התורה כוחה של האומה | שיעור לפרשת חוקת | הרב דודי דודקביץ

רק נתחיל קצת כן משפט אחד כללי שנוגע קצת לענייני דיומה מעבר לני פרשת השבוע. שמעתי פעם סיפור מפלי ביותר שמאוד אהוב עליי. היה יהודי יקר מאוד א בישיבת הכותל שסתב הרבה ישיבות אמרת שנים. סמל של התמדה ולימוד תורה וכובע חברו אותו עם המון בחורים עם כולם הרב פריימן שמו אם יש למישהו מכם אבא משיבת הכותל משיבת מלא אדומים הפריימן זה שם דבר יש פה מישהו כזה ששמע את השם מה >> סמת >> כן זה הריימן זה מושג כן אחת מהתקופות של הקשיים בחשש הוויטורים ברמת הגולן אז אק שזה תלמיד שיקרא אותו לרמת הגולן אסור לרמת הגולן כל הדרך הוא לא מכיר את הדרכים כל כך שו הגענו לרמת הגולן הגענו לא הגענו הגענו לא ככה ברור לעולם הוא שואל אבל בסדר נלו אח ש אומר לו הגענו כן עכשיו הגענו מה שעכשיו הג אומר אז עצור עצור עצור צר את המכונית אומר מה הרב צריך אומר אתה יכול להוציא לי רגע מהמכונית שמתי ב את המטען שמתי כיסא וסטנדם אתה יכול להוציא רגע אותם הוציאו מנו כמעט שם אותם בצד רבנו התיישב ב מוציא גמרא ומתחיל ללמוד. אומר לו הנהג א מה מה העניין? אומר לא יודע אבל אמרו שצריך לבוא לחזק את רמת הגולן. אז באתי לחזק את רמת הגולן. כך מחזקים את רמת הגונן. האמת שזה סיפור מפלי לעשות. זה שאתם לא עושים פנים של התפעלות זה או שאין לי טעם משותף אתכם שאתם לא רגילים להביע רגשות. ני זה לבחורי ישיבות מהסיפורים היותר חשובים בעולם כי רובנו ברור לנו שאיך מחזקים למשל את מדינת ישראל בשעות מבחן הציבוריות שלנו ברור איך מחזקים אותה זה שאלה נכון האם אפשר להשוות לומדי תורה לחלי מילוים מכירים את הדילמה הזו של השבוע מה הערכם של לומדי התורה אי אפשר גם להגיד דעות מורכבות כידוע אתה רוצה להגיד או או אם אתה אומר שבני תורה מחזיקים את עם ישראל כמו שדוד נמצא ועושה צדקה ומשפט יואהב על הצבא כי לשון הטור בתחילת חוש משפט אז מה אתה לא בהתחלה המילואים אנחנו פטורים מלהוכיח לטעמים הציבור שלנו גם ראשי הישיבות וגם הציבור פטורים ולהוכיח את דעתנו בטח לא אמורים להתנצל בפני כאלו שאחוזי הגיוז שלהם לא מתקרבים לאחוזי הגיר של תלמידנו ושל ציבורנו פטורים מכל התנצלות שהיא אבל יש איזה תחושה כזו שאסור להגיד בכל רם שכוחה של תורה מחזקת כוחה של האומה אני לא נכנס עכשיו לדיון שבחורי ישיבות מה מה אדם שלו שלא מתגייסים כחוששים שהיא מתקלקל בצב לא נכנס לכל הדיון הרחב רחב רחב שו דיון ענק כעת לא נכנס אליו אז בטח כל צריך להיכנס אליו אבל הידיעה שמקומה של התורה הוא מקום החיים של האומה בשני חלקים הן מהצד הסגולי שילמלא בריתי יומם ולילה חוגות שמיים וארץ לא שמתי שתורה מגנה אומץ לה שבעדי אין קיום לעולם ואין מצד זה שהיא נתה נתנה כוח אדיר לצדקת הדרך ולמבט ונותנת ולא בכדי היא כוח החיים של חלק עצום מהלוחמים בין אלו שבחיצוניות נראים שהם קשורים ברמך ושסא בין שנראה בחיצוניות שהנם קשורים באותה מידה היא נותנת עוז ותעצומות להם ועל כן חוץ מתפקידינו לסדר הרבה פעמים את המבטים הלאומיים באוז ובגבורה במלחמה ודאי שתפקידנו לא פחות מזה זה להסביר כי זהותה של התורה הקדושה במלחמה הזו גם במלחמה הזו אלף למטה אלף למטה כשיש לוחמים יש להם גם עורף שלומד תורה לכבודם זה מושכל ראשון אצלנו במדרשים חז"ל שזה כוחות שמעצימים אחד השנים האם כל הבני תורה מודעים לאחריות שלהם להעצים את כוחים של הלוחמיהם האם כל הלוחמים מחוברים לעולם התורה זה כמובן סוגיות גדולות שצריך לפעול בהם אבל לנו בתוכי חי שלומי אמוני ישראל וכל מי שתורת השם היא קרא לו וברוך השם זה מרביט מרביט מרביץ מרבית עם ישראל היחס עכשיו זה רק היחס לחשיבותה של תורה הוא יחס שתמיד טוב להעריך אותו ולהגדיל אותו בשאלות הרעיוניות העמוקות אתה רואה יש לו דיון אבל אסור שחס ושלום הדיון הזה יבוא כאילו על מחת כוחה של התורה וחשיבותה זה אסור שזה יהיה אז אנחנו רוצים קצת להתחזק בן הזה בסדר יש פה סימן מיוחד בשולחן ערוך שנקרא הלכות תעניות דהיינו מתי מתענים הסימן הזה כמעט לא מוכר כי כיום אני מחלק דף שהוא מהדורה דומה לזה שדעת שיביאו אחרי זה מי שמקבל כעתשים את זה אחרי זה יאגן את זה יחד בסדר קצת כתב קטן יותר אז יהיה לכם גם קל לזהות זה שונ בסדר כדי שלך להתחיל שכולכם תראו אותו קצת מהדורה של ברוך אתה אדונינו מלך העולם שהכל נהיה מן סימן ל ימים שבהם ראוי להיתנות אין לזה היום הרבה זכר עוד יותר בגלל החסידים רבי אלימלך מנג'סק שקיבל מסורת מאליהו הנביא שלמעל תעניות אמנם שם הכוונה תעניות יחיד זה פים תחית אבל זה השפיע זה צהוב לזה שאנשים יו חלשים ארוך יותר מפעם זה זה גרם לכך שהסימן הזה פחות מוכר הן במה כתוב בו ואין בייסום שלו בכל אופן סעיף א' אלוים שול באמצעות לאבותינו וראוי להתענות בהם זה מופיע כבר בגאונים ומקור הדברים בעל הלכות גדולות ועוד גאונים סעיף ב באחד בניסן מתו בני אהרון עצוב נכון כי כולם בכו כל הידה בכתה על השפה ששרף השם כג בסיבן כז בוא נספר רבי ח בן טרדיון בספר תורה עמו סעיף ג יש מי שאומר שגזרו שהו מתענים בכל שני וחמישי קבוע הלכו בעל הבית התורה שנשרפה חילו לשם לעתיד לבוא יאבכם השם סונו שמחה כל שני וחמישי יהיה שמחה בינתיים אז יש פה טור על מה מטענים. מה זה התורה שנשרפה? כתב המגן אברהם בסעיף קטן ט על השולחן ערוך הזה. אית בכתבים כתבים זה כתבי האריזל. הראשון שמכניס פנימה לתוך הערות על השולחן ערוך את הקבלה זה המגן ברק. הייתה בכתבים שראוי לכל בר ישראל לבכות על שפת התורה שמכוח זה נמסרה התורה לקליפות המקום יחזרנה לנו במרה בימינו כלומר שריפת התורה במי כנראה אפוסטומוס עוד מעט נראה אולי אפשרות אחרת היא השפיעה לא רק על אותם ספרים שנשרפו אלא היא החלישה את כוחה של התורה בעולם שריפה הזו היא הייתה התמודדות עליונה לא רק במציאות מול ספר ומול קרך כזה אחר והנה מעשה זלזלה והורידה את השפעתה של התורה והביטוי שזה יהיה שבהרבה מקומות שהתורה מוחלשת אז מה שקורה ממה זה נובע מאותה שריפה כן מצווה להתפל איזה רפה הוא דיבר כתב התניה הנה לכבדות ג תמוז מה המגן אברהם למר תניה לא למה לא כי לא הדפיסו תניה בירושל למגן אברהם כי לא התניה היומי מה >> מה >> אז תניו מתכוון מה זה טרגדיה שאתם שותפים לה כמו לרוב עולם הישיבות שלא מכאים את ספרי הראשונים סדרת ספרי הראשונים של הלכה שאחד מהחשובים שלהם נקרא תניה רבתי שיבולי לקצת יותר אתם מכירים את השם הזה ועוד סדרת ספרים נכתבו בימי ראשוני אשכנז אורחות חיים תניה שבא ללקת ועוד דומים להם אז לזה הוא מתכוון כי תניה עוד לא היה בימים זה ודאי אתם צודקים עוד רגע נראה את זה בתניה אז מה כתוב בתניה רבעתי ביום השישי פרשת חוקת נגו יחידים להתענות שבאותם יום נשרפו 20 קרונות מלאים, ספרים וצרפת. אתם מבינים מה זה באותם ימים 20 קרונות מלאים ספרים? תחשבו היום אם הנופים 20 קרונות, איזה כמות של ספרים זה? מאות אלפי ספרים. מאות אלפי ספרים אבל בטעמים אין דפוס באותם רמות. שרפים ספרים זה אומר שמחר אין לי מה ללמוד. אתם יודעים שמי רבותינו לפני מאות שנים באירופה להרבה רבנים לא היה בבית ש"ס שלם בימינו לכל חתן אברך יש בין שניים לשלושה ש"סים בבית אחד שהיה צעיר והוא קנה מדורה יותר קטנה אחד שהחן נתן לו ואחד שהיא ביניים בין מה שהחן נתן לו בין מה שהוא קנה בשישית ולא מתאים לבין מה שהוא עשים תוך הבוקסה של גודל ביניים פעם לא היה אז אז מה היה עושה רב שרוצה ללמוד? פונה לגביר של העיירה הגביר בטובה משאיל לו את מסכת זבחים לפרק זמן תגמור זבחים אומר לו ככ הרב אתה לא תוקח בספרים אחד בבית תגמור זבחים נשאיר לך ספר אחר השס אצלי לא כולם הוא שהיה להם אבל זה המציאות אין עכשיו אתם מבינים שאין שולחן ערוךפים שולחן ערוך ואין טור אין אין תקחו מהישיבה שלכם עכשיו את כל השסים את כל השולחן ערוך תחשבו מה זה עושה לכמות ענקית שלומדים טוב ולא קבעו אותו בימי החודש אם זה כך זה שאלה מיד מתבקשת נכון למה לא כתוב את התאריך למה קבו ביום שישי בסדר השאלה ברורה למה יום שישי תגיד שעושים תענית כזו בתאריך שבו זה קרה ולא קברו אותו בימי החודש פני שמתוך שאלת חלום נודע להם שיום הפרשה גורם גזירת התורה זאת חוקת התורה מתרגמינה דה גזרה דאורייתא ובכל קהילות אשכנז התענית הזאת של ערב שבת פרשת חוקת היה מוכר מאוד ונהגו בו קהילות רבות מאוד דווקא יום שישי למה יום שישי הבינו שאם זה קרה ביום שישי ערב שבת חוקת אז משמיים רמזו זא תחוקת התורה תרגומונקלוס דע גזירה לתורה זה היום שבו היה גזירה על התורה כמובן שצריך לעשות למצוא לזה איזה היגיון פנימי נכון לא יכול להיות שזה יהיה רק רמז מקבות רגז רמז שורפים 20 ספרים אני מניח שכוונת הדברים היא שיש איזה משהו ביחס שלנו לתורה אלא זאת חוקת התורה שנתן כוח לאויבים לשרוף את התורה כי כמו כל דבר תמיד השערון מתחיל שלצנו כמו שחז"ל אמרו שבשעה שומעים באו לוקח בית המקדש יצאת קול ואמרה בית חו וחבתם בית סוף ספתם זה כבר מפורר מראש בסדר אז אם כן יש פה תיאור הוא מוסיף עוד תיאור גם משנת תח נחבו שתי קהילות גדולות באותו היום כמו שכתוב בסליחות שחיבר בעל השפתי כהן ותראו בבקשה שיש תיאור קצת שונה בא אליה רבא עוד יותר חריף מה בא אליה רבא ובתניה סימן נח שנשרפו 24 כונות מלאים ספרים בצורפת הנה דברי המקור תניה רבתי כתוב בשיבולי הלק ואל שאנו עוסקים בהלכות תנית בנ שפת התורה נכתוב לזיכרון מה שראה בימינו על רוב עוונותנו יש לי שפה תורת אלוקים בשנת דבריאת עולם בואו תעזרו בואו ננסה לתרגם את זה איך קוראים בשנה הזו ב שאנחנו ורגים לקרוא >> הד >> 782 שנה אחת >> הד לפני כמה שנים >> 782 לא היד כן 782 תודה רבה יודעים להגיד בימים של איזה מרבותינו ימי המכבים >> ימי העצל והלחי גם מתי בערך תמקמו >> רמבן חשוב המילה הרמבן תכף להסביר למה מה היה שם כ-20 יום שישי פרשת זאת חוקת התורה כ-24 קרונות מלאים ספרי תלמוד והלכות והגדות בצרפת כאשר שמענו לשם האוזן וגם הרבנים שהיו שם שמענו שעשו שילת חלום לדעת אם גזירה אם מת הבורא מכירים אותו איזה מקום כזה שהיה שם שאלה מישהו ששאל בשמיים אם זה גזרה עשרת הרוגי מלכות הייתה שאלת חלום דרך אגב באותם ימים יש שוט חשוב שנקרא שוט מן השמיים שמיוחז כנראה לאחד מבעלי התוספות רבנו יעקב ממוריש ששואל שאלות קים ש שאלות מורכבות שואל שאלה מהשמיים בחלוקת הפוסקים מה משקלו של שוט כזה שהרי לא בשמיים ומכל מקום כך נהג רבי יעקב ממורש יש הקדמה חשובה מאוד לשוט הזה שבובן מגליות הוצאת מוסד הרב קוקי עם כל ספריו המהדורה הכחולה אם אתם מכירים מה שאני מתכוון בכל אופן שאלו לדעת אם גזירה מת הבורא והשיבו להם ודע גזירת תורה פירושו מיום שישי זאת חוקת התורה היא גזירה מאותו ילך קבעו יחידים על יתנות ב בכל שנה ושנה יום שישי בפרשת ז חוקת התורה ולא כבר הולי 100 חודש תהיה הפרה עלינו לכפרה כרולה על מוקדה וערבה לבני יהודה כמחה הקריבה הקרבה כהלכתה עכשיו יש פה עוד קצת א את רואים רק תראו את הפסוק האחרון ובא לציון גל שם נפש רבי יעקב נאום השם ולאורישנו שער אויבי השם כמו וגלות החל הזה לבני ישראל שר כנענים עד צרפת גלות ירושלים אשר בספרד ירשו את הרי הנגב וכן יהי רצון. אמן. בכל אופן, מה כתוב פה? פסוק בנביא עובדיה שמזכיר שזה יגיע עד צרפת הסיפור הזה של גזירת התורה. אנחנו רוצים קצת לבאר לעצמנו א' את הסיפור. מה היה קצת? ומה זה אומר עבורד. זה יש פה במועד לכל חי שכתב אותו >> רבי חיים פלג'י. משפחת פלג'יה מפורסמת חכמי העיר החשובה הזמיר בטורקיה משפחה גדולה וענפת דרך אחים חשובים רבי חיים רבי אברהם הוא מביא את זה שזה מופיע בביר היטב הוא מביא אותו את הציטות שלו וכך הוא מוסיף ובעירנו הזמיר מה זה יאלי אלוקים >> יגד עליה האלוקים מקדבי נתליה היו כמה אנשים סוכרים מאוד נזרים של לצאת אפילו לשוק להזכ שבת חוקת לא יוצאים זה זמן לא טוב מה שהיה להם לעשות בא שבת לוים מתקנים ביום חמישי אין עוד היום רבים לא לך מעיר לכפר ביום זה יום שישי של שבת חוקת לא נוסעים והשם שומר את עמו ישראל בכל מקום בכל זמן שלא תונה שום אמן כן רצון כלומר אין צורך להימנע מזה ואני זוכר שככה היה בסדר יש פה בצד יש לכם למעלה בצד שמאל הרה בכתב רשי בסדר זה אני כתבתי זה לא ממקום היה אחד מודי גדול כל רבי שמואל מפליז' פליזמה הוא אחד מבעלי התוספות הוא היה אחד מארבעת החכמים שזונו על ידי לודבי גד'י מלך צרפת אם שמעתם עליו שושלת מלכותית של צרפת לפני המהפכה הצרפתית שהורידה את המלכות בצרפת הפכה את זה למדינה אחת ממקורות הדמוקרטיה העולמית בכל אופן מלך סופת לודבי הצדשי אז הוא הזמין ארבעה חכמים לוויכוחים עם המומר ניקולי דוניין בשנת אי אלפים אם אתם מכירים את הדבר הזה שנקרא ויכוחים מי אתם מכירים שישתף ויכוחים >> הרמבן יפה מאוד >> א רבי מאיר של הקדמות יש שם לייב סוגר של >> אולי תח קצת אחורה לא אחורה אחורהם >> מהם >> אברהם זה פחות ויכוחים זה יותר חינוך רבי יהושע בן חנניה תמיד יש לו ויכוחים תמיד עם הצדוק עם המינים היה מקום בית כזה שהגמרא משתחנה אותו בשם בי אביידן שם מתכנסים לפיכויים תאולוגיים עם המומרים ועם המינים שרבהם היו בענייני פסוקי המקרא צריך לפרש אותם אז המלך לודבי גזמין ארבעה חכמים מול מומר. מומר מפורסם מאוד שהוא התווכח מעולם. כתוצאה מוויכוח זה כמו מה בקר בוויכוח? מה אתם מעריכים? מי ניצח בוויכוח? >> זה לא משנה מי ינצח. יש רק שאלה אחת. מי ילכה? עם מה נפשך? אם מפסידים למומר ודוי שודאי שלוקים נכון אם מוצלחים מול המומר ודאי שלוקים כי איך השפלתם אותו אז זה מה שקרה שמה ניצחו אותו בוויכוח יש יהודי גדול שקוראים לו אייזנשטיין שאיזנשטיין הזה אסף כל מיני ספרי אוצרות אז הוא כתב אנציקלופדה שלמים שנקראת אוצר ישראל אם ראיתם ראיתם פעם אנציקלופדה חשובה הוא כתב אוצר עוד שני דברים הוא עשה כתב אוצר הוויכוחים הוא אסף את כל הוויכוחים של רבותינו הראשונים הוא עשה עוד דבר אוצר האגדות הוא אסף את כל סוגי האגדות הקטנטנות הנידחות שאין כמעט להשיג אותם הם נמצאות באיזה כתב יד הוא ליקט אותם משני כרחים ועוד אוצר אוצר המסאות רבותינו הראשונים שנסו לארץ הוא כתב את הזה קיבץ למקום אחד את כל חוויות רשמי המסע שהם כתבו כדאי לכם מזנות לראות אותם ספרים נפלאים בוצר הויכוחים הוא שם את כל הוויכוחים ואחד הויכוחים זה היה ארבעת החכמים הללו שאחד מהם קמו רבי שמואל מפלי יודעים מה רבי שמואל מפלי עוד כתב משהו קדש הורחץ כרפס יחד חץ מוציא מצרוך וכולי גיד הרצה זה סדר שהוא כתב שרש איפה פוגשים פעם ש את הסדר הזה בשבת הגדול בפיוטים הוא כתב פיוט רבי שמואל על סמך זה הפיוט הזה נמצא כבר כל הרמזים הללו וכמעט כל ישראל קיבל את הס היו עוד ראשונים שנתנו סימנים קיבלו מצאו את הסימנים שלו אז הוא אחד מארבע האלו שגברו על המאומר הזה ניקולי כוצאה מבקור זה נגזר ל שפת התלמוד בצרפת ביום ו פרשת חוקת שנת הד נספו בפריז 24 קרונות מלאים ספרי תלמוד הלכות כזות באחת בתשובותי יתן רבי שמואל על המחסור בספרים באיכות מפורסמת היא קינתו של המרה מרוטנבורג על מקרה זה המתחילה זה האשכנזים חייבים להכיר שעלי סופש הם לא יודעים מה הרקע שהיא נכתבה כולם תראוים שזה על שריפת ירושלים לא שפות דברים זה כל הספרים שנשרפו עכשיו יש פה מקור מיוחד במינו מיוחד במינו כן דבר רבנו זה לא הכנסתי את זה מכיוון שזה היו תקופת בעלי התוספות רבובן מגליות הגאון הענק רבובן כתב המון ספרים גם על ביוגרפיה של גדולי ישראל אחד מהם כתב על האור החיים כתב על המרשה ספרים לפנים באחד הספרים הוא כתב על תודות רבנו יחיל מפריז ועוד משהו כתוב ליד זה רואים מה עוד כתוב תודות רבנו אוכל מפריז וכ >> קורות הוויכוח נוחל מפריז הוא גם אחד מהחכמים אני יודע אם הוא אחד מארבע מעבר לזה שחל מפריז הזה הוא משמעותי כי מה עוד חתום עליו כל המשמעותיים מה עוד מה עוד חתום? הניסיון עליה לארץ בראש מאות בעלי תוספות לחדש בארץ את קובן פסח בימי בעלי התוספות כך מעיד על זה הכפתור הפרח הלא הוא רבי אשטורי הפרחי רבי אשטורי אפרחי מבקר פה בארץ הוא תלמיד של רבנו אשר הראש הוא מגדולי חוקי ארץ ישראל מגיע ארצה ועושה טיולים בכל הארץ הוא כותב ספר נפלא מהחשובים ביותר לתורתה של ארץ ישראל בהלכה ובאגדה והוא בוחר לגור ב בית שען למה בית שען כי רבי אמר שפטורים מלהפריש מבית שען אם למדתם נדרים עכשיו יש תוספות כזה שמזכיר את הגמרא הזו בחולין >> אה שכחתי שת למה שתו הכי גר בכם בתשען כי זה המזג הזה הכי נעים בארץ >> מה >> חשמל >> אני רואה שאתם קציר 90 לא מור אחיש רבי שמואל מה >> אם תגיעו בכיכר אחרי כיכר כשמגיעים מדרום אחרי הכיכר אחרי אחרי הישיבה יש כיכר לפני חסניית הנוער נכון צד ימין יש עכשיו מתחם של צימים שכתוב עליהם אשתורי הפרחי נכון >> מה כתוב ציון ולא זה כתוב גם אשטורף אחי תסתכלו כולם רואים את זה אין מי שלא רואה את זה נכון תחם כזה ענק צמודס את הנוער שתורי יפרחי למה הוא בחר לגור שם אמר שלא תיטור רבי התיר את בית שען בשביעית אתם מלולים לו עכשיו שהיא לא ארץ ישראל אז אני מתיישב בה שיהיה ברור היא ארץ ישראל מצות להיות בארץ אינם גדירות קדושת ארץ ישראל לעתים מקות כיבוש ראשון כיבוש שני גלות לא מתקיים מצות להיות בארץ בכל מקום עצר זה לא קשור למצד ישיבת ארץ ישראל ולסגולות הארץ אז אני בא לגור בבית שען לפני שהיה מזגנים יש אישה יקרה בבית שען שאמר לי החתן שלה שמע שאומרת בית שען זה העיר הכי קרה בארץ הבנת אומר מרוב שחם כל המקומות ממוזגים הכי קר שאפשר זה שלא יהיה חם מכל מקום שתורי הפרחי הלך למרות שזה היה לפני המזגנים אז רבי אשתורי הפרחי למה התחלתי לספר עליו כי הוא מעיד על רבנו חיל מפריז שצאה להות ארצה עם 700 בעלי הטוס אתה מבין איזה העלייה הזו 700 בעלי תוסות לעלות לארץ 700 או 300 טוב 700 ומה הם רצו להקריב פה כולם פסח שזה הסוגיה קריטית אחת המקומות הכי ידועים הם ניתן להקריב בזמן שאין בית מכל מקום אז כתב בופן מרגליות הגאון הגדול כולם יודעים מזה בפן מרגליות לא את השם יודעים מי הוא אז אני אוסיף שתי המילים רבונה גאון עולם אולי מבחינת זיכאון פנומינלי מספר מספר אחד במאה שנה האחרונות שלומן חיברובן היה ספרן החזיק ספריה בלבוב יהולדתו ספריה ענקית וכתב בה עשרות ספרים בגאונותו יומם ולילה הספרים שלו מלוקטים מרמת השוואות ופקיעות בכל סוגי הספרים שכמעט אין שני לו תלמיד חכם מופלג קיבל שמיכה מגדולי גליציה מרבי מאיר אריק ועוד ועוד גאוני עולם ששמכו את ידי עולם והוא עלה ארצה לצערנו ספרייתו בלבוב נשרפה כן חלק מהספרים עבדו ואינם לספרייתו מגיעים כל גדולי האזור ללמוד בספריה של או לדבר להחליף דעות בלימוד במחקר תורני עלה ארצה ונהיה כאן ספרן בספרת הרמבם ברחוב מה זה בתל אביב לא מה זה בלי מז רחוב מה זה עם האות א' על שם רבי יעקב מה זה גדולי הרבנים ברוסיה שהיה מזה שנלחם למען חפותו של בייליס חוב מה זה בתל אביב אה והגר שם היה שם ספריה ספריית טעם אני עוד זוכר את הספריה הזו מעל מגן דוד אדום של תל אביב. אתה זוכר את מגן דוד אדום שם? היה שם ליד זה בית חולים, מגן דוד אדום וה ספרת הרמב"ם. רבו וניאל אותה בגאונות הדירה שאין שני לו. את כל עשרות אני אומר עשרות זה מעט עשרות ספריו ומאות מחקריו הגאוניים שאין להם אח ורע באמת אין להם אח ורע הוא כותב היה כותב אותם בשעות הערב לא בעבודה אבל עם זיכרון אדיר אחרי פטירתו זה נשאר שבות זמן מה וזה עבר משם ספרת הרמזור לבית אריאלה מול הקרייה בתלב ליד בית המשפט המחוזה לא יודעים מה אני מדבר מאירים רק את העיר המתגן שלא לבזבז את האור מעבר למטגן קרוב לקריה יודעים שיש מקום כזה בעמדת שנקרא הקריה מעלה אליה >> ליד מעלה אליה הזוי בדיוק מאוד קרוב למעלה אליהו כן אז אה אם נחזור ג אלינו רבובן כתב מאמר על רבנו החל מפרז וגם על הוויכוחים שלו ובאמצע הוא כותב הרע מפלי לעשות סוד אני קורא לכם לא אין לכם את זה אין את זה אני קורא לכם כל מה שהוא כתב למעלה אחרי שעמד רבנו שני ימים בוויכוח זה ויכוח על שריפת ספרי התלמוד אני אולי אקר קצת מלמעלה עמוד שמו במליץ במליץ זה ביטון שהיה בותו זמן באירופה המליץ אפשר גם להשיג אותו ברשת מצוין ידע ממליץ מצוין ידע רבנו המלאך המושיע כפי שנתקנה מחכמי דור רבנו קונ ליד שהיה המלאך המושיע למה להגן בעד התלמוד הוא הגן אתה מבין היה בגץ אז היועצת המשפטית של עז אמרה שתמש בחולשת הקטגור לשים אותו ללג ולהראות אי ידיותיו התלמוד שיתמר להיות משופטיו היה איזה קטגור יועץ כזה או אחר שמסוף את ספרת התלמוד הם הדרה והם אחפשה והם הפליה תסוף אותם רבנו אוחיל מפריז יראה את בורותו של הקטגור לכן כינו את רבנו חל פריז בשם רבנו המלאך המשיח אחרי שמד רבנו שני ימים בוויכוח אתם יודעים מה זה כמה הוויכוחים האלה דרשו מאמץ ניקע ביום השלישי רבנו יהודה ורבי דוד ממילון ישיב ג גם הוא על גמוע על שטו שכבר ישיב עליהם רבנו למה נתגולל עליהם למצוא סתירה בעיקריות תשובותם בין דברי אחד למשניו אבל מיד השם הזכי ל רבנו יהודה במילון להיות דבריו מסכים דברי רבנו יחליל מזכיר לכם משהו >> תרגום 70 >> תרגום הש0 יפה מאוד השם שם בליביו את אותם תרגומים ובירות חברי ועד הביקות כדבריהם יתימו יחד לא נקראו לוויכוח רבנו שמואל סיר מראל ורבנו משה מקוצי כמה מנו פה כמה חכמים נמנאו פה זוכרים בואו תספרו איתי רבנו יחל רבנו יהודה רבנו שמואל ורבנו משה מקוצי >> ארבעה מזכיר משהו פה למעלה נכון אתם מכירים מפה עוד שם שיודעים משהו להגיד עליו מי זה רבנו משה מקוצי איך הכינוי שלו לפי ספר הוא כותב את הסמק ספר מצוות קטן המכונה בשפי הספרדים הנהגה לפי הספרדים הסמק יש פה תובדי אומר הסמק זה הכוונה הסמק לפי האשכנזים ספר מצוות קטן מקביל לשאולות ספר מצוות עם שם דומה >> הסמג בשם בשם הספרדים הסמג בסדר אז א כמו שסרדים לא אומרים המרדכי אלא >> מרדכי >> המרדכי בסדר יש כל מיני כינויים שכר יגו אותם ככה הוא יש פה ארבעה רבנו שמואל מוכר לכם נכון קנו עליו פה למעלה נכון נכון? הרושם שעשו דברי רבנו. מי זה פה רבנו? >> רבנו חל מפריז היה חזק מאוד. שמים לב שזה גם פריז. יודעים שפריז נמצאת במדינת >> צרפת. עד כי לא יכלו להכריע באותו ממד נגד התלמוד. עברה השנה בלי שוכלת המשפט. מה עושה? היוסה משפטית כבר פקליטות שהיא לא מצליחה להכריע. היא משהה את תשובתה. מכירים את התופעה הזו? אומר לה תגיש את התשובה עד מחר בבוקר קבור יומיים תגיד עד יום שישי שמעתם שיש לפנים דברים כאלו וככה שנה מרכו את זה על ידי השתדלות האגמון משנץ שהיה תמך ביהודים הושבו גם מקצת ליהודים בשנת השנייה ללף החמישי קרה כי האגמון אשר המליץ על התלמוד ביקש את המלך לוודצ'י שיבטל האיסור שעליו העגמון הזה חלה בכל ירה ומת במחובים קשים לעני המלך. עכשיו תבינו איך עובד הקמורה והנצרות באותם ימים ימים וכל מה שלפני לפניו שאר לפניו התוודה המלך ועגיע המלך לו דביג להתוודות בפני הכומר. אתם מכירים את תהליך ההתוודות אצל הקמרים השתמש במקרה זה לא על המלך ההדוק ובעל הזיה הזה בדינה של גיהנום באנשים קשים גם בעולם הנשמות בגלל חטתו להציל את התלמוד אומר לו אדוני המלך לודבי אתה לא יודע מה יקרה לך תנור מספר שבע מחכה לך אדוני המלך אתה באת להתוודות אני אומר לך נבואה של אותו האיש שתגנו אותך למה התגנו אותך כי מה עשית גנעצרת את עניין שריפת התלמוד והאות יש לי אות בשבילך מה הולך לחכות לך מה האות תראה מה קרה לעגבון משאן אתה ראית איך הוא מול עיניך מתייסר ומת ועוד כהגמון המליץ באדו מת במחובים קשים המאורה ההוא גמר את עניין התלמודשתדלות הכומרים נסו בחוזקת היד ספרי התלמוד מפרשיו אתם מבינים מה הכוונה בחזקת היד צ שמגיעים לפה עכשיו כלגסים לקחת את הש"ס נשאיר לכם בית המדרש בלי ש"עס כות רצח יש על זה תבנים מה הולך כן כביש לא ארבע נכון כל הכבישים שזה מלחמת עולה לקחת לנו את התורה נספו בחזקת ספרי התלמוד מפרשה וכל מדינות בממשלת לודבי גדשי וביוב ערב שבת פרשת חוקת ו תמות שנתיים פה כתוב שתיים אני יודע מאיפה הפר הזה ספו 24 קנות מחמדי בית ישראל תשמעו את המספרים 1200 כתבי יד מספרי התנות מפרשיו למדתם פעם זבחים מנחות עם כל ההגעות שם אינסופיות נזיר למדתם פעם אינסוף הגעות ושיבושים מה הנוסחה הנכונה אתם מבינים שהיו 1200 כתבי יד נשרפו אי אפשר להוכיח מה כתבי הם קוראים מספרת מפרשיו מה רבקם באלו הימים שעתקת כל ספר עלתה בהגיעה מרובה ושקידה עצומה שריפת הספרים הייתה כשריפת נשמה לקל ישראל מצרפת על האסון הנורא הוא חיברו רחמי ישראל קינות אומינה שעלי סופה באש מרבנו מעיר מרוטנבורג המהרם מרוטנבורג שהיה רבם של הראש ו המרדכי כל פוסקי אשכנז תבינו את הטראומה הלאומית שהאשכנז מצויה בה אם מישהו פעם ראה לוויה אחרי שנשרפים ספר תורה אחד תחשבו מה עושים שנשרפים 24 קרונות עד פה עוד הסיפור הקל ואז יש פה למטה הערה נוספת רואים כך בנוי הספר הנה פה הערה זה צילמתי עוד לפני שהיה את ה מאגר התורני של היום אוצר החוכמה מסובך להשיג את זה אבל זה דף שאל ציר פה יש למטה ירה מבילה לפי עדות רבי הלל מירונה נולד באר משנה דתקפ הוא מתנת הפני כלומר הוא חי באותם ימים הוא בערך בן 20 ומשהו. כלומר הוא רואה את זה בעיניו בהגרתו אודות המחלוקת על ספרי מורה נבוכים והמדע לרבנו הגדול הרמב"ם. מכירים את הסיפור הקהוב הזה? חלק גדולי ישראל נגד המורה נבוכים וגם ספר המדע כי יש בו מדע אשר בעלי הרי והלשינו עליהם שיש בהם דברים נגד אמונתם ועל ידי זה נשרפו הספרים בחוב עיר פריז. כלומר שרפו את ספרי מורי הנבוכים בגלל מי? בגלל >> יהודים. מחלוקת פנימית שכתב כך כותב רבי הלל מבירונה. ואתה אשוב למה שנעשה בעיר פריז מה קיבלו על כך ומה הגיע אליהם. השם משמיים השקיף ויקנה לכבוד רבנו הקדוש לכבוד ספריו וישלח לקהילות צרפת חרון הפה וחמתו ולא נשע פנים לתורתו ואל תתמ זה לומר איך לא נשא פנים ל-1200 ספרי תלמוד ואגדה בעבור המורה והמדע ולא תחשוב כי רבנו משה כמעט משנה בדורו אל משה רבנו וצדקת כל הדור ההוא היה תלוי בוזר רב רבן משה הכוונה פה >> מה הוא מתכוון שאומר צדקת כל הדורו היה תלוי בו יש פה מישהו שמתפל בנוסח התימנים אתה אומר את הקדיש עם הרמבם או לא >> בחייכון מחיהי תגיד להם בכל תגיד רגע >> חייכון לא יכול בישראל >> לא הלאה אתה לא מכיר אנחנו >> וכן משה רבנא חלק מכאלות התימנים אומרים בחיי חייכון יכול חיים משה רבנו והכוונה היא הרמבם למה הרמב"ם את זאת שמעתי בצירותי ממורי ורביז מחודבר כי הרמב"ם הציל את ודי תימן ממה הוא הציל אותם מגרת תימן להגיד שם משומדים מה הרבתו משומדים יהודים כשרים יהודים טובים חלקם למדו במבחן במצוות קידוש השם ביטלו מצוות קידוש השם אבל לא יהודים מאיפה בניתם את זה מילבכם עשה סדר לדורות הרמב"ם הציל את נפשות ישראל ואותם הנמרים מי זה הנמרים אלו מחכמי ישראל כיונו לויישו להוציא עליו שם רש לא לשם שמיים לכן חרף השם בהם שהרי אמרו רבותינו בגיטין בוא רואה כמה גדולה כוחה של בושה שרי סי הקדוש ברוך הוא ברק קמצה והכיב את ביתו ושרף תחלו אם על בר קמצא שהיה קל אחד בדורו והיה על דבר סעודה הקפיד השם יתברך כך מה תאמר ברבנו משה שם משנה למשה רבנו שביזוי הוציאו עליו שם ראה ומינות וכפירה אי שמיים איזלח להם סלע לכן אחי אל תטמע אם מנש השם יתברך את תורת בני צרפת לכבוד רבנו משה תם הבנים מה הוא אומר פה מה הוא טוען רבנו הילם לגזורה מה הוא טוען מידה כנגד מידה וממי זה התחיל הבעיה הזו ממי התחיל השריפה מצטרפן >> מאיתנו מישראל כשאנחנו מתחלשים בכס לתורה מזלזלים בתורה של מישהו אחר מזלזלים בתורה של משה רבנו תדעו לכם זה פגם שעלול לעלות בכל התורה חס ושלום כותב >> רבי מירונה חי באותם שנים כותבת אחרי >> כן תכף תשמעו תשמע רגע עוד רגע לא נסע פנים ספרי התלמוד שלהם וישקף עליהם כי זה שלהם של הצרפתים וישקף עליהם במודש והנן שיש עליהם כל גלויות ואז התחדשו הגזרות הגדולות את הקהילות הרגו יותר מגלפים ואת ספרי התלמוד שלהם כולם ניתנו לשרפה ומכולת אש ואז יצאה הגזרה שלו לימדו את ספרי התלמוד וגלו עד היום הזה אמר בצרפת אסרו לי ללמוד תלמוד ואם תשאלני והראו שתשאלו מה אמורים לשאול בשעה הזוה >> מה >> אולי עוד שאלה מקדימה מה למה זה ככה הוא אמר בסו את מה שמבם יש מידה כן מידה >> מה זה הוא אמר לקחו צפת תלמוד של צרפה תרגישו כאילו שרפתם את התורה שתבינו מה זה עושה שפה גם התורה שלכם התורה היא של כולם כשרפים אחד להיות שאלה רואים שם זל היה אומר >> מהביא את עם ישראל חסד לתורה >> טוב זה טר לדבר אולי אבל רב אברה אומר שמי שמאמין על כל סיפורי הצדיקים שמספרים עליהם הוא פטי ומי שלא מאמין שכל הספרים לו יכולים להיות הוא קופר אבל מי אמר שהסיפור נכון סליחה רבנו מבירון איך אתה יודע מי אמר לך כזה כתב המה חמור לא אכפת לכם מכבוד כלל ישראל הייתם אומרים לתת פה תפיקה להגיד מה זאת אומרת איך מוצאים לעז כזה במיוחד שגדול לעולם הם אלו שחלקו עליו על על המורה לא למה אתה שקט ככה >> מה >> הרב מתי סיפור הו של הרמבם >> הרמבם תכף תשמע מתי הוא היה בסדר עוד שנייה ואם תשאלוני מי יודע שאותם גזרות היו בעוון שריפת המדע והמורה מי אמר לך אנחה היה עוד והמופת שלו הפסיקו 40 יום בין שריפת ספרי רבנו לשרפת ספרי התלמוד חלפו 40 לא היה 40 יום ולא רק זה ובאותו מקום עצמו נשרפו כל המסכתות והפירושים שנמצאו בפריז ונתערב אפר ספרי התלמוד באפר ספרי המדע והמורה כי עדיין היה אפר במקום זה המקום לעשות גבל לא כהפגנה זה מדהים לא אתם מבינים שאחרי דבר כזה בא לך לצום ביום שישי לא אני לא לא באתי להמליץ על העצום לפחות להבין את החומרה כמה מתוכנו זה קריטי היחס הנכון לתורה לא מסגות הכל >> כתבו שאני שרופה באשם שלהם לא >> נכון כי לא כולם שמו לב אתה יודע להבין מה תלוי במה האם יש לזה עוד ידועות יש כאלו אני התכתבתי על זה הרבה השיג אותי מה התכתבתי עם מיש נכנס לספרת הרמבם אחר בובן מנגליות ידיד ד יקר הרב אבי אלבוים ובדואל אמר לי שאין זה עוד הרבה עדויות אבל אנחנו דיברנו על זה לפני 20 שנה שלפני שהיה את מה שנקרא היום כל מאגרי הרשת אני בטוח שמאז יש איזה עוד הרבה כתיבה לא בדקתי אבל אולי היו עוד קודש כתבו על זה יהודים אבל הוא כותב פה את המשפט תשמע וזה דבר האמת וגלוי לכל העמים ודים וגויים לאלתר ידוע הכל כדין שמימה וממרום שלח אישה על אשר שלחו בספר הקדוש עכשיו חכו יגבתה עוד יותר גדולה והרב רבנו יונה הגדול ברצלונה יודעים מי הוא המכונה רבנו יונה היה ראש וקצין על כל אותם הראות הגדולות שנעשו בצרפת מה הכוונה ראש וקצין אני לא לא רוצה להוסיף מילים זה כבר אני חושש ואז נמס לבבו ולבב כל עוזריו וקיבל עליו ללכת ולהשתתך על קבר רבנו מי זה רב רבנו הרמב"ם במניין השרה ולבכות על כברו שבעה ימים שימחו לו על אשר מעל בספריו והודה בפיו בפני כל העם ואמר בלשון זה הנני מכה על פניי ובוש ומתחיט על אשר פערתי פינגד רבנו הקדוש הרב משה בן מיימון וספריו אני מודה בלב ונפש אומר משה אמת ותורתו אמת וכולנו בדאין חוקה זה שבת תמיד אחרי ואני מקבל עליי מעכשיו הלכת להשתת על כברו במין השרה ללכת על כברו שבעה ימים ולומר בכל יום חטאת אלוקי ישראל ואל רבי משה בן מימוש דיברתי נגד ספריו שון זה אמר בית הכנסת של פריז לפני קל נותרים מן הגזירה ויצא משמה בא לו שפליר אני לא יודע איך אומרים את זה אירו ואמר כן בכנס של ברצלונה ממד כל הקהל ואז נפל פחד רבנו על כל הקהילות כל משפר פיב נגדו קיבל דין שמיים עליו רבנו קבע לשבתו ברצלונו בכל הלכה והלכה מזכיר מחיבור רבנו משה עכשיו כל הלכה אומר כך כותב הרמבם ואמר ורבנו משה כתב קר בחיברו ונראים לי דבריו ולא חלק על סברותיו זהו לא חולק על הרמבם גם לא בלימוד אמנם עם כל זה נאנש בעבור שהיחרת נדרוש שנים רבות עד שכמעט נשכר ממנו והלך לו להירות הוליטה כדי לעבור הלכת על קאבר רבנו וביותו שם חברו עליו קילות צפת צורבה להתעכביר שנה שנתם במסע לכיוון להגשים את הבטחתו התרצה להם וקבע לו שם ישיבה גדולה וממילא ישהד נדרו שתוצוב צדקתו תלו לו עם כל זה לא מרקו עוון כי שם נשתלם לו את גמולו שהמלאך בא וחבתו ומת פתאום במיטה שנה רויה לזוכרה תעלומות יש פה אה מצית את הדמיון וקראו כן בעוון ניחו הנדר איך אני יודע גם את זה תשאלו מי אמר לך זה קר לו בעבוני חור הנדר כי בעת יציאת נשמה היה צועק את שם רבנו מה הוא צת יציאת הנשמה >> רבנו משה לא יודע מה כן כל אותם שהגיעו נדרם ניצול מכפר להם תתרשלו תם נחתו ועבדו מתוך הקהל איפה הוא לוקח פה את הטוב ועבדו מתוך הקהל >> קורח >> קורח לא נשאר לה מוש וענף אם תשלני חדתי זה השבחה כי עמדתי בברצלונה ג שנים שימשתי לפני מוריה רבנו יונה הוא הצדיק סיפר לי מפיו עוד בעוד כאשר כתבתי ללכל אשר עשה וכל אשר קראו עד יום צטון ברצלונה לכת לטוליטה והייתי ברצלון בנוסעו הייתי ברצלון כשהוא נסע נישקתי את ידיו בעת הפרידה הוא ברחני בקרה שקרה לו מיתתו בעיר טולטה אדם מפורסם לכל קהילות טוליטה לכן ראוי לי לפרש לא רוצה יותר לדבר הזה בעד כבוד תורתו וחסידותו טוב זה סיפור מטלטל לא מטלטל ביותר וכנראה שדגזרת אאורייתא זה בא להגיד שזה בערב שבת חוקת שהחסתורה זאת חוקת התורה כתוב רבי ספרי החזות למה צריך להגיד ופה חז"ל למדו שכל היחס התורה אומרים זאת חוקת התורה שזאת התורה של אדם כימוד באוהל ועוד ועוד רשות למה כתוב פה לברך הזאת כתוב ספרי דרוש שכל התורה אדם צריך להתייחס אליה בין אם הוא מבין אותה בין אם הוא לא מבין אותה כחוקה אם אדם פוגם ביחסת התורה היא נראית לו רק אנושית לפי הבנתו הוא בכלל רואה את התורה רק כפופה לכוחותיו זה פגם גדול בתורה אפשר שאנחנו פוגמים ביחס לתורה מכל מיני סוגי פגמים ביחס לערכה של תורה לקדושתה לגדלותה לכל כוחות החיים שהיא נוסכת בנו זה כרו גדול מאוד עלינו וממילא ערב שבת חוקת אומנם אנחנו לא רגילים מאיתנו אבל ודאי לקחתי ללב להיות ממכבדי תורת אמת אלו ששמחים בה שנאמנים אליה שמייקרים אותה ומייקרים גם את חכמיה כמו שחז"ל אמרו אוי לוותם אנשים טיפשים שהם מכבדים את התורה ולא מכבדים אלו שנוסעים את הדגל התורה איתם בקרבם זה צון שנזכה שתינו הקדושה תוסיף בנו עוד כוחות חיים מאוד וגבורה כלי יוצר עלייך לא יצלח כל השול תקו תחמשפט תרשיח שורות ורות لا