יראה שמולידה אור | אל ד' ואל טובו - שיעור 12 | הרב יהושע שפירא

ולאורלימי >> אז אנחנו באות הקודש יש חטיבה שלמה על אהבה וירה אנחנו בסעיף כח תעודת יראת העונש תעודת יראת העונש ירת העונש עלולה לעורר את האידיאלים הגנוזים של הקודש והטוב וללוותם יותר כשהם אמויים. כלומר, אם יש גכלים אוממות של אידיאל, של טוב, אז כשבאה יראת העונש, אז היא יכולה להגביר בהקשרים מסוימים את העיראה, את האידיאל. אבל על מה שאין שום הכשר אידיאלי לא יקלט שום רושם גם העונש היותר חריפה ולפי שהודתה אז אולי רק נסביר עד שיגיע ה הדפים עושה קצת א שם אחראי ליד אה חלק מעניין החוצפה שהקריט משיכה הוא דוגמה טובה לכל הדיון הזה כלומר אם אדם לא מאמין בכלל בתורה לא מאמין בכלל בהשם ו הוא שומע תוכחה ומוסר, לא עובד טוב. נמשיך לעלות ולרדת. נראה לי שצריך להחליף את ה את המכשיר שמה. אה, אם אדם לא מאמין בכלל, הוא שומע שיעור תוכחה ויש בו יראת העונש, אוה לכם מיום הדין, אוה לכם מגיהנום, זה לא פועל עליו כלום. זה מגחך את העניין בעיניו. זה נראה לו מחזה וכמו שיצלצל לפה החמנאי החדש לא יודע אם הוא חי או לא חי לא הופיע כבודו עוד לא הופיע בתקשורת אז הוא יצלצל ויגיד א לאחד שכמותינו שאם אם לא נפעל בשירות הבסיג' אז אוי ואבוי לנו אז זה אנחנו נצחק לו בפנים הרב כאן לא טוען רק לחוסר אמונה אלא ל קשר אל הטוב שיש באמונה. כלומר, אם הבעיה ש יתקשר אלינו החמניאי החדש עם אח שמו וזכרו, זה בגלל שאין לו שום שליטה עלינו ואין לנו שום תקשורת אליו. זה עניין אחד. אבל יש פה עוד בעיה. זה לא רק שאין לו שום שליטה עלינו, אלא גם אנחנו מגויסים כדי להפיל אותו, כי הוא בעינינו לא משרט את הטוב, אלא משרט את הרשע. ולכן לא רק שאנחנו לא מעוניינים לעשות מה שהוא אומר ולא מפחדים מהעונשים שלו, אלא ככל שהוא יחד את האיום שלו, כך אנחנו נרצה עוד יותר לעקור אותו. כשאנחנו רואים איומים של מי שאנחנו חושבים אותו לרשע, אנחנו רק מתגברים בעצתנו איך להילחם בו. גם אם אנחנו מאמינים שהוא ישנו, אז על מה שאין שום הכשר אידיאלי, כלומר שאנחנו לא מתייחסים אליו כמשהו שהוא ביסודו טוב, טוב עליון, טוב אידיאלי, אז לא יקי לקלט שום רושם גם העונש היותר חריפה. אדרבה, אנחנו רק נתגייס יותר להילחם בו. ולפי שתעודתה של עיר נמוכה זו היא רק תעודת הצדת אליטה. כלומר, כשאתה עושה מדורה גדולה, אבל העצים האבים שהם אלה שנועדו לבאור, לא יכולים בגלל החוזק והעובי שלהם להתדלק בקלות, אז לוקחים זרדים או עיתון ומציטים, נייר ולאט לאט יש שרשרת ניה מהנדסה יש דבר שנקרא שרשרת נפץ. כלומר קטן מדליק גדול ממנו, מדליק עוד יותר גדול עד שהמטען רב העוצמה שהוא עשוי מחומר נפץ אדיש ל הצטות קטנות אחרת הוא היה מתפוצץ בכל הזדמנות. אז משתמשים בחומרי נפץ אדישים שרק חומר נפץ עם עוצמה יחסית גבוהה מפעיל את כל המטען. אז יש שרשרת יש פה אנשים הנדסה >> מכירים את מה שאני אומר? יש דבר כזה. אז יש את כל ה אמת הגבוהה צריך להצית עם א דרכים אה קלות חסרות ערך יחסית ולפי שתעודתה של ירת נמוכה זו שבאמת כך תראה את עבודת השם זה לא זה לא יעד לא לשם מכוונים אלא שכשיש לנו חולשה ומצב נמוך אז הדלקה הראשונה איזה דקירה אבל אחרי זה שהיא תצית את כל אהבת השם ואת כל יראת ההרוממות זה העיקר ושתהיה תמונה כמו ירת אתה בעצמה זה בכלל לא הכוונה. רק תעודת הצטה, הצטת אליטה, לעורר את המהות העצמית של האידיאליות העליונה שבסוד יראת הכבוד והרוממות. על כן, כשהיא משמשת לתפקידה, היא מוצאה את ערקה. כלומר אדם רוצה באידיאלים עליונים אבל לפעמים יש לו חולשות אז נותנים לו איזה תקירה שלעת העונש כדי שהוא יתעורר ויגיע למצב הרצוי של עובד השם מכבוד ורומממות שזה יירה עליונה אבל שהוא ישאר רק בירת העונש וזה כל התמונה זה אוי ואבוי שפחה בישה קוראים לזה בחז"ל אבל כשהזיקים האידיאלים נכבים לא הם הצורה של העבודה אלא הכל נעלם נשאר רק יראת העונש לבדה אז כל עצמה של ירה זו אינקיים נפלצת זה מה שפגשנו ב הרי כל זה זה אנחנו קצת הרחבת הסוגריים של סוגיה שנמצאת במאמר ייסורים המרכים ששם הרב מדבר על ירתה הנתוקה מהירה אילה שהיא הופכת למפלצת מה זה מפלצת מפלצת זה דמות עם כוח עצום להרע היום כחלק מהטשטוש ואולי גם במדה מסוימת ככה היפוך לטובה אז יש מפלצות נחמדות זה רעיון חדש עלי אדמות של מפלצות נחמדות אבל מפלצת זה כוח עצום שהוא בלתי מוצח או קרוב להיות בלתי מוצח שכל עניינו זה להראה הרוע הנוראי חסר מעצורים זה מובן המילה מפלצת זה הדמות הרב אומר אם אדם עובד עם ירת התה לבד אז בעצם יש לו דמות של מפלצת בראש משהו שמה היא אומרת, תשמע, יש לי כוח להשאיר אותך בגיהנום, לצלוט אותך שם לנצח. תכלית. אם אתה לא מעשה מה שאני אומר לך אז אני זה כמו שמפלצת אומרת לך, תלך ימינה, תלך שמאלה, תעשה ככה, תרקוד לי עכשיו, עכשיו תשתחווה לי. ואם לא אני מוצאה מאף רשפי אש שישפו אותך זה רק להשתמש במילה הזאת בהקשר הזה אני לא מכיר מלבד הרב מי שהשתמש בזה עכשיו צריך להודות שזה חריפות שאין כדוגמתה זה חריפות כנגד מה כנגד מה שעלו לחשב כיראת שמיים תודה רבה יש אדם עם יראת שמיים מה יראת שמיים שלו גיהנום צרנו יש הרבה אנשים עם יראת שמיים כזאת רק כשהרב מבחין פה שבעצם בפנים הם יודעים שהשם הוא טוב ומאמינים בזה בלב הנפש ולכן זה דבר נפלא ורומם לעשות את מצוותיו ובפועל כדי להתעורר לזה עוזרים לנו עם מירת העונש אבל אם מישהו מאבד לגמרי קווין לכבים אזיקים הניצוצות של האידיאלים הוא נשאר רק עם יראת העונש זה מפלצת ועליה נאמר לא תראו את אלוהי האמורי וילי למדכין מרצועה בישהו זה לא אלוהי ישראל זה אלוהי האמורי ואסור להיות להיות נתון וירה באלוהי המורי. שמה זה אלוהי המורי כאן? דמות מתאמרת עם כוח ורשע חסרי מעצורים שנותנת הוראות להתעמר במאמינים שלו, במינים שלה. ואם לא אז היא תפעין את כל אימתה ורשעותה ולכן אומרים בזוהר הקדוש לא תראו את אלוהי האמורי וילה למען דדחין ברצועה בישה אוי ואבוי לו כי הוא כמו עובד עבודה זרה בדיוק למדנו את זה הבוקר במאמר עבודת אלוקים שאם אתה אתה עובד בלי אידיאלים, בלי טוב, אלא רק מישהו בעל כוח זה הגשמה והשפלה של עבודת השם לעבודה אלילית. מתי זה נכון? והיא יותר נטולה מסוד עץ החיים. זה ממשתה הנתוקה מירילה, שזה רק התבהלה בלי האידיאל, בלי הטוב. אם יש משהו טוב ורק כדי לעורר אליו אז צריך קצת אדם הולך לצבא הוא מאמין בשליחות הוא מאמין במשימה הוא מאמין בלחידות של הצבא אבל הוא מפשל אז בשביל זה למפקד יש א סמכות להעניש. אבל אם אין לו בכלל אמון באידיאל הזה של הצרה, אז מה הזוהר המפקד שמעניש? הוא רק יחפש דרך איך א להילחם בו. אבל זה לא יבי אותו באמת להיות חייל טוב. זה יוביל אותו לחפרוס עצות יותר משוכללות איך להימלט. אז ביותר נתולה מיסוד עץ החיים ששמה אין בכלל עונש נכון אין רע בעץ החיים עץ הדעת יש טוב ורע שזה עונש ושכר כל זה נמצא רק בצד הדעת אבל עץ החיים הוא למעלה משכר ועונש זה נקודה מאוד עמוקה כבר דיברנו עליה אבל נחזור יש מתח עמוק בין האמונה בטוב השם לבין הבנת שכר ועונש מפני שבשכר ועונש מישהו גם מוכן בסוף להעניש ולעשות רע וטוב השם מצד שלמות טובו הוא ה היא מנאות המוחלטת מכל רע זה טוב שלם אידיאלי מוחלט אז איך יש שכר ועונש איך יש שכר ניחה איך יש עונש ובלי להגביר את המבט שחודר ורואה את הטוב גם בעונש אז אנחנו עלולים ליפול לתפיסה של מפלצת ואם לא נגביר אז ישאר לפחות עם זיקים עם ניצוצות של אידיאלים שאנחנו מאמינים שיש פה עץ החיים שזה לא רצון להעניש באמת אלא רצון להטיב אני רק לא יודע איך להסביר את זה אבל צריך צריך לדעת להסביר את זה. צריך לראות את זה. כך עכשיו סיפר לי הרב הולשטיין, ראש ישיבת בני צבי, יש פה תלמידים שלו. היה אצלי בבית לאחרונה שיחה ארוכה והוא סיפר לי שהוא היה קשור לרבי רפואי לוין ו לרב רפואל היה קמע מרבריה לוין זה הבן למקשות לילד ו פעם אחת הוא דיבר איתו שהוא היה צריך את זה אז הוא אמר לו ש הקמעל מישהו לקח ולא החזיר ולא יודעים איפה זה אז אה רבשתי נבהל כאילו זה הציל כל כך הרבה מקשות ללד מה יהיה עכשיו ורבפון חייך חיוך של משפחת לוין של מתיקות שאין אין כיוצא בה. הוא אמר לו כשהיה תקמ סימן שהיה צריך אותה ואם אין תקמע סימן שכבר לא צריך אותה. אז א זה ביטחון בנות הכמ שאל תבטחו בינדיבים ובין אדם שאין לו תשובה כל וחומר אל תבטחו בכמעות שוודאי אין להם תשובה מצד עצמם אלא ביטחו בהשם הדי כי ביהבה עצור עולמים הלוויה של הרב אדלשטיין אחד המספידים הזכיר מגדולים שאני לא זוכר מי הם שתלמיד מובג של אחד הענקים הספיד אותו ואמר שהקדוש ברוך הוא חי איתנו לא זוכר את הלשון אמר הקדוש ברוך הוא חי איתנו. הגדול נפטר הקדוש ברוך הוא חי איתם. אל תבטחו מדיבים זה אפילו לא צדיקים כמובן בנדיבות של אורות אלוקיים תצר רוחו שולמתו ביום שתנתביו אשרי שאל יעקב בעזרו עכשיו לא שכשיש צדיקים אנחנו מתעלמים מזה אבל הקדוש ברוך הוא לא תלמיד מזה עכשיו היום יורצת של רבי שלמה זנמן זה היום >> אתמול אז היה היורצת של רו שלמה זנמן פעם רב שלמה זנמן נסע ל לענות תשובה לבית חולים בחול מסוים א אפשר לעשות כך או כך וחייב היו תלויים בזה והנהג שלו ידע שזה כחוט השרה של פיקוח נפש הצלת חיים ממש לכן רב שלמה זל מנסה ובדרך היו פקקים אז הנהג מאוד נלחץ אז רבי שלמה זה לא אמר לו הוא תלוי בחיי בחייו בהשם יתברך ומי שברא לו את הרפואה הוא ברא את ה פקקים זה אותו אחד מנהל פה את הכל גם את הפקקים גם את התשובה גם את המחלה גם הכל הכל הכל הוא אותו אחד מהם הואש שב רק רגוע הוא עוד צדיק שהיה לו חיוך של רב של רבי לוי רב שלמה זנ אז א עץ החיים הוא למעלה משכר ועונש האמונה בהשם מוכרחה להיות לאיל מהאמונה ושכרבע עונש אף על פי ששניהם ביג עיקרי אמונה ומוכרחה להיות ההבנה. מוכרחים למצות הדרך להסביר לעצמנו לחיות איך מיתוב מוחלט ושלם מכל צד ופינה שלא מוכן לסבול שום צער נולדת העיצה של שכר ועונש. ושאם היה אפשר בלי עונש ודאי היינו בוחרים בדרך הזאת אבל על ידי העונש מגיעים למעלה כל כך עליונה שזה העצה של שכר ועונש זה הטוב הכי עליון ועץ הדעת טוב ורע הוא ענף של עץ החיים שכולו טוב לכן כיוון שכולו טוב אכל וחי לעולם אצלו אז נתולה מיסוד עץ החיים של תפארת הצחצחות המוסריות, המסריות העליונה. צחצחות זה אור צח, זה מקום של בהירות שלמה ויש צח ויש מצוחצח. יש זה בפנימיות הרבה ערכו דברים על הצחצחות שזה המקום של הבהירות גם בלשון שלנו פשט צח זה בהיר שאין שום הכירות של איזה פגם בבהירות והבהירות כאן מה הכוונה לבהירות של הטוב השלם שלא יכול להיות בו שום פגם של איזה חשבון של רע. אבל אנחנו לא חיים רק באור הצחצחות הזה. זה עץ החיים. הוא אור צח, אור מצוחצח. וששם לא נקבל שום מיעוט בטוב העליון, רק שהוא מוליד זה עיצה נפלאה לפי ערכו להתגלות גם באור לאצח שזה פלא אבל מוכחים להיות אחוזים בעץ החיים בצחצחות העליונות בעוד קודשה ואז ירת העונש היא לא היא לא מפלצת וזה עבודה עליונה של כל הדור הזה שדורות קודמים זה היה רק ליחידי סגולה ה זכות להידבק באור הצח זה היה סוד איך קורא הרי הקדוש איך קוראים לספר ספר של הארי הקדוש, ספר המרכזי, עץ חיים. כלומר זה גילוי הטוב העליון, הבהיר ששוב פגם בלתי נסבל שמה של איזה פחיטות מטוב שלם. ואיך כל דרכי ההנהגה האלוקית הם מיצה שנולדת מהטוב הזה. אבל היום אנחנו חיים בדור נפלא שעניינים כאלה הם לא רק מתגלים להמון העם וגם לאנשים פשוטים כמונו שגם אנחנו זוכים לעסוק בזה אלא שזה דור שכל ילד טובע את זה כל ילד ודאי תבגר יש לו טבי איך זה יכול להיות שלא מתגלה לו טעם של עצר חיים ומה התשובה נכון אתה צודק אתה תובה תביעה אמיתית צריך לגלות לך טעם של עץ חיים בצורה מאוזנת באופן שלא ינפץ את הכלים שלך ולכן לימודי פנימיות וחסידות נלמדים מגיל צעיר אף על פי שפעם הם היו סודות עליונים ולימודי האמונה נטבעים יותר ויותר מגיל צעיר. הרם שלי בישיבה לצעירים היה הרב אברהם רמר שבית כנסת אברהם אוהבי ובטל זה על שמו. והוא סיפר שהוא למד אורות בישיבה הגיע למרכז הרב שיעור א' ושב למר הדורות כמדו מליזות בישיבה היא שנה והרב ציודה עובר ורואה שהוא לומד אורות אז הוא שואל אותו זה מעניין אותך זה הדבר הכי מעניין שיש לי בחיים. מה זה מעניין? אין משהו מעניין כמו זה. דבר הכי מעניין. אז הרב צודה התחיל לבכות ושמעתי הרב רמן נראה לי שזה גדול כתוב בגדול שימושה שהרב צודה מתחיל לבכות. למה הוא מסתובב באירופה צ גדולי לעולם וניסה להסביר להם איזה אוצר מאיר בעולם. על ידי תורת הרב והם לא הבינו מה הוא מדבר הם לא הבינו מה הוא מדבר ופתאום נהר בן 18 זה הדבר הכי מעניין אותו היום השאלות זה חלק מהמות חוצפה של האקצד משיכה שאנחנו מחציפים פנינו ובכן נבוא אל המלך אשר לא קדת מחציפים פנינו להיכנס לעץ החיים ואנחנו אומרים אנחנו לא יכולים בלי אין סדעת לבדו לא זה הפך לנו למפלצת ורק זיקים כמעט קבועים של החיים זה לא מספיק לנו אנחנו חייבים לטאום יותר ויותר מזה ממוצא דבר אנו למדים שבכל התוכן של יראת העונש נמצא את את הצדדים המקודשים אתה אתה רוצה למצוא קדוש שמירת העונש רק כפי ערכן של הנקודות המתייחסות להזיכוק האידיאלי שהוא מעורר את כוח האהבה עדינה ויראת העוד המפוארה ויתר חלקים נחשבים כפסולת יש מדע דירת העונש אם היא לא רק שהיא לא נתוקה ממקורה היא רעילה ומאהבה אלא כל זמן שהיא היא מעוררת את האהבה עליונה כי זה תפקידה. היא רק מצעת. היא לא האור בעצמו. היא רק עוזרת להציט את האור כשהוא קיים בצורה שצריכה רק לצאת אל הפועל. אם אור עצוב עליון לאן ארוךת העונש. אבל רק יראת העונש לבד זה פסולת. צריך לשחרר את זה. אם משחררים יותר מדי ומאבדים את העירת העונש לגמרי אז אנחנו יולים למצוא את עצמנו באהבת מטעת. גם זה יש עוד מחלות. כל הרכים בחזקת סכנה גם הדרך הזאת גם ההפוכה. יש סכנה לאהבה יותר מדי. זה הסכנה של דור הדתלפים דתי לפעמים דתי לפי דעתי שהוא מאמין בשם אבל הוא כביכול כל כך מאמין שהוא טוב סיפרתי לכם אני אספר לכם עוד פעם שנה אחת הייתי מורה הייתה לי תלמידה שיש לה בן אצלנו בישיבה היום היא אשת תקשורת אה לא אני אנטישמי >> אה >> שרבק אז אה אז היא הייתה תלמידה שישנה לתקשורת אני הייתי מורה לתקשורת למבט תורני על התקשורת שאני לא רציתי כל כך וזה יש הרבה מה לספר מהשנה הזאת מה שקדם לה מה שבא מאחריה אחרי שנה נפרדנו בשלום תועלת שני הצדדים כ אולי לצד השני זה היה נזק לפי דעתי אבל אז היה שני סמסטרים וחילקתי את זה לשניים. סמסטר אחד למדנו רק מה זה תקשורת יהודית. מה מה עושה תקשורת ליהודית? כיפה על הראש של המגיש שהוא עוסק רק בזוזות מקושטות. יהודהיקה מה מה זה תקשורת יהודית? וקבענו כמה קריטריונים ובסמסטר ב התלמידים כל אחד בחר סרט מהארכיון של בית הספר לתקשורת והביא את זה לכיתה וניתחנו ביחד את הסרט שהוא הביא כמעט אף סרט לא קיבל ציון עובר בכמעט אף קריטריון שהם קבעו, הם היו בהלם. לא בטוח שזה עזר הרבה, אבל אולי קצת, אבל הם א הם ראו זה לא פשוט. אז אני אתן לכם דוגמה לתקשורת שכאילו יהודית ובעצם היא הפוכה. הביאו שם סרט על חיילת, קודם כל חיילת וכבר משהו כזה שכל גדולי הדורות אמרו שצריך להיות חיילות. זה היה המשך מעמד הר סיני, המשך כל תורה שבעל פה, המשך כל אור אלוקי של רבותינו שעוסקים בחיילת. והיא עשתה איזה מעשה לא בסדר. נתנו לה שעתיים ביציאה כנהוג בצהל והיא יצאה הביתה וזה היה שבת שנכנסת מוקדם חורף והיא הגיעה לתחנה מרכזית וראתה שם אוטובוסים ודאי לא מגיעה הביתה עשתה חשבון שאולי אם מונית היא תגיע היא לוקחת מונית בלי לעסוק בשאלה אם מונית יהיה מותר לחזור מה מה תעשה מונית אבל היא רואה ממש את השקיעה בדרך זה כל זה מוסרד כן כל זה לסרט היא רואה ממש מהמונית יושבת במונית היא רואה עוד רגע שקיעה אז היא אומרת לה נהג מונית תעצור אני יורדת ורואים את היישוב שלה באזמרחק היא מורידה את הציוד ומתכוונת ללכת בדרך ליישוב עם כל הציוד אז יש שם כמובן דיונים עמוקים של מוקצה האם מותר אפשר לקחת או אסור אבל אף אחד לא עשה אותם היו דיונים של אה עירוב אבל אף אחד לא עשה אותם היו המון דיונים ודיים מעניינים שמה שאף אחד לא עשה מה הדיון היה שהנהג מונית שלא היה כיפה לראשו הוא מתחיל להתווכחתמה תלכי ברגל זה כבד זה כל מיני טענות ומענות והיא אומר אמרת לו לא זה שבת מה אני יכולה לעשות מה זה ו כאילו הוא טוב לב והיא נבך משעבדת לחוקים לא מתכוונים על הדת מפלצתיים ואז בסוף הוא אומר לה תגיד לי את בטוחה ש זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה ממך ש שבסיטואציה כזאת תשמרי שבת זה נראה לך סביר סוף התקבל על דעתה זה לא נראה סביר החזיר את הציוד ל מונית ונוסעים ורואים איך שהיא כבר מגיעה בחשכה ליישוב זה זה דיון זה תקשורת אוקונוע זה היה תקשורת היה בית ספר לקונוע לקונוע יהודי מאוד יהודי ואני הזנתי איתם בפקרטון עכשיו אתה יכול להגיד שהקולנוע לא בא להגיד שזה האידיאל הוא לא בא להציג אידיאלים אלא רק לעורר דיונים ובעצם רצו לעורר את כל שאלת המוקצא רצו לראות את כל שאלת האם חיילת זה טוב ורצו לשעורר את כל שאלת ה א עירובים נרוב תחומי, נרוב חצרות ורצו לעורר עוד כך וכך שאלות ו לא הביאו דעה זה כל הוא ניטרלי מבחינת טבעת הדעה ומה שההוא אמר שמעת חושבת שזה מה השם רוצה זה לעורר את השאלה מה השם רוצה מאיתנו מה השם אלוקח שמך זה העיקר אז אני אומר את זה כי עברתי מלדי זכות כאלה שאמרו שכאן זה רק לעורך שאלות ומה שהוא אמר זה גם לעורר שאלה לעורך דיון בלי מסקנה טוב בלי מסקנה זה כבר אז זה יהודי או לא יהודי או שזה רק דיון על היהדות אבל לפי דעתי זה עם מסכנה זה עם א כאילו שתבין מה יקר ומתפל תעסוק תפל טר מיצלס שהקדוש ברוך הוא ודאי לא עלה על דעתו כמו יש פה איזה זיק אידיאלי שקדוש ברוך הוא ודאי לא על דעתו שבחורה תלך לבד בחושך מסר טיסים באוטו אתם יודעים האוטו עם מנוע אז יש הרבה הצטות שמה תלוי בסלט אבל זה טק טק טק טקיק טק טיק זה כל רגע הצטה של זה כל הצטה היא בעצמה כבר נקראת שזה דואך מהר זה לא נקרא כמה שאלות יש פה שכחתי עוד שאלות כמה דאורייתאות עוברים בכל שנייה של נסיעה באותו ואם גם הנסת עובד אולי הוא היה גוי בכלל. טוב, יש פה המון המון המון שאלות שזה מציף, אבל כמובן שזה מסר שאומר לך אל תתעסק בתפל של היהדות, אלא בעיקר מה באמת הקדוש ברוך הוא רוצה. ואיך נדע מה הקדוש ברוך הוא רוצה? תקשיב, תקשיב לעצמך. תדע מה הקדוש ברוך הוא באמת רוצה ממך. מאיפה משה רבנו ידע התורה לדורות עולם? אז כל העמדה הזאת זה שבאמת יש פה השתחררות מדמות שנראה את התה לבדה. והשחרור הזה הוא צודק. הרב אומר פה פסולת. זה מילים חריפות. יתר החלקים אלה שלא מעוררים, שהם לא אליטה שמעוררת את האור הגדול אלא רק היא לעצמה עומדת. היא רק התה נתוקה. יתר חלקים נחשבים כמסולת שהם נפלטים חוצה. כלומר, יכול להיות שאתה אוכל אותם יחד. מה זה נפלטים חוצה? כל מזון שאנחנו אוכלים מיחוד זה שהוא שיריים של כל מיני שלוחי מנות של ג'נק פוד, נכון? זה זה ככה ככה אומרים בעברית את כל מה שמונח לכם עליו. אז אתה אוכל מזון שיש בו חלק איכותי שממנו חיים אבל לעולם אפילו המזון הכי טוב לעולם יש בו גם פסולת אתה לא יכול להפריד מרשע לאכול רק את הטוב זה דרך האכילה אתה אוכל זה יחד עם זה ומפריש את הפסולת כלומר הרב אומר נכון שאנחנו לוקחים את תירת העונש הפסולת שבה צריך להפריש אותה. על ידי מה מופרשת הפסולת כאן? באכילה יש מנגנונים טבעיים שלכל מערכת העיכול שמפרישה את הפסולת. מה עם מערכת העיכול פה? לימודי אמונה, לימודי פנימיות, לימודי טוב השם. אתה לוקח את זה עם יראת העונש, אבל אחרי זה אתה אומר רגע רגע רגע אבל כל מה שלא עורר בי אהבה עליונה וירת רוממות אז זה אני צריך לשים בצד ויכול להיות שאני אוכל עוד פעם אוכל כזה אדם הולך להפריש את פסולתו והוא לא נמנע אחר כך מאותו אוכל שחלק ממני הפסולת שהוא צריך להפריש זה חלק מהמגנון אבל הוא צריך צריך לדעת אני אוכל אוכל שחלק ממנו יהיה בסולת ויש אוכלים שחלק יותר גדול יהיה בסולת ויש מאכלים כאלה שהפסולת נשארת גם כשהיא צריכה להיות מופשת אז זה ודאי עוד יותר גרוע מילה שהכל מופרש רק כשחלק מהפסודת נשארת שהם נפלטים החוצה על ידי כוח השולל השכלי שהוא כדמות כוח הדוכה הטבעי כלומר כמו שבטבע בעולם של האכילה כל מערכת העיכול עוסקת בבירו בין הפסולת לאוכל והאוכל משמש את הגוף לאנרגיה של חיים וחיוניות והפסולת מופרשת כך כל הזמן בעבודת השם יש גם את יראת העונש עם הפסולת שבה ועבודה השכלית מבררת את החלק שהוא מציט את האהבה העליונה ואת הרוממות, את ירת הרוממות, ומפריש את מה שבעצם כשהוא לבדו נותן לנו דמות בלתי נסבלת, בלתי נסבלת והסור לסבול אותם ובדור שלנו זה מדרגה נצרכת כולם זה פשט זה א'ב זה לא שת אתה לא יכול דבר עם חילוני בלי שיהיה לך עמדה בשאלה בשאלה הזאת ואולי גם תשובות בפה למד של חיב להשים לכל שואל על שאלותם אבל לעצמי אני חייב לענות לעצמי אני חייב שיהיה לי בשלות אני אשאל את השאלות החילוני שמי שאל את השאלות ולכן אנחנו דור מה זה החילוני שבי הכפירה שנועדה לרומם אותנו מעל ירת התה לבדה ל תמונה אמיתית על טוב השם ולכן היא דוקרת כל הזמן ואומרת מה פתאום נראה את העונש איזה מין רעיון זה והרב נדמה לי יותר מכל כל חכם אחר אה מדגיש את העניין הזה מפני שזה סוד נשמת הדור הזה שהוא כבר זקוק לחבר את העירת התעליר העילה והוא לא יכול בלי זה הוא לא יכול לסבול את זה אף על פי שהעולם הוא גשר צר מאוד ויש סכנות גם בצד השני. צריך לזכור שיש גם סכנה בצד השני. והעיקר לא להתפחד כלל וללכת בדרך הישרה. גם אם היא צרה מאוד אבל היא מלאת ביטחון שהקדוש ברוך הוא לא יעזבנו. טוב ויושר יצרני כי כיויתיך יש קו. כי כיויתיך זה גם ללכת בקו ישר לא ליפול לעירת התעוקה ממקורה. ולא ליפול לאהבה מדומינת שאומרת הקדוש ברוך הוא ותרן ולא אכפת לו בכלל ולא הוא לא באמת רוצה את זה ויש קו טוב היושר יצרוני כי כיוך אני הולך בקו שהולך אליך ושם יש תמומות וישרות ששורים עלינו גם מהטעות הזאת וגם מהטעות ההפוכה עכשיו הדגשנו את הטעות הזאת ליבי ליביך