יראה המחיה את הנשמה | אל ה' ואל טובו - שיעור 7 | הרב יהושע שפירא

ולאורלימני >> אנחנו בגידות הראייה ערך יראה בסעיף ג' התחלנו והיינו באמצע המושג של יראת השם הוא מוסיף עוז וגבורה בנפשנפש האדם המבין אותה בטהרתה היא עושה את החיים מלאים עניין משאיפות גדולות. אז אמרנו שיש פה שני צדים. נעצור בצד הזה ונחזור על מה שדיברנו. אמרנו שעיקר עניין העירה שהיא גם מחברת בין יראת התה לעירה אילה שלכן שניהם נקראות באותו שם. זה העמידה של הקותם בפני הגודל. במבט הפשטני כשהקותן עומד בפני הגודל הוא מרגיש נמחץ ומוקטן. הוא מסתכל על הי יחס בין לבין והוא אומר אז אני אולי אפילו לא שווה כלום. ככל שהפער יותר גדול המסקנה הזאת יותר מתבקשת. ובאמת מול השם יתברך אין שום ערך לשום דבר. אז לכן הנטייה של האדם היא להיות חלוש ומדוכה בגלל העירה. עצם העירה של כותן מול גודל. ונוסיף לזה עוד דבר זה שה גודל בעולם הואנע בין שרירותי כלומר שהוא בכלל לא מתחשב בי. יש שיטפון וקר לי ואולי אפילו אני מסתכם ויכול להיות שיש גם כאלה שנשטפו בעיני בין החיים ולצערנו דברים כאלה קורים בשיתפונות לא אחת וגם עכשיו מחפשים נהדרים לא יודע כרגע אבל ראיתי איזה ידיעה לרגע שהשם ישמור את כולם כולם ושלום מה ו הגשם לא מתחשב בזה זה כוח שהוא בכלל לא רואה אותי עם קשיי ויש עוד יותר גרוע שיש כוח עצום שהוא נקדי איראן שבעזרת השם הלימוד את זה גם ל הפלטה הסופית של הרשעים שם ו א עוד כך וכך אומות של ציר הרשע ובחינה מסוימת אפילו 70 זאבים שמקיפים כבסה אחת אז אז הבריונים של השכונה נותנים לי דוגמה על איך בנוי העולם שאני מסכן ניזהר ומי שיש לו הרבה הרבה כוח אז הוא מוחץ אותי כיוון שהעולם מתנהל עם המון עוצמות ואני נשחק בתוך העוצמות האלה אז אני חווה שהעוצמה שוחקת אז אם אני עומד מול כוח אדיר אלוקי למעלה מכל גדר אז האוטומט מתרגם לי אז הוא לא רואה אותי ויותר מזה אפילו התכוון לרעתי עכשיו יש לזה על מה לחול יושי עונשים שכר ועונש בתורה אז לכן היראה נותה להיות מגמדת, מקטינה, מועכת. והרב אומר, מי שמביא נראה בטהרתה אז הוא מוסיף אוז וגבורה בנפש. כלומר, אם אדם שייך לעוצמה גדולה, אז אצל משייכות הזאת נותנת לו כוח. אדם גמר 20 שנה בחיל האוויר, היה מפקד טייסת, הוא לא רוצה כשהוא מתקבל עכשיו לעבודה להשתמש בזה, הוא מסתיר את זה. הייתי חייל בקבע הוא על אזרחי אולי היה איזה מכונאי 20 שנה טיפל ב אבל כיוון שבפנים הוא יודע שהוא היה טאס הוא מפקד טייסת והוא בא עם המון יכולות וכישרונות ו מסתכל על כולם מלמעלה אף על פי שהוא בעצמו בא לנו אבל הוא מרגיש את העוצמה הזאת שממנה הוא בא והרב כמה וכמה פעמים גם פה אנחנו אנחנו נראה את זה בהמשך. נדבר על גאוות אלוקים כלומר, האם אדם גאה באמונה שלו באלוקים? מה אני? מה? מה? מי יכול עליי? אני הקדוש ברוך הוא ברבודו ובעצמו ברא אותי. לשם אני שייך. יש מישהו יותר א עם גיבוי יותר גדול ממני? וכשזה לא מתגלה כך, סימן שהיראה היא לא בטרתה. כלומר, שהפרשנות של העמדה של הקותל מול הגודל היא משובשת. נכסבא שלו הוא אלוף העולם באגרוף. אז הוא מרגיש מאוך, הוא בא לגן, מישהו מתקרב, אומר, הסתבחת עם הנכד שלי, תראה איזה שרירים יש לי. למרות שיכול להיות שבגן הוא לא הכי חזק ויש כמה חבר'ה שיכולים ל אבל העוצמה הפנימית שיש לו ביחוד שמדי פעם סבא בא לקחת אותו מהגן וכולם רואים איזה הרדם ויש לו כאן את כל התגיעות של אלוף העולםשנה הזאת ואלוף העולם השנה הזאת אני לא יודע אם הולכים ככה לא הולכים ככה לא רשום לצורך הסיפור אז ה העמדה שלו היא מלאת עוצמה למרות שהוא כותן מול גודל. השאלה העיקרית זה האם הגודל הוא מאיר בי, מאיר עליי, אני חלק ממנו, או שהוא מנוכר עליי והוא נגדי. עכשיו, מה זה יראת שמיים בטרתה? העמדה של של האדם מול השם היא אומרת שבעצם הקדוש ברוך הוא נגדי והיראת העונש מספרת כשהיא לבדה אנחנו באמצע התה הנתוקה ממקורה שהוא ירעילה נכון אנחנו באמצע סוגריים העירת התע לבדה נתוקה ממקורה זה הוא נגדי הוא נותן לי עונש עכשיו מה זה עונש? להכניס את הרגליים לתוך האש. זה לחוש אחד מ-60. מה זה עונש? אל תנסו בבית. אז זה העונש הוא אדיר ככוחו של המעניש. לא ממש ככוחו. אבל ככל שיש לו יותר כוח אז העונש הוא יותר הוא חודק לא תמלם. הוא יודע כל טעות שלי הוא מחפש אותי אז יש פה גימוד ורפיון ידיים נוראים אבל אם שמים את המיקוד על השאלה הזאת אתה קטן והוא גדול אתה קטן לאין חקר והוא גדול לאין חקר הוא נגדך או בעדך כל הפער הזה זה בשביל שאתה תרגיש כמה שיותר אפס או כמו שסבא והילד הכי קטן הוא דווקא מריף עליו אהבה הרבה פעמים יותר מאשר על אחיו ודודיו הגדולים כי דווקא הקטן הוא מבטא איזה איזה חן ואיזה קשר שהוא ממוסס את שאלת הגודל. אמנם הקשר הזה נקרא אהבה ולא יראה. אבל ככל שיותר גדול אוהב יותר קטן אז כך האהבה מקבלת ממד עומק הרבה יותר משמעותי. ולכן כשמתרגמים נכון את העירה, כלומר קותן העומד בפני גודל, באופן שדווקא מגביר את האהבה, אלוקים יבקש את נרדף. השם שומר את גרים השם כל הרשימה שם זה רשימה של בעלי מומין נכון פוקח עיברים שנו איך >> לא לפני לפני >> בקורש פוגע השם זקף כפופים >> זכף כפופים או השם זכף כפופים אז מה השם עושה יש ש אם אתה מכניס ארבעה שלי אני דואג לארבעה שלך נכון אתה דואג לגר ולאטום ולאלמנה לאני ואני דואג לשלך בנך בדך עבדך ואמתך אז מי של הקדוש ברוך הוא אני והגתלמנה זה שלא דווקא מי שנמצא במצב יותר נמוך ודקה שכן ושפל רוח אשכון הקדוש ברוך הוא ד שוכן דווקא במי ששפל רוח מי שממעיט עצמו כי מי שמגדל את עצמו בעצם מנסה לשחק על את הגודל הקדוש ברוך אומר אתה מתבטח מה מה דווקא מי שמבין שגודל הוא לא משחק אז האהבה אליו והקשר אליוכות אליו הם עוד יותר עמוקים בעצם מי שלומד את עניין היראה בעורכו בסוף הוא נמשך אל יראה אפילו יותר מאשר אל אהבה. מרן הרב זצל היה מעיד על עצמו שהתשובה שהוא עושה זה שלאומת אהבת השם שיש לו אין לו מספיק יראת שמיים. זה היה הבכי שלו. כי אהבה היא טבעית. לכן אהבה אנחנו אומרים בכל לבבך בשני יצרך שגם היצר הרע הוא שותף למה כשאתה אוהב אתה נהנה אהבה גורמת הנאה לשני הצדים זה טיבה אי אפשר אחרת אין אהבה בלי תענוג יש דרגה מופלאה של אהבה בתענוגים אבל כל אהבה היא בתענוגים אין יראה עם יצר הרע. רע זה למעלה מהטבע הפשוט של האדם. לכן יראה היא ממד עומק נכסף. אבל מי שיש לו טוב טעם הוא רוצה יראה עוד יותר מהפ. אברהם אבינו בסוף העקדה אתה ידעתי כי יראה אלוקים אתה זה שאתה אוהב ואברהם אוהבי זה פשיטה זה מידתו של אברהם עכשיו אני רואה שיש מימד עומק נפלא כי יראה אלוקים אתה ולכן רוב רבותינו שמים את יראת הרוממות למעלה מהאהבה זה יותר עמוק וכשאדם מבין את היראה בטהרתה אז ממילא זה מוסיף אוז וגבורה שזה מידת העירה אבל בדרך כלל זה מידת העירה במובן שיש אוז וגבורה למי למי ירה או למתירה אדם הולך ברחוב פתאום אריה עדר אריות רודף אחריו יש שמה עוז וגבורה למי? המירים העדר אריות אבל זה שבורח יש חולשה שאין כדוגמתה ולרוב אדם במצב כזה הוא אוכל לא בורח הוא רק פשוט א נמסר מאליו להיות מאכל אין אין לו שום כוחות אין לו שום עוצמות אין לו אין לו כלום הוא נמוק ו שזה מוסיף במתירה אוז וגבורה זה רק שהיראה זה לא שהמירה הוא נגדי אלא שהמירה הוא גודל שאני קטן בבר עצום מולו ואני שייך אליו להיות שייך לגודל זה הרבה יותר עמוק מאשר לאהוב מישהו כערכי ובתנאי שיש שייכות ולכן ירת הרוממות צריכה את האהבה קודם שיהיה שייכות אבל מצד עצמה היא מנויה בדברי רבותינו עוד למעלה מאהבה זה יותר עמוק להיות שייך כל כולי למה שהוא למעלה מכל גדר שזה ממש ממש ההיפוך הגמור של חברותה כלפי שמיא כי באהבה זה כמו חברותה חברים כך כתוב כי חברתך ויש את בריתך בין איש לאשתו זה חברות אומר הפסוק לא החברות ש היום יש כאילו איזה מושג כזה מי שנשואה חברתך ואז יש איזה חברותה כלפי שמיה באהבה לבדה אבל יראה זה אתה נמס מול גודל עצום אבל שאתה מבין שהוא לא נגדך אלא הוא בעדך ואתה שייך אליו ולהיות שייך לגודל זה אף לנופל אז המושג של יראת שמיים הוא מוסיף או סגורה בנפש האדם המבין אותה בטהרתה היא עושה את החיים מלאים עניין ושאיפות גדולות בגלל שאני בא מאיזה גודל עצום אז יש לי תמיד לאן לשוף כי אני שייך לדרגות גבוה מעל גבוה גבוהים עליהם אני שייך ל מה שלמענו מכל גובה למעלה מכל גודל אז תמיד יש לי עניין תמיד יש לי לאן לגדול תמיד יש לי אופק נפלא וכשאני אפסיג אותו הוא יהיה לי עוד פעם אופק נפלא זה צד אחד צד השני הוא ממלא אותם ברוחניות נסגבה נסגבה זה עליונה שלא יורדת למטה המזכת את כשרונות הנפש באור אש קודש ואמרנו שאור אש קודש זה כמו שרבנו הרב ציודה תמיד היה אומר נועם עול מצוות יש אש איך מצרפים כלי באש אז זה שורף אבל יש אש שהיא רק שורפת ויש אש שכל הצירוף שלה הזיכוך כאן במשפט זה הכל אור. איך אתה מזדכך? ברוממות אש הרי יולה למעלה אם היא רוממת ברוממות שהאור האלוקי מאיר בך. זה מה שמצך. אתה מרגיש טעם של גן עדן עליון אז אתה אין טעם לכל ה עולם הזה. כשאדם שמח מאוד מאוד ביום תונתו וביום שמחת ליבו אז אם הוא כן יאכל ארוחת ערב למרות שהוא ישקיע בהכי הרבה מכל החיים כנראה אין עוד ארוחת ערב שהאדם משקיע יותר כסף מיום חתונתו מה חתונת בניו לא כל כך חשוב ואין יום שהכי פחות חשוב לו אם הוא אכל ארוחת ערב או לא מאשר היום הזה כאילו אדם הולך חתונתו כי יש שם אוכל טוב יכול להיות שהוא שהוא בחר אוכל טוב אבל מה זה את מי זה מעניין זה אור אש אתה מרגיש רוממות כזאת שאתה למעלה מזה זה מאיר לך כזה אור שזה שורף לך את כל הטעם בדרך ממילא לא כשרפה מחלה אלא כעליית האש לרוממות עליונה אז עד כאן זה בעצם התיאור תודה רבה התיאור של העירה כשמבינים אותה נכון אבל זה לא פשוט להבין אותה נכון יש פה מאבק עצום בנפש המאבק העצום הוא שהוא הנפש נותה להסביר את העירן לא בטערתה ולראות את העונש הרבה יותר דומיננטי ממה שהוא צריך להיות באמת. אז עכשיו הרב מדבר על זה ובסוף הוא יחזור ויזכור את המעגל ויחזור אל הבוננות הטהורה וידבר הרבה יותר קרוב אלינו. אמנם לפתאים היא מתייצבת כסמל של הבעלה הגורמת רפיון ויאוש וחסרון עונים. למה האדם נופל את רוב נפילותיו? בגלל הנפילה הקודמת. עבירה גוררת עבירה. בגלל שאחרי עבירה הוא אומר עכשיו אני לא שווה כלום הקדוש ברוך הוא מביט עליי וחוקר כליות בלב והוא ראה את העבירה שלי והוא יודע את כל תוקף חורתה וגם להעניש את כל אימת הדין ועומק העונש אז מה מה נשאר כששואלים חוטה מה עונשו אז גם החוכמה וגם הברה הכל כולם מה הספרה שלהם הדור הראשון שעולה זה ימות זה הספרה הראשונה הוא חטא הוא ניתק עצמו משורש החיים הוא כבר מת הרש שעים בחייהם נקראים מתים אז אני חטעתי אז אני מת ויש צד כזה לא לחינם זה הובה בגמרא חוטא מה שהוא ימות כי הוא ניתק עצמו מהחיים והרמחל אומר במסילת ישרים שזה זה הדין הפשוט הוא כזה שהיה צריך למות ומיד ובלי אפשרות לתיקון ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו >> אמן >> אז א זה הסמל של הבעלה אין דבר יותר מבין מזה כי כל מה שמביא אותי פה פה אז הוא מוביל אותי אבל א בזמן מסוים אחרי זה גמר בא הגוי רשע אומר לי אם לא תשתחווה בפסל אני אהרוג אותך אמר טוב זה חב כך וכך זמן אבל אחרי זה יהיה לי זכות עליונה אבל מה שהקדוש ברוך הוא מעניש אין קצ לשנותך ואין קץ לאורך ימיך אז בעלה זה הסמל של הבעלה הטופ של הבעלה ושל רפיון ויאוש גמרנו חטאתי אני הולך לכתוב כזה עונש ואני אבוד לגמרי אני אחד כמוני יכול לעמוד בעונש של הקדוש ברוך מי מי יכול לעמוד בזה? אף אחד לא יכול לעמוד בשעת הדין. חז"ל אומרים כל וחומר. עכשיו למדנו בפרשת ויחי שכשהוכיח וויגש ויגש שכשהוכיח יוסף את אחו אמר אני יוסף אז הם לא יכלו לדבר איתו. נבהלו מפניו. זאת אומרת אומר המדרש קל וחומר אם תוכחה של בשר ודם ככה תוכחה של הקדוש ברוך הוא ביום הדין מי יכול לעמוד זה הבעלה נבהלו מפניו ויש מי ש הציור של העירה הוא מלא מזה עכשיו הוא עדיין מאמין אז הוא השם הוא טוב טוב. איך זה יכול להסתדר עם זה שאתה תסבול כזה סבל? לא הכל אני מבין. מה שתסבול סבל זה אתה מבין. אז איך יכול להיות שהשם מותר זה? אני לא צריך לענות. אני לא הכל מבין. שהוא טוב. אני לא מבין אני מאמין. ואני יודע דבר אחד שאם אני לא יחזור על המנטרה הזאת שום טוב אז העונש בגיהנום יתגבר ב1000 מעלות בערך גם במעלות שיש כבר אני לא עומד מה יהיה אחרי זה אז אני גם ירה מאוד מהעונש אם אני לא אאמין בזה אבל גם אני אפילו כן מאמין קצת זה מה שראינו וייסורים ממרכים שעבוד של הכנאה שיריים מדורות אחרים אז אני מאמין אבל התמונה שאני רואה היא תמונת בעלה רפיון יאוש חסרונונים ועל זה אומר הרב הפתאים האלה וההבנה שלהם זאת ההשפעה היא רעה מאוד עוד אני רוצה רגע לעצור פה חלק מהאישיות שלנו אולי הדור שלכם יותר זח בעניין הזה מהדור שאני גדלתי בו הדורות בעניין הזה הולכים ומשתפרים אם כי זה יוצר בעיות חדשות אבל ה יראת שמיים שאוי לכם מיום הדין אוי לכם מיום התוכחה שזוכרת את אימת העונש ובגלל זה היא רצה לעבוד ב ב עמוק יצא משוגעת מטורפת כזאת קורים לבואים לא אוי ואבוי מה שיקרה בעלה כשעדרך עריות רודף אחריך אז או שאתה רץ הכי מהר שאתה יכול ואם זה יועיל או לא יועיל כל אחד לפי הריצה שלו וכנראה לעניין הזה כולנו רצים אותו דבר אין הפרש גדול בין החוסר יכולת שלי בריצה ליכולות הגבוהות של מי שרץ פה חיטו הרי בעיות זה לא הם לא רואים את זה או שאתה רץ הכי מהר או שאתה אין טעם לרוץ דרך אגב זה לא קשור למהירות הריצה שלך היא לא רלוונטית במקומ זה קשור לאמדה הנפשית אז יש בעלה אני רץ לעשות הכי הרבה וגם הפיסוסים שלי הטיפה גייבה אחרי שלמדתי תורה ונשמע והכל אבל אחרי זה בא הגיוה אז הכל לא שווה כלום מה שאמרת עכשיו המצאתי או שכתוב בספרים >> מה דברי >> לא שומע >> ישר דברי אמת אומר >> ישר דברי אמת זה כתוב בחסידות בעל שם טוב אומר את זה שם טוב שנה גאווה בתכלית זה המילים האחרונות שהוא אמר בחייו בעל שם טוב נפטר מן העולם מתוך אנחנו המילים אל תבואני רגל גאווה הוא שנה בתכלית הוא כותב עשית דבר נפלא בסוף באגי הכל לא שווה כלום האמאב שאתה כבר אומר שאני לא שווה כלום מה הסיכוי אבל אם זה מה שאתה מסיק השפעה רעה מאוד אחר אדם צריך להיזהר מאוד מאוד לא לטעות פה זה ודאי לא מה שהיה בעל שם התכוון שתרגיש רע ומיועש ומבוהל לא זאת הייתה כוונתו את התורות האלה הבעל שם טוב אמר עלריות עולם והוא רצה לעורר בהם את סינת הגיוה כהסיג קשה שמתנף את כל הטוב ברעל שלו ושלפי ערכם הם ראו באיזה גאולה שכל כך מתחד להם שאם יש גי ובסוף זה לא זה לא זה מעיקרה אבל זה תביעה מאוד עליונה אם אדם לוקח את התביעה הזאת כש שהוא לא ראוי אליה. אז זה השפעה רעמרות. רק אם אתה לומד הרבה הרבה שנים בשמחה אז אתה יכול להגיע לקצת לטום טוב טעם של זה. והמבחן האם אתה צריך ללמוד כאלה דברים או לא זה אם זה מרומם אותך בעבודת השם משמח אותך. איזה שמחה. שעוזרים לי להתאר מהגי שלי, מהזיוף הזה, מהקלקול הזה, שבמקום להיות דבוק באור האלוקי, אז אני חוזר רק להיות א עסוק בעצמי, השם ישמור, השם וזה מלא אותך אושר שעוד מישהו מסייע בידך לחדד את גודל התואבה, תואבת השם כל גבוה לב אתה מלא אושר מה מהחידוד הזה אז זה למי שצריך אבל אם על ידי זה אז אתה אומר אם אפילו המעשים הטובים שלי לשם שמיים אם אחרי זה היה הגאי והם לא שווים כלום אז עזוב עזוב בשמח גם להגיע עד לזה שלמדתי ולשם שמיים זה היה מאמץ כביר זה אני זוכר לזה פעם ב כל אחד ואחד לפו שורות נראה פעם בכמה ואם גם אחרי זה מודדים לי את הגיבוה ומעני אני יכול להימלט מגייבה למדתי בשם שמיים לשם שמיים ואני לא אחשיב את זה לכלום איך אני יכול אדם במדרג השני מה זה שר בכלל אז בעולם עבודתי לא תהיה שמה כלום. אז בשביל מה? וזה מה שהרב אומר שמה שזה הכפירה של עקבת דמשיכה. כלומר ההשפעה רעה מאוד זה הביא את כל הכפירה שהיראת שמיים הכשי את העיניים ואת הלבבות ולכשה תתפשט היא גורמת התכוממות על כלל עון מלכות שמיים. אתה לא רוצה את הכל. אז כופר בעיקר ממי מהצעירים שטעמו טעם חיים איתנים שמבקשים בצדק חיים בלא בעתה ופלצות כי מלא אומץ וביטחון גבורה כלומר הצברים הגיבורים של בניין הארץ מלא תושיה מלא כוחות מלא ביטחון עכשיו אתה אומר להם דברים של באתר לצ שומעים דברים שנראה את הש תגיד לי מה מה מה למה אתם מכניסים אתצורכם לאיזה מערכת יחסים לאיזה כללי משחק השתגעתם לגמרי מה אתם בא לי בדעתכם שמישהו רואה את העולם בס עשה בשביל שיהיה מישהו שיפחד ממנו פחד מוות וזה תכלית כל הבריאה מה אתה השתקעתם לגמרי וגם אם הוא לא שואל את השאלה באופן הזה כי אני מאמין אז אני הוא מטריס מה אתה מאוסף של ממושות מאוחות איזה מין מילים זה איזה מין התייחסות זה איזה מין דבר זה אתם חשוכים פרימיטיביים. עכשיו הוא לא אומר את זה כי הוא רק רוצה לעצבן אותנו. זה מה שהוא מרגיש. היראה נתפסה אצלו וגם אצל סביבתו באופן כזה שומר תגידם השתגעתם לגמרי. ואז הוא קר את כל הקבלת עול מלכות שמיים. אמנם הציור המפיל אוז איזו אמה הוא גם כן בכלל ישוב העולם וכשרו מוסוי. עכשיו אומר הרב זה לא חסר כל ערך אם זה היה כל חסר כל ערך ורק השפעה רעה מאוד ורק גורמת התכוממות אז מה היינו אומרים היינו מוצאים איסור מוחלט נראה את העונש אין דבר כזה זה טעות זה פגם באמונה יראת העונש ככה היינו גוזרים אבל לא התורה שבעל פה מלאה משלה צכר בעונש והיא לא מוציאה את זה למה אז הרב אומר לו יש יש מקום לעונש וכבר אמרנו יראת העונש זה דבר שכל הזמן מלווה אותם אי אפשר בלדיו מה הייתה הקונספט פציה עד שמחת תורה פד שאם נרדם בשמירה לא יהיה עונש נורא מקסימום שני חבלים זה אנחנו נרוץ ראה להם מה זה ולא צבו לעצמם איזה היום התחדה מאוד מאוד יראת העונש ה מהאויב אז הצבא העירני מראה את כל כוחו חד שחושב שהביתה הבעיה הייתה צבא קטן וחכם בהתחלה חשבתי כי כולם זמזמו את זה ובאמת לא היה שם מספיק חיילים זה ברור ואחרי זה ככל שניתחתי יותר זה לא הקונצפציה מה מה יותר צבע גדול וטיפש מה מה מה אז גדול וחכם ובגדול וחכם מה יותר חשוב החכם או הגדול משמחת תורה עד היום מה התגלה שמה יותר חשוב בצפון ובאיראן מה ש פעל יותר זה החכם ובדרום מה שפעל יותר זה הגדול. איפה היו הצלחות יותר א מופלאות? חכם מה? וכיוון שהחכם הוא עיקר, אז אם הוא קטן או גדול, אני לא בטוח כל כך שזה הפער. פה שמעתי בשם עופר ווינטר שהוא אומר שיקר הבעיה הייתה שהיה גדול מדי. במלחמה בדרום בעזה ולכן לא עשו את הדברים נחרץ חד ומתוחקם מספיק כי שמכו על המסה הוא מר צריך צבא עוד פעם קטן וחכם והמיץ ונחרץ הוא בעיקר אומר צריך קטן ומיץ ונחרץ לא צריך שלוש עוגדות אני לא אש צבא אני לא יודע, אבל אני יודע שהקונצפציה בעיקרה בעיניי זה שלא היה יראת העונש, זה היה צורך. ואם אדם לא פוחד כשהוא נוסע בכביש במהירויות א חוצא נתיבים, עובר לנתיב הנגדי, חוזר. פעם היה פה מישהו שהרופא אמר לו לצום שאסור לו לצום ביום כיפור רוצה יום כיפור שואל אותו נשמע צמתי הכל היה בסדר אמרתי לא עברת עבירה ביום הכיפורים ומה שאתה אומר הכל היה בסדר אתה מזכיר לי שהיה פה ילד שהגיע לגע וחצה את כביש גע במכוניות איךשהו לא פגעו בו אז אחרי זה הבלאגן באו להציל אותו אז הוא באה אאמא אז הוא אומר לו את רואה חציתי והכל היה בסדר כי אמא כל הזמן הזהירה אותי זה מסוכן אז אמרתי לו אתה עצמת והכל היה בסדר כמו ה אז רואה שלא בכל פעם אתה רואה את הנ עונש לפני העיניים זה לא אומר את גודל לסכנה. דרך אגב לחצות כביש מהיר זה סכנה גדולה מאוד. למה? אין לנו באינטואיציה את היכולת להבין באיזה מהירות יגיע אותו. האינטואיציה שלנו לא יודעת להגיד מספיק נכון כשאוטו נוסע במהירות אם נספיק לחצות או לא. אנחנו לא מצליחים לשאר את הזמן שיקח לנו לחצות מול הזמן שלוקח לאטולגיה. יש טעות די מובנת בעניין הזה. לכן כביש מהיר זה מסוכן מאוד. צריך אפילו אם נגיד יש צורך גדול בכוח נפש. בצד השני צריך מרווחי בטיחות בטיחות יותר גדולים מכרגיל כי אתה אתה לא יודע להעריך את זה. על כל פנים צריך יתירת העונש. אם הוא לבה אותנו כל הזמן. עם מה ששומר עלינו. אז אולם הציור המפילו אימה הוא גם כן בכלל יישוב העולם ואכרו המוסרי שראוי להפיל אימה. נראה לי שזה צריך להיות להפיל נכון יש מישהו פה עם הספר? לא חשוב מה כתוב >> ליפול >> ליפול? מפולמה פ >> איך ל פל >> אה בלי למפ למצ מישהו פה את ה שיחה של הרב תאו יש לך אז תגיד לנו אחרי זה משם נוסח שראוי ליפול אימה גם ליפול כותבים עם י לכאורה על הכושלים שבהמעלות המוסריות שכל חטאת לא תעצור באדם כלומר אנשים שהם נכשלים בזה שענייני המוסר מכשירים אותם לרדת מטה מטה אין הערה >> זה לא במוסר אביך הצילונים של המידת ראיה נראה לי הוא בנפרד >> אין שתהיהם טוב שראוי ליפול למה על הכושלים שבמעלות המוסריות שכל חטאת לא תעצור באדם מלבוא אל תאוות ליבם ואצל רש אצל רשעים כאלה החיזיון של פחדים שמצטייר על ידי מושג יראת השם הנורא המלא בעתה ופלצות הוא חיזיון של אמת. יש אנשים שבלי הפלצות הזאת הם לא ירגו. יש להם איזה הפקרות וחוסר גבולות שרק משהו מאוד תקיף יכול לעצור אותו. זה סוג של אנשים חסרי מעצורים, שום דבר לא עוצר אותם ורק עונש מטורף יכול לעצור אותם. אז הם באמת נזקקים לזה. ובאורות הקודש הרב אומר שפעם היו יותר כאלה. העולם הולך ומתעדן. פעם היו אנשים חסרי גבולות. לכן אתה רוצה שקיצצו ידיהם ורגליהם של מלכים והושיבו אותם עשו מעשים מאוד מאוד מלחיק לכת כי זה הרשעים בלי שום רסם. אז שם צריך את כל הפרצות מפני שבאמת ההנהגה האלוקית העידה שיקנו ונוקם לצריו יש רכיב כזה שיקנו ולוקב לצר למה לטובתם לטובתם לטובת הכל כי רק זה מה שיעצור אותם ואחרי שהם ייצרו אז ודאי שלעולם יהיה רווחה מרשעתם אבל גם להם יהיה גאולה מהליפוף של הרשע המשולח רסן שהם נתונים בו וחיזיון של תועלת גדול יש בזה גם כן שמכל מקום העירה מחלשת את הכוחות הרעות ומשיבה על ידי זה גם את הרעים שבבני אדם לדרכי יוש של אתם אומרים זה גם למענם זה לא רק שמעונת מהרישה להתפשט ומאחרים לסבול אלא זה למענם ש מחזיר אותם לדרכו ישר אבל זה הרישה הפלצות הזאת זה נועד לאנשים רשעים נוראים אבל הניגשים אל השם בתלמוד תורה ובקשת מעלות מוסריות שהם כמובן רחוקים מכל תואבה רעה. עכשיו אדם יכול להגיד לעצמו אבל תהובת השם כל גבוה לב ולהגיד שאני לא גבע לב אני לא עד כדי כך גבע לב אז אני מודה אז איך הרב אומר שזה הם כמובן רחוקים מכל טבר זה כנראה מתכוון למישהו אחר לא אליי לא נראה לי שזה הפשט אנחנו לא משולחי רס תובה רעה במובן הגס של המילה לא הדק של המילה במובן שאנשים שכל רצח ושחיטות ועושק ותאוות מופרעות לגמרי הם לא לא עוצרים אותם שום דבר הם עושים כל מה שעולה בדמיונם המטורף זה התואבה רעה כמו שהרב דיבר עליו קודם שכל חטאת לא תעצור באדם מלבוא לתאוות ליבם מזונה יש אנשים שלרצוח זה לא מנידף אף אף אף ולהתעלל באנשים ולייסר אותם זה לא מניד אף אף זה מורה בהם איזה צחוק זה הרשוים האלה, החמסניקים, הנצים, מה שראינו חסרי כל גבול. אז תעם צריך לתפוס עם יראת העונש החריפה. אבל מי שהוא בא ללמוד יש לו קשים אבל הוא רוצה הוא בקשת לא בעל מעלות מוסריות אלא בקשת מעלות מוסריות שהם כאן רחוקים מכל תיבה רעה מי שבוא לך עכשיו יגיד לך בוא נרצח איזה שלושה אנשים ברחוב מה ש בוא נשדוד בנק בוא נגנוב מצאתי דרך לגנוב הרבה כסף בוא בוא איתי מה זה משוגע כמובן חוקין מכל תואבה רעה במובן הגס של המילה ש נכון שככל שעולים במעלה יותר גדולה אז יותר רחוקים אבל מצד שני דווקא ככל שרחוקים מכל טובה רעה אז הנפש יודעת תמיד לתרגם גבעתה והפלצות באופן שמרומם ומחזק. אז הם צריכים להסכין ביראת השם. ציור שמרומם ומחיה את כל הכוחות הנפשיות. זה הציור שהם צריכים. באת להיות בחור ישיבה זה מה שאתה צריך. למה באת לפה? זה מאמץ, זה דורש, זה טובע. למה באת לפה? כי כאן התכנסו אנשים שמבקשים לעלות מעלה מעלה ומלות המוסר והקדושה והדבקות האלוקית. בשביל זה באנו לפה. יש לנו כשיים בדרך. כן, אבל זה אנחנו מבקש שיישב, אנחנו מבקש שי טוב, מבקש שנוסע, מבקש של רוממות. ויש לנו קשיים בדרך. אז הם צריכים להזכיל ביראת השם ציור שמרומם ומחיה את כל הכוחות הנפשיות שהגודל הוא מרומם אותנו. זה קצת מה שדיברנו בהתוועדות. שם כי אני קשה לי להוציא דברים מהפשט הפשט עדיין נראה לי הפשט אבל משטחק יש מקום אבל זה דוחק עצור שדחה כבר להוציא דברים די פשוטים אז שמרומם הוא מחי את כל הכוחות המשיעות וכמו שבארנו בסוף שהשם ניצ עליו עם כל העולמות כולם בשבילי נברא העולם הוא מלא כל הארץ כודו הוא מביט עליו וחודק תבלו לאיזה מקום למקום שבו הוא עובדו כראוי גם לזמן וגם למקום השם על זה זה מה שהשם מסתכל עם כל כודו על זה הוא מסתכל בשבילי נברא העולם זה החלק הזה רומם מומחה את כל הכוחות הנפשיות דרך אגב הזכרתי אני לא זוכר איפה אשתי ראתה לי בחלקי הויה הספר של המימרים של הרבי עם שיעורים שלנו אז אה יש שם מים הרלטו בשבט קודם כל כדאי לכם זה ההתכללות של תורת הרב בתורת הרבי זה המיימר הזה ממש א ממר יוצא דופן ש כולו מלא עונגומר שהראש השונה לאילן ראש השונה של ארץ ישראל זה ראש השונה לעונג ארץ ישראל לא פלא א כדי ללמוד את זה אבל אשתי רתה לי שיש בספר ההתוועדויות גם זה נראה לי שמוש שישי לא תוציא בספר ההתוועדויות התוועדות של הרבי שהמר היה בהתחלה ואחרי זה היה התוועדות הרבי המשיך לדבר מהעניין לא בתור מים בתור א שיחה כזאת של התוועדות ושמה הרבי מביא והנה השם ניצרץ קודו ו שזה העונג. אין לך עונג יותר גדול. זה ממש החשבון שלנו פה שהרבי אומר אדם קם בבוקר הוא עדיין טמא מה שינה של הלילה ולא יכול להגיד שמות הקדושים כי יש לו טומא אז הוא רק יכול להגיד מודה אני לפניך אז הוא אומר לפני השם אז הוא עוד עוד עוד לפני שהוא אומר מודה לפניך הוא עומד להגיד אז הוא אומר הנה אני עם כל הטומ שלי וכל הזה והשם ניצב אז הוא מביא כמה מקורות וגם את ה ממרה הזאת מתניה מא והנה השם ניצב עליו הוא מלא כל הארץ קודו הוא מביט עליו וחותר קלת הלב והוא גם אומר שאם אם עובדה הוא כראוי גם הכוונה היא שלראות את כל עבודתו הראויה אומר אדם כמה בבוקר הוא טמא יכול להגיד שם קדוש אחד וכבר הקדוש ברוך הוא עליו והוא מסתכל על זה איזה יש לך עונג יותר נפלא אומר זה כמו טו בשבט שזה ההתחלה של עולם חדש אבל עדיין לא ניתנו הפירות רק התחלה של הפירות החדשים אז הוא אומר ככה זה התחלה של היום אתה לא יכול להגיד פירות שם בשמיים אתה לא יכול להוציא אבל המודה אני שלפני שם שמיים וכבר הקדוש ברוך הוא ניצב עליו זה העונג הכי כמו הטעם של פירות של ארץ ישראל תראו שם כדאי לראות את זה אז צריכים להזכין ביראת השם ציור שמרומם ומחיה את כל הכוחות הנפשיות יראת הרוממות שיש עם אהבה ועדן פנימי ויתנג על השם ויתן לך משלות ליבך. למה הרב כותב כאן את הפסוק הזה? חוץ מזה שזה מקשר אותנו עוד יותר להתווידס הזאת של הרבי? מה הרב רוצה דווקא מהפסוק הזה? הוא לא מדבר על צדיקים, הוא מדבר על מי ש בקשת מעלות מוסריות. ולמה זה קשור לפסוק? משלות ליבך. עוד לא הגעת למדרגה הזאת, אבל מה זה משלות ליבך? להיות צדיק, עושה צדקות, להיות ישר, הולך לכוחות, להיות דבוק בהשם, כל כולך. זה זה משלך בשביל זה יהיה אתה יגיע ואמן כדי שיהיה להשתעב בגוף דמלכה מרוב עונג אז הוא התענג על השם דווקא מתוך שהוא תתנג על השם אז הוא יתן לך את משת ליבך ולא מתוך שתהיה מבואל ורבשיון ידי ובעתיים ופלצות אז הוא יתן לך משלות ליבך למי מגיע בברצות למי שאנחנו לא רוצים לתת לה משלת ליבו כי מה משלת ליבו רק רע כל היום אז לא נותנים לו להתענג על השם כי הוא ימד משת לבוא לרעה אנחנו אומרים משתבנו לטובה זה מה שאנחנו רוצים לטובה כמו שהוא יודע מה היא טובה אז תתענהג על השם יתן תן לך משתבך שנות לך בך לטובה אז הדרך היא להתענג על השם ומזה תקבל את שנות מביך זה פירוש הפסוק נראה לי על פי הרב כאן אשר כוחר ליבי ליבי ליבתך