"ודבק לבנו במצוותיך" - הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] שלום לכולם ברוכים הבאים ליום המיוחד הזה רבותינו אומרים שאינם דומים מעטים שלומדים תורה לרבים שעוסקים בתורה וכאן אנחנו עוסקים בליבה של התורה מה השם אלוקיך שואל מאמך התורה בעצמה מלמדת מה הליבה שלה הרמחל בהקדמתו למסילת ישרים טוען את הטענה הזאת ובהרחבה ייתרה בסדר הוויכוח כידוע מסילת ישרים נכתב פעמיים פעם אחת היייתה גנוזה במשך הרבה מאוד שנים עד שלפני כ-25 שנה בגניזה במוסקווה אחרי נפילת החומות הסובייטים נמצא כתב ידו של הרמחל שכתב את המסילת ישרים בהרחבה יותר גדולה ושם אומר הרמחל שיש בתורה מצוות שונות התורה בעצמה מלמדת את המשקל הפסוק מה השם אלוקיך שואל מאמך מלמד שהמצוות של עבודת השם מצוות התלויות בלב הם עיקר העיקרים של התורה זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו וידך פירוש ההוא זיל גמור ווא מביא דוגמה שכשאדם עוסק במצבת סוכה כתבו על זה ראשונים ואחרונים המוני שאלות ותשובות אבל איך לירא איך לאהוב ולענייננו היום הזה איך להיות דבוק בהשם איך לטעום דבקות בזה נכתבו הרבה פחות ספרים ולמרות שהמצווה הזאת הרבה יותר עמוקה ופנימית י נשמת כל התורה נשמת כל המצוות ויתר על כן אם נבחן את מצוות סוכה נראה שקל מאוד לקיים אותה מפני ני שלבנות סוכה כשרה זה לא דבר מסובך וגם לא צריך שכל אנשי העיר ידעו את הלכות סוכה אם אחד יודע הוא יכול להורות לכולם איך לבנות את הסוכה ולבוא לבקר אותם ולהגיד אם זה כשר או לא ועוד יותר שאפשר לשלם למישהו שיבנה את הסוכה ואני מגיע לסוכה מוכנה ולהיכנס לסוכה זה ודאי לא חוכמה יוצא דופן אבל גם אם כל בני עירי יש להם טעם של דבקות אלוקית ואפילו אם יסבירו לי איך הם הגיעו לשם אם אני לא אעבור תהליך מהפכני שלוקח את הקשקש שלי ומזכה אותם מאבד אותם מהפך אותם זה שמסביבי יש הרבה אנשים כאלה יביא לי תועלת מועטה לא שאין בכלל תועלת כי דבקות זו מחלה מדבקת כשנמצאים ליד אנשים דבקים נדבקים מזה אבל לא מספיק שהדבק תבוא מבחוץ אדם צריך לבור מהמהפך מתוכו כדי באמת לזכות ש נפשו תהיה דבקה בהשם אנחנו רוצים לפתוח את היום בשיעור הזה על הדבקות ועל המילים שאנחנו אומרים בכל יום לפחות הגברים שנותינו ואותם נשים שזוכות להתפלל בבוקר ודבק ליבנו במצוותיך בתוך הדבקות יש ענפים שונים אני רוצה לעסוק היום בעניין הזה של דיבוק הלב במצוות דווקא אבל נפתח בעצם עניין הדבקות טיפה לטעום מה היא דבקות מדברי רבותינו ואחר כך נעסוק ב דברי רבותינו אל דבק ליבנו במצוותיך הגמרא בסנהדרין אומרת הנצמדים לבעל פאור עכשיו קראנו את הפסוק בפרשת חוקת צמיד פתיל צמיד פתיל זה כלי שסוגרים אותו עם מכסה צמוד וסגור ואז אם הוא כלי חרס הוא לא מטמא טמא מת מגבו אז הנצמדים לבעל פיור אומרת הגמרא כצמיד פתיל ואתם מדבקים בהשם אלוקיכם כי שתי תמרות הדבוק זו בזו כולנו מכירים את הכלי שיש בו הרבה תמרים וכיוון שתמר הם דביקים אז כשעומד שתי תמרות זו ליד זו הם נוטות להידבק מה קשור יותר חזקל פי הדעה זאת בגמרא הצמיד פתיל שהוא ממש נפתולי אלוקים נפתלתי זה מפול סביב ה פתח של הכלי ולכן חזל כאן מבקרים לדעה הראשונה את ישראל שלבעל פאור הם נצמדו ובשם אלו קכם רק נדבקו אבל הדעה העיקרית מובת כאן ב שך במתניתא וזה הדעה העיקרית לענייננו הנצמדים לבעל פיור כצמיד על ידי אישה שצמיג על ידי אישה תמיד יש רווח בין הצמיד לבין היד כלומר זה נוגע לא נוגע מקיף מרחוק אבל לא ממש מחובר ואתם מדבקים בהשם אלוקיכם דבוקים ממש כפשוט פשוטו של מקרא הוא פעם ראשונה שבתורה מופיע השורש הזה דבק זה על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד ומתני תנה אומר ש נצמדים לבעל פאור כשעבדנו עבודה זרה בעצם לא היינו ממש קשורים ומחוברים זה היה רפוי אבל כשאנחנו דבוקים בהשם דבוקים ממש ורשי שם מחדד את העניין ואומר במנית הטענה שבחו אצלם דיבוק משבה מחובר טפי מצמד צמידים אינם מחוברים ונמשכים וזזים אילך ואילך דבוק משמע יפה יפה ולפי זה מה היא מצוות דבקות מצוות הדבקות יהודים בכל הדורות שהם רק חשבו הגו דיברו על עניין הדבקות ה יסודות הכי עמוקים באישיות עברות טלטלה עזה דוגמה לדבר יש מי ודבק באשתו שאם ניקח חתן וקלה עצם המחשבה על בן אובת הזוג היא נוגעת לתשתיות הכי עמוקות של האישיות כל כך עמוקות שאפילו הקשר עם האב והאם הם לא מגיעות למקום כל כך עמוק כמו הקשר עם בן אובת הזוג על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו כלומר שאדם נולד בעולם ואבי ואמו הם ודאי הבסיס הכי פנימי משמעותי יסודי שעליו האישיות שלו ניצבת בכלל אבל ודבק באשתו זה נוגע במקום אפילו יותר עמוק אלא שלצורך הגידול צריך להקדים את ההב ההם ולבסוף אותם עוזבים ובני הזוג דבוקים זה בזה עד שהיו לאחד ממש וכך גם הדבקות האלוקית דבקות האלוקית יש בה תוספת על האהבה אהבה יכולה להיות גם מאיזה מרחק כמו הצמיד אבל הדבקות היא נתינת כל האישיות ולכן יהודי פשוט נורמלי שקשור ל שורשים היהודיים המילה דבקות נוגעת וחודרת למעמקי האישיות שלו במקום שזה יותר עמוק מאב ההם ובאמת גם יותר עמוק מבת זוג ודאי שהדקות האלוקית נוגעת בעצם עצם שורשי הנשמה שהיא בת מלך שבאה מ בית אביה והיא חלק אלוקה ממן ממש ועד כמה שגם בתוך העולם הזה אנחנו מרגישים חלק אלוקה ממל ממש זו תחושת הדבקות שהיא עומק העומקים של כל עבודת השם וכך אומר רבנו הרמחל במסילת ישרים פרק יט הדבקות ו שיהיה ליבו של אדם מדבק כל כך בשם יתברך עד שכבר יסור מלפנות ולהשגיח אל שום דבר זולתו לא אכפת לו כלום כמו לבני זוג שאנחנו מכירים את התופעה הזאת היטב גם במשל וכידוע שיר השירים שהוא משל לאיש ואישה בן ובת זוג הם המשל לדבקות שבין קודש בריך הוא כנסת ישראל בין הנשמה של כל יהודי לבין הקדוש ברוך הוא וכשאנחנו רואים בני זוג בשעה שהם נסערים באהבתם ודבוקה נפשם זה בזו וזו בזה לא מעניין אותם כלום לא מעניין אותם המשפחה לא ההורים לא ה אורחים לא ממה הם יתפרנסו לא מה לא מעניין אותם שום דבר חומרי או אפילו סביבתי אנושי הם עסוקים כל כולם רק בדבר אחד כי אין לו כאילו אין שום דבר אחר ולכן אומרת התורה על כן יעזוב איש תבי ואת אמו יש פה הזיבה של הנקודות הכי עמוקות הכי נוגעות כי לעומת הדוק ויו לאחד הכל מתמוסס כינינו הדבקות בהשם היא שזה לא שנעסוק בלדח משהו אחר זה לא שחתן וקלה אומרים אני את זה לא רוצה ואת זה אני דוחה ואת זה אני עודף כדי להיות פנוי למושע אהבתי לא כך אלא שאני כל כך נמשך אחרי מוסע אהבותי שממילא הכל נשכח ואיננו וזה מה שהוא אומר כ שיהיה ליבו של אדם דבק כל כך בשם יתברך עד שכבר יסור ממילה מלפנות ולהשגיח על שום דבר זולתו והוא מה שבא עליו המשל בדברי שלמה הילד אהבים ויעלת חן שוב הקשר שבין איש לאישה הילד אהבים ויעלת חן דדה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד תשגה פירושו איזה שיגיון שיגעון שגיעה משהו מטורף אהבה מקלקלת את השורה היא משבשת את החיים מפני שהיא מוחקת וממוסד את את כל השער באהבתה תשגה תמיד וככה הרמבם כותב על אוהבי השם שהם כל היום עסוקים רק בו יתברך כשאדם אוכל הוא לא יכול לאכול בנחת כי הוא בכלל חושב על משהו אחר הוא הולך בדרך הוא הולך לשכב ואולי המבחן הכי גדול זה שאדם קם בבוקר אם מדובר על חתן או כלה שכרגע נסערים באהבתם אז ברגע שמתעוררים על מה הם חושבים מה נולד עוד מהתת מודה לפני שהם תעוררו הקשר עם בן בת הזוג והדבר הזה למדנו מפסוקים מפורשים בתורה ואהבת את השם אלוקיך בשבטך בביתך ובלכתך בדרך בשכבך ואולי העמוק מן הכל שמסביר מהיא אהבת השם ובקומך האדם שכשהוא מתעורר בבוקר מה שמתפרץ מה רפל של השינה של העייפות ומתוך הערפל הזה מתפרץ את אהבת השם בליבו זה האדם שכבר דבוק בהשם ובגמרא אמרו זכרונם לברכה אמרו עליו על רבי אליעזר בן פדת שהיה יושב עוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי וסדי מוטל בשוק העליון של ציפורי כלומר הוא היה עוסק בתורה ומרוב דבקות בתורה הוא לא היה שם לב איפה החלוק שלו ואיפה הבגדים שלו נמצאים הוא היה נסער ומסתובב ולא היה זוכר איפה הוא שם את הדברים עד כדי שוק תחתון ושוק עליון של ציפור והנה תכלית המידה הזאת הוא להיות האדם מדבק כך אל בורו בכל עת ובכל שעה ואהבתה תשגה תמיד אומנם באמת זה מדרגה עליונה מאוד מאוד שאנשים דבקים בשם יתברך בכל עת ובכל שעה ותענוגות נפלאות כאלה רק הצדיקים זוכים מה יהיה לצדיקים בעולם הבא זה אנחנו לא כל כך יודעים אנחנו יודעים שיהיה להם נפלאות גדולות אבל אי לא ר תה אלוקים זולתך יעשה למחכה לו נאמר על עולם הבא אבל איזה מתיקות יש לצדיקים בעולם הזה את זה אנחנו יכולים קצת לטעום אם יש לנו טיפה ורגע של דבקות שממת את כל ענייני העולם הזה והכל בטל ו מבוטל יעזוב איש את אביו ואת אמו ואת כל ענייניו ודבק בשם יתברך ויהו לאחד אומנם להגיע למדרגה כזאת שמתקו אלוקית ודבקות אלוקית ישרה ליו כל הזמן לא כל אחד יכול אבל לפחות משעת העבודה אם אוהב הוא את בורו ודאי שיהיה לו הדבקות הזה ובירושלמי אמרו רבי חנינא בן דוסה היה עומד ומתפלל ובחבר בר והקישו ולא הפסיק תפילתו אומר מקישים אותו הוא לא שם לב בכלל אמרו לו תלמידיו רבי ולא הרגשת הקיצה כזאת זה הקיצה חמורה לא הרגשת אמר להם יבוא עליי כלומר הוא אומר את זה בלשון קללה יבוא עליי דברים שאינם טובים אם אני לא אומר לכם את האמת ומה היא האמת מתוך שהיה ליבי מכוון בתפילה לא הרגשתי הייתי כל כך דבוק בשם לא הרגשתי שהקיש אותי ותוך הברבר ועל הדבקות וזנו בתורה פעמים רבות לא יחשוב אדם שזו מיד מידת חסידות עליונה זה בסיס התורה לאהבה את השם אלוקיך ו דבקה בו ובוא תדבק ובו תדבקון ודב אמר דבקה נפשי אחריך ועניין כל אלה הפסוקים אחד שהוא הדבקות שאדם מדבק בו יתברך שמו שאינו יכול להיפרד ולזוז ממנו כל הפחות אנחנו מתפללים שנזכה להיות בשיפולי לימי של הצדיקים שזה קחו למדרגה הזאת להיו דבוקות מהשם וכל אחד לפרקו לזכות להידבק ואמרו זכרונם לברכה אמר רב רבי שמעון בן לוי בשלוש לשונות של חיבה חיבה בקדוש ברוך הוא את ישראל ואנו למדים מאותו רשע זה שכם בדיקה חשיקה ופיצה והם ממש ענפי האהבה העיקרית והיינו התשוקה שזכרתי והדבקות והנחת והעונג הנמצא בעסק עניינו של נאבד הנאב והרמן בפתיחת המסילת ישרים אומר ש אנשים חושבים שעבודת השם זה דבר קשה כמו גלגולי שלג ועבודות נוראיות הוא אומר זה טעות והוא קורא לזה החסידות הנרצה נחמד חסידות אמיתית זה דבר שכולם רוצים אותו חומדים אותו כי להיות במתיקות כזאת של דבקות אלוקית עד שהכל מתמוסס מגודל התענוג והנחת והדבקות זה דבר שכל אחד זה זה איכות חיים זה איכות חיים ואשרי הצדיקים שזכו לאיכות חיים אמיתית ומכאן אני רוצה קצת לעסוק ב יתר פרט בעניין הדיבוק של הדבקות שלנו במצוות אנחנו אומרים והרנינו בתורתך ודבק ליבנו במצוותיך ויחד לבבנו לאהבה ולירה את שמך בעצם יש כאן שלוש דרגות שאנחנו צריכים ללמוד מ בשביל להבין את שלוש הדרגות האלה אני רוצה להקדים שני מקומות שיש בהם שלוש דרגות ומתוכם להבין מה אנחנו מבקשים בכל יום מה ביקשנו היום בבוקר בברכת אהבת עולם שהיא הברכה הסמוכה המקדימה הפתח והשער לקריאת שמע ששם אנ אנחנו מתפללים שבקריאת שמע נזכה ל שיתקיים בנו המצוות של יחוד השם ולענייננו של אהבת השם בכל לב ובכל נפש ובכל ודינו כל היום הזה כבר ברוך השם בשנה השישית אנחנו נמצאים שאנחנו זוכים להתכנס שנה אחרי שנה ונקרא בכל לבבך בדיוק בשביל לבטא את העניין הזה שאנחנו רוצים שכל הלב וכל הצדדים של הלב בשני יצריך כל האישיות שלנו על כל רבדיה וכל צדדיה תהיה דבוקה בהשם אבל כדי להרחיב את העניין אני רוצה לפנות לפסוקים בתהילים אחרי זה נחזור לירושלמי אבל לפסוקים בתהילים המוכרים כל כך הידועים כל כך אבל לא תלמיד נחקרים די הצורך הפסוק אומר תורת השם תמימה משיבת נפש עדות השם נאמנה מחכימת פתי פיקודי השם ישרים סמחי לב מצוות השם ברא מאירת עיניים ירת השם טהורה עומדת לעד משפטי השם אמת צדקו יחדיו זה שישיה קצת יוצא דופן הפסוק מונה שישה דברים ממש באותו משקל תורה עדות מצווה פיקודים וכולי כולם של השם ונותן להם איזה תיאור ואיזה קווי אפיון עליונים ונשגבים כשאנחנו מתבוננים בשישייה הזאת ואנחנו רוצים קצת לחדור למעמקי אז בדרך כלל אם רוצים לחדור למעמקים אז החוליה החלשה שדרכה אפשר להתבונן על רובד יותר פנימי זה היוצא דופן האם בתוך השישיה הזאת יש רכיב אחד שהוא יוצא דופן שהוא לא מתאים בכלל שהוא בעצם לא היה שייך לכאן התשובה פשוטה הראת השם כי תורת השם זה מה שהשם נותן לנו וכך גם העדות הפיקודים המצוות המשפטים זה הכל מה שקיבלנו מהשם יתברך בסיני חמישה דברים אבל ירת השם לא קיבלנו בסיני הכל בדי שמיים חוץ מירת שמיים ובעצם היה צריך לבחור כאן איזה עניין אחר שהקדוש ברוך הוא נתן לנו אולי חוקים שלא נאמרו פה אולי באופן אחר והיה צריך לחפש איזה רכיב שישי והשביעי שהוא הכלי קיבול שלנו את כל השישה האלה זה יראת השם יראת השם היא אוצרו מה זה אוצר אוצר זה כלי קיבול שכל השפע מכניסים לתוכו אוצר זה לא הכסף שיש בכספת בעברית המילה אוצר בעברית זה הכספת שהממון האבנים העקרות נמצאים בתוכה אז היה צריך להגיד אחר כך ראת השם יוצרו כלומר זה הכלי שבו אני מקבל על ידי העבודה שלי היא לא בדי שמיים הם בידיים שלי את כל השפע של ששת הדברים הללו ולהכניס את יראת השם כאן בפנים זה משבש את כל המערכה ונדמה לי שדווקא מכאן אנחנו יכולים לחדור ולראות משהו קצת יותר עמוק בששת הפסוקים ל בשביל להבין את ששת הפסוקים בואו נחזור לירושלמי שהלשון בירושלמי שלפנינו קצת פחות מתוכן ולכן הבאתי את הירושלמי מ לשונו של המהרל אבל אני גם יודע על האמת כמרכז מק אני מכיר את הירושלמי הזה מהרל ולא את המהרל מהירושלמי אז א הנה המהרה לפנינו וכן אמרו בירושלמי ד שקלי אזה לשון יותר מתוקנת רבי שמואל בר נחמני אומר הלוחות אורקן שישה טפחים ורובן שישה טפחים והיה משה תופס ב טפחיים והקדוש ברוכו תחיים ות פחים רווח באמצע וכיוון שעשו ישראל אותו מעשה הכוונה למעשה העגל ומעשה העגל כתוב וייתן בידו שני לוחות ואז מיד מתחיל העגל כלומר הפשט שבתורה באמת אולי הה ראוי להביא את הפסוקים כאן אבל אתם מוזמנים לעיין אחר כך הפשט שבתורה בפרשת כי טיסה זה שכשהוא נתן את הלוחות אז קרה העגל למרות שבדמיון שלנו בדרך כלל נראה לנו שקודם היה העגל ולכן לכן מה הרי הלוחות היו בסוף בידיו של משה והפסוק אומר וייתן בידיו ויעשו גלו מחולות זה קורה באותה שעה ויש להעריך בזה הרבה אבל היום אולי רק נזכיר מעט מעריכות הדברים שנוגעת לסוגיה הזאת הוא שהקדוש ברוך הוא סליחה ביקש הקדוש ברוך הוא לחו טפן אז עכשיו משה מחזיק טפחיים הקדוש ברוך הוא טפחיים תחיים רווח באמצע ועושים את העגל כיוון שעושים את העגל אומר הקדוש ברוך הוא זם כן אתם לא ראויים לקבל תורה הרי בסוף נשברו הלוחות באמת לא היו ראויים אז אני חוטף ומחזיר אותם אליי ולא נותן בכלל גברה ידו של משה חטפן ממנו הוא שהקדוש ברוך הוא משחו לכל היד החזקה מה הפירוש לכל החד חזקה יהש שלמה על ידה דגבר על ימינה יהש שלום על מי שגבר על הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא כביכול מנסה לחטוף משה מתגבר ו ניצחוני בני רבי יוחנן אמר הלוחות היו מבקשים לפרוח והיה משה תופסן היינו דכתיב ויתפוס בשני הלוחות עד כאן המהרל שם בפרק מח בתפארת ישראל מאריך כהרגלו קודש לבאר דברים עליונים ונשגבים על הסוגיה הזאת אבל אין זה מענייננו אני רוצה לגעת בדבר אחד שמבואר פה במאמר חזל הזה בעצם התורה יש לה שלושה מישורים והמשבר נובע מהחלוקה לשלושת הרבדים הללו וכל התיקון בא מהאו של המשבר בין שלושת הרבדים ולכן חטא העגל נעשה עם נתינת הלוחות כי נתינת הלוחות וחטא העגל הם דבר אחד מה הם הלוחות הלוחות יש להם צד אלוקי של נותן התורה יש להם צד אנושי של מקבל התורה ויש צד שהיא התורה עצמה קודש בריך הוא אורייתא וישראל ובאמת שדקות כזאת של קודש בריך הוא אורייתא ישראל זה לא עניין של מה בכח זה באמת דבר מאוד עדין [מוזיקה] ומורכב כמו זוגיות זוגיות זה דבר שיש בו יופי נפלא ואהבה אין קץ אבל כמה צריך לטפח את עניין הזוגיות היו דורשים שמים רבים לא יכלו לכבות את אהבה ונערות לא ישטפו רשפה רשפי אש שלבת יה ולכאורה האש היא שורפת ומחלה למה המשילו את האהבה לאש להפך המים שמצמיחים ו מפריחים נראים הרבה יותר מתאימים לאהבה מאשר האש יש לתרץ את זה בהרבה כיוונים אבל הדרשנים הייו אומרים שאהבה נמשלה לאש מפני שאש צריך כל הזמן לתת לה עוד ועוד חומר בהרה אם אתה לא שם עצים היא קבה והולכת וזאת היא אהבה אהבה היא תמיד צריכה עוד מה שיבהיר אותה חלק מהתענוג והמתנה הנפלאה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו בעניין האהבה זה שהוא נתן לנו אותה באופן שהיא תמיד תהיה חדשה אהבה ישנה אינה נגת ולכן הקדוש ברוך הוא נתן לנו מתנה שהיא תתחדש בכל עת ובכל שעה והחידוש שלה והרה שלה זה כל פעם עוד להבה עוד התלהבות עוד חום זו הצורה של אהבה ואם כן כשיש דבקות יא הדבקות והאהבה זאת האהבה אמיתית קודש בריך הוא אורייתא וישראל אז צריך להבחין שזה אש שצריך להבהיר אותה כל עת וכל שעה ויש הרבה סיבות למה היא נפרדת זו מעל זו ולכן כשניתן את תורה באותה שעה רבי שמואל בר לחמני לא מספר לנו מה היה סיפור היסטורי אלא מה הי מהות התורה ולמה יש משבר בעצם נתינתה כי מהות התורה זה שיש צד אלוקי ויש צד אנושי ויש ורה שמחברת ביניהם ויא הרווח והפער וגם מקום המשבר שבין קודש הבריך הוא וישראל אלא שהמקום של המשבר הוא גם המקום שממנו הלידה של הדבקות המתחדשת לעולם למה לוחות ושברי לוחות מונחים בארון כי על ידי שברי לוחות הלוחות הם אהבה מתחדשת ולא ישנה אם היו לוחות שלמים בלי שברי לוחות אז אהבה והדבקות היו פעם אחת ולתמיד השברי לוחות מלמדים שבכל פעם מחדש אהבה צריכה לבעור זאת הדבקות ועל כל פנים מצינו ש בשביל דבקות אמיתית אנחנו צריכים שלושה עניינים כמו חתן וכלה והטבעת הכתובה הקשר קודש בריך הוא ישראל ואורייתא שהי המחברת קד חו ישראל ביום חתונתו זה מתן תורה עכשיו נחזור לפסוקים יראת שמיים היא ודאי החלק שלנו לא רק יראת שמיים גם משפטים מה הם משפטים משפטים זה המצוות השכליות בלשון הראשונים כלומר אלה שגם מדעתנו היינו סוברים ואומרים אותם כמו שגם באומות העולם יש כללים וחוקים שדומים למצוות השם יתברך ולכן המשפטים זה הצד האנושי וגם יראת שמיים יש רובת בתורה שהתקבלה בתוכים כמובן שזה כשמתקבל מתוכנו אז זה מתקבל עם החולשות המשברים שלנו ושתי שני טפחים שבידיו של משה שישראל בעצם כבר קיבלו תורה כי הנה בידיו של משה שני טפחים אז ישראל שקיבלו תורה אלוקית אומרים רגע אז איפה משה מה היה לו מתי הם אומרים מה היה לו 40 יום חיכיתם מה הבעיה עוד כמה שעות אמרו לכם 40 יום היה לכם סבלנות למה עכשיו לא כי פתאום הם מרגישים שהתורה כבר אצלהם שיש להם דבקות ואז נפתח ליבם למשהו שמעל ומעבר לכל יכולת קבלה ולכן כשמתקבל משהו בתוך היראת שמיים שלנו נו כולנו יודעים שבירת שמיים שלנו יש גם חסרונות יש גם פגמים וראש לכל החסרונות והפגמים זה חטא העגל אז זה שני הפסוקים שני החלקים האחרונים בפסוק האחרון יראת שמיים ומשפטי השם יראת השם ומשפטי השם זה כנגד שני הטפח שמשה מחזיק בידו תורת השם תמימה הבעל שם טוב היה אומר תורת השם תמימה שלא נגע בה אדם מעולם כמו בפרשת השבוע שקראנו פרה אדומה תמימה שלא עלה עליה העול שלא נגע בה שום דבר ם קיפלו שערה אחת שתי שערות נגמר תורת השם תמימה זה הצד האלוקי כמו שהיא בשני טפחים העליונים עדות השם נ נה זה הכל נאמן לגמרי אין בו שום אז יש לנו שני טפחים עליונים שני טפחים תחתונים אבל אני רוצה לדבר בעיקר על שני התפוחים האמצעיים פיקודי השם ומצוות השם חזל אומרים שיש מצווה לאדם לפני שהוא יוצא לדרך מצווה הזאת נוהגת גם היום אם אדם יוצא לנסיעה ארוכה לזמן ארוך למילואים הוא לא יהיה בבית איזה פרק זמן אז יש מצווה לפקות את אשתו פקידה זו דבקות מצווה היא הצוות והחיבור כלומר יש לנו שני טפחים חתן שני טפחים כלה היראה ומשפטים ושני טפחים הקשר הדבקות פיקודים ומצוות וכאן אני רוצה להרחיב קצת יותר במבת על מה היא התורה מצד תורה שבכתב לעומת התורה כמו שהיא נראית מצד תורה שבעל פה כולנו מכירים את המחלוקת האם הלימוד יקר או המעשה יקר נמנו וגמרו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה אבל אני רוצה לפתוח היבט חדש בסוגיה הזאת של תלמוד ומעשה תלמוד ומעשה באמת הם גם תורה שבכתב ותורה שבעל פה תורה שבעל פה מחנכת אותנו בלא ערף ללימוד תורה והסימן הפשוט שכל יהודי אומר אח ברכות התורה סיום הלמידה של ברכות התורה היא ותלמוד תורה כנגד כולם שלושה דברים אנחנו לומדים תורה ברכת כהנים ברייתא וגמרא והסיום של הכל החותם של לימוד התורה כדי לצאת ידי חובת לימוד התורה מיד אחר הברכה ותלמוד תורה כנגד כולם יש הרבה מדרגות אבל למעלה מעלה מעלה תלמוד תורה כנגד כולם מה שקצת מכריע את השאלה אם תלמוד גדול או מעשה גדול אמנם שם נמנו וגמרו תלמוד שמביא לידי מעשה וגם אז נחלקו הפרשנים מה פירוש בדיוק הדבר אבל יש מקומות בזל רבים מאוד וזו דוגמה מצוינת שאחרה היא פשוטה תלמוד תורה כנגד כולם אין למעלה מתלמוד תורה ובעולם היהודי לאורך כל שנות הגלות זה היה פשוט אנחנו הגענו לבית הכנסת בישיבה היה שמה חבורה של זקנים שארכה אותנו ומסרה לנו את בית הכנסת וכש הגבאי האחרון זכור לטוב נפטר אז הרסנו את המקום ובנינו את היכל הישי היו שם שני אנשים שמדגימים קצת את כל הדור ההוא אחד שהוא היה הגבאי רב דוביד קראו לו והוא סיפר לי כמה פעמים אותו סיפור בערגה שקשה לטאר אומר אני הייתי גנב באישור הרב בעיירה שלי איפה שגדלתי היו לומדים בלילה תלמידי החכמים היו נרות לא היה חשמל היו נרות שהגביה נותן לכל אחד נר ועד שנגמר לו הנר הוא היה יכול ללמוד אחרי זה היה הולך הביתה וכל אחד היה מקבל נר גבאי ואנחנו היינו צעירים ורצינו גם ללמוד וגבאי אמר זה לתלמידי חכמים אתם צעירים זה לא בשבילכם ואנחנו הלכנו לרב והרב אמר מה אני אעשה לגבאי אז אמרנו לו את זה אנחנו נסדר אנחנו יודעים לגנוב לו מהנרות אז הרב פסק שהנרות הם לא של הגבאי הוא אומר אני לא רוצה לריב איתו אבל אם לכם יש דרך איך להשיג נרות וללמוד תורה מותר לכם אז היינו גונבים נרות באישור הרב ולומדים תורה בלילה לאור הנר איזה נוח איזה נוח והיה שם עוד יהודי באמת מופלא היה נראה שלפר שאין כדוגמתו ממש נראה כמו אני מרוד לא רק אני אין אני אלא בדעת אני מרוד ממש יש פה בקהל אני חושב אנשים שיכולים להעיד הוא היה יושב אצלי בשיעורים ממש נראה יותר גרוע מכל הבאטלר של רבי נחמן והייתי אומר משהו בשיעור והוא היה מיד אומר איזה מסכת זה ואיזה דף פעם אחת אמרתי משהו ואז ה אומר זה ירושלמי ירושלמי אני כבר לא זוכר טוב אבל נראה לי שזה מסכת תענית רק ג אולי מסכת אחרת בפרק אחר אנחנו פותחים וזה שם הוא כבר לא זוכר טוב ירושל פעם שאלתי אותו תגיד לי מאיפה כל זה אז הוא אמר לי אצלנו למדו תורה אומר אני הייתי בשטיבל בקלוז ישן על ה ספסל בלילה היו לומדים לומדים וישנים על הספסל קמים בבוקר ממשיכים ללמוד זה לא היה ישיבה זה היה קלוס כזה בית כנסת ה אומר בספסל מולי ישב ישן יהודי שאתה מכיר היום קוראים לו הסטייפלר הוא ישן בספסל מולי אומר איך למדו תורה היו באים לבית כנסת היה משהו קצת אוכל מעט מאוד בקושי מה לאכול אוכלים מעט לומדים כל הזמן ישנים על סל וממשיכים הלאה זה יהודים הלוואי שנזכה לדבקות כזאת על כל פנים אז מאיפה הגענו לכל זה אז אה זה תורה שבעל פה תורה שבעל פה זה שיהודי כל כולו נתון ללימוד תורה האם כך נראים הדבר הדברים בתורה שבכתב אם נהיה כנים רגע נמצא שתורה שבכתב משדרת משהו אחר לגמרי קודם כל מצוות לימוד תורה לא פשוט למצו אותה בתוך התורה ובכלל בתנך ולא חס וחלילה של תורה שבעל פה המציא משהו זה שתי שכבות אבל בתורה יש מצוות כתוב ולמדתם אותם זה כתוב במצוות אהבה כתוב ושננתם לבניך ודיברת בם אבל זה לכאורה כתוב רק על איזה מצווה איחוד השם ואהבת השם מאיפה אני יודע שזה מכון רק על הפרשה היא ולא על כלל התורה אני הנחתי תפילין היום למה לא הנחתי את כל התורה הרי הו קשרתם כתוב מיד אחר כך וכשאני קראתי הו קשרתם למדתי שהו קשרתם זה רק על הפרשה הזו ולא על כל התורה כולה וממילא ושננתם בפשט הפשוט זה גם על הפרשה הזו ולא על כלל התורה כולה את הפרשה הזאת צריך לשנן ולדבר וגם אנחנו מבינים למה כי אהבת השם צריכה כל זמן בערה מחדש אבל רוב התורה היא מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות ולימוד תורה כמעט לא נמצא כמעט אין לימוד תורה בתנך אז אנחנו רגילים להביא את יהושע בנ והגיד הבו יומם ולילה ו אנחנו מוצאים בפרק קיט בתהילים קודם כל זה היוצא דופן ב ש הפשוט זה שתלמד על מנת שתדע מה לעשות כמו שמלך לוקח ספר תורה איתו וקרא בו למה בשביל שישמור לעשות אדם צריך ללכת עם ההנחיה וההכוונה לכל המצוות כל חייו אבל זה לא לימוד התורה כערך עצמאי עצם התלמוד כנגד כולם קשה מאוד למצוא לו תהודה בתורה שבכתב מצד עצמה תורה שבכתב עוסקת במצוות מצוות מצוות עד בלי די אני לובש ציצית והתורה אומרת לי למה תסתכל על זה תראה ותזכור את כל המצוות ומה עם ללמוד תורה זה השכבה של תורה שבעל פה אני רוצה אולי לתת שתי ראיות לדבר אחר כך גם להסביר למה יש שני גדולי עולם שבאמת נותנים לנו את המבט של התורה הראשון הרמחל שכבר הזכרנו כל המסילת ישרים בנוי על הבריתה של רבי פנחס בן יאיר אני מניח שכולם מכירים תורה מביאה על ידי זהירות זהירות מביאה על ידי זריזות זריזות מביאה על ידי נקיות אז יש לו מידת הנקיות יש לו מידת הזהירות מידת הזריזות ואחרי זה טהרה וקדושה יש כלל המידות מידה אחת חסרה איזה מידה חסרה תורה אין במסילת ישרים מידת התורה למה כי ה אומר תורה זה הספר הזה ללמוד זהירות זריזות נקיות וכולי זה התורה שאתה צריך ללמוד אתה צריך גם לללמוד את שאר המצוות כדי לדעת איך לקיים אבל הליבה של הלימוד זה לדעת איך לקיים את ליבת המצוות מה השם אלוקיך שואל ממך כיים לירה לדבקה וכולי והשני זה רבי יהודה הלוי בכוזרי מאמר שלישי מדבר רבי יהודה לוי על תורת עובד הלוקה משלנו מעריך הרבה על מועדים על תפילות על ברכות כל מה שחסידים שמו כ מרכז רבי יהודה לוי פורס כמשנה סדורה במאמר שלישי של הכוזרי ומה הוא לא מזכיר שעובד השם לומד תורה הכוזרי כולו הוא ספר תנכי ולא ספר חזאלי לעומת המהרל שהוא ספר חזאלי עם משלי בעיקר ספר הכוזרי הוא ספר שכולו תנך כשמתבוננים בו רואים שהוא כתב את זה מתוך התנך לא מתוך חזל לא מצד השלילה ודאי שהוא היה דבוק כולו בחז אבל נקודת המבט השלמה של רבי יהודה לוי היא תנכית ונקודת המבט הזאת מצוות תפילות דבקות אהבה וירה ושמחה ולימוד תורה וודאי שצריך ללמוד אבל זה לא העיקר של כל אחד עכשיו אני רוצה לחזור לאהר עינינו בתורתך ודבק ליבינו במצוותיך ויחד לבבנו לאהבה ולירה את שמך אולי נתחיל מהספה ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך בעצם כבר הלב דובר קודם ודבק ליבנו במצותיך מה זה עוד פעם כאילו יש פעם אחת עין פה והר אינינו ואחרי זה יש פעם מהעם לב דבק ליבנו ויחד לבבנו אבל כבר היה לב הלב הולך אל המצוות מה זה לאהבה וליראה את שמך חוץ מזה להבה וליראה את שמך זה עליה מעל המצוות זה ירידה איפה זה עומד במשך שנים רבות אני התהלכתי וגם בכינוסים כאלה לא מעט פעמים הזכרתי שזה נוגע ממש ל ממקי לבבי דברים שאמר הרמקול קורדוברו אמר הרמקול לבבך ודרשו חזל בשני יצריך כלומר גם יצר הרע ובערת השם לא מצאנו דבר כזה למה בעיירת השם אין בשני יצריך ואהבת השם יש בשני יצרך וא אומר סבר נפלא מאוד אומר ערת השם עושים רק עם יצר הטוב מי רוצה להיות ירא אדם רוצה להיות בעולם בלי שום ירה שיהיה לו ביטחון ושלווה ולא יהיה לו יראה אדם לא רוצה להיות רה זה לא חלק מהאינטרסים שלו לכן למה אני ירא אני יודע את גדולת השם אני קופה את עצמי אני נוגע רק בחלק העליון שבי ושם אני אראה השם זה לא בכל לבבך לאהוב אומר הרמקול כשאתה לא מתענג בזה בעצמך אין אהבה כזאת שהאהבה מתענג באהבתו וממילא אהבה היא יחד עם האגו שלי אני גם ארוויח באהבה תמיד שני הצדדים מרוויחים ולא צד אחד ולכן באהבה כתוב בכל לבבך כי יצר הרע תמיד שותף שם הסבר נפלא בעיני ממש פיל פלות גם מרומם אותנו ה מדרגה זאת של אהבה נפלאה כזאת אבל נדמה לי שהפשטות הפשט אומרים בכל לבבך בשני יצריך אין הכוונה שאתה מתענג מזה אלא בשנה הראשונה של בכל לבבך העברתי שיעור על זה זה הה השיעור הראשון שהעברתי בכל לבבך מה זה בשני ך לשיטות הראשונים השונות רוב הראשונים אומרים הפשט ה יותר פשוט שבשני יצריך זה סו מרב עשה טוב כלומר תדחה יצר הרע שלא לעשות מה שהוא רוצה ותעשה כמו היצר הטוב באופן חיובי ולא שיצר הרע הוא גם שותף ככל ש פנימיות התורה יותר התגלתה והרמקולים הגדולים של פנימיות התורה אז גם היצר הרע שותף כי ממנו ניקח לעבוד את השם כמו שנאמר על פרעה מלך מצרים וכמו הפרשה שלנו שברכות של בלם הרשע הפכו להיות חלק מהסידור שלנו מטוב הוא עליך יעקב משכנותיך ישראל אז לקחנו גם את היצר הרע אל הטוב אבל הפשט הפשוט הוא בכל אוהבך זה שאני אוהב לדחות מה שפוגע ולחזק מה שמכבה וממילא מה זה ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך הרי לפי הרמקול ויחד לבבנו ליראה ויחד לבבנו שח רק לאהבה רואים שמתקן הברכה הזאת אנשי כנסת הגדולה אנשי כנסת הגדולה ודאי סברו שבכל לבבך בשני צריך שייך גם לירה לאבה ו ליראה ממילא הם ודאי פירשו בכל לבבך כי הפירוש של ראשונים שנדחו את היצר הרע וראיה לדבר שמיד אחר כך כתוב ולא נבוש ולא נכלם ולא נכשל כלומר מה זה ויחד לבבנו שנהייה רק אליך ולא חס וחלילה נתפתה ללכת אחרי עבירות ואז נבוש וקלם והלב עקוב הלב מכל ואנוש הו מי ידענו האם הלב שלנו נוטא גם לדברים שעלולים לגרום לנו בושה וחלימה שאנחנו צריכים להתפלל בכל יום ולא נבוש ולא נקם ודאי אז מה זה ויחד לבבנו ויחד לבבנו להב וליראה את שמך זה בעצם שני הפחים של איך אני כאדם בשר ודם עם לב אנוש מקבל את דברי התורה ואני צריך להתפלל שהקדוש ברוך הוא יתא בי אהבתו רתו ויציל אותי מכל האהבות וההערות שיש לי בעולם אדם תמיד מלא אהבה ועיירה לב מלא אהבה וירה השאלה ממה וממי ומה אנחנו מבקשים שאת הלב שלנו שתמיד אצל כל אחד זה אופיו של לב יש בו אהבה וירה הוא אוהב דברים והוא מפחד מדברים שזה יהיה רק אליך ואנחנו רוצים את האיחוד הזה שגם היצר הרע לא יקח אותנו למקום אחר כדי שלא נבוש ולא קלם אז אם כן יחד לבבנו להבה וליראה את שמך זה בקשה שמגבילה לשתי ה לשני הטפח האחה בידיו של משה וער אינינו בתורתך זה כמו בתורה שבעל פה שכש הסתלק מארץ ישראל ובארץ ישראל מה היה העיקר איש תחת גפנו ותחת ענתו ביקורים מאשרות מצוות התלויות בארץ וגם מצוות אחרות אבל רוב התורה היא מצוות התלויות בארץ תלויות במקדש ומצוות מעשיות אדם ג גר בארץ ישראל וזמן התנך והוא עוסק כל הזמן ביישובו של עולם כמו שהקדוש ברוך הוא אומר כשאני בראתי את העולם הדבר הראשון נתתי עץ אז אתה נכנס לארץ כי תבואו לארץ מה תעשו את אתם תפעל תתקן עולם וגם באופן אלוקי קדוש תביא ביקורים תביא מעשרות תעשה מצוות וכל דגנך תירושך וצריך זה המקום של המצות שלך והמקום של הקשר בינך לביני מתי הגיע לימוד תורה כשאין לי נחלת שדה וחרם כשאין לי עולם הזה אז נסתלקו הנשמות יזה דרגה אלוקית ועלו למקום של תורת השם תמימה משיבת נפש דות השם נאמנה מח כמעט פתי כשאין נבואה ולוקה אז יש הסתלקות וגם אנחנו בתורה שבעל פה וזה מעלתה וחביבים דברי סופרים יותר מדברי תורה מה מעלתה של תורה ש בעל פה שהיא רוממה אותנו למבט האלוקי הרי מה זה ללמוד תורה ללמוד תורה זה כל הזמן כביכול לדון מה השם יתברך רצה פה זה להתעלות למבט שלו באמת זה מרומם עלכל ולמה תלמוד תורה כנגד כולם קל להבין כי אתה עוזב את כל המציאות הזאת אתה מתרומם למבט אחר לגמרי ואם יש שור שנגח את הפרה אתה מתעניין במבט האלוקי על השור והפרה האלה זה לימוד התורה לימוד התורה זה רק איך הדברים נהירים בעיני השם יתברך אז אני התרוממתי לתורת השם תמימה אתות השם נאמנה ועל זה אנחנו מבקשים בכל יום ובוודאי זה שורש השורשים ומדרגה הכי עליונה אין ספק והר אינינו בתורתך התורה היא שלך זה נקודת המבת שלך והעיניים שלנו לא יכולות לראות את זה אלא אם כן אנחנו זוכים כי עין בעין ירוש העין שלנו רבנו הרב צוד חוזר כל הזמן על הפסוק הזה שהעין האנושית שלנו מתרוממת אל העין האלוקית שלא יתברך זה הרנינו בתורתך אבל בעצם הליבה השני טפחים של האמצע זה פיקודי השם ומצוות השם זה המקום של הח חיבור זה המקום שנשבר וזה המקום שמחבר הופך אותנו לצוותא אחד לדבר אחד כמו שאיש פוקד את אשתו פיקודי השם ישרים דרך אגב בזוהר הקדוש תמיד המצוות נקראות פיקודים ובתלמוד הם נקראים מצוות כי הפנימיות זה פקידה הפנימיות המוצעת הנסתרת העליונה היא פקודה פקידה פקוד יפקוד היא גאולה היא אחדות ומצווה זה עבודת צוות זה שניים שם אחד פקודה זה אחד לגמרי אבל שניהם הם המקום של הדבקות ובעצם התורה אומרת כך נכון שאדם יש לו צד שהוא מתרומם וחוזר לשורשו האלוקי הנשמה חוזרת לבית אביה כנורי כמו בעולם הנשמות לפני שה ירדה לפה זה וער אינינו בתורתך מה עשה העובר לפני שהוא בא לעולם לומד את כל התורה כולה ומה הם מצוות לא עכשיו הוא שם הוא יוצא לפה נותנים לו מכה ומשכרים ממנו את השם לא באת לעולם בשביל זה ובעצם התורה אומרת תורה שבכתב לא באנו לעולם בשביל זה רק שיש משברים אתה חוזר לשם כדי לחבר עוד פעם לא באנו לעולם כדי להבל חזרה באלוקות ולא באנו לעולם כדי לחיות חיי עולם הזה שיש בהם בושה וחלימה אז למה באנו לעולם הפשט של התורה ומצוות בשביל להיות דבוקים בו ואיך נדבקים על ידי המצוות כשאדם עושה מצווה אומר בעל התניה החתן אומר לכלה הרי את מקודשת לי כבר צריך לסיים הרי את מקודשת לי בטבעת זו וכך כל יהודי אומר לקדוש ברוך הוא ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו כל מצווה זה טבעת קידושים שעל ידה יש את חיבור בין הקדוש ברוך הוא לבין ישראל אשר קידשנו במצוותיו זה מיסה קידושין המצווה היא עושה צוטה היא עושה שניים לאחד נסיים רק בדבריו הנפלאים של השלה חלקם מובאים גם במשנה ברורה להלכה למעשה אבל בכל זאת השלם מרחיב קצת יותר לכן הבאתי את זה מדבריו בזה סים אומר השל הקדוש וראיתי מבני ליה מחבבים מצוות היו מנשקים המצות והמרור וכל המצוות באת מצוותה וכן הסוכה בכניסתם ויציאתם נכנסים לסוכה נותנים נשיקה לסוכה יוצאים מהסוכה נותנים נשיקה לסוכה וכן ארבעה מנים שבלולב והכל לחבב המצוות ויש ללמוד זה ממה שכתב הרמא בסימן כד יש נוהגים לנשק את ציצית בשעה שרואה בם וכידוע שנוהגים גם לנשק את התפילין גם בהנחת תעם גם בקיפול וגם במהלך התפילה והיו להות על ידך צפות בעניני והכל משום חיבוב מצווה מסיים השלב ובזה נסיים גם אנחנו ואשרי מי שעובד את השם בשמחה ובטוב לבב ובדיקה חשיקה חפיצה תודה רבה