התשובה חזקה מהנפילות | אורות התשובה- שיעור 3 | הרב יהושע שפירא

[שירה] [מוזיקה] טוב, אני רוצה ללמוד א לא יודע אם נמשיך ביום שלישי הבא בגלל הזה את האיגרת איגרת שעח שנמצאת בהקדמת אורות התשובה אז שנה שעברה לא למדנו את זה לפני שנתיים לא למדנו את זה ודאי בכך מישהו זוכר שפעם למדתם את זה בכלל צורה עולמית >> אה בדרוש משהו אחר מה >> גם בסוף צורה עולמית >> אה אז אולי זה זה טוב זה איגרת א נפלאה בעיניי שהרב כותב לרב חרלפ יש בה גם הבחנה בדור וגם אה אה אבהרות עליונות ונסגבות בענייני תשובה ויש לי חולשה מיוחדת לאיגרת הזאת. למה? לפני 46 שנה הייתי בן 17. אני זוכרת זה היטב כי זה האלול היחידי שהייתי בישיבת קדומים. אז אני יכול לזכור בדיוק מתי זה היה. ו אז למדתי את האיגרת הזאת והיא העירה לי כזה אור וריפאה בי מקום כל כך עמוק שיש לי ספק האם חזרתי על זה מאות פעמים או אלפי פעמים. לא על הכל, רק על המשפט הראשון א שהייתי חוזר עליו בעל פה ו ה אחת מה פרוז'קטורים שהאירו לי את הדרך בעבודת השם היה המשפט הזה הראשון ולכן הוא יקר מאוד מאוד לליבי אה אז נתחיל בדפוסים האלה אני חושב אני לא יודע אם זה נמצא יש בדפוסים האלה תגרת שעח >> זה רק מה ואלה לא רק בצהובים רק בצהובים זה לא הדבר היחיד שאין אני חושב שיש עוד דברים שאין אבל בדפוסים הכי חדשים הכניסו חלק לא יודע טוב אז אה אם אפשר לראות שניים ביחד א שלכולם יהיה את זה הצוב נראה לי שמקום החול הרוב זה עצוב אז זה היא גרת שהרב כותב לרב חרל ו כדרך תלמידי חכמים זה לא נכתב כדי שאנחנו נקרא את זה נכתב נגיד את זה בשופה של חול כבעל מקצוע לבעל מקצוע שלא לא רואה צורך לברר לו כל הנחת יסוד. אז אנחנו נצטרך לפעמים לראות הלחוץ יסוד אולי בשביל להבין למרות שכשקוראים זה לא מובן. אבל בכל זאת יכול להיות שיש פה הנחות יסוד חוויות בחלקים מסוימים יותר בולט, חלקים מסוימים פחות בולט. א, בואו נתחיל. בסעוד הכל צריכה לבוא ההסברה הכללית של ביטחון התשובה ועוצם השלווה ושמחת עוז שצריכה להיות מתלבשת הנפש של כל איש אשר אור התשובה מאיר בנשמתו. ולכוון עם זה לבאר. כל העולם כולו [כחכוח] גשר צר מאוד. מכוון עם זה לבאר. איך שמחת אמת זאת ונועם זיב קודש זה איננו מפרה חלילה ואיננו מגרע כחוט השערה מכל ההתעוררות הנפשית הנקנת בנפש מכל מיני ציורים שלירתה. אדרבה, עוד ומרבה. מי זה הוא? הסברה >> הסברה זה הוא >> מה? אמת ונו קודש. >> כן. אז לכאורה היה צריך לכתוב אם יש פה גם שמחת אמת וגם נועם זיב קודש. אבל כבר אומרים משפט הקודם זה נראה שהרב ממשיך עם הנועם זיב קודש שהוא אחרון והוא מדבר עליו כי כתוב גם קודם ואיננו מגרע איננו מפר איננו מגרע אז ממילא המשך המשפט בעצם מדבר על נועם זיב הקודש הזה של אותה אה הבנה מה היא תשובה באמת? אפשר גם להגיד שמדובר על אור התשובה. אור התשובה שמלא נועם זב קודש. אז האור איננו מפרירה, איננו מגרה כחוט השערה ועוד הוא מרבה את הכוח התמציתי של הזהירות והזריזות הנשמתית. וכמובן הרב רומז פה למשהו שכולנו גם כן אמורים מיד לדעת מה זה זהירות וזריזות >> סת ישרים נקרא עוד משפט אחד כי אולי הוא שופך אור על החלק הראשון ועם זאת הגדולה העליונה אם זאת מי זה זאת לכאורה החלק השני שהרב אמר ולכוון עם זה לבאר איך שמחת איננו אפר ירקניה אז כל זה כל החלק השני שזה לא פוגם בעירה יראתתה זהירות זריזות כן אבל עם זאת אף על פי שזה לא פוגם עד עכשיו חוזר לרישה כך נראה בפשטות עוד ועם זאת הגדולה העליונה ואני קורא את זה כדי להסביר את המשפט הראשון של בעיקוד חסד אור קדמון ממלאת את כל חדרי הנשמה בטחה עצומה שיש פה עוד לכאורה אישוש להנחה שלי מה היישוש המילה בטחה חוזרת למשפט הראשון. בסוד הכל צריכה לבוא הסברה של ביטחון התשובה. אז הרב חוזר פה לדבר על הביטחון. אתם איתי או שאני רץ מהר מדי? >> עוד רגע נחזור נסכם. ועם זאת, הגדולה העליונה של בעיקוד חסד אור קדמון ממלאת את כל חדרי הנשמה בטחה עצומה עד שבגבורה נאמנה ובכל מלא הנשמה יוצאת שירת קודש מקורית אומרת בהדר בחיים אלים הסולח לכל עווניכי הרופא לכל תחלוואייכי הגואל משחת חיייכי המאטריכי חסד ורחמים המשביע בטוב אדייך תתחדש כנשר נורייכי עוד פעם חוזר לאותה מילה והביטחון שזה מה שהוא רצה להסביר בשורה הראשונה אז חזרנו בעצם לשורה הראשונה והביטחון הולך ומתגבר והשמחה שגם עליה הוא דיבר בתחילת השורה השנייה בעוצמה שלמה שמחת רוז והשמחה והצעלה וזיבדנים >> [כחכוח] >> הולך ומתרבה עד שהנשמה מתחילה להרגיש בהרגשה הזקה, פנימית ועדינה איך כל הסדונות, לכל מדרגותיהם וקל וחומר השגגות לכל מיניהם מתהפכים לזכויות גמורות ורכוש גדול ואושר רב מתגלה מתוך עוצרות חושך נפשי תגיד לו השם שם תסיס בישועתו כל עצמותיי תאמרנה השם חמוך מציל אני מחזק ממנו ואני בןיון מגזלו ואם תצו קצת אלה אז תראו שהרב מדבר פה בשפה אה שגם הוא וגם הרב חלב הבינו היטב על מה מדובר ואנחנו ננסה ממרחק להתאבק והבק רגליהם וטיפה גם אולי לנסות להבין קצת על מה מדובר. הקדמה קצרה. הרב לא מדבר פה על מדרגות עליונות אלא הרבה הרבה למעלה מזה. אז צריך להבין שכאן הרב א ולכן אולי בהתחלה לא הוציא את זה ואולי גם בהמשך במוסד הרב קוק לא הוציא את זה ההצאה הזאת היא לא של מוסד הרב קוק שלא רציון הרב דרופון בעצם הוציא את ההוצאה הזאת אבל יש פה אה דברי הרב ציודה ההוצאה הראשונה השנייה יש פה הרב ציודה ליו את ההוצאות האלה רבנו הרב ציודה בעצמו וכתב וגם הוא קרא לרב דרוקמן זאת זכרונו לברכה על ההוצאה הזאת ו ממילא יש פה יותר מהסכמה מה גם על כתיבת האיגרת הזאת בהתחלה למרות שאני יכול להבין גם מי שאומר זה איגרת כל כך עליונה שאנשים יכולים אה הרב הנזיר כותב איזה מקום שדברי הרב קוק הם כלי הקריאה והרוממות אני לא זוכר בדיוק את הזה אבל קשי ההבנה כלומר שזה זה שפה מיוחדת ונפלאה זה דבר אחד ושאני מבין מה מדובר זה דבר אחר לגמרי וזה נאמר זה נכון על הרבה מאוד מדברי הרב וזה נכון גם פה כי המשפט השלישי שאותו קראנו ועם זאת הגדולה העליונה שבעיכוד חסד אור קדמון זה מדבר על שוב לא עלומות המליונים אלא הרבה למעלה מזה אז לכן אה אה ההבנה פה היא קצת מרחוק מאוד. אנחנו לא א מאלה שלומדים את הסוגיות האלה, בטח לא בפורום הזה. ולכן צריך פה זהירות קצת עם ה איך ניגשים. עכשיו נחזור לרשע. בסוד הכל צריכה לבוא ההסברה הכללית של ביטחון התשובה והמילה הזאת כמו שראינו בהמשך חוזרת [כחכוח] בעצם העיקר כאן זה הביטחון ולכן גם בכותרת ההסברה הכללית של ביטחון התשובה ולביטחון הזה יש כמה זרועות זרועה אחת זה בתחושה הפשוטה של האדם בתשובה של אלול או בתשובה בכלל באופן יותר רחב זה השאלה החברתית ובאופן עוד יותר רחב זה השאלה ההיסטורית והמתהיסטורית של ביטחון התשובה נתחיל מהנפש. תודה רבה. נתחיל מהנפש. אני >> [כחכוח] >> רוצה להתחיל מקושיה חריפה. שאלה. לא קושיה. שאלה. אלול אנחנו מתרוממים סליחות של אשכנזים. עוד יותר לאשכנזים לפחות. [נחירות בוז] ראש השונה [כחכוח] גל עד לב השמיים יום כפר כבר לא לא רואים את האו למה בכלל לא אוכלים לא נעילה. עכשיו יש לי שאלה קשה כמה זמן לוקח לזה להתפוגג או שזה נשאר ככה לתמיד? המדרגה של נעילה נשאר ככה לתמיד כמה זמן לוקח לזה התפוגג אנו לי כל אחד עכשיו כיוון שאתם פיקחים שבפקחים ואתם שמתם לב אתם כבר לא נראה בר מצווה גם שעוד שנה ועוד שנה ועוד שנה הפסגה שנעילה מתפוגגת הבחנתם בתופעה הזאת, לא יכול להיות שלא. אז עכשיו מתחיל אלול וזה טיפוס לקראת הפסגה. ובואו לצורך הדיון נניח שאצל כולם הפסגה היא בנעילה אף על פי שיש מקום לדון בהנחה הזאת. ואתם יודעים שהפסגה הזאת תתפוגג, אז מה עכשיו קורה? עכשיו אז אני אומר אז אולי בכלל זה כתב והשוב הגיוני לא אני עושה קולות וברקים עד בסוף לאן זה הולך טוב אנחנו צריכים לדון בשאלה הזאת הרבה בשיעור א' בעזרת השם נדון בשיעורים אחרים שמעו את זה הרבה אבל אני רוצה לדבר עכשיו על תחושת חוסר הביטחון שזה יוצר אם אני בא לאלול ואני מתכוון בכל הרצינות לתשובה אבל אני כבר בעל ניסיון אז אני מסתכל סתכל על התשובה ואני אומר רגע אני בכלל לא בטוח שמישהו שמסתכל בהצעת ויודע את כל הסיפור וכשאני מתכוון ברצינות יגיד א יפה הפעם אתה מתכוון ברצינות ו אפשר שיעיד עליך ידי התעלומות שלא תשוב לזה החטא לעולם לא אין לי ביטחון כזה כשאין לי ביטון ביטחון כזה זה עלול מהר מאוד לזדוק את כל העבודה שלי כי אין לי ביטחון לאן זה הולך ואז כל התשובה נעשת רפוסה רפואיה חלושה כי אני בלי קל שואל את עצמי תגיד לי אתה בטוח אתה בטוח א בלי כל אני עונה תן לי לחשוב על זה לכל היותר ובעצם זה מסתיר חשבתי אני יודע את התשובה אני לא רוצה להגיד לך אני אומר לך תן לי לחשוב על זה אם מישהו חושב שמה שאני אומר הוא שטויות או חצי שטויות או לא נכון שיגיד לכאורה אין דין שתיקה כודעה במצב כזה זה לא בית דין אבל אני אקח את זה כשתיקה כודהב אם יש לו מישהו שאלה מוזמנים כן >> אני לא חוזר לאחרי אני לא חוזר לגמרי למה שהייתי מקודם מדרגה פשוט לא למה שהייתי בכיבור >> והתשוב שלך עכשיו זאת הכוונה שלה >> מה ש זה להתקדם אם אני אפול אחר כך אני לא אפול לגמרי עד למט >> אז אז בעצם אנישוב אני אומר ון שלא ילם אני אפול אחר כך אבל יהיה קצת פחות >> התקדמות >> יהיה קצת התקדמות ולזה אני מתכוון >> להתקדם אם אני אפול אחר כך >> אני אשאל אותך אבל לזה אתה מתכוון >> אני מתכוון להתקדם >> על מי אתה עובד סליחה על של הישירה עד כשאתה אומר אני אומר להתקדם ואני לא רוצה לפרט אני יודע למה אתה לא רוצה לפרט >> כן כי יכול לפרק >> ולא לזה אתה מתכוון זה לא זה לא הורס את התשובה זה לא הורס את התשובה זה לא הורס לי את הביטחון >> את מה שהתכוונת זה הורס את הביטחון אבל אתה אומר לפחות יש לי ביטחון במה שלא התכוונתי אליו עכשיו אני רוצה לשאול אותך איפה איך שאני רואה אותך כבר עברו יותר יומיים מהברמביצה שלך [נחירות בוז] כל יום כיפור הביאה שנה יותר טובה מהקודמת או שיכול להיות שהיו שנתיים יותר טובות ואחת פחות אני אשואל אותך עכשיו לגבי אחרים שהם בני 50 או 80 אז כל השנים הם רק התקדמו או שהיו שנים שדווקא היה עליה טובה ואחרי זה באה שנה פחות טובה מה מה איך אתה מנתח את החיים את מאמורות החיים יכול להיות שנים פחות טובות אז אם אתה בחור רציני ואתה נראה לי בחור מאוד רציני אז תשאל את עצמך גם אם נגיד שבשנתיים האחרונות כל פעם התקדמתי טוב אז נכון נכון בת ישיבת רמתגן זה ודאי עכשיו אתה למעלה מעלה אבל עדיין תיאורטית לא כל אחד שעלה שנה שעברה ואפילו לפני שנתיים אפילו לפני שלוש כבר הוא בטוח שזה תמיד וגם אם כן עלייה כמו שאתה תארת כמו שמצתי ממך בכוח הזרוע לא בטוח ש שאתה מתכוון לאלול ואם היו אומרים לי תשמע אלול אל תצפה ש אבל בכל זאת יש סיכוי לא רע שתתקדם תיפול תיפול ת אבל תתקדם וזה האלול שלך זה משהו שווה אני הייתי חסר ביטחון גמור בזה שזה אתה יכול להבין אותי אם נגיד שאתה מטפל אני מטופל אתה מבין את הבעיות של המטופל >> מה ציפיים מאלו שאני לא איפול כי הוא בכלל >> זה שאלה מצוינת מה ציפיה מאלו זה דקחת אותנו בול בפוני זאת השאלה מה הציפל ונדמה לי שהרב אומר שרוב האנשים יש להם חוסר ביטחון עמוק בנוגע לציפייה הזאת אם כי הרב לא מדבר פה ישירות על אלול ולכאורה הוא בעיקר מחלל מדבר על הדור ועל תהליך תשובה ציבורי לאומי, אבל זה נוגע גם לתהליך תשובה הפרטי וגם לתהליך תשובה של אלול. למרות שאני לא בטוח שהרב על זה הוא מדבר, אבל הוא מדבר על תשובה באופן כל כך כללי, ש ברור שבמקום שהתשובה היא העניין המרכזי, אז זה נכון באופן בולט יותר. לכן זה צודק מאוד. דבר פה על אלו, למרות שזה לא נאמר עלינו. עכשיו הרב נדמה לי בגלל שהיה לו ביטחון כל כך הרבה יותר עליו מהפשרה שאנחנו מוכנים לעשות עם כן זה לא אבל וו הוא לא רוצה ביטחון מסוג אחר לגמרי כל המילים שכתובות שם אחר כך נשמעות לך נשמעות לך כמו בכל זאת התקדמת אני פועל בכל זאת כת קדמתי זה הרב כותב דברים כאלה אווירה כזאת לא הוא מספר סיפור אחר לגמרי פה לא זאת הכוונה [נחירות בוז] יש לדון הזה מכמה וכמה זוויות אבל אני רוצה לחדד את נושא הביטחון [כחכוח] שהרב אומר שזה יסוד הכל חוסר ביטחון אפילו אם נלך בדרך ה אה מתונה שאתה מציע זה שכאילו יהיה לי תשובה יהיה לך טעים יהיה לי נפילות יהיה לי התקדמויות ואחרי זה אולי עוד יותר ואני לא יודע ויעלה וירד אני מסתכל על אלה שהתבגרו, האם הם דווקא יותר צדיקים אלה שבישיבות ואחרי שהם יוצאים ישיבות הם ויש לי כל מיני שאלות על ובסוף אני אומר אין לי ביטחון ש שזה מנצח בוודאי לא שזה מנצח את הניצחון ה מוחלט אולי הרעיון הזה דווקא יפסיד זה לא יעבוד. אולי האויב דווקא לנצח וגם אם לא ניצחון מוחלט, אבל אה ניצחון רציני. ואני ניגש לזה עם איזה ויש לי סיבה מצוינת לחשוב שזה לא יצליח. כי גם כשהתכוונתי בנעילה כל כך רציני זה התפוגק לי. אז מה משהו פה? אני לא מבין איך הוא עובד. אם אני יודע שזה תמיד מתפוגג אחר כך אז הכוונה היא שמרשע אני לא אתכוון כל כך כי אני מתכוון שזה תפוגג בנעילה אני צריך להגיד כן אבל התפוגג השם לא קפוגג השם הוא לא קי מה איך אני צריך בדיוק לעבוד שמה יש לי חוסר ביטחון מה אמור לקרות פה או שאני צריך השם הוא אלוקים אין לו עוד מלבדו נגמר אין אין כן ואז אם זה מתפוגג איך אני מסביר לעצמי את זה אז כשאני קצת במבט מבחוץ ואפילו אם אני לא נותן דעתי בדיקנות לשאול שאלות מביחות כמו שאני שואל פה אבל בבטן הם נשאלות מאליהן ומותירות אותי בחוסר ביטחון על איזה שאלה מי פה מכריע את הזירה, התשובה או החולשות. השאלה הזאת נאמרת גם בנוגע לאויבים מי מכריע בסופת המאבק ישראל או איראן או חמס או חסבלה אומר מי מכריע? היו פה קולות חוסר ביטחון ומדי פעם אתה רואה עוד כתבות מעדדים [נחירות בוז] את המסרים שלא כדי ליצור לנו חוסר ביטחון מי הולך לנצח חלק בגלל שהם נהנים מהספקנות המרעילה זה הם חווים שם משומה את חווית החיים זה התמכרות נוראה לסבל זה מזוכיזם לאומי וחלק בגלל שהם חושבים שאם הציבור הימני הבבוני יפחד מספיק אז הוא יבין שאחי כדי לעשות שלום ולא לעשות עוד מלחמות אז עכשיו היה שבוע לא לפני איזה כתבה [כחכוח] שהאיראנים מספרים איך הם דיקו את הטילים שלהם ואיך הם עכשיו יש להם טילים אחרים לגמרי לר וכאילו כל מה שהיקנו את היכולת ייצור שלהם והכל זה הכל שטויות זה לא קרה כלום כל היצור שלהם עובד בכל הכוח סתם אין להם דלק בתחנות האלה זה לא קשור סתם הם יורו על כל העולם חוץ מעל ישראל אין לא קשור באמת הם כבר התכוננו והם כבר א ניצלו את הזמן זמן כדי להיות הרבה יותר חזקים מאיתנו. סתם במקרה היינו פעמים שעברה חזקים. יש קולות כאלה. יש אנשים שכך הם חיים, הם מלא פחד. וגם בתוכנו יש קולות וקולות על תשובה. הרב אומר זאת הנקודה הכי יסודית בהבנת התשובה. בסוד הכל צריכה לבוא הסברה הכללית. מה זה כללית פה? לא לגמרי שאני בטוח שאני מבין. או לכלל הציבור שכולם צריכים לתת את זה או לכלל ענייני התשובה. >> [נחירות בוז] >> כולם צריכים לדעת זה נכון לכולם זה נכון לכל הצדדים של התשובה יש פה כמה אפשרויות ונדמה לי שהתשובה הכי נכונה כאן זה כל התשובות נכונות למרות שאם אתם שואלתי מה הרב התכוון אז אני נותן לומר שזה אועס ברע לכלל הציבור או על כל ענייני התשובה מכל צד נחזור ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדבור אומר הרב צריך להסביר שזה בטוח וכאן אתה צריך לשאל מאיפה אתה בטוח הרי מה עם הניסיון מה עם כל השאל שאלות ששאלנו, מאיפה אתה בטוח? הבוקר בשבוע שעבר במקרים דיברנו הרבה על סוגיה שהיא קרובה למה שאנחנו מדברים פה, אבל עכשיו נדבר ממקור אחר לגמרי. זה שתשובה קדמה לעולם. אם כל העולם הוא סוגריים בתוך התשובה אז מי ינצח בסוף? כל מה שקורה בעולם זה חלק מהתוכניות שלך תשובה צריכה להופיע. אז מי ינצח בסוף? אין שום בחירה. ברור שהתשובה כי כל העולם נברא באופן שהוא יוליד תשובה. תשובה קדמה לו. ואמרנו תשובה קדמה לו הכוונה היא קדמה כיעד שמקיף את כל הפרטים שהם כולם נהדו להגיע אל היעד הזה לכן קראנו לזה סוגריים בתוך בעצם מה שנברא הבריאה הראשונית זה תשובה ובתוך זה יש מאמר מוסגר כדי שהמאמר השלם יקרה באופן ה [נחירות בוז] מלא אז צריך מאמר מוזגר שיהיה עולם כן אז על זה דיברנו ואף פעם לא לא נכון להגיד שזה מדברים על זה יותר מדי כי אחרי זוהי עלמה המראה של העולם הזה מספר סיפור אחר לגמרי שתשוב איזה רעיון של כמה אנשים באמצענו לכמה פרקי זמן קצרים וכל השם מה זה נגל העניין העולם מתנהל אה בלי קשר למושג הזה תשובה ולכן בתרגילנו בתורתך להתרגל לנקודת המבט שכל העולם הוא רק מאמר מוסגר של תשובה אבל הרב כאן אומר יותר מזה המילה היותר תלוי לאיזה צד אומרים אומר משהו קצת אחר מזה קשור אבל אחר וכאן אני רוצה לדלג לסיפור עליון ונסגר מאוד לפסקה השלישית, למשפט השלישי. הגדולה העליונה של בעיקוד חסד אור קדמון ממלאת את כל חדרי הנשמה ביטחה עצומה אז מה גורם לבטחה בעיכות חסד אור קדמון זה לא תשובה קדמה לעולם יכול להיות שזה שזה קשור אתם רואים איפה אניכן >> במשפט השלישי בערך שורה שביעית מלמעלה אחרי הזהירות וזרות הנשפתית ועם זאת הגדולה העליונה של בעיקוד חסד אור קדמון ממלאת את כל אחד הנשמה ביטחה עצומה אז מה גורם לביטחון בעיקוד חסד אור קדמון עכשיו זה מושג מאוד מאוד מאוד עליון. ברוב פנימיות התורה מדברים על דרגות הרבה יותר תחתונות מזה. לכן אני אומר יש פה ובכל זאת אני רוצה לתרגם את זה להבנה שלנו כפי שאנחנו מבינים לא בעולמות עליונים הנחת היסוד ובישיבה כאן זה מזה בנו את האבנים מזה את הקירות זה הכל כל הישיבה עומדת על הלכת היסוד הזאת >> [כחכוח] >> שהשם הוא טוב בתכלית הטוב ולאין ארוך מכל מה שאנחנו יכולים להישאר שהוא טוב וגם במקומות שאנחנו לא רואים את זה הוא טוב ובגלל שאנחנו לא רואים את זה אז אנחנו מבינים שהוא טוב הרבה יותר עליון ממה שההבנה שלנו יכולה להכיל לכן אנחנו לא מבינים את זה אבל נקודת היסוד של טוב השם היא התשתית של יסוד הכל שמי שלא יושב עליה מגל אל גל יוטל לא ידע מנוח [נחירות בוז] אין לו ישוב הדעת במקום הכי עמוק של המילה יכול להיות שישוב הדעת חיצוני אבל הישוב הדעת זה אם אתה יודע שהבורא הוא טוב לגמרי ורק משם נבראו העולמות. ולעניינינו אנחנו נתרגם את המילים האלה למה שאמרתי. מה זה בעיקוד חסד אור קדמון? קדמון לכל העולמות יש אור של חסד. חסד במובן של טוב. זה לא תשובה קדמה לעולם עכשיו אנחנו בסוגיה קצת אחרת טוב השם קדם לכל גם תשובה קדמה לעולם זה בגלל שהשם הוא טוב לכן הוא רצה תשובה אבל עוד יותר נומוק ונשגב לפחות במבון מסוים זה טוב השם וכל פנימיות התורה כבר דיברנו על זה. ככל שאתה עולה במדרגות בפנימיות התורה יותר, אז אתה נחסף לטוב יותר מופלג, שממיס את כל הרע והופך אותו לטוב. למה? כי יש קושיה עצומה. איך יכול להיות שמי שהוא טוב לגמרי ברא את העולם הזה? מה פתאום אפילו שכר ועונש? למה לברוא שכר ועונש? למה לא? כי למישהו יהיה עונש. ואם אתה טוב אז אתה דואג שלאף אחד לא יהיה עונש. מה פתאום לברוא? איזשהו משחק שמישהו יפסיד בו. אם אתה באמת טוב, אם אתה טוב, אתה דואג לכולם. אם אתה יודע לכולם אתה דואג שאף אחד לא יפסיד. זה היסוד של הכל. ככל שמתרוממים יותר מפנימיות התשובה, היסוד הזה הוא יותר במילה אחת, בוהק. מאיפה לקחתי את המילה הזה? המילה הזאת בעיכות חסדור קרמון זה לא שיש איזה אור יש בעיקוד כלומר זה זה תוקף של אור שלא מאפשר שום דבר אחר מרוב הרה שלו ה קדום לכל העולם לפני הכל לפני כל שאלות לפני כל הלכות היסוד זה ברור שטוב השם הוא הכל כל ועכשיו אנחנו יכולים להתחיל לנסות להבין מה קורה פה אבל אם אתה לא מניח את זה לעולם לא תבין מה קורה פה למה כי אתה מייסד את הכל על טעות אני אומר שוב גם שכר ועונש הוא לא דבר פשוט >> [כחכוח] >> האם יש שכר בעונש? כן. האם צריך זהירות וזריזות שבתית? כן. האם יש יראת אתה? מה זה יראת אתה? איזה ירה הזאת? ירת העונש. כן. האם יש הסולח לכל עווניי? הרב מביא את הפסוק. נכון הרופא לאכול תחלוכי. הגואל משחת חייכי. כמו הוא שולח וגואל. כן. איך זה עובד ביחד? זה שאלה עמוקה. דיברנו על זה בבוקר. נדבר על זה כל הזמן נדבר על זה מכאן, מכאן מכאן. [כחכוח] אבל למה יש חוסר ביטחון? כי יש עולם מציאות אובייקטיבית. יש נפש עם שערות וים וגלים ומערבולות. ועכשיו אני הקטן בתוך כל המערבות הדירות האלה בתוכי מחוץ לי בלבולים בעיות מחלוקות תרבויות דגלים ברחובות עם כל מיני צבעים ועכשיו אני הקטן צריך להיות בטוח שהתשוב שלי זה צריך ניצחון מוחלט מה זה זה לא מתחילים כי מה בסיס הדיון דיון כי בסיס הדיון הוא שיש מציאות אובייקטיבית יש לה חוקים חוקים מאוד בעייתיים מאוד לא רצויים אבל מה אפשר לעשות מה אפשר לעשות זה המציאות ועכשיו אני הקטן נקרא לכל מערבולות המערבולות כלומר יש פה ערבון מערבולות שביניהם יוצרים מערבולת ענק שמלאה מערבולות כך אדם מרגיש את חייו ואת מהמציו ועכשיו מה אתה רוצה להגיד שאני אגיע לחוף מפתחים ושכל המערבולות ישכחו ירגעו ויהיה ים נעים מה מה על מה אתה מדבר אתה אתה מכיר את המציאות נפגשת אתה פעם מה אתה רוצה להגיד לי שבתוך מערבולת המערבולות מכל הכיוונים שאני נתון בהם מבפנים מבחוץ אני אז בטוח ברחוף מבתחים על מה איך זה יכול להיות כי מה הנחת יסוד שהשם כן אבל המציאות יש לה חוקים איך הקדוש ברוך הוא החליט לברוא את המציאות עם החוקים האלה אני מגר את הראשו לא יודע אני לא לא מבין הכל לכת מחשבה תפיסה בי מדר אומר אני לא מבין וזהו כל פנימיות התורה באה להסביר את השאלות האלה איך יכול להיות שמישהו טוב לכל בורא את המציאות שלפנינו הרב מדבר שם אומר לרב חלפירות חסד אור ביכוד חסד אור קדמון שלמדו לילה לילה לילה אנחנו לא נכנסים איפה זה ומה זה אומר בדיוק אנחנו לא נכנסים בכלל אבל מה ששם למדנו לאלה מעולמות עליונים שאם נתרגם את זה להבנה הפשוטה שלנו זה שכל מה שהקדוש ברוך הוא פונה לברואות העולמות זה הכל מטוב לאין תכלית ושאין פה סרך אחד של חוט השערה של מיעט הטוב. לא באיכותו, לא בכמותו, לא ברוכבו, לא בעומקו, לא בשום כיוון. אז מהמקום ההוא שהכל הוא מטוב, אז הפלא הוא שיש שכר ועונש, לא שיש סליחה. עכשיו סיפר לי השבוע ביום שישי היה לי סליחה ארוכה עם איזה יהודי יקר ו הוא סיפר לי על א יהודי פלוני אתם מכירים את שמו לו נגיד שפגע ברב גדול לא נגיד גם את שמו הוא אמר לי ישבת עם היהודי הזה באיזה כנס באלת ואני מהתלמידים של הרב הגדול הבנתי שהם כועסים מאוד מאוד על הפגיעה שהוא פגע ברב וישבתי איתו לאכול התגלגלה שיחה ודיברנו על זה אז הוא אמר לי לא הכל שלום הוא הבין למה אני אמרתי את מה שאמרתי אין לו קפד עליי הוא אוהב אותי אנחנו הכל בסדר אמר אני לא האמנתי לו לא יכול להיות עזבתי את הסעודה באמצע הלכתי לחדר איזה כנס בנענים במלון באלת הלכתי לחדר התקשרתי לרב הגדול תוך כדי אמרתי לו תשמע אני עם פלוני הוא אומר כך וכך אמר בוודאי שהוא צודק הוא חשב לא צריך להיכנס עכשיו מותר הוא צודק מה כאילו הוא התעלם לגמרי אדיון מה יש לי לכוס עליו הוא חשב שהוא עושה לשם שמיים הוא חשב שהוא מה יש לי לכוס עליו יהודי מתוק עובד לשם שמיים מה יש לי ללכוס עליו לא שמעתי דבר כזה בחיים כמו הוא רצה לספר לי את הגדלות של אותו רב אז אה אם הרב הצדיק הזה קודם כל זה מגלה על טוב לב או לא או רשות על מה זה מג מגלה מה תו לבח לכל אבוניך אז מה הקדוש ברוך הוא פחות טוב מהרב הזה אם ישאלו את הרב הזה על פי דין בשמיים יצא שצריך להעניש אותו עונש כזה וחזה אלא אם כן [כחכוח] הרב בוכה לו מה הוא יגיד שהוא בוכה לו או לא שמעתם פעם את הביטוי ולא יענה שום אדם בסיבתי כל אחד נורמלי לא צריך להיות צדיק עליון אני לא רוצה שיענה שום אדם מסיבתי שיפסיק להציק לי אם הוא מציק לי כן שיחזור בתשובה אם הוא הרשיע כן שירחיק את עצמו מיכולת לעשות עבל אם הוא עושה את זה פעם אחר פעם ולא מצליח להתאפק כן כן על שיענש בגללי אני לא שלא יענש שום אדם מסיבתי אז אם אני אומר את זה וצדיקים גדולים חיים ככה גם במקומות מפתיעים א הקדוש ברוך הוא מה כשאני חושב על השם יתברך ועל טובו השלם ואני שואל את עצמי מה יותר הגיוני שהוא סולח לכל עווניכי או שכר ועונשמה מה אתם אומרים? זה יסוד בתכון התשובה. זה הרבה יותר הגיוני. זה הרבה יותר בסיסי. זה הרבה יותר האמת. עם זאת צריך לבאר שזה לא במקום שכר ועונש. אבל זאת האמת. לכן הרב אומר, קודם כל צריך לחזור לטוב האלוקי שעליו הכל עומד, שהוא זה ש מאיר את כל בריאת העולם ואת כל פרטי העולם. ומשם לטאום את הטעם של סליחה. מה זה להגיד סליחות? סליחות זה קושיה עצומה. למה? כמה פעמים היה משה לפי הפשט, יש מחלוקת בזה, אבל הדרך היותר מפורסמת ואולי גם כנראה יותר פשוטה בהבנת הכתובים. כמה פעמים משה היה בהר? 40 יום? שלוש פעמים. פעם ראשונה הוא עולה ב ו' ב סיבח, יורד ביז לתמוז. שובר את הלוחות. עכשיו יש משבר מתי הוא לא עוד פעם? יח בתמוס 40 יום השניים. מה הוא עושה שמה? והתנפל לפני השם. 40 יום הוא מתנפל לפני השם. מה הוא שומע ביום האחרון? ערב ראש חודש אלול. זה יום ה-40. מה הוא שומע? פסול לך שני נוחות אבנים כראשונים מתי הוא עולה חות השלול הפסוק אומר על ה-40 יום השלישיים כימים הראשונים אומרים חז"ל מובא ברשי על החומש כימים הראשונים מה ימים ראשונים ברצון אף החולים ברצון [כחכוח] יש קרבת דעת יש אבה אז 40 יום ראשונים עוד לא היה חטא. 40 יום שניים מתפל משה רבנו לפני השם 40 יום שלישיים כבר יש תיקון לוחות שניים. מתי מקבלים לוחות שניים? יום הכיפורים. ביום הכיפורים משה יורד עם לוחות שניים. זה הסדר. אז מתי היה צריך להגיד סליחות לפי זה? ב-40 יום השנים מח תמוז עד הרב חושחות שלו אבל עכשיו זה כבר אחרי שנסלח עכשיו נזכרנו להגיד סליחות עכשיו אנחנו מתנפלים קושיה עצומה לא תשובה כל המושג סליחות כאן זה יוצא מן הנחה שסליחות הכוונה זה הפיוטים שאנחנו מבקשים בהם סליחה מהשם שאנחנו מבקשים כך וכך פעמים וכולנו ביחד סליחה אבל בריבוי איך אומרים שאנחנו מבקשים סליחה בריבוי סליחות זה בכלל לא הכוונה למה כולנו יודעים שחודש אלול נקרא חודש ה רחמים והסליחות. אז אם סתיחות זה מה שאנחנו מבקשים רחמים זה גם מה שאנחנו ברחמים. אם סתיחות זה מצידנו כלפיו אז רחמים גם יכול להיות שאנחנו מצידנו כלפם. ברור שלא. ברור שחודש הרחמים זה מצידו כלפינו. עכשיו נכון שאפשר להגיד שרחמים זה מצידו כלפינו וסליחות זה מצידנו כלפיו. אבל הפשט הוא לא כזה וגם אם נגיד כך זה יהיה מתאים למה שעוד רגע נסביר והוא שכשנה משה רבנו מתנפל לפני השם זה ימי אבל מה אנחנו עושים היום המרכזי ב-40 יום האלה זה תשע באב לפני כן יש שלושת השבועות אז עד תשעה באב זה הכל צער ואחרי זה זה איזה רוגע אבל הקדוש ברוך הוא עוד לא סלח מתי אנחנו מבקשים סליחה בימים שהוא סולח [כחכוח] בצורה הכי חריפה רואים את זה מלשון הגמרא שהיה 10עשרה ימים שאדם נענה בהם ולכן צריך להרבות בשיחות זה 10ה ימים שב שבין ראש השנה ליום הכיפורים. הגמרא מביאה פסוק. מישהו זוכר את הפסוק? השם >> דרשו השם באמצו קראו באותו קרוב. מה אומר הפסוק? למה אתה דורש את השם? כי הוא נמצא. למה אתה קורא לו? כי הוא קרוב. אם הוא קרוב, תקרא לו. אם הוא רחוק, איזה טעם יש לקרוא לו כביכול. גם רחוק ישת תמיד הוא קרוב גם כשהוא רחוק אבל הוא קרוב תקרא לו הוא נמצא תדרוש אותו ולא בגלל שאתם דורשים אז הוא נמצא אם תדרשו את השם אז הוא ימצא אם תקראו לו אז הוא יתקרב לא זה מה שכתוב בפסוק וזה גם לא סוד הימים האלה סוד הימים האלה הפוך שהוא נמצא בקרוב ובגלל שהוא נמצא בקרוב לכן אתה קורא לו אז מה זה סליחות שהוא סולח ימי הרחמים והסליחות ואפילו אם תגיד שרחמים זה שהוא רחם וסליחות זה שאנחנו מבקשים עדיין זה יש רחמים ועל גבי זה סליחות והאמת היא שזה רחמים ושיחות [כחכוח] ולכן אנחנו קמים לבקש סליחה בזמן שהוא סולח כי מעז אז ימי משה רבנו זה הימים שבו הסליחה התפשטה התנפלות הייתה בימים אחרים אז זה קורה הפוך בכלל זה לא מתחיל מזה שאני מבקש סליחה זה לא מתחיל מזה שאני נמצא באיזה שערה מערבולות ואני צריך להגיע לחוף זה מתחיל מזה שהוא סולח לכל המניכי ואחרי זה כתוב הגואל משחת חייכי. אז מי גואל מהשחת? זה אני צריך לצאת מהשחת. מי עושה את זה? אם אני עושה את זה אז אני מול המערבולות. מי אמור לנצח? המרבולות. אבל זה לא אני עושה את זה. לא על זה מדובר. אני רק שותף בגלל שהקדוש ברוך הוא רצה לזכות אותי שגם אני יהיה חלק. ולא שאני אקבל את זה כמובן מאליו, בעצם ישאר מחוץ למשחק. אבל מה המשחק שהוא סולח, הוא גואל? הוא מפוגג את המערבולות ואומר זה לא עיקר הכוונה שלי. לא בשביל זה בראתי את העולם. ועונש רחמונצלנו. מה פתאום שיהיה? אלא אם כן אני מבין למה זה טוב. אם לא מה פתאום שהוא יהיה? אז כשיש בעיקוד חסד אור קדמון שלפני שנברא עולם הכל הוא מתוך טוב אלוקי גמור. אז עכשיו שאני צריך להילחם במערבולות למה הקדוש ברוך הוא נותן לי להילחם במערבולות? בגלל שאם אני עומד כאלה מרבולות ומאמין בו שהוא שם את המרבולות האלה רק כדי שאני גם אזכה להיות שותף להחם עם כל הכוח אבל בעצם מפה מייבש את כל הביצועות גואל משחת סולח לכל העוונות הופך את כל הסדונות הפכויות לא אני אני מאיפה יש לי יכולות לעשות את זה אם זה אני בטוח שאני לא בטוח אולי אפילו בטוח שאני בטוח שלא. אם זה התלוי ביוחות שלי. אין לי שום סיכום. תסתכלו בתפילות בגם בסליחות ועוד יותר ביום הכיפורים אשכנזים ספרדים כולם. תראו שכתוב זה לא אני לא יכול עפר. אני לא יכול בכלל לא הביטחון הוא לא בגלל שאני יכול לנצח את כל המרבולות האלה הביטחון הוא שהשם ברא את העולם בטוב ושהוא כניס אותי למרבולות כדי שאני אהיה שותף לסליחה שהוא סולח וככל שהיסוד הזה של טוב השם הוא הבסיס לכל התמונת מבט אז ככה הביטחון הולך וגדל וזה יסוד הכל וכשאתה רואה את זה אז יש את הביתך אז ממילא אתה שלב ומלא שמחה זה תמונה שלהיות בה זה עד לב השמיים אשרי מי שזוכה >> [שירה] [מוזיקה] >> لا