברים שלו ארש קובץ
שנהרג וכל חברות טובות ו
ומבטל פרל ו45 לוחמים
ומשפחת עובדיה ופישר וכאילו אי אפשר לתאר
כמה
אנחנו נכנסים אנחנו מקבלים פקודה, לא
הצליחו להכרי למקום הזה. זה אי אפשר לתאר
מה שהיה שמה. מקבלים פקודה ממש לפני שנה.
ממש היום יום
שני. ביום חמישי
שאנחנו נכנסנו באותו יום נהרגו חמישה
מלוחמי הנחל החרדי. עלו על זירת מטענים,
אם אתם זוכרים ונהרגו חמישה מהנחל החרדי
ואז חטיבת גבעתי נכנסה לשמה. זה היה ביום
חמישי הזמין אותי להזכרה של שנה. אז זה
היה בימים האלו ממש לפני שנה
ו
ואנחנו נכנסים אנחנו חטיבת גבעת היא חטיבה
עוצמתית יש לה יש לה צמה מטורף מכונת
מלחמה ויש לה את את א מחלקת גיזבר הבחור
הזה מ מאלי מהתחנת דלק שמה מהחומוס א
אליהו שהוא משנה חומרי נפץ לתוך הרצועה
הצליח להגיע לעשרות רות טונות בלילה שמים
את זה בנגמשים מתפוצצים בכל מיני שכונות
יוזמים את המטענים שיש מרכחים את הבתים
אנחנו באים למחרת מחריבים באותו יום אני
מושך לו משאית של משאית גדולה מצאתי משאית
בג'בליה הבאתי לו אמרתי לו גזר מתנה ההוא
שם 18 טון חומר נפץ בתוך זה היה משאית עם
א
עם א כזה ארגז מאחורה 18 טון חומר נפץ
שלחו אותה עם דינין על מחשב לתוך ג'בליה
לתוך בית חנון פיצוץ ממש בערב לפני שאנחנו
נכנסים פיצוץ כל מדינת ישראל רואיד הוגשה
מרידת אדמה במדינה אשקלון נשדוד נשברים
חלונות כאילו אמרתי לו גזבר אמרתי הבאת
משאית כאילו זה הבן אדם וככה ממש ממש
נכנסים בתוך סיעתא דשמיא תוך 10ה ימים
חטיבת גבעתי מכריעה את המקום הזה נשארו
היה 1820 בתים בתחילת את המלחמה. אנחנו
הגענו שהיה בין 900 ל1000 בתים, משהו כזה,
חצי מהבתים היו קיימים וצהל עובד על זה
ועובד על זה וזה לא מצליח. זה ממש שנה
וחצי. תחשבו שהחתופים עוד לא חזרו. אנחנו
זה אפילו יותר משנה וחצי. עוד מעט אנחנו
בסוכות שנהל נכון, אנחנו בסוכות שנה
לסיום ה להפסקת האש שמה, להבואת כל
החתופים. איזה כמה חודשים לפני כן, ממש
יותר משנה וחצי ואנחנו נכנסים לנכנסים לשם
תוך 10ה ימים מחריבים כא1000 בתים עשרות
דונמים של של אה של אה
א זתים ושל פרדסים ושל חמות תופסים אתם
מחבלים למטה או אי אפשר לתאר סיעתה דשמיא
עצומה ברוך השם לא נפקד מאיתנו איש חטיבה
שלמה מכריעה את המקום הזה אני אני עומד
בפעתי בית חנון פעתי בית חנון אני עומד על
הדינין
ואז אני שומע זר בבול לפה מסתכל אני
מלוכלח כולי עם
סולר והבה כולי שחור אני יורד רואה אלוף
אני אומר לו לא יודע מי אתה תציג את עצמך
אני אומר לו אני אומר לו שלום האלוף תציג
את עצמך אומר לי אניב אסטור אלוף פיקוד
דרום אומר לי זרביב אני מזהיר אותך תפסיק
להגיד אתה הורס בתים אתה הורס את השתויות
טהור
טוב אומר לו כן שמעת מה אמרתי מדברים כמה
דקות והוא הולך [נחירות בוז]
באמת איש נחמד מאוד ואיש תקפי מאוד ואיש
שמיוחד מאוד ואסור
יהודי מאוד יקר
ו ואז אנחנו אה ואז אני אחרי כמה דקות
מגיע רמתקל ממש עומד לידי אני אומר לרלה
שלו ראש הלשקה שלו אני יכול להגיד לו שלום
צריך להיכנס יש מעגל הבטחה אני נכנס אומר
לו שלום הרמתכל אברהם זרביב צרמה גבעתי
ויל זמיר גדול
ראש ממני תופס אותי ככה ביד שמאל יש
תמונות אומר לי זרבי בי ואני אהרוג אותך
ואני אומר לו לא הבנתי אמרתי לו מה אומר
לי אל תגיד לי מה אני אהרוג אותך אני
אשבור לך את העצמות אמרתי לו מפקד מה
עשיתי תפסיק להגיד שאתה הורס בתים אתה
הורס את השטויות טהור טוב מדברים כמה דקות
אני אומר לו המפקד תדע לך שהקדוש ברוך הוא
לא נותן לך צעי דברים רק דברים שלמים נתן
לנו בעם כלבי
נתן לנו ניצחון מול החזבלה עם הביפרים גם
פה בעזה יתן לנו יתן לנו ניצחון רק אנחנו
לא נשברים אנחנו אתך עד הסוף לא נשברים
מביאים את החתופים בכוח אני אומר לו הפעם
מביאים את החתופים בכוח ככה אני אומר לו
ואז
אני אסביר לכם מה הסיפור של תשתיות הטרור
א' כמובן שהרמתכל אמר לי מפקד אמר לי אז
אני מאז אני בעצם אומר תשתיות טרור אבל זה
בעצם תשתית טרור אחת גדולה מה הם בנו? הם
בנו עשרות קילומטרים של מנהרות, אלפי
פירים. בשבעה הם עשו את זה, אמרו נמשוך את
צהל בפנים. צהל הוא כמו גולית. יש לו
טנקים, יש לו פומות, יש לו נמרים. נעלה
מהעת פיר,
נכניס לפומטען
שבעה הרוגים. לפני שבוע, שבועיים הזמינו
אותי לדבר בהזכרה
של א
שכחתי בין מנשה אבל איך בן משה איך השם
שלו?
>> איך אמרת?
>> רונל. רונאל בדיוק מחילה ששכחתי
זה השינה בלילה שלא ישנתי רונאל בן בן משה
ואני מספר את זה אומר לי הרב זרבי אתה
נמצא בהזכרה של אחד מאלו שנפלו מהסיפור
הזה הוא עולה על שבעה מתפוצצים עולים
מהפיר מדביקים לטנק מטען ארבעה נהרגים
עולים מהפיר פותחים rpג 11 נהרגים חטיבת
גבעתי וככה מקיזים לנו את הדם וזה בחסות
כל הבתים זה תשתית ארור אחת ענקית ואנחנו
בסיעתא דשמיא סיעתא דשמיא הקדוש ברוך הוא
עזר לנו ועשינו להם שובר שוויון שברנו להם
את הבתים על הראש על הפירים שלהם על
המנהרות שלהם ולא יכלו לתקוף אותנו לא
יכלו להפטיע אותנו ככה התקדמנו וכל מי
שעבד בשיטה הזאתי כמות ההרוגים שלו כמעט
ירדה לאפס אני פה נמצא באיזה חתונה אז
ניגש אליי איזה אחד חיילי חייל אומר לי
באתי להגיד לך אתה הרב זרבי ואמרתי לו כן
אני בא אני אומר לו תודה רבה הוא אומר לי
באתי אגיד לך תודה רבה אמרתי לו על מה הוא
אומר אני מחפק של צבאי גמחת הצנחנים ומאז
שפלוגת עצמה שהייתה אצלכם ולמדה אצלכם
וקמה אצלכם בעל החטיבה כל תורת הלחימה של
החטיבה השתנתה כמעט לא היו נפגעים הפסקנו
כמו מטומטמים הוא אומר לי תפס על בתים
נגמר הסיפור הזה גם שמה וככה חטיבה אחרי
חטיבה וככה הצלחנו ברוך השם להציל מאות
מאות מאוד מאות חיילים. מאות חיילים ואני
חוזר לסיפור של ההוא אומר לי, "תשמע, איך
הוא אמר לי? תגיד, אתה עושה צחוק?
אתה עושה צחוק תמיד חכם. מה אני הייתה
מפעיל דינין?" אז לא סתם הייתי מפעיל
דינין, זה הפעל דינין שלי בעצם סיעתא
דשמיא עצומה שהקדוש ברוך הוא לא יודע איך
זה איך הגעתי לזה, באמת לא יודע. כשהדלקנו
את המסואות והיה שקיבלתי את הבשורה על
המסואות אז הדלקתי את אז היה בלאגן זה קרה
לי נהג טרקטור והשמאל וכולם ככה כל שבוע
יש לי גם עד עכשיו מחפשים אותי וכתבות וכל
הזמן
ואז הוא ואז אשתי אומרת לי תגיד לי אתה
יכול להסביר לי איך הגענו לכל האירוע הזה
איך התגלגלנו לכל זה וואלה לא יודע לא
יודע איך התגלגלנו לכל האירוע הזה
בסיעתא דשמיא עצומה
ו
אני אגיד לכם תחילת המלחמה תחילת המלחמה
אני מזהה שזה לא היות ארוך אני מתחיל
להוציא סרטונים אשתי אמרה לי שחזרתי אחד
הפעמים הביתה אחרי שלושה חודשים משהו כזה
פעם ראשונה היא אמרה לי אמרה לי מה שהרב
ויצן הרב הישוב פסגות אמר הבן שלו נהרג
בקרם שלום הבן שלו גיבור גדול הצילו הוא
וחבר שלו הצילו את כל היישוב שמה קרם שלום
נרגו שתיים
שתי אנשי צינות דתית שבאו להתגורר שמה
והיו ב
והיו שמה בצוות כוננות והצילו את כל
היישוב
והוא אמר שכל דבר גשמי כך היא סיפרה לי כל
דבר גשמי הוא בסופו של דבר הוא נחלש אם זה
מתארך אבל רק דבר רוחני הוא מתחזק ועם
הסיפור הזה ואז הוספתי לעצמי אמרתי כל
השופר הולך וחזק הוספתי לעצמי והבנתי את
המשימה והתחלתי לתת לתת הרצאות ולתת
שיחות, לעבור בין חיילים ולדבר ולדבר עם
הגדים ולדבר בתחינתי תפילת הדרך. כל בוקר
אני אומר תפילת הדרך. כל בוקר אני אומר
תפילת הדרך בקשר וכל הגדוד שומע ואז
אומרים לי תעבור תעבור לגדוד השני ולשלישי
ואני עם שופר כמו שסיפרתי לכם וכל הזמן
בפעילות ומוציא סרטונים לשבתות בהתחלה
מוציא בקבוצות וואטסאפ
ואז מישהו אומר לי תשמע למה אתה לא מפרסם
בפייסבוק? אמרתי לו אין לי פותח לי
פייסבוק סתם בפייסבוק יום אחד מישהו אומר
לי טיקטוק אמרתי לו לא יודע מה זה לא
ידעתי מה זה פתח לי טיק טוק ואז ככה וככה
זה צבר מאות אלפי צפיות כל סרטון בין 300
500 800 מיליון וחצי אי אפשר לתאר זה היה
דברים כי עם ישראל היה זקוק ואנשים אני
פוגש והרצאות לנשות מילואים ניקים בזום
וכל רגע פנוי היה לי כאילו הייתי בפעילות
עצומה בתוך הדינין. אני גם מפעיל מערך
הסברה בתוך הדינין וגם וגם וגם כמובן כל
היום עובד וכשיוצא הביתה הרצאות כל הזמן
אני עסוק כי אנשים העורף אנשים העורף צריך
להבין אם העורף נופל גם החזית נופלת אם
העורף הפרצוף שלו באדמה
יום אחד אני עומד באושר עד ליד א אשקלון
אז אני רגיל שאנשים באים עושים איתי סלפי
וזה ואז באה אישה מבוגרת וא אומרת לי תגיד
לי זה אתה אמרתי לה בכבודו בעצמו לא ידעתי
מי אז היא אומרת אתה הרב זרביב ואני רואה
שיש לה עצב על הפנים אני בדרך כלל לא שואל
מי את ו בסדר אני אני ואמשיך הלאה אני לא
אגמור אם זה תחיל לשאול ואז אני אומר לה
תגידי לי מי את אז היא מספרת לי שאמא של
אמית לוי אמית לוי נפל בני ראשון של חנוכה
כשדיברתי איתה זה היה עוד לא היה עוד שנה
היה לה עצב כל כך עצב כל כך ככה ממש אני
בוכה איתה והיא מספרת לי שיש לה בן שלמד
בשבי חברון תלמיד חכם והיה בסר צנחנים
וחזר לישיבה ויש לו ארבעה ילדים והילד שלו
בן 10 אומר עליו קדיש כאילו אני בוחר איתה
ממש הוא נהרג בחילוץ של אורון שאול שחילצו
את הגופה שלו הוא נהרג שמה
ואז היא אומרת לי אתה לא מבין כמה חיזקת
אותנו אתה לא מבין איזה או נתת לנו
ולמשפחות שקולות אחרות ועכשיו אני נפגש עם
מלא אני מבין שאנשים היו רוצים רצו עוצמה
שאנחנו מנצחים רצו להרגיש כאילו דבררתי את
שדה הקרב
באותנטיות מעולם אני אומר לא הכנתי דבר
תורה תמיד שאלו אותי מה פשט השבוע שאלתי
את עצמי פשת השבוע ואז אמרתי ככה בימי
רביעי כזה רגע יקי תצא מהפרשה הבאה חשבנתי
אמרתי שאלתי אם אני לא טועה בפרשה ולפעמים
אני גם אומר שם של פרשה אחרת זה דבר תורה
של פרשה אחרת מרוב בלבול ומרוב עייפות
לא עשיתי, אף פעם לא ראיתי, לא הכנתי. כל
מה שהקדוש ברוך הוא שם לי בפה אותו אמרתי.
מעולם לא עשיתי סרטון שני. אף פעם לא לא
הצליח. אז בוא נעשה עוד סרטון. מעולם לא
ראיתי מה אמרתי. עד היום לא הסתכלתי על
הסרטונים. מוציא סרטון, אומר, שולח
לרשתות, ממשיך הלאה.
וזה סיעתא דשמיא, ממש סיעתא דשמיא עצומה.
וככה וככה עובד במער במערך החיזוק והסברה.
לא תמיד צעל מבין את זה. לא תמיד צהל מבין
את את האירוע הזה שצריך לחזק את החזית.
דובר צהל לא בנוי למערך הזה, הוא בנוי
לדברר. אני מקווה שהוא מדברר אמת, אבל הוא
בנוי לדברר
ולהציג את התמונת הקרב, אבל לא לחזק את
העורף. זה לא הוא, זה אנשי חינוך, זה
אנשים אחרים. צהד לא מבין את זה, לכן לא
קל איתו בנושאים האלו, אבל סיעת דשמיא
עצומה. סיעת דשמיא עצומה א עם הנושא של
הסרטונים והכל.
ו
ואני אסיים
ב שתי סיפורים אני אסיים סיפור אחד
מלבנונה ככה בסיפור ככה אני אנחנו לפני
איזה חודשיים וחצי שלושה
חודשיים וחצי התקפה על א
על הכפר יתרון שב שעוד לא נכנסו אליו
בנגלה הזאתי בעבר נכנסו אליו לפני שנה אבל
ב בלחימה
האחרונה הלכנו אני בלילה מגיע מהבית מגיע
לצורך התקפה מסוימת עולים על שתי דיניינים
אני וחבריי
נוסעים עם אמצעי ירית לילה חושך כמה
קילומטרים נוסעים בתוך שמה אתה גם מפחד
לטעות למה כל טעות טנה אתה מתהפך מתגלגל
עם בערים שמה זה לא עזה מגיע פתאום מגיע
לאיזה עוקף וואלה אני רואה כפר מורר מול
העיניים שלי
אני שואל עולה בקשר מול בועז אני אומר לו
על הסמגד דוד תשע בועז תגיד לי אתה בטוח
שזה ה כפר אומר לי כן זרבי ואמרתי לו תשמע
הכל מואר בו אתה עושה צחוק אומר לי זרבי
אל תדאג זה אותו סמגל ששבוע אחרי זה חטף א
נקטע לו הרגל חטף קורנט על בחור גיבור יש
לו ברשתות בחור גיבור משהו מיוחד בועזתמם
ואז אני גם באותו פעם באותו אותו פעם גם
שולח אחרי הקו הזה חוזרים אני אומר לו בוא
נשלח לאשתך
סרטון שאני אברך אותך שבוע אחרי זה שהוא
נקטע לרגל הוא מתקשר לו אומר לי זרבי
ואיזה מזל שברכת אותי ורק רגל הלך אמרתי
לו אתה כמו כל יהודי טוב שכואב לו הרגל
אומר ברוך השם שלא כואב לי הראש
אז א ככה אנחנו נשים לכפר ובכפר הזה אנחנו
מדיניאינים והטנקים מתחילים לראות
ומדינייינים עושים חרבו דרבו ואוטובוסים
ומכוניות מה שהיה שמה מה עושים בעצם
מכינים את ההתקפה שצל הגדול כאילו שהחטיבה
כל החטיבה תתקוף את זה מחר עושים איזה
איזה סיור עלים כזה בתוך הכפר
לראות מה לגשש לראות מה הולך שמה ואני
אומר לעצמי כל הזמן וואלה אני חוטף קורנט
ללילה בטוח אין לא יכול להיות הכל מואר פה
זה כמו באור יום
ואני כל שמתה אני אומר לבן זוג שלי יהיה
לך ענן
אני אומר לו תשמע איפה הקורנט ואז אני
אומר לו
אני אספר לכם שיחת א שיחת מפעילי דינין
אני אומר לו תשמע כתוב לעושה נפלאות
גדולות לבדו כי לעולם חסדו ככה אני אומר
לו בקשר הפנימי מה זה עושה נפלות דודות
לבדו אז אמרתי לו שכתוב בזוהר אחר כך
ראיתי את זה בכל המדרשים כתוב שרק הקדוש
ברוך הוא יודע את הנס לבדו אין בעל הנס
מכיר בניסו אדם יוצא מהמבית ולא יודע
שהולך ככה הזוהר אומר שהולך להקיש אותו
הנחש הוא יוצא החוצה הוא לא ידע שהוא בדרך
דרך על הנחש והרג אותו. הוא בא הביתה
עצבני כי הוא עוכר את האוטובוס אבל הוא לא
יודע מה הקדוש ברוך הוא הציל אותו. הוא לא
יודע בכלל. אין בעל הנס מכיר בנסו. אמרתי
לו תשמע אין בעלנס מכירים לנסו אנחנו
חוצים רחוב אחרי רחוב אתה בטוח שאתה חוטא
וכלום. יתברך שמו. ואז באמת אחר כך הייתי
בכינר
באיזה כנס של רבני הצמות הדתית של ראשי
ישיבות. אז אני ככה נותן מדבר ככה אחרי
התפילה עם כמה עם כמה בחורי ישיבה מהציבור
החרדי אז היה שתיים שלוש ואחרי חמש דקות
היה 50 60 מסביבי ואני מספר להם ואז אני
מספר להם את הסיפור הזה אמרתי לספר משהו
שיתאים לחרדים ואז הוא אחד אומר לי שכתוב
הללו כל גויים שבחו כל האומים כי גבר
עלינו חסדו למה עלינו למה הם משבחים מה הם
אומרים מה אנחנו אומרים עלו כל גויים שבחו
כל גויים כה
כי גבר עלינו הם משבחים כי גבר עלינו חסדו
אז הוא אמר לי בשם הבריסקרב הרב בן בריסק
שאומר כי רק הם יודעים ממה ניצלנו הם
יודעים מה הם הכינו לנו והם יודעים ממה
ניצלנו ולכן הם שבחו כל אלומבים גבר עלינו
כי הם יודעים ואנחנו שם מגיעים לדרום
לבנון ראיתי בתוך מנהרה מה כמויות של נשק
מטורפות כל עיירה אחת הכי קטנה יש שמה
כמות של נשק של כל עזה זה פשוט מה שהולך
שמה יש מנהרות
אי אפשר לתאר מה שצל מה שצל זה כאילו גם
שמה יש לבנון של מטה
לבנון לבנון של מטה וכמובן גם יש לבונון
של מעלה אבל יש לבנון של מטה וגם צל נמצא
שמה וזה
באמת עושה נפלות גדולות לבדו כאילו עם
חזדו מה ש ככה הוא חשם ככה אני חשפר לכם
סיפור ככה אני אסיים בזה ואני אומר שאני
נוסע בג'בליה שלושה ש חודשים חודשיים וחצי
ככה כבר כל ג'בלי ארוסה כבר הכרנו אותה
נוסאים להתקפה רחוקה אני נוסע ל נוסע עם
אחד ה
קיצור בדרך אני פתאום נזכר בסיפור לפני 45
שנה לפני 45 שנה הייתי למדתי בתלמוד תורה
מורשה במחזור הראשון פה של מרכז הרב כיתה
שלום אייזר אתם מכירים הוא שמחת של 401
איש יהודי יקר שמוסר את הנפש יש יאיר
וולנסקי הוא היום מבקר צהל דוד זיני הרב
יהודה סדן כאילו זה כיתה אחת כיתה חזקה אי
אפשר להרב הלשמה כהן ראש שיבעת חומש
שהכריע את חומש היהודי הזה ממש במסירות
נפש של 15 שנה
וככה יום אחד היה שלג בירושלים זקני
ירושלים זוכרים שפעם היה שלג ואז אבא שלי
אומר לי תשמע היום לא הולכים לתלמוד תורה
אתה בא איתי לכוילל אני גר בקריית משה
והולכים הכולל,
כולל האידרה בכותל. אבא שלי היה ראש הכולל
של הרב גורן. הולכים ברגל ואני מקצר
בצהריים מתברר שגם הרב גורן אוהב שלג וגם
הרב גורן הגיע לכולל. נפתחו הכבישים הוא
הגיע ככה בשלוש ארבע אחרי צהריים ונתן
שיעור. באחד השיעור אחד הסיפורים שהוא
סיפר שבששת הימים ביום הראשון של המלחמה
הוא שמע שיש פרצו קרבות בעזה.
ואז הוא אומר לנהג שלו, אני לא זוכר את
השם שלו, בדיוק לפני שבוע
בהזכרה של רונל
בן משה, אני אפילו כתבתי את השם שלו, לא
משנה, אין לי זמן להסתכל, אומר לי, אני
הבן של הנהג והוא אמת לי את הסיפור הזה
נכון.
א הנהג גר במרכז שפירה
והוא נפטר כבר אבל הוא אמר שהוא הבן שלו ו
ווא אומר לנהג שלו תשמע נוסעים לעזה אומר
לו הרב מה עזה איך הגעת לעזה אומר לו
נוסעים לעזה כתוב ששמשון הגיבור עומד בעיר
עזה ניקרו לו את שתי העיניים ביום הכי קשה
שלו הוא מתפלל לקדוש ברוך הוא ואומר זוכר
מנה אלוקים אחפעם הזה וינקם נקמה אחת
משתעי עיניים אומר הרב גורן שהוא היה מרד
דירושלמי הרב גורן אומר כתוב בירושלמים מה
זה נקמה אחת משתי עיניים נקמה מאחת משתי
העיניים ועין אחת לעתיד לבוא אומר הרב
גורן הנה לעתיד לבוא הגיע
הוא בבית הלך נסע לעזה אחר כך המשפחה של
הרב גורן סיפרה לי הייתי בהזכרה שלהם השנה
גם סיפור מופלא שהזמינו אותי במקרה להזכרה
שלהם ואני מתלך עם הסיפור הזה
בחשבון יש הזכרה לרב גורן ו
אני מכיר את המשפחה בבריתה שלי אני זוכר
אפילו מה עוד דרש בברית שלי כאילו אני
אכלו בידידות טובהמשפחה
ו הם סיפרו לי שהוא באמת הגיע זה לא זכרתי
שהוא הגיע באמת לעזה והל הלך עם עם א עם
תותחני והרה פצמרים והרה ואז ה פצמר פגע
לו בג'יפ והג'יפ שלו נשרף והוא שחר חשב
שהוא מת ו השופר שלו הלך ואז שהוא הגיע
לירושלים לא היה לו שופר ואז הוא הגיע לרב
הנזיר לחן שלו לקחת שופר שהגיע הגיע מהרב
דוד סקלי
ממרוקו. סיפור מופלא הסיפור של השופר אבל
זה סתכלו בה תחפשו ברשתות יש שמה את
הסיפור הזה ואז
אומר הרב גורן אני הולך ללקום את העין
השנייה ואז אני יושב בדינין ואני אומר
לעצמי חבל שהרב גורן לא יושב לידי וואי
רואה מה זה נקמה וואו אין כלום יש לי
סרטונים שהם באים הביתה הם לא יודעים איפה
הבית שלהם בכלל למה הם לא יודעים איפה
הבית שלהם כי אין בית אבל אין גם רחוב ליד
שאתה אומר הנה הבית שלי מהמסגד שתי רחובים
אין מסגד, אין כלום הכל מת. הכל הכל תשתית
אירוח גדולה. [מחיאות כפיים]
ואני אומר חבל שהוא לא ימצא איתי בדינה.
ואז אני חושב לעצמי רגע בעין הראשונה של
שמשון הגיבור, כל זה אני חושב בדרך
להתקפה.
אני חושב לעצמי בחלומות שלי ואני אומר רגע
בעין הראשונה שמשון הגיבור שהוא נקם את
העין הראשונה והוא התפלל לקדוש ברוך הוא
איך הוא נקם את העין הראשונה?
הוא עמד, אתם זוכרים איך הוא נכון? הוא בא
עם הדינא על העמודים והוריד את העמודים
ואני אומר על כוח שגם זה העין השנייה. אין
ספק שזה זה. ואז אני אומר לעצמי כתוב בשת
ויחי שיעקב אבינו לפני פטירתו מברך את שבט
דן ושבט דן הוא אומר לו לישועתך כיוויתי
השם. ורשי מפרש מה זה לישותך כיוויתי השם?
הוא התכוון על שמשון.
ו
ככה רש"י ככה התרגום אומר ואני אומר לעצמי
רגע שמשון על עין אחת של שמשון על שתי
עיניים ברור שהשתי העיניים שלו התפלל לא
עלין גם עלינו הוא מתפלל שועתך קיביתי השם
זה הוא התפלל על שתי העיניים שלו ואני
אומר כל הפסקול של המלחמה בסוף היה לי
פסקול של ישועתך כיוויתי השם ומת המלחמה
הזאתי ראיתי שבעצם מה שמנצח זה הרוח
והצינות הדתית צריכה להיות ום געה תדעו
לכם, צריכה להיות גיאה
באמת גיעה במסירות במסירות. החזיק את
המלחמה הזאתי באנשי מילואים, בכמויות
אדירות, אני לא רוצה להגיד כדי לטעות
בכמויות, אבל בכמויות של 50, 60, 70%
מאנשי המילואים שמחזיקים
לאורך זמן. זה מצודה דתית והמשפחות שלהם.
עכשיו זה לא רק אני אומר הישיבות
התיכוניות והישיבות והמחינות והשיבות הסדר
וישיבות הגבוהות והתיכונים זה גם האולפנות
זה הכל זה הכל כאילו ציבור שלם מתמסר
למשימה הזאתי וכמות הפצועים וכמות הנופלים
הכאב הכזה הגדול הזה וממשיכים הלאה ולא
מתבכינים ולא וממשיכים הלאה במסירות נפש
זה ציבור שראוי להערכה וראוי לכל הכבוד
ולא לשמוע לכל אלו שמורידים ואוכלי מוות
והכל
זה ציבור קדוש ויקר שהיה מוכן ממש מוכן
למסור את הכל וזה פגיעה בילדים וזה פגיעה
אני אומר זה מערך אני בבית הדין אני יודע
זה כמה גירושין וכמה זה פגיעה בכל זה לא
רק זה פגיעה עצומה בכל מערך הנישואים בכל
זה לא פשוט אני חוזר הביתה אחרי שנתיים זה
לא שחזרתי הביתה מישהו חיכה לי הבית המשיך
הלאה אין זוגיות שנתיים שלוש זה אירוע
המטורף וזה לא זה אלפי אנשים כאלו של
מסירות נפש אלפי נשים שחיות בלי זוגיות
כבר כמה שנים
זה לא זה משהו ולכן לכן אני אומר זה זה
אני אספר לכם את הני
>> מה קרה לאברהם זולי
>> אברהם אזולי חטף אה לא הייתה הגנה
>> רגע אני לא אברהם אזולי
היה אצלי בבית שבועיים לפני כן ישב אצלי
על קפה
ו
ודי קדוש
אין אין אפשר לתאר את זה
והילד הכי יפה בעולם
ממש ו ואני אומר שה קטתם חות המחשבה
זה אני אומר המלחמה היא פה על הרוח והרוח
היא מנצח אחת ווזכינו
להיות במקום הזה רציתי לספר מה רציתי
שכחתי אבל
ו זהו טוב אז באמת הפסקול של המלחמה זה
לישועתך כיוויתי השם בעזרת השם שיהיה לנו
ישועה גדולה בעזרת השם ‏amন
[מחיאות כפיים]