התשובה- שאיפת המציאות כולה לטוב | אורות התשובה ו, א | הרבנית נעמי שיפרא שפירא

[מוזיקה] תחיל מו ושוב כאילו כמובן אפשר ללמוד מא' וזה הכל אפשר זה ממעמקים באה התשובה מעומק גדול זה שאין הנפש היחידת האישית לגביו לגבו לגביו חטיבה בפני עצמה אל ההמשך מהגדולה הבייתית הכללית הרצון של נוגע ברצון העולמי במקורו העליון וכיוון שהזרם הכביר של שטף החיים הרצוניים פונה להטיב מיד נחלים רבים שוטפים בכל מלא היש לגלות את הטוב ולהטיב לכל גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולעולם כולו בצינור הגדול של אשד החיים העצמיים שוטף שם מתגלה האחדות של כל היש במקורו וברוח החיים המרחב של התשובה חדש הכור טובה עליונה מהירה ומצוחצחת התשובה ה באה הפסקה השנייה מבירה בצורה יותר פשוטה את הפסקה הראשונה שהיא מאוד מאוד מופשטת התשובה באה משאיפת המציאות כולה להיות יותר טובה ומזוכך יותר חסינה ומעולה ממה שהיא בתוך חפץ זה חווי כוח חיים של התגברות על המידה המוגבלת של ההוויה ועל חולשותיה והתשובה הפרטית של האדם היחיד וקל וחומר של הציבור שאוהבת את כוחה ממקור חיים זה שהוא פועל תמיד בוזו פעולה בלתי פוסקת כן אמ אז יותר קל להתחיל מהפסקה השנייה בשביל להסביר ממנה את הפסקה הראשונה למרות שלא זה סדר הכתיבה הרבה מאוד פעמים הרב הרבה הוגים כותבים מנפיס כזה ואז מבערים אותו כמו נשמה מהירה באיזשהי הערה גדולה ואז טוב צריך להסביר כאילו אז מתחילים לפרט זה הרבה פעמים גם אשני לא רוצה פסקות של הרב זה נורא נורא מבלבל השורות הארוכות הראשונות אבל אחר כך יש דברים יותר מבוארים ומתוכם אפשר לעזור להבהיר בעצם ה אפשר להגיד שרות התשובה זה ספר קבלה ש כל ספרי הרב שזה כספרי קבלה אבל בורות התשובה הרבה מאוד אפשר להרגיש את זה אזה ספר קבלה שכתוב בשפה מבוארת יותר או אנושית יותר פוגשת את המציאות א אבל המון יסודות קבליים בעצם נמצאים פה זה מה שמכביד על ההבנה מחד מאפשרת הבנה מדח בגלל שזה פותח זה לא מבנה זה פותח ומרחיב את האור אז כשהשם ברא את העולם אז בעצם העולם הלך והצטמצם מאינסוף לסוף לגבול לספירות למידות למוגבלויות ותנועת התשובה השבה יש בחדרים יש כיסאות בחדר הראשון יש שתי כייסות הראשון שמאלה א סליחה לא הייתי כל כך אופטימית א אז בעצם כל דבר שהוא נברא ברגע שהוא יורד הוא מצטמצם יש צד שהצמד הרחבה בגלל שהוא מאפשר שדבר יקרה כמו שאני כאילו אני מאוד מאוד רוצה לגמול חסד אני מסתובבת עם מחשבות מופלאות למדתי נתיב החסד נתיב גמירות חסדים אני רוצה לגמור חסד זה צריך להצ בשביל להיות במציאות זה אומר שצריך לקנות קילו קמח בשביל עוגה אז וכאשר אני בפועל נותנת עוגה לפעמים אני גם מרגישה איזה סוג של החמצה כשהייתי ברעיון של החסד הייתי מלאה אור ובסוף היא לא בדיוק היייתה בבית או היא לאר לי פנים אולי זאת לא עוגה מוצלחת אולי הא התבקשה לי בדרך אומרת המגבלה של המציאות ובוא נגיד שזה היה הכי מוצלח זה כל כך קטן לעומת הרצון מנגד לפעמים שאתה מקבל כשאישה בן אדם מקבל את העוגה אומר וואו חשבו עליי אוהבים אותי או יום הולדת 60 כאילו ש לא אוהב ימי היולדת אבל זה כאילו המקום הזה של של אפשרות להרגיש קשר נשמתי קשר רעיוני אהבה חיבור אז הקדוש ברוך הוא עשה חסד מאוד גדול שהוא צמצם את ה את את עצמו מחד מידך במהלך הצמצומים יש הרבה קלקולים יש הרבה וזה עוד דיברנו רק על מגבלה באופן שזה לא ממלא את הכל אבל בוא נגיד שיש עוד כמה מגבלות בגלל שיש לנו גם א לבריות אנחנו לא מבוררים אז אלי אולי נעלב מזה שהיא קיבלה לא יפה ואז יותר אני לא אתן לה ואז כאילו כל רעיון החסד הלך ו אז תנועת התשובה היא תנועה בדיוק הפוכה היא תנועה שהיא רוצה לקשר את הכל למקור היא שבה כאילו היא לוקחת את הפרט וחוזרת להתקל היא שואפת אל המקור של הכל הקדוש ברוך הוא אל הטוהר אל ה ואצל הרב מאוד מאוד חזק אל הרצון זה מאוד פשוט דווקא להסביר את זה רציתי להיות טובה כמו שהרב א כן רוצה להיות טוב זה הרצון הוא לא נפגם הוא מאוד עליון הרצון נמצא הספירות בכתר הספירה הכי הכי עליונה שהיא מקיפה אותנו שהיא העל מודה שלנו כמו שאנחנו יכולים לראות אצל ילד שזה מאוד טהור שהוא רוצה להיות טוב הוא עושה משהו לא בסדר אז הוא עושה כזה פרצוף ש כן או מאוד אם אם אם מאוד אומרים לו זה לא בסדר מאוד מאוד נבהל בלי ערך למה שרצינו כי באמת יש איזה אנחנו כל כך מחוספסים שאנחנו צריכים המון כוח אבל אצלו יש טהרה וזכות כל כך עדינים הוא לא זקוק להרבה בשביל וד רבה יותר מדי לא טוב לו בשביל להבין את ה אז תנועת התשובה היא שבה אל ה א הראשית אל הרצון הראשית גם במובן האנושי כמו שאמרנו הרצון שלנו הראשוני אבל הרבה מעבר לזה הרצון האלוקי הראשוני שהוא רוצה בנו הוא רוצה במציאות הוא יוצר המציאות ברגע שאנחנו שווים זאת אומרת המציאות החלקית שווה אל מקורי מתחדשת כל כל דבר זה כמו שכאילו המים המעיין נובע אז ממנו זה יכול להתלכלך אבל ברגע שהמים יורדים שוב בגשמים ונובעים מן האדמה הם תאורים אז כל תהליך זהבת אולי לשפה או יש בחדר השני משמאל הראשון משמאל כיסאות א אז א הדבר מאוד שהרב הרבה מדבר על זה שההוויה היא שלמה כל חטא הוא פגימה מצד זה שהשם הוא אחד הוא ברא עולם שלם אז המציאות הזאת היא היא היא התשתית של התפיסה שלנו לכן חטא מעצבן אותנו כי הוא לא הרמוני הא קדמה לעולם זה בגלל בהקשר הזה אפשר להסביר את זה שה מהרגע שיש עולם אז הוא העלם אז הוא מעלים ויש משהו שקדם לו שזה השלם שאלי אליו שווים כן אז אז אז כאן אנחנו אנחנו כאילו חושבים שאנחנו ממציאים את התשובה ואנחנו לא ממציאים את התשובה אנחנו מאפשרים לעין שלנו לראות אותה אנחנו מאפשרים לנשמה שלנו לקבל מהאור שלה מכיוון שהזמן הזה הוא זמן מסוגל שעם ישראל שם בתשובה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו 13 מידות הרחמים שהם הגילויים של החסד האלוקי הבלתי נערך הבלתי בעל גבול שזה לא הגיוני לנו כי אנחנו אומרים אם עשיתי ל שלא בסדר אין המציאות מרה שזה לא בסדר שאני אסבול שזה לא סליחה שאני אבדת את המשפט שלר יהושע בדיסק שהוא אמר שבנו ממש ברצוף את הדיסק של הישיבה ה אמר הבלתי ובלתי המשפט האחרון שאמרת לך ש זה ממש היה משפט שהרב עמר ב בדיסק אה בכן בשבת של שבת של שבת כן נו אותו כ כן זה כן אז זה זה כאילו בשביל להסביר את זה אז בתניה מסביר ש שאתה אדם אומר סלח לנו מישהו מבקש ממנו סליחה והוא הרבה פעמים צבן אותו אז הוא אומר לו די כאילו מצית ואז הוא אומר לעצמו אני מציתי אני לא יכול לבקש סליחה כי מציתי כמה פעמים אני יכלה לבקש אותו דבר העניין הוא שהקדוש ברוך הוא בלתי בעל גבול בגלל שאנחנו בעלי גבול אז יש גבול הסליחה שלנו אז אלא אם כן אנחנו נצמח ואז נהיה במדרגה יותר גבוהה שהיא פחות מוגבלת מהמידה שהינו בה קודם אז מרחב הסליחה שלנו יגדל גם הוא יש גבול אבל הוא יגדל וכך אנחנו משתדלים במהלך החיים שלנו לצמוח אבל בסופו של דבר אנחנו מוגבלים אז להבין את התשובה והסליחה לפי המוגבלות שלנו זה מאוד מגביל אבל כשאנחנו חושבים שהקדוש ברוך הוא בלתי מוגבל אין גבול הסליחה אז אין גבול הרחמים שלו הוא מביא אותם ב-13 מידות כדי שאנחנו נוכל לקבל אותם כי כמו כמו מים אתה לא יכול לשתות ים אתה לא יכול לשתות אגם צריך להכניס כוז בתוך הכוס יש קצת מים שותים כוס שותים שתי כוסות שותים שמונה כוסות לא שותים אגם אי אפשרי לקק אותו אז הקדוש ברוך הוא נותן את הרחמים שלו במידות כדי שאנחנו נוכל לקבל אותנו זה מצידנו כן אבל גם 13 מידות של רחמים הם מבחינתנו הם פריצת כל הגבולות א הזמן הזה אנחנו יש אור בנשמה שלנו לקבל או לראות את ה אור של התשובה כל הזמן מתחדש הוא בעצם מה שהוא קורה מה שהוא יוצר זה חזרה לאור הראשון לרצון הראשוני הטוב ובמובן הזה זה קל לנו להבין את זה כאילו להבין בתוך עצמנו שהרצון הכי בסיסי שלנו הוא טוב הוא להיות טובים הוא להביא אור וטוב לעולם ו להתקשר לטוב וא להרמוניה ולשלמות זה מאוד פשוט אז אז אז אז משם באה התשובה משאיפת המציאות כולה להיות טובה ו מזוככת זאת הפסקה השנייה יותר חסינה ומעולה ממה שהיא זאת אומרת בעלת חוסם בעלת עוצמה חסינה זה בעלת חוסן זאת אומרת לא חסינה מכדורים במובן הזה אטומה אלא בעלת עוצמה לא שברירית שכל דבר כאילו רציתי לעשות טו ומשהו קצת התפקשש אז אוי ואבוי הכל מתפרק או אני לא מאמינה ברצון שלי אני לא מאמינה במציאות לא יותר חסינה ר ממה שהיא בתוך חפץ זה הרצון הזה חווי כוח חיים של התגברות על המידה המוגבלת של ההוויה ועל חולשותיה כן יש כדי שהעולם יברא צריך שיהיה גבורה בשביל להגדיר אותו וכדי שהוא יתקן אנחנו צריכים להתגבר על המגבלות שלו ו בסדר גם פה זה אולי בספה נוח כן כנו זאת אותה מגבלה אנחנו רוקחים אותה מלמטה למעלה אני צריכה להתגבר על העצבים שעולים לי כי אני נזכרת ברצון שלי להיטיב ואני אומרת סליחה זה לא משרט אותי עכשיו העצבים כן נכון שלפעמים הם טובלים לי כי הם עוזרים לי לשים לב מתי יש הגזמה ואם לא יהיה לי אותם אני אאבד אז לצורך זה הם טובים לי אבל הם לא נכונים לי אז התשובה הרצון חזרה לרצון עוזר לי חזרה הזאת עוזרת לי להתגבר על המגבלה זאת אומרת זה מלמטה למעלה אנחנו מתקנים כאילו את ה כמו אנחנו מצחצחים את המורדות האלה אנחנו עושים אותם זקים יותר שקופים יותר רק רק בעצם משתמשים בהם כמו כמו נגיד סבתא שילדים או אדם מבוגר שילד צעיר שואל אותו שאלה שכולם יודעים את התשובה אבל הוא ישר אומר מה אתה אומר איך אתה אומר משתעשע בסיפור הידע שאדם יותר צעיר היה אומר מה אתה שואל אותי שאלה ככזאת אדם מבוגר מבין שזה משחק משחק אותה אז למה אני אומרת מבוגר כי יש אפשרות לראות את ההגבלה גם כשעשוע לא רק כמגבלה אז אז התשובה היא היא עולה עם מ מגבלות פורצת את המגבלות למעלה והתשובה הפרטית של האדם היחיד וקל וחומר של הציבור שובתי את כוחה ממקור חיים זה זאת אומרת מקור החיים של השאיפה כן החפץ של המציאות להיות יותר טובה ו מזוככת כן זה אנחנו מחברים בין המשפט הראשון למשפט ה הרבה מאוד פעמים משפטים של רב הם מאוד מאוד ארוכים אז כדי לללמוד אותם אנחנו עושים סוגריים סוגריים סוגריים ואז כשהוא אומר זה אה מה זה הזה הזה בוא נחזור למשפט הראשון שהוא פועל תמיד באוז פעולה בלתי בוזו פעולה בלתי פוסקת זה מאוד חשוב להבין כי אני כל רגע יכולה להגיד לעצמי רגע אולי זה היה נכון אתמול אבל עכשיו זה לא נכון הוא תמיד תמיד פועל באוז זה נראה לנו שה הפשלות שלנו זה בבלטי שלנו אבל זה שתהייה הטווה זה פלא זה הפוך פש זה נכון שזה בלתי שלנו אבל אפשר במהלך הזמן לעבוד עם זה לזכך את זה לעדן את זה אבל השינוי לטוב הוא תמיד נמצא וזה מחזיר אותנו להבין את הפסקה הראשונה ממעמקים ב התשובה מעומק גדול זה שאין הנפש היחידת האישית לגבו חטיבה בפני עצמה אלא המשך מהגדולה הביתית הכללית זא אומרת זה לא איזה גחמה של דמות זה הרבה הרבה הרבה יותר גדול הרצון של התשובה נוגע ברצון העולמי במקורו העליון כמו שהסברנו בצד האלוקי העליון שהוא כמו לפני שהוא נאחז במציאות המוגבלת אלא נמצא בעצם הרצון להשפיע לברוא עולם לקיים עולם ליצור הטיב כן וכיוון שהזרם הכביר של שטף החיים הרצוניים פונה להיטיב כן מיד נחלים רבים שוטפים בכל מלאו היש לגלות את הטוב ולהטיב לכל ופה שוב גם אצלנו אנחנו יכולים לראות את זה כי האדם הוא עולם קטן העולם הוא אדם גדול אנחנו עומדים מהאדם על המציאות האלוקית זה שברגע שיש לנו גרעין של מחשבה טובה של הטבה אז האישיות מתגייסת לעשות את זה לפעול את זה אפילו לא במודע אחת השיטות שמשתמשת בזה זה nlp שגם שיטת אחרות שהיא אומרת אם אתה תגדיר ברגע שאדם יגדיר לעצמו מטרה בצורה שהיא בהירה וחדה ומובחנת השפה שלהם זה שהלא מודע התגייס לשרת את זה פשוט אחר כך תגיד אדם יגיד אה איך זה פתאום קרה לי כן או כמו שיש תודעת שפע אז שמים את הרצון ודבר קורה או נגיד שאמרתי טוב בה שתיים ו אז המציאות הטוב היא מציאות דטרמיניסטית אומרת בלתי ניתנת לערעור בלתי בכרית הבחירה שלנו היא להתבונן בה היא לראות אותה אז ברגע שיש מצד הרצון העליון הוא רוצה להטיב בגל זה אמרים כשאתה במודעות על משהו כבר שזה כבר בת התודה שלך זה כבר חצי עבודה כי אתה כבר כאילו הכל נמשך לכיוון נכון נכון אז זה השתקפות של כלים פרקטיים של הדור שלנו בעצם שתפיסת הרב שהם לא רע כן אבל כמו שהוא מסביר אותה שלומדים איך להשתמש בזה ברעיון הזה אבל מצד הרעיון זאת אומרת מהרגע שיש רצון לעתים אז יש והוא לוקח משל הרב תמיד משתמש במשלים מעולם הטבע נחלים כן אז אז זה כמו אשת ש איזה מקור של מים וממנו כמו מפל וממנו באופן פשוט וטבעי וזורם זה זורם גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם ויחיד שעשה תשובה מוכלים לו ולעולם כולו וכאן בציטוט הזה הוא כבר א הוא כבר מחבר את זה לאדם כרי בסוף הוא מדבר עלינו אז אם הזרמים של התשובה פועלים והם כלליים אז מה החלק שלנו בדבר הזה ברגע שאנחנו משתתפים בזרם הזה אז אנחנו משתתפים באופן רצוני ברפואה של העולם בצינור הגדול ששד החיים העצמיים שוטף שם מתגלה האחדות של כל היש במקורו ברגע שהחטא הוא יוצר פירוד הוא הוא הוא מכניס אותנו לפעמים הוא בא מחוויה של פירוד לפעמים הוא יוצר חווייה של פירוד הוא אומר אותי שכחו כן אני נדפקתי אצלי זה לא עובד כן וזה סוג של ביצה ותרנגולת כי החטא עצמו יוצר פירוד ואז הפירוד הזה מחמיר את הפירוד וככה והפוך התשובה היא השתייכות ישיבה היא כמו חזרה למקור חזרה לכוח החיים וזה מחזיר אותנו לכך שאנחנו משתייכים לכל היש לכל המציאות התנועה הפרטית של התשובה הפרטית שלי היא תנועה מאוד טבעית וספונטנית בעצם לא כמו שאני נוטה להגיד אני צריכה לאסוף את עצמי ולהתגבר על כל המציאות ולשוב בתשובה לא הטבע הרצון הפנימי שלי כל הזמן רוצה לשוב אני צריכה לאסוף את עצמי לכתו אממה זה די קל למה כי אני שוכחת אבל בעצם לשוב בתשובה זה להיזכר זה להיזכר ולהאמין ולהתייחד עכשיו זה שאני אומרת שאני מתייחדת עם האש אז אני יכולה אז לחשוב אז מה זה משנה אני אם אני בפועל פרקטית אחזור בתשובה כולם יחזרו בתשובה כמו נחל אני אזרום גם כן טוב אז זה חווייה אחרת להיסחף או לקחת נו כזה גלגל זה משהו נכון התשובה תפעל עליי אבל אם אני החפץ שלי יפתח לחפץ הכללי אז לא רק שאני אתרם מזה אלא כל המציאות תרם מזה כי הרי הקדוש ברוך הוא ברא אותי כפרט יש ביכולת כמו שהוא אומר להביא רפואה לעולם אז יש משהו באמירה הזאת שהוא מאוד מרגיע וגם שוב דטרמיניסטי הוא מוחלט הוא לא קשור רק בחווייה אנושית הספציפית החלקית שלי וכאן יש מפגש שהוא מאוד מאוד חשוב ור התשובה הוא ספר מאוד חזק של מפגש בין פרט לכלל שאצל הרב הכלל הוא מאוד מאוד חזק אבל במובן של תשובה יש הרבה ייסוג גם בפרט אדם שב בתשובה אז המיקום שלו מה המיקום שלו בתוך כל הסיפור הענק הזה שבדור שלנו חשוב לדבר על זה אז הוא חוזר לכל היש במקורו ובזה הוא הוא הוא גם מקבל עמדה עצמית וגם מקבל עמדה כללית וזה נותן לו את ה את ה בעיני את ההבנה ש שוא שהחלקיקים [מוזיקה] אותו בחווייה שלי אז זה כמו שכולם שרים ביחד כל אחד שר מנעמת ליבו כן כן בהתוועדות או בתפילה כל אחד שר מהסיפור שלו אבל העוצמה של השירה של כולם אומרת לכולנו נשמה אחת בגופים חלקים בסוף יש לכל אחד יעוד ושליחות וצבע וצורה והתמודדויות אבל הלב הוא של כולנו אז יש בזה משהו מאוד נותן כוח כן כמו ההבדל בין להתפלל בבית להתפלל במקום שהרבה מתפללים זה זה זה זה איזשהיא התאמה ית אז כאן זה לא זה זה ההבנה הזאת שהוא מתגלה האחדות של כל אקו וברוח החיים המרחב של התשובה מתחדש הכל לתשובה עליונה מהירה ומצוחצחת חשוב אני חושבת להבין שזה ברוח החיים המתחדשת התשובה כי בחטא יש מוות כי ברגע שחטתי אז התרחקתי מהמקור שלי התרחקתי מהמקור שלי אז הוא לא אני לא יונקת ממנו חיים אז הוא מת במובן מסוים וברגע שאני שבה אז אני מתחדשת וחייה אז התשובה היא מחייה היא מחזירה אותנו לשורש והיא א הוא מתחדש הכל לטובה עליונה כי הרי דיברנו על הטובה שהיא השאיפה של ה מציאות אז מתחדש הכל לטובה עליונה מהירה ומצוחצחת ואולי יש עוד דבר שקשור לזה אנחנו מאמינים שהקדוש ברוך הוא טוב ושהוא רוצה להטיב אבל לצערנו אנחנו פוגשים מציאויות שזה לא נגלה ואד רבה נגלה ההפך מזה וזה מאוד מכביד על היכולת שלנו להיות בטוב ויש בהתבוננות של אדם שתי [מוזיקה] רמות הופה שכחתי אסור היה לי ללכת מיש אחרת אתה צריכה לשות טוב שכחתי את התפקיד ה מצלמתי שלי כן אג אה כן א שיש רמה ובתור אדם בוגר אנחנו יכולים לראות ל שסטרה של הטוב מביאה טוב יותר גדול שדברים לא טובים שקרו לנו הצמיחו דברים יותר טובים בדיוק בקיץ אברהם שאל אותי כאילו מה היו המוטיבציות שלנו לעבור להקים את הישיבה אז אמרתי היה מוטיבציות שליליות וחיוביות מה זה מוטיבציה שלילית לא היה לישוע עבודה ולא היה לי עבודה מוטיבציה שלילית כאילו אין לי אין לי ברירה מוטיבציה חיובית היה קבוצה היה אידאלים היה זה לפעמים זה מאוד לא נעים שלם וברכה בבקשה בשמחה הספה תארח לך איך הוא גדל אז אדם שואל את עצמו למה כל כך כואב לי למה נפרדתי מה בחור שיצאתי איתו למה לא התקבלתי למה נפצעתי למה לפעמים אין תשובה ולפעמים אנחנו מבינים שיש טוב נסתר ויש סיפור של בגמרא ש רבי רשבי שלח את הבן שלו להתברך מתלמידי חכמים והם קיללו אותו אמרו לו יחרב ביתך תכניס ו תוציא תוציא ולא תכניס הוא אמר לו מה שלחת אותי אמר אתה לא מבין שזה ברכות והוא באר לו כל למה הם היו צריכים להגיד את זה כי הם רצו ללמד אותו את הברכה הסמויה אז לפעמים חלק מהתשובה זה לראות את הטוב הנסתר בדיוק בדיוק בדיוק זה סיפור על פנימיות כן שלפעמים הגבול שמתרגל כמגביר הוא תומן בתוכו סוד שהוא כל כך עמוק שהוא לא יכול להתגלות באופן אחר כי אם הוא התגלה באופן אחר לא נוכל להשתמש בו הוא לא יהיה בעל רך עבורנו אבל אם האוזניים שלנו מספיק פתוחות העיניים שלנו נפקחות אז אנחנו ולים להשיג את הטוב העליון הפנימי שבתוך המגבלה ופה כן שוב משל של קליפה הוא מאוד טוב בגלל שבדרך כלל יש קליפה אבה פרי מאוד עסיסי ופרי שהוא נעזוב את הנדוס הגנטי כן ופרי שהוא פחות עסיסי יש לו כליפה יותר דקה אז ואם אנחנו נקלף את הפרי העסיסי ונשאיר אותו בלי קליפה כ לזרוק אותו לפח ה לא הוא לא אז אז וזה מה שאנחנו לומדים על ייסורים מחפרים ייסורים ממרקים זה העומק של אותו דבר שבפנים יש איזשהו טוב אלוקי שהוא בלתי נראה ו שניסיון החיים שלנו והאמונה שלנו שאנחנו נפגשים זה לפעמים אנחנו צריכים לאסוף את עצמנו לשוב שמה אל השם נגיד שם השם מתגלה אני שבה אליו אף על פי שאני לא רואה אבל נשבה אל הרצון העצום הזה להטיב וזה משיב גם את הרצונות שלי לפעמים להיטיב שהיו כל כך מכוסים וכל כך בוטים וכל כך לא מזוככים ועדיין היה שם איזה גרעין איזשהו ניצוץ אלוקי טוב שממנו יש לי אופטימיות ואמון אשוב בתשובה אז יש לזה את הגם חסרות כן השם ברא את העולם חסר כ ככה זה זה אז הח מסבירים שהוסר הזה זה כדי שלא יהיה האדם אוכל לחם חסד זאת אומרת כדי שאדם יקנה בכוחו את מעלותיו ו שאדם מקבל מעלות בלי שהוא קנה אותם זה נהפך לו ללא טוב וישמן ישרון ויבט או שמה שקורה לילד שהוא מתבגר הוא אומר ההורים שלי ואחר כך הוא מבין כמה דברים אז באמת צוות אמת מסביר שכל זה זה בגלל ירידת העולמות בששת ימי המעשה אבל בשבת אנחנו חוזרים להיות בקשר עם הקדוש ברוך הוא ואז זה ממש לא אכפת לנו שאנחנו מקבלים הכל ממנו כי אנחנו והוא זה בדיוק אותו דבר כאילו אנחנו כל כך בדיוק כשהקראש אין בעיה שלחם חסד הבעייה ש לחם חסד היא באה ממרחק נו כשאדם אוהב אחד כשאוהבים אחד את השני אז על כל פיפס אנחנו אומרים וואו זה מדהים אתה ווא זה בסדר זה לא זה לא מקטין אותנו זה לא קשה לנו זה לא מאיים עלינו שור לדים אם הילד מרגיש ב לקבל ב ש א כן צריך לתרגם מה זה נקרא מרגיש בנוח לקבל בלי סוכו א אם באמת הוא הור מנג גיד בחד לא אז הבעייה עמוקה בדבר הזה גם אם מרגיש בן א' באמת ככל שהמערכת יותר קרובה זה נהדר לפעמים השאלה הייא האם זה לא בהקשר מול ההורים האם בחיים שלו זה לא נותן לו מספיק חוסן בשביל לפעול כי הוא מידי מקבל זאת שאלה מסוג אחר אבל באמת ככל שקשר הוא יותר קרוב אז יש לנו פחות בעיה של בושה הבושה באה מהמרחק כן אבל יש מרחק אז זה שייך למה שש צד של ההורה הקדוש ברוך הוא כאלו אין את המגבלה שם חשבונות של ההורה שנו יכול להיות שהילד מרגיש מאוד נוח אבל ה שלם מרגישים זה יותר מדי הם לא מראים את זה אבל כן זה כבר אז א אז בסדר זה לא העמקנו בקל וזה אבל נשבר אז נעבור לפסקה הבאה יש תשובה נפשית פנימית הטבת החפץ הפנימי ובגדר תשובה היא עולה למעלה מהמידה שהרצון אל הטוב היה מונח בלב בתחילה קודם החטא משום אחי מצד הפנימיות בעלי תשובה גדולים מצדיקים גמורים אז התשובה הפנימית הנפשית עוד לפני שהיא בכלל מציאותית כאילו יורדת למציאות זה א א הטבת החפץ הפנימי אני אה זה א' כוכבית אין לכולם התשובה החיצונית כן יש לכם התשובה החיצונית כן כן רתי מה מהזה הכות אה זה תוספת מאוחרת מה שקורה זה שהרב כתב בפנקסים ארבע הפרקים הראשונים הוא כתב כחטיבה אם מלמדים אור ה לפי הסדר אז מסבירים את כל העניינים האלה גם לומדים את איגרת התשובה האיגרת שבה הוא מעצם כותב מה הוא היה רוצה כן את התשתית של אורת התשובה ואז ארבע הפרקים הראשונים נכתבו כחתימה ואחר כך הםם מפוזרים כמו שהרב כתב מחברות אנחנו רואים את זה בקובץ בקבצים שהוא כמו נביא הוא כתב כתב כתב פסקות רמצ יהודה סידר ואז זה זה בעצם סידור מאוחר הוא חלק לפרקים וסידר אז זה תוספת מאוחרת הכוכבית היא תוספת מאוחרת לפעמים בגלל שזה התגלה מאוחרת אב לפעמים בגלל שלא כל דבר שהרב כתב רב ציודה רצה לפרסם כמו הפסקה שלמדנו שנה שבה שהיא כוכבית שהרב כי זו פסקה שיכולה להתבהר לכמה מקומות אז הרב צוד לא רוצה לפרסם רק אולי יותר מאוחר או תלמידיו שם אותו זה אני לא יודעת להגיד מי הכניס לא מספיק בקיה בטוח שיש מידע אב אה אבל זה זה שהוא ערך זה לא אומר שהוא הכניס זה חייב להיות א אז אז זה הכוכבית שבזה