חכם ולא צודק | שיעור לבין המצרים | אגדתא - לט | הרב בן ציון אלגאזי

[מוזיקה] אז בסדרת השיעורים לקראת תשעה באב שיהיהו כולם בעזרת השם בסוף שסון בשמחה הימים האלה אנחנו ניתן מהלך שלמיס אני רוצה להקדים הקדמה יש במסילת ישרים אומר יש דברים יש דברים שהציבור יודע אותם ואני לא באתי אלא רק להזכיר לחדד לא באתי לחדש חידושים אני גם מקדים הקדמה לא באתי לפה חדש חידושים המקורות כמעט כולם ידועים לכולם רק פשוט עכשיו קצת איתו רוס לקראת לקראת תשעה באב א שיבוא אז כדי שנחדד את הדברים עד הסוף יוצא פה לעיר שנה נקודה יש מאמר בגמרא מאוד תמו הגמרא ביומה מתארת הכרובים שהיו במקדש והגמרא אומרת זה היה כמער איש ונביות תכף נגיד מה אומר על זה הרמבן אמר רב שילה כאיש המהורה בנביאה שלו זאת אומרת יש אחד שהוא מחובק עם האחר אמר שלוקיש בשעה שנכנסו נוכרים להיכל ראו כרובים המאורין זה בזה היו שני הכרובים נושאי כרפיים זה לזה מדובר פה בבית ראשון הוציאן לשוק ואמרו ישראל הללו שבקטן ברכה וקטן כהן יעסקו בדברים הללו מיד הזילום שנאמר כל מכבדי היזילוע כי ראו ארבתה המחזה אצל אומות העולם היה מחזה מאוד תמוע איך יכול להיות שבתוך קודש קודשים היו שני כרובים מאורים זה בזה. הרמבן באיגרת הקודש מתאר את זה בצורה נפלאה. אומר הרמבן, כשהם הגיעו למקדש להחריבו, אמרו להם לאויבים, אל תיכנסו בשום מקום אחרי בית המקדש, לאזרות ולא לאכל, תיכנסו לקודש הקודשים. שם יהיה שרפים באופנים. כך אומר רבנו בחיהי, שבתוך קודש הקודשים היו שרפים באופנים. תיכנסו לשם, אולי תצליחו לתפוס משהו. הם נכנסים לקודש הקודשים, הם רואים את ארון הברית עליו יש שני כרובים, דמות זכר ונקבה. מאורים זה בזה כמו שהגמרא אומרת מחובקים אמרו ככה כך מביא הרמבן ראו אלוהם של אלו במה הוא עוסק וזה מה שאומרת הגמרא פה מיד היזום שנאמר כל מכבדי היזלוע כי ראו ארבתה אז המחזה הזה שהוא מחזה למעשה של הכרובים שעוררו את אומות העולם להשמיץ את כנסת ישראל מקודש בריך הוא הרמבן אומר מידח גיסה תדע לך שזה המקום העלה עלוי על אותו אותו מאמר אומר הרמבם אין לך מקום יותר גבוה קודש הקודשים למה אנחנו אומרים שזה כך גבוה כי אין הכל יוצא אלא מביניהם שקודשבריך הוא התגלה בעולם הוא התגלה דרך הכרובים והכל ה יוצא ביניהם שהרמבן שמה מדבר שזה הסוד החיבור העלה עלוי זה לשונו של הרמבם אבל לעניינינו נשתמש ברמבן בהמשך יש כאן לכאורה דבר תמוא ביותר אומר ה הרית ומקשה לפי הגמרא מסכתב בטרה בדף צט שלפניכם כתוב על על הכרובים כצד הם עומדים רבי יוחנן אומר רבי א בןזר אחד אמר פניהם איש אל אחיו אמר פניהם לבית ומנד אמר פנימ של אחי וכתיבו פניהם לבית לא קשיה כאן בזמן שישראל עושים רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום כשישראל עושים רצונו של מקום פניהם איש של אחיו כשהל עושים רצונו של מקום פניהם כלפי הבית ואז הרבה במקום ביום השואל שנה מיד הכי פשוטה שבעולם. אומר הרית, הרי זמן חורבן בית המקדש זה הזמן הכי גדול שלא אסור לצון של מקום. עובדה שהבית חרב. אז אם הבית חרב עשו של מקום, איך יכול להיות שנכנסו איוויבים לתוך ההיכל וראו את הכרובים ושוחכחים בכפניהם, חנפיהם איש כלפי אחיו. הרי זה הזמן שלא עושים רצונו של מקום. כך שואל הרטבה. אומר הרטבה יש בתרצים דעתם בקרובים דמוישה כן בקרובים דמוישה אבל אחה בקרובים דצורטא שמגטלים תמיד היו מאורין אצל הכרובים של מושה תלוי עושים רצונות של מקום מאורין לא עושים רצו מקום ואם זה של צורטא זה לא משהו כאילו יותר חי אז זה קבוע שהם היו פניהם משל אחים זה תירוץ אחד אומר אומר הרטווה אבל תימם כן איך אמר להשיו מראים להם כרובים דצורטה להראות מתן לפני המקום כן מה כתוב שהיו לו לוקחים את הכרובים מראים אותם לעולי הרגלים איך אפשר לקחת קרובים של צורטה שהיו על הפרוכת מראים לעולה הרגלים אלא אומר הרית כך והנכון כפי שרם פירשראיהם דנינמי בנס היו מאורין עכשיו אלא שנעשה נס לרעה כדי לגלות יותר רבתן הגישה של הראשונים באופן פשוט אדרבה הקדוש ברוך הוא רצה להראות את ערבתם של ישראל זה מה שכתוב כל מכבד דעזילו כי ראו הרבא רצו לבזות את גלל ישראל אז דווקא באותה שעה הקדוש ברוך הוא חיבר אותם ביחד זה התפיסה הראשוני של הראשונים בפשט של של הגמרות אני ברשותכם רוצה להביא פה מבט מחודש על זמן הזמן הנורא הזה שהוא זמן חורבן הבית והקרובין מחוברים זה לזה כביכול עושים רצונות של מקום זה דרטה דסטרה מי שנתן לי את הניצוץ להבין את ה אולי את הרייה מחודשת פה זה דווקא הבני סוכור הבני סוחור כותב דבר לא יודע נפלא ביותר אומר הבני סוכור עוד רגע כנסת ישראל מהקדוש ברוך הוא נפרדים כמו שהראיה נפרדת מהדוד האישה מבעלה ויש כלל בהלכה בני סוכרו יש כלל בהלכה שהיו יצא לדרך צריך לבכות את אשתו אומר לנו הבניסוכו, הקדוש ברוך הוא עכשיו מוציא את עם ישראל לדרך אז רגע לפני הפרידה נותנים חיבוק ראיתם פעם אנשים מזה תעופה לפני שנדים חיבוק בוכים למה לא מתחבקים כל פעם כי הם נמצאים ביחד אבל רגע לפני שהוא מתעופף לגלות זה חיבוק החיבוק הזה זה לא איזה חיבוק שלהראות אדרבה להראות את הקשר האמיץ עם קודש בריך הוא על הקושי ש שבגלות היו צריכים לעשות גלות, אין ברירה אבל מישהו היה שמח בגלות לא היה כאב עצום בין הראיה לבין הדוד על עצם הפירוד שהיה בהכרח גלד של פשט של פשט כנסת ישראל מחוברת עם קודש בריך הוא ונפרדים מתוך אהבה גדולה אין ברירה צריכים לסוע צריכים לצאת הגלות אבל זה זמן היציאה לדרך עומק הדבר שאני רוצה להסביר אותו לניהול דעתי זה חלק ממה שאנחנו נמצאים עכשיו בימינו אנו, בכל הסיטואציות שבהם, מחוץ למלחמה, יש הרבה דברים שמתנהלים מעבר בתוך כנסת ישראל, כמו למשל כל המפקינים למיניהם, קוראים להם קפלן למיניהם סוגי, כמו למשל עם הציבור החרדי שיש לכאורה מה כן מתגייסים, לא מתגייסים על כל המחלוקות היום שיש בישראל אני רוצה להסתכל במבט של הקרובים שמאורים זה לזה. מה המסר האלוקי שיש לפי הספרי חסידות לפחות שמתוך האהבה הגדולה הזאתי בשעת הגלות היו היו מאורים זה בזה צ להסתכל על זה לתת לזה הגדורה להסתכלות האמיתית שצריכה להתנו דווקא בימים הקשים שאנחנו נמצאים עכשיו במי תשעת הימים הייתי רוצה להתחיל מגמרא במסכת גיטין שה ידועה לכולם מה מסכת גיטין אחרי שמביאה את סיפור קמצ התלמידי חמים שיושבים פה ודאי מכירים אותו שזה היה הסיפור שהתחיל למעשה את כל החורבן ככה לפי הגמרא בגיטין הקמצא וברקמצה חרוב ירושלים הגמרא מספרת כולם מכירים אני לא צריך לחזור הגמרא מספרת שאותו בעק קמצבי את הקורבן הטיל בו מום או בניב שפתיים או בדוג שבעין ולמה דווקא בהם המהרל מרחיב מאוד ואז כשהוא הביא אותו למקדש רצו חכמים להקריב את אותו קורבן בעלמום עמד שמה רפסר בן אבקולס אמר מה יגידו יאמרו קורבן בעלמום מקרב על גבי המזבח אתם יודעים איזה תקלה נוראה יכולה להיות ככה התחילו הרפורמים אתם חושבים שהרפורמים ישר הגיעו עם מכוניות בבית כנסת הם התחילו בהתחלה עם סקטים אחרי זה עברו לאופניים אחרי זה אופניים חשמליות בסך הגיעו זה נהיה נהיה חילושה בזורים חס ושלום רק אתה אומר את המילה רפורמי אז כולם כבר אני אהיה רפורמי חס ושולב לא לא לא לא טוב אמרו אתה יודע מה לפחות בוא בוא ניתן הגדרה הלכתית לברקמצע הזה הוא מוויסר הוא הולך ללשינה לישראל אזל איךול בי קורצה איכול בי קורצה זה מושג של מויסר בוא נהרוג את המויסר על פי הלוכ בשולחן ערוך מישהו מוויסר אפשר אמר רב חיה בן אבקולש יאמרו מטיל מום בקודשים יהרג דין חדש הרי הוא לא סתם ב מתים ככה התחילו הקונסרבטיבים אתם חושבים שהקונסרבטיבים התחילו ישר להדליק בשבת לא הם עשו את זה בשינוי עשו את זה מתעסק בסוף הם עשו את זה ככה אתם רוצים להיות קונסרבטיים אחד שעולה למה קונסרבטים נחצים אומרת הגמרא לא הרגו ברק קרמצה וגם לא הקרימו את הקורבן עכשיו תשמעו את המשפט שתמיד תמיד מזעזע אותי סיומת הגמרא הבאתי את זה לפני כן מקור חמש אמרת הגמרא אמר רבי יוחנן אחרי שהוא לא נתן לא למיקטלי ולא להקריב אותו עםנותו של רבי סכיה בן אבקולס החריבה את תנו שרפה את היכלינו והגתנו לבן האומות בא רבי יוחנן לא הקמצע בר קמצ בירושלים לא הסיפור שמופיע בסוף הקדות החורבן עם אותו אחד שנפלו עם אותם לכוס אבנתו הצדקות של רבי זכריה בן אבקולס ריבה את ביתנו שרפה אתך עלינו יהודי צדיק צועקל צועק שבש שבשמים בסוף את כל החורבן כולו לא השאירו שום דבר רב בטל זה תשאירו לו משהו תחלקו את זה עם עוד אנשים יש מספיק בעיות בעם ישראל הכל על הכתפיים שלו מסכן לא תנו לבין האומות מה מה בדיוק עומק העניין פה שחז"ל מטילים על אותו צדיק באמת אז יש כאלה שרוצים לומר זה לא לחינם כי הוא זה שישב בתוך ה הסעודה שמה אותה סעודה שישב בקמצא וברקמצא אמר הוא הועיל ואבו ית ורבונון ולא קמיכובי שמע מינה קניח להו אז אז פתאום שמה כשמדובר בן אדם לחברו הוא לא מיכה אבל כשמדובר בן אדם למקום צועק ומי שרק אכפת לו בן אדם מקום לא אכפת לו בן אדם לחברו על זה חרב הבית על זה החיבתנו תחלינו אבל זה זה אפשרות אחת להסתכן ככה אבל ברשותכם אני רוצה להביא פה פשט אחר למה מטילים עליו את כל את כל האחרייס יש גמרא מסכת במציאה שמדברת על מחלוקת על הכל דברים מדועים אמרתי את זה על שיעור לא מחדדש כלום, רק מחדד איזשהיא נקודה. יש גמרא שמה, מסכת בר מציע, מספרת המחלוקת שהייתה בבית המדרש בין רבי יוחנן לבין רש לוקיש. רבי יוחנן אמר, עשי והפגיון והרומח ממתי מקבלים טומא? רבי יוחנן אמר, משיצרפם בכבשן. רשלוקיש אמר משחצחן במים. מתי הכלי נחשב ככלי שהוא גמר מלאכתו וממילא גם מקבל טומא. רבי יוחנן אמר כבשן יש לו כבשן אמר לא אחרי הכבשן צריך צחצחם במים זה נקרא לחסוף עושים עושים כוספים את את הברזל ראיתם פעם איך לפח עובד הוא מלחים אחרי זה הוא מזלף מים נהיה כזה קצת ככה פצפוצים על זה וזה אומר שהפח הוא עכשיו חסום או נחסמה נחסם מצוין אז אמר אשלוקיש אם אתה מס בסחזחם במים אז זה ראוי לקבל בטומ אמר לו רבי יוחנן ליסטים בליסטות הידה שמע רבי יוחנן שגיסור אשלוקיש חולק עליו אמר רבי יסאי ליסטים בליסטות הידם כן הוא היה פעם ליסטים הוא היה פעם ראש השדדים הוא יודע בא בא רסלוקיש אמר כונגדו אמר לו סליחה ומה יעת לי מה עזרת לי אתה רבי קראו לי אחר רבי קראו לי פעם קראו לי רבי עכשיו אני רבי מה זה משנה אם אני רוש שולט ראש מה אתה משנה העיקר שאני ראש אמר לו רבי יוחנן תגיד אתה לא מתבייש אני הקרא לך תח כנפי השינה היית היית ברחוב נער רחוב זרוק הכנס לך את כנפי השכינה עשות לך בן טירה תלמיד חכם ירא שמיים אין לך הכרת הטוב מה שעשיתי לך זה אומר מהתי אומרת הגמרא מאותו רגע ידרדר מצבו הפיזי של רש לקיש ידרדר מצבו הנפשי של רבי יוחנן סוף דובר לא ארחיב בכל העניין שניהם הלכו לבית עולמם אשלוקיש נפטר מצר רבי יוחנן נפטר מצר בסופו של דבר והגמרא מסיימת בסוף באו רבנן רח מעלי על רבי יוחנן ונח נפשי ופה נוצרת השאלה הגדולה מה קרה למחלוקת הזאת פה מכל המחלוקות בשס כי אין דף בשס שאין בו מחלוקת אין שיעור בלימוד שאין בו מחלוקת אין שיעור בלומד אין שיעור בלומד בלי מחלוקת אין שיעור אז מה זה הכל הכל יבש אין אין אין אין אלוכה שאין מחלוקת אחרונים בספרדים לאשכנזים לתיימנים בלדים ושמים אין כל הזמן יש מחלוקות מה קרה למחלוקת פה שהדרדרה עד כדי ששני גדולי ישראל מתו כמעט באותה באותה תקופה מלא יתומים אלמנות והעולם חסר שני מאורות מה ידרדר פה יש פה יסוד גדול ביותר לניהו דעתי אפשר לעשות לעשות מחלוקת וטוב לעשות מחלוקת כי הרב זצל כותב בעולת ראייה שתלמידי חמים מרבים שלום בעולם אומר של עולם עושים מחלוקות כל היום אומר המחלוקות מצוינות זה ריבוי השלום שאפשר לשמוע דעתו של האחר ואפשר לחבר להחביר את הדברים עד הסוף ולברר אותם זה הדבר האידיאלי מחלוקת זה מצוין אז אם מחלוקת היא כל כך מבררת ועושה סיעור מוכין כל אחד יכול להגיד מה קרה למחלוקת פה? המחלוקת פה הדרדרה למקום אחד לא נכון שהוא נקרא לפגוע באופן האישי. אפשר לחלוק על החפצה על על הנושא על העיקרון. מצוין לחלוק על העיקרון. צדים לפה, צדים לפה. כל אחד מברר פילפלוים. אבל ברגע שהמחלוקת מדרדרת מהפן העקרוני לפן האישי, מאותו רגע חורבן בנדי רגיל. זה הייתה מחלוקת קורח וכל אדתו. אתם לקחתם את הזה. אתה יכול אתה יכול להתווכח אם זה ראוי ש אבל פגיעה במושה רבנו כל פעם שיש מחלוקת שמדרת לפן האישי ולא לפן העקרוני שם יש חורבן בנתי רגיל. שם נבראה המחלוקת בבריאת העולם ולכן ביום השני שנבראה המחלוקת אין כי טוב כי יש רק לא טוב כי יש רק חורבן זה מה שקרה פה רבי יוחנן לא התכוון אפילו הוא אמר באופן הלכתי רבותיי רש לוקיש הוא ליסטים יש לו ניסיון בעניין והלכה כמותו מה רש אני אומר למישהו שאני אבוקח איתו אדוני סליחה מכילה אני לא מבין הלכה כמותך כי אתה מומחה כי אתה רופא כי אתה אומן זה מה שהוא רוצה להגיד די בכר שרשלוקיש תפס את זה כפגיעה אישית אה הוא מזכיר לי עוונות ראשונים הוא מזלזל בי באתי מהרחוב הייתי עם עבריינים עולם תחתון זהו מאותו רגע העסק התחיל לדרדר וכשהוא מדרדר זה כדור שלג שלא ניתן לעצור אותו סופו תמיד שיהיה חורבן שלוקיש נפטר יוחנן נפטר העולם חסר תורה זה כל ההבדל יש מחלוקת שלשם שמיים שהיא נשארת רק בלשם שמיים, רק בפען העקרונית ויש מחלוקת שמדרת לצדדים האישיים שהיא החורבן הכי גדול שיכול להיות. אם זה כך, אדם כשהוא מתווכח צריך להיות רק בהגדרה אחת. להיות חכם בוויכוח ולא להיות צודק בוויכוח. כי מה קורה הרבה פעמים שהמחלוקת מדרדרת מהפן היש מהפן היקוראים הפן האישי. אדם רוצה להיות צודק. הוא אומר את המילה האחרונה, הוא מכריע את האחר, הוא מוכריח לו שהוא לא כמוהו. הרצון הזה שאדם יהיה לו עליונות והוא הצודק. עזוב, אם אתה באמת מתווכח, בוא תתווכח בחוכמה כמו שהרב זצל אומר, תתווכח להראות שהדברים נכונים מצד עצמם. לא כי אתה צודק. אל תחליט עצמך בתוך העניין. אדם שמתווכח כי הוא רוצה להיות חכם בוויכוח ולא צודק בוויכוח, רוצה להראות חוכמה, המחלוקת היא לשם שמיים. סופה להתקיים בעלי המחלוקת, אומר רבן יואני, התקיימו. אבל שהמחלוקת מתחילה להידרדר הפן האישי, כי אדם רוצה להוכיח את עצמו, שם החורבן הגדול. לא פעם ולא פעמיים ראיתי אנשים מתווכחים בקצות. תלמידי חכמים, נשבתי אתמידי חמים, מתווכחים לקצות, רוצים להכיח. מה ההבנה בקצות? תוך דקות אפילו שניות אם ידרדרו לברכת השם יצר אחד שני אתה סתום אתה פתוח אתה חלול אתה נקוף איך הגעתי מקצות במעמד שלושתם לאשר יוצור אף אחד מכם לא היה בית הכיסא אבל זהו מאותו רגע שהוא לא מקבל את דעתו אני חייב להיות צודק ואם אני צודק לא יעזור בית דין אני אוכיח הכל ואנחנו אומרים אל תהיה צודק תהיה חכם וזה כל העניין ההבדל בין חורבן לבין גאולה. בחורבן הכל עובד באופן האישי וכשאב לו עובד באופן האישי תמיד יהיה חורבן. ותהליך של גאולה זה שאנחנו רוצים לעזוב את עצמנו, את הפן האישי ורוצים באמת להביא תהליכים גדולים בלי להכניס את עצמנו בתוך העניין. זה הבדל עצום בין שני המהלכים. עכשיו נחזור חזרה. אומר רב חיים קניב כי ראיתי אותו במקור שמונה. בואו תראו ונחזור חזרה. לקמצא או בר קמצה כתוב בתוספתא זה בדף על הדף שמה על הגמרא בגיטין ואתם אומרים מגביעין מעל השולחן עצמות וכלפין בית שמאי אומרים אין מקביעין זכריה בן אבקולס לא היה נוהג לא כדברי בית שמאי ולא כדברי בית הלל אלא נוטל ומשליך לאחר המיתה מו פה בנייני מוקצה האם מותר לקחת אותם בידיים או להזהיר אותם על ידי משהו שום דבר לא בית הלל לא בית שמאי לוקח את מטלטל אמר רבי יוסי תשמעו דבר נורא ונתנותו של רבי זכיה בן אבקולס שרפה את ההיכל מחלוקת בית שמאי ובית הלל לא עשה כמוהם הגמרא משלה הגמרא משליחה את זה לתתוספתא לחורבן בית המקדש אותו יסוד לשניהם מה היסוד תשמעו אותו וצריך להבין השייכות בין שני הדברים וכנראה שלא תמיד צריך להחמיר ומה שמחמיר לפעמים יסודו מחולשה שלו במקומה וזה מה שכרח צריך לדעת לא תמיד חומרה מראה עליונות הלכתית מראה לפעמים חולשות מראה שאדם באמת לא רוצה להיות חכם הוא רוצה להיות צודק וכשמישהו עומד מולך ואומר תשמע רפורמים צודק זה חכם זה לא חכם ודאי שהיו צריכים להרוג את בקמצה הוא אומר לך קונסרבטיבי לבד צודק אבל בכביש אל תהיה צודק תהיה חכם בגאולה אל תהיה צודק, תהיה חכם כי כשמי שמתנהג בחוכמה הוא מזרז את כל תהליכי הגאולה. עכשיו אפשר להבין איזה כלי יקר שתמיד עומד לימול העיניים על פי זה אפשר להבין את כל החורבן כולו. שואל הכליוקור איך יכול להיות שמהמרגלים נעשה חורבן בית ראשון זה היה בליל תשע באב חורבן בית שינית ועדיין לא נגעלנו כך אומר ה איך יכול להיות מול חטא המרגלים מול חטא העגל תמיד אני אומר את זה בשיעורים חטא העגל זה באמת חטא זה עבודה זרה עם כל הגשמג של עבודה זרה אפילו שמחו עם העבודה זרה ועשו את כל אדם אדם אדם עושה לפחות אל אל אכלת אכלת טריפס אל תקנח את הצלחת הם לא מספיק שפו הדרה רגדו ושמחו פחות תתביישו חטא העגל אתם יודעים כמה דברים נפלאים יצאו מחט העגל המשכן תורה שבעל פה שיר השירים מזל שייך חט העגל זה דם מותר להגיד את זה תראו כמה דבר יפה חטא המרגלים איזה זכור בן הקדוש ברוך הוא אתם בחטא בחינם תן לכם בחינתות הוא בית ראשון בית שני הוא ככפולו בצרות חמישה דברים יראו את אבותינו שעה מה יהיה מה עשו קצת דיברו לשוןור על ארץ ישראל אומר מי לא נכשל קצת בדיברור לשון כל אחד שנוסע קצת לחול ורואה איזה הרה יותר גבוה מהחרמון גם בארץ יפה גם בארץ כולם תראו בגלל הדבר הזה קצת פירות מוזרים כבר מה קרה אומר הקליקור דבר דבר נורא אומר הקליקור אנחנו רואים בדבר דברים כתוב ותרגנו בהולכם לאמור בשנעת השם אותנו הוציאנו ממצרים אומר הקליוקו זה לא הדיבור על ארץ ישראל זה פתאום לפתח כל מיני תחושות אני מוסיף על דבריו כביכול אישיות כלפי קודש בריך הוא בסינס השם אותנו הוציא הקדוש ברוך הוא שונא אותם אתה מתחיל כבר לדבר כצת באופן אישי כול הקדוש ברוך הוא אותנו שונא הקדוש ברוך הוא שונא אותנו הוציא אותנו למצרים נתנו את המען קרא לנו את הים. זהו זה מתחיל להידד תפתחו את העיניים הקדוש ברוך הוא רוצה רק טובתכם טובתנו אבל זהו כשזה מדרדר לדבר הזה שם להגיד הוא שונה הוא שונה אז מותר לי גם לשנות אותו כי אני צודק מה זאת אומרת כי מישהו אותך זהו כשזה מדרדר למצב הזה החורבן הוא בנתי רגיל מאבדים את החוכמה ומתחילים ללכת בוויכוח מי צודק כאן חורבן איזה חורבן בית ראשון בית שני אומר לנו הכלי יקר ומזה התפתחו כל השנאות שבעולם בית ראשון שנו את גדולי ישראל בית שני היה שינאת חינם כי כשהשינאת חינם מגיעה ממקור אחד פשוט למה אני שונא כי הוא עולה עליי אני צריך להיות צודק ממנו אבל תהיה חכם אתה רוצה חוכמה אמיתית חוכמת אמת תורת אמת הייתה בפיו תורה יבקשו מפיו תתעלם מעל הדברים האישיים אז יש יש גאולה ואם אדם כל הזמן הולך בפן האישי כשהוא חודש חושב שהוא הכי צודק ואתה לא נוהג בחוכמה כיכ כשיורדים לפן האישי רבותיי תמיד יהיה קורבן ואני רוצה לפני שאני אגיד תהליך הגאולה פה תשמעו אני חושב דבר הכי פשוט שבעולם אם אנחנו צודקים בענייני הגיוס זאת אומרת יש אנשים שמוסרים את הנפש וזה אמיתי ואנחנו גם עובדים על פי הלוכל ואנחנו צודקים בעניין לא יודע החתובים ככה או ככה אני לא כנס פה לכל אבל ברגע שהמחלוקות בישראל מתחילים כבר להידרדר לפען האישי החרדים הם לא שונאים שלנו ואנחנו לא שונאים אותם חס ושלום הם אנשים שגודלים מתוך תורה זה התפיסה שלהם וככה מחנכים אותם ככה או ככה זה לא משנה התחילים להגיד הם פרזיטים הם הם לא אכפת להם לא להידרדר לפען האישי זה חורבן אנחנו רוצים גאולה על ידי הצבא ובסוף אנחנו מחריבים את הבית גם הכילוניים ש שעושים כל מיני דברים שלכאורה נראה לנו גם בעינינו מוותים כאלה בצורה כזאת או אחרת אף פעם לא לדבר חס ושלום על פני אפשר להתווכח האם טוב שיהיה מהפכה מפנים לא המהפכה מועילה או לא מועילה משקיך לגיטימי לגמרי האם האם זה נכון להתגייס גם כל לומדי התורה רק חלק לומד תורה בסדר מחלוקת הלכתית בסדר גמור אבל כל פעם שהמחלוקת יורדת דת לפען האישי זה כבר גדר של סינה ואם זה גדר של סינה תדעו לכם בסוף זה לא מביא גאולה אם אנחנו רוצים גאולה ואם אנחנו מאמינים בדור הגאולה שלנו ובתהליכי הגאולה זה מביא חורבן ולצערי הרב הרבה פעמים מדרדרים ואנחנו יוצאים מהחוכמה מהחוכמה מה טוב באמת לעשות לעם ישראל מה תהליכי גאולה אנחנו רוצים להיות צודקים בגאולה תהיה חכם ולא צודק אם אתה אתה נוהג בחוכמה אתה לא מדרדר למחוזות לא נכונים זה יביא את כל תהליכי הריפוי בכלל ישראל ואני אסיים היה רציתי עוד קטע מפריד צדיק אבל אני אסיים בדברי בדברי המדרש בהכה מדרש בהכה ידוע ידוע לכולם גם הכל ידוע רחל אמנו אחרי שאבות ניסו לסנגר על עם ישראל היא אמרה לקדוש ברוך הוא אני רוצה לסנגר באותה שעה קפצה רחל אמנו אומר לה הקדוש ברוך הוא מה מה היא אומרת תשמע רצו להחליף אותי עם אחותי ואני עשיתי סימנים ביני לבין בן בעלי יעקב שלא יחליפו אותי צודקת או לא צודקת צודקת מה זאת אומרת שהחליפו אותה יעקב עבד בשבילה צודקת היא אומרת לאחר מכן פתאום התחלתי לחשוב פתאום החוכמה מתחילה לעבוד תמיד הצדק הוא תמיד נובע מהזרים האישיים צודק אני צודק אני מגיע לי ובגע אחד מעבר טיפה היא אומרת ניחמתי בעצמי ואמרתי מה אחותי תצאה לחרפה כן כי העצה עבודתי לבעלים צימנים שכיר לאחר מכן נחמתי סבלתי את אהבתי חמתי על אחותי לא תצא לאחר פעם פתאום אתה חושב טיפה עלחר זה שעומד מולך והוא בא לאכול אותך ולקחת אותך אבל אתה חושב אחרת נתתי לה את הסימנים אומרת אבל הייתי צודקת שאם אם בסוף הוא יגלה אותה אז אז אז מגיע לה כי יעקב רצה אותי צודקת 100% אבל היא אומרת נהרגתי בחוכמה הסתכלתי קצת מעבר נכנסת תחת המיטה שהוא נמצא עם אחותי הוא מדבר אני משבטו וגמלתי חסד דמה אומר הקדוש ברוך הוא בשביל חכ מי שידע להיות חכם ולא צודק בתהליכי הגאולה אני אשיב את ישראל למקומה המדע עודכתיב ושבו בנים לגבולה לא חרבה ירושלים אלא על שהמידו בהם דין תורה כל אחד היה צודק בדין תעיר אני צודק הלכה כמותי מצוין אבל תזכור טוב שאם אתה רוצה רק להיות צודק ולא לעבוד בחוכמה בסוף גם רבי יוחנן היה צודק הוא אמר רבותיי תנו לו את הקומפלימנט הוא יודע הוא מומחה בסוף זה מביא חורבן אומר אומר אומר רבי יוחנן רב סכריה בן אבקולה צדק בכל ספרה שהוא אומר אבל לא היה חוכמה אומר רב חיים קניבסקי הכל הוא רצה להעמיד על דנטיר ולא היה מוכן כביכול לגלות איזשהיא חולשה אולי בכל הכותן האחרת אבל שכל חוכמה כשאין את זה החריבה את ביתינו שרפה אתחלינו נתנו בן האומות אפשר להתווכח עם כל מי שנראה לנו לא צודק כי תמיד אנחנו צודקים בהכל כמובן אין אין כמונו שאנחנו יודעים מה צריך לעם ישראל ולמדינת ישראל כלל ישראל אבל דווקא בימים האלה אף פעם לא להידרדר לפען האישי לא להידרדר לתקשורת שמורידה את הכל לפן האישי לא להוריד את הכלפי מטה שאנחנו נגררים אחריהם ומתחילים לדבר בצורה השמצתית על ציבור כזה או אחר כלל ישראל הוא קדוש כל כנסת ישראל היא גדולה. יש לנו אי הסכמה. אפשר להתווכח על הפן העקרוני ואף פעם לא לפן האישי. וכשזה יתוקן אז יבנה עלינו, יתוקן מקדשנו ועין בעין נראה בשוב השם ציון ממרה בימינו. אמן. ‏y