חיבור הגשמיות לקדושה | שואגים הושענא- ו | הרב דביר אטרה

[מוזיקה] אני [מוזיקה] חומה מדים לשמחה לכולם אנחנו יודעים שאת ההקפות למה אנחנו עושים כל יום הקפה אחת ביום השביעי שבע זכר לחומת יריכו ככה חזל אומרים מה הקשר פה יריחו אז הרבה דרשו על העניין הזה שיריחו היא קשורה למדרגת הריח אשי ריחו הריח זה הנשמתי חשוב גם כמובן יום כיפור השיא העבודה שלו זה הקטורת וחזר אומרים שהקטע הריח ש בקטורת שהיה בבית המקדש עיזים שבירכו היו מתד שות מהריח של הקטורת זאת אומרת שאנשי יריכו המקום יריכו קשור לאיזשהי מדרגה נשמתית גבוהה שקשורה לקטורת ליום כיפור מה אנחנו עושים בסוכות בסוכות אנחנו רוצים שהנשמות הזו תבקע החוצה שהיא לא תשאר רק במימד הנשמתי אלא מתפרס לכל עבר לגשמיות ולכן אנחנו מקיפים ומפילים את חומת יריחו האם זהו הקשר היחיד שיש ליריחו להושענות לסוכות אנחנו רואים שלא בתנך יש את הסיפור של הפרידה של אליהו מאלישע איך זה עובד אליהו אומר לאלישע אני צריך ללכת לבית אל אלישע אומר אני בא אחריך מגיעים לבית אל אומר לו תשמע אני צריך ללכת דבר השם אליי ביריחו מגיעים ליריחו ואלישע אומר לו אני הולך אחרייך מה הם עושים בדרך אליהו בוקע את את הירדן אלישה עובר אחריו ואחרי זה כשהם נפרדים אז אליהו אומר לו נראה אם אתה תראה מה את המרא הגדול הזה שאני בעצם הולך להיפרד ולישה אכן רואה הוא רואה שאליהו עולה בשערה השמימה רואה סוסי אש רואה את כל המראה והחזון הגדול הזה ודבר אחד מבקש אלישה מאליהו בנקודה הזאת והנה פי שניים ברוחך אליי האם זה התקיים אנחנו רואים שכן איך אחרי זה אלישע אחרי שאליהו נפרד מאלישע אז אלישע חוצה את נהר הירדן גם הוא לשניים זה לכאורה לא פי שניים ברוחך זה אותו דבר ואת המראה הגדול שהוא ראה זה גם לא פי שים ברוחך את זה גם אליהו רואה איפה התקיים הפי שים ברוחך אליי באים אנשי יריכו לאלישע באים אנשי ריחול לאלישע ואומרים לו תשמע המקום הוא מקום טוב אבל המים המים זה רומז לגשמיות מספרים המים מרים מה עושה אלישה דבר חדש שאת זה לפחות לא ראינו בפשט אצל אליהו זה מיתוק המים אלישע לוקח צלוחית שם במלח הולך למוצא פי המים ושם הוא בעצם מרפא את תמי יריחו אז הריפוי הזה של מי יריחו זה הנקודה הנוספת שנוספת לאלישע פי שים ברוחך אלי איזשהי מדרגה נוספת שאת הנשמתי הגדולה את העלייה בשערה השמיים ה הזאת מורידים לתוככי החומר ואפשר לאומר גם שזה קצת רמוז בהקפות בהקפות אנחנו מקיפים הקפה אחת ואנחנו כל פעם מוסיפים עוד הקפה אולי קצת בצורה של בורג הוא כל פעם מוסיפים איזשהו איזשהיא הקפה פנימה ובסוף סגירה מלאה ושן הרבה זה איזשהו מקום של הגדלת הראש אולי זה בעיקר מה שקורה בהושענות ובמיוחד בהושענא אנחנו בעצם מגדילים את הראש מה מיקים כדי שאת הנשמתי הגדולה הזאת אנחנו נצליח להוריד עמוק עמוק לתוככי החומר אם נרצה קצת לדרוש יותר הצלוחית הזאת של אלישה ששם נמצא המלח הצלוחית הזאת אולי קשורה לאותה צלוחית שמנסח מים על גבי המזבח את הגשמיות על גבי הקדושה של המזבח אז גם שם הייתה צלוחית עוד יותר דרישת רשומות צלוחית יכול להיות שזה רומז למושג צל חי הצל החי הזה מוזכר לנו גם באושן הרבא שאדם עומד יש איזה סימן שנתנו חזל יש כאלו שאמרו שלא לעשות את הדבר הזה נהוג לא לעשות את הדבר הזה שאנשים בחצות באושן הרבא בודקים האם יש צל לראשם מה זה לבדוק שיש צל לראש מתי יש צל כשיש נוכחות כיש נוכחות ואור השמש מקרינה על משהו רואים אם הוא קיים אם יש פי שניים ברוחך עלי אם יש הגדלת ראש עומק אפשר גם ללכת למחוזות כאלו של גשמיות וגם לרומם אותם למעלה אולי אולי אולי זה גם רמוז קצת ליהו ואלישע חיבור של שתי השמות שלהם שני מתחילים במילה כלי כן א ל י ואחד נגמר באליהו בהו ואלישע נגמר בשע והחיבור של שניהם זה אושה אושה נה אז היכולת הזאת של קדושה נשמתית מצד אליהו והורדה הורדה של הבשר מצד אלישה שבעומק העומקים זה גם גנוז באליהו מרן הרב כותב על אליהו שהוא מוריד את הקדושה ואת הנשמה לתוך הגוף הישראלי לתוך הטבע לאור הטבע הנקי של הבשר הישראלי אז בזה אנחנו מצליחים להוריד את כל הקדושה הגדולה של יום כיפור על ידי הושענות ועל ידי ההתעמקות והגדלת הראש להעמיק הלא ולהעלות גם את המחוזות ואת החומר למעלה שיהיה חג שמח שו אושנ אושה