זכין לאדם שלא בפניו- גיור בקטנים | שיעור כללי מסכת כתובות- דף יא. | הרב בן ציון אלגאזי

[מוזיקה] אנחנו ניגע בסוגיה של זכיה מדין שליחות כל הישיבה אני ושב כבר עברה את הסוגיה הזאת של גר קטן ומשם הייתי רוצה לחדש כמה חידושים חלקם עלו ברוך השם כבר בתוך השיעורים עכשיו אני רוצה להוסיף עוד נדבך אחד שנראה לי לחדש לישיבה אז המשנה בדף י המשנה אומרת הגיות ושבחה שנדו יתגיירו שחררו פ ב שלש שנים ביום אחד ובת ויש להם טענת בתול מצויין אז הגמרא מדברת פה על גיורת ואז רב הונה לוקח אותנו לדין גר קטן אומר רב הונה גר קטן מדבי אותו על דעת בית דין אומרת הגמרא מקש זכות או לא מזכין אדם שלא פניו תנינה זוכי לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו אז החידוש הזה של זכין כבר למדנו אומרת הגמרא יש פה חידוש מה החידוש מהוא דימה עובד כוכבים בהפקר ניח דל דאי בבקר ניח כמה שמן ד מי לגדול למה טעם טעם מיסורה אבל קטן זכות הוא לא ברשותכם אני רוצה לביר את האבא המינה ואת המסקנה של הגמרא הגמר השאלה מה אני צריך פה דין זכיין הרי זה כבר דין פשוט אומר המר יש פה יש פה חידוש בדין זכי מה החידוש אומרת הגמרא הייתי חושב שיש גדר של חובה להיות יהודי כמו שהר מירי כותב שאדם נכנס להיות יהודי הוא נכנס למגבלות כאלה ואחרות ואז בהפקר חלה הגמרא אומרת בעבד ודאי בהפקר אני חלה כמש מלן שזה בגדול אבל בקטן לא עכשיו הקמ שמלן של הגמרא לניו דעתי יכול להתפרש בשני לוכים בשני הבנות אחד קמ שמלן שאצל הקטן זה זכין 100% זכין הוא לא טעם טעם אישור אז 100% בשבילו זה זכות להיות יהודי אפשרות אחת אפשרות שנייה לא יש איזה חובה באמת להיות יהודי אבל רוב העניין של להיות יהודי יש בזה זכות אמנם זה לא זכות טוטלית אבל זכות יש די בזכות הזאת היא לעומת גדול שאצלו זה ממש חובה אחרי שהוא טעם טם טעם חט אז זה חובה טוטלית אצל הקטן יש אב אמינה להגיד שלהיות יהודי זה חובה אבל יש בזה יותר זכות כמש מלן ש הגדר הזה של יותר זכות מועיל לי שאני יכול לו לעשות לו מבין אותו גר קטן מדין זכים אלה שני ה של הקמה שמן ניו דתי של הגמרא זה או 100% או זכות וגם חובה והזכות עולה על החובה ואם הזכות עולה על החובה אז יש לי פה גדר של זכים כך כך נראה לי להסביר את הפשט של הגמורה ועם הדבר הזה אני רוצה גם להמשיך הלאה איך להמשיך הלאה יש בתוספות אצלנו שני לוכים תוספות אומר מטבילים אותו על דעת בית דין משום זכות הוו שואל תוספות איך יכול להיות ותימה זכייה א מתה שליחות כיוון בזכות אס ד שליח כפ מציע גבי חצר משום דרב ולא גרה משליחות חצר לא נגרה משליחות אז דין זכין הוא גם מדין שליחות ואם זה זכין ה מדין שליחות ואם כן אאך זכיין לקטן והרי אין שליחות לקטן כי דמרי בזה הו נשך ועוד דקת וב כוכבים הוא וכולי שואל תוספות איך יכול להיות פה דין לא פה דין זכין הרי זכן מדין שליחות ושליחות לקטן לא יכולה להועיל אין שליחות לקטן תוספות בגלל המהלך הזה מביא שכל הגדר פה אצלנו שהוא נהיה גר קטן הוא נהיה גר קטן מדרבנן כיוון שיש בעיה שהוא לא יכול לעשות שליח ואז ממנה גם הדין זכין לא יכול לעבוד לו מדאורייתא אז כל מה שעשו פה זה תקנה דרבנן הזכיין הזה מדרבנן יכול יכול להועיל לו ולכן תוספות אחז מביא פה כל מיני חידושים מפליגים איך יכול להיות ות אחרי שוא יכול לעשת אישה אז כבר תוספות מגיע למצב שבית דין יכול לעקור דבר התורה בגלל שהתפיסה של התוספות שהוא לא יכול לעשות שליח כי שליחות אין דין זכין כי זכין זה מדין שליחות והוא לא יכול לעשות שליח ממילא כל הבורד של הגמרא בגר קטן זה מדרבנן בלבד זה צד אחד של התוספות אחרי זה תוספות מחולל מהפך אומר תוספות בהמשך ולפי ספרים דגרסי בם המציא שחיה מי ה היטלי ולא גרס מדרבנן יש ו צחיה לקטן ניחה ניחה דמצ ממד סחיה מן התורה עובד כוכבים קטן כון דבל דךש כישראל קטן ואף על גב שואל תוספות עוף פעם איך יכול להיות אך תמצא שהחיה תהיה פה מדין מדאורייתא הרי א אין שחייה לקטן כין שליחות ואף עגב חיה שליחות ואין לו שליחות אני מילה בדבר שיש בו קצת חובה כגון להפריש תרומתו דשמ היה רוצה לפותרה בחיטה אחת או שמה היה רוצה להעדיף כשיש בזכ גם קצת חובה אז אני אומר שמה זה יהיה דרבון אבל אומר תוספות אחה שזכות גמור הוא לא יש לו שליחות אם זה זכות גמור להיות יהודי יש לאותו קטן גדר של זכין מדין שליחות וממילא הגירות שלו חלה מדאורייתא מהם שני צדדי התוספות לניו דעתי זה שני הצדדים איך מבינים תא ואמינה ות קמה השמנ א ואמינה שלכאורה מה זה הפקר בבד בהפקר הניח גם הקטן בכלל ההפקר הזה מה פתאום שהוא יהייה יהודי שיהיה מוגבל כמה שמלן שני אפשרויות אחד יש בזה גדר קצת חובה ממילא לא מועילה שליח כי זכיה מדין שליחות לא יכולה להועיל ממילא הוא יהיה רק גר קטן מאיפה מ דרבנן או שאני אגיד לא כאן בקמה שמון זה זכות גמורה אם זה זכות גמורה יכול להועיל אפילו זכיה מדין שליחות כי בזה העסק יכול להוביל להועיל וזה החלק השני של התוספות שני בקיצור שני צדדי התוספות זה שני ההבנות בקמה שמלן של הגמורה כן אפשר למ ששת ה של תוספות מבין שגר זה זכות גמורה פשוט בהבנה הראשונה הוא מבין שקטן גם אם הוא לגמרי זה זכ ב קשה לי להגיד מה שאתה אומר כי בהבנה של תוספות לניות ה זה לא כך רק בזמן שהוא תופס שיש פה זכות גמורה אז הוא אומר יש פה גדר של שליחות שיכולה לוים לכור ש אפשרויות זה האם בכלל לקטן יש זחי בכלל ה יש דבר כזה זחי זה ההד בגרסה ומת שלפי ה השניה הגרסה הכל טוב ויפה רביס אבל על הצד שיש לו בגרסה דין זכין אז זה יכול אפילו מדורית איך יכול לה ש תוספות שואל גרסה איך זה יכול להיות דאורייתא מתרץ תוספות אם זה זכות גמורה זה יכול להועיל מה לא זה לא חייב פה אומר תספון פה אני אגיד לך כיוון שאני תופס שיש פה זכות גמורה אז אני יכול להגיד הפם פהפה או לא שרר ים שם דוריתה או לא זה הרב השרות הראשונה הוא הסכים ם זה שאפשר ש אבל אתם מסכימים איתי שהתוספות רוצה להגיד שאם זה מועיל מדאורייתא אז בגלל שיש פה זכות גמורה כן או לא כן זה מת זאת אומרת שיכול להיות שאם אין זכות גמורה זה לא י דאורייתא בוא תתקדמו איתי כן או לא ואז אם זה לא יהיה דאורייתא מה זה יהיה יהיה דרבון תקנו לו שיהיה לו בכל אופן ג יהיה בכל אופן משהו דרבו רב אין בגמרא אי לא לא בגמרא תוספות וספ מסביר התוספות ארי שהוא מסביר פה בכל המלך שלו אז ה אומר כמה שפלן שיש לו דין זכין מה הוא מסביר דין זכין מאיפה רבי ישי בחלק הראשון של התוספות דין זכי נהיה לו מאיפה דרבנן אז זאת אומרת בפשט של הגמרא טוסו מביא ש שני אפשרויות שהוא יהיה גר או מדרבנן או דאורייתא יש דבר כזה בתוספות כן ודאי בגמר ש מה ש כל לאג קטן אבל כאן תוספות דיבר על גבי גר קטן תוספות מצטמצם וממקד את עצמו בגר קטן ואומר שהגר קטן הזה פעם אחת הוא יכול להיות זכין הזכיין וגירות ייה דרבון הב הטליה פעם אחת יכול להיות שי דאורייתא רביס אין יותר פשט מזה פשט מה שרק רציתי להגיד שהבדל בן אתם רוצים זה האם בקטן חסר דעת לשלח או שחסר שהוא בעצמו לא יכול לעשות זה לכן גם הלי שכ עוד רגע אני אגע בחילוק שאתה רוצה להגיד עוד עו עוד שניה אחת אנחנו נפתח את זה אולי קצת רבי סי רק מילה אחת אני רוצה להגיד בדיוק בדברי התוספות כשהו אמר שאנחנו אומרים שחיה מדין שליחות מה הפשט זכיה מדין שליחות תוספות אומר שיש פה אנ סד הלשון של התוספות היייתה בהתחלה אומר תוספות זה זכייה מדין שליחות כיוון זכות לנסי דבד לשליח כד מוחר פרקב במציאה זאת אומרת איך כיה יכולה לעבוד מדין שליחות יש פה אננ סדי יש אננ סדי שאני מעוניין שהוא יהיה שליח שלי כן אננ סדי דוד דוד לשליח כד מוחר בפרק אמה ד במציאה מצויין זאת אומרת יש פה אננס דוד לשליח הראש בקידושין מקור שלוש לפניכם אומר אותו אותו אותו יסוד של תוספות אמרו לרבני רבינא ודין מה שלי עכשיו לחצי לפניו ד שליח פה מדובר שאביו רוצה לקדש אישה לבנו הגמרא אומרת איך יכולות מרכ מצב כזה שיעשה את האבא שלו שליח בדין מארצו אומרת המרא יכול להיות ארצו הרצ כשתי כלומר גילה בן דת עולב שהיה חפץ בה וכיוון שחפץ באותה אישה וזכות הוו וזוכי לאדם שלו בפניו חיה ומדין שליחות כ יפרש לקמן מה המשמעות אומר הראש שזכייה מדין שליחות א וכאילו עשה את האב שליח לקד שלות תוס מסביר הראש מסביר באופן פשוט מה זה זכייה מדין שליחות כביכול הבן עושה את אביו מה שליח אם הוא עושה את אביו שליח פה פועל גדר של זכים זה יוצא שמדברי הראש והתוספות האגדה של שחיה מדין שליחות מה הפשט אננ סדי שאני עושה אותו שליח שלי כך יוצא מדברי הראש והתוספות אלא מה בתוספות ראש אצלנו חייב להגיד שכל המהלך יצא בגלל התוספות ראש שמדייק דיוק אחר לגמרי איך איך העסק עובד בתוספות ות רוש אצלנו תראו מה שהוא כותב גוי קטן מבינים אותותו על דעת בית דין משום זכותו לא תימה תמה דז אדם שטעם שליחות וכיוון זכותו אנס במ דנן שליחות ההגדרה של השליחות לי בד תוספות ראש היא אחרת לגמרי מתוספות הננס של התוספות משמעותו יש לי עניין לעשות אותו מה משו יש לי עניין לעשות אותו שליח למנות אותו שליח שלי אני בדעת תוספות ראש זה לא שאני ממנא אותו שליח ניח לי ומה שהוא עושה שיתייחס התייחס למה אלי זה לא זה לא שאני משליח תרו את הלשון אננס דדלי במה דבדי שליחות מה שהוא עושה הדברים בשבילי טוב לי עם זה אני שמח עם מה שהוא עושה לי זאת את שני צדדים של אלן סדי האם במינוי השליחות או בתוצאה של ה שליחות מה שהוא עושה כנפיים זה יכול להועיל אלה שני הצדדים מה איך זה חל אני אנסה להסביר את הדבר הזה אבל אבל קודם כל יש פה גדר של של באדורה איך זה לשאלה טובה אבל קודם כל באדורה אתה מבין שננ סדה עובד עלעל התוצאה מצויין עכשיו איך זה חל אני אנסה להסביר את זה במהלך השיעור רשי שאפשר להתווכח על הרשי תבק ח את הרנן ל הרשי אבל ברשי נראה לי שהוא ודאי סובר כמו התוספות ראש אף על פי שיש אחרי ב מציע שכנראה ממנו משמה אחרת אבל בוא נלמד את הרשי כאן יש דין בגמרא בדף ט עמוד ב לגבי משלח גט לעבדו יכול לחזור בו אומר רשי כסבר רבי מאיר אפסד חובן לאותם שנשלחו להם גטן ואין חבים לאדם אלא בפניו כלומר אין אדם נעשה שליח להיות הפסד על ידו אלא אם כן עשה הו שליח דהיינו כ בפונו ורבנן פלי גלה ד רבי מאיר מתת שחרור אינו יכול לחזור מ שנמסר ליד זה מסרת הגט אין חזרה ואף על פי שלא עשאו העבד שליח משום דקסבר זכותו לעבד שיוצא מתחת רבו לחירות רבנן סוברים לצאת לחירות זה זכות אף על פי שהעבד לא עשה אותו שליח אלא בן הבית אמר לו לך תביא את הגט הזה לאותו אדם מועיל וזוכי לו לאדם שלו בפניו דנ סדי שימו לב דני דנב איש לוחו לאכי אפשר להתווכח אבל בדיוק מדברי רשי משמע דכ דלו חי טוב לו במה שהשליח נעשה שלוחו לגבי גט לא אננ סד שאני עושה אותו שליח אלא מה שעושה השליח טוב לי ממנו זאת אומרת רשי בפשטות סובר כדעת התוספות ראש שהגדר של דין זכי בענ סדה איך זה מועיל מדין שליחות זה לא שאני עושה אותו שליח אלא נוח לי בתוצאה ש יוצאת מיד השליח מה כי אני חייב שזה תייחס אליי איך איך איך איך המיסה הזה של הגיט התייחס אליי אם יש שליחות השליחות מתייחסת לאותו אדם שמדבר אליו אומר רשי יש הסכמה רבי סי בישיבה להגדרה שלי זה לא אבר נצה להגיד אולי לא ניכ לה שהוא עושה אותו שליח אני לא חושב אני חושב שבהגדרה ניכ לה בתוצאה של מה שעושה השליח שהתייחס אלי דודין שליחותי מה מה הרב מדייק יותר טוב ודאי שהתוספות ראש יותר טוב מרשי לא זה שהתוספות רוש יותר טוב מרשי כדי שיהיה מחלוקת זה ודאי הוא ודאי יוצר מחלוקת אבל אבל הרב מסכים איתי שהדיו שלי ברשי אפשר להסביר אותו כמו או ספות ראש לי יותר אפשר ככה זאת אומרת ככה זאת אומרת שהוא מתייחס יותר מאשר ככה נראה לי לא לא לא אמרתי לאשו לא עשיתי יל זכות גמורה או לא זכות גמורה זה התוספות לא נגעתי בזה כרגע אני רק נגעתי באדורה אם אני אומר שזכייה עובדת מדין שליחות איך הרי לא מיניתי אף אחד שליח איך זה עובד תוספות אמר נסד שאני רוצה שהוא יהיה שליח שלי הראשונים האחרים זאת אומרת זאת אומרת התוספות ראש רשי לני הודתי השליחות מועילה מהרצון לתוצאה של מה שעושה השליח בשבילי פש להגי שפו שוא מס יכול להיות יכול להיות יכול להיות מה שאתה אומר אולי נחזור לזה בהמשך אבל כרגע זה החילוק ש נראה לי בפשטות אז אני מסכים איתך יהיה לי בעיה עם זה שם מציא מה שהוא סובר כדעת התוספות כן אז לכן לכן אני לא יכול לחתום על הרשי בגלל הבע המציעה אם לא היה את רשי במציאה הייתי אומר ודאי שהפשטות עכשיו שיש רשי במציאה אז לא הבאתי אותו פה אז אני יכול להשאיר אותו ככה טוב כן אפשר למר שבכל שות לאמ צריכה מ שזה מה שי שכל המינו הוא זה אין מינוי אין מינוי אתה לא יודע אם ה רצ ש בסדר אם יש בעיה חוב או משהו אבל אם זה לא חוב אז אין מינו מה אננס אננס יודע מה זה אננס זה עולם הלא אננדה מפעיל פעולות מזיז כוחות מזיז אנשים עוש עושה מה משעת מס כשההוא עושה את הפעולה בשבילי אנס יכול להין טוב הקצות רבי מסתו כל השימה נגע בקצות הזה אי אפשר בל אדם בכל א אפשר בלי קצות כל שכן בקצות הזה אז הקצות חולק על התוספות בוא נראה שניה את הקצות אומר הקצות מקור שבע ואפילו השאו שליח אומנם התוספות לשיטתם דס זכיה מדין שליחות כן כתב פרק כתובות ד יא וזה לשונם זכיה מדין שליחותו כיוון זכותו לא אננס דביד שליח כן מבואר בראש פרק גיטין התוספות והראש אין לנו מחלוקת ששניהם סוברים אותו כיוון מדין זכיה מדין שליחות אמנם אומר הקצות נקשתי אני ברשותכם חוזר על השאלה של הקצות כי אולי בסוף השיע ך תרץ את השאלה שלו גם אומנם כבר נקשתי בזה דיך למה זכיה מדין שליחות והרי פרק כמה בפרק אלו מציאות דף כב פוקד הבי ורב ביו של מידד רב סב כיוון דכי ידה מיש אשתנה מי יוש הבימר שי לא ידע גמרי תשמה קצת אמרו המחלוקת הב ורב ידועים יו שלמדת יו שלו הגמרא מביאה תשמה כיצד התורם שלו מידע תרומתו תרומה הרי שיירד אותו סדי חברו וליקט ותרם שלו ברשו אם חושש משום גזל אין תרומתו תרומה ואם לב מהדין תרומתו תרומה ומנין היה יודע אם חושש משום גזל םלב הרי שבא בלבית ומצא אמר לו כלח אצל יפות מהם אם נמצאו יפות מהן תרומתו תרומה ואם לא אין תרומתו תרומה כן נמצאו יפות מהן תרומתו תרומה אמ הרי בדנה תרם הרי לא ידע איך זה יכול וין תרג רבלי בד בסאו שליח ומוכח אז רבה מסביר שעשו שליח ומוכח אומר הקצות דבה דאמר יאוש שלו מידת לא א ויאוש שליחות שלו מידת נמי לא ושליח זאת אומרת כמו שיוש שלו מדעת לא הביוש גם שליחות שלו מדעת לא לאב שליחות אף לגב ד ידע כ למה לא לא משנה מכל מקום אשמיע לא ידע ולכן אומר הקצות כיוון שאני אומר שלא יכולה להועיל שליחות שלו מידת נר ד אפשר מזה דעת כמה ראשונים שאמרו זכיה מתורת יד אמרו ולא מתורת שליחות אומר הקצות כיוון שאני מבין שלא יכול להיות שליחות שלו מדעת אז ממנה גם לא יכולה להיות זכייה מדין שליחות כי זה לא מדעת אז מה כן יכול להיות דין זכין הרי דין זכין יש לכול עלמה איך זה עובד מדנין זה בסדר גמור ואפילו למן דמה זכיה מתום שליחות ל משום דנס ד דשאו שליח כמו שאמר התוספות והראש אלא גזר שכות ובו שיהיה הזוכה לאחר מנה כדל מאיש זוכה מחדש הקצו ואומר כל הוורט של גדר זכיה אם נגיד אפילו מדין שליחות כי צריך שיהיה גם שליחות דעת זה רק מדין גזירת הכתוב נקודה איפה הגמרא בקידושין שמה עם חלוקת הארץ אבל אר שחיה לא הבק יד ממש אלא כמו שליחות זה לא יד אבל לא משום אננ סדי דשאו שליח ונפק מינ ענין נוחי דלא יהיה בתורת זכיה כיון זכייה אינה אלה מתורת שליחות אז זה האלמנט של זכיה מדין שליחות אבל לאוי לום מה שאני רוצה להגיד שזכייה לא מטעם שליחות אומר הקצות איפה הנפק מינה לו מתורת אנן סד אבה זאת אומרת אין פה אומר הקצות אחית צ של אומינה להגיד שיש פה אננסי שאני עושה אותו שליח איך זה עובד בכל אופן הזכיה אם אני לא עשיתי אותו שליח עובד מדין יד או אם תרצו יותר מדויק גזר הכוב בקיצור הקצות רוצה לחלוק באופן ברור על ההבנה של התוספות והראש שהעסק פה עובד מדין מדין אננ סד שאני עושה אותו שליח אם אם אם אני רוצה להמשיך את הקצות עוד קצת קדימה אז נראה לי שהקצו מסתדר טוב מאוד עם התוספות ראש והרשי פה זאת אומרת איפה שהבנו את הרשי בגיטין זאת אומרת אין גדר של זכיה מדין אננס ד שאני עושה אותו מה אני עושה אותו שליח אל מרב יסי זה יכול להועיל בכל מקרה למשלח לא בגלל שעשה אותו שליח אלא גזירת הכתוב מה גזירת הכתוב שזכייה עובדת מדין שליחות אם אני אומר זכיה עובדת מדין שליחות הכוונה היא שהדברים שהשליח עושה יואילו למשלח בסדר יחס אליו כיוון ש אה כמו שליח בעיקר העניין הוא ר אני אסביר את זה יותר יש פה בכל אופן מה שלא יהיה מה שעושה אותו אחד שמזכה לי זה מתייחס אליי בחלק הזה שזה מזכה ומתייחס אליי לזה אני קורה ליחס מה אפשר יד אפשר לשלב גם את היד העיקר שלא תגיד שאתה עושה אותו מה אתה עושה אותו שליח זה זה אל תגיד מה או נפק מינה אדירה מה היא נפק מינה רבס אם אני מתייחס כאילו אני עושה אותו שזה מתייחס אליי עוד שנייה תשמע נפק מינה המצויינת אבל אם הציבור פה מסכים איתי שההגדרה שלי בקצות מסתדרת עעם שאר הראשונים לא כמו התוספות והראש כמובן אז בוא נראה מהלך בדברי הרן כן אדם שיגיד ל ש למה כי זה ה נסד שרצה אבל לפי הקצו אין שליחות שלו מדעת אבל איך הוא הבין הוא הבין הקצות הבין בבי שלא מ שי ש מדעת אין ל חים כז לקצות הקצות אומר לא יכול י שליחות של מדת לי בב למה כי כמו שש שלו מדת דעת לא לא הביא שליחות אין חתמצ כזאת לא נראה לי מה הרב אומר שתרומה זה גם שליחות אי אפשר שליחות לא לא אם אפשר אבל זה כן יכול להועיל שזה יכס אליי אבל לא מדים שליחות זה מה שהרב רוצה להגיד זה הזרת הכתוב זה הגרת הכתוב מה אז זה גזרת הכתוב אין החינמי תרומה מציין תרומה יכולה להועיל מדין גזר קטל אבל אבל זה כן יכול להועיל אםם כי זה לא יכול כרגע זה בסוף בסוף זה כן יכול בסוף שליח מה לא מי אבל אבל מעיל מועיל מדין מליכס כאילו במסקנה טוב רבי יסי בסדר אז רק אני רק חשוב לי רק רגע לעשות סדר בדברים יש פה שתי תפיסות בזכייה מדין שליחות או לדעת התוספות והראש האננס דה מתייחס לעשיית השליח ליצירת השליח אני בטוח ב100 אתה רוצה שהוא יהיה שליח שלך או אני אני בטוח ב100 א שהדברים שיעשו יתייחסו אליך וזה וזה נובע לפי הקצות מדין כס כטוב הסכמה למהלך הזה רב מצויין עכשיו נלמד רן יש רן במסכת קידושין הרן בקידושין על הסוגיה של שלוחו של אדם כמו יסו ושם יש דין של חלוקת הארץ קרקעות לקטנים הרן מבין באופן פשוט שזכייה יכולה להועיל מדין שליחות בואו נראה רק את הרן בחלק הראשון שלו אומר הרן גרסין הגמרא רבין מני שלוחו של אדם כמו ישו שנאמר ונשיא אחד נשיא אחד תכח לחול את הארץ כלומר שהיה כל אחד מן הנשיאים שליח שבטו פרחין זבה אם כן מצינו שליחות קטן ור קטנים ל בני שליחות נינו כלומר וכי הזוכ להם בתורת שלוכים זכו ועלו אין לקטן שליחות דגבי בשלח בשליחה לפי שליחות מני איש כת כי קח איש אישה ומני אלפין שאין הקטן עושה שליח אז ברור שאין שליחות הקטן נקודה אלא כיד רב הונ אמר מני שזוכרים לאדם שלו בפניו שנאמר נשיא אחד נשיא אחד כלומר אתמו לתו שליחת אלא לזכיין לו שלא בפניו אתה קטנים שלא בפניו דמי אין שליחות לקטן אבל יש מה כן רבי סי זכי לקטן מצויין וכיוון נחלת הארץ זכותו להם א חנוכה אף אגב ד שליחות הת לזכיה מד רבון אז קודם כל מחדש פה הקצות הרן סליחה שקטן יש חיה אין שליחות יש חיה מאיפה חיה מד רבון הכנה מלא שנה ולא הי קטן די שליחות כוכבים ד שליחות ושמה מינה דין זכיה לקטן אלא מדבריהם ומה שמנ ממני דכל מי שאין לו שליחות אין לו שחיה וקטן משום דעתי לכלה שליחות תקנו לרבנן כיה זאת אומרת הרן קודם כל תולה את דין זכין בדין בדין בדין איך מועיל דין זכין מדין שליחות כי ככה הוא אומר כל מי שאין לו שליחות גם אין לו מה שחיה נו מה נעשה עם קטנים קטנים יש להם פטנט מיוחד הם כיוון שאתי לכלל שליחות תקנו לרבנן זכיה אז אני רק רוצה שקודם כל במסקנה הפשוטה של הרן מה שמע שדין זכין עובד בדין שליחו זה פשוט וברור לכולנו מה אם זכין עובד בקום דין זכי ומד מדין שיש במקום ש מה שמה זאת אומרת זה הזכיה מדין שליחות כי אם אני ככה יוצא מדברי הרן הרב שכותב מפורש אומר כל מי שאין לו שליחות אין לו זכיה כי כל מי שאין לו שליחות אין לו זכיה כי הזכיה עובדת מדי שליחות למה למה למה לא לא עושים את המשפט הזה לא אני רוצה להגיד שרב עזוב אותי קטן קטן עשו לו עשו לו תקנה כיוון אדרבה מקטן מו כמו שאני רוצה להסביר כיוון שקטן אתי לכלל שליחות אדרבה כבוד הרב כיוון שקטן אתי לכלל שליחות אית למה אית למה אית למה ישיה שחיה כן התולה את מה את השחיה מדין שליחות פשט נראה לי פשט מה אם זה ככה ומיו לא תקנו ל מה הרב שלו לא מסכים איתי מה מה מה מה אין מה לעשות אין לו שליחות כי הוא קטן נקודה אין שליחות לקטן רבנן רבנן עכשיו זה התשובה עכשיו אני אתן לך אין שליחות לקטן לקודן כי צריך שיהיה איש רבנן עשו תקנה מיוחדת שיהיה לו דין זכיה כי הוא עתי נכלל שליחות מזה שאתה רואה שרנשי לו פריבילגיה של זכייה כי את דכה שליחות מה שמע מדברי הרן שזכייה באמתע שליחות לא טוב הר מה זה מה מה כי הוא אמר בהתחלה הוא לפני כן הקדים אמר כל מי שאין לו שליחות סכל רב ש כתוב אין לו זכיה אין לו שליחות אין לו חיה וקטן משום דעת כלל שליחות תקנו לרבנן זכייה בגלל זה שיש לו אמצ לשליחות יש ל זכות לזכייה מה זה לא מאוח לידיה לפני כן הוא אמר שהגמר צריכה ו חדש נכון הגר נכון הוא לא מסביר למה לא חלוקת ה הוא ממשיך שלמדתי את זה לא מדין השליחות הרגילה שזה הת תי גם שליחות של קטן אם קטן ש ות ג א דרבנן אז יש קשרו בין דן שיות לבין חים יופי כתוב ש זכ רבנן בט בקטן בקטן ולמה הרב מדלג על החלק הזה שבגלל שאתי נכלל שליחות איט לשחיה למה אתם מדלגים על זה לא הבנתי זה רק מראה את החיבור ביניהם ממראה של חמים משום להבין למה הרב אומר למה הם שכו אבל זה לא ב אפשר להגיד שמי אפשר להגיד שזה כמו איזה שיבות נ כז מי שיהיה יב שזה אבל אבל מה שאתה אומר איך אתה מצך את זה מצויין אבל אני צריך את הגדר של השחיה של השליחות בגלל הפוטנציאל ולא מהדין זה מה אתה רוצה להגיד כן ה למ שור שגבר שזה מדד משה מכבל וס שמצא ש וא בעצ אומר שיש אבל זה ימשיך הננס לא אסד או אם הקסה שלך אין לו שליחות כן א אבל שמה יכול להיות ש שמה יכול להיות שנס הזכיה מדין שליחות יעבוד מדאורייתא למה אתה לא כול להסביר את זה ככה מה אין לו שליחות קסם אבל השחיה מדי שליחות יכול לעבוד לא תמיד ביחד אבל אבל בננס בתס ככה נראה אני אגיד לך הבנה שלי כשראיתי ברן ככה הבנתי אני הבנתי פשטות שאם בסוף אני מכריח את זה שבסוף לא כמו שהרב ש רצה להגיד יש לו חטים זה של שליחות אז תנו ל פריבילגיה של זכיה בלי קשר לא תלו את דין זכיה בקטן מזה שמ רבז שיש לו חדים זה שליחות שכוח כן בגדל קל צריך ז צ אני מסכים לגמרי אני רק ממשיך עוד מילה אחת ברן ומי לא תקנו לו שליחות ממש אני מסכים למה זה שליחות מינתה למדי זה לא אסור בשבילו למה חמת ליד שליח דר למוע זכות קטן כולי בסדר זה בסדר גמור רבס אז אז אז אז אנחנו אומרים שלא נתנו לו שליחות ממש כי זה דבר מאוד חזק אבל זכות בכל אופן נתנו לו לכן יש לו יחי תמצ שחיה עוד פעם מה שאני מבין ני יודעתי שחיה מדין שליחות רק שליחות עצמה לא נתנו לו אם זה הבסיס לרן אני רוצה להגיד שהרן הוא לא כמו וס עוד רגע אחד אני רוצה שניה כרגע אני רק רוצה להגדיר את ההגדרה שיש לרן הבסיס לרן זה שיש לו זכייה מדין שליחות זה הבסי שאני רוצה להגיד מה אני רוצה להסביר פשט ברן האם כמו הטוס כמו שהרב ששר שואל תסתכלו בבקשה עוד מהלך אחד יש גמרא במסכת קידושים דף כג עמוד א שם הגרא אומרת שליב דרב אליעזר ורבי שמעון גט שחור של עבד הוא לא יכול לקבל על ידי עצמו לקבל בידו אלא צריך שהיה על ידי אחרים אז הגמרא אומרת רבי שמעון בן עזר קנ מה הוא ששה שליח לקבל גיתו בסדר הוא לקבל בעצמו הוא לא יכול האם הוא יכול למנות שליח לקבל את גיטו מיד רבו כיוון גמר ל מאישה כאישה או דמה אישה שליח ממצ שיח אבל עבד ד הוא בעצמו לא מקבל את הגט שני חנמ לא מצ מש ב דפש אז הגמרא אומרת שאפשרות שכן אבל הספק של הגמרא שליב דרבי זר ברבי שמעון כיוון שהוא לא יכול לקבל את הגד בעצמו האם הוא יכול למנות מישהו אחר שיהיה שליח בשבילו לקבל את הגד וככה הוא ישתחרר אומר הרן הרן פה הוא יסודי מאוד וכאן אני רוצה לבנות את כל המ אומר הרן וקשישה מה אשה שח כלומר כן זה הגמרא דרבי שמעון בן נזר כיוון ד סביר לי שאין העבד יכול לקבל גיטו מיד רבו כדת לל שליח נמי לא מצי משווה הפשט הפשוט אומר הרן שאם הוא לא יכול לקבל את הגט מיד רבו כי למה כ רק אסביר את העניין שכל פעם שהוא מקבל את הגט בידו אז יד עבד כי יד רבו והוא לא יכול מה לעשות לצאת לשחרור אז ממילא גם לא יכול לעשות שליח ואף אעל פי כן החרים זוכים בגד בשבילו כדי תנן בשטר על ידי החרים על מה זה הדיוק שעכשיו רוצה הרן להביא בשם ראשונים אחרים ככה מדייקים שמה הרבה ראשונים רשפו וריבו אלמה דחיה על ידי אחרים ל מטעם שליחותו ד אפילו למד מספק שלא תהיה שליחות לאבן יש לו זכייה על ידי אחרים אומר הרן לכאורה זה ראשונים שאומרים ברן אם אנחנו רוצים להבי חתמצ שליחות הוא לא יכול לעשות יש ספק אבל אחרים כן יכולים לזכות בשבילו מהשמה שזכייה אמר רביס זכייה עליו מטעם שליחות ככה זה נראה באופן פשוט נכון הוא בעצמו לא הגמרא מסתפקת אם יכול למנות אם יכול למנות שליח אבל החרים יכולים לזכות בשבילו איך יכול להיות הרין עדר של שליחות אין בעיה שחייה לו מטעם שליחות יופי רגע רגע שנייה שנייה אחת עוד שנייה אחת אני אשתמש מה שאתה אומר אתה אומר מצויין אומר אומר הרן בהמשך כך אומרים שאר הראשונים יש לי לומר דלא דמי לא דמי אומר הרן לא נכון זה שהגמרא מסתפקת בדין השליכה זה לא אומר ש לא יכול להיות כיה מדין שליחות למה דין ודאי דכל מי שיש לו יד מנות שליח אף אחרים אין זוכרים בשבילו מדאורייתא כי היה קטן אבל עבד מה שלא יכול לקבל גיטו לרבי שמו בן אעזר מספקים דידי נמי דלא למי שליח לא משום שאין לו יד דלגו ו בים כחד פרק הזורק הזורק את אשתו גת לאשתו לתוך ביתה לתוך חצרה מגורשת הוא פרחין עלה החצר מה שקנתה אשה קנה בעלה פרק הרבע משום דיגיטה חצרה באין כ אחת בגבי עבד נמי למר גיתו וידו באין כ אחת ומשום אחי פרחין לי בגמרא וק גיתו וידו בען כ אחד לכאורה למה לא עיל הרי גיתו ידו בן כ אחד אלא עכשיו תקשיבו טוב מה שאומר הרן כנגד שאר הריש אלא טם דרבי שמעון ברבי אליעזר משום דגמר ללה מאישה מה אישה עד שיצא גת לרשות שינה שלו של הבעל כלומר של בעל לאישה ואין גופה כנוי לבעל אף עבד שיצא גת לרשות שנה שלו כלומר של אדון ועבד גופו קנוי למה לאדון אחך בן מרבי סיד אחרים וכיוון שמה ש העבד עושה שליח אינו מטם שלא תאה לו יד תקשיבו טוב רבי סי לאני הוא דעתי הפשט ברן הוא ככה ואז יוצא לנו פה עכשיו שני אבנות נפלאות ביותר אומר הרן אני לא טוען שאני צריך להפריד כמו שאר האישונים בין שחיה לבין שליחות ואז להגיד ממילא אם אחרים יכולים לזכות לו גט מה שמה והוא לא יכול לשות שליח מה ש שחייה ע מדין שליחות לא נכון שחייה יכולה להיות מדין שליחות לפי דעת הרן אלא מה אומר הרן יש לי בעיה עם העבד הזה אני צריך שיהיה מצב שבו לא יהיה הדבר ש ו לרשות אדונו הוא צריך לצאת מרשות אדונו כדי שלא יהיה מצב שכיוון שגופו קנוי לאדון וכולי אני צריך לפתור בקיצור אני צריך לפתור בעיה צדדית איך אני מוציא אותו מרשות האדון מה אני אומר תקנה לו את זה על ידי אחרים אבל זה לא אומר שאם אני עכשיו עושה גדר של שליחות אז ממילא זה לא יכול להועיל למה כי אני מוציא את זה מרשות האדון החוצה על ידי שליח ושליחות יכול יכולה להיות מדין מדין זכן יכול להיות מדין מה רבי זה מדין שליחות רק מה אני צריך להוציא את את הגט מרשותו של האדון אז אני אעשה את זה על די מישהו אחר אבל זה לא אומר שבאופן אוטומטי הם רוצים להגיד אם אחרים מזכים לו מה שמה שיש לי מצב שיש זכין ויש דין של שליחו ושל צבי דיני לא כל הבעייה היא איך אני מוציא את זה מרשות האדון שהעבד יוכל לקבל את הגט שלא ברשות האדון אם זה כך אם אתם מסכימים איתי לפשט של הרן רבי ז גם לפי הרן ברור שבשניה שאחרים קיבלו את הגותה שניה של אחרים שיש הבדל גי רגע חשוב מה שהרב אומר ישיש שחיה יש הבדל בין שחיה לבין שליחות לפי הרן במסקנה שלו שומ שלא אותו דבר לא אותו דבר ודאי יש שני יש שני דברים אם זה אני אגיד עוד פעם הרד אם זה אני אחדד את זה יותר אם זה מדין שליחות זה לא היה יכול להועיל אם זה גם מדין שליחות זה לא יכול להועיל למה כי כביכול זאת נשאר בשות האדון אם אני אגיד עכשיו שזה מדין זכייה זכיה מדין שליחות יכולה לעבוד יכולה לעבוד לפי הרן אלא מה שהגמרא פה שואלת אולי על ידי אחרים ולא על ידי שליחות כיוון שאני צריך לפתור את הבעיה איך זה יוצא מרשות האדון זה הכל אבל אין החינמי שחייה מדין שליחות יכולה לעבוד באופן קוני רק פה איך אני עושה את זה מצב שבו אני אעשה לו דין זכין בלי הגדר של השליחות ולמה כי אני צריך להוציא אזה מרשות האדון זה כל העניין להסיר מהזה זיד שליחות לא שות אז אני אסביר עכשיו תשמעו רב יסי בדיוק מה שהרב שלום ישו שואל אז מה זה ההגדרה של זכיה מדין שליחות ולא מדין שליחות אז חילקתי את זה באופן הזה לשליחות ישנם שני דודים יש שלוחו של אדם ויש ק מוסו שלוחו של אדם כמותו מתפצל לשניים יש מצב שבו אני ממנה שליח זה עצם המינוי של השליחות ויש תוצאת השליחות שמה שעושה השליח מתייחס למשלח עכשיו זה בדיוק ההבדל שיש בין הראשון אם לניו דעתי רשי יותר מדויק תוספות וראש שבו פתחנו את השיעור שיש אננ סדי שהוא רוצה שהוא יהיה שליח הם אומרים שזכייה מדין שליחות עובד במינוי של השליחות אנסי שאני צה שאתה תהיה שליח שאני ממנה אותך שליח עלי בדעה רשי שהוכחנו או לכל הפחות ודאי לפי דעת ה לפי דעת ה תוספות עוד תוספות ודאי ותוספות ראש איך זה עובד רבי יסי זה עובד מדין שאני מעוניין בתוצאה שתתייחס אליי לא במינוי אלא בתוצאה עכשיו אם זה שני הצדדים שבהם אני חוקר מה זה גדר של שליחות האם המינוי או התוצאה האם השלוח הו של אדם או הכמוס הרן הרב לניו דעתי סובר כמו הצד השני מה הוא אומר הוא אומר באמת אין החינמי אני לא יכול למנות אותו שליח כי אם הוא ממנא אותו שליח אז זה שוב פעם זה נמצא כאילו זה נמצא ברשותו של האדון לא פתחתי את הבעיה אבל אם אני אומר לך שזכייה מדין שליחות מה זה זת אומרת שחייה מדין שליחות אני לא צריך עכשיו למנות ו שליח אלא מה שהוא עושה אותם אחרים התייחס אליי אומר הרן זה יכול לעבוד אני צריך לפתור את הבעיה שלא יישאר ברשותו של מי של ה של האדון אז למנות שליח הגמרא מספקת יכול או לא יכול אבל מדין שחיה מדין שליחות שהתייחס אליי זה יכול להועיל כן מצויין אז זאת אומרת יש פה שני צדדים איך אני איך אני מתייחס לשחיה מדין שליחות האם זה הננס ד על המינוי או שחייה מדין שליחות אני מעוניין בתוצאה ממילא הרן נמצא באותה קבוצה שאומרים שי יש אכפתיות מהתוצאה ולא מהמינוי אגב כך נראה שהקצו מבאר את העסק הקצות שרצה לומר שיש פה שני שני גדורים גדר לא גדר של ת השכות אלא גדר של מה של יד וגזר כותוב הוא סובר כמו אותם ראשונים שמנות אותו שליח אלנס דעל מינוי שליח אין לי אבל מה יש לי כן רבי זי את התוצאה גזירת הכתוב שהתוצאה של מה שעושה השליח מתייחס למשלח עכשיו אם זה ככה שאלו אותי מה היא נפק מינה בין שני ההגדרות האלה שמו נפק מינה נפלאה ביותר ואם אני צודק בפק מינה אז אפשר אחרי זה גם לחזור לתוספות ולפשט של הגמור לש לא הראשונים לא חולקים על שליחות הראשונים חולקים על הגדרה של זכייה מדין שליחות הם טוענים שהגדר הזה של זכיה מדין שליחות אני מדבר ש כרגע לראשונים כמו הרן מדבר על התוספות ראש כן שהם טוענים שהזכייה מדין שליחות זה רק התורה קבעה גזר הכותב של הקצות מה קבעה שמה שעושה השליח מתייחס למשלח זה נקרא זכיה מדין שליחות לא שאני מעוניין עכשיו שהיה שליח שלי זה לא מעניין אותי החלק הזה מעניין אותי מה התוצאה זה מה שאמרו הראשונים טיס יופי ש עכשיו מהכ יאל הכי טוב קצת יאפי רשי אם אני אמח בה אבל ש תהה רגע בוא בוא בוא נראה בוא עכשיו נפק מינה עכשיו אתה שואל נפק מינה כ שואל תראו נפק מינה רביס פילפלים פילפלים של נפק מינה יש רן מופיע בגיטין הדין הוא א תגיד הדין ואחרי זה תראו את הרן הרן אומר הגמרא אומרת מאוד פשוט כדי שפוס בול יכול להועיל למלווה כדי שיוכל להחזיר את החוב צריך שללו ווה יהיה קרקע זה הדין אם אין קקע ללווה אין פרוס בו לא יכול ליפול את פעולתו ממילה גם אי אפשר לחזיר את החוב חזרה מה קורה אם אדם רואה שללו יווה אין קרקע והוא רוצה להציל את החוב החוב ילך לאיבוד עושה פרוס בול הוא מקנה לו קרקע קודם כל הוא מזכה לו קרקע הוא רג' אמל ולג אפילו קרקה כלשהו מזכה לו אבל כמובן שזה לא נעשה לשם שמיים ה הזיכוי של הקרקע זה נועד כדי שיהיה אחרי זה חיתים שהוא יכל מה לעשות להחזיר אחרי זה את החום אה אם וכה פוס בו לכול היל היל מחזיר את החוב מצויין אומר הרם ומסתברא מהדין מזכה הו שדה כלשהו שאם היה שם עומד צוח לא מענה ש אדם זוכה בעל כוחו הו מי הוא אם לא היה שם משמ ד מענה תלוי אם הוא עומד צוח זה לא יכול להועיל לא הרכי בעניין הזה אבל אם הוא לא עומד שם המועיל ומכאן נראה לי דמי דקי מלן זוכן לאדם שלו בפונו כל שהדבר בעצמו זכות אף על פי שנמשך ממנו חוב שהוא יתר על הזכות תראו מה קרה פה אומר הרן אני קניתי לו קרקע מינימלית בזכות זה אני מחזיר לעצמי חזרה את המיליון דולר עכשיו אני שואל אתכם בסוף ללוי וזה זכות או חובה רבי ישי חובה אבל הקניית הקרקע מה זה מה חוב אומר הרן מועיל מצויין זה דחה כש מזכה הו קרקע כלשהו מתחייב הוא בכך שאיין שביעיית משמת את חובו ואפילו אחי אמרינן דמן אתם יודעים למה זה מעני כי הרן לשיטתו כיוון שהרן סובר שכל הבור של זכיה מדין שליחות זה לא המינוי של השליחות אלא מה זה רבי יסי התוצאה שתגיע אליי עכשיו אומר הרן אני מנתח את הרן אם הייתי בא אליו ואומר לו תגיד לי אתה רוצה שאני אהייה שליח שלך כדי לזכות לך קרקע מה היה אומר רבי זי בודאי שלא מה שת שבלו סתכל לי ככה אחרי זה תקח ממני את כל המליון ולך בחזרה אני רוצה ששמת אבל כיוון שאני סובר שזה לא אננס ד על המינוי אלא מה על זה על ה תוצאה זאת אומרת זה זכות שיש בה החובה מועיל או לא מועיל רבי עסי מועיל מהזה רגע רגע רגע חג רגע רע שני קודם כל את זה הבנתם רב זי זכות שהיא חובה אם אני אכפת לי מהתוצאה על המינוי זה לא עובד אבל התוצאה זה עובד מצויין תראו מה אומר הרן בהמשך אלא אפשר לדחות ולומר שב זה מקולי פרוזבול הייתי יכול להגיד תירוץ אחר אומר הרן אבל זה התירוץ התירוץ הוא לשיטתי שיכול להועיל זכות שיש בה חובה מדין זוכין לאדם שלו בפונו מצויין רגע רגע רגע אני חייב להשלים את המהלך רגע אחד לעומת זאת תראו את הראש רביס פי לפלו הראש מקור 12 כותב באותה סוגייה נתם אין כותבים פרוס בו אל על הקרקע ואם אין לו קרקע מזכה בתוך שדהו כל שהו ואף על ידי אחר עושים דין זכים כד תניה לד מזכה בתוך שדה או כל שהוא מזכה מה שמע על ידי החים וקלו בפרוס בול אף על גב דחו הוו הראש לא הביא פה איך התמצא העיקר שיש פה זכות וזה יכול להועיל לא אומר הראש מעיקר הדין זכות לא יכולה לאויל פה למה כי זה זכות שיש בה מה רבס יש בה מה חובה איך זה עובד יש גדרים מיוחדים לפרוס בול כולי פרוס בול נגעו בו כן אפשר לומר דחו מ ש זה מקולי פרוס אה מצוין הראש לשיטתו והרן לשיטתו הרן שסובר שכל הגדר ששלחו של אדם כמו איסו זכיה מדין שליחות זה רק מה שמתייחס לכן הוא אומר בחוף זה יכול להועיל או לא יכול להועיל רבי סים יכול להועיל וזה יזכה לו את הקרקר רוצה או לא רוצה זה התוצאה תהיה שייכת אליי אבל הראש שסובר כדעת התוספות שכל דין זכין מדין שליחות זה מה זה הננס ד שמה שהוא ממנה אותו שליח אדם ם כזה היה רוצה שמנ אותו שליח ודאי שלא איך זה יכול להועיל הקניה של של הזה מקולי פוסבול נגו פה יש פה גדר מיוחד כי כל אחד לשיטתו איך הוא מסביר את הגדר זחי לאדם שלא בפונו קודם כל יפה או לא יפה רב סי פילפלים עכשיו הרב שש תגיד לי עכשיו שאני נותן לו קרקע כרגע ברגע זה זכות או חובה מה לא לפי הראש בדיוק תענו לו רבי ס תענו לו זה פשוט שלאו אני לא מעוניין תשמע אני לא אמר סטיבס אם אני מסתכל מצד העניין של זכיין לפי הרן כרגע יש לי זכין קטנה נגמר זכין תוצאות אחרת לא מעניינות אותי אבל אם אני אומר שאני מנה אותך כשאני ממנה אותך אני כבר עושה חשבון נס נכון שווה לי הזכות מול החומה או לא שווה לי לא רוצה שתהייה שליח שלי מה מה עוד פעם עוד פעם עוד פעם תקשיבו טוב רבי עיסי כשאני ממנה אלנס שאני רוצה שתהיה שליח שלי כשאני רואה זכות וחובה בסדר גודל הזה בעברית כלה אומרים המרסס לא רוצה לא רוצה מות שניה א תעשה לי טובות בכלל אבל אם אני מתייחס לעיקרון שכל מה ש ובד פה הדין דין שלחות זה לא אם ממנה אותך אם אני רוצה או לא רוצה אלא התורה קבה גזר הכות טוב שיש פה איזה גדר של זכות זה מועיל יש פה זכות או אין פה זכות בעצם הקק הרב ששר יש נגמר ה צריך גיד שגזרת ה עוד יותר טוב בסדר מצוין לא אמרתי על נסד עוד יותר אני מדייק כמוך לכן אני אומר לרב שש למה כ הוא אומר סדני בסדר אני מזכים אני פ שרציתי להגיד שגם הם סוברים שיש פה איזה גדר של זכות בעצם הנקודה עצמה אבל הרב ש צוק זה לא מדויק עד הסוף כמו הוס אבל הרן זה ודאי מדויק ודאי למה כי אם אני הולך לפי הרן שזה קצות וזה גזרת קטוב עצם הזכות עצמה בתוצאה יכולה להועיל פילפלים אם זה ככר ביסי עכשיו אפשר לחזור לתוספות לני הודעתי שפה פתחנו תוספות אמר שני אפשרויות איך אני מסביר את הגדר של בקטן האם זה דרבון או דאורייתא ההבדלים ביניהם כשהוא אמר דאורייתא דל מאח את הגרסאות הספור שלו היייתה שאם יש זכות גמורה מורין זכיה מדין שליחות מהתורה בסדר עכשיו תשמעו רבי סי ודאי שלפי התוספות אני רציתי אני רציתי לעשות פה מהלך יותר אבל לא לא אעשה אותו ודאי שלפי התוספות המשמעות היא שיש פה אנן סדי שאני רוצה שיהיה מינוי מה של שליחו אבל מתי אני רוצה שיהיה מינוי ש שליחות רק שיש לי 100% זכות כי אני ממנא אותו להיות מה שליח אם אני ממנא אותו להיות שליח אני צריך 100% בתפיסה של הגמרא בקמה שמולן הסכמתם איתי שיש אכי תמצ להסביר פשט שזה לא 100% כוט לקטן כן או לא הסכמתי אם אין 100% חוט לקטן ממילא אין פה טען אנסתי שאני רוצה שיהיה מה שליח שלי אז הדין זכין לא עובד לכן אומר תוספות כל הגירות תועיל אך ורק מאיפה מ רבנן בלבד אבל אם יש כמה שמלן ש100 א זכות לקטן להיות גאר זה הכמה שמלן הצד השני של של הגמרא אז אם יש 100% זכות אז יכול להיות צחייה מדין שליחות באננ סדי שאני רוצה שהוא יהיה שליח לכן אומר תוספות אם יש כמש מלן שהוא 100 זכות בשבילו להיות להיות גר השליחות באננס להיות שליח מועילה מדאורייתא מרבנן לא בלי הגרסה בתפיסה בתפיסה כ רגע לביזה יש יש או דרבון או דאורייתא איך יכול להיות לספרים שגרסו כך או כך איך יכול להיות שיהיה דרבון דאורייתא מצד אננסי שאני רוצה שהוא יהיה שליח אז אם אני לא רוצה באמת שיהיה שליח אבל יש ב זכות גדולה אוטומטית זה ייהפך להיות אך ורק לתוספות איזה גדר דרבון אם אני אסביר גרוס לא יודע איך תרצו להגיד את זה שיש פה גדר של גר מדאורייתא ננסי אם יש 100% זה יכול להועיל לגמרי זכייה מדין שליחות ואז באמת הוא יהיה גר מאיפה מדאורייתא מה מה חסר בננס בדיוק חסר בננס ם חסר באננס כשרון עושים את הננס זה יהפוך להיות דרבון זה מה שאני רוצה לומר ואם זה לא אזרב מצוין עכשיו רק נישה לנו רק נקודה אחת אחרונה הרי צות כשהוא עשה מהפך נגד התוספות והראש ואמר שזה לא יכול להועיל כאורה הוא הביא ראיה מהגמר ב מציא שהו שלו מדעת מהדין לא הביו גם שליחות שלו מדעת לאב מה המינו על זה זה דבר ש חיפשתי ומצאתי תירוץ ונראה לי אמיתי לגמרי יש כמה אחרונים שרצים את זה פשוט יאוש שלאו מדעת יאוש שאין בכלל דעת אבל כשיש ענן סדי זה הדעת וזה יכול להועיל אפילו במצב כזה של של שליחות זאת אומרת מה ש הקצות רוצה לבנות את כל המהלך שלו זה על מה על הבעי שיו שלו מדעת מה לא הביוש כי שמה באמת המציאות םרב עיסי שאין בכלל מה דעת אז הוא אז ה לא אבלבל ברגע שנכנס ככה נראה ברגע שנכנס הננ סדי אתה לא יכול לקרוא לזה גדר של יאוש שלאו מדעת זה מה שאני רוצה לומר יש אננסי נכנס רבי ס דעת יש פה כבר זה כבר לא הסוגייה אז מה אזז אז מה אז אז אז בגלל הדעת הזה אבל אבל הרב זה דעת בסוף כאן דעת בהתחלה זה זה מה שאני טוען אתה אומר שיהו שלאו מדעת כרגע שנאבד לו הוא לא יודע כשידע בסוף זהלא זה נקרא יהו שללא מדת אבלו אומר הקצות זה קצות יש איזה עוד כמה אחרנים שזה אם אםם יש אסד מהרגע הראשון זה דעת מה שומעים אם אם זה אננס הרב שומע מה שאני אומר אם אם זה אננס מהרגע הראשון זה דעת ביו שלא מדעת הדעת מגיעה יותר מאוחר רגע מה מה אתה מ זה הפוך הבל וכאן אני יודע שהוא כן כן ש זוטו של ים ז של לא משנה רב זה מה ש של זה גם חפץ סמנ זהו זה משו אחר כן א מסכים אפשרה אומר אפילו בליס אם יהיה יאוש ודי מועיל זה הנס זה הננס אם כן רבי יסי זה מה שרציתי רק להגיד בסיכום הסבה שיש לנו אמינה שני הבנות לו דתי בשמן הם גרמו גם שתי הבנות במהלך התוספות דרבו דאורייתא ובעיקר העניין שדין זכין מועיל מדין שליחות כן או לא יש שני צדדים איך להבין זכיה מ שליחות המינוי או התוצאה זה מחלוקת הראשונים זה הנפק מינה לגבי פוסבול אם יש בו חוב או עצם הזכייה עצמה ובסוף זה גם גרם להבדל האם גר יהיה דרבון או גר דאורייתא שקוי