התפילה כפעולה הדדית- מתוך הקדמה לעולת ראיה סעיף ה' | תפילה | הרבנית נעמי שפירא | לנשים בלבד

[מוזיקה] כן אז אנחנו בפסקה ה בהקדמה ולת ראייה והפסקה הזאת ה מאוד מאוד פיוטית מאוד מאוד עליונה ובעצם זה פסקה בפנימיות התורה ש מלובשת בשפה שלנו קצת אבל י שפה מאוד ספרותית גבוהה א ואין לי הידע הנדרש בשביל להבהיר א כל משל כאילו באמת מה שאנחנו נלמד זאת יחסית התרשמות שטחית ולא מעמיקה כפי שהיה ראוי לפסקה כזאת אבל בכל זאת ללמוד אנחנו רוצות ללמוד ולהבין כמה שאנחנו יכולות א בעצם הפסקה מאוד מדברת על ה דיות של התפילה שלכאורה זה מנוגד לחווייה שלנו החווייה של בן אנוש כהי עיניים לא רואה עולמות עליונים שהוא אנחנו רואים את הפעילות שלנו כרק אנחנו מדברים אנחנו אפילו לא ב ההלכה אומרת שאדם שהוא מתפלל צריך כפילת המידה צריך לחשוב כאילו שהוא אומר בפני קודש הקודשים זה במחשבה אבל זה לא משהו שמתרחש נגד עינינו אז דווקא ה מצד החווייה מאוד פשוטה התפילה מחד היא מאוד לא הדדית זה צד אחד של המקבע הצד השני של המטבע זה שאנחנו כשאנחנו באמת מצליחים במידה מסויימת להתפלל בכוונה אנחנו כן מרגישים תהודה אנחנו לא א זה לא כמו להסתכל לאדם בעיניים כן אנחנו מתפללים על השם אבל אנחנו כן מרגישים תהודה בתפילה סימן לדבר שהגמרא אומרת שהתקבלה תפילה תקשיב לי בם תכין אוזניך תכיני בם תקשיבו אזניך סליחה ש שהתפילה שגורה א התפילה השגורה הזאת שכאילו אנחנו צריכים להגיד מילה והיא מהדהדת הרבה פעמים בחוויית המתפלל יש מפגש זאת אומרת שהחוויה החיצונית של התפילה עשוייה להיות של חוסר מפגש כן של מונולוג החווייה הפנימית יותר היא של מפגש וזה פלאי כ לכן העיסוק הוא בעולמות ונשמות ו מציאויות עליונות שהם ממוג גות מושגות כאילו בתיירים או בתיאורים שונים אנחנו למדנו שאי אפשר באמת לכוון בתפילה אם אנחנו לא מאמין שהנשמה היא תמיד מתפללת ולכן בעצם תפילה זאת לא פעולה חיצונית לאישיות אלא זה חשיפה של פעולה פנימית של האישיות שנמצאת הנשמה היא בתוך האישיות היא בגובה שלה אבל זאת אומרת זה מילול נתינת מילים ל לקנייהה ולרצון לביטוי של הנשמה אלו היו הפסקות שלמדנו א ה הפסקה הזאת עוסקת בעצם בדיאלוג ש בהשראה בדיאלוג שנוצר בתפילה בהשראה כאילו מאיפה בעצם אנחנו מתרשמים הנשמה שלנו מתרשמת כדי שהיא תוכל לומר את מילות התפילה זה יש איזה הנחה פה שכל אחד שהולך בעולמו של השם יתברך הוא מתרשם הוא נפעל זה מאוד מאוד פשוט להגיד שאנחנו וכים פה בפארק יש רושם הוא מקבל רושם מקבל רשמים כן כן זאת אומרת כן מתפעל במובן הכי פשוט ש אנחנו הרושם שלנו פה במקלט הוא שזה מקום סגור שזה מקום נמוך שיש בו אור כן כל מיני יש לנו רשמים שאנחנו יוצאים או יש הרבה ספרי קודש זה רושם ארון קודש כ זה יוצר או שאנחנו יושבים ככה ולא יושבים אחרת א שאנחנו וכים בגינה אז אנחנו שאנחנו רואים טבע אז יש רושם כן אז יש התרשמות וה בעצם האלוקים השם יתברך הוא נוכח בעולם אבל ה הנשמה מתרשמת כאילו מקבלת את הרושם שלזה ובעצם בתפילה היא פועלת מתוך הרושם הזה נגיד בצורה אחרת עכשיו אם חס וחלילה יודיעו לנו על איזשהו אסון או איזשהו מתח איזשהו קושי אז יצא לינו כזה רושם שאנחנו נתפלל אל השם ונצעק ונבכה לו אין האור האלוקי שיתקה או שהתערבב אז אז הוא אז הרשמים האלה יפעלו עלינו וזה חלק מהדדי אבל זאת הדדיות שהיא כאילו כאילו נמצאת בלי שנהל אותה אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מכך שהיא נוכחת כל הזמן ביזה איזשהו מסע ומתן באיזשהו דיאלוג סמוי סמוי גלוי שוב נגיד באופן גלוי יש את הבדיחה הזאת שאדם נוהג ברכב רוצה חניה אומר הקדוש ברוך הוא תעזור לי יש חניה אומר לו הסתדרתי זא אומרת התודעה עמוקה עמוקה עמוקה לפנות אל השם היא לפעמים אפילו לא מושכלת כמו מה שעשו בראיון של ניצולם אישה שו רה מהשבי מכפר זה אישה מבוגרת לא זוכרת את שמה אמרה את שם השם שגור לא אמרה את זה ככה אבל זה שגור בפינו הוא כן התודעה יש איזה תודעה מאוד מאוד עמוקה שיש אלוקים לא יודע בוא לא נתעסק עם זה מה הוא בדיוק רוצה זה קצת מסובך אבל אבל יש כן אז יש איזה רושם שיש אלוקים הרושם הזה פועל מתי הוא פועל באופן חז חזק יכול להיות בהכרת תודה מאוד גדולה במצבי דחק הוא פועל מאוד חזק כ מצבי קצה לא דווקא דחק זו יכול להיות בהכרת תודעה מאוד גדולה יכול להיות באסון מאוד גדול כאילו משהו א מסתכל לשם אבל השם הזה נמצא אז התפילה היא מעמיקה בנו את ההרגשה העליונה הקדושה כל אומר כשאנחנו מתפללים אז ההרגשה העליונה הקדושה מתעמקת בנו כאנחנו אומרים ברוך אתה השם אז ההרגשה הזאת שיש השם שאנחנו פונים אליו מתעמקת בנו א ו שהיא תמצית התמצית של ספיגת אור חי העולמים שבנשים כל אומרת אנחנו פונים אל השם כמו שאנחנו מכירים אותו מבפנים כן כל אדם מאמין כשהוא מחפש אלוקים הוא שואל את עצמו אני מאמין אני לא מאמין אז הוא לומד המון המון המון הוא שואל המון המון המון כל אחד בדרכו אבל בסוף הוא נהייה מודע הוא מתוודע לאיזה נקודה מאוד עמוקה [מוזיקה] פנימית שהיא בהירה לו באיזשהו אופן שהשם נמצא בקרבו הנקודה הזאת היא ציץ ספיגת אור חי עולמים כאילו זה כמו אם ניקח את זה כאילו כמו בור כזה של כל מה ש אורחי עולמים הנראה מחוויה אראה מי יופי אראה מי הוא כאילו נכנס לשם וזה התמצית שלו שממנו הוא פועל עכשיו התמצית הזאתי משתנה היא מגוונת היא מתעמקת היא גם הרבה פעמים מתבררת בכלים שכליים אבל כאן הוא מסביר לנו עכשיו התפילה מעמיקה את זה כי ברגע שאני לא צריכה להגיד ברוך אתה השם אז התמצית הזאת נמצאת שמה ללא שימוש והיא לפעמים מתקהה ומסתתרת ומתעלמת אבל כשאני אומרת שם השם הרבה ברוכת השם אז אז זה מעמיק אצלי או או בצורה אחרת שהאמהות שלנו שלא ידעו להתפלל מה שסיפרת על סבתא אבל שם השם שגור בפיה כן תצא לשלום תבוא לשלום ביידיש זה העליון כאילו כל שפה יהודית או בכלל ערבית או ערבית מדוברת או ערבית יהודית כן א או עברית כ כל אחד אפילו אני רוצה להביא את הדוגמה הזאת כי לא דוגמה של השכלה דווקא אלה דוגמה עמוקה של ספיגת אורכי עולמים זאת אומרת אז השפה ה היא מוצאת את המילים כן אם זה רחמן או ביידיש תת זיסה כן אבא מתוק או או השם יתברך או העליון או הקדוש ברוך הוא כן זה זה שפות או כן שפות בשביל לבטא את הספיגה הזאת כאשר ישנה תפילה אז זה מתעמק בנו כאשר אין תפילה לא כתוב פה אבל אנחנו יכולים להבין את זה אז זה לא מתעמק זה נמצא אבל זה לא מתעמק הספיגה הזאת אז זה בעצם מדבר על המקום שמתוך הנשמה בעצם זה עובר אל עולם הרגש התפילה מעבירה את זה בעצם אל האישיות אל הרגש לא כתוב פה רגש לא כתוב גש הרגשה מספי כן הרגשה זה כמו מפגש לא חייב להיות רגש מצוין ברגע שאת אומרת רגש אז בדלת אבל הרגשה זה כן זה חווייה זה זה איזשהיא בהירות שהיא הבייתית כן היא לא לוגית כי אז הוא היה אומר ההשכלה לא בגלל שהיא מנוגדת ללוגיקה ו לא עוסקת בזה כן שלת את זה לאיזה בור עם א בנות מים או שסתם תי את זהן שבאמת אם הוא לא זז אז ה מתפש כן המים ים אחורים נכון וכשיש תנועה כל הזמן כן אז משהו שם נשאר צלול ו נכון נכון תפילה היא מילול תמידי היא דיאלוג היא חיה עכשיו היא לא היא אני ניקח עוד דבר לפעמים אנחנו אנחנו מרגישים שהתפילה של נו מתה או היא לא חיה וזה קשור לפעמים לזה שיש לנו איזה חומות מהאפשרות לספוג את אורכי עולמים הבור הזה נסגר הבור הזה נהדר אני מנסה לשחזר את מה שהצליח לי לפני חמישה ימים יומיים לא משנה עכשיו התפילה לא משתחזרת היא מתהווה ולכן אותו אור ספיגה אותה ספיגה של אורך עולמים שקיבלת ה היא זו שכ למלל ועל ידי זה שאת מיללת אז היא תתעמק בתוכך ועל ידי זה שהיא תתעמק בתוכך היא תהיה קשובה זה כל הזמן תנועה יש שם כל הזמן תנועה ופסקה זאת הוא מדבר על התנועה הזאת ועכשיו הוא לא אומר השם כ זה גילויים של גילויים של גילויים כן גם כשאנחנו אומרים אנחנו עומדים מול השם אנחנו קוראים לו ברוך אתה השם אלוקינו ואלוקי אבותינו אנחנו אומרים קוראים לו לא בשם היה ובב יהיה ואחר כך אבל אנחנו אומרים את זה רק בשם אדנות כן וגם כר כך אנחנו אומרים אלוקינו כבר סמצ אותו אלוקי אבותינו זאת אומרת זה זה ההופעות שבהם אנחנו דרכם אנחנו יכולים להתחבר הספיגה הזאת היא מרחב לא ממולל מתוכו אנחנו יוצאים למלל את התפילה א אז היא גם התפילה היא גם מעמיקה את ההרגשה העליו אותה הרגשה עליונה סוגריים כן מ מה זאה ההרגשה העליונה הקדושה היא תמצית של ספיגת אורחי העולמים ש בנשמתנו ז אומרת שזה כבר הגדרה מאוד מאוד יפה כאילו שאנחנו מרגישים בתפילה הרגשה עליונה הרגשת קות הרגשת קרבה הרגשת בהירות התרוממות אז מה היא הא מה שספגנו מאורחי עולמים הלנו כלים להכיל וזה מה שאנחנו בעצם מוציאים כן אומרים את זה והיא זורעת בנו זאת אומרת מעמק ועכשיו זורעת היא זורעת בנו אורות קדושים מצמיחים פרי ישועה שזה מאיתנו החוצה כן בדיאלוג כאילו אנחנו מעמיקים את השיח את הדיאלוג אבל מצמיחה זאת אומרת שמשתמשים בזה להביא עוד משהו אתה מצמיח משהו הוא יוצא מהדבר הזה זה כמו שהתפילה פועלת בעולם מה שדיברנו בפסקה הקודמת שהיא פועלת בעולמות שהיא יוצרת אז עכשיו גם עכשיו גם עברנו החוצה והי זורת בנו אורות קדושים מצמיחים פרי ישועה זאת אומרת אותם אורות קדושים הם פוטנציאלים שמתוכם אפשר להצמיח אור ישועה שנגיד אני לא יודעת אם זאת הכוונה אני לא יודעת לדייק את זה אבל אני יכולה לחשוב על זה שכאשר אדם מתפלל הוא מצליח לומר משהו בכוונה ולגלות את השם אז זה מצפי בו או גבורה או אפילו פעילות א או ידיעת השם הכרת השם קרבת תחושת קרבת השם שזאת צמחה יחסית מאוד פשוטה היא לא גשמית אבל היא מאוד נוכחת אנחנו אחרי תפילה בעזרת השם כשזה יש זכות אנחנו ממקום אחר וגם זה לפעמים מצמיח אפילו פעילות כאיל א אמורים להיות פועלים עם כל כאילו ש מתבהר לנו איזה עניין אז אנחנו א אנחנו גם יכולים יכו יכול להיות לזה פרי מצמיח ישועה איזהשהו ד אבל לפני שאנחנו נדון במה זה מצמיח אז יש כאן עוד תנועה התנועה הראשונה הדדית היייתה בתוכנו מצמיח זה כבר יוצא החוצה כלומר יולד ואז בעצם יש איזה עמדה של שותפות כן לא פסיביות גם תפילה היא לא פסיבית אבל היא בהתאמה להערה האלוקית שמגיעה אליה עצמך היא כבר עוד יותר אקטיבית כן בסדר אמ ולא לנו האישים הבודדים מתור פרטיותנו לבד זאת אומרת אנחנו יכולים לראות את זה באופן אישי זה קל לנו לראות את זה יחסית אבל זה לא רק שם אלא כל מה שהתפילה עושה היא עושה בעדינו ועמנו בייחוס לכל היש כולו לכל החיים והמציאות זאת אומרת כאשר אנחנו וכאן הוא עובר הוא עובר נושא כאילו הוא לא עו לא לא לא מד שזה עובר נושה אבל הוא כאילו משתמש במשהו נראה לי לימד לעוד שלב שכאשר אנחנו בצ בעצם מצמחים פרי ישועה זה המשפט האחרון שלו אז אנחנו ניים חלק מהכל אנחנו לא עומדים באיזשהי עמדת בידול הקדוש ברוך הוא אנחנו אנחנו הוא שהעולם ימות לא דווקא התפילה וההתקשרות של ספיגת תמצית אורחי עולמים כלומר כל הגילוי של השם גורמים לנו כאילו למצוא את המקום הנכון שלנו להצמיח אור חדש למצוא מקום נכון שלנו לכן בעולם בדיוק להיות כן להיות שותפים אז אז היא עושה בעדינו בעד בעדינו וימינו בחוסנו לכל האש כולו אנחנו חלק אנחנו חלק אנחנו פועלים כל האור של העולמים שזה צורות ההתגלויות האלוקיות כמו שהם נמצאות בתוך מציאות נוגע בנו ואנחנו בפעולה שלנו בתפילה שלנו נוגעים בו שזה בתפילת המידה זה מאוד קל יחסית לראות את זה כי אנחנו אומרים במיוחד עכשיו אנחנו אומרים תקע בשופר גדול לחרותנו סנס לקבץ גלויותינו כמה עולים יש עכשיו כן אז התמצית מה שספגנו מהחדשות מהאווירה מהרוח מהדיבור כן מעורר אותנו ואנחנו כשאנחנו מבטאים את המילים שזל תיקנו אנחנו מעלים את זה ואז המיקום שלנו בעולם כפועלים הוא מתחבר לנו כחלק מעם ישראל כחלק או אפילו נגיד הרבה הרבה זה עצם הפנייה הרגשת את זה מאוד חזק אלוקינו ואלוקי אבותינו אלוקי אברהם אלוקי יצחק אלוקי יעקב אברהם חסד יצחק גדים יעקב רחמים כאילו איפה אני עומדת מולך השם יתברך מול האבות שלנו מול כל הדורות שזה עכשיו מתנקז אצלנו מול התפילה אז אז ה ההתייחסות שלנו הייחוס שלנו ליש לסובב אותנו להיסטוריה להווה לעתיד מקבלים מקום דרך התפילה וגם זורעים זרעים כאילו כי כמו מושכים את הגילוי לפה כי נתנו לו כלי כי ביטנו אותו אז מצד השם יתברך שאמנם הוא כל יכול אבל הוא רוצה בתפילה הוא כאילו בפילוסופיה שלנו הוא לא צריך אותנו אבל הוא רוצה בנו כי הוא רוצה שהעולם יגלה אותו אז דרך זה שאנחנו מתפללים בעצם אנחנו גם נותנים לעצמנו ייחוס כל הש גם נותנים לשמו שמתגלה דרכנו איפה זה כורש בסדר פחות או יותר זה פילסו לכל החיים והמציאות לכל הרכם העבר העתיד וההווה שזה שוב בתפילת המידה אפשר לראות את זה מאוד גם בפסוקי דזמרה והכל אבל תפילת המידה שזה תפילות מסוימות כאילו של בקשות של מכוננות אז אפשר לראות את את את ה עבר שאיתו אנחנו מגיעים את עובה שממנו אנחנו קוראים את העתיד שאליו אנחנו יחסים וברגע שהזכרנו את העתיד דוניה ובה לא רק בגלל שמבחינת הזמן זה מה שקורה א בגלל שאנחנו מקרבים אותו אלינו או כשאנחנו לא מזכירים אותו אנחנו מרחיקים אותו מאיתנו אנחנו מנתקים אם אם אומה שלמה במשך דורות התפללה על ירושלים היא לא תוותר עליו וגם אנשים שהם לא לגמרי מבינים למה שמה הם יקפצו או גם חיילים שלא למדו יותר מדי כשהם יגיעו לכותל הם יבכו זאת אומרת זה זה העתיד הזה הוא עוה הוא מושך את האפשרות שהו יהיה אז אכן בנקודת הזמן של התפילה במובן מסוים מנקודת על זמן כי היא יונקת מעבר היא נמצאת בהוה והיא מושכת אלי תיד וזה באמת גם חלק לעתים מחוויית התפילה שכאילו הזמן עצר והזמן הצר לא בגלל שירדנו מהרכבת בל בגלל שאנחנו מנסים להוביל את הרכבת כאילו כן אנחנו הסתכלנו על זה על הקטע של העבר הובה עבר הטיל עובה סכל האמת משהו פרטי יותר כלו כי אמרנו מה איך איך התפילה יכולה כאילו את ה כאילו לשנות לנו כאילו את את העבר אז אולי זה כאילו בקט הזה של הרמה כן בדי נרים כאילו לגובה אז גם אתה מסתכל על העבר אח בטח בטח לגמרי נגיד אני חשבתי לעצמי נגיד ככה הבת שלי היייתה אצלנו חודשיים והיו דברים נורא כיפים והיו דברים יותר מאתגרים כן כיום קוראים לזה ב nlp למסגר כן בסדר אז אני יכולה למסגר את זה עם המאתגר ואני יכולה למסגר את זה עם השמח איך אני מסגרת ז אומרת האובייקטיביות של מה שעבר כאילו היה אבל איך שאני אקרא לזה זה מאוד דרמטי וזה נכון למשהו שהיה לפני חודשיים אני יכולה להסתכל על ההורים שלי על הסבים והסבתות שלי על כל הדורות האחרים ולראות כל מיני דברים שהם ישנו לי לובה משהו שהיה בעבר אז בודאי שפרשנות קריאת שם היא הי הי דבר מאוד מאוד מאוד דינמי כמו שכאילו באופן אחר אומרים כל ההיסטוריונים הם ותים כי מאיפה אתה מסתכל על ההיסטוריה תפס את הזה אז יש המוני פרטים את מה אתה תראה כמובן מאלי ומה אתה תקרא לו כפרט כן אז אז ואחר כך אתה תספר את הסיפור הזה שא יספר את הסיפור הזה שספר את הסיפור הזה שבסוף הוא יהיה סוג של נרטיב כן ש כן פה לקחו את זה עד הקצה האחרון שהרטיב הוא כבר נהייה כל כך חלול שאיין תיעוד לשום דבר שזה וודאי גם לא נכון אז כלום לא קרה והכל סובייקטיבי כן ולא היה ולא היה ולא היה טבח ולא היה כלום כי הכל סובייקטיבי כי כל אז אנחנו אומרים טוב יש תמונה אבל על כל תמונה אתה תמיד יכול להגיד טוב מה צילמת הום הכל אפש כן כן זהו אז זה בינה מלאכותית וכל מיני כאלה כן אז זה פותח מרחבים עין קץ אבל בסוף אנחנו מוגב ים אנחנו עובדים בתוך המגבלות האלה אז אז זה הדבר הפעיל כל כך בזה שעבר הוא מתווה למרות שהוא היה אז ועמדת התפילה היא עמדה כזאת חוץ חוץ זמנית תוך זמנית כ חוץ זמנית שפועלת כן כן ומה נפלאות נפלאו ההופעות מה נגבו התנוצצות הולכות ומתגברות בכל תפילה אפילו כשהיא הראית פרטית ומבודד וקל וחומר כשהיא קבועה כללית וחברתית אז זה כאילו כמו זה מה שהניע אותי להגיד שזה כמו בנפ שחיים הוא יביא הוא יביא מהזוהר הקדוש איזה איזה דיבורים על גדלות התפילה ופעולת התפילה וכולי הוא הרב מתרגם לנו מתרגם לנו את פנימיות התורה מדבר אותה בשפה יחסית ספרותית אז אז זה סוג של דמיון מבחינתנו אנחנו רק יכולים לשוות בנפשנו מה קורה בתוכנו ולהגדיל את זה בסוג של מצלמה או בסוג של משהו לפי כמה דברים כי אנחנו מאמינים שכל דבר שנמצא פה יש לו הדים כמו ש האוזן שלנו יכולה לשמוע את זה אז בוודאי יותר מזה א כן טווח של השמיעה של אוזן האנושית הוא מאוד קטן יחסית לזה אז זה רק משל כן בשביל זה שמה שאנחנו עושים הוא מידד אנחנו גם יכולים להשתמש בהרבה משלים אחרים שאנחנו יודעים כמה סרטון מידד כמה דיבור דד אז אנחנו רואים את זה בגלוי אז בוודאי שבנסתר זה במכפלות אז אז אנחנו יכולים להאמין בזה זה לא נורא קשה לנו להאמין בזה למרות שזה מופשט כן א וזה מאוד מאוד חשוב לנו תוכנו להבין את זה מה נפלאו ההופעות מה נגבו את מציאות הולכות ומתגברות בכל תפילה אפילו כשהיא הראית פרטית ומבודד כ חומר שהיא קבועה כללית וחברתית זה מניין כנרא היא נובעת מהמעיין האלוקי העליון שכל המרום והקדוש כל הניס והנשגב בו כלולים וממנו נובעים שוב הזהירות הוא לא אומר השם המעיין האלוקי העליון זה בוודאי עושק פה בספירות לא נכנסת זה אני מספיק ידע בשביל לדייק את זה אבל השורש של ההופעה האלוקית מלמעלה למטה כן שבו הכל נמצא ממנו הכל יוצא ואלו הכל שב זה לא האלוקות כמו שהיא שהיא למעלה למעלה מכל גדר אלא כמו ש שהיא יורדת אל המציאות אולי זה באצילות מ מניחה אבל זאת אומרת איפה שהיא בעצם מנקודת ה התאבות של העולמות יורדת להשפיע לתוך העולם אז היא נובעת א התפילה בשורשה היא נובעת מהמעיין האלוקי העליון שכל המרום והקדוש כל הניס והנשגב בו כלולים וממנו נובעים כי איפה אנחנו רואים שהיא נובעת ממנה כאילו מה שיש לנו זה תסתכלו בהתחלת הפסקה תמצית של ספיגת אורכי עולמים שב נשמתינו בסדר זה מה שמגיע אלינו עכשיו אנחנו מדברים על המקור וזה מה שמגיע אלינו תמצית ספיגת חלומים שב נשמתינו ששוב נשמה גדולה תופסת יותר נשמה כאילו ואנחנו בתנועה וכל השונויות אבל זה הזה א היא נובעת מהמעיין האלוקי העליון שכל המרום הקדוש כל נסע ונשגב בו כלולים וממנו מביאים ואליו השבה כ שאנחנו מתפללים אז ישב אליו בדירות קורח בחיל וחוסן מלא קודש קודשים ומוסיפה הי ברכה במעיין החיים שזה הפלא כאילו עד עכשיו הסברנו שהיא מוסיפה ברכה פה למטה עכשיו הוא מביא את זה הוא לא אמר פה למטה רק אני הסברתי את זה אולי הסברתי נכון אולי הסברתי לא נכון כי זה זה פתוח רק בגלל שהוא אמר כתב א א אור מצמיחים פרי ישועה אז לכן בגלל שכתבו מצמיחים פרי ישועה אבל כלח מציאות היה נראה לי שזה למטה כן בסדר זה הה נראה הגיון אבל פה זה מאוד ברור ש ואליו השבה בדירות כוח בחיל וחוסן מלא קודש קודשים ומוסיפה הי ברכה במעיין החיים מפר נסת הי את עץ החיים כולו ומפאר את את ענפיו כ אנחנו פועלים אל קל כן שזה גם מאוד נפש החי מסביר את זה מאוד מאוד גם בחסידות מסבירים את זה מאוד גם נפש החי מסביר את זה מאוד ש שהגודל של מעשה אדם שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם בצלם אלוקים זאת אומרת שהוא יכול לפעול צלם זה דמיון מה דמיון בדבר מה שהוא יכול לפעול ולמות עליונים אז ה זה מופיע מתוך המעיין וזה חוזר אליו ומפר אותו כן או שוב בעיניים קהות אנחנו יכולים להסביר את זה ש כיום במלחמה הזאת אצל מי שלא אנטישמי גם אצל מי ש אנטישמי האמת זה התגובה השנייה שזה אז יש את המקום של בירור טוב ורע ובירור של עם של אלוקים שהוא נלחם נגד רע זה פעולה כן זה לא תפילה אבל זה פעולה שמוסיפה באורכי עולמים זאת אומרת אנחנו יכולים לראות שפעולות מוסיפות באורחים אז בוודאי שתפילה כשהיא מופשטת שהיא אז יותר קל לנו לנחש או להניח שזה פועל משהו שהוא גשמי קשה לנו לראות כמה הוא נמוך והוא פועל אבל משהו שהוא מופשט אז כן ציתי להסביר את זה לעצמי אבל דעתם זה הסביר נכון כאילו שמוסיפה היא ברכה במען החיים משרפת את יצ החיים כולו מפרת ענפיו כן חשבתי שזה כאילו א אבל זה נראה לי ס כן א שהיא זהזה עשיית כלי כאילו קדוש ברוך הוא כאילו אבל מחזיר את זה לפה נכון אבל באמת המשלים שלו הם כאלה כי הוא אומר מוסיפה הי ברכה במנחם ברכה התברות זה התפתחות נכון זה כאילו הוא רגע אחד הוא אומר שזה מגיע לשם והרגע הבא הוא אומר משרפת י את עץ החיים כולו ומפר את ענפיו עץ וענפים זה זה יורד למטה כן זה זה זה נכון את צודקת זה התגשמות זה זה התפרצות כן זאת אומרת יש תנועה של יציאה מהשורש מהמקור אלינו חזרה אל המקור והתפרצות מהמקור כן כן נכון נכון ככה זה נראה ב ב למ כן אבל מעניין כן כאילו כאילו העץ הפוף קצת עכשיו אבל לכאורה כשהוא אומר המעיין אז השורשים הם במעיין זה יורד למטה וזה חוזר לשורשים אבל זה מסתעף משם אבל זה כאלו זה עץ הפוך זה לא עץ ש מהאדמה אלא למעלה שזה כל מושג של השתלשלות העולמות מהעין אל היש כן מהבריאה של האור הבריאה הכי מפורטת בריאה הראשונה אז אז זה באמת בדרך כלל עץ הפוך כן גם הספירות הם כאלה א ו וברגע שאנחנו אומרים ברכה כבר אמרנו את זה כי הברכה זה לקחת עץ ולנטוע אותו באדמה ואז למשוך ממנו עץ חדש אז תמיד הברכה היא היא ירידה מטה ירידה והסתער כן [מוזיקה] א פלגיו אשר ישקו זה עץ אותו עץ החיים כן שזה גם מושג שיש לו המשמעויות בפנימיות התורה א שוב אנחנו לומדות את זה כאילו פשט פלגיו אשר ישקו מתחברים אלו באלו אז לכאורה הפלגים האלה ה שבה עכשיו התפילה שבה בדירות כוח מספה היא ברכה במעיין חיים משרפת היא את עץ החיים כולו מופרת את ענפיו עכשיו פלגיו של העץ נכון מה שמזין את העץ אה אבל אבל פלגו אשר ישקו את המיין לא משקים כן אבל זה באמת שאלה הפלגים של מי של המעיין של התפילה כן הפלגה כן יש כאן עץ חיים כן מוסיפה ברכה ב מעיין החיים משרפת היא את עץ החיים כן מעיין החיים לכאורה זה השורש עץ החיים זה כאילו הגילוי של זה מס ו מפארת את ענפיו פלגו אשר השקו זאת אומרת זה כנראה פה למטה הפרגים של ה של המים שמשקים אותו מתחברים אלו לאלו לשדים רבים ושונים שכל אחד מלא זיב ונערה ממלא ממלא נחלי דנים המספיקים אושר ותענוג אצילות עולמים מתאגדים יחד והיו למקור ברכה לנהרי אהבת עולם והבה רבא וברכה ושלום לכל היקום זה נראה לי שהתיאור הזה עוסק בלמטה ובתפילה שהיא פה הפלגים של עץ החימה שמשקה אותם נגיד כאילו אם נגיד זה מצוה פשוטה ולא כל כך פיוטית ועשירה שאיין לנו את הידע בשביל לנתח את כל ה עדיין אנחנו יכולים להתרשם מהכתיבה הזאת אז מגים שמה ש מזין את ה את ה את עץ החיים את הפירות של עץ החיים זה הפלגים המים הזורמים האלה שהם כבר נמצאים פה ואני חושבת שזה צורות של תפילה צורות של בקשות צורות של הוא לא כותב את זה אבל זה נראה לי שזה זה הכוונה כמו שהוא המשיל את את התפילה ל נחל שהוא זורם וכולי אלה ש הפרגים שמשקיעים את אותו אותם פעירות שיוצאים מהעץ הזה שהוא יורד אלינו מהמעיין שפנינו אליו למטה אז מה ששב ומזיין אותו שב ומפאר אותו שב ו זה ההתרחשות של ה קריאות בשם השם פנייה לשם השם כל זה אבל זה קצת קשה להבין כן זה קצת קשה להבין מה מה בדיוק אבל תפילות אהבה רבה ואהבת עולם כן זה שני נוסחים נוסח אשכנז נוסח ספרד אצל אשכנזים זה אהבת עולם ואהבה רבה אהבת עולם אהבתנו השם אלוקינו חמלה גדולה ויתר חמת לינו אהבתנו כן אז אז זה נראה לי ש כל האינטראקציה התנועה של המפגש בין עולמות של התפילה מילות התפילה דברי התפילה רוממות התפילה לביין מה שזה משפיע מלמעלה זה משקה את כל העולם כן ב בנחל הדנים וברכה ושלום לכל היקום ואם אנחנו ניכנס קצת יותר פנימה עץ החיים הרי מאיפה אנחנו מכירים את עץ החיים עץ החיים זה העץ שהיה אסור לאכול מפריו גם עץ הדעת אבל אם הוא אחרי שהוא אכל את עץ הדעת אז כבר אי אפשר אבל אם היה אוכל מעץ החיים קודם אז היה אפשר לגעת בעץ הדעת עץ החיים זה כמו ה אפשר להגיד שכמו היכולת להחיות חי עולמים בתוך מציאות נבראת מוגבלת ובתפילה אנחנו פוגשים את הנקודה הזאת את הנקודה הזאת ואת הסתעפויות שלה כאילו יכול להיות שאנחנו לא נפגוש כמו את המקור של זה אבל כמו נפגוש עלה של זה או ענף של זה זאת אומרת צורה שזה בא נוגע בנו נגיד שנגיד תמונה כזאת שאדם מבוגר מחייך ליד תינוק שהוא רואה תינוק רוצה להחזיק אותו אז אני צריכה לשם סליחה אז יש משהו ש הנצחיות כן כן אז רק אני אסיים את המשפט הזה הנצחיות נתפסת ברגע שהוא כאילו מאוד מגושם ומאוד פלאי כן או אפילו ללדת זה להחזיק בחי החיים עכשיו בסוף כל אחד מאיתנו ימות כן אבל נקודת הלידה או ההריון או זה נקודת השקה עם חי החיים עם עץ החיים בסדר אז אנחנו יכולים לראות איך המושג הזה איך יים הוא הוא חי בסדר א נמשיך בעזרת השם זה שופות כן נכון הקו המאוד מאוד מנחה את כל הפסקה הזאת זה הדדיות ושותפות בין האדם לכל עולמות בתפילה שזה פלא גדול שוב מול החוויה האנושית הרדודה שהיא חובה חוסר שוטפות או עשוייה לחבות חוסר ש כן זהו זה חסד גדול כשזה משהו שמה מתראה ו ככל שהתודעה שלנו יותר מפותחת אז הח חסד הזה יכול להתרחש זה נכון שהוא גם יכול להתרחש בלי תודעה מפותחת פשוט ככה אבל כשהתודעה יותר מפותחת אז ה התרחשות שלו היא הרבה יותר יכולה להיות רחבה טוב נסיים פה