טהרת השבת | שפת אמת לפרשת כי תשא- תרמט | הרב יהושע שפירא

ח דודי קרא כלה ספר תבה אנחנו רוצים ללמוד היום שנה תרמט את הדיבור המתחיל הראשון בפסוק אך את שבתותי תשמורו אומרים חזל מה זה אח אח במובן של רק חזל אומרים שכל אכין ורקין שבתורה באים למעט אם כן את שבתותי תשמורו בא למעט משהו אומרים חזל מה זה בא למעט בא למעט שבת ממלכת המשכן כלומר ן שפרשה זאת סמוכה למלאכת המשכן אז למדנו מכאן שאנחנו שומרים את זה שבת באופן כזה שהוא ממעט את מלאכת המשכן שגם היא אסורה לעשות בשבת כלומר היינו חושבים ש ששת ימים תבות עשית כל מלאכתך המלאכה של ובשבת לא כמה שלנו שגם מלכת שמיים לא עושים בשבת אמנם יש יוצא דופן של מלאכת שמיים שעושים בשבת זה לימוד מיוחד ברית מילה אבל מלאכת המשכן לומד הפסוק מלמד הפסוק שלא עושים לא עוסקים במלאכת המשכן בשבת עכשיו ההכרעה הזאת של התורה שביין העיסוק במלאכת המשכן לבין שמירת השבת השבת עדיפה אולי אנחנו בשבוע שכאן ברמז גן הבחירות היו לא מעט על זה שהשבת עדיפה על מלכת החיבורים אתם יודעים הבריח התיכון המבריח מהקצה לקצה של העיר השבת עדיפה לא אנחנו לא מתחשבים במלאכת המשכן של נתי בתוכם כשיש שבת שבת עדיפה על הכל ככה חיו רבותינו אז אומר עשת אמת אז מה כוללת מה התוכן של ההכרעה הזאת של התורה ו פירוש בשבת קודש יכולים להדבק בקדושה שלא על ידי מלאכת המשכן כלומר זה לא שאתה מוותר אפשר להגיד אין ברירה יש לי שני עניינים אני חייב לבחור או או וכשאני בוחר צד אחד אני מוותר על הצד השני אין מה לעשות רניה מה בניה בבניה ולא בעבודת המשכן אחר כך זה נכון שעבודה דוחה את השבת מקריבים קורבנות מבערים אש כ כל קצב הזה מפני כבדך הזכרנו את המילה אבל אתה צודק שזה רק הבניה אז אם כן לצורך גבוה היה מותר מה לצורך גבוה היה מותר לא מלאכת המש גבו כלומר הבות הנות לצורך גבוה כ כן אבל גם גם בבניית המשכן בסוף זה לצורך גבוה אבל זה הכנה כזאת שהתורה עשרה ז אומר במקרה כזה כתוב במיוחד שה שמה שיעשה אם זה בשבת מותר בעבודה בעבודה אבל לא במלאכת המשכן עבודת המשכן כן בניית המשכן לא ועל זה הוא אומר בשבת קודש יכולים להידבק בקדושה שלא על ידי מלאכת המשכן מן זה שמעתי פעם נראה לי יפה מאוד מהרב זלמן מלמ שאמר שביום שאיין תכנון נגיד שהיה ברית מילה מואל היה מסתו איפה שהיית היום לא לא אמרו כי יש מול אז אומר זה לא שתח אנחנו מברכים מרוק ונות ובמילה אנחנו מברכים שמחה של מצווה עכשיו צריך לשקול זה מול זה אז הוא אומר טו אין בררה א נעסוק בשמחה של מצווה מוותר על מרומות אמר רב ז לא השמחה של מצווה ממרקת את העוונות ר מתחנו אז לא צריך תחנון אז ככ הוא אומר גם כאן השבת קודש מביאה את המעלה של הדבקות האלוקית של לכת המשכן באופן שלא צריך לכת למשכן כדת בזוהר הקדוש בפסוק וזאת התרומה אשר תקחו מאיתם מעת זמנים ושבת הזוהר הקדוש עושה שמה השוואות מאוד מעניינות צריך ות הרבה לימוד שזהב זה ראש השנה יום הדין כיפור יום הכיפורים זה כסף ונחושת זה סוכות ופסח זה תכלת והוא עושה שם וטו באב מובא שמה גם כן כאחד מהמועדים זוהר הקדוש עושה חשבון שכל התרומה שתרמו למ לכת בניית המשכן כל מרכיב הוא כנגד אחד מהימים הטובים שיש לנו אז יצא שהתרומה ומלאכת המשכן זה כמו דבקות אלוקית על ידי הזמנים בסוף הוא יגיד שיש דבר ידוע שיש עולם שנה נפש כלומר זה מאברהם אבינו עוד מיוחס לאברהם אבינו בספר יצירה ש כל המציאות לא כמו תורת היחסות של איינשטיין שהיא תורת היחסות חלקית אומרים לה הכללית הפרטית אבל היא החלקית היא אומרת שיש זמן ומקום שהוא התיך אותם לנוסחה אחת באמת דבר נפלא אבל בספר יצירה כתוב שהזמן המקום והדמות הם באמת יצירה אחת זה תורת יחסות הכללית השלמה שיש יחס בין המקום הזמן והאדם שזה איינשטיין לא לא זכה לטעום את הטעם הזה והעולם שנה נפש כאן אנחנו עוד לא הגענו לנפש עוד מעט נגיע אבל שיש בעולם דרך להידבק בהשם זה המשכן ובנייתו ובזמן דרך דבק השם ב מועדים ושבתות וההכרעה שאין צורך לבנות את המשכן לא זה לא ממילא אסור אבל אין צורך מפני שזה זמן כזה שאתה דבוק בהשם בלא צורך לעסוק במלאכה הוא מביא עוד נת דוגמה נוספת לאותו דבר וזה תפילין תפילין ם אות והשבת היות מפני שהשבת הי אות אין אין צורך בתפילין כי ממילא האור של התפילין מאיר בשבת אם כי אשכנזים אנחנו מזכירים את התפילין בשבת איפה מזכירים את התפילין בשבת ענים זמירות ניים זמירות זה כולו ראש ויד כל הזמן שם זה ראש ויד כל הפיוט הזה הוא פיוט של ראש ויד והוא התחברות לקדושת התפילין בשבת זה ה זה רעיון שעומד מאחורי הפינ זמירות אז ה ניגון ופלא של כיסופים רבנו אבצ יהודה כשהיו באים אנשים רחוקים אז הוא היה מלמד אותנו דבר ראשון עני זמירות זה זה ה הלימוד הראשון ונפשי חמדה בצל ידיך לדעת כלך על סודיך ו כל הגילויים השונים וכל הכיסופים מכאן לכאן מכאן לכאן התרת נדם כ הקדוש ברוך הוא עושה אותנו עונד אותנו כ התרת דברים מופלאים בקשר שבין ישראל הבים שבשמיים שבעצם כל זה זה קשר תפילין רה לניו תמונת השם נגד עיניו זה זה הליבה פארו עליי ופארי עליו זה ב אז כיוון שבשבת מעיר אור כזה עליון אז לא צריך להניח את התפילין צוע מבטאים את זה בענים זמירות אבל עצם אור השבת הוא כבר כולל את כל האורות של התפילין בזמן ובפי זה במקום בעולם ה חפצים אז הוא אומר כדת בזוהר הקדוש בפסוק בזת התרומה מעת זמנים ושבת כמו שאותן ג דברים שנעשה ן המשכן אין תיקון בעובדה בעובדה זה בחפצים במעשים בעולם במימד העולם כמו כן נוכל קחת ניקח הערה מאלה היג יג זמנים שפירשה בזוהר הקדוש הזוהר הקדוש מפרש שמה יג זמנים כנגד יג הרכיבים שמהם עושים את המשכן כמו שאמרנו זהב ראש השנה וכולי אבל מה לא מוזכר שמה שבת לר שרמון מזכיר שבת אבל הוא לא אחד יג שבת כולל כל המועדות ראשון למקראי קודש כלומר שכל הפרטות המועדות זה ענפים השורש שכולל את כל הענפים זה השבת וממילא בשבת אין צורך בענפים כשהגעת לשורש ממילא הכל כלול לכן כל המרכיבים כל אותם יג דברים שמהם נעשה המשכן בשבת נכללים בשורש של הכל וכמו שצריכים בימי המעשה תפילין ובשבת קודש אין צרכים כלומר אנחנו התחלנו מזה שאת שבתותי תשמורו זה איסו אך את שבתתי תשמור אסור לעסוק במלכת המשכן בשבת אבל בעצם הוא מתכוון לזה שאיין צורך לכן זה אסור כיוון שאין צורך אז ממילא זה חילול שבת אז הן צריכים לתפילין שהם עצמם אות כמו וכן הוא במלאכת המשכן ולכן כתיב אות הוא ביני וביניכם שלא על ידי אמצעי כלומר יש אות שהיא באמצע כמו שהאיש מקדש את האישה המנהג שלנו אנחנו לוקחים טבעת אז יש את החתן את הטבעת ת קלה יש את כנסת ישראל את קיית השופר ואת ה דבקות בהשם שבאה על ידי תקיעת השופר את הסוכה ואת הדבקות בהשם שבא על ידי הסוכה אבל השבת אין לה חפצה שהיא קשורה בה זה אוי ביני וביניכם זה המפגש עצמו של החתן והכלה בלי החפץ שנועד לקשור בניהם אז כורה גם עבודה לא הה צריך להות נכון ור נכון נכון נכון למה בכל זאת צריך לחפש ות מעט אחר יש מקום לתרץ בעצמינו עד שאתה מקשה את זה כ נקשה עוד קושייה אחת הבריתות של הבנים שלי אולי בברית של רב שלומי זה היה דנתי בשאלה ש תפילין הם אות ושבת אם אות בגלל ששבת יות אז לא צריך תפילין אבל לכור ברית מילה זה אות ושבת זה אות אז לא צריך ברית מילה ולא עוד אלא שדווקא בברית מילה נוהגים להניח תפילין אני חושב שזה היה בברית מילה של שלומי כי זה היה בשבת הוא נולד בשבת כמו השנה שבת יג בעדי א היום קהילה לכל אז הוא נולד בשבת הברית הייתה בשבת ואז שאלתי למה אם תפילין לא עושים בשבת בגלל שיות אז למה הברית כן עושה בשבת לא זוכר מהתה רצתי שות לא יודע למה א שת אות לא נו אז למה כשאין ברית מילה אתה לא מניח תפילין את מה שאתה אומר אמר לי מה אז אם ככה לא צריך לעשות תפילה אז אם אחנו תמד אז לא צריך לעשות תפילה אני שומע מאין זה רצה לתרץ אז רבי יו ליצור הלך בדרך שלך ופלפל בזה אז אני לא זוכר הייתי אברך צעיר א בן 20 וחצי הוא תלמיד חכם עצום זכיתי ללמוד ממנו הרבה תורה ופלפל בשאלה הזאת אני לא זוכר את כל הזה וגם רצנו עוד תירוץ א נוסף ברוך אתה אדוני אלוהי מלך העולם שהכל נהייה בדברו אמן אז ולכן כתיב אותו בני ובניכם שלא על ידי אמצעי לא צריך תפילין לפי זה גם לא צריך כור ברית מילה גם כן לא צריך או בני בניכם אפשר להגיד שביניכם זה ברית מילה ברית מילה זה אתם בלי הכיסוי שלא נותן לות ת אפשר ל אכן פירוש אך להיות ור מקודם שבת כ עכשיו הוא מביא עוד רובד וזה שאח את שבתותי תשמורו בנוסף למה שאומרים חזל אפשר לומר שאך זה אתה צריך להיות רק מי שאתה לפני שבת בלי כל הלבושים החיצוניים של הטומאה והזוהמה לשבת צי לבוא טהור הוא יאריך עכשיו בעניין הזה אז הוא אומר פירוש אך להיות טהור מקודם שבת זה המשך למה שהוא אמר שזה ביני וביניכם שאם אדם מגיע לשבת עם חטאיו ואמונותיו אז ממילה זה לא מחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לבין אביהם שבשמיים אז אין ביני וביניכם בשביל שיהיה רק ביני וביניכם צריך להסיר את כל החציצה ולכן צריך להיות טהור בקודם שבת רמז לטהרת המקווה בערב שבת אך והוא להסיר בלבוש הגשמי להיות מוכן לקבל הקדושה כלומר שהלבוש הגשמי חוצץ בן אדם לבין הקדוש ברוך הוא אל לכאורה מה שהוא אוממו מאוד לא מתי יש הכי הרבה גש ות במהלך השבוע אצל יהודי על השולחן בשבס כ גם מצוות אונה היא קרה בשמץ אז מה זה להסיר הגשמיות אז התשובה היא שאדם לא נפרד מגופו ודאי לא זאת הכוונה אלא השאלה מי משועבד למי הנשמה לגוף או הגוף לנשמה כל ההכנה לשבת זה מפני ש נמה מהירה כל כך הרבה שממי גם הגוף מהיר בשפע שבת נפש שיש נשמה יתרה מה הנשמה יתרה שאפשר להרבות במאכלים כך כתוב בזל זה הנשמה ייתרה שאפשר להרבות במאכלים למה כי כיוון שהנשמה מהירה ולא משעבדת לגוף אז להפך הגוף הוא עכשיו מבטא עוד יותר את האור של הנשמה אז ריבוי הגוף הו מעלה ולא חיסרון בשבת ביום חול ריבוי הגוף זה שמנת הבית כסית אבל בשבת יש בדברי בעל המאור לשבת היו כאלה שלא רצו לאכול בשבת דברים חמים תר ביטחון לא להכשל בבישול ויש משפטים מפורסמים של בעל הור שמי שאוכל בשבת חמין הוא המאמין ומי שלא אוכל חמין לא יעמוד בגורלו לקצ ימין אני לא זוכר מה חצי שומין ולעמוד לגורלו קצ אמין דווקא צריך אמין בשבת הוא אומר שם יוכל וישמן כן כן כן בדיוק אז יאכל וישמן כל ה כל ה חרוזים שמה זה על זה המיין אז ה אז השבת היא מוכנה לקבל קדושה ו ממילא הלבוש הגשמי לא מסתיר אז הוא יכול להיות בהרחבה והאמת כי גם לזה מסייע השבת קודש כלומר האור של השבת קודש יוצר תפילה במקווה בערב שבס שהיא אחרת מתפילה במקווה בכל יום תפילה במקווה בכל יום זה אדם שקו בתוך הגשמיות ונטר וחוזר לאן לגשמי אז גם כשהוא ש טובל לא וש לא ושרץ בידו אבל תובן וגשמיות בגופו אבל בערב שבת קודש אז האור של שבת עוזר מסייע למקווה של ערב שבת לטהר אז באמת גם לזה מסה שבת קודש כית בזוהר הקדוש שם תבר מני כל סטרה אחה זה אנחנו אומרים רק הגבנה שכל הסתר אחה עוברים לפני שבת לפני כניסת שבת ללכן אומרים את זה שמה מהב ותר ב כן במק זה בעלים של המקווה מרבה בגשמיות וודאי כמו כן ונפשות בני ישראל ובוא עליהם הערת שבת קודש אז עד עכשיו עסקנו במקום בעולם שזה המשכן בזמן שזה השבת עכשיו הוא אומר יש גם נפשות וודאי וכנו בנפשות בני ישראל בבוא עליהם הערת שבת קודש שזה ביני וביניכם אז אתם מתהפכים להיות מישהו אחר בשבת קודש כי הקדוש ברוך הוא גולל אור מפני חושך וחושך ממני אור אז לכן בהתגלות הערת השבת והערת הנשמה יתרה באדם בורחת כל הסתרה אחה הרי הוא גולל חושך מפני אור כמו ברגע שבא האור אז ה חושך מתגלגל מכל המדרגות ועף אז כשמגיע האור של שבת אפילו שהוא לא הופיע לגמרי כבר מעט הערה משבת דוכה הרבה מהחושך של יום חול הראייה שכבר ביום שישי אחרי הצהריים לא אומרים תחנון כבר אור השבת מאיר וכבר שבת בבוקר מיום שישי בבוקר יש דברים שנוהגים כערב שבס אז לכן בהתגלות רת נשמה רת הנשמה יתרה באדם בורח את כל הסתר אח והוסר כל החושך המחסה הפנימיות ועל זה תיקנו רצה והחליצנו בשבת מה זה והחליצנו החצי כולל שניהם שבעצם בשבת קודש קוראים שני דברים סרת המלבושים דחול כמו לחלוץ את התפילין אז והחליצנו זה תחלץ אותנו ממיצר הגשמיות וללבוש מחלצות לקדושה וזה מה שאמרנו גם קודם זה לא שבשבת אתה לא אוכל ולא שותה הפכת למלאך יום כיפר לא שבת זה הרת הנשמה באופן שהיא כבר לא משועבדת ל ו לכן היא מאירה את הגוף אז אתה נחלט מהלבוש של הסתרה אחרה ולובש מחלצות בעצם המילה לחלוץ כמו עוד מילים בעברית יוצר דבר והיפוכו יש ל אזה שם נכון ביוונית כזאת שמשתמשים בה מה לא אוקסימורון זה סתירה באותו ביטוי זה יש שם כמו להשריש ולשרש שזה גם ם לעקור וגם כן אז יש לזה שם היום בחכ יש לי בת בלשנית שכחתי אך קוראים לזה ש שמילים שמשמשות אותו שורש משלם משמש לשני צדדים הפוכים אז לחלץ זה גם החלצות זה גם להלביש וגם לחלוץ וגם להפשיט אז זה שני הצדדים ההפוכים זאת אומרת צבע החצי זה פועל את שני עניינים זה גולל את החושך ומביא את האור אז זה הטרה של ערב שבת במקווה והאור של השבת ועל זה תקנו רוצה והחליצנו חלצנו כולל שניהם עשרת המלבושים דחל לחלץ וללבוש מחלצות דקדושה כי שבת מאין עולם הבא וכמו דכתיב הסירו הבגדים מצוים מה זה עולם הבא עולם הבא זה עולם שכולו טוב למה יש גיהנום בעולם הבא כי גיהנום זה זה שמחלץ אותנו מכל הטומאות איך תהיה בעולם הבא ם כל הטומאות של העבירות זה דאגה נוראית של הנשמה שהיא רואה שה כך וכך עבירות אז מה יהיה אז מנחמים אותה אומרים לה יש גיהנום אל תדאגי ומה יקרה בגיהנום נחלץ אותה מכל התרומות שלך ואז והלביש אותך מחלצות ותי פלם הבא עם כל הלבושים של המצוות שעשית זה יסיר את כל העבירות ו ילביש את כל המצוות אז אם כן ולב שתן מחלצות כן ובשבת מאין זה שכל שבת זה מאין עולם הבא אז איפה הגיהנום המקווה של ערב שבת יש כאלה שנוהגים כן מומלץ בחום המקווה של ערב שבתות נכון ו יש אשתי יש בן דוד וישניצר הם הוא מלכל שמה חשוב תמיד כשהיה מסיבות ו אצל הסבתא של אשתי עליה השלום אז היה נסיבות משפחתיות אז הוא היה וישניצר ואני שנינו לא כל המולה שמה לא תמיד התאימה לנו בדיוק אז תמיד היינו מוצאים לנו איזה פינה והוא ידע שהוא צריך להכין הרבה הדרשות מהרבי מישניץ ואני בא ואני מקשים תגיד לי מה הרבי מוניץ מושה מגיע אומר דרשות משס מושה שמעתי הרבה דרשות משש בזיונים האלה מה היום ההילולה היום ההילולה וואו ו סיעתא דשמיה ה מיוחדת כנראה הוא פען מלמעלה שנזכיר אותו אז א אז הוא אמר הוא אומר אנשים הולכים למקווה ולא עושים תשובה אומ המים לא פועלים את ההתהפכות הם רק מסייעים לתשובה אז אם אדם הלך למקווה ולא עשה תשובה אז אז בשביל מה הוא הולך למקווה ככר בשם השוס אומר עיקר המקווה זה התשובה אז המקווה של ערב שע בגיהנום איזה מתיק של גיהנום כמ שלפני שיש שבת קודש אז אני כל דינ ת מנה כל הסרחה מתעופף לו ששו יש אושר יותר גדול מזה שכל דינין מתבר מנה אז הוא אומר אז לבש אותו מלחצות אז שבת קודש אחרי ש הולכים למקווה בערב שבש אז פני שבת הכוונה אז פתאום יש לך פנים של שבת אתה לובש לבושים של שבת קודש וכן הוא בכל המצוות כי כל מצווה הוא לתקן איבר מיוחד כמר כל מצווה היא מפשיטה את הגשמיות הטמאה של אותו איבר ומלבישה מחלצות על אותו איבר אם כן מתגלה באותו איבר חיות הפנימיות והוסר הגשמיות הוא פושט את צורה ולובשת צורה על ידי המצווה זה מה שאנחנו ארים אשר קידשנו מצוותיו אנחנו נפחים להיות קדושים רק השבת הוא לבוש לכל הנפש כלומר השבת אה יש עוד טוב לא לא תכננתי כל הזמן מסתחרר על השעון תכננת ד לפה לא שמתי לב שפתאום ראיתי שאתם הופך יאמת לא אני זכרתי שיש לא הבנתי מה קורה פה טוב אפשר לקחת את הדף הביתה ולהשלים שבת שלום שתזכו למקווה מחר גבעל דד לב השמיים אמן