Preparing video...
0:00 / 0:00
ירושלים- נקודת החיבור בין ישראל לה', בין המקדש לארץ ישראל | דרוש ליום ירושלים | הרב יהושע שפירא
120 views
לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama...
Categories:Torah
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
מועדים
לשמחה אני רוצה לעסוק היום באמור
האמצעי רבנו הרב צודה היה מדבר
הרבה על
הקום של
האמצעי הוא היה קורא ליצחק
אבינו
האמצעי בן גדלותו המיוחדת של אברהם גדלותו
המיוחדת של
יעקב יש עומק מיוחד
במינו בדמותו של
יצחק
וכעין זה אנחנו מוצאים בכמה וכמה
עניינים
שחלקם נעסוק בהם
בהמשך האדמור האמצעי שלנו להיום
זה ירושלים עיר
הקודש למה ירושלים עיר הקודש היא האדמור
האמצעי מפני
ש אף על פי שהמשנה
מונה 10
קדושות מעלה אחר
מעלה אבל יש מקום לומר
שבכללות שלוש קדושות
ארץ
ישראל ירושלים
והמקדש אף על פי שבמקדש יש כמה מדרגות בא
בארץ ישראל יש
מדרגות הרי המוקפות חומה אבל במבט הכללי
יש שלוש
קדושות ארץ ישראל ירושלים
והמקדש ירושלים היה האדמור
האמצעי והאמת
היא שצריך להבין למה היא נצרכת
בכלל
לכאורה אפשר שתהייה
ארץ ארץ
קדושה שעיני השם אלוקיך בא תמיד
ו אנה השם אלוקיך בא תמיד
ואיין עיר מיוחדת אלא רק
מקדש מן הסתם היה לנו הרבה מאוד דרשות על
זה שהמקדש עומד בהר מרום הרים
ומסביבו
רווח
ריק הוא לא בתוך
עיר
אפשר שכמה הרים
מסובו מקום שהוא לא מני ולא מני
ליצור
עייר שבתוכה
המקדש שהיא מצד אחד למעלה מכל
הארץ מצד שני היא לא קדושה בקדושת
המקדש
זה עניין
מחודש שלא היינו
מוכרחים לראות בדרך זו את ההתגלות והשראת
השכינה
בישראל יה גם שיהיה עיר שהיא בדרגת ארץ
ישראל ותו לו מידי רק שבעיר הזאת יש
מקדש כמה וכמה אפשרויות
היה חוץ מה האדמור
האמצעי שיש שלוש
דרגות ארץ
ישראל ירושלים
ומקדש וצריך להבין מה
המקום ש של ירושלים בתווך שבין
המדרגות יש מקום לומר שגם מבחינת
הדורות אנחנו נמצאים באמור
האמצעי ארץ
ישראל נכבשה
וקמה
כמדינה ביום העצמאות
מקדש עוד לא
זכינו אנחנו
בתוך הגענו
לירושלים
ו יש לנו איזה מצב
ביניים שיש לנו את ירושלים אבל לא את
המקדש יש לנו התנוצצות
של השראת
שכינה אבל בלי כהן ובלי שירת לבאים ובלי
סנהדרין ובלי
משיח
ונביא אז אנחנו נמצאים
בתווך במידה מסויימת אפשר לומר 19 שנה
היינו רק עם ארץ ישראל ועתיד לבוא נהיה
מקדש ועכשיו אנחנו באדמות
האמצעי אני רוצה לעסוק היום באדמות האמצעי
אבל קצת לפתוח בסוגיה המסכת ה שלנו ולא
אתם יודעים כשאין שיעור מספיק טוב אז
מביאים הרבה דפי מקורות אז הבאתי הרבה דפי
מקורות ושיעור התחדש אחר כך אז א בואו
נתחיל
נראה הגמרא במסכת שלנו
אומרת הכל מעלין לארץ ישראל ואן הכל
מוציאין הכל מעלין ירושלים ואין הכל מצאים
אחד אנשים ואחד
אנשים אז יש כאן שתי
מדרגות שתי מדרגות של מגורים מלבד חוצה
לארץ יש שלוש אחד שאתה בכלל בחוץ בתומת
ארץ האמים ומשם אתה עולה לארץ זה מדרגה
אחת והכל
מעלים
ו המעלה
עליה ש מארץ ישראל ירושלים שיש לו את אותו
דין כאילו יש פה איזה השוואה במעבר מחוץ
לארץ לארץ למעבר מארץ ישראל
לירושלים
והגמרא מיד מפרטת את העניין יותר הוא אומר
לעלות והיא אומרת שלא לעלות קופין אותה
לעלות ואם להב תצא בלא כתובה כאילו ה
מפירה את יסוד ודות הבניין
המשותף אז היא יוצאת בלא כתובה היא אומרת
לעלות והוא אומר שלא לעלות כופין אותו
לעלות ועם לו יוציא וייתן
ככתובה היא אומרת לצאת וא אומר שלא לצאת
כופין אותה שלא לצאת ועם ליו תצא בלא
כתובה הוא אומר לצאת והיא אומרת שלא לצאת
כופין אותו שלא לצאת ועמ ליו יוציא וייתן
כתובה כלומר מי שאומר שהוא רוצה לשבת בארץ
ישראל הכראה כמותו ומי שאומר לעומת חוץ
הארץ ומי שאומר שהוא רוצה לשבת לירושלים
לעומת ארץ ישראל החראה
כמותו
ו הדבר הזה
מלמד שבעצם יש פה שתי דרגות של
מגורים מגורי ארץ ישראל ומגורי
ירושלים שתי
קדושות
ביישוב ארץ ישראל
אבל יש גם צד שני
למערכת בואו נראה באות
ג' גליוני השס של רבי יוסף אנגל על מסכת
ראש
השנה המשנה אומרת יום טוב של ראש השנה שכל
להיות בשבת במקדש היו תוקים אבל לא
במדינה לשון המשנה היא במקדש היו
תוקעים נכתב בצידון פירוש המשניות רמבם
דכולי ירושלים קרוי מקדש א לא רק במקדש
היו תוקים בכל ירושלים היו
תוקים אבל לשון המשנה הוא במקדש היו
תוקים וקצת ראייה מן המדרש הוא בא בספר
תניה ן יב וזה לשונו כשבנה שלמה את בית
המקדש פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה השם
בונה ירושלים עד כאן
לשנ אז שכשהוא בנה את בית המקדש הם אמרו
בונה ירושלים ומוכח ירושלים ובית המקדש
עניינם
אחד כמו מצד אחד המשנה שלנו אומרת
שירושלים זה וד גע ביישוב ארץ ישראל הכל
מעלים
לגור עוד מעלה
במגורי בני ישראל א מצד שני ירושלים זה
מקדש יש לה דינים מדיני
המקדש יש כמה ענייני קדושה שחלים על כל
התחום בחומות כמו אכילת מעשר שני
ועוד אז מצד אחד היא עוד עיר מצד שניא
התפשטות
המקדש אדמור
האמצעי דרגת
ביניים
שנעמוד אליה
קצת במובן
ההלכתי של הכל מעלין מה פירושו
ואחר כך במובן
הרוחני מה מה עניינה של ירושלים כ נמצאת
בתוח בין קדושת ארץ ישראל לבין קדושת
המקדש נראה קודם את הבית שמואל בסימן ד'
בסעיף ד סימן
קטו מובא בדברה הרב נסקי שהם עריכות
הדברים שיש
כאן הרב טיקוצ'ינסקי יש סדרת ספרים מופלאה
על ירושלים שנקרא עיר הקודש והמקדש הבאנו
כאן חלקים מחלק גמל פרק טו שעוסקים בסוגיה
של המסכת ה שלנו הכל מעלין אבל
כדי
לבסס את
השאלה שהוא שואל
אז נראה את הבית שמואל שהוא
מביא הכלל
הוא לגבי
יציאה בלא לזכות בכתובה כלומר מתי התחדות
של הבעל לתת כתובה לאשתו בשעת
גירושים לא חלה יש סיבות שמבקיע מהאישה את
הזכות על הכתובה אמרות שהכל כתוב וחתום
אבל יש לזה תנאים
והכללות דאינה יוצאה בלא כתובה אלא אם
כן הכשילו
הכשילו בדבר איסו שמכילה אותו
דברים לא כשרים או כשהיא עוברת על חטא
איזה סוג חטא ובנים מתו באותו חטא או אם
עשתה דבר פריצות זהז יש לכו שם תזנה תחתיו
אז שלושה דברים
בגמרא
בכתובות דף עב ופסקו להלכה ברמבם בשולחן
ערוך יש עוד שיריים קצת עם דיונים לא
ניכנס לפרטים אבל הבסיס הוא אומר הבית
שמואל יש שלוש דברים שלושה דברים אחד זה
אם היא מכשילה אותו השני אם גורמת לבנים
למות על ידי חתה ושלישי אם היא מפרקת את
הבית כי היא נוהגת בפריצות באופן שיש חשש
שיובילו
לזנות עכשיו על בסיס הבית שמואל הזה בהנחה
הזאת שואל הרב טיקוצ'ינסקי שאלה פשוטה
וחריפה ולא הבנתי המי ובמאי הפסידה כתובתה
כשנה רוצה לעלות לארץ ישראל
בירושלים לא אפילו לרמבם שמצוות אישור ארץ
ישראל הי עשה גמורה
נגיד לדעת הרמבם שמצוות ישוב הארץ הא
מצוות עשה מדאורייתא חובה גמורה האם בשביל
שנח צ לקיים מצווה הפסידה כתובתה הרי זה
נגד הבית שמואל מעולם לא שמענו שאישה לא
רוצה לעשות איזה מצווה אז ה מפסידה כתובתה
אם אישה לא רוצה לבוא לקידוש אומר תעשה את
הקידוש לא לא רוצה לשמוע
קידוש יכול להיות שהוא לא רוצה אישה כזאת
הוא נותן לגד הוא חייב כתובה למה פתאום
במצוה
הזאת היא לא מקבלת כתובה ועוד יותר יש
להתפלא על עליה לירושלים שגם לרמבן אין זו
מצוות השא למעלה ייתרה אז ודאי מה פתאום
יוצאת בלא כתובה והמים אנה חפצה ללות ם
ירושלים תצא בלא כתובה ולו כבר כתבו הראש
ושר פוסקים עולם סוגיית הכתובות שאפילו
בהכלה יסו שהוא בלא תעשה שזה יותר מאשר
מניעת עשה
כידוע לא יבדה כתובתה כל זמן שאנה מכשילה
גם אותו
באיסור זה הכל סוגיות של המסכת
שלנו בכורה יש לומר שבנידון דינן אין לנו
באים לדון מעניין מכשיל ו באיסו או ביטול
מצוה בכלל לא מהסעיף הזה זה זה ודאי יהיה
גם למסקנה שזה לא מהסעיף הזה אלא שהוא
מניח אפשרות אחת ודוחה אותה ו סוף הוא
מגיע למסקנה אחרת אלא אחרי שהוא אומר
לעלות לארץ ישראל לירושלים הוא אומר אני
רוצה לעלות הרי אין צריך למנוע את
עצמה את עצמו ממצווה
זו הוא רוצה לעלות לארץ ישראל זה מצווה או
יש מעלה תר על הגור בירושלים הוא לא צריך
למנוע את עצמו מזה וכשהיא אינה עולה אמו
הרי אינה יושבת עמו ואפשר לדון אותה כדין
מורדת הפורשת מבעלה ומית אפילו ללות
ירושלים אף שאנה רק מעלה מכיוון שהוא חפץ
להתקדש ולהיות מיושבי מרום כשנה אולא עמו
האם ידור בגפו אז היא לא איתו אז יש לה
דין מורדת אולם גם זה
אינו אם הבעל חפץ להתעלות והיא אינה רוצה
להתעלות בדורי מצווה זה היה שיתן לגת
בכתובה מה אתה רוצה להתעלות באיזה קדושה
תן נגט אבל אתה חייב לכתובה מי אמר שבגלל
שאתה רוצה להתלות בקדושה ואפילו נגיד שזה
מוצדק בגלל זה לפרק את הבית כי היא לא
מוכנה לא יי אז מי אמר שאתה פטור מכתובה
בגלל
זה אם הבעל חפץ להתעלות והינו רצה להתעלות
בהדורי מצוה זה היה שיתן לכתובה אך אין לא
רשות להפסיד בשביל קחת את כתובתה עוד יש
להתפלל מה שגם היא יכולה כאן לקוף את בעלה
הרי לא אין דין כזה היא יכולה לקוף את
בלנה לא תתע לארץ ישראל ירושלים שלא מצינו
בך הג בשאר הדברים שבי האשה רוצה להיות
פרושה בחיים אציליים ונסוע בש קח למקום
המסוגל הזה שתוכל לחוף את הבעל ובאם אינו
מסכים מוכרח לצאת לגטו כתובה לא שמענו שום
דבר כזה אז לכן דין מורדת והצורך שלה
להיות איתו באשר הוא שם זה לא התירות אין
אמנם אפשר לרח את הקושי ולומר שבח ישוב
ארץ ישראל יוצא מגדר סוג סתם
מצווה כלומר כל מה שאמר הבית שמואל זה על
מצוות אל כאן יש משהו שהוא לא סתם מצווה
כי עלכל מנו שם בסוגיה כתובות משבח ישוב
ארץ ישראל שהוא ממל לכל דבר
ולכן זה לא מצווה שו ארץ ישראל זה דרגה
אחרת כמו שמצינו שכותבים עליו שתר אונו
אפילו בשבת על ידי גוי שהותר שבוט בשביל
צת ישו ארץ ישראל ולא נשמע כדבר הזה בשאר
מצוות היא שקולה כנגד כל המצוות ולכן יש
מעלה מיוחדת
ב מצת ישו ארץ ישראל אבל עם כל זה כמה
תהיו חזינה עדיין לי כמה קושיות אמר הרב
תי קוצינסקי שהרי לימוד תורה גדול משו ארץ
ישראל ויוצאים מארץ ישראל לחוצה למוד תורה
שהרי בלימוד התורה ודאי כל החיים הישראלים
קשורים בפה
לגמרי אז לכן מותר לצאת מארץ ישראל ללמוד
תורה ולהיות מנותק מתורה זה אפילו יותר
חמור מלגור בחוץ לארץ הראיה שאם לאדם אין
רע ואלא בחוץ הארץ יוצה ללמוד ממנו תורה
ולא דווקא חיה הפרט ח כל היצירה
לולי בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ
לא שמו לא שמתי כל היצירה נוצרו בגלל
התורה ובכל זאת לא אמרו שאם חפץ לסוע
ללמוד תורה שיגרש בשביל לקח את אשתו בלי
כתובה ב אפילו ניסא אישה הוא גם יצא לחוץ
לארץ אז יוצא שבשביל ניסא אישה מותר לו
לצאת לחוץ לארץ לכור כ לחומר שבשבילו לגרש
אותה הוא צריך להישאר איתה בחוץ לארץ ג
לרוב ישרל וגדולי אומתנו לאלפ ות לא עלו
לאר ישרל כי גרוע ם שתצא בשביל כך ו
כתובה ה דילגנו פה על ומה נענה בכפילות
לעלות ירושליים שן שם כל אותם
הטעמים שזה ודאי לא משו כל כך יוצא
דופן כמובן כ פעם שיש שלוש נקודות סימן
שדילגתי
על
חלק ולכן נראה לניות דעתי
לומר שפה אנו דנים לא כלל משום המצווה או
השבח של ישיבת ארץ ישראל
וירושלים זה לא בגלל השבח עוד מעט נראה
שזה כן השבח אבל לא רק השבח לא מצד השבח
אלא מצד מה שהשבט גורם אלא משום שארץ
ישראל וירושלים היא ץ ואייר מולדתנו
כדכתיב ולציון יאמר איש ואיש יולד
בה
זה בעברה יש הרבה טעויות נראה שפספסתי פה
אחד אז איש יולד בה זה
מולדת או ארצי
מולדתי וקופי לעלות לשם ש כשם שכופין
לעלות לעירו וארץ מגתו וכדין התוספתא כך
אומרת התוספתא אם היה יהודה והרס אישה
בגליל כופין אותה לצאת ליהודה שעל מנת כן
נשה וכתב הרמבם תו שולחן ערוך שבכל הארצות
הדין כן שעל מנת כנסה שתדווח בזמן שיירצה
לחזור לשם אף על פי שלא תנת שתדעו במו אב
ארצו למה כי זה ברור שאם
היא נישאה לו היא הולכת
אחריו כמובן שנשארה פה כושיה
הגדולה אז איך הוא הולך אחריה טוב הוא
יתרץ
בהמשך בסעיף ב והוא הדבר ניות דעתי בנוגע
לשוב מחוץ לא לארץ ישראל ומארץ ישראל
לירושלים שיש בו זו דין ארצו וירו
למה עכשיו הוא אומר אחד משני הטעמים למה
יש בזה דין של ארצו וירו או שבשביל חשיבות
ישובה נתנו לחכמים דין ארץ מגורת ש אנחנו
חוזרים לשבח של ישוב ארץ ישראל ול מצווה
הגדולה או משום שהלא הייא ארצינו המקורית
והעולמית הנצחית ותמיד אנו מיכלים ומ
מצפים ומתפללים לשוב אליה כומר זה זה העיר
שלנו באמת זה הארץ שלנו
באמת כל השעה אנחנו קוראים לזה
גלות אז כשם שהיא נמשכת אחריו להירו כך
היא נמשכת אחריו לא ארץ ישראל ולירושלים
ולפי כך כל נשואי ישראל נישואי ישראל כל
הנישואים על מנת כן מתקשרים
שבכל זמן שירצו לשוב אליה הרי זה חזרה אל
עיר וארץ המולדת וכן מורה גם לשון הרמבם
הו שולחן ערוך
בהתחלה בתחילה כתבו כל הישוב הרצות הרצות
בעצם
זה באות ב' שהבאנו בהתחלה תחזרו אחורה זה
גם סדר המשניות בסוף כתובות המשנה
הקודמת כל מעליל לארץ ישראל זה שלוש ארצות
הנישואים יהודה ועבר הארדן והגליל אן
מוציא מעי לעיר ומקח לקרח אבל באותה ארץ
מוצא מעיר לעיר וקרח לקרח אבל לא מעיר
לקרח ולא מכרח לעיר מוציא מנוה הרעה לנוה
היפה ולא מנוה היפה לנוה
הרעה רבן שמעון בן גמליאל אמר אף לא מנוה
רעה לנוה יפה מפני שהנה היפה בודק בודק
הכוונה הוא עושה בדיקה מחדש האם אפשר
לעמוד בתנאים אחרים ולפעמים אי אפשר אז
לכן אפילו מנווה יפה לנווה רעה זה בעיה
אבל מנווה רעה לנווה יפה זה בעיה אבל כל
ההלכות האלה הם בעצם ההקדמה להלכות זה
הלכות כתובות וכהמשך
לזה שמאי מקום לאיזה
מקום ועל זה התוספת אומרת שאם אחד מיהודה
הרס אישה מן הגליל היא חוזרת איתו ליהודה
אף על פי שלא יתנה והוא ירס אותו בגליל על
זה כתבו הרמבם בשולחן ערוך כל האישה ארצות
ארצות הוא וכי מישו מישהו מארץ אחת ונסה
אישה בארץ אחרת כופין אותה שתצא אמו לארצו
ואם לה תצא בלא כתובה ואחרי גומרה פריטי
דין זה סיימו באמת דברים אמורים בחוץ לארץ
חוץ לארץ אומר ישראל ארץ ישראל אבל מחוץ
לארץ ארץ ישראל כופין אותה סימן שזה המשך
לדיון של שלוש
ארצות שאנחנו מחזירים לארץ המקור של
הבעל וכך גם ארץ ישראל היא ארץ
המקור ארץ
המולדת אלא שעדיין צריך דבר תלמוד קתי מה
יש בכוחה גמי לקוף את הבעל זה לא ברור
וכאן הוא מחדד את החיד שלו באופן נפלא
מאוד עלינו להוסיף לפיכך ולומר שיש לארץ
ישראל וירושלים תוקף יותר חוקי מכל שאר
ארץ
מולדת כלומר ארץ
מולדת יש לזה
השלכה לבסיס של ההסכמה בין איש לאישה
וההשלכה היא ש ארץ מולדת זה השייכות
הטבעית ועל בסיס זה אנחנו ים
האישה נמשכת אחרי האיש ואפילו הרז במקומה
הולכת איתו למקומו הרז בגליל הולכת ליהודה
למרות שלא יתנה זה בשני ארצות רגילות שארץ
המולדת שהמיקום
ה
שורשי של
הזוגיות הזאת היא באמת משפיעה אבל היא
הולכת אחרי הבעל אבל ארץ ישראל וירושלים
יש לה תוקף יותר גדול כל ארץ מולדת איננה
אלא הראית אפשר לעבור ממקום למקום ולכן
התוקף של זה זה רק להגיד שמסתם כיוון
שהולכים אחרי
הבעל אז הולכים לארץ מולדתו והיא זמנית
ופרטית אז לכן הולכים אחרי הבעל לא חן ארץ
ירושלים היא ארץ ועיר של כלל ישראל מאז
ומעולם ולא נמיר אותה עד עולם ניתן תוקף
חוקי יותר גדול ששניהם יכולים לקוף זה את
זה בזמן שאחד מהם רוצה
לעלות ושאר ארצות דווקא ישת הקידושין
הייתה דירתו שם מה שם כן בארץ ישראל
שנקראת תמיד דירתו עוד תנא טוב אז מה
מתרץ
הרב טיקוצ'ינסקי תירוץ
נפלא הוא
מתרץ שארץ ישראל וירושלים
הם המקום השורשי
הנצחי של כל כלל ישראל עד כדי שהש היחוד
לשמה היא יותר
תקיפה
מה הליכה של האישה אחרי בעלה ולכן אפילו
הבעל הולך אחרי אשתו מפני שזה המקום
האמיתי מה שהאישה הולכת אחרי בלה ליהודה
או לגליל זה מקומו זה בגלל עניין פרטי שלו
ובעניינים הפרטיים
שביניהם זה דבל
מחרת אבל בעניין כזה שהוא עניין ניצחי
שורשי נוגע
לעומק קישורן של ישראל להשראת השכינה בזה
זה לא תלוי בבעל ובאישה זה לא משהו פרטי
אז לכן אין לבעל תוקף יותר מאשר
לאישה כשם שהוא יכול לעלות גם היא יכולה
לעלות ופלא
ופלא שזה אפילו בירושלים
כ כלומר יוצא שכלל ישראל שגרים בכל ארץ
ישראל זה איזה בדיעבד כזה והם בעצם המולדת
שלהם המקום שלהם הניצחי של
כולם זה
ירושלים דבר נפלא מאוד
וכאן מתחדד
העניין של האדמור האמצעי שדיברנו
שבעצם
ה עיר הזאת היא עיר
מגורים של בני ישראל עד כדי שה העיר
הטבעית המקום הטבעי הנצחי של כל כלל ישראל
כולם הם בני העיר הזאת ילידי העיר הזאת
ואיש יולד
בה דבר נפלא
מאוד עכשיו באמת החתם סופר רצה לתרץ באופן
אחר חתם סופר עסק הרבה בקדושתה של
ירושלים
ובמידה לא
מבוטלת
במתח מול העיר צפת מול
מרון
ונודע בעולם
שהקפידה שלו על זה שעשו את הגליל עיקר
יותר
מירושלים הביא לאסון כבד של רעידת אדמה
בגליל ש נספו רבים רבים ותלו את זה בקפידה
של החתם
ספר ויש על זה הרבה בדבריו יש כאן תשובה
אחת שלא הבאנו את כל סוגיית צפת
שמה
ו השואל שהחתן ספר מאוד מאוד מכבד אותו לא
הבנו את זה אבל בפתיח הוא כותב עליו דברים
נפלאים והוא רצה
ליטון שלגור בצפת זה מעלה יותר עליונה
מאשר לגור בירושלים וחתם ספר
מזדעק ה בעצם כתב את זה
כתגובה
לשאלה ש לצדוק בואו
נראה במה שרמזתי מה שכתוב בספר ברכי יוסף
סמו סימן רנא בחילוק צדקה להקדים עושי
מצווה ופלי צדק יותר מן השר ידוע שבצדק יש
דין קדימויות
שנלמד מפסוקים מהתורה אני אהיה
עמיך
ו אנחנו לומדים מזה דרגות על גבי דרגות
אומר רק יוסף גם כשיש לך באותם דרגות נגיד
כמה עניים בעירך וחלק מהמהם הם עושי חסד
עושי מצוות יותר מאחרים אז יש מצווה
להקדים אותם
לצדקה ואנחנו גם כן חתם ספר על פי זה בנה
שישיבת ירושלים חשובה חשיב
מישיבת שערי מקומות בארץ ישראל אם כן
ממילא יש ליושבי ירושלים קדימה מה ליושבי
שר ארץ ישראל וכל זה ברור ופשוט לכאורה מה
הוא אומר שולחים צדקה הרי אז בארץ ישראל
היה עוני נוראי ורק על ידי צדקה מחוץ לארץ
החזיקו את ישב ארץ ישראל אמר כשאתם שולחים
צדקה אז צריך להקדים במידת מה לא שאנחנו
מזניחים לגמרי שר ענים אבל איזה תוספת
מעלה ליושבי
ירושלים של יושבי שר הערים בגלל מעלת
ישיבת ירושלים הם עושים מצווה יותר
גדולה
ולכן היה ראוי להקדים אותם
וה שואל שואל את זה אלא במה שכתב שפשוט
בעיניי מה ששאל שפשוט בעיניי שישיבת
ירושלים יש בו מצווה יותר מישיבת שרי הרי
ארץ ישראל והוא דיבר על צפת והבאתי
בפשיטות ומתתי שלי כתובות שהכל מעלי
לירושלים זה אפילו בזמן הזה לכל הפוסקים
ואפילו למרדכי והגות אושרי וכתבו אישה
בזמן הזה לא יכולה לקוף האיש יש מחלוקת
אנחנו לא פוסקים ככה שולחן רוך פוסק שגם
אישה יכולה לקוב את האיש הל הגות אשרי
ומרדכי פוסקים שרק האיש בזמן הזה יכול
לקוף את האישה זה בגלל שיש ירושלמי השלם
יש מחלוקת בבלי ירושלמי שבפשטות השולחן
ערוך פוסק שיש מחלוקת והוא פוסק הבבלי
והגאות אושרי ומרדכי פוסקים שאיין מחלוקת
שהירושה מי
דיבר בזמן הזה ובבלי דיבר בזמן הבית ובזמן
הבית גם אישה יכולה לקוף ובזמן הזה רק הבל
יכול לקוף
טוב מכל מקום האיש יכול לקוף אם כןש
מאמינה אבל מכל מקום האיש ודא יכול לקוף
למה האישה לא יכולה לקוף בסדר יש מקום
לדון אבל האיש ודאי יכול לקוף אם כן מעלת
ירושלים הוא לא יכול לקוף לגור בצפת עם כל
הכבוד לצפת הוא לא יכול לקוף לגור במרון
עם כל הכבוד למירון אבל הוא יכול לקוף לגו
ירושלים גם בזמן הזה אפילו לפוסקים שאישה
בזמן הזה לא יכולה לקוף ואם כן היושב אם
כן שמ מינה זה מצווה יקה ואם כן הישב עוסק
במצוות פ וראוי להקדימו על כל פ
ים והנה ממשיך החתם סופר לכאורה מה שמע לא
מ ש מצוות התלויים בארץ ישראל וירושלים
קופים לא בגלל שיש בהם מצוות
מיוחדות בירושלים אוכלים נ את הרבי מסר
שיני בארץ
ישראל כל מצוות התלויות בארץ תרומות
מעשרות וכולי
אלא משום קדושת
עצמה ידוע שחים סופר היה לו אהבת ארץ
ישראל בוערת
ומופלאה ולא זז עד שהוא כתב
בתשובה שכשיבוא התשובה שלי לארץ ישראל אז
אני יודע שדברי תורה האלה
תעלו הרבה מעבר למה שכשאני כתבתי כקדושת
הארץ תרומם את הדברי תורה שלי למעלה
ייתרה
אומר אלא משום קדושת עצמה וכל אדר בחוץ
לארץ דומה כמי שאין לו אלוהה רצוני לומר
אדרבה
דברי
אלא אחונה ליצלן סליחה אדרבה לדברי רב
חיים הכהן שבתות שלי
כתובות כידוע שרב חיים הכהן מובא בתוספות
הל הכל מעלין שהיום אין מצווה לעלות כי יש
סכנת
דרכים סיבה אחת וסיבה
שנייה כי יש כמה מצוות התלויות בארץ
שאנחנו לא יכולים לקיים ולא יודעים איך
לקיים ומה לך להיכנס לעבירות כאלה שאתה לא
חייב זד רב חיים מקו שבת שילי כתובות מה
שמע היא לא מצוות
נוהגות היה יותר ראוי לעלות ומר למה אתה
לא עולה כי יש מצוות הנוהגות שמה ויש לך
חששות שלא תעשה את זה כראוי אז מה אתה
לוקח מעלה כשאתה עלול לעבור על מצוות מה
שמ שאם לא היה מצוות היה ראוי יותר
ויותר פלפול של החתם ספר נ אפשר היה להגיד
גם אחרת ךם ספר
ובערי הי שהביא הדרת גאונו כתב דיה שאתה
משום תוספת קדושתה ולא משום מצות הנהגות
כי אין לנו עסוקים אם מצוות נוהגים או לא
או אם תמה מותר להיכנס לשם או
לא לא בגלל איזה פרטי דינים רק בקדושה
עליונה שירושלים הושר השמיים ממות
עולם אפילו כשהיה הוסי השה בירושלים
אין זה בית אלוקים ן כי כי אם בית אלוקים
וזה שער השמיים אז הוא שער השמיים ע אותו
עולם אפילו כשהיה יבוסי ישב בירושלים
והכני והפריזי ז בארץ ולא זזה ולא תזוז
שכינה מכותל מערבי אפילו בגלות דרת גודול
גילה
סוד כנראה השואל קשור לצפת הוא מבעלי הסוד
אז הוא כתב לו
סוד ל חסד
לאברהם מין ג' נהר ג זה מבואר חלון
הרקיעה לא נבאר את זה אם כי יש איזה קריאה
גדולה לבאר את זה אבל לא הפעם חלון הרקיע
רחב מלמטה יש חלון ברקיע ולמטה הוא רחב
נגד כל ארץ ישראל וקצר למעלה נגד ירושלים
הו בית מקדש איזה חלון א אלכסוני
כזה ובשעת החורבן נסתם לגמרי ושוב אחר
החורבן נפתח אבל נקצר פיו שלמטה כלומר הפה
שלמטה
התקצר אבל פיו שלמעלה בשער השמיים לא
יסתום חלילה שהוא שפע אלוקי שבמקום מקדש
בירושלים איזה תאור מופלא
כמובן שיש להעמיק ולהפשיט ולרומם אבל אין
כאן מקומו נסתפק רק
בדברים הנפלאים האלה מבעל החסד לאברהם הנה
כי כן יפה אמרו חזל שאיש קוף כל בני ביתו
לעלות לארץ ישראל או לירושלים שהרי משוב
ארץ ישראל כותבים מונו אפילו בשבת ומכל
שכן משוב ירושלים ביותר בזמן
הזה וכבר העיד הרמבן באגרתו שחורבן לפי
ערך הקדושה שקדוש יותר חרוב יותר ירושלים
חרוב יותר מכל רי ארץ ישראל אן שם מכלל
דבית דרישה שצריך לדרוש את ירושלים יותר
בגלל
חורבנה אז בת דרישה וישוב יותר ויש לכוף
בני ביתו לדור שם אבל שתקף האישה את בעלה
לדור בארץ ישראל ובירושלים צריך עיון גדול
מעין הרגליים הומרו על
ככה בעצם הוא שואל את אותה שאלה של הרב תי
קוצ'ינסקי
ויצפה כתב תשבץ הנל עלא התורה חסה על
האישה תשבץ מקשה ל העניין הזה קושיה עצומה
ה התורה חסה לאישה במצות כיבוד
אוהבם אישה נשואה פתורה ממצוות כיבוד
אהם שהיא מצווה בעשרת הדיברות מצווה
עליונה ואורך ימים תלוי בה למען הריון
ימיך ובכל זאת כיוון שהיא משועבדת לבעלה
אז היא פטורה מכיבוד
אבם משו רשות בעלה עליה ואיך היא תחוף
אותו לשיבה בירושלים דווקא אם ה כדוב ההם
היא פתורה משום תוספת קדושתה או לישב את
ירושלים כ או בגלל המעלה או בגלל המצווה
וחוץ לא לארץ ישראל אש לומר משום שבחוץ
לארץ דומ כמי שאין לו לוע הוא כובד עבודה
זרה חס וחלילה
לא אז מה אפשר לעשות מה אתה רוצה להשאיר
את האישה במדרגה של כמי שאיין לו אלוהה
ועובד עבודה זרה טוב זה אנחנו מבינים זה
למעלה בכיבוד אבם א ארץ ישראל ירושליים
הוא דברתם אפילו בזמן שבית המקדש מכל שכן
בזמן הזה טוב עכשיו הוא רוצה להגיד פה
חידוש מופלג
למדני יש לכם כוח אזה פילפול למדני עכשיו
תשימו לב
איזה דקדוק יפה אבל הוא אומר לא מצאתי לי
רע ולא מצאתי לי חבר וזה גם
להמיס שני רשי שני גרסות רשי ולהמציא
המצאה ואני אחרי הכל דברי הרב תי
קוצ'ינסקי נראה לי טעימים ומתוקים ומסתם
רמית ביותר
אבל נראה
וללמד ב מספינה לומר דבר חדש הייתי אומר
ין ראיתי בתוספות יום טוב תמל רשי ורבי
ובדיה בר תנורה שפרסו
בסיפא הכל מעלין לירושלים על ה בהתחלה
אנחנו אומרים הכל מעלים לארץ ישראל ואחרי
זה אנחנו אומרים הכל מעלן לירושלים אה
בכלל לא הבאנו את
זה אה לא יש יש סליחה כל מ ארץ ישראל מקם
צ כל ירושלים ן הכל מצאים אז בדיבור
המתחיל הכל מעלים
לירושלים אז רשי אומר
כך את כל בני ביתו אדם כופל ישב עם
ירושלים ולא פרש כן
ברשע כלומר בהכל מעלי לארץ ישראל הוא לא
כתב את כל בני ביתו אדם
מעלה
ובספרו שלים הוא כותב מה זה הכל עלין את
כל בני ביתו אדם מעלה עכשיו תרדו דיקדוק
נפלא של החתם
סופה ולא פרש כאן מרשע כל מ ארץ ישראל אין
שם אומנם בשיט המקובצת מייתי בשם רשי
מהדור
קמה כתב על רשע אצלנו אי אין רשי על הריש
אבל שם היה רשי על הרשע וכתוב על הרשע הכל
מעלין לארץ
ישראל ויהם משאר ארצות לארץ ישראל עד כאן
לשונו אז
יוצא
ש
רשי מפרש הכל מעלין בשני פירושים שונים
הכל מעלין של הרשע הוא כותב לארץ ישראל
נשותיהן משאר
הרצות משאר הרצות לארץ ישראל והכל מעלין
של הסיפה הוא כותב את כל בני בתו אדם
קופה הנה שינה אתמו
ברשע האמת היא שברשות חתם סופר זה כתוב
קצת אחרת אב אני תיקנתי לא חשוב הנה שינ
תמו ברש פרש הכל מעלין אז עכשיו מה הוא
אומר שבר שע הכל מלינקי ה אותם הגורמים
הלאה לאחרים מי זה הכל מי שגורם להעלות
שהוא רוצה להעלות והוא גורם שגם האחרים
יעלו אף גב שפש את
נשותיהן הוא מתכוון שבין גברים בין נשים
הגברים את נשותיהן ו ממילא גם אנשים את
הגברים כי מה זה הכל כל אלה שגורמים עליה
לצד
השני אז הבעל גורם לאשתו וכיוון שכתוב הכל
אחד אנשים
ואחד אנשים אחד אנשים אז גם האישה עלד
בעלה יש פה דוחק הכל כי אותם
הגורמים ובאמת הגמרא אחרי זה הומ רבה
אפילו עבד את רבו אפילו עבד יכול לעלות את
רבו ואם לא הוא צריך לשחרר אותו או למכור
אותו למישהו שעולה לירושלים ומכל שכן אישה
בעלה הוקטן בבריתה שבגמרא שאישה קופה בעלה
מחוץ לארץ ישראל אז זה מה שהוא אומר מה
שהוא מסביר ברישה זה שזה שרוצה להעלות הוא
מעלה את השני
אלס בדלה על ירושלים דלא מתנ בברייתא בתיה
הבריתה לא דיברה על ירושלים דיברה רק על
ארץ
ישראל זה האישה קופה את האיש וגם הונג את
הסברה זה לא כתוב שהאישה קופה את האיש
ונוגע לירושלים בבריטה סליחה וזה גם נגד
הסברה כמו שכתבתי לאל על כן פירש רשי
בהיפוך לא הכל מעלים זה מי שמעלה אלא את
הכל הוא מעלה מי שמעלה מעלה את כולם את כל
בני ביתו אדם מעלה
לירושלים זה לא מדובר על הכל אלה שגורמים
את העלאה אלא את אלה שמעלים אותם את כל
בני בדו אדם מעלה לירושלים וכה אדון הבית
שמעלה את כל בני ביתו בין אשה בןב עברים
לשם אמו מנו היפה לרעה למרות שהוא מוריד
אותם באיכות החיים נמצא רש מירי שכל אחד
מבני ביתו יכול לק לקוף את אדון הבית לדור
בארץ ישראל וסעיף הכמה שמן ש אדון הבית
יכול לקוף כל בני מתו אחד אנשים אחד אנשים
שבבני ביתו לדור בירושלים אנשים זה
עבדים נשים זה אפילו את אשתו וזה חידוש
שלא רק את הב אצ שללא יכול לקחת אלא אפילו
את
אשתו אבל המא לא קופו
אותו וזה נ נותן לכסת הגוד אושרי שבפנינו
אבל רשי לא נחית לחלק בזמן בין בזמן בית
המקדש קיים ובין בזמן הזה שזה קושר בזה
וזה נראה נכון מאוד אלא שלא מצאתי לי לא
רע ולא חבר הדיקט הוא כזה שיש בהכל מעלין
והכל מעלין בעצם זה לא אותו פירוש של הכל
מעלין כאן זה זה שמעלה את האחרים וכאן זה
את מי אתה מעלה טוב
זה לא לא קל ללום את זה ולא מצאתי לירא
וחבר אז יש פה הרגל של אח זה בספר
שאומר גם אם יש פה רעיון מחודד אבל זה לא
פשוט להגיד את
זה טוב לפני שאנחנו מפליגים קצת אז רק
נראה עוד אבני נזר אחד נפלא שגם הוא עוסק
בעניינה של
ירושלים וגם הוא כותב את המעלה של ארץ
ישראל ירושלים מצד עצמותם כמו שהבאנו בחתם
ספר וראינו גם קצת
ב דיברי הרב טיקוצינסקי אבל הוא מחדד את
זה עוד
יותר אומר הבנ נזר אשר על כן ישב ספקות
אלו לא ניכנס לעניינים שלפניו נראה לי כי
ישיבת ארץ ישראל וירושלים יש בה ג'
עניינים א' מצוות עש ישיבת ארץ
יש מצוות עשרה לשבת ובזה אין חילוק בין
ארץ ישראל
וירושלים וגם אין הרצות שלא נכבשו בכלל זה
כי הכתוב
אומר וירשתם אותה וישבתם
בא כמו מה שלא נכבש שהוא לא קשור לזה רק
מה שאתם יורשים אתם יושבים בה הנה זה
מצוות ישיבה לאחר שרשות נתקדשה הארץ דווקא
ולמ אמר לו כשל עתיד לבוא מצות ישיבת ארץ
ישראל בזמן הזה רק מדרבנן
כנודע
הב
מצוות המצוות התלויות בארץ ובזה יש ייתרון
לירושלים על שאר ארץ ישראל בזמן המקדש שיש
בה מצוות יתרות אכילת קודשים ומעשר שני
ולהתפלל בבית המקדש שר השמיים אז זה יש
מעלה יתרה ובזמן הזה למן דמר לא קדשה
ישיבת ארץ ישראל דרבנן והורות שלא נכבשו
פשיט ה שנה בזה שלא נוהג במצד תות בארץ
טוב הג
מסתברא לדור במקום מקודש הקדש לשכינה
עכשיו הוא רוצה להסביר את העניין הזה אומר
זה סברה
פשוטה לא צריך מקור לסברה הפשוטה שיש מעלה
לגור
בירושלים זה כל כך יסודי שלא צריך כור
זה פעם עסקנו במצווה
שיש לה
משקלים בעלי משקל
רב בהלכה להציל השוק מיד
עושקו חיפשנו מה מה
המקור אין
מקור מוזכר בחז פעם אחת נדמה לי ש אנחנו
מצאנו באיזה מדרש על בחירת השופטים אנשי
חיל מדרש אמר מה זה אנשי חיל שמצילים השוק
מיד הושקו ופתאום בראשונים הופיע המון
פעמים להציל השוק מיד הושקו אם נפק מינו
הלכתיות גבות
משכן
ב הלחות לשון הרע זה דבר פשוט אבל לא רק
שאם זה להציל שוק משק את צ לספר
זה
התועלת
המפורסמת אין לך תועלת יותר גדולה מצו
להציל השוק מיד אשקו אבל מה המקור להציא
השוק מיד
אשקו אז אפשר למצוא כמה
מקורות אבל הפשט
הוא צריך מקור להציא לשוק מיד
אשקו סברה היא למה
נקרא ולכן יש בזה לכאורה דין דאורייתא
בעל משקל רב בלי שזה כתוב בשום
מקום יש פעמים שהגמרא מקשה כ הספרה היא
למה לקרא אז למה צריך באמת לקרא אז יש
חידוש למה צריך ק יוצא שאם לא היה צריך את
החידוש הזה אז זה היה מדאורייתא בלי שזה
היה כתוב אחרת היה כתוב שסברה הילמה נקרא
מה בשביל זה מדאורייתא ולא מדרבנן לא ספרה
למה נקרא זה דאורייתא אז צילו שוק מד
השקות זה דאורייתא גם אם לא היה
כתוב לא מכאן אפשר להמציא עכשיו את כל התר
כול כל אחד מה זה סברה זה סברה שלו מה לא
סברה של כל
אחד סברה שהסכימו עלי כל חכמי ישראל אז
חתם ספר אומר שלדור בירושלים זה מעלה זה
זרה
פשוטה
מה אבנעזר סליחה מסתברא לדור במקום הכל
מקודש וקדוש לשכינה וזה אף קודם כיבוש
ישראל כמו שראינו בחתם ספר מפורש בזוהר
הקדוש בפסוק לך לך מארצך וגם אז לא היה
שולט על ארץ
ישראל בזמן אברהם שום
שר רק הקדוש ברוך הוא
בעצמו לארץ אשר הרקע זה לא ארצך אין
שמה שר ששולט אחזה בגליל ויהודה אבל א
ירדן כתיבת מהארץ אחזתם פרש בעל שך זה
לשונ עולה על חכם שמפני זה אין השגחתו
יתברך עליכם רק באמצאות השר הסורר חוץ עד
כאן
לשנות זה חשבון אבל הוא אומר חס וחלילה לא
לעלות על הדעת שבארץ
ישראל אין השגחה המדקדק בדבריו ירא לפי
האמת אינה ארץ ישראל אינה בממשלת שר הסורר
חוצה ואינם דומים לישראל שבחוץ לארץ ישראל
ש ז למה הם עובדים עבודה
זרה כי העלה ה שפוס שלהם זה מאיזה שר
הסורר שר הסורר פה נדמה לי שזה לשון נופל
ללשון שהוא גם מלשון שררה וגם מלשון בין
סורר ומורה שר
הסורר הצר
הצורר
מה
אה יפה גם הצר צורר אז כל פנים ישראל
שבחוץ לארץ אז הם לכן הם כעובדי עבודה זרה
כי כ כל ההשפעות באות
מ מי שלא אמר והיה
העולם מכיוון שכשהוא הישראל נתקדשה בקדושת
ארץ ישראל שוב אינה תחת ממשלת השר ומקום
מקום קודש קודם כיבוש הכוונה כבשו ישראל
לעבר הירדן
זה על אבר הרדן מדבר מכל מקום קודש כיבוש
ודאי הייתה תחת ממשלת אסר בזמן הזה למן דמ
ו קשל עתיד לבוא מדאורייתא חזרה לממשלת
אסר אבל זה כל זה באבר הירדן אבל בגליל
ויהודה אז בזמן הזה טוב לדו במסורה כי
מסתבר שמצווה לחצות וצר השם יתברך ממה
שנהיה תחת ממשלת צרים וזה כן שאמרו בתנת
ואליהו בענין נטילת ידיים לאכילה שלא היה
צריך הכתוב לאמרו שהוא מסברה כמ יש דבר
כזה אם לא היה כתוב זה זה
פשט וכן זה מה אמר הגמרא הבלא לו ניתנה
תורה ללמדנו ציות
מחתול אז יש סברה ה רק ניתנה תורה אבל אם
לא זה גם היה מדאורייתא סורה למה נקרא
ומצד זה ירושלים מצווה לדור בה יותר מבשר
ישראל אפילו בזמן הזה זה קדושת מקדש
וירושלים ודאי קדשה לעתיד לבוא ואפילו למד
אמר ג בית המקדש וירושלים לא קדשה לעתיד
לבוא עלו שם הקריבו אדם קיין והבל ונוח
ויעקב ראה שמה סולם ומספרה לדור בירושלים
עדיפה טוב אז עד
כאן ראינו בעיקר רכות את העניין שירושלים
היא מקום מגורים ונכון הכל מעלים רוש לי
אבל כ כבר היינו בראשית דברינו ובזה לא
הערכנו כי זה לא גמרא בכתובות רק הבאנו זה
כצד שני כזה ראינו רק כזה המסכת שלנו אז
יותר הרחבתי בזה ממה שמביא גליוני
השס על דברי המשנה
שבראש השנה שכל להיות בשבת תוקעין במקדש
אומר
הרמבם זה בכל ירושלים יוצא שכל ירושלים זה
מקדש ואם
כן חזרנו לעניין שבעצם
ירושלים
היא
הממוצע היא האדמור האמצעי בין ארץ ישראל
לבין המקדש ויש בה גם בחינת ארץ ישראל של
הכל מעלין לגור בה ומעלת מגורן ואפילו
דומיה באיזשהו מקום המשנה המדמה כמעלה אר
ישראל על חוץ לארץ כך מעלת ירושלים על ארץ
ישראל ומצד שני יש את
המעלה שירושלים היא כמו מקדש כולה ולכמה
דיני
קודשים אוכלים
בכל הלפים מן
החומה אני רוצה קצת להתבונן על זה
שירושלים
היא
איזה עמוד בתווך
וגם אמרנו שלכאורה אפשר היה בלי זה ה אפשר
ארץ ישראל במקדש וזהו למה יש גם עיר מה
תפקידה של קדושת
עיר אז נתחיל מה תפקידם של קדושת ארץ
ישראל וקדושת המקדש שזה אנחנו מניחים שזה
פשוט שצריך באמת למה זה למה אנחנו וכים
שארץ ומקדש זה פשוט ו ים זה
חידוש
כי ברור שעם שלם לא יכול לגור בתוך
המקדש זה פשיטה בכלל מגד שלא מקום גרים אף
אחד לא גר שמה אפילו לשבת שמה אי אפשר חוץ
ממלכי יהודה אסור לשבת
במקדש כן חומר לא לשכב בוודאי בוודאי שלא
לגור זה לא מקום
הגורים אתה רוצה עם שלם איש תחת גפנו איש
תחת נתו אתה חייב ארץ אין שום ברירה אחרת
בעולם הזה כפי שהוא בנוי אלא שיהיה ארץ
ואם אתה רוצה עם קדוש א אתה צריך שתהייה
לו ארץ קדושה אז זה פשוט למה יש ארץ
ישראל למה יש מקדש כי אחרת
אין מקום לאלוקים
בארץ אז השמיים שמ השמיים יכלכלוך לא
יכלכלוך
וממילא אתה נשאר שמיים שמיים לשם ופו
לא וכיוון שאנחנו רוצים השראת שכינה
בארץ צריך מקדש האם היה אפשר באופן אחר זה
עוד שאלה אבל ודאי צריך איזה מקום בארץ אם
אנחנו רוצים שתהייה השרת שכנה
בארץ אז אי אפשר בלי מקדש אי אפשר בלי ארץ
אבל לכאורה יש השראת שכינה בארץ מקדש יש
ארץ קדושה לאומה למה צריך
גםר ולא עוד אלא שבאמת אין בה ייחודיות
לכאורה אלא מה שיש בה חפיפה שמקצת ענייני
ארץ ישראל לא כולם כי היא לא נתחלקה
לשבטים ואין בעלות על קרקע
בירושלים ולא נוטים ב עצים יש הרבה דינים
בירושלים שאי אפשר התישב בה כ התיישבות
בכל ארץ
ישראל היא לא לגמרי ארץ
ישראל יש התיישבות אבל
מיוחדת אבל אם אתה דופק בדלת של מישהו שגר
בירושלים אומר לו תשמע זה של כולנו אני
רוצה גם לישון פה חייב להכניס
אותך לא נתחקה
לשבטים חלג בירושלים בזמן
הבית אם אישה רוצה את זה אומרים לבעל תשמע
אשתך מוכנה שכל אורח יכול לדפוק להיכנס לך
על
זה אתה לא יכול לעמוד עם
זה הפלא הוא בעיניים מבחינה זאת שגם הבעל
יכול לקוף את
אשתו שהוא יכול לגור במקום ו הוא היה
במילויים כולם נכנסים הולכים הכל בסדר אבל
מה פתאום בבית דופקים ה רוצה להיכנס אני
לא יכול לצור אותך ולא שני לגור במקום כזה
שאיין לך שום
ביינות אזה באמת פלא אז לא כל דיני ארץ
ישראל
חלים
בירושלים מצד טבע
התיישבות בארץ ובוודאי שלא כל דיני
המקדש תוקעים שופר בראש השנה שריכה להיות
בשבת אוכלים מסר שיני אבל
לא אוכלים קודשים שצריך לאכול
דווקא בבית המקדש
באזהרה אפשר לשחות שם שמה
אפשר מזבח שמה ד זה לא
מקדש אם נלך עוד צד על מה שאמרנו
נראה שבעצם ארץ
ישראל זה מקום
הרעיה ובית המקדש זה מקומו של
הדוד כומ יש מקום
מגורי הרעיה האומה הישראלית כלל ישראל יש
מגורי הקדוש ברוך הוא דירה
לתחתונים ואיפה שהוא גר היא לא
גרה כבר אנחנו מחדדים מאוד אולי את הצורך
של ירושלים במשפט הזה איפה שהוא גר היא לא
גרה ואיפה שהיא
גרה הוא לא
גר הוא משפיע לשם הוא מעיר לשמה הוא מאיר
לעולם
כולו הוא מאיר לארץ ישראל הרבה יותר
מהעולם כולו איני השם אלוקיך בא אבל
עיניים זה להסתכל מרחוק אבל לאשרות
שכינתו זה רק בבית הגדול והקדוש אז יוצא
שאיפה שהוא גר היא לא גרה ואיפה שהיא גרה
הוא לא
גר ומילאו אתה שומע אז מה ירושלים
צריך גם מקום ששניהם יגורו ביחד לא זה דוד
ורעייה סוף כל
סוף אדמור
האמצעי כל החידוש אני חוזר שרב ציודה היה
אומר על
יצחק שלמרות שהדמויות של אברהם ויעקב הם
מאוד מאוד בולטות
בגודלם באורם
בפעילותם ויצחק
נראה רבנו רב צוד היה קוראה לו נפעל
האלוקי כאילו כמה פסוקים יש ל מה שהוא עשה
מצא 100 שערים אבל הוא רק אפרוץ רו צבור
על המזבח הוא לא נשחט הוא לא הוא ירד הוא
הלך הפרוץ הו על המזבח הוא שייך לאיזה
מדרגה העליונה אז בעיניים
הפשוטות קשה לתפוס את מעלתו אבל בעומק
העומקים הפנימי זה האדמור האמצעי יש לו
מעלה על שניהם עכשיו צריך להיזהר פה מאוד
כי כשאנחנו מדברים על אברהם יצחק
ויעקב ואנחנו אומרים שיצחק הוא אדמור
אמצעי או על אדמור הזקן אדמור אמצעי וצמח
צדק אדמור הצמח צדק נחנו אומרים שדמור
המצאי הוא בעל מעלה עליונה אפילו על שניהם
טוב זה משהו
אחד אבל להגיד שירושלים יותר
מהמקדש יעלה לדעת דבר
כזה
אבל אנחנו אומרים את זה רק מצד זה פשוט
שיש פה שלוש מעלות זו על גבי זו שביסוד זה
בכלל לא שלושה שלכל אחד יש איזה לא מקום
המקדש הוא גם ארץ ישראל מקום המקדש הוא גם
ירושלים ירושלים היא גם ארץ ישראל אבל ארץ
ישראל היא לא ירושלים ויא לא המקדש
ירושלים היא לא המקדש זה ברור ש כל מעלה
כוללת את שני אלה
שתחתיה זה פשוט ולכן ודאי שירושלים למעלה
מארץ ישראל והמקדש למעלה מירושלים פשיטה
אי אפשר להגיד אחרת
וממילא האדמור האמצעי כאן הוא לא דומה
למשל אבל יש לזה משל אחר יש
שיחה של הרב תאו בעין בעין רו נזכרתי יום
בבוקר
ש הוא מביא דברים של הרב בשני
מקומות אחד זה באן היה שבת
ב עמוד 185
השני זה
בעץ עץ הדר הקדמה לעץ הדר נקרא ראש
אמיר על
האתרוגים בשני המקומות האלה הרב בעצם עוסק
בסוגיית האדמור האמצעי אחרי זה ראיתי שהוא
הוא גם הביא כאן את דברי הרב צודה על
האדמור האמצעי תוך כדי השיחה אז שמחתי
שזה כיוונתי לדעת
גדולים אז נקרא קצת מ ברי הרב זה נוגע
מאוד לעניינינו למה כי כל השיחה הזאת של
הרב תהו זה על הדברים האלה של הרב
בןה שהרב עוסק
ב
אגדתות של מתן תורה
גדת של מתן תורה
כתוב
שאייר של אותה
שנה היה מעובר
והרב עושה
חשבון מתוך זה שבאופן יוצא דופן כן אנחנו
אמרנו ברכת החודש ואמרנו יום אחד בלבד יום
שישי ראש חודש שאין לפניו אין
אחריו סיבה אייר לעולם
חסר בלוח שלנו ושמה הייר היה מלא והרב
מדבר על העניין הזה
ותוך כדי
זה אנחנו לא לא נעסוק בעניין המלא והחסר
מי שרוצה ישלים את זה כאן בשיחה או או שם
בהני הה אבל תוך כדי זה הייחודיות של
ייר
מתבארת אומר הרב אותו החודש הממצה בין
הופעת יציאת מצרים להופעת מתן תורה יר זה
הדבור האמצעי יש האדמור פסח יש האדמור
שבועות ויש
באמצע חודש חסר חסר מה חסר
אדמור חסר
מועד סוף הדורות אז הגיעו מועדים גם לזה
הרב כתב את זה עוד קודם כמובן עוד לפני
יום עצמות לפני
ירושלים והרב כבר אומר יש צד
הרי אנחנו אומרים על חג השבועות שעכשיו
אנחנו שבוע
לפניו יותר מ-30 יום קודם החג אנחנו
אומרים על חג השבועות חודש
תליתי יוצא
שהבניין של מעלת מתן תורה צריך להגיע
לחודש השלישי על ידי זה שיש יציאת מצרים
בראשון יש חודש אמצעי ואז מגיעים
לשלישי אז מה מה הוא נצרך שמה למה שלא יהה
בחודש השני יציאת מצרים ותה
תורה למה צריך חודש תליתי אז אומר הרב
אותו חודש הממצא אדמור
האמצעי בין הופעת יציאת מצרים להופעת מתן
תורה מצד ייחוסו אל הגודל שבאלה המעמדים
שהוא בעצם ה לא לעצמו מה אנחנו מצוים
בחודש יער מצווה מיוחדת
במינה לספור מזה לזה
כל החודש הזה הוא המתח שבין יציאת מצרים
לבין מתן תורה ספירת
העומר יש לו תואר שביל ממצה ו מאוויר שהוא
התוכן של הכוונה האמצעית שבזמן שלעומת
מצטייר תאור החוסר בחודשים זה החסר אבל יש
עוד אופן
באמצעיתו יש אמצעי שהוא לא דבר לעצמו אז
הוא חסר כי הוא רק מעב
גשר בין שתי
יבשות שני מעלות שני הרים גבוהים הוא רק
מעביר ביניהם אבל הוא לא הוא לא מקום בפני
עצמו אבל אומר הרב יש עוד אופן באמצעי
שהיא מטרה לעצמה כלומר לא רק מעבר פשוט כי
עם כוח מורכב שמכשיר לקנות שני אורות
והופעות גדולות שמפני גדולם ובאיכותם
מוכרחים להיות מופסקים זה מזה ק
זמני מצרים יציאת מצרים מתן תורה כ אחד
מהאורות האלה הוא אור כל כך גדול שאתה
חייב כמו
בנטיות להרחיק את הנטיות אחרי אתקי זה מזה
ו ממי מקטינים זה את
זה מצמק זה את זה אז אתה צריך
להרחיק אז האורות של מתן תורה יציאת מצרים
הם כל כך גדולים שהם לא יכול להות סמוכים
למרות שהרבה פעמים סמוך עים זה מעלה אז זה
באורות בינוניים כמו פורים לפסח למסמך
גאולה לגאולה אדרבה שמה יש עניין למסמך
וכאן ה אומר הרב ורות כל כך גדולים אז
אדרבה צריך לא למסמך את צריך דווקא שיהיה
הפסק חודש יר הוא המפסיק הוא
האמצעי אבל יש מקום להתבונן שהוא מפסיק
באופן שצריך להרחיק ביניהם אז הוא
הרווח אבל יש אופן שהרווח זה המקום ששני
האורות מאיירים בו כי אין
בניסן יציאת מצרים מתן תורה ואין בסיון
יציאת מצרים אבל איר כיוון שהוא ספירה
ביניהם אז זה החודש שיש בו גם זה וגם זה
הוא המחבר וממילא הוא שניהם ביחד זה קצת
כמו
שבניקיון
וסגולת האם השלישי בסגול שמתחת
לאותיות אז השלישי בסגול הוא הנקודה שמתחת
לשתי הנקודות אבל בסגולת שזה טעם שלמעלה
מהאותיות אז השלישי הוא למעלה משנ זה
אדמור המצאי בסגולת האמצעי הוא האדמור
ויש צד לומר שאם ארץ ישראל היא רק
הראייה ומקדש זה רק הדוד אז האדמור האמצעי
ירושלים זה
המקום
שמחבר למקום יותר
עליון את הדוד והרה שיש מקום ששניהם
יכולים לדור בו ביחד
מה
המעלה של המקדש הדוד ודאי הדוד הוא המעלה
הכי גדולה ואם הוא לבד הנד מלבדו יש בזה
מעלה
גדולה אבל אם היה רק מקדש ללא
עיר אז היה נתק בין הדוד לראייה הראיה גר
במקומה הדוד
במקומו ואין
שידוך כמו שיש שני כרובים בבית קודשי
הקודשים
אבל כל השם
ידבר מבין שני הקרובים יש דוד יש ראייה
שני קרובים אבל יש גילוי אלוקות שלמעלה
מהחלוקה בין דוד
לראייה כלומר יש מקדש מקדש זה גילו אלוקות
הוא יתברך שמו מופיע משכין שמו בבית הזה
וארץ ישראל זה הרעיה אומה החביבה לו
אבל שהוא יתברך שמו מתגלה כמישהו שורש
לדוד
ולראיה ולקשר
שביניהם זה לא מתגלה בבית המקדש זה מעלת
ירושלים וכן המעלה הזאת זה גם המעלה של
חודש יר בין ניסן
לסיון וכאין המעלה הזאת
זה הדורות שלנו
מאז מלחמת ששת
ימים כי בעצם ביום העצמאות היה רק ארץ
ישראל כבשנו את הארץ ירושלים עוד לא
היייתה היה רק ארץ ישראל היה מקום לאומה
הראייה התגלה
ובאמת הקריאה בשם השם והדוד היו עוד
חלושים
מאוד נכון
שאלה שבנו את הארץ גם כשהגיעו
לירושלים זב
לא הם לא אחזו בה הם לא התיישבו
בה יש פה מישהו מהרוב היהודי המוסלמי מבין
החומות מכירים חילוני
שגר בתוך
החומות בהתחלה זה לא היה
חילוני אנחנו כ כמעט גני שם דירה ההורים
שלי לא זה לא היה חילונים הייה רק דתים
היה לא שאין אחד שניים
מה היה הגרלה אבל אבל היה המון כסף בשביל
להגריל אנחנו היינו בהגרלה היה המון כסף
בשביל להגריל
וכמעט רק דתיים הלכו לשם עכשיו היו כמה
חילונים מי היה גר ברובע ההורים של הרב
אריאל גרו ברובע היה הגרלה וכמעט כל צות
דתיים למה כמעט רק דתיים גשו
להגרלה למה כי בונ ארץ ישראל שבונים רק את
האומה המשיכו לגור בארץ ישראל לא כל כך
גרו בירושלים שהיום רובה חרדים לא רק בין
החומות אלא
בכלל רובה
חרדים ועכשיו ליום
ירושלים בישרו שכבר יותר מעשירית ועשירי
יהיה
קודש יש יותר מעשירית
מתושבי ארץ ישראל גרים
בירושלים לא היה שנה שעברה זה עכשיו חד מה
אפילו ב מעזרה לא היה
ככה אז עשירית גרים בירושלים אז ירושלים
גדולה הרבה יותר מאשר מעזרה אפשר שגרו שם
בכל מיני מקומות שהיום זה ירושלים ואז זה
היה ירושלים על כל פנים
לענינינו אז כשהגיעו
לירושלים אז מי עושה את יום
ירושלים רק אלה שקשורים גם לדוד וגם
לריה אלה שקשורים רק לדוד לא עושים ום
ירושלים אתם יכולים כאן קרוב אלה שקשורים
רק לרה לא עושים ירושלים אתם יכולים כאן
קרוב
אלה שקשורים גם לדוד וגם רעיה עושים
ירושלים אתם יכולים זה קרוב מאוד
זה ממש יום
ירושלים כלומר העולם החרדי חולם רק על
מקדש לא שלא אכפת לו בכלל
מירושלים הרוב רוב העיר ירושלים היא
חרדית לא שלא אכפת
לו אבל לא אכפת לו מששת הימים כל כך לא
אכפת לו מכיבוש ש לים לא אכפת לו מירושלים
כעיר אלא כסמו למקום
המקדש
לי זה חריף קצת אבל נראה לי חריף ואמיתי
לא חריף ולא אמיתי כומר זה חריף מדי
ואמיתי
במידה אז ה דרגה של
ירושלים היא כל השנים האלה שבהתחלה רק
בנוי את הארץ את האומה ועדיין חלקים
גדולים עוסקים רק בבניין המורה ואם אתה
מדבר איתם על
מקדש מיד אתה הזוי
ומשיחי משיחי כן הזוי לא זאת האמת הם
ההזויים הם גם משיכים הם רק לא לגמרי
יודעים את זה הזויים
ה אנחנו ממשיכים לא
עזים אבל מדת שאתה מדבר עם אלה ש בנו את
הארץ על המקדש הם מנתקים מגע הם רק הראיה
נקודה ומיד שאתה מדבר על כיבוש ארץ ישראל
והקמת מדינה בארץ ישראל הם אלה שעוסקים רק
בציפיה למקדש הם מנתקים איתך
מגע אתמול שמענו את מוז
שווארץ הזמינו אותו הרבה בעולם
החרדי שאלתי אותו תגיד לי
הם קולטים את מה שאתה
אומר אומר רק חלק ובשפה
שלהם זה לא שהם הם מצליחים
להיכנס זה
לא כמו שהוא אמר אתמול מה הם מחפשים
ניסים את
הדוד מה הראייה עשתה לא מעניין תספר לנו
על הדוד זה בעצם לחפש
ניסים אנחנו מה אנחנו מחפשים מעשה גבורה
שגדול בקרבך קדוש ישראל ויש כאלה כוחי
ועוצם ידים
וזהו והדרגה השנייה
הזאת
התפתחה ביום
ירושלים
כבשנו את
החלק
שהוא כבר קורה בשם השם שבמידה מרובה זה גם
כל יהודה ושמרון גם חברון גם שכם פה לא
הסתובבו נביאים
כמעט נביאים הסתובבו בידה בשמרון
כמעט
רק
ו
אנחנו
נמצאים במקום הנבואה במקום ההיסטוריה
העמוקה
התנכית הרבה יותר מההיסטוריה התנכית פה מה
הייתה ההיסטוריה התנכית בגוש
דן שפלת
פלשת ואחרי שקמנו מדינה שיח לנו זה ארץ
ישראל אבל הגענו למקום שהראיה מתחילה
להרגיש את
הדוד אז באמת אלה שהיו רק ראיה נכנסו
למצוקה
פתאום
הה חלק אמרו תחזירו מיד תתנו הכל ובאמת עד
היום בעומק
עומקים כל
האמירה של שתי
מדינות זה אין לכם חלק באלוקי ישראל מדינה
כן אבל לא קדושה לא השראת
שכינה לא
ירושלים היום נחשף פר סופו האמיתי של אהוד
ברק הוא זה
שרצה לחלק את ירושלים לתת את ירושלים
העיקרית
לאבינו מאיפה זה נובע אי איך אדם יכול
למכור את הלב של הלב של הלב ממלך זה זה
משפיע לכל הריקבון כלל ההדרדרות אבל איך
הוא יכול למכור את הלב
שבלב פשוט הוא בא לכאן בשביל
הרעיה ויותר ויותר אנשים הדוד מוציא אותם
מדעתם והם רוצים חולמים על ה1 שנה שלפני
שדוד נכנס להם
לחיים ומה קרה בששת הימים הגיע האדמור
האמצעי זה התקופה מה אנחנו חושבים על
התקופה העתידה
שיגל לנ פוז חביב עליי סוכת שלומך יהיה
גילוי
אלוקות כשיהיה גילוי
אלוקות בכלל בסוף לא נצטרך האומה בכזה
תוקף לא ישו גג חרב לא ילמדו מלחמה לא
יהיה קינה ולא שנאה ולא תחרות רק יעבדו את
השם כך פוסק הרמבם על ימות
המשיח בעצם רוב
הנבואות הם נתנבאו על שלב הביניים כמו
שאמרנו אתמול יושר השיר הזה ביום
ההוא בארץ יהודה ישוע
ישית פיתחו שערים זה עתיד ובכל זאת כבר
ושר
עשיר אנחנו בשלב שבעצם הראיה
כבר כמה
בארצה שפלת
שפלות ו התעלתה למקום
שהוא עם
הדוד רק שהדוד עוד לא
הופיע יש מקום
לומר שכש בני
המקדש יום ירושלים יהיה יום קר מאוד מאוד
עוד הרבה יותר יקר מאשר
היום למרות שלכאורה זה שרגה
תירה ובאמת גם האדמור האמצעי במידה לא
מבוטלת הוא קצת שרגה בתירה בפני האדמור
הזקן ואדמורי"ם
אור למקום החושך כמו בבדיקת חמץ לבדוק
בחורים ובסדקים זה תירה לא עובד שם צריך
שרגה ולמשוך את התירה של השראת השכינה
בבית המקדש גם לכל חגבי
המציאות זה צריך דווקא שיהיה רעיה
לדוד כמו שכל רעיה ודוד הדוד מביא לוקש
לבנק את כל הכסף כסף אבל אחרי זה צריך
לפרוט את זה לכל מה שהבית
צריך האבא מביא רק את כללות העניין ואחרי
זה האמא בונה
איברים אז היא מורידה את התירה
הילה עד להאיר את כל חגבי המציאות את כל
כפלי
המציאות זה תפקיד עליון
ונשגב כשהיא
לעצמה היא דמות מסוג אחר ג
באמת אין היא
לעצמה כמו שבעולם הזה אין הוא לעצמו כל
העולם הזה זה בשביל שיהיה דוות
וראיה גם יום העצמאות תגלה באור יקרות
עליון ונגב לעתיד כי התגלה שלמרות
שהראיה לא ידע שהיא רעיה היא חשבה שהיא
הגברת
וזהו שהיא לבדה אין עוד מלבדה
כוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה באמת
נולדה שם ראייה רק הכי לא
ידע כש
התחדש בבהירות של הטיארה
ששם נולדה
רעיה אז המשמעות של יום העצמאות תהיה
אלוקית עליונה לאן ארוך עם כל האור של
התירה כמו שהוא עצם העצמ ה בשר מבשרי לזאת
תיקרה אישה כי מי שלוקה
כזאת שכל יום העצמאות תתגלה
כאיזה נסירה כדי להקים את
הראיה ולא רק להקים
איזה אומה העומדת בזכות עצמה עם כישרונות
אומה נפלאה אין כמותה בעולם אבל כאילו
עומדת לבדה אז גם יום העצמאות יעלה מעלה
מעלה אבל עכשיו אנחנו ביום ירושלים יום
ירושלים יעלה מעלה
למעלה
למה כי עכשיו אנחנו
ב
אמצעי כשהדוד עוד לא
הופיע אז כאילו יש הר ואתה בונה גשר רק
שההר מהצד השני שאליו אתה בונה את הגשר לא
נמצא ואולי המשל הזה מסביר קצת את כל
ה תוחלת ממושכה
של הקושי של להיות ביניים חבלי משיח אתה
בצירים הגיע שעת הלידה כואב לוחץ
ו לא
נולד כבר יש גשר אבל אין את הצד השני אין
דוד וזה מה שהנביא אומר שצריך נחמות
מיוחדות לדור הזה נחמו נחמו עמי יאמר
אלוקיכם דברו
עלב ירושלים וקרו
אליה למה קירו
אליה בגלל שהיא כבר הופיעה כגשר ואין
דוד הרי למי מדבר הנביא לכל הדורות הגלות
עוד לא מלה צבה עוד לא נרצה עוונה הם
באמצע
המילוי למוד את המשיח מה צריך לנחם היא
כבר מחמת
ועומדת ווסר לנו מסורות טובות ישירות
נחמות לפני יום ב השם הגדול
בנורא באמת זה לפני דווקא כי כשיבוא כבר
ננוחם
לגמרי אז מה זה נחמו נחמו שיש קריאה
שאנחנו צריכים להתבונן על שלב הביניים הזה
והוא צריך נחמה מיוחדת נחמה כפולה
נחמה בגלל הדוד נחמה בגלל
הראיה וזה בדיוק
ירושלים שצריך לכלול בה את שני הצדדים
ועוד במצב כזה שהיא כבר התרוממה מלהיות רק
ראייה והיא
כבר מתכוננת לדודה והדוד עוד לא מופיע א
צריך נחמה
מיוחדת כי היא כבר לא בגלות הא מלה צבעה
היא לא הולכת לחזור לא
ל ארץ ישראל לבדה ולא לגלות
לבדה היא הולכת אל העתיד שיהיה
דוד וכשיבוא
הדוד אז אף על פי שבוודאי הדוד כשהוא
מופיע זה
טיהרה אבל אדרבה אחי הקדוש ברוך הוא בעצמו
שואל אין השמיים סליחה שלמה שואל אין
השמיים שמע השמיים לא יכלכלוך אף כי הבית
הזה כ בן הבית
אבל אז באמת אם השמיים ישמע השמיים לא כל
כלוח אז למה אתה מש שכין אותך בבית
הזה כי הרצון לעשות דירה
לתחתונים הי והזאת נתאוה הקדוש ברוך הוא
לעשות לו דירה בתחתונים
אם נסתכל לא על הדירה בתחתונים אלא על
התווה היא רצתה שהדירה תהיה בתחתונים
דווקא כלומר היא
רצתה את האמצעי את
ירושלים את החיבור שבין ה הדוד לרעיה רק
דוד היה לפני שנברא העולם רק רעיה מוקה
וחבולה היה כל
הגלות
מתקוממת ביום העצמאות אבל שיהיה
דוד עם
ראייה זה מה שאנחנו בונים
עכשיו זה הדור הזה זה החודש הזה וזאת
ירושלים כל עניינה של ירושלים זה שהיא
מקום שהוא ישוב מקדש או מקדש
יישוב שיש בו גם דוד וגם
ראייה והוא בעצם מקשיב הקשבה עליונה
לא לדוד הנגלה
רק הדוד הנגלה זה עמוד אש וענן בבית קודשי
הקודשים אבל הדוד
הנסתר זה שהוא
נתבע שהדירה שלו תהיה בתחתונים
דווקא
ובאמת דמות כמו משה
רבנו דמות כמו דוד המלך הם דמויות שכל
עניינם זה שהיה ענן ו אש מתלקחת וכל השופר
הולך וחזק מאוד במעמד הר
סיני מי יותר
חשוב האש מתלקחת והשופר או משה
רבנו האש מתלקחת והשופר זה כנגד הדוד וירד
השם הרעיה נמצאת למטה את ה
מנהר אבל משה ידבר ואלוקים יעננו
בקל זה
ה
מתווך שהוא בן הדוד והראיה משה איש
האלוקים חצי ולמעלה למטה איש חציו ולמעלה
אלוקים הוא
האמצעי וזה גם דוד המלך שאיין לו מעליו
אלא על השם אלוקיו אין לו אין לו דמות משל
עצמו
וליבי חלל
בקרבי הוא המקום שבו אדוד ויה נפגשים וכל
תשוקת הראייה לדודה נבנות ללא
מקום זה דוד המלך דרך אגב כתוב שבונה
ירושלים זה
דוד
ובונה המקדש זה שלמה שלמה הדוד הוא
האמצעי ת בסוף אם יורשה לי לומר אחרי
מחילת מקום המקדש
כן חילו רעדה לומר דבר כזה אבל את ירושלים
בנה דוד וגם את הברכות על ירושלים חזל
אומרים שזה מדוד ת המקדש בנה שלמה ובסוף
מי ייה מלכ
משיחה דוד מלכ משיכה כאילו הסוף זה
ירושלים ומה עם המקדש
הוא הצד של הדוד
שמאיר במקום שיש דוד
וראייה וגם
לכן אולי יש פה נחמה מיוחדת
ומופלאה שאנחנו רואים עכשיו כמו שסיפר
אתמול מאוז אתה רואה
יהודי שוא מספר חילוני הכל ובסוף
אתה רואה יש ציצית
שמה ושמע ישראל שאומרים
היום אי אפשר היה להגיד
בעבר כל דודי דופק פתחי לי מי שיש לו אוזן
כשבת שומע שהדוד דופק פה על הפתח ואלה
שמבלים מהדוד רוצים רק ראייה יוצאים מדעתם
כשהדוד דופק על הפתח
קודם הוא דפק
ב בראש יהודי בתל אביב זה גם כל דודי דופק
אבל
עכשיו הוא דופק בכל היחידות
בצהל באמת צהל הוא סוג של
ירושלים כשבאים
החיילים יש לכם דוגמה
חיה אז אני מבקש מהחיילים ברכות צא לכם גם
כן הם קדושים
גון ד לב השמיים אני מסביר להם שזה יה
מסובר בשכל אף על פי שזה למעלה מהשכל מה ש
גם מוזמ בשכל ש כהן גדול וארון ברית השם
יש רק בשני מקומות בבית קודשי הקודשים
ובשדה הקרב לבית קודשי הקודשים אנחנו לא
יכולים להיכנס אז אין לנו מישהו שנכנס הוא
יביא לנו אור משם אבל לשדה הקרב יש מי
שהיה והוא מביא אור
הוא לא רואה את האור אז מה אוא מביא
אור באמת מבחינה
זאת צהל שדה הקרב זה המקום שהדוד מופיע
בתוך
הרעיה לכן יש בו צד שהוא כן ירושלים
השידוך
הזה והיום פתאום צער כל דודי
דופק מה זה דופק רום לא
דופק נכון שיר השירים מלא ממורות וגם אחרי
שהדוד דופק פשטתי את קטונתי אך חל בשנה
צתי את רגלייך החתן פם יש לה רעיה סיבות
למה לא לפתוח לדוד אבל בסוף ודאי שהכל זה
כדי שהיא תפתח פיתחו שערים יבוא גוי
צדיק אז אנחנו מיכלים ומשתוקקים שנזכה
בעזרת השם שם שמתוך התקופה הירושלמית שלנו
והחודש הירושלמי שלנו והדבקות שלנו בעיר
ירושלים יבוא הדוד ואז יהיה
ה קדושה שלמה גם קדושת הרעיה קדושת ארץ
ישראל וגם קדושת הדוד קדושת המקדש וגם
קדושת הזיווג ביניהם קדושת ירושלים עם דוד
מלכ משיחה שבאמת לא גר במקדש אלא גר
בירושלים
ובסוף למה לא
נבנתה למה לא נבנה המקדש על ידי דוד אז
הרב ריאל אמר אתמול את הגמרא שדמ רבים
שפכת אזה פסוק אבל בגלל זה אתה רק באמצעי
זה קרב הוא רק הכנה לבניה אבל באלקו
שמעוני כתוב כי דמים רבים שפכת אז לכן
שומעים חיילים רבים דמים רבים שפחת את
מאלה ששפכת נכון אתה הנה אבל לא דמים רבים
יש לך עוד מה לשפר בעזרת השם אנחנו מברכים
אותך יש דמים
רבים ודמים רבים שפחת אז אם אתה תבנה את
בית המקדש יהיה בקדושה כל כך
עליונה שאם יחטאו
ישראל אז הוא יחל חמתו על בשר ודם ולא על
עצים ועברים מרוב
הקדושה כך אומרים
חזל ש דמים רבים שפחת
ולכן יהיה כזאת
קדושה שאם יחטאו אז הוא יפגע בהם אז לכן
הוא לא לא לא לא לא לא לא עזוב תוריד את
זה
דרגה
ואתה אל תבנה ואז נוכל
להחריב אבל הדור שלנו בעזרת השם אלה שדמ
רבים שפחת םם של יבנו ויותר לא יחרב באמת
וגם לא חתו באמת ודוד מלמק המשיך הה
יושינו ירושלים נו פרנו במרה בימינו אמן
אמ