חקיקה בלב האדם | שפת אמת לפרשת חקת - תרל"א | הרב יהושע שפירא

אחד קרא כל ה טוב ספר תבא אנחנו רוצים ללמוד את שנת תר לא דיבור המתחיל הראשון בזוהר הקדוש יש זוהר קדוש נפלא שפותח בכמה כמה מתוקים דברי התורה מעריך בזה ואז הוא דן בשאלה של ההשוואה בין שני פסוקים אצלנו כתוב זאת חוקת התורה ו בספר דברים כתוב זה הפסוק שאנחנו אומרים כשפותחים את ספר התורה וזאת התורה אשר שם משה לפני בני בני ישראל ויש שני הבדלים הבדל אחד ששם לא כתוב חוקת זאת התורה אצלנו כתוב זאת חוקת התורה וההבדל השני שהזוהר הקדוש מחדד אותו זה ששם יש ו' וזאת התורה והו ו החיבור מחברת את זאת התורה משהו נוסף והנחת היסוד נדמה לי של הזוהר שזאת התורה [מוזיקה] זה קריאה לתורה בלשון נקבה זאת התורה הזוהר א מדקדק מאוד בעניינים שכאלה ולעניינינו אז אצלנו יש קריאה בשם נקבה הזאת ויש חוקת וזה לא מחובר לשום דבר ושם מה הכנה זה לא מחובר אין ו אין ו אז זה לא מחובר זאת זהו זאת ולא אחרת וזאת זה מתחבר לעוד אז אומר הזוהר הקדוש וזאת זה חיבור של זכר ונקבה וזאת התורה ששם לפני בני ישראל. הכוונה היא שיש כאן חיבור בין התורה כמו שאצלו יתברך לתורה כמו שהיא אצלנו. וזה החיבור. זאת זה תורה כמו שהיא אצלנו לשון נקבה. הו מחבר את זה לתורה כמו שהיא מצידו יתברך. לעומת זאת אצלנו יש רק זאת. וכשיש רק זאת נוספת המילה חוקת התורה. זה הרקע פה לעניין. אומר השפת אמת. בזוהר הקדוש פרש חוקת התורה ולפעמים כתיב וזאת התורה. הוא פירוש שחוקת היא תורה שבעל פה. כלומר, כיוון שאין וזאת, אין יש לי בחדר א שלט האדום. אז אם כן הוא אומר שזאת חוקת התורה זה התורה שבעל פה כלומר התורה כמו שהיא מופיעה בתוכנו זאת חוקת התורה ווא אומר הוא פירש החוקת היא תורה שבעל פה שגוף התורה, כלומר הצד הזכרי האלוקי של התורה למעלה מהשגת האדם. אז לכן זה לא נקרא תורה שבעל פה. לכן בדברים כתוב וזאת התורה. אז זה תוספת לתורה כמו שעליונה. אבל שם טוב אמר תורת השם תמימה שלא נגע בה אדם מעולם כמו פרה אדומה תמימה של הפרשה שלנו שתמימה פירושה שלא עלה לאעול שאף אחד לא אה הגיע אליה אז הוא אומר תורת השם תמימה שלא נגע באדם מעולם מצד כמו שהיא תורת השם היא תמימה שאין לנו מגע בה אבל יש את הצד השני שהיא מתגלה בתוכנו וכשהיא מתגלה בתוכנו אז היא מתגלה באופן של חוקת התורה ועוד רגע הוא יחדד את העניין הוא פירוש שחוקת היא תורה שבעל פה מפני שגוף התורה הזאת שבאה עם הו היא למעלה מהשגת האדם ולכן כתיב שם אשר שם לפני בני ישראל כלומר שיש וזאת זאת התורה יש את התורה ההיא ויש את זאת התורה שהוא שם לפני בני ישראל והו מוסיף את התורה של אה שבעל פה התורה שאנחנו לומדים לתורה שבעל פה יש כמה מובנים במילה תורה שבעל פה נראה לי שכאן המובן עיקרו כמו שאנחנו אומרים בברכות התורה שבברכה שלפני עלייה לתורה אנחנו אומרים אשר נתן לנו את תורתו וברכה שאחרי שאחרי עלייה לתורה אנחנו אומרים וחיי עולם נטה בתוכנו כלומר זה הדוכרה והנוקווה תורתו ותורתנו ותורה בתוכנו אז אז ששם לפניהם זה שנוסף לתורתו שלמעלה מסגת האדם הוא גם נתן אותה להיות חיי עולם בתוכנו עכשיו הוא מוסיף וחוקת אז מה זה זאת חוקת התורה שנוסף אצלנו שסליחה זאת חוקת התורה שכאן אין ו זה רק התורה שבעל פה עצמה החקיקה בלב האדם ובמעשיו כלומר חיי עולם שנתה בתוכנו זה חיים שחקוקים בנו יש תורה שהיא למעלה ממידתנו אנחנו מסתכלים עליה מרחוק השם נראה לי שהיא למעלה מכל גדר אנושי ויש תורה שהיא נחקה בתוכנו תריה גברים של האדם שרמח איברים שסגידים התרייג מרכיבים של האדם זה תרייג מצות זה חקוק בתוכנו ועל העניין הזה מדבר את הפרשה בזאת חוקת התורה. עכשיו יש פה ריכות דברים בעניין הזה. אני רוצה לקפוץ רגע לסוף כי עיקר הקשר לפרשה הוא סוגר בסיפה. אז אחרי זה אולי נראה עוד קצת ב אולי בכל זאת יש פה עוד הערה אחת מהפרשה בהמשך. וכן שמעתי מאדוני אבי זקנים מורי ורבי זל פירוש במחוקק בשירה שדברי תורה נחקים בגוף האדם וזה עניין תורה שבעל פה להמשיך הערת התורה לכל מעשה בפרטות כמו שזה תגלה בתוך החיי עולם נתה בתוכנו בתוך החיים שלנו לנו ובתוך המעשים שלנו, בתוך האיברים שלנו ששם תתגלה התורה כי בוודאי בכל דבר יש הערה מהתורה שהרי באורייתא ברא הקדוש ברוך הוא על מה רק שנגנז ואינו ניכר וצריכים למצוא הערת התורה הגנוזה במעשה בראשית אז יש פה עכשיו ריכות דברים אבל הוא אומר זאת חוקת התורה זה חקוק ואתה צריך צריך לגלות, לחסוף את החקיקה הזאת, את שזה החקיקה הזאת, זה התורה כמו שהיא מהירה בתוך המציאות. לכן זה זאת לכן אין ו' כי כאן זה רק התורה שמתגלה בתוך המציאות והיא חקוקה בתוכן. ולכן זה ציוה שני הוא רק שם לפני זה לא משהו שהוא מגיע אל הוא רק שם מפני כי יש בו את הצד שהוא קשור למעלה שהוא קשור למעלה הוא ציבה הביא אלינו איזה צבתא איזה משהו כן יפה אז עכשיו נדלג אה אצלכם זה כמה שורות לפני הסוף בסוף השורה מתחיל כיל שבכל דבר אף שורה שישית מלמעלה מלמטה אז הוא אומר ככה שבכל דבר אב שנראה מרוחק ומתנגד להקדושה אף על פי כן באמת כוח ואחיות רק מהשם יתברך כלומר גם מה שמתנגד לקדושה במראה עיניים הראשון באמת גם הוא שייך לקדושה. כי הרי הכל זה חקיקה אלוקית. רק צריך לגלות את זה. כלומר, כל הסיפור הוא שיש במציאות חלקים שמסתירים את אור השם ויש שמגלים את אור השם. הרבה פעמים שואלים, אם הקדוש ברוך הוא מלא חול הארץ כבודו, אז למה אנחנו מתפללים לירושלים? וכי יש מקום שהוא לא גילוי כבוד השם. אבל לפי זה גם יוצא שכל מעשה הוא רצון השם. איך יכול להיות איזשהו מעשה במציאות שהוא לא רצון השם? תשובה, הקדוש ברוך הוא רצה שאורו יתגלה בחלק וישת בחלק. ואיפה שהוא מסותר, אין לנו את הכלי להגיע אל השורש האלוקי, אלא על ידי המצווה. המצווה זה ה צינור שבו אנחנו יכולים להגיע לשורש האלוקי שנמצא בכל אלא מה? שזה נכון. הלכו לי, לקחנו פרה, חתכנו את האור שלה לרצועות, עשינו קלף, לקחנו דיוק, כתבנו תפילין וזה קדושה שעל ידם מתקשרים להשם יתברך. אז שהחולין יכול להיות קדושה זה אני מבין. ובאמת המור בעל התניה אומר, מה זה מה פירוש המילה מותר ואסור? הוא אומר שמותר ואסור זה כמו אסיר בכלא שהוא יכול להיות אסור כבול יכול שיפתחו לו את הכבלים את האזיקים ואז הוא מותר אומר מותר ואסור הכוונה היא פתחו לך תזיקים או שאתה אז אומר אסור זה הזוק בהסתרה שלו ואי אפשר לפתוח מותר זה שהזיק קים פתוחים אם תרומם אותו לעבודת השם הוא יגיע כלומר אתה לא יכול לקחת חזיר ולעשות ממנו סעודת שבת קודש כי הוא הזוק להסתרת השם זה אסור אבל אתה יכול לקחת פרה ולעשות ממנה סעודת שבת קודש סעודת ברית מילה סעודת חתן וכלה ואז זה הפך להיות סעודת מצווה כי הבשר הזה היה מותר, הוא לא היה עזוק. אבל יש עוד מדרגה חוץ ממותר ואסור יש עוד מדרגה וזה טמא. טמא זה בעצם ה הרמז שגם במה שהוא הפוך יש גם קשר. גם במה שאסור. דיברנו על החזיר. חז"ל דורשים למה נקרא שמו חזיר? שעתיד לחזור להיתר. זה שהוא עתיד לחזור להיתר אומר שלא יכול להיות שיש משהו שהוא אסור לנצח. כי אם הוא אסור לנצח, יוצא שיש נצח שמתנגד לאור האלוקי. זה אי אפשר. כל מה שהוא אסור זה זמני. אבל לעתיד לבוא הכל יהיה לא רק מותר אלא קדוש. וזה לומדים מעניין פרה אדומה. כי ה החקיקה בתוך עולם המעשה מגלה שגם כל המציאות היא אלוקית. גם מה שנראה מסתיר הוא אלוקי. גם מה שנראה מנגד הוא אלוקי. אותם. לא רק מה שהוא אטום אלא אותם. יש את ה אנשים בממד, יש את הממד עצמו שהוא בתון יצוק, שהוא לא מאפשר לשום דבר להגיע. יושבים בממד. אז ה האותם בעצמו הוא גם כן אור אלוקי. אפשר לדבר על צל בדברים על שמש. שמה שיש שמש אז אפשר לדבר על צל. אה אי אפשר לדבר על צל כשישה אז יש אסתר כן רק ששם השמש היא באה רק מלמעלה זה הוזאת זה הו של השמש עלה הוא שמשה שהוא בא מלמעלה אבל כאן זאת חוקת התורה זה שכל המציאות עצמה היא בעצמה השמש רוצה נכון להזכיר דברים שמדתי אצל מיש ש פעם שליח שבתן הרב מרדכי גל צון מלחה יצאו הרבה שנים א תחילת הזוהר הקדוש אומר ברש רונות במלכה גליף גליפו ותהירו גלאה משמעות הדברים זה תחילת רצון המלך שהקדוש ברוך הוא רואה הם צופים עלה ברצונו לבוא את העולם גליף גליףו מה זה גליף גליפויר לה חקק חקיקה באור אינסוף זאת חוקת זה מתקן על החוקה לחק חקיקה זה אחד הדברים שמדהותי מדהימים בצורה מדהימה זה אור אינסוף שהקדוש ברוך הוא בו חוקק חקיקה הוא עושה שמה גבול בתוך הבלי גבול בסוף הוא עושה איזשהו עניין פרטי של 10 ספירות נקרא את 10 ספירות כן טוב נמשיך זה הפרגה נמשיך אם כן אז שבכל דבר אף שנראה מרוחק ולא רק מרוחק אלא יותר מזה הוא מתנגד להקדושה אף על פי כן באמת כוח ואחיות רק מהשם יתברך טומאה חז"ל אומרים מה זה ונתמטם בם ונתמתם בם ונתמטם בם שטומאה זה מלשון אטום זה אותם שלא תוכל להיות קשור להשם אדם נטמע במת שזה הפרשה אז הוא לא יכול עכשיו להיות כלי לקדושה שהוא הקדושה לא משהו נעתם אי אפשר לינוק קדושה כשאדם טמא לכן אסור לבוא למקדש כי אתה לא יכול לקבל את האור של הקדושה שם אתה יוצרך ציצה בתוך ביתו של המלך וזהו שכתוב במדרש מי יתן טהור מטמא לא אחד אז מי נותן טהור מתוך הטמא לא אחד זה הקדוש ברוך הוא יחידו של עולם כי על ידי הביטו להשורש יוכל לטאר עצמו אף שנטמע כלומר התבנית הראשונה זה שיש מקום שיש אור אלוקי ויש מקום של חושך ואז העולם מודך אותו טומי חלקו אלוקים וחלקו באמת פרס אולי עכשיו צריך לקור עוד את שורש הפרסים הם הסיבה שאנחנו בכל יום אומרים יוצר אור ובורא חושך כי הם האמינו בשני אלים אל הטוב ואל הרע אל האור ואל החושך והם הפרידו ואומרים יש במציאות שני מקורות ות מנוגדים לגמרי שהגיעו למציאות והתערבבו פה הטוב והרע, האור והחושך. וכל אחד יש לו מקור עצמי נפרד. וכשאנחנו אומרים בכל יום יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום, אנחנו יודעים שהפסוק במקורו הוא בורא רע. אנחנו אומרים לא, אין שני מקורות. הכל הוא במקור אחד. כיוון שהכל במקור אחד אז גם כל הטמא נהפך וגם כל הרע נהפך לטוב ועלו מושיעים באר ציון לשפות את עשו והייתה לשם המלוכה כשגם כל הגויים הם אה יעלו את השם אז יחידו של עולם כל ידי הביטול לשורש יוכל לתאר עצמו אף שנטמע כלומר אם אדם טמא אז הוא צריך לדעת שחקיקה פנימית בתוכו זה חיות אלוקית שיכולה להפוך את הסיפור וכמובן שיש כאן רמז לא רק לטומת מת שעל ידי ההזיה של פרה אדומה אפשר להפוך אלא גם רמז לכל החטאים לתשובה שאפילו אדם נטמע עד כדי טומה חמורה שאין למעלה ממנה אביב בות הטומאה זה טומאת מת ו הוא נטמע מאבי אבות הטומ והכל יכול להתהפך לטובה זה הפלא של התשובה ובאמת א יש תורה של רבי נחמן מפורסמת הזמרה שאדם צריך לבקש ולמצא בעצמו עוד נקודה טובה ועל ידי זה מתהפך באמת לטובה לכף זכות ורבי נתן כותב בליקוטי הלכות שהתורה הזאת של רבי נחמן היא כמו פרה אדומה למה הוא אומר מפני שבפרה אדומה יש תכונה מופלאה היא מתארת טמאים ומטמא טהורים ואיש אשר יזה את אפרה יתמעד הארב למרות שהטומאה הנוראית ניתרת. אז אם טומאה הכי חמורה שיש, טומאת מת, זה מטהר, אז איך זה מטמא? זה מנוגד אחד לשני. אז הוא אומר, התורה הזאת, שאפילו אדם יהיה טמא בטומאה הכי חמורה, הוא יכול להפוך את הכל הטהרה. זה מתאר טמאים ומטמא טהורים. כי אם אדם טמא לכן קראו ליקוטי מרן ספרן של רשעים בדרך צחות ב בתניה כתוב שזה ספרן של בינונים אז החסידים היו אומרים שהנום אלימלך הוא ספרן של צדיקים והיקוטי מרן הוא ספרן של רשעים כמעלה עצומה כי להדריך צדיקים זה כמו ללמד כיתה בלי בעיות משמעת אבל ספרן של רשעים זה לקחת את הכיתה הטיפולית ולהביא אותה לעשות כן להפוך מהם א להבשם נפלאים אז ה אתמול הייתי בחתונה זה יש מנהג חדש כבר זהכ כבר פגשתי את זה כתוב ושמע צעקתנו יודע תלומות אז אז בחופה מכריזים עכשיו צועקים ויש שמה חבר'ה מגיל מסוים ומטה הם צועקים אבל הושמע צעקתנו יודע התעלומות רק אצלנו נוהגים שש ששואלים למה ושמע צעקתנו יודע התעלומות אנחנו צועקים בתעלומות הלב אבל יש כאלה שגם למי שלא יודע תעלומות שומע את הצעקות שלהם אז א הם לוקחים איזה זה כוחות גם אחרי זה כל הריקודים זה זה כוחות ש כל מצלות חתנים אז יש היום בדור הרי מאיפה מצלות סוסו כתוב נכון צעלת של סוס אז היום יש איזה כוחות עצומים שמתפרצים ו אז רבי נחמן אומר גם אם אתה הכי רחוק חוק אתה יכול להתהפך וזה קשור לצעקה הזאת כי זה התחושה הקדוש ברוך הוא תהפוך אותי איך איך לגמרי תאיר לי את הנשמה איך זה הולךדש מה תחדש אותי לגמרי תחדש אותי לגמרי תאיר לי את הנשמה כאילו יש איזה צעקה שיש המון טומאה ואני רוצה להפוך הכל אבל אומר רבי נתן זה פרה אדומה מי שבאמת נתון בטומ כאילו הוא מת כבר אז זה יתאר אותו אבל אם אדם יש לו כוחות לעלות בקדושה הוא טהוב אז תתקדם אם אתה מנסה להתרומם מטומה כשאתה טהור אז זה מטומ אותך לכן אומר כל התורה הזאת שמי יתן טהור מטמא זה עלול וטמא טהורים גם כי מי שמתעסק עם טומאות נטמע בצורה הקיצונית של זה הגיע אצלנו אצל שבטא צבי שם רשעי מרכב שכל הרעיון של שבת היצי שמרן הרב אומר שבישראל קוראים לו משיח שקר א מה פתאום להגיד משיח תגיד השקרן הוא אומר כי הוא היית חוכם גדול בתחילת הדרך. רוב חכמי ישראל הלכו אחריו לרוב גדולתו והוא נגע בעניין הזה שלהפוך טמט האור. ומה קרה לו? נפעל לתוך התורה. אז ה מי יתן טאום מתמא? זה דבר פילי. איך אפשר? אז זה רק על ידי הקשר. לאחד יחידו של עולם כי על ידי הביטול השורש יוכל לטאר עצמו אף שנטמא וזה על ידי תשובה שרוצה לחזור לשורשו הוא מתיישב מעין בתי הוא מברר אצלו שכל החיות גם מה שהוא יתה נהג בטומאה נהג בריחוק נהג באופן שמתנגד לשם גם את זה הוא קיבל מהשם יתברך יש בתומר דבור תורה הרמק כותב מוסר על דרך יג מידות הרחמים של מיכה השמש מיל כמוך נושא עוון ועובר על פשע ושם הוא אומר שהמידותיו של הקדוש ברוך הוא הם כל כך מופלאות ושככה צריך האדם להיות בבן אדם לחברו הוא אומר שהקדוש ברוך הוא סובל את החוטא כשהוא משתמש בחיים שהוא הוא נותן לו באותו רגע נגדו כמו קצת כמו א רבי טרפון שנתן את ה לאמא שהקתה אותו נתן לה אז כיבודם זה אף לב רבי טרפון אבל שהקדוש ברוך הוא נותן לכל חוטא את החיות שאיתה הוא פועל נגדו נגד השם יתברך וככה האדם צריך לסבול את זולתו שאפילו אם הוא לוקח את שלי ובזה הוא מכה אותי אז צריך להיות דבוק במידותיו ואהבת ישראל צריכה להיות עד לשם טוב זה מופלאג באופן א פילאי אז הוא מבררצו שכל החיות מהשם יתברך הוא מבטל עצמו לשורש על ידי זה נדחה כל התומה קנל אז זה החוקת שאתה מגלה שגם בטמא מה שחקוק בו זה באמת התורה וזהו שכתוב מי ברא אלה הוא חוזר עכשיו למה שהוא כבר האיר עליו אבל נראה את זה כמו שהוא פה ההתחלה זה גם ההתחלה של הזוהר ששם אלוקים אומר הזוהר שם אלוקים הוא בנוי משני עניינים מי ואלה סאו מרון לכם הוראו מי ברא אלה אפשר להגיד את זה בלשון של שאלה אבל הזוהר אומר את זה בלשון של תשובה שדרגת המי הוא ברא את אלה אמי זה שאלה שבעצם פונה אל השורש הנעלם ואלה זה עולם הריבוי של כל ה דברים במציאות שהם הם נפרדים זה מזה ומי של השאלה על הנעלם הוא זה שברא את כל עולם הריבון הנעלם שאנחנו לא יכולים לעמוד אליו לרוב אדותו הוא ברא את כל הריבוי זה דרשה של הזוהר הקדוש הוא רק אומר שאתה צריך להתבונן סאונכם ואז אתה יכול לראות שהמי מי הוא זה שברא את אלה? אז הוא אומר וזהו שכתוב מי ברא אלה? אף שנראה נפרד הוא מתפשט לענייני העולם הזה בגשמיות אלה. ויש עוד אלה שקושרים לעניין הזה. אלה של טומא. איזה אלה? אלה אלוהיך ישראל. אז אפילו את האלה, את הטומ הכי רצוצה של עבודה זרה של אלובה, כלה מזנה בתוך חופתה גם את אלה עמי הוא זה שברא. ועל ידי זה אדם יכול לחזור בתשובה. כי אם אדם מניח שאת החטא שלי לא קיבלתי חריות מהשם, זה מישהו אחר, אז הוא חזר לאמונה הפרסית. נפל האמונה הפרסית רחמון ליצלן. אז כשאתה אומר שהוא יוצר אור הוא בורא חושך חס שלום הוא בורא רע אז גם את האלה אלוהיך ישראל זה הוא נתן לי את הכוח זה זה חקיקה מכוחו רק שפסרתי וכשאני מגלה את זה אז אני יכול את האלה להפוך ל מי ברא אלה עם כל זה באמת מי ברא אלה גם כן רק מהשם יתברך ויחידתו זה ה פסוק שראינו קודם מי יתן את האור מטמא לא אחד כלומר שזה האחדות העליונה יחידתו רק שכן רצונו שיהיה נסתר כנל ולמה רצונו שיהיה נסתר כדי שאנחנו נזכה להיות שותפים בגילוי של האור האלוקי שנזכה בעזרת השם Да.