טועמות כי טוב | אז מאיפה מתחילים? | הרבנית נעמי שפירא ותהילה טאוב | פרק 1

[מוזיקה] שלום וברוכות הבאות לפודקאסט תואמות כי טוב שיחות במבט יהודי נשי אני תהילה תהו עוסקת בחינוך אימון והנחייה מראיינת את הרבנית נומי שפירה מרצה בנושאי זוגיות ומשפחה ומטפלת זוגית בפודקאסט נדבר על נושאים שקשורים לנשים לזוגיות ומשפחה נדבר על האוגן של תורה והלכה בעולם של קדמה ושינוי על מקומם של תלמידי חכמים ופסיקת הלכה בתקופה שבה צפות נפתחות ומתברר שאלות רבות יש לנו הרבה על מה לדבר מוזמנות להאזין [מוזיקה] אז שלום הרבנית נומי שלום ברכה א אנחנו נכנסות ככה ל להעריך בנושאים מאוד מאוד חשובים מסקרנים יקרים א והיום בחרנו לדבר על זוגיות ועל גברים ונשים א אולי כדי להבין את ה את הנושא הבוער כל כך בעולם שנקרא זוגיות צריך להתחיל בעצם מהתחלה ולשאול מאיפה הכל התחיל ככה כל העולם עוסק בנושא הזה ואיך מגיעים לנושא הזה ואיך איך א שומרים עליו ו אולי נכון לרדת בנושא כזה יקר וחשוב בעצם לשורש להתחלה ולהבין גבר ואישה מה שביניהם איפה הכל התחיל כן אז כל כך מסקרן וכל כך עלום א נראה לי באמת שתחילת ספר בראשית שהוא כל כך קשה התחלה הפרקים הראשונים כל כך לא מובנים ויחד עם זה נותנים לנו הרבה מאוד מידע ויכולת להתבונן עעל בריאת האדם איפה הכל התחיל מתי הכל התחיל ובאמת בפרקים א' וב בראשית יש כפילות אנחנו מקבלים תיאור על בריאת האדם אבל התיאור של בריאת ה אדם פרק א' לא דומה לתיאור של בריאת האדם בפרק ב' והרבה מפרשים ואחרים דנו בזה אנחנו עכשיו לא פתחנו פודקאסט בתנך למרות שזה מה זה מסקרן אבל רק נרצה לגזור מזה קצת הבנות אז באמת פה אני הולכת בעקבו הרב ציוד ה קוק שהוא העביר שיעור לנשים על מעמד האישה והוא בחר באמת לפתוח בסיבות לכפילות של פרק א' ופרק ב' בבראשית ורק בשביל לסבר את האוזן פרק א בראשית עוסק בבריאת האדם שהוא בנוי מזכר ונקבה והוא נברא בצלם אלוקים זכר ונקבה בראם ותיאור הבריאה מפרט את את האדם הזה בלשון רבים כאילו נשה אדם בצלמנו כדמותינו וירדו בדגת הים ובעוף השמיים וכ כך זה נהייה א כאשר השונות בעיניהם היא בעצם של זכר ונקבה ושניהם נבראו בצלם אלוקים פרק ב' בבראשית שלכאורה אם הוא ממשיך אותו היה צריך להתחיל בשניים ברבים מתחיל באדם ואדם עין לעבוד את האדמה יחיד ואז הוא א מבין שהוא לבד קודם כל יש פסוק בשם כבכול הקדוש ברוך הוא לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו ואז לאדם לא מצא עזר כנגדו הוא נותן שמות לכל החיות והוא לא מוצא חיה שזה הלו אז הוא לא מוצא עזר כנגדו ואז השם מפיל עליו תרדמה ומביא לו את האישה ואז יש לנו אדם איש אישה זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אישה כ מאיש לוקח הזאת אז מה בין פרק א' לפרק ב' אז הרב ציודה אומר שפרק א' הוסק בכך שהאדם הזה שכולל בתוכו זכר ונקבה נברא בצלם אלוקים באופן שוויוני שניהם מעמדם שווה ושניהם נבראו בצלם אלוקים וזוהי תשתית ההבנה של בריאת המין הזה שנקרא אדם על גבי ההבנה הזאת פרק ב עוסק בשונות ובשנות הזו יש לנו אדם שהוא לא מוצא עזר כנגדו וממנו נוצרת נוצרות בעצם שתי דמויות איש אישה ויש את ה סוג של יהוד עזר כנגדו ויש את האיש ואת את האישה שהיא הפעם צלם מצלמו וכל הסיפור של פרק ב' נשען על הסיפור של פרק א' שעוסק בכך שהם שווים כלפי אלוקים אז א צללנו ישר לעומק ההבנות של ספר בראשית אני רגע רוצה לחבר את זה לימים שלנו באמת יש הרבה שאלות על ה על התחום הזה של שוויון ושוני בין גברים ונשים שאלות מאוד מאוד א לכאורה פילוסופיות אבל הם גם נוגעות מאוד אפילו לחיי המעשה אז בע את מניחה לנו כן תשתית את אומרת יש צעד שאנחנו שוים בערך שלנו כן כלפי הבורא איש ואישה שוים בערכם מצד שני מציינת שיש הבדל הבדל בוי בין האיש ובין האישה זה נושא שהוא מאוד מאוד מאוד סוער היום א בטח בתרבות המערבית אבל לא רק זה מכלכל אעל כולנו ואל כל בית ובית איך מתפקדים בתוך כל בית ובית עם הדבר הזה אז אולי קצת להבין יותר באמת את המקום של ה של המהויות השונות כשאת מדגישה ש שזה לא סותר את ה את המשמעות ואת כובד המשקל של כל אחד מבני הזוג אז קצת יותר אולי אני אשמח לשמוע ממך על ה על המהות השונה בין איש ואישה וגם מי קבע שאנחנו באמת שונים ומי חליט ומה המהות של כל אחד מאיתנו מה זה משפיע על החיים שלנו כן זה שאלה לפודקאסט נסה לענות ספציפית אז באמת [מוזיקה] א לפי מה שהתחלנו נבראנו שונים האיש נברא עפר מן האדמה והאישה נבראה מהאיש אומרת החומר הגלם ממנו יצאנו הוא אחר ויש כאן אמירה מאוד מאוד עמוקה שהיא חייבת לגעת גם במהות היא לא יכולה להיות שולית התורה לא בוחרת לספר לנו סתם סיפורים היא לא ספר סיפורים היא תורה היא הוראה אלוקית ו וחוץ מזה שיש לנו שם שונה איש אישה יש אותיות משותפות שזה אולי מקביל לזה שיש בינינו שוויון א' וש' ויש אותיות אש כן יכול להיות אש לכל כיוון כן ואותיות שונות שזה י אצל האיש וה אצל האישה שאנחנו לומדים שהצירוף שלהם זה השם אלוקים הכי בסיסי שיש עכשיו על כל מילה שאני אומרת יש המון עומקים מה להגיד אבל אני מנסה להניח את הדברים הפשוטים בפועל כל אדם שיש לו עיניים בראש רואה שגברים ונשים לא נראים אותו דבר וזה מרגע לידע אנחנו רואים שאברי הרבייה של בן ובת הם שונים גם ההתפתחות שלהם שונה בהקשרים מסויימים כשרצו להוכיח שהם בדיוק אותו דבר אז נגיד אמרו לא ניתן לבנות בובות זאת הסללה אז מחבר שלנו סיפר לנו שהוא לא נתן לבת שלו בובה אז היא לקחה את הטרקטור חיסה אותו במגבת ואמרה טרקטור מתוק שלי מה אתה רוצה זאת אומרת אנחנו יכולים להתעלם מדברים שאנחנו רואים מול העיניים וה הרבה בתוך החברה בתור בתור התענה שיש כאן הסללה ובעצם יש דמיון מוחלט מנסים ללכת בכיוון הזה אבל זה מאוד קשה לשכנע מול סיטואציות הכי הכי פשוטות כן נוסיף גם שגם כיום הרפואה היא חלקה רפואה מגדרית לא רק בהקשר של הרבייה אלא גם בהקשרים אחרים אנחנו יכולים להבחין שמחלות מסוימות נשים חולות באופן אחר מגברים א אחוזי התמותה הם שונים וכולי יש לזה כ ת הגוף ממש מדבר על ההבדלים כ ממש מוכיח אותם בחיים עצמם כן כן ומעבר לזה אנחנו גם מוצאים הקשרים נפשיים אז ישנה טענה שהכל חברתי ומושל כמו שהבאתי את הסיפור הזה שהבאתי א ובוודאי יש בזה איזושהיא מידה של צדק שכאשר א מכוונים חברה לכיוון מסוים אז היא קשובה לה אבל קשה מאוד להשתכנע שמשך כל כך הרבה שנים ודורות זה רק שאלה של הסללה והכוונה אז אני מפקפקת בדבר הזה אני רוצה להגיד יותר מזה יש משהו בטענה של השוויון שהוא מוסרי שאנחנו שווים כמו שיש משהו בטענה של חופש שהוא מוסרי אבל הצד הבא זה שאם הכל אותו דבר אז האם יש משהו ייחודי וקשה מאוד לקבל את זה ששוויון שווה סתירה לייחודיות השוויון הוא צריך להיות בהתאמה לאפשרויות שוויון הזדמנויות אבל אם אנחנו נעקר את זה מהייחודיות זה כמו התאבדות אמונית אני אתן דוגמה שבהתחלה מערכת החינוך היא הייתה שוויונית ואז מה שקורה זה שהיא היייתה הכי טובה לבינוניים מי שהיה חכם מדי זה לא עזר לו מי שלא היה מספיק טוב זה לא עזר לו ואז הבינו שאנחנו רוצים לתת שוויון של הזדמנויות זאת אומרת לסוגי התלמידים לסוגי התלמידים לבתים שלהם וכולי אבל אם אנחנו נתעלה מהשונות שלהם אז אנחנו אכזרים ואנחנו יוצרים דגם שהוא לא קיים שהוא בינוני ושהוא לא אמיתי ושבסוף הוא אכזרי אז תחת שוויון הסיפור השוויון אנחנו יכולים לקחת בצורה הקיצונית והשלילית את מיטת סדום שהיא מכניסה כל אחד אם הוא ארוך מדי חותכים אותו אם הוא קצר מדי מותחים אותו וזה בהחלט לא מציאות מומלצת ובהתאמה לנו אם אנחנו כנשים לא יודעות מהיא הנשיות שלנו והגברים לא יודעים מה היא הגבריות שלהם ם וכולם יכולים להיות הכל זה כל כך מבלבל זה כל כך מקשה על החיים זה כל כך מאבד אותנו מהמקומות הכי עמוקים או בסיסיים או תשתיתיים שלנו שבסוף אנחנו יותר מפסידים מ מרוויחים מזה אז קודם כל אהבתי את ה את ההכרזה ששוויון בעצם את אומרת זה זה שאלה שמגיעה ממקום א בריא שרוצה לתקן דברים אולי ש בעבר גרמו לחוסר שוויון הזמנו וזה הקריה הובה שהשוויון מביא איתו מצד שני הוא גם יול ממש ממש לשבש את החיים וממש להיות אפילו אכזרי את אומרת אז אולי קצת נצלול להבנה עקרונית כללית על המהויות מה הוא איש ומה האישה וגם על זה יש לי כל מיני שאלות אנחנו בהמשך אז אם אפשר אם אפשר אם אפשר לצייר מהות של כ אחד מה צדדים כן פה אנחנו נכנסים לשדה מקשים נכון אז ככה קודם כל יש את מה ש התורה חזל מפרשים לגבי היעדים היעד של האיש היעד של האישה החיובים אז נכון שיש יש לנו חיובים שהם לגמרי דומים הייסורים כן לא תעשה אנחנו באותו עניין אבל בחיובים יש שונות בהתאמה ל עודים השונים שלנו אז יש אפשרות לדון בזה בהיבט ההלכתי תורני ויש אפשרות לדון בזה בהיבט הרעיוני כל מיני דברי חזל שאמרו כך וכך על נשים ויש אפשרות לדון וזה בהיבט הפיזי שבמובן מסוים הכי פשוט לאישה יש יכולת פריון אחרת מאשר יכולת הפריון של האיש האישה א מתעברת ויולדת ומניקה והאיש נותן הריון נותן את הזרע בשביל להפרות את האישה וממש לא עוברים את אותו מסלול והם ממש זקוקים אחד לשני בשביל המסלול המשותף שלהם אז בזה אין אפשרויות להתווכח אבל בכל מיני מצבי ביניים יש לנו הרבה אפשרויות לדון אז קודם כל אני רוצה להניח שמה שהתורה וההלכה קובעים זה האמת ועם זה אנחנו עובדים ולפעמים אנחנו יכולים לפרש את זה כך לפעמים אנחנו יכולים לפרש את זה אחרת אני אתן דוגמה כדי קצת לסבר את האוזן בנושא הענק הזה אנחנו לומדים שאיש מצווה על פרי הערביה ואישה לא מצווה על פרי הערביה לומדים את זה מהפסוק פרו ורבו ומילוי את הארץ ורדו אורדו בדגת היום ובעוף השמיים ומשווים בין פריה רביה לרדה כמו שאיש דרכו לכבוש ואין אישה דרכה לכבוש אז כך גם פריה רביעה זה לומדים מדרשת הפסוק עכשיו זה כמובן מקומם נשים בצורה בלתי רגילה אני עושה את כל העסק והוא זה שמקבל את הדיווידנדים כן הוא עושה את ה אז באמת הרן אומר מלמד שיש כאן גדר יחודי של חיוב של אישה אבל בשותפות בעצם וזה שניהם שותפים בקיום המצווה הרחבה הזאת ואז השאלה היא למה היא במובן של איך אנחנו מסבירים את זה איך זה נשמע באוזנינו הנושא הזה פעם והיום אז אפשר להגיד ככה שהיות שאישה היא נכנסת לסיכונים מאוד גדולים והיא זאת שנושאת אותם גם בהריונות וגם בלידות אז הציווי הוא לא עליה הציווי הוא עלי ואז שאלות השאלות עד כמה היא צריכה להסתכן בשביל מצווה שהיא לא עליה הם שאלות לגיטימיות אבל היום שאנחנו מסתכלים על הפריון כמשהו שאחוז התמותה שם ברוך השם ירד המון ואנחנו מסתכלים באופן שוויוני אז התשובה הזאת פחות תספק אותנו ואז אנחנו נשאל את עצמנו במה היא כן יותר שותפה זאת אומרת שאותו אותה קביעה שהלכתי היא נשארת היא מתפרשת בדורות שונים או נשאלת בדורות שונים לפי האטמוספרה או התפיסה שהקדוש ברוך הוא הביא לעולם שצריכה להתברר דרך התורה אבל שהוא הביא באופן שמגדל את התפיסות שלנו אז אנחנו יכולים לעסוק בנושא שהוא טריביאלי ולהסתכל עליו מנקודות מבט שונות בהתאמה לשאלות שיש לנו אז לא עניתי לך כי זה באמת תשובה מאוד מאוד מורכבת אני מאמינה עכשיו אני אביא את האני מאמין שלי בסדר כן אני מאמינה שזה שברנו בגוף זה לא תאונה אני רוצה לחבק את זה זאת אומרת להגיד הקדוש ברוך הוא יש לנו ברכה שעשני כרצונו כן שעשני כרצונו זה אני נמצאת בתור אישה לפי הרצון האלוקי ואם איש אומר שלא עשה אני אישה זה היה הרצון האלוקי ומה במהות הזאת שהיא המפתח שלי שי סגסוג שלי שי האושר שלי ושאני לא מתווכחת למה אני לא אלא אני רוצה לגדול למה שאני כן זה נקודה שממנה אני רוצה לבחון את הנושא לפעמים נדמה בחברה שנשים מרגישות שהיעוד שלהן מכתיב להם חיים שהם פחות היו בוחרות בהם אולי קצת מקטין אותם אולי קצת מכניס אותם מצמצם אותם מעניין אותי לשמוע ממך איך את רואה את זה אחרת את מיראה את זה באור אחר נכון וזאת הסיבה שגם אני קצת לא אמרתי דברים מאוד חתוכים כי באמת השאלה מה מגדיר אותי בתוך ו העולם שבו אני חיה היא שאלה מאוד מאוד חשובה כי אם יש בכל יצור אנושי יכולות שהם יכולות להביא טוב וברכה לעולם אז לכאורה זאת הבקשה שהם אמנם יצאו מן הכוח אל הפועל ואם עצם ההגדרה שאני איש או אישה לא מאפשרים לזה לצאת מן הכוח אל הפועל אז יש כאן איזשהיא סתירה שאנחנו שואלים אותם מאוד חזק אז שוב איפ שזאת הלכה שאוסרת או מחייבת אנחנו מקבלים את זה אנחנו עושים לזה אולי פרשנות מתעדכנת כמו שקצת הדגמתי נחנו מקבלים את זה אבל איפ שאין הלכה ברורה אז שם זה זאת באמת שאלה מאוד מאוד משמעותית אני יכולה להגיד דבר שהוא בעיני מפתח בפנימיות התורה יש שימוש נרחב במושג נוקה ודורה או בעברית זכר ונקבה כשני צדדים המשלימים זה את זה כמו שסיפרנו פרק אל ובראשית מתאר שאדם נברא מזכר ונקבה והמפגש בין זכר ונקבה זה מפגש שמוליד פריון זה מפגש של שני שונים שמתאחדים לאחד שמביא חיים בתוך המציאות הזאת של זכר ו נקבה ישנה הגדרה נקבה היא מחילה לשון נקב וזכר הוא פועל הוא נותן הוא משפיע או בשפה נוספת משפיע וא מקבל התנועות האלה של השפעה וקבלה הם תנועות שיוצרות ביחד שלם ויש מי שמבאר שעצם בריאת שמיים וארץ הם בריאת שני הכוחות האלה השפעה וקבלה בתוך זה ישנן דמויות ישנו משחק ויש לא מעט פעמים באמת זהות בין דמות נשית לקבלה ובין דמות זכרית להשפעה אבל יש עוד הרבה מאוד תתי הרכבים שבהם ההשפעה והקבלה נמצאים זהו זה כ זה עלול להציף כזה התקוממות מה אישה היא תמיד תמיד רק בהקשר של קבלה אין לה השפעה א נכון אז לכן אני נזהרתי יש לנו דמות של דוד המלך לכל הדעות הוא היה גבר והיה מלך אבל המידה שלו היא מידת מלכות בספירות והיא מידה נקבית זאת אומרת שיכולות להיות תכונות נקביות בדמות של גבר תכונות זכריות בדמות של איש ומראש אנחנו נבראנו מאדם שכלל בתוכו זכר ונקבה הוא התפצל כפי דרישת חזל לשניים או כפי שמתואר לנו באופן מסוים בפרק ב בראשית לאיש ולאישה אבל יש לנו בכל אחד מאיתנו משניהם ואז אנחנו יכולים לגיד בצורה קצת יותר מורכבת שבייש יש את האישה שהתפצלה ממנו שהיא סמוייה ואת האיש שהוא שם ובאישה יש את האיש שהתפצל ממנה ואת האישה שהיא נוכחת כשאנחנו נפגשים איש ואישה אז באופן ה מוחצן והרשמי אנחנו נפגשים איש ואישה באופן המופנם האישה שבו נפגשת עם האישה שבי האיש שבי נפגש עם האיש שבו יש לנו ריבוי רבדים במפגש אז כלפי זוגיות אפשר להסביר את זה ובדמויות זאת איזושהיא בדיקה עצמית של כל אחד ואחת ובעיניי זה עובד כך באותה באותו אופן שמראש נבראנו איש ואישה כל אחד מאיתנו זכר או נקבה ובתוך הדמות שלנו יש לנו קולות יש לנו כוחות יש לנו תנועות שאנחנו רוצים לגלות אותם ואייך אנחנו נותנים את הגילוי הזה שלפעמים פורץ דרך ולפעמים הוא בדיוק זה כן תלוי כל אחד ואחת עם הדילמות שלו איך אנחנו נותנים את הגילויים הרבים בתוך הדמות הבסיסית כלומר אני אישה ובאותם היבטים שהם לכאורה שייכים לבנים או לגברים או זה מה שבנים עושים נגיד אז אני שואלת את עצמי מה בזה מקבל ביטוי בתוך הדמות הנשית שלי אני לא אומרת זה לא מקבל ביטוי זה לא מוקצה בעיני ואני לא אומרת זה אמור להיות בדיוק כמו שגבר בגלל שבפועל אני אישה ואני לא מעוניינת להתכחש או להוק עם הנשיות שלי אז אני נמצאת ביחס לאותו כוח שהוא נאמר חברתית או כללית שייך יותר ממותג יותר גברי אז אני עושה איתו דיון וצמיחה במקום שלו בגילוי שלו ובהתאמה שלו מיד נחזור לפרק שלנו אבל אני רוצה לספר על יום לימוד תורה לנשים בימי רביעי בבוקר עם הרבנית הרבנית אולי תספרי לנו רגע על התוכן של היום הזה בשמחה יהיה לימוד מדרש בחבורות יהיה לימוד הלכה יהיה לימוד פנימיות ויהיה לימוד תפילה כמה מרצים מעניינים ואנחנו רוצות לעשות את זה ברצינות זהו שכחתי לומר את המרצים אז הרבנית נומי כמובן והרב שלום שפירה א הבן שלה וגילוי נעות בעלי הרב אור טאוב א לפרטים חפשו את הטלפון שנמצא בתיאור של הפרק יהיה מעניין אז זה כבר הסיפור האישי כן סיפור משמעותי מאוד אולי אני מכירה את הדימוי של קו ושל עיגול כן קו זה ההשפעה זה זה הזכרי וה והעיגול זה היותר נשי ו באמת גם בפנימיות כמו שציינת וככה א זה מופיע בעוד כל מיני מקומות שבאמת בתוך בתוכנו יש קו ועיגול אז מה שאת בעצם אומרת זה ש ההופעה העקרונית המזוהה עם הנשיות זה העיגול וההופעה העקרונית המזוהה עם הזכריות היא היא הקו אבל א זה בתוכנו יש משחק בין קו ועיגול יש אישה שמזהה בעצמה הרבה הרבה קווים אז היא תעשה עם זה עבודה איפה היא רוצה להגל ואיפה יש מקומות ומרחבים שבהם היא יכולה להיות בהשפעה זה בעצם מה שהבנתי ממך כן כן נכון ואולי זה גם באמת מתאים לסיפור חיים שלי במובן הזה שנמשכת הרבה ללמוד תורה ואפילו בתור ילדה חלמתי להיות נערה חלמתי להיות אדמור ואז הבנתי שזה עובד רק בקו לא בעיגול זה גברי ואז שאלתי את עצמי הרבה מאוד שנים האם יש אפשרות האם אני בכלל מעוניינת בדמות שאומנם משפיעה תורה אבל היא גברית זאת הייתה השאלה הראשונה בהתחלה חשבתי כן אחר כך חשבתי לא ואז שאלתי את עצמי אז במה אני כן מעוניינת בתוככי הדמות שלי כן כי אני מאוד מאמינה שכשאין סכסוך פנימי וכשיש קבלה פנימית וצמיחה זה מביא המון טוב לעולם וזה סולל את היעוד וזה מביא שמחה וברכה וכל השלבים שבהם יש סכסוך הם אולי מצמחים למשהו יותר טוב אבל בעצמם הם קיובים והם לפעמים גם מרגישים לא כנים לא עצמיים כמו חיכוי וזה חבל אז התהליך הזה של א של לבחור להיות מה מה שאני יכולה להביא אבל אבל בבחירה לדייק את המקומות לדייק את הכוחות בדמות שלי כן וזה אותו נכון דבר נכון לגברים כי נגיד שהדמות הגברית מאוד כיום מסורסת ומאוד נתפסת כלימה כוחנית וגבר אומר אני לא רוצה להיות גבר כי אני לא רוצה להיות כוחני האם זה זה זה נכון ה אם זה משוואה נכונה האם בעצם לא עשינו פגיעה מאוד קשה בכל כך הרבה עושר וכל כך הרבה כוח וכל כך הרבה חיוניות בדמות הזאת בגלל שהיא יש לה היבטים שהם צריכים תיקון כמו שהיו היבטים בדמות הנשית שהיא חלושה שהיא צייתנית שצריכים תיקון אז נכון שבכלל בעיניי הצמיחה הזאת היא עצת השם ויא עליונה אבל בתוך זה אני חושבת שצריך הרבה הקשו ומחשבה איך איך מיטיבים עם הדמויות הבסיסיות שלנו ומשם שולחים פירות אולי יש לך דוגמה ל השאלה באמת אני תחילת המלחמה אומנם יש חיילות אבל הרוב זה חיילים זה גברים יש משהו שקרה לדמות הגברית היא חזרה לפעול בכוחות שלה בעוצמות שלה ב שות שלה והתמסרות שלה אני רק חושבת על נשים שעשרה ימים לא מחליפות גרביים ואני כבר מתפרקת עכשיו בעזה כן בכל מיני סיטואציות הם ישנו עם הבגדים עם הנעליים עם הכל הרבה זמן עכשיו אם תשאלו אותם איך היה לכם איך זה בשבילכם הם עם אש לוחמים והם לא אומרים עם הגרביים האלה אפשר להסתדר זה רק כדוגמה כמובן אבל הכוחות החיוניות של העולם הגברי פרצו בצורה כל כך עוצמתית וגם האיסוף האיסוף של נשים לאחוז בכוחות שלהם בביתי שלהם בעורף בהגנה וגם הפירגון ששמענו המון פירגון לנשים אתם הלוחמות האמיתיות כל השפה הזאת בעיניי ז שמעתי אותה כמשהו מחייה ובריא ונכון זה נכון שלא משברים קורים כשחוזרים הביתה החייל המאובק הזה עכשיו צריך לשמור על ארבעה קטנים כי אשתו היא צריכה להיות באיזשהו מקום וסוף סוף היא יכולה ללכת כי ואז הקרקע זזה עוד פעם אז אנחנו בתוך תמורות אבל יש פה משהו מאוד חזק שקורה וקרה לנו שהוא מאוד מסקרן אותי לאן הוא לוקח מאוד חזק אני גם שמעתי סיפור מ חברה שבאמת כשבעלה חזר אז היא הייתה צריכה ללמוד מחדש ישען זה היה מאוד חסר לה בכל התקופה שהוא לא היה אבל היא הייתה צריכה ללמוד מחדש את המקום הזה היא הוכיחה לעצמה שהיא מסוגלת הרבה מאוד לבד וחזר הביתה גבר שהוא מלא בעשייה שהוא מאוד מזוהה איתה והוא גם באמת כמו שתיארת היה צריך ללמוד מחדש את השפה של הבית ושל ההשכבה של הקטנטנים זה באמת תמורות שמזכירות לנו מי אנחנו ו וככה שולחות אותנו להמשך הבירור הזה אמ אני רוצה אז לשאול בהמשך לדברים א לגעת בכל הנושא הזה של פמיניזם מביא איתו הפמיניזם איזה בשורה כזאת של של דרישה לשוויון נגענו זה קצת בהתחלה אולי לשמוע ממך קצת יותר על איזה ברכה זה הביא או אבל גם מה זה עלול לפרק כן כן עוד נושא גדול א באמת הפמיניזם היה תנועה של תיקון עולם נשים שעבדו כמו גברים בזכות המהפכה התעשייתית נשים יכלו להיכנס למעגל העבודה הזכויות שלהם היו מאוד נמוכות וגם כמובן הזכות לבחור ועוד זכויות שונות ובעצם התנועה ה באה לייצר מציאות הרבה יותר מוסרית שמשווה את האדם כאדם כאילו לא משנה גברים נשים עשינו את אותה עבודה מגיע לנו אותו שכר כן אנחנו אזרחים אזרחיות מגיע לנו לבחור וכן הלאה להשפיע ואני חושבת שבדבר הזה הפמיניזם עשה מלאכה מאוד מאוד חשובה וזה מאוד קידם את העולם מבחינה מוסרית זהו אנחנו הום מהעמדה הנוחה הזאת של של יחס כמעט שווה או בדרך כלל שווה אנחנו יכולות לדבר על זה זה לא היה ככה נכון נכון ואני תמיד אומרת אני מרסה באוניברסיטה א לא הייתי מרצה באוניברסיטה סליחה כאילו אז ברור שיש לי יש לה לי הכרה בטוב של זה יש כאן מגבלה בסיסית כמ טעות בסיסית שהתפתחה היסטוריית וזה מתקטב עם מה שאמרנו בתחילת הפרק שבגלל האי שוויון אז בעצם התנועה הייתה להשוות את המעמד של אנשים למעמד של גברים אבל זה נהפך להיות למשהו שמזהה או נותן חשיבות של זהות א רק לאיש ולא לאישה זאת אומרת זה הלך לכיוון שמה שהגברים עוסקים בו או מי שהם שו זה שווה ונשים זה לא שווה אז אם אני רוצה להיות שווה אז אני צריכה להיות כמו גבר ואז זה כאילו סטירה מניוב אם רציתי זכויות לי כאישה אז למה אני מנסה לחכות גבר זה לא סביר שהכבוד שאני אכבד בו הוא זה שאני לא אני אלא מישהו אחר יש כאן בעיה עמוקה רוחנית כן פילוסופית עמוקה בדבר הזה ולכן אחרי שלב השוויון הזדמנויות שדיברנו עליו בעצם אנחנו צריכים להמי את היסוד הזה שאנחנו נבראנו בצלם אלוקים ולא בהתאמה לאיש הוא ואני איש ואישה נבראו באופן שוויוני מול אלוקים בצלם אלוקים אנחנו לא מסתכלים אחד על השני בכלל אנחנו מסתכלים על אלוקים ואז אנחנו שואלים את עצמנו מי אנחנו כ אנחנו מי אנחנו הנשים כנשים מי הם הגברים כגברים אז אולי אני באמת רוצה לשמוע מך איך מייקרים את המקום שאולי נדחק לפינה את המקום של של התפקידים הנשיים שאולי קצת זז הצידה ולא קיבל את את ההבנה איזה פלא הוא נכון אני חושבת שדווקא יש שינוי בזה לטובה כי נגיד היום אז כל בית חולים חייב מחלקת יולדות הכי טבעית הכי קשובה לאישה כל הבדיקות הם הכי כאילו עוטפות ו ויש מקום מאוד נותן מרחב נשי הרבה פחות פטרנליסטי ממה שהיו בתי החולים פעם בוא נגיד שאיך שאני ילדתי את הילד הראשון שלי לפני 41 שנים לאייך שיולדים היום יש פער שהוא עסוק בדמות של האישה בצורך שלה בהקשבה אליה לצרכיה ולצורת הלידה שמתאימה ונוחה לגוף שלה ולא שזה הכי נוח לרופא או לרופא כן ש אול מיילד אול מיילדת ב לתפוס את התינוק אז יש היום הרבה מאוד ניצנים של הקשבה לנשים בסביב הפריון גם פעם נקה הייתה דבר מאוד כאילו פונקציונלי ואולי בזוי למ בזוי נמוך וחייתי ונשים עשירות שיכולות לזכור מינקת כן אז הם יהיו סוחרות אז זה נחמד כי זה עדיין חלב הם זה בסדר אבל גם אחר כך נשים מודרניות שיודעות כמה חלב נכנס ולא צריכות להמר כן אז הם היו משתמשות בתחליף חלב אז כיום אנחנו יודעים חוזרים לטבע ויודעים כמה הענקה היא חשובה אז ממילא כמה זמן להנקה זה דבר חשוב ולגננת יש זמן שהיא יוצאת להנקה כאילו אז יש הקשרים שבהם שהם הקשרים החריפים של פריון זה עוד לא מספיק משוכלל כן עדיין אישה יכולה לעבור הפלה ולהיות ולידה שקטה ולהיות חייבת לחזור די מהר לעבודה למרות שהגוף שלה זה לא גוף של גבר וגבר לא עובר לא הפלה ולא לידה שקטה וא אין מספיק התחשבות אבל יש התקדמות בנושאים האלה שהם כן נותנים הרבה יותר מקום לכל של אישה להיות אולי זה קשור גם ל למדידת התקדמות כאילו יש אזה תפיסה כזאת מאוד של דינג מאוד מערבית של תוצאות ושל הספקים ושל קדמה ובתוך מבט כזה פחות פחות רואים פחות סופרים את ה את הקרם לחוו יום יומי את את ההתפתחות העדינה של החיים אז אם עולם כזה מערבי של קדמה סופר התקדמויות אז זה תפיסה כזאת באמת מאוד מאוד שה מחפשת תוצאות והישגים ואז האנרגיה הנקבית הנשית הזאת אפילו של ה של העקרת בית שפשוט מגדלת משפחה היא כאילו לא נספרת ובתיאור שתארת קודם שככה נותנים יותר מקום למרחב אנשי אפילו סביב ה הבתי יולדות אז א העולם מפנה מקום מפנה מפנה מבת אל זה שזה שאנחנו מחפשים גם את ההבט הזה ולא רק את ההבט המתקדם הרץ קדימה כן אז הנה אנחנו רואות שתוך כדי שיחה אנחנו נאלצות להיות מאוניות כאילו להגיד יש דבר כזה זכרי יש כזה דבר נקבי והנה יש קה עיגול ויש רץ קדימה ויש תהליכים ומעבר למה שהתורה וההלכה מגדירים לנו אז קרול גיליגן בשנות הש הוציא ספר בכל אחר שהיא באמת ניסתה לנתח ואפילו לייסד אוניברסיטה רק לנשים כ מדברות באופן אחר כ השפה הפנימית שלהם היא אחרת אומנם הפמיניזם ברובו לא הלך לכיוון הזה אבל באמת יש ניסיונות להגדרה של אפשרויות נשיות וגבריות וגם של התמות שבסוף כשמעבירים הרצאה ומדברים על משהו שהוא ואז אומרים בעדינות סטטיסטית זה יותר מצוי אצל נשים רואים את כולם צוחקות כאילו בסוף יש באמת מכנים משותפים רבים בין נשים לנשים ומכנים משותפים רבים בין גברים לגברים והם לא אותם מכנים משוד כן אבל אנחנו בלמידה של זה אז מתוך מה שאנחנו מדברות כשאנחנו חוזרות אל הכותרת זוגיות הייתי רוצה לשמוע מ איך איך איך עם הכוחות האלה מנסים לבנות ביחד את התה הזוגי הזה שמורכב מזה ומזה וואו אז מהרגע ש הבריאה התחילה מאחד שהתפצל לשניים אז אנחנו מבינים שהיעד שלנו הוא אותו אחד שכל צד תן את הפרי שלו בשביל להיות ליצור דבר חדש אני באמת מאוד מאמינה שכשאנחנו בתפיסה שוויונית שאנחנו בדיוק אותו דבר יש המון סבל וצער כי בסוף נדרש מאישה דברים שהיא לא טובה בהם נדרשים מגבר דברים שהוא לא טוב בהם ואנחנו לא מעניקים את הדברים שאנחנו כן טובים בהם כי כאילו זה פרש זה כאילו זה לא נחשב וזה יוצר המון ל והמון תסביך וקושי בשלום בית אז באמת יש את ה חלק שכל אחד נותן משהו שהוא מאוד ייחודי קודם כל הדמות שלו בלי הבדל בין גבר ואישה האישיות פש באישיות וחוץ מזה בזיקה כן של גבר או אישה משהו שגבר נותן ואני מקבלת את זה בשמחה כי אין לי את זה משהו שאישה נותנת והוא מקבל את זה בשמחה כי אין לו את זה ולקבל ולהעריך את זה ולחיות שם בשלום ומעבר לזה יש לנו גם התנהלויות שבהם אנחנו שוטפים כמו השם אדם שיש לנו שכל ויש לנו הבנות ויש לנו תהיות ושם יש תנועה הדדית ואנחנו ניזונים משני ההיבטים האלה ההיבט העשיר שהוא הייחודי לכל אחד מאיתנו שהוא לא לוקח אחריות על מה שהוא לא אבל הוא כן לוקח אחריות על מה שהוא כן שהוא מכיר תודה למקומות שהם חסרים לו והוא משפיע במקומות שהוא מלא מהם וההקשרים האחרים שבהם חלוקת העבודה או התפקידים היא אקראית לפעמים אני לפעמים אתה איך זה הולך אצלך איך זה הולך אצלי וזה ממש יכול לזוז בני בצורה שלא תעורר קשיים מרובים אז א אז נגענו היום בהבנה עקרונית על איך התחלנו מה זה איש מה זה אישה קצת על מהויות קצת על תפקידים קצת על בחירה והתפתחות אישית בתוך הדבר הזה וההשפעה של זה אל תוך הזוגיות על הברכה שהביאה הקריאה לשוויון ועל הגבולות של הקריאה הזאת א תודה רבה תודה תו לך ניפגש ניפגש [מוזיקה]