Preparing video...
0:00 / 0:00
"וראיתם אותו" - פרשת ציצית - שפת אמת לפרשת שלח לך - הרב יהושע שפירא
551 views
כ"א סיון תשע"ז שפת אמת פרשת שלח לך שנת תרל"ב מתוך לימוד צפרא טבא בימי חמישי בבוקר בישיבת רמת גן
Categories:Torah/Parsha
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
דף
לב
דיבור מתחיל
השנים חזל
דרשו מצע
ציצית שהיא מסיימת את
הפרשה אולי
נקדים הקדמה
אחת פחת לי יקרה מאוד
מאוד
ש אני שם חלק
בציצי בזמנו היה פה סוק לזה שאלתי את רבנו
הרב אוריאל הוא אמר לי שצעירים צריכים
לשים שהמהפכה הוא חושב שצריך לעשות את זה
שמהפכה תבוא
מלמטה
מבוגרים לא צירים
כ תבונה מיוחדת איך להתנהל במצב
מורכב
ו בעקבות הפסיקה שלו שמתי ציצית שמתי חרת
ציצית
מה כן ברוך השם נחמד זה היה גם לפני איזה
17 שנה
אבל אתה טוען שעדיין נמצאית
מה אבל אני רוצה להגיד
לכם שהלבן וציצית שלי הרבה יותר יקר לי
מהתחלת
פעם כשהייתי עוד יותר צ גם לפני ה17 שנה
הלה אז
א ההתחדשות
בתורה שבה מחמת ה תהליכים של הגאולה
והשינויים של המצב של האומה
הישראלית היו לי יקרים
מאוד באמת יקרים ל זה שעם ישראל עובר
מהגלות לגאולה בשבי עקבות כך יש גם
התחדשות למשל במצוות יישוב ארץ ישראל
ובמצוות התלויות בארץ ודאי שיש בזה מעלה
ליונה
ונסגרה אבל
היא ככל שזכיתי לטעום יותר תעם של תורה אז
המצוות הישנות נעשו יותר
יקרות בגלל כמה
סיבות קודם כל לעומת כלת בלבן יש
ודי אין
ספקות ב לעומת
התכלת הלבן סכם על כל רבני
ישראל ג לעומת התכלת
הלבן נשמר לאורך כל
הדורות כל הסיבות
האלה שבתוב א אדם צעיר ד לא טעם מספיק טעם
של
תורה היה
איתם חסרונות כל אלה היו חסרונות אז ככלות
שזכיתי לתאום טעם של תורה ראיתי את כל
החסרונות האלה כ מעלות עצומות יתרונות
פלאים כי עיקר הטובה זה לא
ה התחדשות אף על פי שהתחדש
קר אלא שעמדנו לפני השם יתברך בסיני ושם
הוא נתן לנו את התורה והתורה שהוא נתן לנו
אז היא הדבר היקר
מכל ומה
שנשמר במהלך הדורות ולא נבעו בו ספקות ולא
שאלות אז הוודאות של אלוקות של גילו
אלוקות היא עיקר עיקר הטעם של
התורה ולעסוק
במכת הדעת
והנפש באותם מצוות שכבר עשו מאז ום העולם
וב אותם דברים שאנחנו עושים יום יום בלי
ספק ומגלים בהם זה הדבר הכי יקר
ש אמרנו היום ואהבת את השם אלוקיך אנחנו
אומים את זה זה המצ שוורים אכי הרבה פעמים
כיש אותה גם בשמה גם בביה עם שמוע גם בוקר
גם ערב לעשוק במצה הזאת אין יקר ממנה
אמרנו ושינת לבניך ומצוות תלמוד תורה אין
יקר ממנה אמרנו
ציצית ואנחנו אומרים אותה כל יום בוקר
וערב ואנחנו מקיימים אותה כל יום אין יקר
ממ
ו רק מזכיר לפני שנחזור לצפת
אמת
שכולנו
זוכרים שרבי עקיבא אמר שהכלל הגדול בתורה
הוא
א עלתה לרך
כמוך אבל יש חולקים בד חתן של רבי עקיבא
חלק עליו חתן היה בן
הזי בן הזי אמר
ש את הכבש אחד תעשה בבוקר וא הכבש השני
תעשה בערב זה הכלל הגדול
בות שאותם דברים שהם תמידים כסדרם ושהיום
יום אחוז בדבקות אלוקית על ידם הם
העיקריים ת הם הכלל
הגד יש נוספים יש ימים מיוחדים
יש שבתות וימים טובים ויום הכיפורים וודאי
שיש להם פלות אבל את הכבש אחד תעשה בבוקר
ת הכבש אחד תעשה בערב זה התשתית והיא
תדירה הכל התדיר קודם דווקא יר של תדיר
קורבן תמיד של שבת קודם לקורבן מסף של שבת
עם כל
מעלת וציצית זה התדיר את הכבש אחד תעשה
בבוקר ת הכבש השני תעשה בן ארב
במצו
בפרשת שמע ויים שמוע מזכירים את תפילין
בפרשת ציצית דבוקה אלי מזכירות ציצית ויש
אפילו מעלה לציצית ל התפילין ומעלה לציצית
ל תפילי ש יותר צד נכון ש
מה זה מה שאמרנו כן
ו אומנם מצד עצם המצווה תפילין גם כן
בפשטות היה צריך כל היום ובלילה להו זמן
ציצית ובכל זאת היום
למעשה מצוה ציצית היא דירה יש רק מצווה
אחת יותר דירה
מציצית מצוה בפועל
מה מצוה בפועל
מילה שמילה על בריתך שכתבת סרנו זה ביום
ובלילה בלי הפסק אפילו בבית המרחץ אומר
דוד
המלך של בת ישראל נכון אבל זה לא תדיר אצל
כולם יש אנשים שצורך כזה או אחר נוסים
בחוץ לארץ
אבל מצרת ברית המילה זה המצה הכי דילה
ובאמת יקרה מאוד כשאנחנו מודים להשם יתברך
על כל הטוב שהוא גמ לנו יהודי אוכל למוד
אז מכל המצוות זה ל בתך שתת
סלן ש זה תורה ומצוות אבל במצוות זה
ש
מה חרדי קלאסי חרדי קלאסי אני זכייתי
להיות חרדי קלאסי
אשראי ואשראי חלקי אתם מזמנים
כולם חרד לדבר השם שניתן בסיני
כפשוטו זה הבסיס זה העיקר זה המתוק מהכל
זה היקר מהכל זה העליון מהכל
זה
מהר ישראל הרג
דובר מצוות עשה יקרה ש בעקרות שכולה כנגד
כולם כל רגע
ורגע באמת שם כתוב לרץ
חוה שרצית ותנו בהמשך שמה באותו באותה
הודעה טוב אז חיים שיש לנו מצרות
כ ברוך אתה אדוני
אלנו חזל
דרשו הורתם
אותו על השכינה מה זה אותו את מי זה
אותו על השכינה
שמי שמקיים מצווה ציצית זוכה לראות פני
השכינה
ו שהראייה ה מצווה מיוחדת
במינה שיש מצווה בראיה זה לא רק מצווה
להתעטף
בציצית
ולהטיל ציצית על בגד של ארבע כנפות אלא יש
מצווה
לראות המצווה לראות נמצאת בעוד מקום איפה
יש מצוה לראות מצת ראיה יש עולה שבאים
לראות
ולראות לראות
לראות זה איזה מפגש משפחתי כזה
באים לראות את ההורים ולהראות להם את כל
הנכדים לראות את עצמך לראות ולראות אז יש
מצווה שלוש רגלים שכל ישראל מתכנסים אצל
השכינה לראות
וליראות זה לא מצווה לבוא לינוק מצווה
לראות באמת מה היו עושים
ברגלים גוללים את הפרוכת
ומראים ישראל את בית קודשי הקודשים שאסור
להיכנס לשמה ר כהן גדול ביום הכיפורים
ופורחת
חוצצת אבל באים לראות אם כזה לא עיקר מצת
הראייה א עומק מצת הראייה שהיו גוללים את
הפרוכת ומראים להם את שני הכרובים ראו
חיבתכם
לפני המקום חיבת זכר ונקבה ש מעוברים זה
וזה
הוב וככה היו מראים לישראל ברגלים אז
הרגלים יש בהם מצווה של
ראיה
ו בציצית יש מצוות ריה אז כש חזל דורשים
שמי שמקיים מצוות ציצי זוכה לראות פני
השכינה כומ ש זה הסיבה לזכות לעלות לרגלים
ולראות פני השכינה על ידי הראיה שבציצית
כי ראיתם אותו כשמדברים סתם גוף
שלישי
נעלם בתורה מי זה הידוע גוף שלישי וידו את
השם יתברך ז תם מותו תראו את השם יתברך
כביכול
יכול תזכו לראות פני השכינה אומנם ודאי
שהכוונה תים אותו זה את
הציצית יותר מזה יכול להיות שהכוונה
הפשוטה זה לעומת כל מה שאמרנו שזה מצו
עצמי
פצית
חל מה
מה לא זה היה צריך להיות בנקבה בציצית
אותה אבל אם זה
החותים אז זה ריבו אם זה הציצית זה נקבה
אם זה הפתיל תכלת אז זה זכר יחיד וזה יוצא
גם יפה לשיטתנו שאנחנו
על פי הרב אוריאל הולכים עעם ציצית כמו
הרמבם בגלל שלפי דת הרב אריאל מצות שם
התחדשו אנחנו מפסקים כמו הרמבם מצות שלא
היו במהלך הגלות שבעיקר זה כל המצות התבות
בארץ שאין שולחנו רוך עליהם אבל הוא רצה
להגיד שזה משהו יותר חב שמצוות שלא היו
במהלך הגלות פסקים רמבם לכן טיל ציצית
רמבם לרמבם באמת יש רק פתיל אחד ה יש רבים
שהולכים כטס
ואז זה ארבע מתוך שמונה אן תכלת ריבד זה
אחד מתוך ארבע שגם אפשר להגיד אותו אבל
אצל הרמבם זה אחד מתוך שמונ יש פתיל אחד
גלוי נראה לעין מתוך שמנ שהוא כל טוב על
כל פנים אז הוא התם אותו ורק להוסיף
ש זה גם קשור שחז אומרים שתלת דומה לים
ווים דומה לרקיע ורקיע דומה לכיסא הכבוד
אז ממילא ראיתם אותו את
התכלת אתם רואים בעצם את ההשתקפות של כיסא
הכבוד הסתכלות זה הוא כבוד
מלכותו יתברך שיש בכל דבר כי דכתיב מלאו
כל הארץ
כבודו כלומר כאנחנו אומרים לא כל הארץ
כבודו יש בזה שני פירושים אחד זה מלא
קול פעם עסקנו בזה שהמילה קול יש
להר צד היה אומר שיש לה שני מילויים חולם
וך ים
זה קמץ
קטן ור רוצה להגיד שאחד זה
א
ריבוי של פרטים שכולם יחד נחשבים אחד ו חד
זה שזה האחדות שממנה באים כל הפים ש אם זה
הכלל שמתאחד הריבוי שמתאחד הכלל
שמתפרק
ו דנו פעם בארחות הנז חרמי האם מבחינה
לשונית אפשר להגיד דבר כזה בסוף הסתבר ש
שיש בלשון גם כן בסיס שהיה נראה בהתחלה
שלאו אבל אחרי זה ראינו שיש מקור לדברי
רבנו הרב ציודה הוא הוא מקור בעצ צמו אבל
אז מלא כל הארץ כבודו יש לזה שני פירושים
או נקודת האחדות שכוללת את כל
הארץ בנקודה אחת או שזה כל פרט ופרט בארץ
בעצם זה תלוי במחלוקת שלא ניכנס אליה בכלל
בין בעל תניה לנפש החיים האם ממלא אני לא
כול רץ כבודו האם ממלא זה כל פרט ופ או
ממלא זה הכל
כאחד לפי בעל התניה ממלא זה כל פרט ופרט
ולפי
ה הנפש החיים ממל זה הכל כחד זה תלוי גם
איך מפרשים קדוש קדוש קדוש לפי זה יש לזה
רכות דברים אבל לא ניכנס לזה לכאן אבל
לכאורה כאן הוא רוצה באמת להגיד שממלא זה
פרטים כומר שמלא חל הארץ כבודו זה לא
הכוונה שהכל באיזשהו מקום עמוק וחדות מלא
כבוד השם אלא גם שכל פרט ופרט יש לו מילוי
כבוד השם בפני עצמו
וציצית שזה עולם הפרטים למה קשור עולם
הפרטים לציצית גם ארבע כנפות גם שמונה
פתילים אז הריבוי
הזה כל צד ופינה
וגוון יש בה כבוד השם יתברך ומלא וד השם
הכוונה התנוצצות בכל פרט
ופרט מה רג מצוות צצית
כן זה כל כל
הטריק טריאק זה גם כל העצמות מה חברים של
סגלים נכון אז שיש בכל דבר כי דכתיב מלאו
כל הארץ כבודו אז ממילא כיוון שיש
התנוצצות כבודו בכל פרט ופרט אז יש
התנוצצות כבודו
בציצית צצות כבודו בציצית אפשר להסתכל עלי
בעיניים אדם מסתכל בעיניים על התכלת ויש
בהסתכלות הזאת
השתקפות באמת שבדור שלנו יש מקום גדול
להתחזק במצוות ציצית
דווקא כתבנו את זה בשיר מצולות בזמנו למה
יש מצווה ציצית כתוב ולא תטור
ש מצווה זאת היא מדאורייתא מועילה ללא תטו
זה לא יצא סגולה
חרו זה עצה מדאורייתא ולא תטור מכיוון
שהדור שלנו צריך להתחזק מאוד ולא תטו באמת
צריך להדר מאוד ממצה
ציצית
מה גינות
גם שהיום יצר עבודה זרה
בתש כפירה כפירה
זה
לא כיו באמת שזה קשור למה
שדיברנו שיש ראייה מצוות
ראיה הוא תם אותו לא תצאו אחרי עיניכם אשר
אתם זונים אחרי שיש פה ראייה כתיקון
לראייה ועל ידי הראיה בציצית שמתקנת את
הראיה שאינה טובה של ולא תתורו זוכים
לראייה של בניין בית המקדש נזכרות לראות
פני שכינה שנראה לי שזה ממש תמצית גדולה
לדורנו שאנחנו דור שכבר חזר ההרצאה ובעזרת
השם במירה במירה הבני המקדש ונכון שיש פה
תהליך אלוקי עליון שאת
לחננה שזה כבר ביתה ולא רקח שנה אבל אף על
פי כן הגרון תמיד היה אומר שאנחנו מתקשים
על פשוטו של פסוק שביתה אחישנה וחיישן זה
בא על ידי הזכויות שלנו על ידי הבחירה
שלנו ביתה זה אלוקי החישן הזה הבחירה
הטובה שלנו אז עכשיו יש בעיטה ועל ידי
שאנחנו
בוחרים להמיר את הל טורו בהסתכלות
בציצית בעזרת השם להחי שנו לראות פני
שכינה אז יש בכל דבר כבוד מלכותו שנאמר
מלא כל הארץ כלו רק שהוא
נסתר כלומר כשאתה מסתכל בציצית אתה לא
רואה פני שכן אתה לא רואה נס אתה לא רואה
ים אתה לא רואה רקיע אתה לא רואה כיסא
הכבוד זה כל זה זה נסתר זה רובדים פנימיים
שלא נראים לעיין
החיצונית מה נכון נכון נכון רק שהוא נסתר
והאמת כי על ידי הביטו להשם יתברך בכל לב
שכן עניין עטיפה
בציצית שוא אומר שעניין עטיפה זה
ביטול תפילה להני כי יעטוף לפני השם ישפוח
כוזה התעטפות זה התכללות במשהו
שמקיף אותי
שבאמת זה התיאור של הממלא בדרך כלל ממלא
כל אלמין
ב בבעל התניה
שכל בריאה היא מוקפת בדיוק ב ייחודיות שלה
זה ממלא כלים ממלא כל פרט לפי עניינו
ציצית היא כאילו
א
עוטפת את האדם ובזה הוא בטל להשם יתברך
ומרת א כשאדם מתעטף ב רואים ככל ש תפילות
גם אדם שבדרך כלל לא מתעטף ראשו
בתפילה
בציצית בטלית כשמגיע 18 הרבה יותר מתצפי
כשמגיע יום כיפור עוד יותר מתעטפים למה
ככל שאדם יותר דבוק יותר
רתוך
הוא מסיר עיניו מהעולם הזה לכן גם יש כתוב
בספרים שהתעטף באופן שלא רואים
בכלל התעטפות זה גם הסרת העין מהעולם הזה
כאילו אני נמצא
בתוך
איזה עולם אחר וה נחיה עולם אחר ואני שמה
אני נמצא אצל השם יתברך זה הי
נמצא אשם
ית אם כן באמת כל ידי ביטול השם יתברך בכל
לב שכן נה נטיפה בציצית התם כפשוטו הוא
להיות כל החפץ והסתכלות האדם רק לראות
ולהכיר כבוד שמו על ידי זה יוכל לראות
זיקר זה שאדם מה מה המילה המרכזית כאן
חוזרת הרבה הרבה פעמים בשפת אמת שכבר
ראינו החפץ כ אדם טף א הוא רוצה להתכנס
למקום שכולו אלוקי ועל ידי
החפץ והסתכלות האדם רק לראות כבוד שמו על
ידי זה מה זה זה החפץ על ידי זה יוכל
לראות זי
וקר וכן איתא נך זה בקר
ססטרי תר בלחישה ר לראות ך זה בקר כמו התם
אותו לראות כבוד השם יתברך לראות כבודו
ויחס לנסטר ויראה לנו את סתרו זהת בלחישה
עכשיו תראו איך הוא מפרש את זה באופן נפלא
לפי כל מה שהוא אמר עד עכשיו אומר פירוש
שיש שרה גנוזה בכל
דבר
והציצית מגלה שבכל ההתפשטות של ארבע קצרות
אבל ובכל פרטי
הפרטים שזה ה הציציות עצמם פתיל פתיל פתיל
פתיל וכל ההתפרצות היותר
דקה הכל מלא מכבוד השם יתברך רק שזה נסתר
אז פרוש שיש הרעה גנוזה בכל דבר רק שנסתר
כנן ולידי הביטול שנקרא לחישה שמבטל כל
ההרגשות להשם יתברך כנא על חרש על ידי זה
מתגלה לו וזה פירוש ת בלחישה אז בוא בואו
נחזור
ל פיוט של הארי הקדוש נחזה ביקר זה להסתכל
בכבודו איך על ידי זה שהוא יראה לנו את
הנסתר ויח זלן סטרה הנך זה בעיקר זה שאחרי
שנסתר נהפך להיות נגלה אז אנחנו רואים ממש
כבודו יתברך גלוי וזה הכוונה לראיית פני
שכינה
במקדש שהוא התחיל ממנו שעל ידי ציצית
רואים במקדש במקדש זה גלוי לגמרי רואים
עשרה ניסים רואים
שכינה כשהלכו במשכן ראו א עמוד אש ועמוד
ענן ובכל יום ויום אש יורדת מלמעלה
לקורבן אז הגילוי פני שכינה ונכ זה בקרי
על ידי מה על ידי ויח זלן סיטרי שהוא יראה
לנו גם היום את
הנסתר שנמצא בתוך כל הדברים ומה הוא אותו
נסתר תאמר בלחישה שעל ידי הלחישה שהיא
המיעוט של האדם שהוא לא רוצה לומר את דברו
בקל אלא להיות בעצם קשוב לדבר השם ובכל
זאת על ידי
לחישה זה נאמר תאמר בלחישה למה זה לא נאמר
בקול כי כל הצועקים וכל המדברים בקל היום
סליחה שני מדבר בכל הם אלה שעוסקים בחוץ
כמו שהוא מסתיר את ה פנים את האור הגנוז
ובשביל לראות את האור הגנוז צריך לוותר על
הקולות החיצונית ולהקשיב
למשהו נסתר משהו שמדבר
חרש בחשד
חשי זה מילה כפולה שהיא
גם נסתר וגם בלחש
נכון גם מלשון לחש כלומר זה גם בלי קול
וגם בלי להיראות
אזמר בלחישה הכוונה היא שזה בשקט בלי
להראות ועל ידי זה
שלא סקים בראיה החיצונית אז בלחישה זה כן
נאמר תאמר בלחישה כמו שנסתר כן
מתגלה על ידי זה מתגלה לו זה פירוש תאמה
בלחישה כלומר ש בלחישה הוא כן נאמה וזהו
שכתוב הור רתם
אותו הוא האות שיש בכל דבר שהוא עדות על
השם יתברך כמו שכתוב זל צבעות אות הוא צה
שלו מה זה
צבאות צריך להגיד צבקות אות הוא בצבא צבא
אות והאות זה הסימן כמו
הציצית שהוא אות וכל צבא שמיים וארץ נקראו
צבאם שהם ות על מלכותו רק שנסתר בעולם הזה
כלומר הצבא זה הכל מה זה צבא יחידות
גדולות שכל חייל וחייל הוא חלק
מה הוראה והפקודה של המלך אז
צבקות זה כמו שהוא אומר כאן שכל השמיים
והארץ הם מגלים את האות על מלכותו צריך
לעצור בוא בוא רג בוא
מה
אה קות מלשון אות ם אותו אות שלו כן הוא
האות
כן כן כן כן כן שרקו אז הוא אומר וזכרתם
מצוות השם ועשיתם אותם ולא תטעו למען
תזכרו שגם קיום המצוות הוא אומר שכל
המצוות זכרתם את כל מצוות השם שגם קיום
המצווה צריך להיות על הכוונה הזא ד להדבק
בשם יבר זכ תמיד שנבר רק לצ
טו