התפוררות הדור | אל ה' ואל טובו - שיעור 2 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] אנחנו אה חוזרים אחרי שפרסנו את המפה להבנה לסוגיה של המשבר של הדור הזה. יש מקום גדול להתבונן. מה קורה לנו? היינו בגלות ארוכה ו החזקנו מעמד באופן מרשי מפליק כל לב. התפזרנו לבין האומות ולבואות כל ההתפזרות היו מעט מאוד משומדים, מעט מאוד נופלים בדרך ובאופן כללי היה יכולת מצחית מופלאה נצח ישראל שלא ישקר ולא ינחם להחזיק מעמד גם במצבי גלות ובמידה מרובה זה היה הנס הכי גדול בהיסטוריה. יש ניסים חיצוניים. נס בים שהופך ליבשה, נס במים שהופכים לדם, נס בהרבה שבא בכמויות. אבל בסוף זה נסים בדוימם, בחי. אולי כדאי א להציע להם לעבור דירה. אה אז זה ניסים מופלאים אבל הנס הכי גדול באנושות זה נצח ישראל שלא ישקר ולא ינחם ו מתי הנס הזה בולט יותר מתי הוא מתחד הוא מתחד בזמן זמנים שבדרך הטבע הנצח היה צריך לא לפעול אלא אם כן הוא בא ממקור אחר לגמרי. כלומר האם מצאנו עוד אומה שגלתה מארצה התפזרה באומות אחרות והחזיקה מעמד מאות שנים שלא לומר אלפי? אין דבר כזה. יותר מזה, במידה מרובה אפשר להגיד, לא יכול להיות דבר כזה. נכון שחוקי ההיסטוריה הם לא כמו חוקי המתמטיקה, אפילו לא כמו חוקי הפיזיקה. זה לא מדעי הטבע שהם יותר מדויקים יחסית. פיזיקה, כימיה חצב זה אפילו ביולוגיה. היסטוריה זה מדע אדם זה משהו הרבה יותר מאופל. זה לא אומר שאין בה חוקים, זה לא אומר שאין דברים שהם שוברים את כל הסבירות. למה אומות לא מחזיקות מעמד כשהם יוצאות ממקומם? כי אין להם מרכז שמחבר אותם. ובסוף כל אחד דואג לעצמו ומסתדר בסביבה על פי מה שנוח לו. והתודעה הולכת ונעלמת שפעם היינו עם אחד במקום אחר. כי הצרכים של היום יום חזקים יותר ושותו ויש רק אומה אחת בעולם שהייתה בגלות לא גלות קצרה גלות של הרבה מאות שנים והיא עדיין אומה לא אומה במובנה השלם שזה הנס של התחייה שהוא נס עוד יותר גדול שאחרי הגלות הזאת לא רק הסקנו מעמד אלא התעוררנו לחיים שזה הנס הגדול של ה ביר תשח שחזרנו ופיזור וגלות להיות אומה עם מרכז חיים נכון יש מה לתקן עדיין אנחנו לא מדברים עכשיו על הגילוי של כל הדרגות העליונות של האישיות כמו שילד קטן לא מתגלות פה כל הדרגות העליונות שלישיות אבל יש פה ילד יש פה דמות אחת אז נולדמות מחדש זה נס עוד יותר פילי אבל גם זה שהחזקנו מעמד כל הגלות זה אפלה ופלה והנס הזה של החזקת מעמד כל הגלות הוא המקום של המבחן שאכן נצח ישראל לא ישקר ולא ימחם כאילו אדם הוא שבזמן שכל אומה אחרת הייתה נשתפת לגמרי במקסימום משאירה קצת פולקלור של איזה זכרונות ישנים טעם של פעם נוסטלגיות אבל לא עוצמות של חיים אוביים ועתידיים ישראל שומרים על עמדה כל הזמן. כל הזמן הם יוצרים בתורה, הם לומדים תורה, הם עוסקים ובא יהודי מתמל ויהודים מ צרפת הם לא מדברים אותה שפה אפילו צבא של דומה אבל מיד א הם עוסכים בשאלה מה הגדר של אש ומה הגדר של בו שפה אחת דברים אחדים ומי שהפסיק לשאול מה גדר אש וגדר בור הפסיק לראות בבא קמה כדוגמה כמובן לכל התורה את ה לשד חיים שמאחד את כל מפזרי הגלות הוא נאבד מהר ושב בכל הגלות גם אם אדם לא ידע בבא קמה לבדו אבל הוא ידע אני קשור לרב שלי שיודע בבא קמה וזה אני יהודי אני הולך אחריו. יכול להיות שיש לי חולשות, יותר חולשות, פחות חולשות, אבל אני הולך אחריו. וכל העצמיות שלי וכל הזהות שלי, זה מה שהרב שלי יגיד. והרב שלי אומר שודי מגלות אחרת, שאני בכלל לא מבין את השפה שלו ולא מכיר אותו, זה עצמי הוא בשרי. ואם הוא נפל בשבוי אצלי אז אני מזיל כל ממון שבעולם לפדיון שבועים מה שנהגו בכל הדורות ובלבד שזה לא יותר כדייהם וכל התנאים שלא נעסוק בהם עכשיו בכלל אולי רק נגיד משהו בסוגריים עוסקים עכשיו הרבה בגיבורים ו אני רוצה איזה זמן לחזור אולי להזכיר מי הגיבור שלי. יש לי גם גיבור. יש לי שניים אבל אחד יותר בולט. הגיבור הגדול שלי זה בוגר ישיבתנו אל קנה ויזל השם יקום דמו שנפל בעזה. ולמה הוא הגיבור שלי? כי כשהוא נכנס לעזה היה צריך לכתוב מכתב אז הוא דבר ראשון כתב אם אני נופל בשבי אל תשחררו אף מחבל שום דבר תשאירו אותי לסבול כוח חיים אל תשחררו אף לחבל זה מסוכן זה יפגע במישהו אחר אל תעשו עסקות עכשיו היה עוד אלוף משנה חממי שהאבא שלו התנצל בלוויה שלו. גם הם החזירו את גופתו. אבא שלו התנצל בלוויה שלו שאתה אמרת שאתה לא רוצה שיעשו עסקות בשבילך. בוודאי לא על גופה. אתה חזרת בעסקה אז הוא התנצל. שזה לא אתה לא בנו כי זה לא היה רק אתה. אם זה היה שלה רק עליך הם אומרים לא כי זה אתה הייתה הצבא שלך. אבל זה היה עסקה יותר כוללת. זה לא התהלם. אז הוא התנצל בהלוויה. זה הגיבורים שלי. עכשיו ראיתי עם הרב חיים נבון הערה מאוד מאוד מאוד יקרה בעיניים. מאוד מאוד מאוד יקרה. היא העתיד שלנו שחלק מהסברות למה לעשות עסקאות כאלה מסוכנות עד בלי דין שהרי כל מה שקרה זה תולדת עסקת שליט לא מאשים כמובן את אה מי שנפל בשבי ה שעשו עסקה בשבילו הוא לא מה מה הוא לא צד בעסק אנחנו רואים שזה מה שעסקה אבילה ו חלק מהסברות של אלה שיותר הקלו בזה שיש איזה חוזה בלתי כתוב ושהוא נאמר עכשיו הרבה שמדינת ישראל תעשה הכל להחזיר כל אחד כולל לסכן המון חיילים חיים בשביל גופה והרב חיים נבון כתב עכשיו אחרי שחוזרים אפשר לעשות את החשבון ויותר ויותר קולות יש לעשות עכשיו את החשבון לכן אני גם מפסיק באמצע ועושה סוגריים לעשות את החשבון והחשבון הוא ש הרעיון שאנחנו נעשה הכל בשביל החיילים ואם לא אז המורל שלהם בסכנה שהם לא ילחמו עם כל הלנשמה ברוך השם הולך ומתפוגש ק אני לא בטוח עד הוא היה פעם אבל יש גדולי רבותינו שסברו שהוא היה גדולי ישראל סברו שהוא היה וגם אם הוא היה אני לא יודע לא יודע מה הייתה הבדיקה אני יודע שהמון אזרחים אומרים את הרעיון הזה ואני בכלל לא בטוח שהחיילים יוצאים על דעת זרב חיים לבון אומר שהוא הלך בשעה מאוד חבר'ה הוא אף אחד לא אומר את זה החיילים אומרים לא לא לא לא אנחנו יוצאים על דעת מה שיהיה אל תעשו עלינו נזכאות מובקעות זה לא נכון ולא צודק להגיד שבשבילנו אתם צריכים לשלם מחירים בלתי סבירים אל תעשו את זה עכשיו אני לא הלכתי לבדוק אבל האינטואיציה שלי הייתה שמה בדיוק ואני מאוד מעודה לרב חיים לבון שהלח לבדוק את זה מביא לנו תוצאות לא מוסמחות זה לא סטטיסטיקה או לא בדקתי מאוד חבר'ה והם אמרו לי מה פתאום אנחנו נלחמים עם כל הכוח ואל תעמיסו עלינו כל מיני תנאים שרק אם אז יהיה לנו מורל מספיק דור הגבורה מלא עוצמות מלא אמונה מלא מסירות והוא לא אומר יש לי תנאים אם מדינת ישראל תעשה הכל לצערנו גם במובן הרע של המילה אז אנחנו רוחניים ואם לא אז אין לי מורל אין לי מצב רוח אני ברוגז אני זה לא אני הולך עם כל הלב וכל מה שמה בלי תעים בגלל גודל אהבתי את האומה הזאת בגלל גל אהבתי את אלוקי תורתה במודע לא במודע אני הולך עם כל הלב וכל הנשמה סגור סוגרת אז נחזור. אז הפלא של הגלות שעם ישראל מחזיק הוא שובר כל תבנית היסטורית סבירה. והפלא הזה החזיק 1500 שנה, 1600 שנה, 1700 שנה. לא יזה לספור מספיק 700 שנה הולך 600 שנה ודווקא כשמתחילים להגיע לקראת הגאולה הוא מתפורר ומתרסק והסוגיה הזאת היא לא סוגיה תיאורטית על מה קרה לפני 200 שנה כי הכל מפעפע ומבעבע בתוך הנפשות בתוך התרבות שלנו בתוך השיח שלנו בתוך האישיות של כל אחד ואחד היום ברגע הזה בשעות האלה כל הזמן זה 200 שנה כל הזמן מבעבע זה הורה הרותחת של הזהות של הדורות הללו מי אנחנו אנחנו אלה שנמצאים בגדרה ומתבשלים בתנועה הזאת שדווקא לפני הגאולה פתאום דברים שהחזיקו מעמד בתנאים בלתי אפשריים 1600 שנה פתאום מתפרקים לנו אנחנו מנסים להחזיק חלקים לא כולנו צריכים להחזיק המון התבוללות המון התחדנות וזה לא רק מחוץ זה כאן בתוך בית המדרש בתוך כל בתי המדרשות בתוך היישות שלנו זה השאלה של הדום זה לא תיאורטי, זה לא היסטורי, זה לא שות היסטוריות משקל, אבל בדרך כלל מי שמתבונן נכון מבין שההיסטוריה זה לא רק סיפור העבר, אלא זה עומק סיפור ההוה, אלא שיש דברים שבהוה מעבר נשאר טרנספורמציה, איזה תרגום, איזה התגלגלות, איזה חלק מוגבל. כאן זה לא מוגבל. זה מה שמבעבע כל הזמן מתחת פני הרתיחה של השערה של הדורות האלה. לכן זאת הסוגיה של מה שעובר. הרב הרבה לעסוק בשאלה הזאת שהייתה מאוד מאוד מסירה מסעירה בזמנו כי אנחנו נמצאים בקו עלייה גם כשעוד לא היה המהפך ובשנתיים האחרונות כפי הנראה היה כבר המהפך שיש יותר התחזקות מאשר החלשות. אנחנו לא יודעים לכמה זמן הגל הזה יהיה כמו שהוא. יכול להיות שהוא יתגבר עוד יותר, יכול להיות שהוא יחלש. אבל אחרי 200 שנה, דיברנו על זה לפני סליחות, אחרי 200 שנה יש כבר הרבה מאוד שנים יש התחזקות של ההתקרבות וחלשות של ההתרחקות ומאז שמחת תורה נראה שהיה המהפך שזה גדול מזה. אנחנו יותר מתקרבים מאשר מתרחקים וגם בלי זה ההתרחקות נחלשה בעיקר בארץ ישראל מחוץ לארץ ההתבללות אוכלת בכל פלאצ אבל בארץ ישראל ה ההחלשות ההתרחקות נחלשה ולאט לאט עולם הקדושה והאמונה והדוק קות האלוקית והתורה הולך ונבנה יותר ויותר. לא שאין בעיות בדרך אבל הוא הולך ונבנה. ולכן לפעמים אנחנו עוסקים בבנייה ובהתפתחות ו שמים לב למבט הגדול של כל הביבוע של ההתפרקות דווקא בערב הגאולה ובתוך כדי צעדיה אבל הרב היה בתקופה שזה היה יותר בולט בוודאי מחוץ לארץ, גם בארץ, גם בתנועה הציונית. הרב לא כתב לנורדו שכמעט אין עיר בישראל בלי רחוב על שמו. סגן של הרצל המשנה למלך ו >> הרב לא היה כותב לו שלום ב במכתבים למה כי הוא היה חי עם גויה היה מתבולל אז בגלל התפקיד שלו או הרב כן כתב לו אבל לא כתב שלום אין שלום לרשעים נדמה לי שאחוזי ההתבוללות ירדו מאוד כי כשעברנו לארץ ישראל אם כי עכשיו הם מתחזקים הבעיה של המאבק היום בישראל אמרנו את זה הרבה פעמים אני רוצה לחזור על זה לא שאלת מדינת כל עזר אזרחיה בעיניי יצאתי הדברים לפני רבותיי וחיזכוני מדינת כל אזרחיה זה אומר שיש פה אזרחים כאלה אזרחים אחרים אזרחים ודים שמתחלקים בעצמם לכמה סוגים אבל אזרחים ודים יש פה אזרחים לא יהודים והמדינה צריכה לתת לכולם מענה שווה ואולי אפילו ניטרלי משלת היהדות וה לא יהדות ניטרלי מבדיל בין ישראל לעמים אבל האמת היא ש הדחיפה של השמאל בוודאי של השמאל הקיצוני זה למדינת כל מתבליה וי שעשה בזה את הצדים הכי נוראים לצערנו היה נשיא מדינת ישראל רוב ריבל שהוא לקח את מוסד הנשיאות ואולי יותר מכל דבר אחר עסק במתבולליה. כלומר הוא דיבר על היה לו נאום מכונה נאום ארבעת השבטים. שבטים אנחנו יודעים זה 12 שבטים שכולם הם חלק כולם בני יעקב שמיתתו שלמה והוא אמר נאום השבטים והוא קל בזה חילוני דתי חרדי ו ערבי והוא הקדיש המון משבים של בית הנשיא מרחוק לפחות נדמה לי הכי הרבה מכל מה שהוא עשה בשביל לקרב עד כדי אמרתי את זה בכינוס רבנים זה היה חידוש לרוב היושבים שמה אבל א הסכימו על ידי רבותיי שם הרב טאו ועוד רבנים ואחרי זה אמר לי הרב איגלנשטיין אומר שמעתי אותך אמרתי על מה מדבר לא כאילו לא איפה הוא הביא את זה? ואז נזכרתי שרובי ריבלין היה אצלנו כנשיא במוסדות אלי כנסו את כל המסדות לכבוד הנשיא שהגיע כלף איש יושבים בשורה הראשונה כל הרבנים מאחוריו ארון הקודש אף אחד לא שאל אותו שאלה שמכוונת לעניין הזה והוא מספר איזה יופי יש היום במדינה שהאהבה מתגברת על מרחקים ופערים והוא הזכיר יהודי בשם צחי לוי או משהו כזה שהתחתן עם גויה בשם לוסי אריש שניהם איזה כוכבים והיא אפילו כנראה עוד יותר ממנו והוא הביא בשורה. זה היה כמה שבועות אחרי מה שהם קוראים חתונה והוא שמח לבשר את זה ליושבי בית המדרש כשארון הקודש מאחוריו פתאום נזכרתי אמרתי כן כן זה מה שקורה לנו ואנחנו מתמודדים עם תודעת התבוללות עמוקה מאיפה אני יודע שיש לנו תודעת התבולות בת עמוקה כי יורדים מהארץ הם האוכלוסייה הכי מתבוללת בחוץ לארץ יותר מהרפורים מאיפה הם מביאים את זה במטוס הם קיבלו את זה שם יש הבדל טבעי בשאלה את היהודי או גוי פה זה בפשיטות אזה יהודי כאילו אין שאלה ודווקא בגלל זה לר גודל רוב פשיטותם האלה מהם מצוי. אתה אומר, אני רוצה להיות גיזני וזה הולך ונשמט. אז גם בארץ יש בעיות ברוך השם יש התחזקות עצומה. והבעבוע של הרתיחה והשרה עדיין היא פה סוערת מסביב יום השר. לכן הסוגיה הזאת היא כל כך עיקרית לדור, לשעות האלה, לנפשות שלנו, נפשות של כולם, כל האומה בארץ בחוץ לארץ. והרב מנתח בכמה וכמה כיוונים את השאלה מה קרה ואת הטענה שאנחנו הבאנו שבעצם זה רעל שהצטבר מכל הכאב על העונש במהלך הגלות שעכשיו יוצא לא מצאתי אם מישהו ימצא ישמח אותי עד למאוד יקבל נשיקה מבטיח בעזרת השם בלי נדר מבטיח פינת אבל נראה לי זו סורה נכונה אנחנו נעסוק במשהו אחר הרב כאן מסביר את א התפיסה של מערכת היחסים שמזדעזעת וגורמת להתפרקות אותם מערכת יחסים שבעבר היא עזרה לנו מאוד להחזיק מעמד בגלות. היא התאים לגלות ושם לא היה טלטלה ואיזה התנגשות פנימית ונוגע לתפיסה הזאת. נקרא להיראת העונש. הרב קורא לו פה עירת התא. אבל זה ה זה הכוונה. יראת העונש בגלות עבדה מצוין. למה? כי המציאות מסביב כל הזמן חיזקה את זה שהאומה וגם כמעט כל פרטיה נמצאים בעונש כבד. אז כשאתה מדבר על יראת העונש את מדבר על התרחשות שקוראת לנגד עיניך שעוברת עניך. יכול להיות שאתה עשיר, אבל אתה עדיין כפוף לגויים שברגע אחד יכולים לגרש אותך גם אם היית ברום המעלה. תור הז הזהב של ספרד ואחרי זה הגירוש. יהודים תמיד ידעו את זה שהם על תנאי שהם אזרחים סוג ד' עם כישרון הרבה מעבר לסוג א'. תמיד ידעו את הפער הזה. אז הם תמיד הצליחו ועלו במדרגות ועשו כסף והיו עשירים והיו מוצלחים וה שליטים נעזרו בהם והיו שרים אבל ידעו שצת עובר עליו רוח רעה היהודים הם הראשונים לסבול ולספוק וזה לכל הזמן הליכת מהמה וממילא בשעות כאלה יראת העונש היא טבעית והיא עובדת היא עובדת מצוין צריך לומר את האמת גם היום היראת העונש עובדת מצוין באותם מגזרים שהיא עובדת שהם נשארים דבוקים באור של דורות עבר ולא קשורים לאור שהולך ומתנצץ של הגאולה. אכן החרדים ואנו החרדים נושרים פחות מאיתנו, הרבה פחות מאיתנו ושומרים על הדרך וממשיכים אותה ומגבירים אותה יותר מאיתנו בכמה וכמה פרמטרים. אבל זה שמירה מקומית מגזרית. האומה לא החזיקה עם מירת העונש הלאה. פתאום משהו נאבד לה. והתרחקה עד כדי התבוללות, עד כדי התחלנות. ועכשיו אנחנו צריכים להבין מה קרה לה. וגם אחרי כל מה שאני מדבר על ההצלחות המדהימות, הנפלאות, היקרות שלנו החרדים במניעת נשירה יחסית אלינו. הרבה פעמים שאלים אותי אז למה אתה לא חרדי? ויש לי שתי תשובות בדבר, אולי 2 וחצי. אחת היא שני לא יכול לשקר ולהגיד משהו הפך מהאמת של התורה בשביל להצליח. האם הקדוש ברוך הוא מושיע את ישראל בפלאים עד בלי די ומחזיר אותנו לארץ ובונה את האומה ומצעיד אותנו בצעדי גאולה מופלאים? כן? לכן כל תורת הרב והיא מאירה את הדורות. אז אם אניר ואגיד שזה לא נכון ואז יהיה לי פחות נשירה, מותר לי לשקר, מה זה יעזור? אני גם לא יכול. אני גם לא רוצה שקר לא יועיל יכול להיות שמי שכ לא חשב ככה יש איזה מעלות אבל שקר לא יעיל לא יעבוד ב נגיד שלא היה המחלוקת את זה האם הנפשות שלנו יכולות עכשיו להיכנס חזרה ל עולם ה שמור המוגן ה מלא חומות מסביבו של העולם החרדי ולהיות שם בנחת לא אנחנו לא יכולים למה כי הקדוש ברוך הוא ברא לנו נשמות גאוליות אנחנו לא יכולים אנחנו לא נשמות שיכולות לחרק לכת לאב הסיבה הראשונה היא לא רק משהו בדעת בתפיסת העולם בראיית מעשה השם הגדול והנורא אלא גם תכונה של נשמות שהקדוש ברוך הוא מוליד בדורות האלה שכל משבריך וגליך להב אבל זה הנשמות שלי אני לא יכול להיות אחר ועוד חצי אני כן קצת נסע חרדי באיזה מובן שאני מתבונן על הסכנות בעין יותר פקוחה, יותר חדה וחושב מחשבות כל הזמן איך אה לא לשלם מחירים, לא צודקים, בעייתיים וגם מדבר על זה וחוטף על זה ו ב וכיף על זה שווה לחטוף נחצף מחברים טובים קרובים אבל הוא שים שמחה אז זה למה אני מרגיש ש ביום העברתי על זה שיעור ב צוות מציגים של מוסדות א בני עקיבא רשת מוסדות בני עקיבא לדוגמה האם כולם הסכים אותי לא יודע הם היו מאוד נחמדים היום וזה לא מאפיין את הדיבור של על זה בכל פורום ו אבל אני כן הרבה יותר חד על השאלה ועומד על המשמר והוא אומר גם דברים שלפעמים לא נעימים לאנשים לשמוע לפעמים גם אומרים לי שלא נעים להם לשמוע ואני אומר שאף על פי כן צריכים לשמוע לא רק אני כולם לא טענה כלפי רובן שיעור אבל רוב רובו של עם ישראל הוא מנשמות שלא יכולת לחיות רק מנחלת העבר הם צופות פני עתיד עכשיו באמת כולם צופים פני עתיד כל אחד בדרכו אבל המנגונים של ירת העונש נשארו וסיפרתי כבר אני חוזר על בחורה שהייתה חרדית, נשתה חילונית, התחזקה היום היא ציונות דתית וגם בעלה ככה וליויתי אותם ו ארכתי להם את החופה ושאלתי אותה כמה פעמים מוזכר בתקופה בחודש, כמה פעמים מזכירים גיהנום והיא צחקה עליי שאין שיעור בלי כמה פעמים זה משהו רחוק חוק לגמרי מאיפה מאיפה שאנחנו חיים והמהפך בירות האלה זה מה שהרב מסביר אז בואו נתחיל לראות המקום אולי הבולט ביותר זה במאמר ייסורים ומרכים קראנו את זה לאחרונה בשיעור הבוקר יש מקור גם א לקרוא את זה בתיקוף יראה וזריזו אותו ויש מקום גם ללוש את זה לשכוע בזה לדון בזה להרחיב את זה להיות בזה אז זה בעמוד קכו בספר אורות בדפוסים הישנים ו החלק שעכשיו אנחנו קוראים הוא מעדר היקר בעמוד יט או בסעיף יט. לרגלי המניעה הכללית של הלימוד הרוחני בעניינים האלוקיים הולך מושג האלוקות ונחשך מאין עבודה שכלית והרגשית מתואהרה. כללית הכוונה שרוב בתי המדרש, אוהבדי השם, שומרי תורה ומצוות, רוב הנאמנים לתורה נמנעים באופן כללי רוכבי מלימוד רוחני בעניינים האלוקיים. ודאי שצופ. וגם מאז שה הרב כתב את זה עד היום בוודאי בצינות הדתית יש שינוי דרמטי בנושא אבל עדיין יש פער ויש מניעה וגם במקומות שלומדים הרבה יש חלקים שיש מניעה תן לכם דוגמה. פעם הייתי בחתונה עם הרב הרב יצחק, כמעט אף אחד לא הכיר אותו ולא אותי. היינו מזרבות מזרבות אחרת ממה שהיה שמה במידה מרובה. ואז ה רב שערך את החופה העריך טובה ואני מחזיק לו טובה גדולה על זה שהוא העריך מבחינתי היה לי המון זמן לדבר עם הרב יצחק ופרסתי הרבה שאלות ואחת השאלות שפרסתי זה קושיה בדברי הרבי מ מעצמו על עצמו לא מאדמור הזקן על הרג האדמור הזקן כשהוא כותב על תשובה מאהבה אז הוא מצאר דמות שהאהבה שלה מחמת התשובה היא כל כך בוערת עד שהוא בוער להשם יתברך יותר מהצדיקים הגמורים ולכן כיוון שהוא בור יותר אז סדונות נפכים לו לזכויות ומקום שצדיקים גורים עומדים הוא עולה למעלה מזה איפה שהוא עומד הם לא יכולים לעמוד אבל למה בגלל שמחמת הכאב של העבירות שהם עברו שבא על ידי התשובה הם בוערים עוד יותר מהצדיקים הכי גדולים עכשיו זה לא עניין פשוט האם אתם מכירים הרבה בעלי תשובה שבוערים יותר מהצדיקים הגדולים של הדור שנולדו אצל צדיקים זה קל למצוא זה דבר פשוט היחידים שאני לא יודע מי הם מדובר שהם בוערים בגלל שהם פעם היו בעלי עבירה עוד יותר מהצדיקים הגדולים אז על זה נאמר מקום של בעלי תשובה והזדנות נפכים לזכויות כי הזדון נהפך לזכות של בערה יותר גדולה כלומר שכל המדרגה הזאת היא מאוד יוצא דופן, יש לה לוגיקה פנימית מובנת, אבל היא מופיעה באופן יוצא דופן ביותר. והרבי כותב קושיה. מה הקושיה? שכיוון שאלול מתחיל ואני לדוידי ודוידי, כולם יודעים את זה וזה תשובה מאהבה ממני. מי מי ראש חודש אלו כבר כולם תשובה מאהבה. אז למה צריך להגיד סליחות? אחרי כל הסדונות כבר נהפכו לזכויות על מה אומרים סליחות אז יוצא שהתשובה מאהבה זה נחלת כולם אז איך איך זה מסתדר והצרתי לפני הרב יצחק תירוץ והוא שהדורות השתנו והרב יצחק א שמח על התשובה ואומר שוודאי זה כך אני שמחתי שקיבלתי אישור ממורי ורבי צדיק וגאון עליון שכזה על מה השתנה שאנחנו נשמות של אהבה לכן היא פועלת באופן אחר לגמרי משהו בדורות של אדמור הזקן אבל למה אני הבאתי את זה כי אני רוצה לשאול עכשיו כמה חסידי חבד שלמדו גם את התניה וגם את הרבי יקשו קושיה כזאת ולמה שהם לא יקשו זה מזעזע הרבי חלק על אדמור הזקן פעם ביקשו ממני לכתוב לג' תומוס על הרבי אז כתבתי מאמר ולא נתתי והסכילו אותי בחבד או לא מה כתבתי שהרבי כמעט בכל מאמר מזכיר את כל האדמורים שלפניו וזה נראה למה למתבונן הראשוני שרבי היה מלקט ביקט מה שאמרו האדמורים בלה קצת קצת מכאן קצת וכאן בלה אמרתי לה זה לא ככה בכלל הרב יש חידוש ולחידוש שלה הוא הביא שלל מקורות מהרוב או הרבה פעמים כל אדמורי חבד בכל מאמר ואמר דבר חדש שלא נמצא מאף אחד מהמקורות לבד לא תמיד אבל פעמים רבות ויותר מזה לפעמים זה חידוש אפילו לא מתיישב בקל ממה שנאמר לזה זה חדשה שאלתי דבר כזה עכשיו למה אני יכול להגיד דבר כזה כי יש לי איזה חופש עיוני כאחד שאני לא הולך בטלם אז יש לי איזה חופש עיוני חופש עיוני זה דבר מסוכן מאוד כי אפשר להגיע איתו למסקנות לא טובות ואני חששתי שלפחות החבד דקים יחשבו שני הגעתי למסכנתות טעות עד סוף רבי יואל שמח מאוד וגם שלח אמר ככה צריך ללמוד צריך תבינו זה ככה זה זה הבנה הנכונה עכשיו גם מי שלומד פנימיות יש המון תחומים שלומכך הוא שואל אותם ואני כאילו קצת מבחוץ שאלתי שאלות שבפנים יש מגבלה מקשר אותם עכשיו גם על הרב זצל יכול להיות שיש אנשים מבחוץ ושואלים שאנחנו בתור הולכים בתלבם לא שים האם זה תמיד לטובה זה כבר שאלה עדינה מאוד התשובה היא לא אם שואלים תמיד התשובה היא ודאי לא אבל זה לא קל לפעמים שאלות מבחוץ שאלות רציניות וצריך להיות הרבה עמקת דעת כדי לדעת לשאול שאלות עמוקות ללמוד עוד בעיון רב וגם לדעת איזה שאלות הם עוזרות, איזה מפריעות, איזה תשובות נכונות, איזה לא. זה לא סוגיה פשוטה. ובגלל שזה לא סוגיה פשוטה ואדם רוצה להיות נאמן לרבותיו, אז מה הוא עושה? הוא לא שואל שאלות יותר מדי. הוא חוזר, הוא מעיין. אם הוא שואל שאלות זה כדרך השאלות שכבר נשאלו. והוא לא שואל שאלות חדשות. דרך אגב, גם בגמרא יש מקומות ששואלים רק שאלות בתבניות שכבר שאלו ושאלות מסוג חדש שהם חדש אסור מהתורה. ובאמת יש בתי מדרש ששואלים שאלות חדשות ולא תמיד השאלות א פעם קיבלתי טלפון בחור ישיבה ישיבותינו רצה לעשות עבודה כימית הוא מבין בכימיה וגם היה לו קשרים לאיזה חימאים ולבדוק את כל בליה בכלים כדי לראות שאם כלים לא בולים אז להגיד זה לא בולע זה לא כמו שיש דעות על חלק מהכלים שלא בולים כל זוחית ספרדים גם אשכנזים זה לא הבלייה הרגילה אז הוא רצה לעשות עבודה אה כימית והוא בא לראש ישיבה שלו עם הרעיון הראש ישיבה לא שולל את זה אבל הוא אמר לו תתייעץ עם כמה וכמה חכמים, תלמידי חכמים ואם הם הסכימו אז בוא נעשה את זה ואם לא אז נקשיב נחשוב על ידי אם הוא עשה או לא צלצל אליי אמרתי לו אני לא כתוב אתזה צריך גדוי לדור אני לא ראש השני ראש השיבע שלי ביקשאל אותך גם כן אמרתי לו אז דעתי לא לעשות את העבודה אתה בניגוד עניינים אתה אתה פסול מלעשות את העבודה. למה? מלבד השאלה היא לחתית הגדולה האם מה שחז"ל התכונו זה לכי מי שאתה בודק? מי האמה? וזה בעצם השאלה שכנראה התכוונתי לשאול אותי ואני לא אין לנו מידה מספיק מוסמך לומר שזה אותה כימיה שזה אותה אותה בלי כמו שאתה תבדוק בעבדה אולי יש פעם מחר יהיה מעבדות אחרות שבודקות משהו אחר זה לא שאלה פשוטה אבל אפילו נניח לשאלה הזאת אתה לא שאלת את השאלה הפוכה מה יקרה אם נראה במעבדה שזה בולע אבל שההגעלה לא מפליטה או לא מפליטה הכל והכלי נשאר באיסורו גם אחרי העגלה הרי אם צריך לבדוק מהמעבדה צריך גם לבדוק את זה למה לא שאלת את זה אז אמרתי לו מי ששואל רק את השאלה שאתה שאלת הוא פסול לעשות את זה כ הוא רוצה רוצה תירים זה לא זה לא מי שרוצה תירים הוא פסול מלעסוק בזה ואולי בעוד דברים תלמד שולחן תלמד על אוכה תדע טוב טוב מה שכתוב ותעשה בהירות הדרך אתה לא בשביל שאלות כאלה למה אתה רואה אתה רואה מה העולם מכיר בך אין לך ישות של לעשות רק רצון השם יתברך כי אם היהשל גם שלה הפוכה אני לא יודע מה הוא עשה בסוף כי היה לו רשימה אני ראיתי הייתי אחד מהרשימה לא יודע מה אחרים אמרו לא יודע מה מי היה הרשימה לא יודע מה יצא מזה אבל זאת הייתה תשובתי אז באמת יונים בטח בלימוד הרוחני בעניינים האלוקיים יש בהם סכנה מוצדקת זה לא שאלות של מה בכך ובכל זאת כשמגיע גדלות וחופש ומרחבים והם נוגעים להמון המון עניינים בחיים ורק בעניינים האלוקיים זה לא מתפתח זה לא יכול להיות צריך לשמור על דרך נכונה אבל אי אפשר לעמוד במקום הרב אומר שבגלל שלא שאלו את את השאלות שכן צריך לשאול ולא המיקו דעת ולא עסקו בלימודים בעניינים האלוקיים בשאלות שכן צריך לשאול אז לכן מושג האלוקות הולך ונחשך עכשיו אני רוצה להגיד לכם את האמת זה הזדמנות לדבר קצת על העניין הזה והברתי שיעור היום אמרתי לכם הצוות ואחרי אחד הרבנים ושאל אותי יש לו איזה קבוצת וואטסאפ עם תלמידים ושאלות אמוניות ו ואני אמרתי לו תחזק אותם בעבודת השם לא כל שאלה להיכנס אליה זה מביא תועלת תנסה תראה מה מביא תועלת יותר ו אני מעריך שיביא לי תועלת יותר לחזק אותם בעבודת השם אשר להתפללפל איתם בשאלות אימוניות יש מקומות שמתעדרים מאוד בפתיחות ואומרים לכל התלמידים אתם יכולים לשאול מה שאתם רוצים ש האמת היא אתם יכולים לשאול מה שאתם רוצים והאם היו פה חבר'ה ששאלו כל מיני שאלות א כן השתדלתי לענות אני לא קל כלומר בא בחור ושואל אותי שאלות אז לפני שאני אענה לו בדרך כלל אניש אותו לו שאלות על השאלות שלו, שולח אותו לעשות שיעורי בית ואז פתאום הוא לא בטוח שהוא יודע מה לשאול. זה לעורר ספק על הספק. אם אתה חזק בספקות אז יש לי מה לתרום לך בתחום שאתה חזק בו. ולפעמים אני שואל שאלות על השאלות עצמם ואיך הגיע למשל אתה שואל אותי אם בד אם מצא אז אני אומר לך יש לי שאלה לך ואם מצא הפוך האם מה למה שאלת מה האינטרס שלך בשאלה דוגמה בדיוק עכשיו אז לא תמיד זה אני רק עונה לפעמים אני מברר הרבה את השאלה לפני שאני עונה אבל האם אני מאוד עודד לשאול שאלות אמוניות. נראה לי שבצדק אתם יכולים לטעון כלפי שלו. ואני מודה שאני לא אם מישהו יש לו שאלות מוזמן אני מוכן לשמוע כל שאלה. לא יהיה קל איתי. אני לא טיפוס קל. איך אתם מחזיקים מעמד ושוב פה שוב ככה וזה? אין לי מושג. אני לא טיפוס קל. אני מודה ומה מישהו מה אני יכול לג'נגל אותו לשגע אותו רק שיבדוק אותי אם אני רציני או סתם א מקשקש אם אני רציני ושואל רציניות זה משגע אותו אז שיבדוק אולי היה צריך בדיוק להשתגע ולכן עזרתי לו אני מודה זה למה אני רוצה לשאול אתכם שאלה סטטיסטית האם במקומות שהרבנים אומרים אתם יכולים לבוא עם כל שאלה הכל פתוח יש פחות דתלשים או יותר דתלשים מהמקומות שלומדים תורה מתקדמים מדברים על רוממותה של תורה על קוה של תורה על פנימיות התורה על הבוידה איפה יש יותר? מה התשובה?שאלים >> איפה ששואלים, נכון? אז מי אמר שצריך לשאול? אז כאילו גם אנחנו אומרים רגע רגע רגע לא כל דבר לא כל דבר מביא תועלת. זה לא שהחששות של אלה שלא למדו הם חסרי שחר לחלוין, אלא שהפתרון אז לא לשאול כלום. אבא שלי אמר לי בדיחה, הרבה פעמים שמעתי אותו ממנו שילד בחדר מה הוא שואל, איי שכחתי את השאלה זה היה משהו בפרשנות נקרא הוא שאל שאלה אבל שאפשר להבין ממנה אם רוצים ללכת בדרך כלל נכונה שהוא מערער את המסלול הפשוט לא זוכר מה הייתה השלי אני זוכר בהמשך אז מה המלא מדוני הוא מסביר לו את כל הסיפור מסביב בלי לגעת בשאלה הילד לא קיבל תשובה הוא אמץ קצת הוא לא חסר תקט גם אמיץ גם חסר טקט אז הוא שואל עוד פעם אז המלמד מספר לו עוד יותר אחורה את כל הסיפור וגם את מה שהוא סיפר לו עד השאלה ולא עונה כי לא עונים על כזאת שאלה לא מדברים עליה אבל אם שאלת אז אני ואז הוא חוזר אחורה ליציאת מצרים ואז הוא חוזר אחורה לאבות הקדושים ואז הוא חוזר אחורה ל נח ואז הוא חוזר אחורה לאדם הראשון לבריאת העולם וכשהילד שואל אותו אתה שואל לפני הבריאה קיפר צא מפה כ יש איזה משלול עכשיו זה שאלה מאוד עדינה והיא לא פשוטה המסקנה של הצד השני היא מתעלמת מזה שהעולם כולו הוא גשר צר מאוד ואם אתה לא נופל פה ונזר יותר מדי אתה תיפול בצד השני כן תגיד תשאלו את כל השאלות כל הזמן רק שאלות והם איזה נקודה של המקשן ולא שמישהו באמת רוצה תשובה אל מי שרוצה להקשות ומחנך טוב יודע אם מה שה שואל שואל זה בשביל להקשות הוא ראמת רוצה תשובה והרבה מאוד שאלות זה בשביל להקשות הראיה שאם כבר אם אתה רוצה תשובה אז כשונים לך משהו ש א זאת וואו ויש כאלה לפעמים באמת לא קיבלת תשובה. זה לגיטימי. אני לא רוא שזה תמיד צריך להגיד וואו. לגיטימי. לא קיבלת התשובה. לגיטימי להגיד. לא הבנתי מה התשובה פה. זה לא לא לגיטימי. אבל הרבה פעמים כבר אתה שואל את זה יש לי עוד שאלות ואז פתאום אתה מקבל פרופורציות על השאלה של עצמך. אז מה רצית בעצם? ולכן העבודה פה היא לא פשוטה והמניעה היה בה גם צדק. אלא שכשהנשמות גדולות אז מה קורה? אם היית נשאר באותה קטנות כמו של דורות קודמים מבחינת החשיבה כי יראת העונש היה מתאים לך ואתה לא שואל שאלות אתה רק ניזהר לא לחטוף ואם אתה שואל שאלות זה במסגרת יראת העונש וזה מה שמתאים לך אז אתה במקום הנכון ולאנשים האלה הרב זצל אמרתי תשאלו שאלות. תשארו באותו העולם החרדי זה מה שמתאים לכם. זה מצוין יקר מאוד. אבל כשאדם התרחבה נפשו, הקדוש ברוך הוא הוליד נשמות חדשות אז אם הם לא ידעו אלוקות לפי גודל הנשמה שלהם, אז מה שהיה פעם זה נחשב חושך ביניהם ובצדק. רק יראת העונש. חז"ל אומרים שפחה בישה זה לא פתרון לאנשים גדולים. ואם אתה אדם גדול יותר ועונה תשובות קטנות אז נוצר קרע. ואז מושג האלוקות הולך ונחשך. וזאת הצרה הגדולה של הדור. מזה נעשתה עוד צרה שיש איזה עידוד לשאול שאלות, אידיאולוגיה של לשאול שאלות שלא בדקה את עצמה מספיק בשאלה. האם רק קועלנו בזה או שגם הזקנו ואיך מכללים את דרכינו באופן מדויק בגשר הצר. לכן אולי נסיים בסיפור. יכול להיות שכל מה שמספר סיפרתי עכשיו כבר 100 פעמים. עוד יותר אני לא מבין למה אתם נשארים פה לשמוע את השיעור. זה שפגשתי פעם את המנכל של ערכים. הוא אמר לי פעם הסמינריון היו חמישה ימים, יום זה שלושה ימים. הימים הראשונים היו הוכחות למציאות האלוקים ונאמנות התורה ו ואחרי זה שזה היה אז התחילו להיכנס פנימה. היום לא צריך את זה, רק נכנסים פנימה. למה לאנשים אין את השאלות האלה? כשהיה דור שבאת או בניו שעוד ינקו את הביתה עם סברותיה שזה לא שאין היום אתרים מלאים מדברים כאלה אבל זה אזוטרית זה ראיתי בני ירידה והם מועטים יש אנשים שזה הם יורדים עם כל ה כמה דטלשים כאלה ש אולי גם קצת לאותשים שהם מתווכחים ו בסדר סובלנות חכמים לדבר איתם אם הם רוצים לשמוע אם הם רוצים רק להגיד לנו אז מקבלים את דבריהם באהבה מחבקים וממשיכים הלאה אז אה אז היום כל אין אנשים את זה שלט זה לא זה לא מעניין אותם זה כבר מעשה אבותיהם כבר כבר לא בידיהם כי כל ה קושיות האלה זה הסבא אבא שלהם שאל הסבא עוד שאל האבא כבר אה החזיק את זה יבש והם כבר זה לא מעניין אותם זה לא נותן להם שום חיות אז לא צריך את זה ונדמה לי שזה מהרבה כיוונים שאומרים את ה את הדבר הזה בכל זאת זה מבעבע במעמקי הדור ועל זה אנחנו נדבר בהמשך בעזרת השם ‏So