וישב - בחינת שבת | שפת אמת לפרשת וישב- תרלא | הרב יהושע שפירא

אחד די קר [מוזיקה] כלה שיהיה ללוי נשמת חנניה בן חבה דניה בת יוכבת יעקב בן חבה סביך צמח בעזרת השם אנחנו רוצים ללמוד את שנת תרל דיבור מתחיל הראשון זה בעצם הפעם הראשונה מה ששפת ימ דיבר בפרשת וישב וישב בחינת שבת אז כאן אנחנו מתחילים מיד מ מ הרמז וה יש דרגות ברמז ויש הקשרים ברמז כאן הרמז הוא קרוב לפשט מפני שיש פה חקירה או תוצאה של חקירה של מה העומק של א השורש וישב בעצם וישב יעקב בר שבע בפשט הפשוט הכוונה שהוא התיישב שמה ולהתיישב באיזה מקום זה הניגוד של ההליכה והטרחה והמעבר והדרכים שלנו היום הם בבחינת וישב אתה נכנס לאוטו מתיישב מפעיל את המזגן לוחץ על הדושה והאוטו נוסע מאליו ואין לא פיגי מזג האוויר ולא מאמץ גופני להפך אתה עלול עוד עוד יותר להשמין ול א אז אנחנו לא טועמים את הטעם של ויילך אנחנו גם בוו ילך ת מבין את הטעם של וישב אבל בעבר ויילך וישל זה תנועה אחרת לגמרי א לכת ך בדרך היה מאמץ גדול ש כלל גם פגע אזה גב וגם טלטלת הגוף ואם הרבה מאמצים והרבה טרחה בוודאי כשאתה הולך עם צון ובקר ועבודה רבה אז אתה צריך לנהל פה אופרציה שלמה זה כמו מחה צריך להזיז את החטיבה שלו ועוד ברגל עומק לבנון מי שמע כ זא מר כאלה ש שמזיזים כל כך הרבה אנשים אולי חלקם על איזה כלי רכב אבל חלקם ברגל לא היו סוסים לכל העבדים שמה וגם לרכב סוס זה לא דבר כל כך קל זה מאמץ הרבה מאוד שרירים אתם מוזמנים לנסות אז וישב בניגוד וילך זה אזה מנוחת הדעת ממילא באמת יש פה השוואה פשוטה סבירה מאוד בין ששת ימי המעשה ל וילך ובין שבת ל ויישב וזה אותה לשון ואותו תוכן לכן וישב בחינת שבת עכשיו הוא מסביר אז מה קרה כאן מה ההתרחשות שיעקב אבינו עובר כאן ש פתאום הוא מגיע לשבס מה היה ימי חול עד עכשיו האמת היא שגם בלי הדרשה הזאת המתוקה מאוד שבייש אזה בבחינת שבת אז ההתיישבות אז מה קרה עד עכשיו שלא היייתה התיישבות ומה קרה עכשיו שהייתה התיישבות ז אומר שעד אתה היה עבודות קשות עכשו מה מה היו העבודות הקשות אז כל מה ש רנו עד עכשיו זה היה את ההבדל בין ויילך לוישר בטיחה של ענייני העולם הזה אבל כשאנחנו מדברים על יעקב אבינו אז שאלת הטרחה בעולם הזה היא לא דבר מצוי לדבר בו לא בזה אנחנו עוסקים זה לא מעניין האם ה היה גם תיחה היה גם טיחה אבל כשיעקב טורח על פק קטנים אז פתאום אנחנו רים בזה אירועים עצומים ו פוגש מלאכים בגלל זה זה לא סתם עניין של טרחה זה עניין עמוק מאוד שהוא פועל פעולות שממיות כאלה שיעקב פוגש אתרו של עשו אז אם כן התנועות שהתורה מספרת על יעקב הם תנועות שעניינם הוא העניינים הרוחניים הפנימיים העליונים של יעקב שהם גם מת ה היסטורים מעשה אבות סימן לבנים וכאן יש איזה התיישבות מעבודות קשות מה העבודות הקשות לדחות קליפות עשו ולבן ושכם ו שעד עכשיו בעצם היה מלחמה מול הוא מונה כאן שלוש קליפות ידוע שיש שלוש קליפות אבל לא מסביר את הג קליפות הטמאות זה מיסודות המפה של פנימיות התורה זה ש בקליפות יש ג' קליפות תמאות ועוד קליפת ביניים קליפת נוגע הוא לא מסביר את זה אז אנחנו לא נכנסים אבל בעצם הוא פוגש שלוש חזיתות מול אומות העולם מול הרשאות שסובבת אותו והוא נלחם בהם זה העבודה הקשה שזה הרבה יותר עמוק מטחת הדרך שהיה לו אז אחד זה לבן הוא יושב בבית לבן ולבן רודף אותו מחליף את משכורתו והעיקר העיקר שכל החלפת המשכורת זה להוכיח בעלות שהבנות בנותיי והבנים בניי וכל אשר אתה ורה לי הוא ואתה שלי ושלך שלי והקליפה רוצה לבלוע את הקדושה ולקחת אותה לעצמה והוא אומר אם לבן גרתי רג מצות שמרתי כלומר לא הייתי תחת שיעבוד הקליפה זה ההתמודדות מול לבן אחרי זה יש עוד התמודדות מול עשו פן יבוא ויקם לבנים והבעיה של בן יבוא וקן ם הלבנים זה לא רק של בעיה של מי ינצח בקרב אלא מי ינצח בקרב ההיסטורי על גילוי שם שמיים בעולם או מניעתו וזה האדום האדום הזה דחי אדמון בצל צלמון זה עשו שהוא רוצה בדמותו ל למנוע גילוי אלוקות וא אנחנו מתפללים על זה שהקדוש ברוך הוא ידחה את האדמון להפך דודי צח ואדום מתי וצח מאדום ובוהו מאדום אז אנחנו עכשיו בדיוק בשלב ההיסטורי של יציאתנו מאדום אמנם עוד לא כל הגולים באדום יצאו משמה אבל אדום מתמלא יותר ויותר אנטישמיות אנחנו מקווים שזה יהה תזכורת ליושבים בצל צלמון של אדום להגיע גם כן לארץ אז זה על כל פנים מלחמה עם קליפת עשיו ועוד דבר זה שכם ודינה כמובן עעם כל המעשה שהיה שמה והחרפה לא יעשה כן במקומנו ש א יקח את בת ישראל ח ויטמ אותה אז כל זה היה עד עכשיו ואתה נתיישב בשורשו אז עכשיו כבר אין את הקליפות מבחוץ אין את ההתמודדויות האלה הוא מגיע לשורשו עוד רקה נראה ו שמה יש התיישבות ולא פעולה של סו מרע ומלחמה עם כליפה אלא יברור פנימי בתוך הטוב זה המהפך שחל מהפרשה הקודמת לפרשה שלנו נתיישב בשורשו כנודע בחינת שבת שהוא הביטול לשורש שמה זה שבת זה המקור מני מתברכים כולו ימין ויברך אלוקים ויקדש אז כל המציאות מתברכת מהשבת זה השורש של כל הברכה ובאמת יש פה אולי רמז שאיפה נתיישב יעקב ושב יעקב אז הוא חוזר אל השרש שלו עד עכשיו בעצם הוא היה מטולטל ובחינת שבת שהוא הביטו לשמש וזה שנאמר המדרש אומר וישב יעקב כתיב בזעקה יציל לוך קיבוצי כלומר שיש זקה בישראל אז מה שמציל זה אחדות ב צילו קיבוצי תני כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו ואת כולם ישר רוח יקח אבל זה עשיו לופיו וחוסה בי נחל ארץ זה יעקב וישב יעקב אז יעקב הוא חוסה בהשם ונוכל את ארץ ישראל אז יוצא שנחת ארץ ישראל זה לחסות באור האלוקי ועל זה אומר כינוסו וכינוס בניו כלומר שהוא נכנס פנימה לתוך הא המשפחתי שלו ולא ממשיך לעמוד ב חזית מול מי שבחוץ וכך גם בשבת כמו שנאמר בשבת התיח דת ברז ד אחד ולדי זה מתא ברין מינה זה הזוהר שאנחנו אומרים לפני כניסת שבת כגוונא שהיא מתייחדת ומתאחדת זה גם ה מקור בעצם שעליו נסמך ה כאכ סוף ש מתייחדת ומתאחדת זה ש שבת היא התאחדות כל השש קצוות כמו במרחב המקום שיש שש קצבות שהם כל אחד צד העומד בפני עצמו והשביעי הוא הנקודה הפנימית שכנסת את כל הקצוות ככה שבת היא כונסת את כל ששת ימי המעשה וכש יעקב התיישב אז הוא כונס את כל הכוחות של משפחתו וממילא מה שיש בחוץ נסתלק מתם ברין מינה וכן כתוב ויילך אל ארץ מפני יעקב אחיו ובמדרש בואו נקרא את המדרש אמר רבי חא בשעה הצדיקים יושבים בשלווה ומבקשים לשב בשלווה בעולם הזה השטן בא ומקטרג אמר לא דיין שהוא מתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לשב בשלווה בעולם הזה תדע לך שהוא כן עקיב אבינו על ידי שביקש לשב בשלווה בעולם הזה סדוק לו סטנו של יוסף וישב יעקב לא שלבתי ולא שקטתי לא שלבתי מעשו ולא שבתי שקטתי מלבן ולא נחתי מדינה וירבו רוגז בא עלי רוגזו של יוסף אבל רוגזו של יוסף זה סיפור אחר לגמרי זה בור פנימי בתוך המשפחה כלומר ש ויבוא רוגז זה אחרי שאנחנו מסימים את הבירור מול הקליפות בחוץ מתחילה קומה נוספת של יברור זה כמו שאדם גומר את עבודתו בששת ימי השבוע אז הוא בא לשבת אף על פי שהוא שובט מימי המעשה אבל גם בשבת יש עבודת השם ולא רק זה לנשמה יתרה והתרוממות פנימית עליונה אבל גם יש א סכנות ומלאכות מיוחדות לשבת לישיבה ושלווה אז ביקש יעקב לשב בשלווה וקפץ עליו סטנו של יוסף שזה משהו בפנים בתוך המשפוחה כי רצון הצדיק להוסיף כבוד השם יתברך גם בעולם הזה שכבודו נסתר ונעלם וזהו בחינת יוסף תוספות ש שבת אז הוא אומר דבר נפלא מאוד אולי נתחיל מהרי כתובה כאן בפירוש בהמשך נחנו מזכירים אותה הרבה בשם היה פה בשבועיים האחרונים רב דובד ריינוס שהוא אמר ששפת אמת עוסק המון המון בשבת זה נראה כאילו הוא מכוון ללכת אל השבת אבל מי ששם לב רואה שהעיקר הוא ששפת אמת מלמד איך השבת מאיר את ימי החול לא נשארת לבדה מנותקת זה לא שאתה יוצא מימי המעשה והולך לשבת וזהו אתה שרוי באיזה עולם עליון העומד לבדו לא כל מה שהוא נכנס לשבת זה כדי שהשבת בעצמה תאיר את כל ימי המעשה אז עכשיו יש לנו פה דוגמה נפלאה וישב יעקב וישב בחינת שבת הוא מפסיק את כל המלחמה עם לבן עשו ודינה והוא מתיישב אז יש שבת אבל כשההוא מתיישב בשבת אז אתה יכול להגיד טוב נפרדנו מהקליפות אנחנו בעולם של קדושה ודי אומר לא באת לעולם של קדושה ואם אתה אמיתי בעניין הקדושה אתה רוצה שהקדושה תתגלה בכל וזה סטנו של יוסף יוסף הוא יוצא מתוך השבת של יעקב כ וישם יעקב ביקש יעקב לשם בשלווה ומתוך השבת הוא יוצא בעצם למצרים על ידי כל התגלגלות כאן כלומר שבעצם יעקב לוקח את הזיו קונין יוסף לוקח את הזי קונין של יעקב וממשיך אותו החוצה וזה בא עלי רוגזו של יוסף אבור רוגז כי רצון הצדיק למה יבור רוגז אני מתיישב בשבת ועכשיו כשאני מתיישב בשבת כשאני רואה את עומקה של שבת אני רואה שהי המחיה את כל ששת ימי המעשה ואני רוצה שתאיר את הכל לא להישאר באיזה מגדל שן מנותק אז כרצון הצדיק להוסיף כבוד השם יתברך גם בעולם הזה ש כבודו נסתר ונעלם אז איפה בצדיק יש את האיבר הזה של יציאה החוצה להעיר גם את העולם הזה המר אצל יעקב זה היה יוסף בעצם זה עוד ברחל שלאה נשארת בבית ואחר יוצאת ממצו ויפת תואר ויפת מראה ויוסף והוא נער את בני בילה ת בני זלפה ואחר כך כל אשר עושים שמה הוא היה עושה ולדם ירים איש את עדו ואת רגלו כלומר שיוסף הוא זה שמביא בלדי אלוקים יענה את שלום פרעה הוא זה שמביא אור אלוקי גם לכל המייצרים של העולם הזה ולכן דווקא בשבת קופץ עליו רוגזו של יוסף כי הוא ממשיך את השבת זה לא דומה ללבן עשו דינה הוא ממשיך את השבת של יעקב גם לימ המעשה אומ אבל זה דין תוספת שבת תוספת שבת נשון יוסף להוסיף על השבת שאתה מתיישב אבל אתה רוצה שזה יאיר גם במקום שאין ישוב הדעת מה הזמן עם הכי פחות ישוב הדעת ב כניסת שבת כניסת שבת ואז הוא אומר לך עכשיו תעשה שבת הכי לחוץ עכשיו עכשיו תעשה שבת וזה ממהיר ובאמת זה שבת הרב אבל זה לא ש יעקב ניסה שבעצם יהיה שבת אבל אז קפץ גדו של יוסף ונסה השבת כי כבר אין ישוב הדת כש זה נראה שהכוונה פה היא לא לחיצוניות האירועים אלא לפנימיות האירועים כמו שישב יעקב אתה יכול להגיד הוא הלך מהדרך ועכשיו התיישב ואתה יכול להגיד היה לבן עסב דינה ועכשיו הוא התיישב מהעניינים הפנימיים גם יוסף אתה יכול להגיד היה מריבה בין האחים ו א אבלות ויגון אבל אתה יכול להגיד בעצם יש פה איזה דרך אלוקית להעלות גם את המייצרים של העולם הזה על ידי התוספת שיוסף מוסיף על התיישבות של יעקב אז זהו בחינת יוסף תוספת שבת שעל ידי עבודות עבודת ימי השבוע שאדם מגעגע לקבל שבת ברצון ואהבה על ידי זה יש להם כוח לעשות שבת בשעה מקודם א מאיפה יש לישראל כוח לעשות שבת בעצמם שיש ישראל כוח לעשות יום טוב זהו היום טוב מקדש ישראל והזמנים היום טוב כל עניינו זה שהוא קדוש קדושתם של ישראל אז זה לא פלא שם ישבים בבית דין מקדשים את החודש ועל פי זה נעשה יום טוב זה מהותו אבל השבת גם אם היא חלה ביום טוב אנחנו אומרים מקדש השבת וישראל והזמנים אז לפני כז שתם של ישראל אז איך ישראל יכולים להוסיף מקודש לחול בשבת אז המ זה מפני שבני ישראל כל השבוע מתגעגעים לשבת יש פיוט בשבת יש שתי נוסחאות כהלל הו כשמאי ואו כהלל ולאח שמיים בסידורים בדרך כלל ב זמירונים כתוב כי הלל ולוח שמאי אצלנו אומרים כי הלל הוכ שמא מה שמאי אומר שמאי אומר ביום ראשון מצא מנ נהר אומר זה לשבת הלל אומר ברוך השם יום יום אז מה זה כלל רוך השמי תכלית או שאתה שמר את זה לשבת או שאתה אוכל את זה ביום חול אז נראה שהנוסח הזה נוסח מיוחד הנוסח הזה בעצם אומר שאני מקיים את הכ הלל של ברוך השם יום יום מיתוך שמאי אני שומר את זה לשבת ועכשיו שזה שייך לשבת אז רוצה לאכות את זה עכשיו לטעום טעם של שבת עכשיו טועמי החיים זכו אני מבשל אוכל לשבת ואני טועה מ זה עכשיו זה הה לחם משנה של שבת אנחנו הולכים לחם משנה אבל בשבת לא רד מן בכלל מתי היה לחם משנה ביום שישי לכאורה היה צריך לאכול לחם משנה ביום שישי כי אז ירד מן כפול אלא שלמה ירד לכם משנה ביום שישי אחד לשבת אחד באמת ירד ל יום שישי אז בשבת אף פעם לא היה לחם משנה אלא שכשהוא לך לחם משנה אז ביום שישי יש לך שניים איזה שייך לשבת איזה שייך ל אתה יכול להחליט אז בעצם שניהם יש בהם קדושת שבת וביום שישי אתה אוכל אחד עם קדושת שבת של יום שישי ואחד עם קדושת שבת בשבת אז כללו חשמה זה להגיד שאני אוכל ברוך השם יום יום זה שהשבת ברוך השם הנה מתברכים כל הימים מתגלה היום יום ראשון בשבת היום יום חמישי בשבת אמרנו אז שעל ידי עבודת ימי השבוע שאדם מגעגע לקבל שבת ברצון ובאהבה על ידי זה יש להם כוח לעשות שבת בשעה מוקדם כי כיוון שאני המשכתי את השבת לי מהחול אז ממ יש לי כוח למשוך שבת למיכון אז בסוף הקדוש ברוך הוא נותן לי תעשה תוספת שבת למה הדרש אומר וג סגנו לא של יוסף זו של יוסף כי זה זה ה בחיצוניות בא סטנו אבל בפנימיות כי למחייה של החן אלוקים יש פה באמת שתי שכבות ואתה צודק שהמדרש מתייחס לשכבה החיצונית אבל זה לא סותר את זה שלעומת לבן עשה ודינה שלא יוצא מהם שום דבר טוב בסוף הם רק קליפות שנזרקות כאן יוסף להפך הוא מעיר את הורו של יעקב את זביב האיקונין שלו בתוך מצרים למחייה שלחני ובסוף גם יעקב הולך אחרי יוסף למצרים ואל תרדה מצר אני אלך אני אורידך ואני עלך גם עלו ומי מעלה את יעקב ממצרים יוסף בעצמו אולי הכוונה במילה רוג שזה גם כן כן אלי אתם מדים שזה לעניין הפנימי כי רוג זה הרגע זה משהו שהוא הוא לא יושב בשלווה כן לא יושב בשב ם צריך לקחת את ה נכון אבל השאלה אם הוא השב בשלב באופן שלילי באופן חיובי הפשטות זה שזה שלילי כמו שאתה שאלת והעומק זה שבאמת זה חיובי עכשיו הוא אומר על ידי השמחה כמהים הפנים לפנים כחתן היוצא לקראת כלה כלומר שהכלה היא בכלות הנפש של החתן אז החתן יוצא לקראתה אז באמת שבת זה של החתן יום טוב זה של הכלה ישראל מקת את הזמנים שבת זה כביה וקימה שבת להשם אז כשישראל כל הזמן מתגעגעים לשבת אז כאילו יש תוספת שבת שהחתן הקדוש ברוך הוא יוצא לקראתה ואומר בסדר בוא נוסיף שבת לזמן שלכם החתן יצא לקרא תקלה וזה עבודה גדולה להביא קדושת השבת תוך ימי המעשה ממש אז מה עבודת השבת עבודת ימי החול זה עבודות קשות מול ג קליפות אבל יש זה תוך פנימי להתגעגע לש שבאמת אני לא רוצה להתעסק עם הקלפות אני רוצה את הפרי אני רוצה את הדבקות האלוקית וכשאתה מגיע ומתיישב בדבקות האלוקית לא מהעבודה כי כיוון שמיני מתברכים כולו ימין אתה צריך להיות בשבת באופן כזה שהוא לא מנותק השבת לא מנותקת משער ימים אלא מברכת את שער הימים לכן יש מלה ומלכה ויש מנהגים בישראל שמנ ומלכה הייתה ס יקרה מאוד מאוד אבוי דזה עצומה למה בגלל שעל ידי זה נמשך השבת ימי החול זה מלווה את המלכה לתוך ימי החול אצלנו נטו לפסוק שאם נמשכת הסעודה שלישית למוצאי שבת אז ממילא זה גם מלא המלכה צנו לא עשו מלא המלכה אבל עד רבה יש בזה מעלה עוד יותר עליונה חבד חבד לא אבל אצלנו בבית לא רק שעשו סעודה שלישיית אלא שהיא תמיד הפליג מאוד לתוך א מוצאי שבת ם או הפלגה או הפלגה גדולה וגם הישיבה סובלת מ זה מכה מבית אבא אז א אז באמת זה יתרון גדול כי אתה נכנס מתוך שבת עצמה לחול אז מלווה מלכה ש הסעודה שלי שיתלה במלכה יש ב יתרון גדול אף על פי שפוסקים זה נראה שזה רק כאילו גם יוצאים מידי חובה אבל פנימיות יש מקום גם להגיד הפוך טוב אני צריך לתרץ את המנהג שלנו אומרים רצה גם על הברכת מזון הזאת נכון אפילו לפעמים רצא ויעלה ויבוא ביחד טוב אז זה עבודה גדולה להביא קדושת השבת תוך ימי המסה הממש וזהו שנמר שיושבים בשלווה כמו שכתוב וישב והוא בחינת שבת מן עולם הבא שאדם מדבק בשורשו כלומר הוא יושב בשלווה אבל הם רוצים לשב בשלווה גם בעולם הזה תראו איך הוא דורש את המדרש אמר רבי אחה בשעה שהצדיקים יושבים בשלווה הוא מבקשים לשב ב שלבה בעולם הזה א יש פה שני דברים אחד זה ששבים בשלוה כי הגיע שבת אבל הם רוצים שהשבת היושבים בשלווה שזה שבת ממי השבוע זה הישיבה בשלווה הם רוצים שזה יגיע גם לעולם הזה שזה עבודת שבת למשוך אותה לתוך ימי המעשה ועל ידי זה ועל זה יש הסתר יותר וזה סטנו של יוסף כלומר אתה בימי השבוע ורק ימי השבוע מילה אתה רוצה למשוך שבת ימי השבוע זה חילו לקודש זה מאבק עצום זה הרבה יותר מסוכן ומסובך מ שלושת הקליפות התמות מה שזורקים זורקים מתבן מינה אבל כאן זה לא מתבר מנה כי אתה אדרבה מקשר את זה אז סכנת גדולה וזה סטנו של יוסף וורשי זל אש בלא להבה אינו שולט למרחוק אומר רשי מי שנולד סטנו של עשו שנאמר והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה וב עשו לקש הפטרה הקודמת אש בלא להבה אינו שולט למרחוק כן גחלים עוממות אז הם לא מתפשטים וה בית יעקב אש ובית יוסף להבה מי שנולד יוסף בתח יעקב בקדוש ברוך הוא ורצה לשוב אמר יש לי כבר זרועות שיאירו את כל העולם אני יכול לשב בשלווה אבל יוסף מושך את השלווה שלו ואומר לו מתוך השל שלך אנחנו נעיר את כל העולם שזה בחינת יוסף שבחינת יעקב זה אש קודש במקומה בחינת יוסף זה אש קודש שהולכת למרחוק להבה בית יוסף אש בית בית יעקב אש בית יוסף להבה אחרי ש את העולם ישה א מה א ש את העולם ל שיהפוך כל העמים כולם לקרוא שפה ברורה בשם השם אז כל השבוע יהיה שבת להבה זה הלהבה כבר תכלה את הכל מלשון קלות הנפש יש עכשיו הרבה דיונים על מכוניות חשמליות והרבה זהירות שלא נהפוך פה את השבת לחול יש לי מכונית חשמלית אני סובר שבעומק קורה משהו הפוך הפכנו את החול לשבת כי אני גם בחול לא נוסע עם פעולות שם בשבת דאורייתא אז הפוך קרה וזה שנאמר במדרש נקרא את המדרש מה כתיב למעלה מן העניין זה בסוף וישלך ואלה המלכים שם הלכו לאדום וכתיב אח וישב יעקב אמר הבחו משל אחד שהיה מלך בדרך באמת משל שכתוב בצורה מוזרה מאוד משל אחד שהיה מלך בדרך ראה קת של כלבים ונתיר מהם וישב לו ביניהם כך כיוון שרא אבינו יעקב עשיו לופיו נתר מהם וישב לו איפה ביניהם הרי זה שבע חזיתות מסביב יש לנו אז הוא ישב לו בניהם בחסי אז הוא אומר ראה כת כלבים ישב בניהם שרצה לברר שגם כת שלהם גם כוח שלהם גם כן על ידי חיות הקדושה לכן הוא ישב ביניהם למה הקדוש ברוך הוא שם אותנו כאן לגלות שכל הראשה העולמית נוסף גם היא ענקת בקדושה וגם היא תתהפך לקדושה בינתיים מקים את הקליפה שלבה בעזרת השם זה עבודת יום חול להקות את כל הגויים מסביב עכשיו היה לילה בתימן יקו גם כן בעזרת השם מפרץ את היים הוקד מצפונה זה תמנה בעזרת השם שיהיה פריצה אבל שיהיה פריצה של השבת של ה שב יעקוב נהפוך כל העמים כולם לקרוא שפה ברורה וש שבת שלום