“זה” הדבר אשר צוה ה’ | שפת אמת לפרשת מטות-מסעי - תרל"ב | הרב יהושע שפירא

אחד [מוזיקה][שירה] קרא כל [מוזיקה] ה טוב אנחנו רוצים ללמוד בפרשת מטות שנת תשרלב במדרש ו כנראה צריך להיות בפסוק אין אה אין פה המשך למדרש וגם אין מדרש כזה כנראה [שיעול] אולי [שיעול] ברוך אתה אדוני אלוהים מלך העולם שהכל נהיה בדברו >> אמן >> נשבעתי והקיימה ברשי אצלנו בפרשה משה נתנבא בכוח אמר השם וגם כל הנביאים נתנבאו בכה אמר השם כה זה בערך כמו זה לא מדויק הוסיף עליהם משה אל שאר הנביאים שנתבא בזה הדבר [נחירות בוז] מכאן למדו חז"ל שמשה צופה באספקלריה המהירה ושאר הנביאים באספקלריה אינם מהירה הנושא הזה הוא מעיקרי כל היהדות ביג מידות ביג עיקרים שהרמבם מונה זה אחד העיקרים שמי שמשווה נבואת משה לנבואת שר הנביאים משווה נבואת משה נבואת שר הנביאים הוא עקר את יסודות היהדות זה לא טעות בתוך היהדות זה טעות שמוציאה החוצה מהיהדות ו13 כאלה זה אחד מהם זה עניין עמוק ונכבד ביותר ועיקר הסברה למה זה עיקר כזה גדול מפני שכל אלוקיותה של התורה תלויה בדבר הזה אם משה הוא כישאר הנביאים אז משקל התורה הוא דומה לשאר נבואות וממילא יכול נביא גם לשנות ו העומק שלא היה ולא יהיה כמו משה רבנו כל עניינו זה שמתוך כך זאת התורה לא תהיה מוחלפת אז האלקיות הנצחית של התורה תלויה בעניין הזה שמשה רבנו זה דרגה אחרת מכל הנביאים אבל עכשיו שואל הסת אמת שאלה נפלא אם משה רבנו התנבע גם בזה שלא כמו שאר הנביאים שהתנבעו גם בקור אז למה זה התחלת מות כן דבר שם זה הדבר שציו השם אז אם הוא התנבע בזה למה גם אצל משה רבנו יש כו >> כו כו אמר השם >> כלומר לכאורה אם הוא שייך למדרגה של הספקלר המהירה אז היא צריכה להיות תמיד מהירה. ולמה מצינו אצל משה? כמו שרשי אומר נתנבו נתנבא בכוח אמר השם וגם נתנבא בזה הדבר. לכאורה אם הוא במדרגה העליונה הזאת אז צריך להיות תמיד ולא שלפעמים מורידים אותו כאילו מוגדולתו למעלת שר הנביאים. >> אבל הכל לא דומה למשהו אחר. זה מה שאנחנו אומרים שכל זה רק דומה וזה הספקלריה המהירה כל זה הספקלריה שנה המהירה אם כן למה נחשב לו נבואתו בכוח אמר השם אך זה ממש לשיטתו של השפת אמת כמו שאנחנו מכירים אותה מכל הדרך כי יש יתרון גם כן מבחינת כה למשה רבנו יש יתרון על כל שאר הלבים שהוא מתנבא בזה אבל יש יתרון גדול שדווקא משה רבנו התנבא בכו אנחנו זקוקים לזה שמי שרואה באספקלריה מהירה הוא יאיר באספקלריה שנה מהירה אך יש יתרון גם כן מבחינת כ שהוא להביא ההערה של האספקלריה המהירה למקום מקום החושך גם כן אחרת היה נתק מוחלט בין דרגת משה לדרגת שאר הנביאים שאנחנו עוד יותר נמוכים כמובן ממנה אבל על ידי זה ש משה רבנו שמתנב על זה מתנבא גם בכור אז ממילא הוא ממשיך את האור העליון של הספקלריה מהירה גם לתוך הספקלריה שנה מהירה זה מה שאומרת התורה שהנביא שהקדוש ברוך הוא יקים לנו הקים לך מקריבך כמוך ככה הוא אומר למשה משה כל הנביאים הם כמוך כמוך זה גם כמו כה אבל זה גם עמידה במקום משה זה המשך של משה רבינו זה לא שיש משה רבינו שנתן תורה ושאר הנבים שמקור סמכותם יונק בכלל ממקור אחר אומר לא זה כמוך נכון זה לא במדרגתך אבל זה נמשך מתוך המדרגה של משה רבנו להעיר גם לספקל שאינה מהירה במקומות שמשה שכתוב זה זה מעשה המנורה החודש הזה לכן א זה יתנו מקומות האלה שחז"ל לומדים שנתקשבה עם משה רבנו אני שואל את עצמי למה פה בזה הדבר והמטות והדרים >> לא נתקשר משה רבנו בוחל שום דבר על זה שתקשר שאלה יפה >> שיעור לך מקום אז להביא הערה למקום החושר גם כן במקום שלא יכול להיות ירור והתגלות כראוי [נחירות בוז] רק דרך דמיון ורמז ומשל ובחינה זו היא בכל עולם הזה הזה. כלומר הכה שנמשך מתוך הזה זה בכל העולם הזה. כל העולם הזה הוא מדרגה שאי אפשר להאיר בה את האור של משה רבינו. האור של משה רבנו הוא בחינת עולם הבא. עוד מעט נראה בחינת שבת. אבל בתוך העולם הזה הכל הוא דרך דמיון ורמז ומשל. אי אפשר להגיע לאמת אלוקית צרופה מלאה. משה רבנו צריך לעלות על הר סיני או להיות עם השם יתברך בשביל להגיע לזה. אבל כאן תמיד יש את האכירות ובחינה זוהי בכל העולם הזה שכל דבר הוא מכוון ומרמז לדבר עליון בבחינת כנן. כלומר, יש פה גם צד הפוך. שכיוון שאנחנו אומרים שהבחינה של ההיירה של כו זה בעולם הזה, אז גם כל העולם הזה הוא יכול להיות כה. כלומר, שאם אתה מוצא חושך אז אתה לא יכול להגיד, החושך הזה לא יכול לקבל אור אלוקי. מכיוון שהאור אלוקי מאיר גם בחושך, אז כל דבר הוא כועמר השם. כלומר שבכל דבר יש שערה אלוקית גם עם העניינים החיצוניים מכשיכים אותה ובכל זאת יש בהערה האלוקית [נחירות בוז] לכן הבעלי הסר תמיד אומרים שיש ניצוץ אלוקי אפילו במקומות הטומ הכי רצוצים יש ניצוץ אלוקי פרשת מתות זה נקמת השם עם מדיין מלך מואב בלק מלך מואב אבל חז"ל אומרים שבלק בנה 42 מזבחות והוא זכה על ידי זה שמי הצאצה של בלק דוד המלך דוד מלכה משיחה הנכד של בלק היה עגלון והנכדה של עגלון הייתה רות אז חז"ל אומרים שרות היא משושלת בלק ובזכות 42 מזבחות שבנה בלק זכה ובסוף יצא ממנו דוד מלך ישראל. אז כל המלחמה הזאת זה באמת את החושך למגר וצריך לנצח ניצחון מוחלט את החושך. ואף על פי כן איזה נקודת אור יש אפילו במקומות הכי חשוכים. [נחירות בוז] אז כשאתה מושך את הזה לתוך הכזגלה שבעצם כל העולם הזה יש בו איזה נקודת אור פנימית. רק שלא תמיד אנחנו מסוגלים להוציא. אז במקום שאנחנו לא מסוגלים להוציא, סימן שחובתנו להילחם. ואנחנו צריכים לדעת שבפנים בפנים אפילו אצל בילם הרשע יש נקודה פנימית ויש יום אחד אם אתה שותה מספיק שאפילו על המן אתה אומר ברוך המן. וידוע שמבני בניו של המן הרשע לימדו תורה. הרב עולם הזה אולי זה מקום שבו נעלם הזה >> הזה של זה הדבר יפה הוא הנעלם יפה יפה ומשה רבנו עליו השלום בחינת זה הדבר שהיה למעלה מהטבע כלומר כשהוא עולה לזה אז הוא עולה למעלה מהמציאות ובאמת כל העלייה של משה לרבנו למעלה מהמציאות גרמה באמת בעצמה חושך עצום איזה חושך כי זה משה האיש, לא ידענו מה היה לו וזה גורם את חטא העגל. כלומר, כשמשה מגיע למעלה עליונה אז הוא מתנתק מהעולם הזה, הוא אצלו יתברך ובעצם כל התחושה של העגל זה שנשארנו בחושך, כי הזה לא נמשך לתוך הכ. נשארנו בחושך אז יש משבר. לכן אנחנו צריכים לדעת שמשה רבנו באמת בחינת זה הדבר שהיה למעלה מהטבע ממקום שאין שם רק הערת כבודו יתברך ולכן זה הספקר אמירה ואין חושך אצלו יתברך כתוב גם חושך לא יחשיך במקלילה כיום יאיר כחשכה כהורה אז אין שום חושך שמה משה רבנו עולה למקום שאין שום חשך וכן היו בני ישראל בשעת מתן תורה שכש שמו אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה אז כל ישראל יש להם אחיזה בבחינת זה שהם שומעים מפי הגבורה באספקלריה מהירה כולם שומעו באספקלריה מירה רק שהנשמות נשארו עם המדרגה הזאת ובפועל בני ישראל נפלו רק אחר העגל ששוב העגל הוא לא כותב את זה אבל זה מדויק מאוד שכנאמר זה משה איש לא ידענו מה היה לו שהמדרגה של משה כשהוא היה מבחינת זה אז אנחנו לא ידענו כאילו אנחנו נשארנו ללא זה הרק אחר העגל כתיב והתנצלו את דים כלומר שה קטרים שהם קיבלו מהר חורב אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע הם הורדו מהם ומה זה ההערה של אדים שנמשך ז אומר אדים למה זה נקרא אדים זה שוב האוזן הנפלאה של לכאורה עד ים זה לשון עדי תכשיט זה גם לישון עדות הוא בחינת טהרה אמיתית הוא ללשון עדות הוא בירור שאדם לא יכול להגיד אני אני יודע בערך מה קרה שמה אדם בא לבית דין אומרים לו הוא רצח אותו או לא רצח אותו אומר לו כ אומר כה בחוץ פה רק זה בבית אין דבר כזה שאתה אומר לנו בערך או שאתה יודע בדיוק זה עדות ואם לא זה לא עדות אז ויתנצלו את ידיים זה את הדרגה שהם יכולים להעיד כדרגת זה את זה הם התנצלו שהיה נגלה להם האמת מבחינת זה הדבר כנן ואיתה כי בשבת מחזיר משה רבנו עליו השלום לישראל הקטרים של הקדמה תנסה לי לשמ ראינו את זה כמה פעמים אמת מאוד אוהב את ה חידוש הזה של הארי הקדוש שבשבת מחזיר משה רבנו עליו השלום לישראל הכטרים. כאן מובא רק מקור מהארי הקדוש למרות שה נדמה לי שיש עוד מקור אבל לא הספקתי לחפש על כל פנים את הקטרים של הקדמה תנסה לנשמע למה והוא כנל שבשבת נגלה הוא מבורר בשבת כל ישראל חוזרים לבחינת זה הדבר שבת להשם כדית בזוהר הקדוש שבת צהדות היקרה לכן לכן ויכולו אומרים בעמידה ושניים כזה כמו עדות אני מעיד שהקדוש ברוך הוא ברא שמיים וארץ זה תד חוזרים להעיד אלוקות שבת זה חזרה לעיד שהקדוש ברוך הוא ברא השמיים וארץ באמת זה רק לישראל גוי ששבת חייב מיתה שבני ישראל מעידים בשבת שהשם יתברך ברא הכל ומחייה הכל אז הכל זה רק אלוקות ושבת ובחינת זה הדבר כנל ובכל בחינת כה מכיוון שכל שיטתו של עשות אמת כמו שאנחנו מזכירים הרבה פעמים את רב דובית ריינוס זה למשוך את השבת לתוך ימי החולשבת היא למעלה מהכל אבל היא מהירה בתוך ימי החול ממילא לכל מדרגת זה שהיא מדרגת שבת לשיטתו עניינה זה להימשך לתוך הכו שזה ימי החול ובכל בחינת כ להיות כל מעשה מעשה עולם העשייה החיצוני האחור לשם שמיים אף שנסתר האמת וגם השבת תלוי בימי המעשה כי על ידי בחינת כה שהיא אמונה זוכין לשבת בחינת אמת. יש אמת ויש אמונה. אמונה זה כשהעסק לא ברור לי אני מאמין אבל לא ראיתי בעיניי. זה לא הספקלר מהירה. אמת זה ודאי אני ראיתי. אני יודע בחינה של אמונה אפשר להגיע למדרגת אמת. ש זוכרים לשבת בחינת אמת זה הדבר כנל כמו שכתבתי במקום אחר עכשיו איך מגיעים לזה אולי רק אני אספר לכם שנשום זכינו לכנס בכלבך יש פה כמה זכינו לראות שמה והיה הקינוס המרכזי והיו שני דוברים מנחה יקר מפז ושני דוברים מלכי אורי שני הדוברים היו הרב אריאל ושר האוצר את מי שומים ראשון את מי שמים שני שאלה אז אורי קרא ל אורי קרא לשר האוצר ראשון שר האוצר בצדקותו אמר אני לא מדבר לפני הרב אריאל אז החליפו קראו לרב אריאל קודם אני אמרתי לסרצה כתוב מעלין בקודש אנחנו בטילל כל יום בחנוכה עוד יותר מלין בקודש מה עשית לנו עכשיו עכשיו באמת רציתי לצכות הלורי שזה לא בגלל חסרון כבוד כלפי הרב אריאל חלילה עלה על דעתו אז אמרתי לו מעלין בקודש טוב הוא בןנותו כשהוא עלה הוא אמר שסברה זה מעלין בקודש אלא מה שיש גם סברה שהגבוה הוא ראשון ומתוכו נמשך הנמוך. רבנו הרב ציודה תמיד היה אומר אשר בחר בנו מכל העמים ומתוך כך ונתן לנו זורת אמת. שזה עיקר המחלוקת עם העולם החרדי שכל הזוהר גם עכשיו עם גיוס חרדים, גיוס א בחור ישיבות כל הכל זה קשור לשאלה הזאת. האם אשר בחרבנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו זה מעלין בקודש או מתוך העליון נמשך למטה וחז"ל יש מפורש שמעלת ישראל סגבה על מעלת התורה שהבן של המלך הוא יותר מהכתבים של המלך לעולם הבן הוא יותר מהכתבים הכתבים הם בשביל הבן לא הבן הוא בשביל הכתבים לכן מעלת מעלתם של ישראל סגבה ולכן כשישראל קמים מהגלות אפילו אם הם לא מתנהגים לגמרי כמו שראוי כמו שהכתבים מורים אבל עצם זה שיש בין המלך אז צריך להחליף לו אבל יש מה מה לנקות אבל זה מעלה עליונה מאוד אז שאלתי את הרב רלילנו מה היה צריך לעשות מה באמת היה צריך לעשות אחרי זה שישבנו אז אומר לי האמת היא שיש צד לכאן ולכאן ואי אפשר להכריע ואז נזכרתי לכן נזכרתי עכשיו הוא מאוד שמח הרב אריאל בחידוש הזה שראיתי פעם שכתובי ישראל משמרים שתי שבתות מיד נגלים וזה ממש מה שכתוב כאן אז ראיתי שכתוב מה זה שתי שבתות אחת שזה ממקור השבת נמשכים כל ימי החול [נחירות בוז] ואחת זה שכל ימי החול הולכים אל השבת כלומר זה צריך לשמור על השבת משני הצדדים של מאכול. לכן זה שתי שבתות דווקא שהיא המקור של כל העולמות והיא היעד של כל העולמות. ואם אתה משמר את זה שזה המקור וזה היעד אז גם כל הדרך עולה ומהירה למעלה. אז הרב אריאל שמח בעניין הזה ממילא יוצא שאתה דעבד כמר עבד ות אמר עבד כמר עבד. אבל המנחה עשה רצון שר האוצר גם טוב והצא לבוא אז עכשיו איך מגיעים למדרגה הזאת והצא לבוא לבחינת זה הדבר הוא הרצון בהסכמת כל המידות כלומר שכל צדדי האישיות רוצים להגיע ל שורש כי בדרך כלל מה מאכיר אדם שנותן לחסד אז מידת הדין לא מהירה מספיק אז היא נמצאת אצלו באיזה חושך אז זה לא מדויק הוא [כחכוח] עושה טובה אבל גם במקום שהיה צריך לשים גבול הוא לא שם אז זה כדם שהוא במידת הדין כשצריך לרחם הוא מפספס אבל אם כל המידות רוצות לשם שמיים אז אף אחד לא אוחז בחלק שלו אז לכן אפשר שאז תנוצץ הבחינת זה >> מהצ לבוא לבחינת כל >> כל נמצאים תמיד אתה אומר יש חושך שאפילו כל מתגלה את זה את זה הוא לא דן בשאלה הזאת על כל פנים כמו שאמר אדוני אבי זקנים מורי ורבי זן פירוש [נחירות בוז] שבועה מה זה להישבה למה יש לזה תוקף התאספות כל הז מידות רק לזה הדבר שבועה מלשון שבע הוא אומר שאתה לוקח את כל הצדדים בישיות שלך. כידוע שהעולם [כחכוח] הוא שישה צדדים ונקודת תוך אמצע והשבוע הוא שישה ימים בנקודת תוך אמצע השבת. אומר כשאתה לוקח את כל השישה רק למדרגה הפנימית אז אתה נתת תוקף. זה השבועה. השבועה זה גם הבחינה של העדות, של ידיעה מהרחור שאנחנו מעידים. >> [נחירות בוז] >> וצריך שלא יעלה על הדעת שכשאינו מבורר אצלו כראוי, מבורר אצלו כראוי, האמת, התאספות הרצון יהיה נקרא שקר חס וחלילה. אולי זה עונה גם על השאלה שלך שכה, כל עובד השם תמיד נמצא בכה. ולהגיד אם אני לא זוכה לזה אז כו זה כבר שקר. אומר לא זה אמת ואמונה, לא אמת ושקר. אדם עובד את השם זה אמת סליחה זה אמונה זה כולה שאני עובד את השם זה יצר הרע מאוד מאוד אוהב את הטענה הזאת למה כי כשהוא משווה את עצמו בתחפוסת של צדיק אז שומעים לו הרבה יותר אז הוא לובש טריימל ובקט ומתנדד וזקן ארוך וגם מלטף את הזקן ואז הוא אומר לך תראה מה אתה חושב חושב שזה זה הדבר זה אתה עכשיו זכית לגעת ספק זה הכל ומה זה החו ודברים שאינם ראויים ואינם טובים זה נו אז מה אתה רוצה הקריבינה לפחתך מה זה זה בעל מום זה הכל שקר הי צריך מאוד אוהב את הטענה הזאת כי אם האדם מקבל את טענתו טר אז אין שום סיכוי אין שום משמעות אז כבר אז לך לשקר אם אני לא יכול להגיע לאמת ואין שום טעם במה שאני עושה וגם עבודת השם שלי אמת שקר אז כבר בין שקר לשקר יותר נוח לי שקר אחר שזה כל המוניפולציה שצריך הרע תכנן מראש שהוא אמר לו תשמע אם כבר הכל שקר אז בוא יש לי שקר יותר מתוק להציע לך אז צריך שלא יה לדעת חס ושלום זה כאילו יש פה איזה שורה ברסלב ממילא בלי בלי בכלל צורך זה פשיט לא יעלה על הדעת לא להיות פרסבר כלומר לחשוב שכשאני עושה משהו ויש פגמים אז זה לא הקדוש ברוך הוא לא משר שכינתו שם חס ושלום לא עלה לדעת שכשאינו מבורר אצלו קראו האמת התאספות הרצון יהיה נקרא שכחס כי אינו כן שיש בכל איש ישראל רצון אמת בלתי לשם וכל אחד יש זה הדבר זה מה שכתוב בזוהר הקדוש שיש התפשטות דמשה בכל אחד ואחד כל אחד יש לו התפשטות של נקודת משה שבקרבו ולזאת מי שמייגע עצמו לבוא לנקודה אמיתיות אף בדמיונות הוא אמת מי שאומר אני רוצה לבוא אל האמת עכשיו הוא מדמיין כן הוא לא ודילוגו עלי אהבה אז גם כשהוא מדמיין אבל באמת מעבר לדמיונות יש שם משהו עוד יותר עמוק הוא אמת לאמיתו זה לא סתם אמת נמשוך אמת גם למקום החושך זה נקרא אמת לאמיתו להגיד שהאמת היא רק במקום האמת ובמקום החושך אין אמת זה אמת חלקית, היא נמצאת רק שם אבל להגיד שגם במקום החושך, מעבר לדמיונות יש אמת, זה אמת לאמיתו. לא, הוא לא אמר את המילים האלה אף פעם קודם. זה אמת לאמיתו שאני נכון, יש לי אחות, יש לי פגמים, יש לי דמיונות, נכון, נכון, נכון. אבל בתוך הדמיונות יש משהו הרבה יותר יקר וזה האמת. [נחירות בוז] ולזאת מי שמייגע עצמו לבוא לנקודה האמיתיות אף בדמיונות הוא אמת לאמיתו כי בעולם הזה דשיקרא צריך להיות על ידי דרך זה שהרגל נעשה טבע עד שמגיע לאמת שאין דרך אחרת אתה צריך מתוך הרבה כ להאמין באמת שיש שמה ולאט לאט לטאום יותר ויותר את האמת וזהו בכלל עכשיו הוא חוזר לפסוק נשבעתי והקיים הרי אומר ששבועה זה לבוא מהכור והקיימה זה שבאמת זה באמת מגיע בסוף לדבקות בזה אחרת היו אומרים לנו רבותיי אתם עם הדמינות שלכם תלמדו נביאים ואל תלמדו תורה זאת אומרת היה הרבה ביקורת על זה שמי שהדבק רק במוסר הנביאים בלי מוסר התורה זה הנוצרים שירדו מטה מטה כל בעיה לא ישבו כי היה נראה להם שהוא מוסר הנביאים זה מתקבל על הדעת זה דעת של אהבה אין אין שם את כל הכללות המידות זה דעת של אהבה הם נדבקו במוסר הנביאים לבדו אבל אנחנו אומרים לא מוסר הנביאים זה כדי להגיע למוסר התורה ויש לנו חלק בתורת ישראל, בתורת משה רבינו והחלק הזה הוא שבמעמקי ה דמיונות שלנו יש תורת אמת נתן לנו חיי עולם נתה בתוכנו שבת שלום ‏So