והערב נא | הרב בן ציון אלגאזי | דברי פתיחה | בושת וכבוד הבריות

שלום וברכה שות ראש הישיבה מורנו ורבנו הרב אלגזי שליטה רמים תלמידים תלמידים זה משהו כללי יש פה תלמידי הישיבה והרבה תלמידים שבאו ללמוד תורה אז אנחנו שמחים מאוד לפתוח כאן חידוש מרענן, עוד קומה של לימוד תורה, רחי כלה, גם בלמדנות, גם בהלכה, גם באגדה, יוזמה חדשה של מורנו הרב אלגזי ככה בעיקר ושל א של כל הישיבה כאן, כמו שאתם רואים, לוז משמעותי, עמוס, צפוף של לימוד תורה מיוחד, מתוק, דווקא בימים האלה, דווקא בימים של ציפייה לגאולה בשביל שלות על החורבן. אז בעזרת השם אנחנו שמחים לפתוח את היומיים האלה. אנחנו שמחים שיש כאן ציבור גדול שהיגיע ועוד יגיע נרשמו מאות ממש לימים האלה וזה בעצמו בשורה גדולה וזה בעצמו ודאי מכיש את הגאולה. אז מורנו הרב אלגזי חבות בוקר טוב ברוכים הבאים לימים הנזכבים האלה יומיים של מלאים תורה לתלמידים שלנו היקרים כל השנה זה ירקל כל השנה הם יושבים ולומדים בעמל תורה גדול מבוקר והדרב אבל החידוש המרענן כמו שאמר פה רבורי מנכל הישיבה זה החידוש הוא שיש פה יומיים לכלל עמך בית ישראל לעסוק בתורה בכל רבדי התורה גם בלמדנות כמו שהוא אמר גם במהלכה גם במחשבה כדי שכלל כוחות התורה יתרגזו בעם ישראל וכן אני באמת ר צריך לפתוח ברשות א רבני הישיבה הרב אוריה נמצא איתנו פה רפלדמן שות מנכל הישיבה הרב א בורי פינסקי כל תלמידי הישיבה, כל האברכים שהם שותפים, כל המחבת ישראל ששותף בימים הנפלאים האלה והחידוש פה אני חושב שהישיבה מרימה שני מהלכים יש בכל לבבך שבאים אלפי אנשים כדי להשתלם בנפש בלב בכל לבבח כפשוטו ויש יומיים שבהם אנחנו עוסקים בעיקר בעניינים עמוקים בתורה של למדנות והלכה ומחשבה זה מבחינת שלמות התורה וידעת היום והשבות לבבך שני חלקים אדם צריך לבנות בקומתו הרוחנית בידיעת התורה ובלב הבוער שלו לתורה אז ברוך השם ישיבת רמתגן מכנסת את כל כוחות התורה כדי שלהרים מקומות נוספות בעם ישראל המושג הזה יהיה אחרי קלה הוא מושג שאנחנו לא המצאנו אותו הוא מופיע כבר בגמרא מסכת מועד קטן מופיע אפילו כמה פעמים בשס שהיו מביאים אנשים שעובדים לפרנסתם לבתי המדרש ליום יומיים בשנה כדי שיחוו את חבילית בית המדרש לכן את הימים האלה עשינו לא לקחנו איזה אולם פה ולא בנייני הרומה שם בבית המדרש כדי שהציבור יספוג את הקדושה ואת העוצמות של התורה שיש פה בקטלים פה הם ספוגים תורה של כל השנה כולה אז שהציבור יחוש פה את את הרוממות של בית המדרש א כמו שאמר רבורי יש לנו ברוך השם גדולי תורה בעיקמה הציבור שלנו ברוך השם שיתנו פה תורה גדולה בכמה מישורים כמה רבדים ואשרי כל מי שהגיע ו ושותף למהלך הזה אני רוצה לגעת בגלל העניין של יחקה והמהלך הזה פה פה שיש תורה של רבים לעסוק קצת בעניין הזה שנקרא נקרא מושג תורה של רבים יש תורה של יחיד ויש תורה של רבים ובהלכה אנחנו רואים שיש נפקמינות בהלכה גדולות מאוד בין תורת היחיד לבין תורה של רבים זה מתחיל קודם כל מתשעה באב תשעה באב מצאתי מגן אברהם מאוד מעניין המחבר כותב באיסור תלמוד תורה בתשעה באב כידוע לכולנו על פי הגמרא שמה בתענית בכט אסור לעסוק בדברי תורה בתשעה באב כי פיקודי השם ישרים מסמך והחוינים חוקרים האם תורה היא שמחה בעצם או התורה היא לא שמחה בעצם אלא דברים מסוימים בתורה הם המסמכים למיסה אנחנו רואים שאפשר לעשות בדברי תורה בתשעה באב רק בדברים הרעים אבל פה אחרי שכבר המחבר פוסק שעוסקים בדברי תורה רק בדברים הרעים הוא מוסיף עוד משפט אחד שהמגן אברהם מתייחס אליו באופן מיוחד אומר המחבר כך בתקנד אומר המחבר תשעה באב אסור בחיצה סיכנת שמת שמיש המיטה אסור לקרות בתורה נביאים וכתובים לשנות במשנה ומדרש ובגמרא בהלכות ובאגדות משום שנאמר פיקוד השם ישרים משמחי לב עד כאן זה הכל פשוט שדברי תורה כדברי תורה משמכים ואסור ללמוד בהם אומר המחבר בהמשך ותינוקות של בית רבן בטלים בו מה זאת אומרת תינוקות של בית רבן בטלים בו הרי אנחנו רואים שלא עוסקים בתורה מה עושים תינוקות של בית רבן שחקים איתם כטורגל ודאי שעוסקים איתם בתורה אומר המחבר תינוקות שבית רבן בטלים בו אבל קורא הוא עכשיו הוא ממשיך הלא קורה ובו באיו ובדברים הרעים שבירמיהו אז הבכב מחולק של חלקים חלק אחד הגמרא אסור לעסוק בדברי תורה כי הם מסמחים שכויך אחרי זה הוא מדבר על תינוקות של בית רבן שהם בטילים מה כן מותר לעסוק בדברים הרעים איוב וכל הדברים האחרים שואל המגן אברהם מה הבחינה המיוחדת שהמחבר צריך להוסיף על תינוקות של בית רבן שהם בתילים בתשעה באב הם חלק מאיסור תלמוד תורה באופן עקרוני אני קורא את ה את המגן אברהם אומר אומר המגן אברהם ואני נראה דאסור ללמוד כללים אחרים כמו שכתוב ביורי דהסימן שפד אומר המגן אברהם זה שלא לומדים תינוקות של בית רבן זה לא גדר מגדרי האיסור של תלמוד תורה שהם משמחים אלא מדין תלמוד תורה של רבים שהוא בדיני אבלות יש צבי דינים יש דין איסור תלמוד תורה כי זה משמח ואסור לשמוח בתשעה באב יש עוד גדר בדיני אבלות שלא מלמדים תורה לרבים אומר אומר המגן אברהם מה המקור לחלק הזה שאסור ללמד תורה של רבים זה הלכות אבלות שם סימן שפד שאסור ללמוד כללים אחרים זה לא משנה כי כביכול מה אתה לומד איתם עצם זה שיש מעמד של לימוד עם תורה של רבים זה בנתי אפשרי המקור לדברי המגן אברהם נראה זה הגמרא במועד קטן שמתעסקת בדיני אבלות והגמרא שמה אומרת כך תנו רבנן חכם שמת בית מדרשו בטל אב בית דין שמת כל בתי המדרש שבעיר בטלים ונכסים בית כנסת ומשנים את מקומם הגמרא אומרת מועד קטן אם יש חכם שמת גדול הדור או אב בית דין מבטלים בית מדרש מה מבטלים בית מדרש שיעסקו בדברים הרעים שילמדו איוב שילמדו בן קשים לא יש דין בהלכות אבלות שיש מקרים מסוימים שמבטלים את בית המדרש הפשט הוא מבטלים תלמוד תורה דרבים אומר המחבר יש פה שני שני דינים. אחד, לא לומדים דברי תורה בתשעה באב, דברים המשמחים. שניים יש דין אבלות בתשעה באב שתינוקות של בית רבן בטלים בו. למה? כי זה בחינה של תורה של רבים. ואם זו הבחינה אז הייתי רוצה להביא כאן כמה מהלכים קצרים להבין מה החשיבות של תלמוד תורה של רבים. שציבור שלם מתכנס לבית מדרש ולומד ביחד. הרי כל אחד מהלומדים פה יכל לשבת בביתו באופן כזה או אחר וללמוד באיזה בית כנט כדור אחר. אבל זה שמתקהלים ציבור שלם של בחורי ישיבה ואנשים שעמינים פרנסתם ואבריחים כולם באו בעברית יחד נעשה ונשמע אמרו כאחד יש איזה בחינה העומדת בפני עצמה לפי מה שביארנו עכשיו בדברי המגן אברהם איפה הנפקמינות שישנם יש גמרא מסכת מגילה הגמרא במסכת מגילה מחלקת בין שני התלמודי תורה הגמרא שמה מדברת על דין מבטלים תלמוד תורה מפני מקרא מגילה הגמרא דנה בדין הזה שם מבטלים הגמרא מביאה את תלמוד תורה מול עבודה מה יותר חשוב תלמוד תורה עבודה עדיפה זה מול זה לאחר מכן הגמרא שואלת שאלה אומרת הגמרא מבטלים תלמוד תורה והרי אנחנו רואים שיהושע שלחם את מלחמות ארץ ישראל בכניסה לארץ ישראל ומצווה להילחם על ארץ ישראל וכל שנלחמים באמצת ישראל עושים מצווה רבה ומצווה גדולה ואשריהם של חיילינו שנלחמים בשביל לכבוש את ארץ ישראל מבחינת יהושע בן אם ליהושע היה מותר גם לנו יש מצווה ישוע בכל אופן עבדו של משה רבינו ואז אומרת פה הגמרא שבא אליו המלאך בתלונה אמר לו המלאך מה ועכשיו הוא אמר לו אמש ביטלתם תלמיד של בן ארבעים עכשיו ביטלתם תלמוד תורה והגמרא כ רוצה להשיג שלכאורה העבודת עדיפה על זה אמר לו על איזה מהן באת שואל אותו יהושע על איזה מן באת אמר לו אתה באתי מיד ויעלן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק חז"ל דורשים שלן באומכה של הלכה גם בתוך בתוך המלחמה אם יש אפשרות ללמוד צריך ללמוד לא רק ללמוד ללול באומכה של הלכה בלומדס לא לשבת ללמוד א רק צריך ללמוד בעיון כך כך יוצא מדיבר אומרת הגמרא משמ לכאורה שאנחנו לא מבטלים שום דבר משום תלמוד תורה אפילו מול עבודה אז לכאורה לפי החשבון הזה גם מקרא מגילה לו מתרצת הגמרא ואומרת אין סתירה קוראת לשון הגמרא לא קשיה עד תלמוד תורה דרבים עד תלמוד תלמוד תורה דיחיד תלמוד תורה דיחיד מבטלים תלמוד תורה מפני מקרא המגילה תלמוד תורה דרבים לא כי זה בחינה עומדת בפני עצמה ויהושע כך מסבירים פה הראשונים במקום במסכת מגילה לימד תורה של רבים יהושע היה מחליפו של משה רבינו כנס את כלל ישראל ולימד אותם תורה כשהוא לימד תורה של רבים לא מבטלים תלמוד תורה דרבים בשום צורה שהיא ולכן אומר לו המלאך אתה באתי על מה באתי אומרת הגמרא על תלמוד תורה דרבים שיש לזה גדר בפני עצמו איפה הנפקמינה לבייסה בגדר תלמוד תורה דרבים אז יש משך חוכמה משך חוכמה נפלא ביותר שמופיע כמדומני פעמיים אני מצאתי פעם אחת שלו אבל זכרו לי שיש עוד פעם אחת שהוא כותב את זה הוא אומר המשך חוכמה על גמרא במסכת בבקמה סא שאסור לאדם להסתכן בשביל ללמוד תורה אסור לאדם מסתכלים שם תלמוד תורה תלמוד תורה לא נמצא בג' עבירות שעליהם נאמר יהרג בעל יעבור אומר משך חוכמה כך אומרת הגמרא כך מקובלן מבית דינו של שמואל הרמתי כל המוסר עצמו על דברי תורה אין אומרים דבר הלכה משמו לא אומרים דבר הלכה משמו אתה הסתכנת בשביל דברי תורה אין אומרים דבר הלכה בשמושיך המשך חוכמה ומביא כמה ראיות שלכאורה ראינו אנשים שמסרו את נפשם על תורה אני אתן לכם דוגמה הלל שמה על מי התיר לו אז לגבי הלל יש דיון בפני עצמו של הבן איש חי אבל אנחנו רואים מדי פעם שיש סיכון בשביל תלמוד תורה איך יכול להיות אומר המשך חוכמה כך אני מצטט את סוף דברם אמנם על תלמוד תורה דרבים צריך למסור עצמו למיטה ולסכן עצמו בעבור זה תלמוד תורה דיחיד אסור לך להסתכן ואם תסתכן לא יגידו דבר הלכה משמך אבל תלמוד תורה דרבים צריך למסור את הנפש יהרג ואל יעבור לסכן עצמו ואדרבה מאיפה הוא מביא ראיה מהסוגיה שראינו במגילה נאנש יהושע מפני שלא עסק בתלמוד תורה בעת המלחמה ולמה יהושע נאנש על זה כי יהושע עסק בתלמוד תורה דרבים ולכן משה רבנו שנתן נפשו על תורה של כל ישראל אמרו שלכן היא נקראת על שמו שנאמר זכרו תורה משה עבדי משה רבנו לימד תורה לרבים יהושע לימד תורה לרבין וצריך להסתכל משל תלמוד תורה דרבין ואין שום תביעה על מי שנכנס למקום סכנה על תלמוד תורה דרבים מאיפה יש ראיה למשך חוכמה לניהו דעתי יש ראיה נפלאה ביותר וכאן צריך להסביר פשט מחודש יש גמרא ידועה לכולם מסכת ברכות בדף סא הגמרא שמה מביאה שרבי עקיבא הקיל קהילות ברבים בזמן השמד היה אסור ללמד תורה רבי עקיבא הקיל קהילות ברבים רבים לימד הגיע אליו יהודי קראו לו פפוס בן יהודה אמר לו רבי אמר לו פפוס בן רבי עקיבא אינך מתיירא מן המלכות אמר לו רבי עקיבא אשול לך משל למה הדבר דומה כולם מכירים פה את המשל שואל דגים אמרו לו בוא אמר להם בוא תחייה אמר להם אמרו לו מכל מיתתנו כך מקום חיותנו לא כל שכן בקיצור אמר להם השועל בוא תראה אמרו לו הדגים אנחנו לא יכולים בלי מים אנחנו לא יכולים לחיות מה רצה רבי עקיבא להגיד בפוס בן יהודה בפשט של הגמרא הפשוט שמע אתה רוצה שנפסיק לעסוק בתורה? אתה בא אלי בתביעה למה אתם עוסקים בתורה? אומר לו רבי עקיבא, אנחנו בלי תורה כמו דגים בלי מים תורה היא אורך אורך כי הם חיינו אורך אמנו בהם להגיע זה נשמת הפנו התורה בלי תורה אתה רוצה להרוג אותנו זה הפשט הפשוט של הגמרא אבל נראה שאפשר להסביר פשט מחודש על פי המהלך שאמרנו עכשיו איך רבי עקיבא הסתכן עם המלכות עד כדי מצב שבסוף הרגו אותו הרי הגמרא שמה אומרת בסוף סרקו את בשרו במסרקות של ברזל מי התיר לרבי רבי עקיבא הגדול, גדול התנאים להסתכל משל תלמוד תורה הרי אסור אסור אין ירגן לעבור אומר לו רבי עקיבא שאחרי שהוא שואל אותו למה אתה מקיל קהילות ברבים הוא לא בא אליו בתביעה פפוס בן יהודה ואומר לו למה אתה למה אתה לומד תורה זה לא תביעה למה אומר לו תשמע אתה יכול ללמוד תורה תלמד קח את הגמרא שלך לך לחדר לימוד שלך בבית כנס בתוכו שם תלמד התביעה של פפוס בן יהודה הייתה למה אתה מקיל קהילות ברבים, למה אתה מלמד תורה ברבים ואתה ואתה מתגרם במלכות? עכשיו תשמעו מה אומר לו רבי עקיבא. עונה לו רבי עקיבא לפי התביעה הזאתי הוא לא בא לשכנע את פפוס בן יהודה. הוא לא בא לשכנע את פפוס בן יהודה שצריכים לעסוק בתורה. פפוס בן יהודה היה יהודי יקר. משתומן אמרתי מתפלל מנחמיר אפילו במניין לומד דף היומי אפילו. אבל כשאפשר, כשאפשר לומדים, כשאי אפשר לא לומדים, לא נורא. אומר לו רבי עקיבא, תקשיב טוב, אתה שואל אותי למה אני מקין קהילות ברבים ואני מסתכן? למה אני לא לומד תורה בביתי בשקט? אומר לו רבי עקיבא, כי בתלמוד תורה דרבים זה פיקוח נפש לכלל ישראל. אם לא יהיה תלמוד תורה דרבים לא יהיה ישיבות לא יהיה כוללים לא יהיה יחקלה שהציבור יכנס ביחד ילמוד זה פיקוח נפש לכלל ישראל זה כמו דגים בלימיים הדיון בין פפוס ביהודה לרבי עקיבא זה לא דיון על תלמוד תורה כתלמוד תורה לשניהם פשוט שתלמוד תורה זה דבר אילאי האם נסתכן בשביל להקים קהילות ברבים כן או לא אומר לו רבי עקיבא בשביל תלמוד תורה דרבים מותר להסתכן. לא רק שמותר, חובה להסתכן. זה מה שאמר פה המשך חוכמה. על תלמוד תורה דרבים צריך למסור הנפש למיטה ולסכן את עצמו. למה? כי בלי תלמוד תורה של רבים אין נצחיות התורה בישראל. כשאדם לומד באופן פרטי, באופן אישי, אז זה תלמוד תורה שהוא לא חי. תלמוד תורה שהוא חי זה תלמוד תורה דרב. מה ההבדל בין מתי המדרש שלנו לבין כל מיני אולמות באוניברסאות שמה לומדים כל אחד בשקר בספריה אסור לדבר אם מישהו טיפה מרים את הכל כולם מיד אבל תלמוד תורה שלנו נכנסים מבית מדרש אם הבית מדרש שקט ואין בו רע של תורה ורחה של תורה זה בית מדרש מת צריך שיהיה בבית מדרש לכן רצוי לא להכניס בחשבים לבית המדרש שישמע כל התורה כל השם בכוח כל השם בדר כדי שיהיה חיות של תורה זה ההבדל תלמוד תורה של רבים שלנו זה חיות התורה ובלדי זה אנחנו כמו דגים בלי מים. לפי זה יש ראיה נפלאה שלבחינת תלמוד תורה דרבים יש מעלה בפני עצמה. איך אנחנו רואים את זה בעוד ראיה? לא עד כדי פיקוח נפש, אבל נפקמינה הלכתית נוספת, מעניינת. יש דין שאם חלילה רב רצח בשגגה. כתוב בגמרא במסכת מכות פרק שלישי מגלים ישיבתו אמו. מלים ישיבתו אמו. המשמעותי אם יש א חלילה רב רם לא יודע רצח בשגגה גליר מקלט כל בוקר עומדים אוטובוסים צהובים ליד הישיבה כל הישיבה עולה לאוטובוסים שופכים אותם בשכם עיר של רוצחים ממילאים שם אחד מר מקלט הם שמים אותם שמה הם כל היום צריכים להיות לידו והוא צריך לתת להם שמה שיעורים שת השאלה נגיד חלילה רצח בשגגה גולל לעיר מקלט א אומר עכשיו לעצמו פינ פלוואים אני כבר פה נברך בשגע אני אשב בשקט ואני אלמד ככה כל טרידו אותי כל רגע שאלות וזה לא מת בשקט אומר לו אדוני אין דבר כזה על הבוקר 9 בבוקר שופכים לך את כל הישיבה על הראש בבוקר מחזירים אותה חזרה חייבים למה אומרת הגמרא כתוב שהוא צריך לחיות בעיר מקלט כן וחי שם דורשת הגמרא עבד למי דדחיותה הוא צריך לחיות בעיר מקלט מה זאת אומרת צריך לחיות? הוא יחייה בלי התלמידים הוא יחיה. אני אגיד לכם אפילו יותר מזה. לא רק שהוא יחיה, הוא ילמד. אפילו ילמד בשקט. למה צריך להגלות את כל ישיבתו אמו? תשמעו רמב"ם בהלכות רוצח פרק ט. אומר הרמב"ם כך: תלמיד שגלה מקלט מגלין רבו אמו שנאמר וחי. עשה לו כדי שיחיה. ואותו דבר רב שגלה מגליל משיבתו אמו. למה צריכים להגלות את כולם? אומר הרמב"ם לשון נפלאה. וחיי בעלי חוכמה וחיי בעלי חוכמה ומבקשה בלא תלמוד תורה כמיתה הם חשובים וכן הרב שגלה מגלים ישיבתו עמו. אומר הרמב"ם, אם גלו יחידים לעיר מקלט והם רגילים לציבור, בלי זה נחשב כמיתה. הם חשובים וחי עבד למיד דחיות. אדם נותן שיעור כללי בישיבה כל הישיבה סוערת והרבנים והתלמידים והכל זה מדרגת תלמוד תורה אחרת לגמרי. הדברים מתבררים אחרת לגמרי. הוא הולך לעיר מקלט, לומד עם עצמו, התורה שלו יבשה לגמרי. אין לה שום חיות, אין לה שום דבר. אומר הרמב"ם, זה לא זה לא זה לא דין וחי. אבד למידחיות כמיטה הם חשובים. בלי בלי תלמידים, בלי ציבור זה נחשב כגדר של מיטה. זה בחינה שנקראת תלמוד תורה דרבים של גדר העומד בפני עצמו. ולכן אומר המשך חוכמה, נפקמינה לא חלמיסה שאדם צריך למסור את נפשו על תלמוד תורה דרבי. עוד נפקמינה מעניינת מאוד שהיא לא ההלכה מביא אותה בעל המשכנות יעקב הוא מסתפק בדיני ברכות התורה אנחנו מברכים ברכות התורה פעמיים פעם אחת כל אחד מברך בעצמו בבוקר אי אפשר לעסוק בתורה בלי לברך ברכות התורה לערר מותר חוץ מלגרח אבל לעסוק אסור כי ברכות התורה מקובלנו שהם דאורייתא ככה אנחנו פוסקים לפחות לפי שיטת הרמבן שברכות התורה הם דאורייתא אנחנו מברכים שוב פעם ברכות התורה ברבים יש יש ספר תורה פותחים ספר תורה מברכים כל תורה אומר המשכנות יעקב דבר שהוא מחודש לגמרי כל אחד מאיתנו שמברך בבוקר ברכות התורה זה רק מדרבנן בלבד רק מדרבנן בלבד מתי ברכות התורה נהפכות להיות דאורייתא זה מה שהגמרא בברכות שמה אומרת שזה דאורייתא זה רק בתלמוד תורה של רבי מאיפה מאיפה הראיה אומר מה המקור לזה שתלמוד תורה של של בקות התורה? כי כתוב בפסוק כי שם השם אקרא אבו גודל אלוקינו אומר הפסוק הזה הוא נאמר על תלמוד תורה דרבין אני קורא לשון שלו הוא אומר למדו ביקות התורה מדברת הזימון אלא לרבים פירוש כדמרים למברכות הזימון דמשה רבנו אלפיין דכתיב כי שם השם אקרא אבוגל אלוקינו ואתה מדובר בתלמוד תורה דרבים אבל ביחיד סביר עלה שאין צריך בקות התורה רק מדרבנן בלבד הפקמינה עצומה אדם ספק לו אם יבירך ברכות התורה בבוקר לפי המשכנות יעקב ספקה דרבנן לכולה לא חוזר ומברך רק בתלמוד תורה דרבים יש בקות התורה שהם דאורייתא ככה הוא טוען הוא אומר דו מיד ביקת המצוות שהרי מצווה כשאה כל המצוות יש חובה על כל אחד מתנו לעסוק בתורה לפני כן צריכים לברך בקות התורה שכך אז יש מצווה על כל אחד מאיתנו לברך בקות התורה אבל זה רק מדרבנן בלבד כמו שאר המצוות שאנחנו מברכים לפניהם. הוא מביא לזה ראיה מירושלמית שעיקר בקטה היא בציבור מן התורה וביחיד זה מדרבנן בלבד. הפקמינה עצומה כמובן שהיא לא נפסקה להלכה כי מי שבבוקר יש לו ספק אם הוא בקות התורה אם הוא לא אמר אהבת עולם הוא חוזר לא על שלושת הברכות רק על ברכה אחת בלבד אשר בכבנו כי היא המעולה שבברכות מצוין עוד שתי עוד נפקמינה אחת אחרונה בגדר תלמוד תורה דרבים כמה זה חשוב הקינוס הגדול הזה יש דין בגמרא שמופיע בגמרא בגיטין דברים שבכתב אי אתה רשי לאומרם על פה דברים שבעל פה תה רשי לכותבן גמרא ידועה לכולם התוספות במסכת תמורה בדף יד עמוד ב כותב על הגמרא דברים שבכתב אי רשאי לאומרם על פה ואם תאמר איך כאמרינן מזמורים על פה אומר תוספות כל אחד מאיתנו רואה שהוא יושב בטל רגע אחד מתחיל להגיד מזמורי תהילים אלה שיודעים משניות אומרים מסכתות אלה שיודעים גמרות אומרים מהות בגמרא אומר הדברים שבכתב יה רשע לומרה על פה איך אתח אומרים פרקי תהילים או שאר הדברים אחרים אומר התוספות כך יש לומר דאין להקפיד רק מה שכתוב בחומש אמנם קשה איך הקרינן ויושא בקריאת שמע יש לומר דאין להקפיד אלא בדבר שמוציא את האחרים ידי חובתם מתי דברים שבכתב היא אתה רשאי לומרם על פה אומר תוספות בתלמוד תורה של רבים שאתה מלמד תורה לאחרים תדקדק לקרוא מתוך הכתב דומיד משה רבנו שמים בתוך הכתב אבל אם אדם לעצמו רוצה להגיד פרקי תהילים או שאר הדברים אחרים ביושע קריאת שמע רשאי להוציא את האחרים ידי חובתם אינו רשאי אומר הריטו במסכת יומה אלה דברים שכתב שהם מחובת קריית הציבור אומר הריתו על פי התוספות שם באותו רעיון בדיוק משהו חובת הציבור דברים שבכתב היא התה רשע לומר מלפ מה שאתה רוצה להגיד בעצמך וזה לא להוציא את האחרים ידי חובתם רשאי לאומרם על פה והעמק שאלה מביא את זה גם להלכה אומר אומר ואח הסכים גם הגרא באור החיים מסוגיה מפורשת מסכת תענית שהוא מחלק בין דברים שאתה רוצה להוציא את האחרים מדי חומתן כן או לא זה המקורות הבסיסיים להבין עד כמה חשוב שכינוס לצדיקים טוב להם וטוב לעולם בימים האלה שמתכנסים ציבור גדול שבא יחד כדי ללמוד. אין ספק שזה יעצור תלמוד תורה דרבים. ואולי על פי זה אפשר להבין את תוקף הגמרא במסכת נדרים בדף פ שהגמרא אומרת שש שאלו על מה עבדה הארץ? בית ראשון שאלו חכמים שאלו נביאים אף אחד לא ידע לענות עד שבא הקדוש ברוך הוא ואמר על הוזבה בתורתי אמר רבי יהודה שלא ברחו בתורה תחילה כולם שואלים הרן במקום על פי רבנו יונה שואל תגיד לי איך יכול להיות שהקדוש ברוך הוא אומר על הוזב תורתי כי אם הייתה שאלה למה עבדה הארץ משמע שעסקו בתורה אז למה הקדוש ברוך הוא אומר על הוזבורתי עסקו או לא עסקו מה אומר רבי יהודה שלא ברחו בתורה תחילה אלא הפשט הוא כנראה שעסקו בתורה ביחידים כל אחד לעצמו אומר אומר הבח בסימן מז לא עשו את התורה מרכבה לשכינה למדו למדו כמו כמו שלומדים באקדמיה בשקט לעצמך רק כדי לדעת לא לחיות את התורה כחיי עולם נתה בתוכנו כמרכבה לשכינה אומר הקדוש ברוך הוא ללמוד תורה לא בשמחת התורה לא בכינוס לא ברבים זה נקרא על אוזבם את תורתי אמר רבי יהודה שלא ברכו בתורה תחילה מה הפשט שלא ברחו בתורה תחילה אז מרגלה בפומסביר את הדבר הזה וזה בדיוק קראנו לימים האלה והערבנה כשיש קיבוץ ביחד אז התורה היא ערבה יש לה מתיקות אחרת לגמרי בדיבוק חברים ואיפה זה מופיע בברכות התורה שלוש ברכות יש בברכות התורה ברכה הראשונה אשר קדשנו מצוותיו וציבנו ברכה השנייה והרבנה ברכה השלישית אשר בחרב בנו מכל העמים הברכה הראשונה זו ברקת את המצוות כמו שטען פה המשכנות יעקב על כל מצווה מברכים לפניה וזה דרבנן לכאורה ככה הוא טען ברכת המצוות והרבנה זה ברכת הנאנים ברכת הנאנים אתה יושב ולומד תורה שומע שיעורים בטח השיעורים פה יהיו קנטינ שמחים קנטינתם מסיני במתיקות מיוחדת אדם שנהנה בעולם הזה צריך לברך מי שנהנה בעולם הזה בלי לברך הוא גוזל את כנסת ישראל כך אומרת הגמרא אתה לומד עובד איזה חתיכת קצות נפלאה, איזה איזה נתיבות, איזה איזה קטע מליקות מרן מרבנו. אה, גברת. כזאת מתיקות עריר יוצאת. בוא אני חייב להגיד לכם בישיבה מדי פעם באמצע השיעור אם יש איזה חידוש מופלג שיוצא ספונטנית התלמידים קמים, מתחילים לרקוד. הנחמדים מזהב, פתוקים מדבש, הם לא פטופים כל כך משמח שזה מרומם את כל השיעור. לא פעם ולא פעמיים בשנה זה קרה לי שבשמעו איזה חידוש גבד לא צריך להגיד אפילו רוקדים משמחה זה גדר והערבנה אתה נהנה כמו שאתה נהנה מתפוח כל שכן שאדם נהנה מקצות או מכל דבר אחר צריך לברך ברור שצריך לברך אם לא אז רבנה בברכה שיתה שבחר בנו זו ברכת השבח שהיא המעולה שבברכות מה האומה שלנו שווה בלי התורה היינו עוד אומה מכל האומות לא היה לנו זכות קיום אבל כל ומהותנו בזכות תורתנו אין אומתנו אומה אלא בתורותיה וכאן אני רוצה להגיד לכל באה היה חקלה ואני חייב להגיד לפני כן גם באמת תודה רבה לכל אלה שסיול לארגן בראשם רברון סעדון שנמצא איתנו פה ולכל המארגנים כולם שנתנו חלק ברעיון הגדול הזה שבעזרת השם רומם את כלל ישראל אז פה יש ברכה מיוחדת שאני רוצה לברך את כל המארגנים ואת כל השותפים במהלך הגדול הזה דווקא בבעה רבנה חז"ל הצמידו ברכה לצייצאים ונהיה אנחנו וצייצאנו ותמיד שואלים למה לא הצמידו את זה לברכה הראשונה מיד מיד שקט זה בנו ונהיה אנחנו צצאינו מי שלומד תורה רק כי הוא חייב ג אשר קידשנו מצוותיו וציונו שלא יחפש שזה ידביק עוד את האחרים הוא לומד יש כך אבל מי שלומד מתוך והרבנה אנשים בבוקר קמים היום מוקדם לאן אתה נוסע יש כינוס ירחקליו באים יש שיעורים גדולי תלמידי החמים יודעים שיעורים אני חייב ללכת לשמוע אותם אבא שלו עוזב את הכל בעל לעסוק בתורה יום שלם מבוקר עד ערב ברב דחד יומה הוא אבא שלו נהיה תלמיד חכם של יום אחד פינפלים מתפעלים מהמסירות נפש על אנשים שבאים לעסוק בתורה בישיבה מי שבא בצורה הזאת מתוך ערבות מתוך מתיקות מתוך התלהבות הוא יכול להגיד ונהיה אנחנו וצאצאינו כולנו יודעי ולומד די תורתך לשמע אשנזכה בעזרת השם שאם הקדוש ברוך הוא בא בטענה לעם ישראל על חורבן הבית על אוזבה מתורתית רוצים להגיד לקדוש ברוך הוא תראה תראה ריבונו של עולם הטענה שלך הזאתי כבר לא רלוונטית היום אולי פעם באים אנשים בשמחה תוך ערבות ומתיקות נעל למחוק את הטענה הזאת מהפרוטוקול יש עוד כמה בעיות שנשארו קצת שינת חינם יש בעם ישראל קצת לתקן את זה גם בעזרת השם יש אולי לא סחיקו בכדורגל בשבת גם יכול להיות זה אבל הטענה של על עוזבה מתורתי אני חושב שכבר לא רבנטית ברוך השם באים ללמוד בשמחה ובטום לבב אשריכם ואשר חלקכם הברכה שנתברך בה כולנו שערבות ומתיקות התורה הזאתי נזכה שאנחנו מצאצאינו זה ילדינו תלמידינו יהיו כולם יודעי ולומדי תורתך לשמע