יהודה לא מתייאש | מי השילוח לפרשת ויגש | הרבנית נעמי שפירא | לנשים בלבד

[מוזיקה] טוב אנחנו פרשת ויגש ו פעם נלמד משהו מהשם משמואל שמשלוח סליחה משהו מאוד מיוחד אבל הבאתי כן יש לי וד בסדר מה השילוח זה הר מש בצה מרדכי יוסף מש בצה כן הוא היה תלמיד של ה א צדקת הצדיק רבי צדוק הכהן בדו ו מי שמאוד מאוד למד ולימד את האיש בצר זה היה רבי שלוי מקל כי היייתה התנגדות יש לו כמה דברים מאוד חריפים שהוא אומר הוא הוא הוא הלימוד זכות שלו על עם ישראל הוא מאוד מופלג על עם ישראל עלד ממים מאוד מדהימים מאוד אבל זה לא לא קל עיכול כל אומרת צריך ירות שמיים חזקה בשביל זה כי אחרת זה עשוי להצדיק חט כן אז כשהוא אומר ש גם אחותי הכי הכי חמור יושב בחיקו של השם יתברך ממש והוא לימד את זה א אז יש לו כמה מעיין לימדה איש בצה אני חושבת שנה שעברה או לפני שנתיים אני לא יצא לי שלימד לימדתי איש בצה באופן רציף אבל כשאכלתי הבאתי זה דווקא מהפשוטים שלו כאילו מהלא קשים לעיכול יפים על דינה יש יש לו כמה א אבל קודם קצת על הפשט כ אומרת פרשת ויגש היא פרשה מאוד א כאילו היא אמביוולנטית מצד אחד היא מרוממת כי כי כי היא הייתה התוודעות זה לזה א כן אני סף אחיכם עוד אביחי ו מצד שני יעקב יורד מצרימה ואנחנו יודעים שזה התחילה של ההתחלה של הגלות זה הנה מצימה א הגלות מתחילה אז לא כל כך שמח וגם בעצם הטוב עובר למצרים כאילו הוא נותן את טוב מצרים אנחנו אומרים טובה הארץ מאוד מאוד הכל טוב מצרים גם אברהם וגם יצחק ירדו למצרים יצחק רצה הוא נאצר בדרך זאת אומרת תופעה של רעב בארץ קנן הייתה תופעה מוכרת נוכחת שגרמה לעזיבת הארץ תקופה אבל חזרו אליה וכאן יש עצת השם עליונה שעם ישראל יורד מצרים ובאמת יש ספירה יש מניין יש הכל יש גם חזון כאילו השם מתגלה ליעקב בבאר שבע אומר לו אני ארד אני אלך גם עלו כן אז אז כאילו טוב ורע משמשים בערבוביה ובעיקר אנחנו אנחנו אוחזים במילים של יוסף כי למחייה שלך אני אלוקים כאילו לא אתם מכרתם אותי כינו יש שתי רמות של סיפור יש את הסיפור של מה שקרה ויש את הסיפור של ההשגחה האלוקית ולאורך כל ה כל הפרשיות אנחנו האחרונות אנחנו חוים את זה דבר נו על זה אבל הפרשיה הזאת היא מאוד מאוד חזקה הרב רב מימדיות של ה של העכשיו כאילו בכאן ועכשיו יוסף מתוודע לאחיו אבל כמו הוא חוסף איזשהו מסך מעלילה הרבה יותר עצומה של כל ההבטחה הברית בין הבתרים של ההבטחה האלוקית כל הסיפור הזה נפרס לנגד עינינו וזה מאוד מאוד אקטואלי כל הפרשיות האחרונות אקטואליות גם הפרשה הזאת מאוד אקטואלית מבחינתנו במובן הזה שאנחנו חיייבים לשת בתודעה שלנו שאם הפשט של ההיסטוריה יש גם דרש כאילו שבפשטות לחות את האובדן את רוח הגבורה את את המתחים אנחנו רואים תמונה מורכבת כן הרבה מאוד כאב צער וגם גאבה וגבורה גם זה נמצא והצלחות גם זה נמצא אולי גם תהיה מאוד עצומה כי חשפו מנהרות עצומות וזה רק צי קרחון אז כאילו ידענו ידענו ידענו אבל לא רצינו לדעת אז אז א אז זה זה מאוד מאוד מטלטל א ואנחנו צריכים לזכור את כל מחייה שלך אני אלוקים נו שבתוך עומק של צרות יש מתרקמת לגאולה מתרקם לו דבר השם ואולי עד רבה כשהכל היה שקט ורק היו טילים מדי פעם זה ה מפחיד עכשיו לפחות חושפים מה הם עשו כל השנים האלה שהיה לנו הרבה יותר נוח לצום את העיניים מלראות את זה אז כמה שהאמת היא כואבת היא לפחות נוכחת נחנו גם לא יודעים הכל בדיוק ואנחנו עדיין לא יודעים הכל אנחנו יודעים מעט מאוד א אולי לא להפיל את רוחה וכולי אבל א כן ו ובצפון ודאי ודאי יש מנהרות ומה כןכן כן כן וקיצור הסיפור של מנרות הוא סיפור שהוא כבר השנים נמצא ויש כל הזמן טענות שאן וכולי ו ואנחנו מול מול מציאות הרבה יותר מורכבת ממה שאנחנו רוצים שיא תהיה א ובתוך כל זה בתוך כל זה זה עצת השם העליונה כאילו מה מה יוסף אומר לכם יש סיפור אחד אני מודע לסיפור אחר את זכרות שבוע שעבר אמרנו אי איך מריצים את יוסף מהבור למלוך זה בלתי נדפס בס אדם לא הצליח לעבור מעבר כזה ב24 שעות ב1 שעות לך תדע כמה שעות זה היה מהרגע שקראו לו לרגע שפרעה אומר לו זהו אתה אתה משנ למלך בוא מרכבה הכל זה לא עובר בלי התודעה כי למכי שלך אני אלוקים שהיא תודעה שהיא צריכה להיות להמשיך להיות גם כשהוא בכלא גם כשהוא מנסה לצאת מהכלב ולא מצליח לו כדי שכשהוא ימלוך הוא ימלוך התודעות האלה התודעה של יוסף היא התודעה שמוליכה אותנו כל אומרת שבאמת יש כאן עצת השם עליונה יש כאן המון בלאגן ויש כאן עשת השם עליונה אנחנו צריכים פול בתוך הבלאגן אבל כל הזמן הראש שלנו צריך להיות אחוז בשליחות האלוקית בהשגחה האלוקית בטרמיני של הישועה שלנו ולקחת משם את העוצמה ואת הכוח ואת הבהירות ואת החוסן לכן שנייה ל לעמוד מול מה שקורה בכל יום כן אני תוהה איך לא איך מחזיקים את זה איך אמרו תייחס כי גם אם אחי יוסף הוא אומר למחיה הש לחני אל תריבו על זה לא אתם א מצד שני אנחנו יודעים שלאורך הדורות ממש משלמים על המכירה הזאת כמו ש הפיוט הזה שיש א על הרה צדיקים בגלל הערה אחים אבל אנחנו גם יודעים שאפילו על הגוים ש נגיד נבוך נצר ו שהם עשו לכאורה את דבר השם בגלל שהם עשו אותו בצורה מסויימת או יותר מדי או אז מגיע להם את הנשה אז כאילו אני טוה איפה זה השם שלך אותי וזה הדרך שבה אז היה צריך לקרוא אותו אני לא יודעת מה לבין זה שהם עשו משהו שלכאורה לא יעשה שהוא היה מאוד בעייתי אז איך אנחנו איך את זה נכון זה שאלות מאוד גדולות המדרש עוסק בזה פרשנים בזה כאילו א כמובן שיש לנו באופן הכי פשוט מחויבות מוסרית ואסור לנו עשות דברים שהם לא בסדר ויש על זה עונש וברמה יותר עמוקה אנחנו בני אדם ויש לנו מגבלות וכל הנישה היא בסופו של דבר לטובתנו לתועלתנו לתיקונו כן ולא הסתכלות של ילד בגן של מעצבן אותי וירביצו לי אלא באמת איך ה העובדה שאנחנו עומדים מול גבול ומול קושי תצמיח אותנו יש כאן מה היייתה מחשבת האחים שאנחנו יודעים שהיו עצומים וענקים מהם יצא עם ישראל איפה הם שגעו מה בדיוק התה השגי שלהם זא אומרות חשוב בשביל לתקן אותה זאת אומרת השאלה הזאת היא שאלה מאוד מאוד רחבה יש לה המון רבדי תשובה למקום של כאילו מח השלח אל תריבו כאילו אל תיקחו את זה בעצם אם אני שומעת את זה אל תקו זה למקום של אישי של וואי איך עשינו דבר כזה ואיך כאילו אחריות כאלו מצד הכן מצד לקחת אחריות על מה שעשיתם לא אני חושבת זה לא בטוח כןכן כן כן כן וזה עדיין לא מפייס אותם כי הרי בסוף ספר שמות כן עוד פעם נגשים זאת אומרת זה לא הוא הוא אומר את החלק שלו זה מצידו כאילו הוא לא זה הגדלות העצומה של יוסף שהוא לא בא ואומר להם כאילו מצד אחד הוא היה מאוד אכזרי מאוד נקמני מאוד לא נחמד כן אז כשהוא נפגש איתם הוא יכול להגיד כל מה שעשיתי לכם זה לא שום דבר ע מה שאתם עשיתם לי שסך הכל זה די נכון אבל הוא לא שם הוא אומר יש כאן איזשהו מהלך אלוקי ועכשיו אני עסוק במהלך האלוקי ואני רוצה למשוך אותכם להיות עסוקים במהלך האלוקי המהלך האלוקי זה שהשם שלח אותי למחייה לבית יעקב אני בעצם חלק מה התגלגלות של הנבואה כן בין הפטרים כן שהיא אומרת המראה שהוראה שהיא אומרת שאם ישראלת ישבו במצרים אני לא יודעת מה תמיד זה מסקרן מה הוא ידע כאילו אנחנו יודעים את כל הסיפור אבל תמיד זה מסקרן אם אברהם קיבל התגלות מה ידעה שרה אם אברהם קיבל מה ידע יסף אנחנו לא יודעים לגמרי אבל אבל מה שהוא מאוד יודע מהחלומות שלו זה שיש לו פה שליחות אלוקית והוא בעצם אומר להם לפי הבנתי אל תיכנסו כרגע לפרטים האלה יהיה להם את הזמן שלהם כמו ש אנחנו אומרים עכשיו אנחנו באיזשהי באיזשהו א משימה עליונה ואני יודע שהרעב יהיה כל כך קשה שאתם צריכים בשביל שעם ישראל ישרוד אתם צריכים לרדת למצרים וזה לא הסיפור של אברהם שירד וחזר יש כאן עם עם יותר גדול משפחה הרבה יותר גדולה וכנראה מציאות הרבה יותר קטסטרופלית שזה אנחנו רואים מה מסיפור ה התורה כן שמציאות הרעב היייתה מאוד קטסטרופלית וזה גם מתאים לאקלים ולמציאות הפיזית אנחנו עכשיו בתבת והשמש זורחת כן אז יש משהו שאנחנו אומרים טוב שלא יקפאו בחרמון ושלא יטבעו בבוץ של עזה השם יודע מה הוא עושה אבל בשנה רגילה היינו בוכים הרבה כאילו ה אומרים מה פה מה מה קורה פה כן אחמי חקים חנוקה אמר ש מצב לא טוב שין ןכ יש אזה בסדר נכון נכון נכון כן המכלול אנחנו לא יודעים כן נכון אז אז אז אנחנו מכירים את ה את המציאות האקלימית של ארץ כנען של ארץ ישראל והת המורכבות שבה וכאן היייתה המורכבות חריפה שזה היה צת השם העליונה ועכשיו השאלה מאוד מאוד חזקה היא איך אנחנו דים מול עצת השם העליונה מה אנחנו יכולים להגיד כ הכל זה עצת השם העליונה לא משנה מה אנחנו נעשה איפה אננו איפה אנחנו שם זה לא משנה מה אנחנו נעשה בסוף זה יהיה ככה או ככה ואנחנו פיונים וזה לא משנה זה לא נכון וזה לא נכון כי יכלה להיות צאת השם העליונה הזאת להתממש באופן שיוסף יורד מצרימה בצורה קצת יותר חביבה כן בסוף הצורה הייתה לא כן אז א אז זה נכון ש היה צריך להגיע למצרים אבל אולי הוא היה יכול להגיע אחרת כן וגם אולי אנחנו היינו יכולים להתאמת עם עם מציאויות מסויימות בצורה אחרת ולא בצורה הזאת גם לטוב וגם לרע כילו שני צדדים גם שזכינו גם שנפלנו א ובאופן קצת יותר עמוק לפי מה שהר מחל מספר מלמד אז יש הנהגה של שכר ועונש שהי הנהגה שאנחנו רואים אותה כ הנהגה הנהגת חוץ ויש הנהגת הייחודים שהיא בעצם להסביר שכל גם כל שכר ועונש הוא איזשהו מפגש נגיד את זה בשפה פשוטה הוא איזשהי הזדמנות לתיקון וכמו שאנחנו רואים לפעמים עונש הוא הזדמנות הרבה יותר מוצלחת לתיקון מהצלחה כו לפעמים שהשם נותן לאדם הצלחה זה גורם לו לבעיטה השם נותן לאדם חוסר הצלחה זה גורם לו להתעשת לצמיחה וככה אנחנו רואים מבעלי פנימיות התורה יש סיפור על רבי שמעון בר יוחאי ששולח את אלעזר בנו לקבל ברכות מתנאים והם נותנים לו בעצם קללות תכניס ולא תצא תוציא ולא תכניס אחרב ביתך הגשה שחיבר משתמש בחלק זה ניהיה ש והוא בא וומר לו הם קללו אותי הם לא ברחו א אמ לא לא הם ברכו אותך זאת אומרת יש שתי רבדי ממציאות אנחנו רואים אותה כאנשים שחוו לא מעט דברים בחיים אנחנו יכולים לפעמים להבחן שדבר שהיה נראה לנו מאוד מאוד קשה הביא איתו ברכה דבר שהיה נראה לנו מאוד טוב לא הביא את הברכה אנחנו עדיין מתפללים לטוב הנגלה והנראה ודיברנו על זה בשיעורים כאילו על הניסיון שיש לנו כשאנחנו מקבלים טובה קטונתי מכל החסדים מכל האמת זה ניסיון יש ניסיון ברעה יש ניסיון בטובה בשני הניסיונות האלה אנחנו מחפשים את דבר השם ו והמציאות שלנו כיום היומיומית שלנו היא כל הזמן בטלטלה במתח שבין הפנייה לאלוקים וקבלת דבריו ובין לקיחת האחריות ועשיה עשיה במידה המערבית שאנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו יכולים כל הזמן כל הזמן התנועות האלה הם בדיאלוג ביניהם אלאם כן אדם מקבל רוח נבואית אז הוא יודע מה לעשות כי השם מדריך אותו וגם אז זה לא כל כך פשוט כי הוא צריך לבטל את המחשבות שלו וזה לא תמיד פשוט לעשות את הדבר הזה אבל אנחנו שאנחנו לא מקבלים רוח נבואית בדרגת אז אנחנו צריכים לחפש אותה וכמובן שזה יהיה חלקי א אולי זה מתקשר למה שרציתי לפתוח איתו שכל כל השם של הפרשה זה ויגש כל תחילת הפרשה זה נאום יהודה כן אבל זה זה נאום מאוד בעייתי מאוד מוקשה מאוד לא מובן בסוף לא היה לי יודע שום דבר מה להג גיד יוסף צדק אין מה להגיד זהו זה זה גמרנו ו ובכל הנאום שלו הוא לא מחדש שום דבר ועדיין הוא מספר את גלגול הדברים כמו שהוא חושב לספר את גלגול הדברים זה לא איזשהו סיפור מדויק או יבש כן השם אבי נמצא 13 פעמים והנער ו וא אבל אבל הפתיחה היא מאוד מאוד כאילו לא מובנת מה זה ויגש ויאמר ולמה אליו אנחנו יודעים בדיוק למי לא היה כתוב אפשר לכתוב ויאמר יהודה בי אדוני אז על ויגש אליו יהודה יש ריבוי ריבוי ריבוי פרשנויות שהגשת היא בדרך כלל תנועה מאוד מאוד חזקה אז יש מדרשים שהייתה שמה מלחמה יש מדרשים שהיה שם דיבור יש כאילו ריבוד גדול של המילה הזאת א והמה השילוח א בעצם א כאילו מה שלוח עוד בחסידות כאילו א מסבירים את ההגשה הזאת כ איזשהיא תנועת התכוננות מאוד מאוד חזקה ללב עכשיו ללב של מי אליו למי זה יהודה השם הוא עצמו יש כאן כמה שחקנים במערכת שהם יכולים להשתקפות זה של זה בחסידות כאילו גם מה השילוח גם צפת אמת א אני חושבת שזה מהזוהר כן יש ציתות בעצם יהודה מדבר אל השם דרך יוסף או באופן אחר יוסף הוא הנקודה הנשמתית הפנימית הוא הוא שם קוד כן כמובן דמות אבל ברמה יותר עמוקה כן יש שתי שיטות מרכזיות אז מצד שני יוסף הוא צדיק הוא נזיר חב אז שפת אמת עוד הולך בכיוון שיוסף הוא הפנימי ויהודה הוא החיצוני אבל יש הפוכים כי מצד שני את יהודה הוא שלח להורות גושנה אז כאילו יש בו צד אז אז א בדברי הרב הספד מירושלים זה נראה שיוסף הוא הפועל בחוץ יהודה הוא הפועל בפנים כן אבל אבל יש הרבה מאוד צורות לראות אז אבל בפרשנות החסידית של של של השפת אמת פה אנחנו לא לא נעסוק בזה בני שלוח הוא סוג אחר ואני לא יודעת כי לא למדתי מספיק מהשלוש יוסף הוא נזיר אחב הוא הנקודה הפנימית וההתבודדות כאילו בעצם כל מה שדיברנו נאום יהודה זה סיפור של התוודעות פנימית כשאנחנו נמצאים בבלוק במיצר אין לנו מושג איך יוצאים משם אז אנ אנחנו אומרים לעצמנו רגע רגע רגע מה היה פה אנחנו מנסים לבקוע פנימה אל הנשמה השם לאן אתה לוקח אותנו מה קורה פה איפה ידך איפה אתה אז אנחנו מספרים את הסיפור עוד פעם ועוד פעם פנימה ופנימה זה כמו אבניה של סיפור כאילו כמו איזה משהו טיפולי כזה ש של אבניה של המרתי לא י הסיפור פנימי זה חלק מ הבניה מחדש כאלו איבוד של להגיד מה קורה כן אז נכון שהשפה המודרנית הפסיכולוגית לקחת את זה לכיוון הזה נכון מכ לכיוון רוחני של כן כן כן שזה שזה כאילו אסטרטגית במה אבל ואם נשים לב מבחינת הלשון כנראה יהודה מאוד מאוד שמע את יוסף אומר אבי ואומר נער ואומר אחי והוא כל הזמן שוזר את זה כאילו הסיפור זה ה סיפור עומק איפה אבא איפה בנימין איפה יוסף כי לכאורה שהשאלה מה הסיפור המשפחתי היא לחלוטין לא רלוונטית לא היה צריך בכלל לשים אותו לולי שיוסף שם אותו מההתחלה ולזה יהודה שם לב בכל אופן אני רוצה שנקרא את את מ השלוח הדף א ונראה כמה נספיק אפשר ויגש אלב יהודה הנה זה הכוח נתן השם יתברך בשבט יהודה שאנו מייאש עצמו לעולם אף כי יראה שיעבור עליו מה כי באמת הוא נתקל בסיטואציה הכי מיאש ש יכולה להיות הוא כבר הרב את שני בניו הם לא עשו כלום אבל העלילה היא הכי סגורה ומדומים שיכולה להיות הוא לא יכול להרשות לעצמו שדבר כזה יקרה ואין מוצא כאילו מלחמה יש כל מיני אפשרויות אבל כל מוצא שהוא מחפש הוא נוראי והוא השם ם השם הוא היה יכול אולי להציל את יוסף אז הוא כי הרי האחים הקשיבו לו הוא יכל לגמרי אולי להפוך את דעתם הוא א הוא התנהג כמו בכור כן ודחף את יעקב ו כל משהו שהוא יעשה הוא נוראי וזה אצלו וגם הוא בעצמו אמר דברים לא פשוטים כן אבל הכוח של יהודה וא שהוא לא מייאש את עצמו שגם כשהוא נכנס למקומות הכי אין כניסה הוא עדיין יש לו כוח של אמונה גדול של חוסר יאוש של תקווה והנה במרשה הקודמת אמר הננו עבדים לאדוני והיה נרא שהתחיל לאש את עצמו והיה נחשב בעיניו כשגיאה מה שהתחייב את עצמו לאביו בשני עולמות על בנימין זה מדרש ובזאת הפרשה התחזק עצמו מאוד לפני השם יתברך עכשיו הוא מדבר על זה ויג שליו מכורה ל הקדוש ברוך הוא שאף שעשיתי שלא כעוגן מכל מקום יש יכולת ביד השם יתברך להושיע לי וזה ויגש אליו יהודה אליו היינו במעמקי ליבו של יוסף עד שהיה מוכרח להתוודע אליהם כי הוא לדעתי הוא בעצם מתיחס לפר בן מה שמס בפרשה הקודמת שהוא אומר כולנו עבדים לפרעה ופתאום פה הוא אומר אני שם במקומו שזה כן זה מה ש אומר שכאילו האמירה בס התה יאוש אנחנו עבדים כלנו עבדים וזה כן הוא בעצם לא מספק הוא הוא יוסף אומר זה קשור לתשובה של יוסף יוסף אומר לא מה פתאום אני לא אקח את כולם לעבדים אז הוא מבין שאיין מוצא ואז הוא בעצם נהייה כנה כי הרי בסוף מה הוא אומר אני רבתי אותו אני לא יכול עכשיו לכאורה מה אכפת ליוסף מה אתה יכול אתה לא יכול אבל בעצם בפנים הוא מקלף את כל הסיפור הזה הוא אומר אני רבתי אותו אז בבקשה קח אותי כי אני לא יכול לעמוד בצער הזה אני ערבתי אותו והוא סבל מספיק הוא לא יעמוד בזה קח אותי זה ה ומ מקום הזה עכשיו הוא יכול לעשות את זה כמ מכך הו ממכה וכמו שהוא מבין זה לא כזה עובד הוא יכול לעשות את זה מעומק הלב זה כמו קצת כאילו מג כלות הכית שזה מס כאילו פשוט להיות בקנות הכי בות הכי גדולה תרגש כן ועכשיו הוא אומר יש כאן שני סיפורים אחד זה הסיפור החיצוני יוסף כל הבלאגן הזה השני זה הסיפור הפנימי לגשת מול השם כי הסיפור שלנו הוא גם סיפור כי אדם עובד השם שהנה השם תפס אותנו יאללה כלו הבנו כשלנו ואז מול יוסף זה זה פנימי כי בלי מהלך פנימי יש מגבלה לעשות מהמהלך חיצוני כ אם אתה רוצה לפגוש את הפנים של יוסף אתה צריך לפגוש את הפנים של עצמך זה התהליך שאסתר עושה כי היא אומרת כאשר עבדתי עבדתי למרדכי שזה התהליך הפנימי שלה חשש שלא אומרת את זהה כאילו זה סיפור קצת אחר אבל במובן הזה זאת אומרת אתה צריך נכון כון הו בובה וזה גם הסיפור שלנו בסוף חמס לבובה ש לות את ההשוואה הזא כ כן עד שלא נעבור את התהליך הפנימי הזה שבין שחמאס הם באמת בובה כן אבל יחד עם זה צריך להילחם איתם אז זה זה סיפור מאוד מורכב כן אבל ומתעתע בנו אבל לפני שאנחנו בשביל להבין שחמאס הבובה או ש אחשוורוש הבובה אנחנו צריכים להבין שהסיפור הוא לא המגבלה שלנו אלא כל היכולות האלוקית כי זה מה השילוח זה לא המגבלה שלנו כי הוא אמר הוא לא הוא מחזיק את עצמו לא ליאש את עצמו והוא אומר אפילו שלא עשיתי כעוגן אז לכאורה בגלל שעשיתי שלא כעוגן לא מגיע לי אז מה אני פונה אומר לא יש לו כוח אין סיכוי כן נגמר אומר לא לא ליאש את עצמו שהקדוש ברוך הוא הוא כל יכול יכול לרחם עליי אבא נכון נכון אבל להגיע לנקודת האבא קשורה לאפשרות להגיע לנקודת הבן אנחנו קל לנו יותר להגיע לנקודה חיצונית יותר ושוכחים את נקודת הבן נקודת הבן קודם כל חייבת להיות כנה באחריות שהיא לוקחת ואחר כך לחתור נקודת הזיקה והכל יכולות וזה יהודה שהוא לא מייאש את עצמו שהוא אומר כך מה השילוח מסביר אף שעשיתי שלא כעוגן מכל מקום יש יכולת ביד השם להושיע לי גם דוד אומר את זה נכון דוד הו מזרע יהודע עכשיו שאני שומעת בספר תהילים של הזה כל הזמן מדבר על זה שהרב שמפרש שם שזה שחטאתי חטאתי לך ואנשים לא אלה שישפטו לא אני מולך אני כל הזמ לך לבדך חטאת שזה פסוק מאוד מוקש מה זה לך לבדך לך לבדך ח ורע בעיניך עשיתי בסוף כל חטא פוגשת העמידה מול שם במערכת האנושית יכולות להיות סיבות כאלה ואחרות דוד לא חטא כן חא אבל במערכת הפנימית מול שם בודאי ועדיין לא מפסיק לא רק לא רק רחמים לב טהור בראה לאלוקים ורוח נכון חדש בקרבי אני לא רק רוצה שנסגור את הסיפור הזה אני רוצה לצמוח ממנו זה יהודה שדוד ש צצה של יהודה שזה גם מה שעומד במעמד של יוסף מול האחים אל תירדו מזה אין פה הסיפור ביני לבינכם לא קיים זה אתם תעשו את החשבון שלכם מול הקדוש ברוך הוא זה לא האישו פה בכלל יש פה סיפור שלי עם הקדוש ברוך הוא של אח עם הקדוש ברוך הוא זה הסיפור תתמקדו בזה כל הציר הזה ה האופקי לא קיים בכלל מבחינתו זה גדלותו של יוסף מה גלות עצומה גדלות עצומה אין אבל הוא מנהיג נכון ג הוא מנהיג והוא הוא עצום הוא גדול אם הוא יכול בעצם לנקות את עצמו ולהגיד אין לנו פה זה לא ה סיפור עכשיו שום דבר כ כאילו לא היה זה לא גובות אבל אני חושבת שזה מתאפשר רק בגלל הכנות של יהודה כילו אם הם לאם לא יודעת יכול להות שהוא לקח את האחריות על זה שהוא ראה ברגע שהוא ראה שהם גם את הצער שלהם נ ןכל ואז הוא זה נוגע לתוך הלב של יוסף כך משלוח מכיוון שזה מדרש בגלל שהוא הוא נוגע לתוך הלב של יוסף הלב של יוסף נפתח וכשהלב של יוסף נפתח הוא לא צריך את כל הסיפור הזה הם לא עשו את השינוי אז הם צריכים לעבור את התהליך האחים אבל הוא כל הזמן תעשה את השינוי ובול כאילו ה חדירה של החץ עמוק זה היה בדברי יהודה יודה ג נכון ון נכון אבל לא ביחס לידיעה שהוא מכר אותו אלא ביחס באמת לידיעה הפנימית של האחריות שלו כן לקחו אבל השמים אחח בעקבו את המעשים של יוסף ן נכון המעשים ש ו היה הפתח היה פתוח כן כן חוזר להסרה לעשות רוגי המלכות שהם הם לא הם לא שימו את התהליך שלהם בניקוי הזה להבין שיש פה משהו שהם הוא גם במישור שהם מהם הם עשו וגם שור מול הקדוש ברוך הוא אז זה נשאר נקודה פתוחה פה בחם שומעים על זה בורך הדור רחלי מושקוביץ כתבה שיר מאוד יפה היא כתבה על קצונת יסף אז היא כתבה אני שמה החייל חזר הביתה ואני שמה את הבגדים שהוא קיבל מפה ואת ה שהוא קיבל משם ואני תופרת מחדש קטנת ליוסף יש סיפור של וד יש את הסיפור של יוסף זה גם היום יש את הסיפור של חלק חנו משתדלים לא ללכת ככה ככה אבל בהפטרה הכל מתחבר בעץ אחת שש הפטרה של השבת שבעצם זה מלאך אחד ש בפועל אנחנו הכל יהודה כאילו אין לנו אין לנו יוסף כ יהודה ולוי זה השבטים שנמצאים אבל כן אבל אנחנו לא יודעים על כל השבטים אחרים אנחנו בתוכנו יש את הכוחות שלהם כן שזה מאוד חזקת שאינו מיאש את עצמו אנחנו יהודים אנחנו בנים של יהודה שלאש כאילו זה דה פנימית שלפעמים כאילו מתגנב אלינו קצת היאוש וכאילו לא רגע זה זה המשפט הראשו מיד הסר זה כוח כן נכון נכון כן נכון נכון זה ברור אז לא אומרים לא מיש למישהו שלא שהי קיים זה ברור א ועכשיו הוא אומר א א וזה ויגש אליו יהודה אליו היינו במעמקי ליבו של יוסף עד שהיה מוכרח להתוודע להם ובעצם מה שהוא לא אומר אבל כן אומר זה שכש יהודה לא מייאש את עצמו וצא מתוודע עם מעמקה ליבו שלו מתוך כך הוא מעמק נוגע במעמקי ליבו של יוסף ואז חייבת להיות התוודעות עכשיו זה נכון בתהליך כל כך דרמטי אבל זה גם נכון לנו בתהליך טיפולי כאילו בתהליך בין בני זוג שרבים בתהליך בין אנשים שקרובים שהם מתקוטטים שהמון המון המון נמצא במעטפת ושם זה לא נגמר כל רגע יש עוד תחמושת לא אבל אתה אמרת ואת אמרת אבל כשהיחסים הם בריים ואחד נכנס לב של עצמו אז הוא מחלץ גם את השני ללב שלו כן כשאנחנו עוברים לדבר בשפה של לב היא מעבר למגבלות האנושיות שהם אמיתיות וכנות וכואבות מישהו פותח עמוק יותר זה אמר הרבי ל פרד שבוע שעבר על הפרשה של זה אומר ששלושת הפרשות כאילו מחוברות כן והוא מדבר על זה שתמר במעשה אמון שלה הרי מה שהיא עשתה נגיד כומר אם תיקחו את זה לימינו אלה ולכאורה הקלטתי אותך עכשיו אני מביאה לך את כל הקלטת לא השארתי אצלי שום עותק אז אתה יכול להחליט לעשות עם זה מה שאתה רוצה אני נותת בך אימון אני יודעת שאתה תעשה טוב ובאמת יהודה משם כאילו אומר זאת הנקודה שבה מתחיל השינוי של כל מה שקורה כאילו המקום הזה של היא נותנת אימון היא נפתחת לגמרי כן ואז הוא יכול גם ואז לכן הוא גם מתוודה הרבה מער למה שהוא היה צריך כן אבל שוב זה נכון תמיד צריך לתת את הסיוג הזה שזה נכון במערכת יחסים תקינה כי מערכת יחסים לא תקינה זה לתת לצד השני תחמושת כן אז אנחנו צריכים להיזהר בדבר הזה אבל פה באמת זה מאוד נכון כן שיש לה בסיס שהוא שהוא שהוא בריא כן וכאן הוא אומר דבר מאוד מתלתל וא אומר ככה כי כל הפסוקים הללו הם טענה נגד השם יתברך לא רק נגד יוסף זה לא מול יוסף ש אומר לו איך הר צר איך הלה לבי נרתי הקדוש ברוך הוא שאתה מנהג עולמך בחסד ברחמים איך אתה רוצה שאני אעשה את זה לאן הבת אותי ש נכון נכון נכון נכון איך אלל אבי נרנו אנחנו רוצים כל אחד מהנערים מהזקנים אנחנו רוצים את כולם ויחד עם זה כל כל מדינת ישראל בצו חנק שאי אפשר לאפשר אותו עוד פעם כי אנחנו כבר יודעים מה התוצאות של עסקת שועים אז איפה אנחנו עומדים זה שאלה גדולה לשם ויהודה היה סובר שעומד לפני מלך גוי ומתווכח עמו וכאשר שלח להם השם תברח הישועה אז ראו שגם למפרע לא היו בסכנות כי באמת היו מתווכחים עם אחיהם וזה משפט מצמרר סוג של ניתוח פשוט ומטלטל יהודה עומד בתפיסה שלו מול מלך גוי שאין שם סיכוי ומסתבר שזה אח שלהם ומראש לא היייתה בעיה זה הכל הייה התגלגלות כן הוסר עלות אנחנו רואים משהו אחר כן שזה גם סוג של משל מול המון המון קשיים אז שוב במערכת מלחמה זה הרבה יותר מורכב להזיז את זה הוא לא אח שלנו הוא לא יהיה אח שלנו כן אבל בקשרים אחרים של כאילו זה שזה הרבה כ יש לנו כן כן שנראים סכנות מבפנים והם גם אמנם סכנות ואייך אנחנו פוגשים את האחווה הזאת כדי להפוך בדיוק ללב כן שזה קשור לחדירה שלנו א ללב שזה קשור א וכן לעתיד כאשר יושיענו השם יתברך ופד אז יראה לנו השם כי לא היינו בגלות מעולם ולא משל עלינו שום אומה רק השם לבד ת רק ה הסתר שאנחנו יוצרים לעצמנו אותך השם כי נפת בי תשוב תך ותנחמני וואוו אבל צריך לראות את זה שזה יגיע בזמן ולא לפני הזמן אנחנו אוהבים לקצר התהליכים וזה על בעוכרינו אמרנו חמס הם חברים שלנו הערבים יחיו נו בשלום לא לא לא זה הרצון של השמאל אמיתי להיות במקום שלם נכון לפני הזמן שחרי הימ עוד במבול לפני שהיונה מגיעה עם מעלה של זית רק אחרי שהכל נמחה לא בתוך כדי השרה אין עלה של זית שם כן זה זה ועל התפר הזה אנחנו נמצאים כי אנחנו מאוד משתוקקים לראות את הדבר הזה כולנו רוצים לראות אותו אבל זה נשק כשזה לא בזמן זה נשק כשכן בזמן זה השלמה איפה אנחנו כ כן אז באמת ביחס הזה של הדיבור ש היום ש אנשים יסרבו פקודה ולא יבואו וכל דבר הזה אז הנה מתגלה הלב ואנחנו חוים את זה מאוד מאוד חזק ויש חלקים נרחבים בעם שמאוד מאוד רוצים להזין אני מקווה שרוב שרוצים להזין את המקום הזה ולשמר אותו ולחזק אוב למרות שזה באמת מקום לא פשוט אבל אבל זה כאילו נמצא שם וכאן אבל מה מה שוא אומר זה ש לא משל עלינו שום אומר רק השם לבדו זאת אומרת שהכל זה עצת השם העליונה מולו אנחנו יכולים לבכות מולו אנחנו יכולים לצעוק מולו אנחנו צריכים להודות ולייחל ולבקש וזה הצת השם העליונה גמן הרבה במידת הביטחון כן כן כן וזה הפרספקטיבה של הדורות נותנת לנו זה מה שכל כך התרגשנו מהסיפור של הספר תורה כן ש הכניסו החתן שלי הכניס לז הספר תורה שאבא שלי תרם עליו השלום לעילוי נשמת מיליון וחצי הילדים שנטבחו בשואה ספר הקטן כן כן אז אז כשהוא הוא מאוד אהב את הרעיון של של לרחוש ספר תורה והוא מאוד אהב את הרעיון של לתת את הספר לא רצה שזה יהיה אצלו בבית אבל זה לא שהוא חשב שזה ילך לאזה כן וזה לא שהמצב באזה ה פשוט אבל שזה בלי שום ספק ממלא את היהוד שלו שם אז אנחנו שטלים זורים כן אזורים בדמה אנחנו יחסית היסטורית זה הלך מהר אבל לנו זה תלויים עעל בלימה ובלתי השם לבדו זה הסיפור בלתי השם לבדו זה הישועה היא משם אבל הדרך היא דרכנו אנחנו כל הזמן צריכים להיות ב בהתנהלות הזאת אפשר לשאול דיברנו על זה גם כשור הסברנו בהתחלה על התנועה הזאתי בין בין הכלל לפרט והראייה הכללית אז אנחנו באמת רואים שאין יאוש עם ישראל באמת עושה צעדי ני שאלה איפה הפרט זא אומרת הרבה פעמים אני מסתכלת באמת ב גם בהיסטוריה וגם בתורה אנחנו נותנים המון המון המון מקום לתהליכים הכלליים שם ישראל כאילו איפה בפרט ש כ זה כואב להגיד משלם מחים הרבה אנשים פרטים משלמים מחיר של כל חייהם נכון הדבר הזה איפה איפה איפה הלב שלי צריך להיות מונח כן אז בדיוק חשבנו שזה יהיה ההמשך כאילו זה א' אני ממליצה לך ללמוד את המאמר של הרב תאו עוזר ישראל בגבורה במנת תנו ד מתיחס לזה וחשבנו אני לא יודעת אם נספיק היום נלמד את זה בהמשך כן ש שהוא הוא דווקא למדנו את זה איפה שיפה שהמתח בין הפרט לכלל זה אנחנו לומדים ברמבם דרך אגב גם יהודה אומר את זה שכן אנחנו נשארים ב כלל אבל מה שאנחנו נלמד זה ביחס לצער לא משנה אנחנו עם השם ואנחנו באנו לעולם בשביל לגלות את שם השם ואנחנו כל יום אוסרים את הנפש למען שמו כל פעם כשאנחנו קוראים שמע ישראל הכוונה שלנו זה לייחד את שמו שזה אומר למס את הנפש גם כן ובפועל שהשם נותן לנו חיים אנחנו מוסרים את הנפש בחיים ישנם מצבים שבהם מסירת הנפש היא במסירת הנפש השלמה והאומה ממשיכה בחיים הפרט הוא נפטר עוזב את העולם הזה מתעלה אבל האומה ממשיכה ו מקבלת חיים עכשיו יש לנו לצערנו היסטוריה מאוד מאוד ארוכה של הסיפור הזה של גמלה של כן אפילו חנוכה כן לא חשבנו שהמלחמות שמה היו נכון כרת י סוף בנפילת חור רחו כן כן כן או מלחמת מדיין כןכן נמצא כאן מי שש ש נכון זה תוסף רוחה מגוון וה הנדרש מאיתנו יחד עם זה שהצער הוא אנושי אנחנו צריכים להצטער אני בטוחה שגם מצ ב זה נכון וזה מה שאנחנו פונים עליו זה בדיוק מה כן נכון זה ב נכון וזה ולא להצטער זה חס וחלילה גאולה אין מתום שיהיה גאולה ולא כולם אני שעם ר יכול לשמוח בגאולה שלמה שיש אלמנות ים לא אין לא לא מכ הקדוש ברוך הוא בט לשמ בג לא לא לא לא לא גם שאנחנו זועקים אל השם כתוב בגמרא שכשיש צער לאחד מישראל השכינה צועקת כל מרושי קלני מזרועי כן היא סובלת איתנו זה ברור שהצער יש צער גדול וחילול השם גדול מחד ומידך יש ישוע אז אנחנו א א יכולים להגיד כמו שתלמידה אמרה לי אני מתפללת שמשיח יבוא ויהיה ישועה על ידי ניסים כן אבל ישועה על ידי ניסים הרמבם מלמד אותנו זה ברמה נמוכה זה לא ברמה גבוהה ברמה גבוהה זה ישועה דרך הטבע כשאין שום אפשרות אין זכויות לישראל ישועה על ידי ניסים למה כמו שזה בא זה הולך זה לא נבנה מבפנים רמ נכון נכון אנחנו כ נכון כון ם תג אתה לא מבין כלום כן זה סוג של הנס של מתן תורה הוא היה סוג של כישלון כן הוא היה מעבר לכלים הוא ניפץ אותם הוא לא אבל השאלה אם זה אמור לוא בדרך הטבע שוב אז איך אמורים באמת כלולה שנשארים נכון נכון אז אז אז אז כאילו צריך לאחוז אני ממש מסביר את זה בהרחבה צריך לאחוז בשני צדדים בוזמנית שזה הכי מאתגר מצד אחד הצער הגדול והצער הגדול העמוק ביותר ששם השם שמחלל בגויים וש ושכל ובדן של נשמה מישראל בגילוי פה בארץ היא התמעטות שם השם התמעטות גילוי שם השם ו מצד אחד ומצד שני הזכות להיות נושאי שם השם ולוחמים את מלחמתו והזכות של כל הנשמות האלה להתעלות וכמו שלמדנו את השיעור של הרב עודד וולנסקי ליום הזיכרון שוא אומר שאנחנו נפגשים ע הנשמות אנחנו עולים אליהם ז אומרת במקום שזה ישפיל אותנו לעלות אליהם לעלות לגדלות שלהם לרוממות שלהם לדמויות שלהם לקשר שלהם זה קצת מרפא את הכאב חייב להיות כאב חס וחלילה אם לא יהיה כאב אבל זה גם ישועה זה לא הכאב של שבת זה כאב אחר סור לנו לשכוח את זהזה גם כאב של שבת של שמחת תורה זה לא הכאב של פוגרום זה לא כן כאב של חדרון זה לא הכאב של הניצול זה כאב אבל שהוא בא מתוך גבורה מתוך לחימה מתוך התמסרות וגם מתוך הכראה ולא היינו מאמינים לפני שנה חצי שנה שבכלל מישהו היה מעיז להלחם בעזה מעיז להלחם בג'נין מעיז לחשוף את כל מה שאמרו שיש אז במובן הזה ובמובן של המאבק ברוע ובתואר יש לנו שמחה ובמובן של העובדה יש לנו צער ואנחנו צריכים להחזיק את שניהם ומאוד מאוד להיזהר שזה מאוד מאוד קשה לא ליפול לעצב כנו העצב הוא היאוש הוא השב הוא החוסר היכולת לעזור וכשאנחנו נופלים משם לקום כן הוא לחפש את המתוק לחפש את ההרפיה לחפש את הזה לחפש את הזה כ כן א אנחנו פוגשים כל יום להרוגים ש של המלחמה אז איך את מתייחסת להרוגים של שבת כן זה זה זה צער הרבה יותר קשה זה צער הרבה יותר קשה זה הסתר עצום זה לשמוע סיפורים לא בסירטונים אלא מאנשים ישירות וזה זה מטורף זה צר צער עצום אבל הם מטפלים אז אם הם מטפלים אז צריך לעזור כן כן כן מישהו צריך כן אבל אם הא צריכה לעזור א ת שזה מפיל אני אומרת שזה דבר מזעזע כאילו זה משהו שזה שואה זה ממש אי אין לי הגדרה וסליחה אבל זה אם יש משהו שאפשר לומר זה זה שואה מהשואה ועד היום זה שואה כן אבל נקודתית מאוד נקודתית אבל זה שואה וזה זה זה המקומות הכי חשוכים הכי הכי חשוכים כשאנחנו מול קרב זה אבל שהוא הרבה יותר קל יחסית לשאת הרב ש המלחמה היא מתוך שברון לב ז היא לעולם לא כ יכולה להגיע לכוח וצד כי היא יצאה מתוך אין חייל שלא נלחם בתוך שברון לב גם בתוך ההשגים כן כן ושברון לב הזה ה כאילו מזכך אותנו זה מחזיק אותנו בלבה כן כן אז רק נראה ת הסיום של הפסקה וזה פירוש הפסוק ועוד מעט ואיין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו היינו בעוד מעט יתבטל ראשה וההתבוננות היינו בבינת הלב באם תרצה להבין על מקומו ואיננו היינו תראה כי לא היה בו שום כוח ממשלה עליך ואת זה אנחנו כן יכולים למשוך כאילו וזה חלק גם מהמצב רוח הלאומי כמה החמס מצליח למשול עליי כמה החמס מצליח לייאש אותי כמה החמס מצליח לדקה אותי כמה הוא מצליח לקחת ממני את האמונה וזה וזה החלק ש שהוא במידה מסויימת בבחירות שלנו בעזרת השם כן