ימי הדין כסיפור משפחתי | שבים אליך בכל לב- שיעור הכנה ליום כיפור | הרב אריה הנדלר

[מוזיקה] הקטע הזה שאנחנו עומדים ללמוד בזוהר א הוא קטע מאוד מאוד מאפיין של דבר שהזוהר אוהב מאוד לעשות אותו וזה לקחת סיפור שמופיע כסיפור בתורה ולקחת את הדמויות שמופיעות בסיפור ופשוט לאפיין אותם כמו משהו אחר וביתר פוקוס אז בסיפור שלנו יצחק זה לא יצחק רבקה זו לא רבקה יעקב זה לא יעקב ועשיו זה לא עשיו כל אחד יש לו את התפקיד שלו זה דבר מאוד מאוד מעניין מה שהזוהר עושה פה לקחת תבנית של סיפור שהוא בעצם סיפור מקראי לעשות בו שימוש כמודל לסיפור אחר אבל האמת היא שברגע שאתה קורא את זה בתור הסיפור האחר זה מאוד מאוד מגרה לחזור חזרה לסיפור המקראי ולקבל את התובנות בתוך הסיפור המקראי גם כן מכוח העניין הזה זאת אומרת זה זה איזהשהו משל שהולך לנמשל שהנמל שולח אותנו בחזרה למשל ובסופו של דבר כשאנחנו נסים את הלימוד הזה יהיה בידינו שכר של שני דברים גם שכר המשל וגם שכר הנמשל וזה מאוד מאוד מעניין התהליך הזה התהליך הזה חוזר הרבה פעמים בזוהר שהוא לוקח איזשהו סיפור ופשוט מלביש עליו איזשהו דיוון שהוא דיון אחר לגמרי אז בואו נצא לדרך אני מתנצל על כך שחצי מהסיפור כבר עברנו אבל דברים שהיו טובים לראש השנה הנוכחי יהיו טובים גם לראש השנה הבא אנחנו נמצאים בנקודת האמצע שביין ראש השנה ויום הכיפורים והסיפור הזה הוא סיפור שהולך מראש השנה ועד יום הכיפורים אז ככה שכוחם של הדברים יפה בחודש השביעי באחד לחודש פיקוד הדה זוהי מצווה לתקוע שופר בראש שנה ומדינה לעלמה זה יום דין והוקמו דכתיב ז אומרת יש לזה פסוק תקעו בחודש שופר בכסל ליום חגנו ואיתמר דהו יום דסר תקסב למדנו שזהו היום שהירח נכסה בו וקם למה בדינה זה כל העניין הזה של מידת הדין והעמדה של העולם בדין מתחבר לעניין הזה של הזמן שהירח מתכסה בו כביכול חושך החושך הזה זה זמן של דין בגין דהו מקטרג כיוון שהמתרגם חסי ואן על פתך ל מלכה המקטרג הוא חופה ומכסה ונועל את הפתח על המלך זה ממש ממש נשמע שהמלך שווי בעניין הזה של המקטרג תכף הזוהר יתמ על העניין הזה אתר דדין השריה למיד בדין על עלמה כביכול המקטרג לוקח את המלך מושיב אותו במקום ששם שורה הדין וכדי לטבוע דין על העולם והיא תימה שמה תשאל איך תייב לרשוי הוא מקטרג לחפה ו למית בדינה איך איך הקדוש ברוך הוא נתן לו את הכוח או את הרשות לעשות כזה מין דבר שלכאורה יש בו כאילו משהו מנוגד להנהגה האלוקית משהו שכביכול אולי הקדוש ברוך הוא הוא לא אוהב אותו אומר לא לא לא אלא ודאי ביד דו די מקטרג שוי קודש בריך הוא למית בדינה על כל עלמה הקדוש ברוך הוא נתן לו את הסמכות לעניין הזה זה לא ככה הוא לא עושה מה שמתחשק לו הוא קיבל את הסמכות הוא קיבל את הכוח לעשות ככה שיהיה יום דין ושב לי יום הידי והוא נתן לו יום ידוע למית בקמ כל דינ עלמה כדי לתבוע לפניו את כל הדינים של העולם קודש הבריך הוא אבילי ושב קמ זה הקדוש ברוך הוא עשה אותו והעמיד אותו לפניו זה לא איזשהוא זה לא איזשהו דבר רשות עצמאית למה למאב דחילו קודש בריך הו סלקה ושרי על כולה למה עשה הקדוש ברוך הוא את הדבר הזה של יום דין כדי שתהייה אימתו וירא של הקדוש ברוך הוא עולה ושורה על הכל ורז הדע וסוד הדבר והאלוקים עשה שיראו מלפניו זאת אומרת זו יוזמה של אלוקים זה בא ממנו הוא עשה שיראו מלפניו הוא עשה ככה וסידר ככה שיראו מלפניו מה הי עשה מה הוא עשה להי מקט רגה מה שהוא עשה כדי שיראו מלפניו הוא העמיד את אותו המקטרג ואד כן לקמי והוא תיקן אותו לפניו למב סיפה שינ עלכל כדי שיהיה חרב שנונה מונפת על כל העולם וכל ד בגין דלו מקודש בריך הוא כלה וכל זה כדי שיראו מלפני הקדוש ברוך הוא כולם אז זה נעשה זאת אומרת כל כל הכל ה עקרון הזה של יום דין וכל העיקרון הזה של של של מקטרג ולטבוע ולמנות את העבירות ואת המצוות כל הכל ה כל העסק הזה זה הכל האלוקים עשה שיראו מלפניו ש שיהיה יראה מפניו והקדוש ברוך הוא מעוניין בזה וזוהי הדרך שבה הוא בחר כדי שהתוכנית של ואלוקים עשה שיראו מלפניו תצא מן הכוח של הפועל ככה זה וד איהו סנטיר דתו חוב בני נשה ותו דינה ותפס בני נשה קטלון ואל קילון כל הקמה דנפיק מדינה זה מעניין מאוד שהזוהר מחליף כאן את המילה מקט רגה למילה סנטרה אנחנו יודעים שסטרה זה לא רק המקטרג אלא יש המוציא לפועל הסטירה הסנטר זה התליין בעצם בסופו של דבר והסנטר הזה הוא גם הקטגור כמו שכתוב בנגלה בגמרא אז כתוב שהוא הולך למטה מחטיא אותו מטעה אותו וזה ואחרי שהוא גומר לכתי אותו הוא עולה למעלה ומיד עולה ומקטרג ולא רק זה שהעולה מקטרג אלא שגם דינו נמסר בידו הוא גם זה שהורג אותו בסופו של דבר זוהי הדרך אז א דעכו של אותו סנטיר זה שהוא טובע את חובות בני אדם טובע את הדין תופס אנשים הורג אותם מלכה אותם כהוא כגם נדעו ממונה בית דין דלתתא בדיוק מלכות הדרה כן מלכות דרקיע מלכות דרקיע כן מלכות הדרה כמו שבעולם התחתון יש הקדוש שהבית משפט נותן את הסמכות בידו של המוציא לפועל והוא עושה את הדין אותו דבר תיב לרוד קרק בי דינה פלוני עבד כך פלוני עבד כך למת בעלי ודינה לכן אנחנו כבר מבינים מה זה ראש השנה אבל עוד אן לנו את עוד אן לנו את הטוויסט בעלילה אבל לעת אתה אנחנו מבינים מה העניין של ראש השנה וזה כאן הרגע שאני רוצה לספר א אתם צריכים להבין שפער הגילים ביני וביניכם הוא לא רק פער גילים אלא הוא גם פער של תפיסות עולם א כשהייתי אדם צעיר אז תפיסת עולם שהייתה שלטת בעולם הרוחני הדתי שלנו עודות ראש השנה הייתה תפיסה של יום דין מלא כמו שאומרים מלא על מלא מלא מלא וזה היה זה היה ממש א הה כאילו אני זוכר את עצמנו יושבים בתור בחורים א בשיחה של הרב זלזניק היה הוא היה רם בשעלבים מהתלמידים של רבי רזל מן מלצר והוא הוא נותן לנו שיחה ערב יום הכיפורים והוא ככה הוא דופק על הסטנדר עכשיו היה לו גם עיניים יוקדות עיניים שחורות גחלי אש והוא היה הוא היה אדם שחניה שיטת המוסר וזה והוא יושב הוא הגיע לאיזשהו לסיפור הזה שנדפס במחזורים על על זה שההוא שנפטר והיה לו כתם על המצח ואז ההוא ביקש שיבוא אליו בחלום שאמר לו שהכתם הזה זה היה איזשהו חטא שלא צליח חות אותו בקיצור אחרי שהוא גם סבר את הסיפור הזה הוא אמר אתם מבינים מה זה חטא זה חטא זה חטא זה חטא וכך במשך איזה 30 שניות 40 שניות זה הלך ככה עם דפיקות נוראיות על הסטנדר שחטא זה חטא זה חטא ואנחנו בחורים צעירים פשוט הורדנו את הראש על הסטנדר וזהו זה כאילו יש הרעשה כבדה מה שנקרא זה אפרופו מלחמת יום הכיפורים מדברים עכשיו זה היה הרעשה כבדה הוא גמר את השיחה ב 7 ע זמן שארוחת ערב איש לא קם מהמקום ללכת לארוחת ערב כאילו נותן לכם את האווירה איך שאנחנו נכנסנו לימי הרחמים והסליחות כן זה ככה זה היה חלק מהגישה ואפשר להגיד שמעבר לאיזשהו תהליך פנימי שאני ברמה האישית עשיתי עם עצמי אבל אפשר להגיד שהילדים שלי הבנים שלי השניים הגדולים קצת החזירו אותי בתשובה ושינו אותי קצת הביאו הביתה איזה משב רוח מרענן אני זוכר את הפעם הראשונה שנתקנו על זה וישבנו באיזה סעודת ראש השנה והאווירה היייתה באמת אווירה של סעודת ראש השנה ואז לאט לאט האווירה השתנתה לאווירת שבת עושים את זה ככה ובהמשך הזמירות והשירים וככה האווירה השתנתה קצת לאווירה של שבת זכור וא בהמשך עעם עוד איזה כוסית לחיים ועוד קצת ככה ופה ושם וברכות מפה ועד עד העולם האווירה השתנתה מאווירה של שבת זכור לאווירה של פורים זה כבר היה יותר מידי ממה שיכלתי לשאת אני זוכר את עצמי ושב ליד השולחן והחברה האלו מסביב ברוך השם ואני נותן אזה תמכה על השולחן ר נו ראש השנה יש שקט כזה ליד השולחן הגדול מסתכל על הקטן והקטן מסתכל על הגדול והיה נראה בהם שהם מלא רחמים עליי ואז הגדול עושה לי אבא מה קרה לך מה אתה בדינים ואני התפוצצתי אמרתי לו אני בדינים ריבונו של עולם בדינים יום דין יום דין ווא אוזניים שמעתם פעם זה בינונים רשעים צדיקים שמעתם פעם זה כאילו זה בזה בספרים שלכם זה כתוב או ש טוב בסדר אנחנו מצאנו בסוף אש דבר את הדרך אבל א אבל מה מה איזה שנים א בוא נגיד כך משהו כמו 25 שנה אחורה כן כן אבל לפני 25 שנה המהלך אם נשים לו כותרת גדולה המהלך של מלכויות לא היה כל כך היה יותר המהלך של יום דין יום דין על זה היה הפוקוס ו עד כדי כך שהיו במידה מסוימת צריכים להסתדר עם הממ הזאת שאומרת שהבינו נתחים ליום הכיפורים אז אם הם נתחים ליום הכיפורים זאת אומרת זה לא יום דין שלי אז קצת ככה וזה וכל מיני גירודים כאלו זה זה היה וירס על זה הסתובב התירס כן אז זוכר שאני קצת התחלתי להשתנות אז בשעלבים של אז היו עוברים לתת שנה טובה וזה היה ראש השנה שלך להיות בשבת ואני חוץ מכל הברכות אמרתי חג שמח ואני מרגיש שכל הזמן מסתכלים עליי הרמים שעמדו בשורה לידי כל פעם שמעו את החג שמח הזה זה היה להם כמו מכוות אש באוזן מסתכלים עליי ככה וזה בסוף אחד ניגש אליו וא אומר לי ככה ביידיש אומר לי וא ספר יונטף איזה מין חג אמרתי לו אתה טועה בדבר משנה זה היה קצת במגרש שלהם מה שנקרא תוהה בדבר משנה איזה דבר משנה אמרתי לו משנה מפורשת מסכת ראש השנה כתוב יום טוב של ראש השנה שלך להיות בשבת אומר רב צודק שראש השנה בדרך כלל זה בכסל ליום חגינו אבל אם זה חל להיות בשבת זה יום טוב של ראש השנה זה לשון משנה המשנה משתמש במילה יום טוב אז זה יום טוב שלך להיות ראש השנה חבל לכם שלא אמרתי לכם תבור את הזה לפני ראש השנה אה בסדר לא נורא לפעם הבאה יום טוב של ראש השנה הוא אומר זה לשון משנה המשנה אומרת שאם זכל להיות ב ברור ישמחו במלכותך שומרי שבת בוקור אני חוזר לכם על השיחות שנתתי בראש השנה זה לא בסדר נתקדם יום כיפור בקיצור בקיצור אז עד כאן יום דין יום דין למית בעל עלמה וזה וכבד כבד מאוד שימו לב בא יומה וסנטר אתתא ותו דינה על כל עובדו בני עלמה כל חד כפום אורחו וכפו מ דעבד הסנטר הזה בא וטובע דין על כל אחד מבני העולם לפי מה שעשה לפי מה לפי דרכו וסדין אטיין סעדין העדים קורות ביתו של אדם מעידים בו והדי על כל עובדי בני עלמה אבל הנה מגיע ועף על גב ואף על גב קודש בריך הוא רחים ללי דינה כמד אתמר כי אני השם אוהב משפט אף על פי שהקדוש ברוך הוא אוהב את הדין כמו שנאמר אני השם אוהב משפט נצח רחימו ד בנוי רחימו דדינא ניצח אהבתו את בניו לאהבתו את המשפט מה ובשעת סנטיר קם למית מילין ליו בשעה שהסנטר קם לטעון דברים עליהם פקיד למתק בשופר הוא נתן לנו הוראה שזה זמן עכשיו לתקוע בשופר בגין כדי להתר רחמי מיטת הלילה כדי לעורר רחמים מלמטה למעלה בהו שופר סלקו קלה באותו שופר עולה הקול הזה כלפי מעלה כדן כל טענות קטאין ההו מקטרג מתערבב כדי לערבב את השטן כל הטענות שהמקרן מתערבבות וזהו זה ונגמר וניצחה אהבתו לבניו את אהבתו לדין ווזה ממש ראיתי את המבט הזה בעיניים של הילדים שלי שמסתכלים אחד על השני כשצעקת להם ראש שנה ראיתי שכאילו מסתכלים ולא אמרו את זה בקול כאילו אחד אומר לשני מה אתה אומר ספר לו על התקיעות או שנשאיר אותו עם זה כאילו יש תקיעות א אז התורה שאלה חדשה השאלה החדשה איך אפשר כל שנה להתניע מחדש את הקטע של יום דין ויום דין וגולד יום דין ויום דין ויום דין עם המשחק מחור יודעים יש תקיעות וזהו זה הקדוש ברוך הוא מכיסא דין לכיסא רחמים אז כאילו זה בעיה זה בעיה יש פה איזה יש פה איזשהי מורכבות תראו מה עושה הזוהר עם המורכבות הזאת הסיפור סיפור גניבת הברכה של יעקב יצחק עשו רבקה יעקב ביום דראש השנה נפיק יצחק בלחודוי וקרי לעשו להתאמה תבשילין דכל אלמה כפום אור חוי דבי שתה ותכן עיניו מראות דנפק מנימן דשין יצא ממנו מי ש את פניהם של הבריות תפרש ושכל ארס דינה וקרי לשו אמר צוד לי ציד ועשה לי מתמים ואביא לי כלומר הדמות של יצחק אבינו זה הדמות של אני השם אוהב משפט קדוש ברוך הוא אוהב משפט אותה מציאות אלוקית שאוהבת את משפט והאלוקים עשה שיראו מלפניו הוא קורא לבנו כלומר הוא קורא לאותו אחד שהוא העמיד אותו כדי שתהייה יראתו על כל העולם ומי זה זה עשו שייצאו יצא החוצה ויצאו ציד במיילים אחרות שיביא את כל הטענות על כל בני העולם ויבוא ויקטר זהו הצ ד עכשיו אני עושה רגע פוז אנחנו לא יכולים לנתק את מה שקורה כאן מכל הגישה הכללית אודות יצחק ועשו יצחק זה מידת הדין כי כמו שאנחנו מכירים בסידור הספירות אז אברהם זה חסד יצחק זה גבורה וגבורה זה מידת הדין זה הצמצום ולא זו בלבד שזה מידת הדין והצמצום אלא כמו שכתוב ב ספרי חסידות אברהם הוליד את יצחק כלומר מידתו של אברהם שהיא מידת החסד והאפשרות והנתינה והיציאה כלפי חוץ ולהעניק יותר ויותר ויותר ויותר דורשת ומבקשת צמצום ואם אם נחזיר את זה לוויכוח שלנו כשאתה בא ואתה אומר על הכל תתה ות ות ותה והכל בסדר האבא שלי זה השופט אז אין בעיה כשאתה מכניס את זה לשם אתה מזמין עליך את מידת הדין כי מישהו שם יבוא ויגיד תגיד זה הבקר מה אתה חושב מה אתה חושב עד מתי אתה תבוא ואתה תגיד זה אבא שלי הדיין אם אבא שלך דן מה אתה חושב שמותר לך לעשות הכל אז זה בעיה זה מעורר בעיה ולכן מידת הדין שנולדה כתוצאה חסד הבלתי מוגבל של אברהם אבינו שמגיע בקיצוניות שלו עד לקליפה של ישמאל אשר בפשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם זה הקליפה של הניאוף שזה הקליפה של החסד מולידה מתוכה את הצורך להציב צמצום והצמצום הזה גם לא יש קליפה כי הצמצום הזה שהמידה שלו זה מאוד להציב גבולות ולחתוך ולסמן לסמן גדרות ולא לא זה אסור וכולי זה כשזה מופיע בהפרזה מאוד מאוד גדולה הוא אדום ארצו אדומה שמו אדום על איתני או מאכלו אדום על איתני מן האדומה אדום הזה זה דרכו של עשו רציחה כשזה מגיע העניין הזה של ה העמידה הזאת על על כו הדין וקו היושר כשזה מגיע לשם בקיצוניות גם לזה יש כליפה היחיד שאין לו קליפות בין האבות זה יעקב אבינו מיתתו שלמה ככה אומרים זה שלמות למה כי זה מתוכלל משתי מידות אחרות שקדמו לו אבל ברגע שאנחנו מדברים על מידה שהיא ימנית ו שמאלית אז אז זה זה בעצם זה בעצם מתבקש העניין הזה ולכל דבר לכל דבר שות אגב יש ב יש ב אפרופו ימנית ושמאלית יש בציבור החרדי יהודי יקר מאוד שמטפל בבני נוער נושרים חסיד בלז יהודי בשם שי הפינק א ו יש בינינו יש בינינו קשר נפגשנו כמה וכמה פעמים מדברים אדם מאוד אדם מאוד חריף מאוד מאוד שנון עם הבנה מאוד מעמיקה על בני אדם הוא אמר שמאל דוחה ימין מקרבת פשט כן ברור ימין זה צד ימין זה החסד אז זה מקרב שמאל זה מידת הדין זה דוכה ה אומר לא לא תעצור צריך לעצור הוא אומר יד ימין זה היד החזקה שלך יד שמאל זה היד המצוק מקת שלך הוא אומר כשאתה מקרב תקרב ביד ימין שזה יהיה מורגש שזה יהיה מדויק שזה יהיה חזק שזה יהיה מכוון שזה יהיה בשליטה או בכוונת מכוון וכשאתה מרחק תן לזה לקרות בצורה שלומיאלית ככה יד שמאל תשתמש כשאתה מרחק שזה לא יצליח לך לגמרי וזה כאילו דחפת אבל לא הצלחת לדחוף ורחק אבל לא בעצם הצלחת לרחק אז ככה זה כשאתה מקרב תקרב בימין וכשאתה דוחה תתך בשמאל ביד כהה זה יפה מאוד זה איזשהי אמירה מאוד מאוד יפה מבחינה חינוכית א על כל פנים חוזר אלינו אז יש לנו פה את יצחק הדמות הזאת של ואלוקים עשה שירו מלפניו ויש את מידת הדין זו שמוזמנים ולהביא מטעמים כאשר ההב ורבקה המבנה ממשיך ללכת הלאה ורבקה אמרה אל יעקב בנה רחימה דנפש בנה רחימה ופקידת לי היא קוראת לבנה האהוב אהוב נפשה ופקידת לי מצבה עליו להתרה איהו באינון מתאמים דילי היא אומרת לו בוא בוא בוא בוא בוא תכין אתה את המתאמים שלך גם לך יש מתמים ויעקב איתר מתתא הוא מתעורר מלמטה הוא מתלבש בצלותין ובוי מתלבש בבקשות ובתפילות והכל כל יעקב באו שופר דקסק ת יעקב לגבי הכל כל יעקב עולה למעלה לשמוע כל שופר זה כל שמתחנן והמבקש והמתכנן והאוהב והרחמים הכל נמצא בפנים יתקרב בידי והוא מתקרב אל מי אל יצחק הוא מתקרב ויגש לו ויאכל והוא מגיש לו והוא אוכל והקליל דה בדה האכילה האכילה כאילו יעקב מביא את המתאמים שלו והוא מאכיל וכשהוא מאכיל זה הוא אחראי על מה שיהיה בפנים עכשיו כאילו יש כאן שאלה מאוד מאוד גדולה כי צית בפיו אונקלוס מתרגם הרי מצידי ה ואכיל יצחק אוהב את עשו כי מצידו הוא היה אוכל הוא היה מאכיל אותו ברור מידת הדין מבוססת על כוחו של מקטרג זה מידת הדין זה זה כמו שלמדנו למעלה זה מעגל סגור כך זה צריך לפעול אבל אז קורה משהו שהוא חוץ לתוכנית פתאום בתוך כל המהלך הזה של הדין נכנס פתאום איזה דיבור אחר יעקב אבינו רבקה יש פה דיבור אחר רכמ הדנ שאהבה יש פה אהבה כיוון שהוא אכל התקל דה בדה הם נכללו אחד עם השני יעקב עם יצחק כיוון תכליל בעדי כיוון שהוא נכלל איתו ויו לו יין שמה מי שזוכר מתחת ללו יש טעם שהוא טעם קצת מכה כפולה זה תמיד מין מגינה כזאת וי ולא כזה מין כזה ככה מתרונן כזה ד יין ד מנטרה יין ד דודלי ברז דלמה דעתי הוא מביא לו את היין המשומר בענב מגיש לו לשתות כדין וירח את ריח בגדיו סלוטין סלקין ובוטן ויברכהו עכשיוו רק רגע אני רוצה רגע לעצור אני יש כאן עוד המשך אבל אבל יש כאן את העניין הזה שיצחק אומר לעשו צא השדה וצו ד לי ציד ושה לי כאשר אהבתי סלי מתמים כאשר אהבתי רבקה שומעת היא קוראת ליעקב אומרת לו לך אל הצאן וב לי שני גדי עיזים ועשה אותם מתמים לאביך כאשר אהב כאשר אהבתי כאשר אהב רגע יש כאן כמו איזה מין תחרות מי המאכיל מי המאכיל מאיפה מגיעה ההזנה רגע לפני שעשו הפך להיות כזה מין גבר שבגברים כזה מין מארגן כזה שבחמש דקות הוא מעמיד ארוחת צהרים לפני שהוא הפך להיות כזה ממי יצחק היה אוכל מהמטבח של מי הוא היה אוכל מסתבר של רבקה ורבקה מה זה זה חסד איך אומר אליזד ואעשה חסד עם אדוני אברהם ואיך הבחינה שלה בחינה במידת החסד רבקה זה חסדים רבקה כל הזמן עם יצחק היא זו שנותנת לו לאכול אבל אז מה קורה פתאום נכנס עשו לתמונה הרי מצידה ואכיל פתאום הכל דינן דינן דינין זה קשה זה דינים ופתאום רבקה ויעקב כאילו יוצאים מהתמונה הם נשארים שם בצד אם הייתי נותן עכשיו שיעור בחינוך או משהו כזה ולוקח את השיעור הזה למודל חינוכי הייתי אומר אינני יודע מתי הם חיבקו אחד את השני בפעם האחרונה לא יודע לא לא יודע מה הקשר מה מה היה ביניהם בין יצחק לבין יעקב הרי יצחק רוצה לתת את את הברכה הוא רוצה לתת בכלל עשו מה הוא חושב על יעקב מה המחשבות שלו שבגללם הוא שולל ממנו את הברכה מה הוא חושב אבל יש פה משהו אנחנו ברור שיש פה משהו אבל הזוהר בכלל מדבר על משהו אחר הוא אומר פתאום נכנסת פה מידת הרחמים ויעקב אבינו נכנס עם כל הכל כל שופר ויב אלו יים וישת כאשר אהב רבקה אומרת לו ליעקב אתה יודע לפני שהוא אכל מעשו הוא אכל אצלי וכשאני נתתי לו לאכול נתתי לו לאכול משהו אחר לך תביא לו את מה שאני נותנת לאכול זה הרגע שיעקב אבינו נכנס פנימה והוא מביא ויבלו יין וישת ואז מה קורה כדן וירח את ריח בגדיו צלון סלקין ובוטן ויברכהו נח רוגזה נח הכס וחדי ליבה ושמח הלב וכל היור רחמי והכל זה רחמים כיוון ד הוא תקלל ביעקב מה אפשר לעשות הוא תקלל ביעקב התכללות המידות הגבורה מוצאת את יעקב היא מוצאת כאילו את המנוח את את ה את הנחת זהו די כל אינון חילן תוקפן זינד וזמינים כל אלו המקטרגים שעמדו מסביב והיו מוכנים כדי לבוא פה ולעשות פה יום דין חזק כולם התבדו ולהשתחוות המן הם מתבדרים לכל עבר ולא נמצאים שם וישראל נפקין מדינה בחד ו בבחן איך נראה הפרצוף של יהודים שגומרים מוסף ככה בשעה 2 ש א משהו כזה יוצאים החוצה לרחוב כאילו לא עולם אחר כולם איך הם נראים איזה חיוכים וזה וכבר פתאום מתחילים לדבר במונחים שיהיה גמר חתימה טובה כתיבה וזה כבר מושמט זה כבר מתחיל להיות לקראת הגמר שיהיה שנה טובה וכולם רק כולם ברור ברור עברנו תקיעות מה אתה לא מבין עברנו תקיעות אם עברנו את התקיעות הכל הסתדר זהו הכל בסדר עד כדי כך שאני מתחיל לעלות שאלה למה צריך את יום כיפור אבל אנחנו תכף נדבר על זה בשביל זה באנו אבל אבל איזה איזה הרגשה זאת איזה הרגשה זאת ש אבל כולנו יודעים הרי שזה לא יחזיק עוד הרבה זמן מעמד עוד שתי דקות ויהי אח יצו יצא אי אי איי א אי אברוך ועשו בא מצידו יש לזה איזשהו המשך זה לא נגמר העלילה ויהי אך יצו יצא יעקב מת פני יצחק אביו ביום הדה בחדוה ובברכה נילין בחדוה ובברכות עליונות ועשיו אחיו בא מצידו מה הוא עושה תן טועני מובדי דלמה הוא טוען טענות מכל מעשה העולם ויז גם הוא מטעמים גם הוא מכין מתמים חדיד לישני למית טענות הוא מחדד את לשונו כדי לקטרג כדי ליטון טענות תקין סהדי מתקין עדים ויבה לאבי ויאמר שימו לב למשפט הבא יקום אבי יך כתוב הפסוק ויוכל מצד בנו בעבור תברכני נפשך למה הוא אומר לו יקום אבי מה הוא רצה שאבא שלו יכל בעמידה מה זה יקום אבי למה למה יש כאן יקום אביא תראו את הדיוק בזוהר יקום אבי אומר הזוהר יתער בדינו רגע רגע רגע לכו על המשל ועל הנמשל לכו על שניהם מה ראה עשו כשהוא נכנס והוא רואה את אבא שלו אחרי המפגש עם יעקב מה הוא רואה איך הוא רואה את אבא שלו אה שמח מה עוד בדיוק הוא רואה את האבא המאוד פטריארכלי שהוא מכיר הדינים הדינים הוא רואה אותו עם איזה מין חיוך כזה של יין המשומר בענ הבו והכל מתוק וואי יעקב זה היה פגישה וואו זה היה פשוט פגישה מחממת לב הוא במקום אחר יצחק במקום אחר אם אומרים שאברהם והאלוקים ניסא את אברהם הוא לקח אותו למידת הדין יעקב עכשיו לקח את יצחק למידת הרחמים הזיז אותו גם כן הוא במקום אחר מה כשעשו רואה את האבא שלו במצב כזה מבחינתו אבא במצב רע הוא במצב קשה וא אומר אבא תקום תקום [מוזיקה] אמה אני קום מה הבעייה הכל טוב מה אומר לו יתער בדינו דיברנו על יום דין דיברנו מה אלוקים עשה שירו מלפניו כל רעיונות הכל הכל הכל הכל נכון הכל נכון אבל יתער בדינו לעורר את הדינים ויאכל כמה עובדים בישי בכלל קשח בוא תאכל הדברים רעים שמצאתי בעולם איי ויחרד יצחק חרדה גדולה מאוד דעלי יכיל לא יכול להתפרש מכלל דיעקב דיו בחדוה הוא לא יכול לשכוח את יעקב שעורר את כל החדווה הזאת זה לא לא מצליח להתנתק ויאמר מאיפה עצה ציד בכמה צלותין ו בותין בכמה תפילות ובקשות הוא צד ציד ואוכל מכל בתר תבוא וברכו בום גם ברוך יהיה כי שמו עשו את דברי אביו ויצק צעקה דח מד צידו לא וכלום מה אני הלכתי וטרגי ועשיתי ו ו ו זה לא שווה שום דבר עד לבטר אמר להי אז הוא כאילו הברכה אחתי לך אבי ברכני גמני אבי אז בסוף הוא אומר לו הנה משמני הארץ יהיה מושבך מה אילין תקיפין באכלוס דשאר המן תשמע אני אני אגיד לך איפה אתה איפה השלטון שלך השלטון שלך זה על הגויים איתם תבוא חשבון קטרג תעשה מה שאתה רוצה ם יעקב תשיר בשבילי זה עסק שלי ודק השל מכולה ברור ברור וסתום עשו את יעקב למזל בטר לכת רגל התדיר ואז עשיו שונא את יעקב ללכת אחריו לקטרג עליו תמיד אוקיי הגענו ויעקב אזיל באינון יומין דבין ראש השנה ליום הכיפורים אריק לאשת זב מיני יעקב מבין שהקרב לא הוכרה אנחנו צריכים להבין מה פה לא הוכרע הכן כן הוכרה הרי כבר זהו הברכות הלכו אליו נח רוגזה הכל בסדר למה יעקב אבינו ממשיך ובמילים אחרות למה אחרי ההרגשה הנפלאה של ראש השנה אנחנו צריכים עוד עשרת ימי תשובה בוא נסגור את הדיל הסתדרנו לא יצאנו מזה בסדר אבא מה אתה בדינים יצאנו מזה טוב הכל הסתדר אבל יעקב ממשיך אריק ובתא שבי גר מ בתענית הוא חוזר בתשובה שם את עצמו בתענית דעתי זה צריך להיות עד עתי יום הכיפורים כדן יד ישראל דעשו בא ועמו 400 איש איי איי איי אי אי א אי יש סיבוב שני אנחנו תכ נצטרך לדבר על ההבדל בין סיבוב ראשון לסיבוב שני אבל יש סיבוב שני כולו מקת רג זמינין לקטרג אלון כל המקטרגים 400 איש כולם באים לקטרג וירא יעקב מאוד ויצר לו איי אי איי א אי עוד פעם לחץ ואז גבצו ו באוטי שוב הוא נכנס לתפילה בקשה ויאמר יעקב אלוקי אבי אברהם אלוקי אבי יצחק עד דנטיל איתה עד שהוא נוטל עיצה ואמר כי הכפרה פניו במנחה הולכת לפניי אומר אני יודע מה אני אעשה אני אכפרה אכפרה כי ביום הזה יכפר עליכם אני אכפרה פניו במנחה ההולכת לפניי לאן זה לוקח אותכם לדעתכם איך לעזזל התכוונת שזה יצא ככה שזה לוקח אותנו לעזזל לא אר אותנו לשעיר ש משתלח להז זל כן כי אמר מנחה רגע רגע ויקח מן הבא בידו מנחה וגומר איזים 2ש 20 גמלים ערה גמלים מניקות ובניהם גמלים כך וסטר דילי זה גמלים זה הענין שלו למה גמלים הוא נחש כמין גמל כן כן אני יודע אתם אומרים רגע רגע רגע האיש מתנתק לנו עד עכשיו הוא היה איתנו עכשיו הוא קיפל גלגלים תכף תכף נה תכף [מוזיקה] נה נחש כמין גמל שימו לב להמשך בשעת דפת סמא לאדם ארכיב על נחש כמין גמל הוא כאילו הרכיב על הנחש מין גמל וככה הוא פיטה אותו תנינן מן דך מגמל בכל מי מי שרואה גמל בחלומו מיתה נכנסה לה מלמעלה וש זיב מנה וכל אחד מה קורה כאן מה שקורה כאן זה ההבנה מה המקום של יום הכיפורים אני רוצה אני רוצה לקחת ולמר לומר את זה כך אני מיד אראה על מה אני מתבסס תכף נדבר על הגמל גם כן הפגישה השנייה של עשיו ויעקב היא פגישה שונה מהותית מהפגישה הראשונה הפגישה הראשונה נערכה בחסות ההורים אברהם ויצחק א סליחה יצחק ורבקה בחסות ההורים וכאילו הוויכוח בין יעקב ועשו הוא בעצם הוויכוח בין רבקה ויצחק זה האמת חמי פעם אמר לי שנפגשו פעם רבית שמא לוין ושר שפירה מהמזרחי נפגשו במסדרונות הכנסת ועוד פעם התנת איזשהו ויכוח בסוף בסוף מוש חיים שפירה אמר לאי שמיר לוין הוא אמר לו הרי שנינו יודעים שאנחנו לא מתווכחים מזרחי אוגודה אנחנו מתווכחים אלכסנדר אוגר זה מה שאנחנו מתווכחים איזה חסידות היא האוחזת בראש אלכסנדר אוגור זה הויכוח שאנו מוכחים מזרחי או אגודה ברור שלא הוויכוח של יעקב ועשו זה ויכוח של יצחק ורבקה זה בחסות ההורים ושם יעקב כאילו במטריה של אמא שלו נכנס לאבא שלו ובסופו של דבר מי שמנצח את המערכה הזאת זאת רבקה וכמו שהיא אומרת עליכ לילדך בני היא הולכת איתו רחוק עליי היו כולנה יעקב זוכר לה את זה היא הולכת איתו הרבה רבקה וזה יעקב יעקב מקבל את הברכה והכל זהו זה פעם ראשונה אבל אז מתרחש מפגש שני רבקה ויצחק כבר לא פה זה רק יעקב ועשו גם שניהם כבר אנשים בוגרים גם שניהם כל אחד בנה לעצמו ממלכה לפי האנין שלו יעקב עם הנשים והילדים כל ה כל כל הקהל הזה ועשו עם 400 איש האלו אני תמיד אומר אומר לבחורים שלי אומר להם תעשו את התמונה רגע ששני המחנות האלו לפני העיניים תגידו לי הבדל מידי שאתם רואים חזותי בין שני המחנות מחנה אחד מלא בנשים וילדים המחנה השני אין בו אף לא אישה אחת ואף לא ילד אחד ככה זה זאת המלחמה למותר לציין מי ינצח בסוף אבל זה כבר סיפור אחר קיצור הדבר הם נפגשים ואז מגיע עשו עשו עכשיו הוא לא סתם איזה ילד ששלחו אותו להביא להביא קצת אוכל עשו הוא אידיאולוג ועשו פוגש את יעקב והוא אומר לו כך כא לישנה הוא אומר לו תקשיב אתה הסתדרת הכל בסדר קיבלת ברכות וכולי ויברך אותו שם כאן ודע לו על הברכות קיבלת מה שרצית הכל בסדר אני שואל אותך עכשיו אומר לו עשו תגיד לי אפשר לחיות בלי דין ובלי דיין יש מציאות כזאת תגיד לי אתה אתה שגייס את את כל הפטנטים כדי לעקוף אותי תגיד לי אני מיותר אין לי מה להגיד אין לעיקרון הזה של עונש של איזשהו רצועה של מרדות שתלויה על יר אין לי אין לי מקום אין לי מילה לא צריך אותי זה טעות בכלל כל המלך הזה לא קיים תגיד לי אתה תגיד לי אתה חושב שאתה יכול לחיות חיים שלמים בלי למסור דין וחשבון על מה שאתה עושה תגיד לי אתה ו זה הרבה יותר קשה זה הרבה יותר ותר קשה זכיר לי בשנה הראשונה שפתחתי את הישיבה אז א הגיעו קבוצה של חבר'ה צעירים לא משנה הם עשו משהו שבמפה אמרתי לא לעשות אותו הזכרתי את הדבר הזה בשום פנים ואופן אפילו היה קרוך בזה איזשהו איזשהו איום אז א כשלקחתי את החבר'ה שהיו קשורים בעניין הזה אליי לחדר אמרתי לו מה מה המעשה אשר עשיתם אז אחד מה שהוא מצא עכשיו לנכון להגיד שזה לא פייר שיש בישיבה שטינקרים כי מישהו דיווח לי על זה שזה מה שקורה מישהו שזה לא מצחם בעיניו שזה מה שקורה אז זה לא פייר שיש בישיבה שטינקרים אמרתי לו תעזוב אתה עכשיו עניין של שטינקרים עזוב לא אמרו לי לא שום דבר לא כלום לא אני ביקשתי ממך לא לעשות את המעשה הזה ואתה הלכת ועשית תעמוד מול הראי ותגיד לעצמך אני הפרתי אמון שנתנו בי ככה תגיד הוא נורא כעס הבחור ה מאוד כעס שאלתי אותו מה אתה כועס כל כך מה זה שאתה שם את זה ככה אז איך אתה רוצה שאני אשים את זה הוא אומר הרב אנחנו ישיבה תיכונית אנחנו רגילים שמשחקים שוטרים וגנבים זה כזה כיף א תפס לא תפס כן תפס וזהו זה זה כל הבעייה אבל ברגע שהשאלה הופכת להיות לשאלה מוסרית ערכית וואי וואי וואי בעלינו כבד זה כבד למה ככה למה לבוא בבעייה מוסרית מה שעשו פה מפנה לכל אחד ואחד מאיתנו את השאלה מאוד מהותית עברת את ראש השנה הכל בסדר בטוחים שהשם עושה להם נס הכל בסדר אבל תגיד אין צורך להפעיל את הרצועה של מרדות כדי להניע אותך פעם בשנה לעמוד ולתת דין וחשבון לא צריך את זה בכלל זה הרגע שבו מתעורר הצורך לוח לו דורון אכפרה פניו במנחה הזוהר אומר גמל תכף נגיע לגמל אבל אנחנו ניקח רגע את השעיר המשתלח [מוזיקה] ולא יזבחו זבחיהם לשעירים אשר הם זובחים על פני השדה וכולי וכולי וכולי שמה ממש מלא דיבור שלם כאילו אומר הרמבן הקדוש ברוך הוא אומר קח ותתן דורון לפלוני עבדי כאילו תקשיב הוא יש לו טענות עליך לך תיתן לו דורון במלכות הדרה אני מבין עכשיו מלכות הדר קיה מה מה זה אומר מה זה אומר נתינת הדרון הזאת בעצם כשאני מסתכל על השעיר המשתלח אני לא סתם רואה שהנה קח שיהיה לך מה לאכול לא נעים לאכול כזה מין סעיר אחרי שהוא עבר את הטיפול של הצוק זה לא בדיוק המאכל הכי משובח והכי אסתטי לאכילה כן לא מתאים אתה שולח אותי להביא לו דורון כאילו כח שיהיה לך בתיאבון כן מסתכלים שמה למטה תאכל מה שאתה רוצה עצמות מתפזרות מה לא לא לא לא ככה לא ככה העומק ש שעיר המשתלח מתחיל לפני כן אנה השם חטאו אבו פשעו אמך ישראל זה כל כך חזק הווידוי הזה זה חזק חזק חזק מאוד זה כל כך עוצמתי מה המירה המירה היא ריבונו של עולם לא היינו בסדר ואנחנו מבינים את זה אנחנו לוקחים אחריות על זה אנחנו לא מנסים להתחכם לא מנסים להגל פינות אנחנו באים ואנחנו אומרים זה לא היה בסדר לא לנסות לגנוב לא שום דבר כלום וזה לא איזה מין פטנט שעכשיו בוא ניקח את השעיר ואיך הבבלים איזה מין גישה במחילה ארצית שרצה אחרי השעיר מרתת לו בשיערות ואומרת צא צא צא איזה כיף שלחנו אותו זהו אין יותר חטאים נגמרו כל החטאים ברור מה זאת אומרת השעיר הזה נבך צריך ללכת עם חטאים של משלם עד למדבר חתיכת טיול יש לו לא לא זה לא זה זה לא זה שילוח השעיר משמעו או הדרון משמעו הדרון לסרו של עשו כשרו של עשיו טוען טענה והטענה הזאת צריכה שתישמע יש לה מה לומר לטענה הזאת והטענה הזאת אומרת אי אפשר בלי תתחשב תעצור תעשה דין וחשבון אחר כך תבקש רחמים קש מחילה הו סליחה וכפרה בזכות האמיתיות שלך והרצינות שלך ורצינות הכוונות ברצינות המעשה שאתה עשית פה התכנסתי החפ רף עניו כן בזכות זה שאתה לקחת אחריות על המעשה שלך ואתה לא מנסה לעגל ואתה לא מנסה לברוח אלא אתה בא ואתה אומר חטאו אבו פשעו עמך בית ישראל כן זה הדבר אז הדבר האחרון שנשאר לנו בדקות האחרונות שנשארו לנו זה להסביר את הסיפורים הגמל אני לא אכנס לכל העניין אבל אני רק אכנס לאיזשהו ציטו מקטע אחר בזוהר שיכול לשפוך אור על העניין שלנו תסתכלו בקטע הבא של הזוהר הוא מתייחס לסיפור המפגש של רבקה עם יצחק היא רואה מי האיש על הזה כן רואה אותו בשדה והוא הוא אדוני הוא הוא אדוני אז היא נופלת מעל הגמל על הגמל הזה באמצע הקטע ממש באמצע הקטע הבא בזוהר תחזי הי גמל הינו רז דכתיב סוד הגמל ו גמולו ישלם לו גמל מרמז על סוגיית הגמול חכו לא נגמר גמול דינון חייבה זה הגמול לאותם הרשעים דכתיב אויי ל הרשר כי גמול ידיו יעשה לו וא אי הו גמל דקמ וזה אותו הגמל העומד לאחלה קולה ו לשצ הכולה כנראה זה מתייחס ליכולת הבסה של הגמל שהוא אחרי שהוא עובר זהו זה השטח נקי הוא אוכל ואוכל ואוכל ואוכל כאילו זה אני לא נכנס עכשיו אני רק אומר מה הגמ מה מה הגמל מסמל אצל הזוהר אצל הזוהר הגמל מסמל את סוגיית הגמול יש מקום להרחיב בדבר הזה אבל מסמל את הגמול גמול כשהוא שולח לו גמל והוא אומר לו את הפסוק אוי לרשע כי אוי לרשע ר כגמול ידיו יעשה לו אומר יעקב אבינו אני מבי ומסכים שאם אני לא בסדר אז מגיע לי מכות אני מבין את זה ברגע שעשו מקבל את הדרון הזה הוא אומר רגע אז הוא מסכים איתי על העיקרון אם הוא מסכים איתי על העיקרון אז נגמר הוויכוח הולך הולך עשיו לדרכו וברוך השם ויעקב נסה סוכותה ועם ישראל יוצאים מיום הכיפ פורים אחרי כל האשמנו בגדנו ואחרי כל העל חט שיש בהם המון אמירה לא הייתי בסדר ואני לוקח אחריות לא צריכים להגיד את זה הרבה זמן אני כל פעם אני ב שעלבים הרבה חבר'ה בני חוץ לארץ הם היו היו מביאים איתם אני אמרתי שהם מביאים את העבירות מחוץ לארץ כי הם הביאו מין חוברות כאלו שקוראים לזה חוברות וידוי והחברות האלו אם אתם חושבים ש דפים של הפירוש של הגרה זה זה משהו לא לא חוברות עסיסיות כאילו היה הרבה היה הרבה על מה להתוודות אתה רואה הוא נותן מכה ואז הוא בשפה של הטנקיסטים יורד למדו טווח וזהו עד שהוא גומר לקרוא את כל העבירות אני שאלתי פעם איזה אחד אחרי זה ראייתי שאלה יותר מדי קשה אז הפסקתי לשאול את השאלה הזאת השתדלתי לשאול את השאלה הז זא על עבירה שנוח לדבר עליה ולא שאלתי אותה על עבירה שלא נוח לדבר עליה אתם תשימו את זה גם על העבירה שלא נוח לדבר עליה אבל שאלתי אותו על העבירה שכן נוח לדבר עליה שזה לשון הרע זה עבירה שנוח לדבר עליה למה זה עבירה סטרילית זה לא מלוכלך אז א אמרתי לו תגיד לכי שחתנו לפניך בלשון הרע ודפיקה על החזה ואז אתה יורד למטה על מה אתה חושב בראש שלך אתה חושב בטח אתה רוצה להתוודות נכון אז אתה חושב בטח על כל הלשון הרע שדיברת יש לך חיים טובים שם למטה מדברים לשון הרע ביום כיפור מקבלים עזה עוד שכר אתה מתחיל להעביר את כל העבירות שעשית אתה עוד פעם עושה אותם בסרט מה זה הדבר הזה מה קרה לך השתבשת אתה שוב מדבר לשון הרע במחשבה מה זה הדבר הזה ואני גם מדמיין לעצמי שהוא תופס את עצמו באמצע הדיבור לשון הרע ואז הוא אומר לעצמו בעצם עוד פעם אני אומר עליו לשון הרע לא מקייה לו שיגידו עליו לשון הרע מתחיל יודע בינו לבין עצמו והוא מקשב והוא מתרץ והוא מתפתח עם העניין הזה כשהוא עולה למעלה אוהו זה כבר חטא שחתנו לפניך בלשון הרע זה כבר חתיכת חטא ש שראוי שראוי ראוי להתוודות עליו זה אני כבר לא מדבר על כל מיני עבירות אחרות שאני שואל מה אתה בדיוק חושב כשאתה אומר את העבירה הזאת אבל נניח לזה אנחנו לא לא נלחץ את העניין עד הסוף אצל חסידים ממש לא היו עושים ככה את חסידים היו אומרים אני יודע אז מה אומרים כן חסידים הכל חפיף כאילו הם לא לוקחים את החיים ברצינות בכלל זה לא נכון ממש לא נכון ממש לא נכון הם פשוט חושבים נכון כמו שאמר הקוצקר להגיד מהר תמנו בגדנו למה כי כש הסיס רואה שיש ביצה בקילומטר קדימה הוא מתחיל לדפוק את הסוסים כבר מעכשיו שכשיגיע לביצה הם יהיו בשיא המרוצה עוברים את הביצה אבל אם אתה לכבוד הביצה אתה אומר שוין זה עכשיו זה לעצור א לעצור ברור ביצה בבקשה אתה מוזמן להתפלש אבל יש לי חידושי הרים יש לי חידושי מזמין אתכם מזמין אתכם לפתוח חידושי הרים חידושי הרים על ערב יום כיפור הרבס לא היו אומרים תורה ביום כיפור עצמו ערב יום כיפור תורה שמתחילה אמן אני למי לי ושמה כותב החידושי הרים כן חטא לא חטא מה יש לו לקדוש ברוך הוא מזה הלו בזמן שהולך מונה עבירות יכול להיות עבד נוקב מרגליות לקצר בשמנו בגדנו ולהעריך בות אמלוך גרלט ווא איזה ישועה מה היינו עושים בלי החידושי ערים מה היינו עושים בלי החידוש הרים לקצר בשמנו מגנו להעריך בבית ימלוך מה היינו עושים בלעדיו ואחרי כל הסיפור אחרי כל הסיפור זה לא שולל את הע של לקיחת אחריות אבל לא צריכים להגיד לא הייתי בסדר חצי שעה אפשר להגיד לא הייתי בסדר חמש דקות זה מספיק להגיד ללא הייתי בסדר וזה זה לא אומר גודל הרצינות זה לא אומר גודל הרצינות כמה זמן ש לקח לך להגיד אתה לא הייתי בסדר לא הייתי בסדר לוקח על זה אחריות ואני אשתדל גם לתקן אני אעשה כל מאמץ לתקן וא מבקש ממך ריבונו של עולם שאל תבוא במשפט עמנו כי לא זדק לפניך כל חי מה אני יכול לעשות זה מה שאני יכול לעשות אני בן אדם וטעיתי אבל לקחת על זה אחריות ולא להגיד במ הכל טטה הכל הולך לטטה ויהיה בסדר וטה וטה האין וטה האר זה לא עובד זה לא נכון עכשיו דבר אחרון שנשאר לי להגיד אז למה קודם ראש שנה ואחרי זה יום כיפור קצת עושה צליל שקודם צריך לעשות יום כיפור ואחרי זה ראש השנה אבל יש לי תשובה על זה יש פה אלמנט חינוכי כדי שאדם יהיה מסוגל לעמוד באמת ובתמים לפני ריבונו של עולם ולהגיד אני לא הייתי בסדר ואני לוקח אחריות על זה הוא צריך לדעת שאהבתו של הקדוש ברוך הוא אליך מנצחת את אהבתו לדין אדם צריך לדעת את זה שאוהבים אותו שאוהבים אותו ורק ממקום מאוד עמוק של אהבה שנצח רחימו ד בנוי רחימו דדינא רק מנקודת האהבה הזאת האדם מסוגל לעמוד לפני בורא עולם ולפרוט את חטאיו ולעשות תיקון שאדם בוגר וללכת קדימה למה כי מאמינים בי מאמינים בי כבר אמרו לי שאני לגיוון של מלך מתי בראש השנה שמו אותי לצעוק יחי המלך בשורה הראשונה עמדתי יחד עם כולם וייתנו לך אני הייתי שם אני כבר נבחרתי למרות התיק האישי שלי כבר נבחרתי אתה בחרתנו אני יודע את הכל ועכשיו אחרי שאני יודע יש בי את העוז ואת העצומות הנפש ואת הבגרות הנפשית ואת היכולת הנפשית לעמוד לפניך ריבונו של עולם ולומר חטאתי אביתי פשתי גמר חתמה תורה