התוועדות הושענא רבא עם הרב דניאל כהן - ישיבת רמת גן

שאר המועדים לא מוזכר בהם שמחה בוודאי בעוצמת החג הזה אין לנו שמחה כל כך גדולה והוא בא לידי ביטוי כן כל הלילות שאני מקווה שהירים כן בשמחת בית השואבה כן לא דבר כזה בפסח שמחים קצת כאילו מוכרים בשר אה עושים כמה שאפשר אפשר שמחה למרות המצות והקשיים של החג שבועות אוקיי א שמחים בלילה ולומדים שמחים כאילו אבל אבל סוכות זה ממש כאילו זה הגו של השמחה של השנה ממש ככה אני אפילו לא הזכרתי את ראש השנה יום כיפור שחזרנו אז אומרים בכלל כאילו שמחה שירה בימי הדין. אוקיי? אז אז הכבוד והשמחה הם באים ביחד. ואיך זה? האמת היא ש אנחנו פוגשים את השורשים של השמחה והכבוד שהם באים ביחד בתחילת בריאת העולם ממש בפסוקים שמתארים ביום השלישי את שמיכת התשאים זה גמרא במסכת חולין שאומר הדבר הבא כשהקדוש ברוך הוא סיבוה על ה ג'אים לגדול אז הוא אומר שכל אחד יהיה מזריע אבל לא אמר כמינו על האילנות אמר יהיה כל אחד פרי עץ מזריע כמינו אבל כאשר הקשיים הם עשו כל אחד כמינו והזריע באופן אחר ממה שהשם יתברך ציווה אז שרו של עולם הכריז יכבוד השם לעולם ישמח השם במעשיו מכירים את המדרש הזה צריך להסביר את זה יותר כלומר שהפסוק בעצם מצד אחד מתאר שהקדוש ברוך הוא ציווה אתשיים שהם יוציאו זרעים אבל לא כמינם אבל אחרי זה הם פועל הוציאו כל אחד לפי הזן שלו שלא בעירבוביה אלא כל אחד לפי המהות שלו על האילנות הוא ציווה שיו כל אחד כמיניהו ואכן זה ככה היה עכשיו זה דבר מוזר שעל זה שהם עשו שלא כהציווי על זה הקדוש ברוך הוא שמח על זה אמר סורו של עולם יכבוד השם לעולם ישמח השם למעשיו עכשיו זה מאוד מאוד משמעותי הדבר הזה אולי זה יותר מדי משמעותי לשעה כזאת בלילה תחזיקו מהמעלות עוד מעט כאילו עוד מעט גם כן נתלהבח כרגע רק בוא נתמקד לרגע על הנקודה הזאת כי היא נקודה משמעותית מאוד מאוד מאוד מאוד וגם מאוד משמעותית בסוכות אז מה היה שם לראשונה מעשה בראשית במקום לעשות בדיוק כמו שהוא נצטו הוא גילה כוח מתוך עצמו שכל זן יתפתח באופן מסוים לפי מינו והמדרש מספר שהשאים נשו קל וחומר בעצמם אמרו אם האילנות שהם לא גדלים בערבוביה וכל אחד עומד לעצמו הקדוש ברוך הוא אמר כל אחד למיניהו אז אנחנו שגדילים בעירבוביה על אחת כמה וכמה אנחנו כל אחד צריך להיות כמינינו סבור כן א ב בעצם הצפורה הייתה יכולה להיות הפוכה זה יכול להיות שהם יגידו א האילנות הם חשובים אז הקדוש ברוך הוא רוצה כל אחד שיהיה עצמו אנחנו לא כל כך חשובים איזוכיר מה יגידו? אז כנראה שלא אכפת לו מאיתנו ואז נשאר פטנים וכל אחד בבובים השם. זאת סברה לגיטימית לגמרי הייתה יכולה להיות. במקום זה נשאו קל וחומר בעצמם והבינו השם יתברך רוצה בכבודם. אוקיי? זה שהקדוש ברוך הוא רוצה בכבודם והם הבינו את זה למרות שהוא לא אמר להם את זה גרם לשם יתברך שמחה גדולה כמו שאמרתי השמחה היחידה שאנחנו מכירים שהייתה לו בכלל במעשה בראשית כשמעשה בראשית מתארגן מתוך עצמו להגיע ליהעדים שהוא מתוך עצמו עצמו מבין שיש זה עושה לו כבוד עושה לו כבוד זה מרתק בעזרת השם נראה עד כמה זה ממש יסוד בסוכות בכבוד של ענני הכבוד והשמחה של החגן פרוסנינו סוכה סוכת רחמים וחיים ושלום ופרוס עלינו סוכה סוכת רחמים וחיים שנו עלינוס שלך סוגים שחיים וש [מוזיקה] เฮ [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] เฮ [מוזיקה] אוקיי, אז מה באמת תמון בתוך היחסים האלה בין הכבוד ובין השמחה? כך שהראייה והידיעה של הדשאים שהשם יתברך, מכבד אותם, רוצה אותם במקום שלהם ובגילוי שלהם. עושה לו כבוד. כלומר שהוא רוצה כבודם. אמתי חז"ל אומרים איזו המחובר? המכבד את הבריות. אז הקדוש ברוך הוא מחובר מכולם אז הוא מכבד את הבריות. לא ייתכן אחרת. והאמת היא חז"ל באותה משנה מביאים כראיה לזה שמי שמכבד את הבריות הוא המכובד. שהשם יתברך בעצמו אומר כי מכבדי אחב ובוזי יקלו שאלה פשוטה שאלה פשוטה זה 5 בבוקר שאלה פשוטה האם איך זה יכול להיות שאתה מביא לי ראיה שהמחובד הוא המכבד את הבריות מזה שהקדוש ברוך הוא אומר כי מכבדי יכבה הרי ריבונו של עולם כאילו מי הוא המחובר בד זה שמכבד את השם באותו פסוק אז איך משם לומדים שמכבד את הבריות הוא המכובד הקדוש ברוך הוא מדבר על עצמו כי מכבדה היה כבד אלא אם כן זה ממש סוג של מעגליות של אתה מכבד את הבריות ואתה מכבד אותי אני מכבד אותך ובכך אני מתכבד ולכן בעצם זה שהדשאים הם גילו מתוך עצמם את הרצון של הקדוש ברוך הוא בחבוד שלהם. זה גרם אצלו השמחה היחידה. שמחה היחידה. אני אני לא יודע כל פעם שאני אומר את זה אני מרגיש ממש רחמנו על הקדוש ברוך הוא. השמחה היחידה שיש לו בכל מעשה בראשית זה מה שיש. מה אתה אומר? אתה סובר את זה. אז האמת היא הרמבם כשהוא מדבר על השמחה שכמו שאמרנו זה באמת אחד מהדברים הייחודיים והמיוחדים שיש בחג הזה כל כך מיוחד שהרמבם בוחר לסיים הלכות לולב עם דור על השמחה הוא מתאר את שמחת בית השואבה והוא אומר אף על פי שכל המועדות מצווה לשמוח בהם בחג הסוכות זאת יש שמחה יתרה שנאמר שמחנו לפני השם אלוקיכם שבעת ימים זה מתבהר אגב גם כן בספר נחמיה בסיפורים מרתקים בפרק חמחה הגדולה שהייתה להם בראש השנה והשמחה הגדולה בעוד שהייתה לו בחג הסוכות כאילו יש כאן משהו שהוא עולה מעבר לכל מה שצפוי ומופיע במקום אחר והוא כותב מצווה לחרבות בשמחה זו ואז אומר הדברים הבאים ותקשיבו טוב תקשיבו טוב איך הוא גם מנסה סח את הדברים ואיזה סוד ויסודות הוא מניח לדרך אל השמחה השמחה שישמח אדם בעשיית המצווה ובאהבת האל שציווה בהם עבודה גדולה היא אוקיי קודם כל השמחה היא עבודה לא רק עבודה, עבודה גדולה עבודה גדולה כאילו מניר שזאת עבודה גדולה מלא שזאת עבודה אבל עבודה גדולה הוא אומר ו תכף נראה מאיפה לא שזאת עבודה גדולה אבל עכשיו אני חושב שכל מי שקורא ברמבם מצפה שהוא הוא גם יגיד לנו איך עושים את העבודה הזאת. כן. כאילו אוקיי כשהוא מדבר איתנו על אהבת השם מה הוא אומר על אהבת השם? לאהוב כל היום רגע כמו ש כן אבל איך אוקיי אבל יש לו גם כן הדרכה איך להגיע לאהבה מה הרמבם אומר? מה מתבונבריאה כן הוא מתבונן מתבונן ומפעלי השם יתברך מסתכל בהם ומתפעל מגודל חוכמתו שיש בבריית בעולם וגודל חוכמתו שיש בתורתו אוקיי אז אני מבין כאילו שיש איזשהו דרך שאני צריך לעבור בה כדי להגיע לאותה אהבה כשהוא מדבר על היראה יש לו גם כן הדרכה אה איך מגיעים אלאה אז שהוא מדבר על השמחה אז אני מצפה כאילו זה עשה זאת בעצמך כזאת כאילו אז א תאר לי מה אני מה אני צריך לעשות כדי להגיע לשמחה וברגע שהוא יאמר את זה ברור שזה הולך להיות רב מכר הוא כבר רב מכר הוא כמו שהוא קרה לאחרונה הוא נהיה רב מכר אוקיי בכל מקרה אבל רב מכר גם בסדות התעופה וגם בכל חנויות הספרים ש כן שכל מיני ספרים איך עושים דברים טוב אתם לא מכירים ברוך השם את התרבות הזאת בכל מקרה הוא אומר הנה הנה הסוד כל המונע עצמו משמחה זו ראוי לי פרה ממנו פלא מה גשת דקירה שנייה אחת רגע רגע כל לפני שנגיע ראוי להיפרע ממנו. הרב אמר כאן דבר מדהים. העבודה הגדולה שבשמחה היא מה? לא למנוע את ממנו. בדיוק. לא למנוע את עצמך ממנו. זהו. הוא לא אומר לך איך להגיע לזה. אתם יודעים למה? כי לא צריך להגיד לך איך להגיע לזה. רק צריך להגיד לך אל תפריע. אל תפריע. השמחה היא מונחת בטבע המציאות באופן כזה שרק רק אל תפריע והיא תופיע הכל. אז עכשיו אני צריך לשמוע ממנו מה גורם להפראה, מה יפריע מהשמחה מלהגיע. אה, על זה יש לו מה לומר. ואומר, כל המגיס דעתו וחולק כבוד לעצמו, ומתכבד בעיניו. במקומות אלה של עשיית מצווה חוטא ושותה פילי פלאים ממש כאילו אוקיי שלושה מרכיבים נורא חשוב כל המגיס דעתו חולה כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו שלושת את אלה הם המונאים מעצמם את השמחה והם חוטאים. אוקיי אלה חוטאים הרי זה עוד עבודה וזאת מצווה בתורה תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך ושים לך מתוק לבב כן עבדת גויים אבל חוטא ושותה כאילו אתה פשוט משגנ אתה לא שמח אתה רואה מישהו לא שמח הוא פשוט חולה נפש להקרם הוא חולה נפש אני מקווה שכולם מחייכים עכשיו שלא שלא נחד שלא לחשוב בכם כן מלך אוקיי כן אבל גם מה קורה כאן מגייס דעתו חולה כבוד לעצמו מתקבל בעיניו זה עצום זה עצום זה עצום מגייס דעתו מתי הגסת הדעת הייתה בראשית גריית העולם מתי הייתה הגסת הדעת מתיורות הגדולים לא א משהו ממש קרוב לפשט לדעתי אני חושב הרמבם הוא הרמבם הוא לא דרשן הוא פשטן בעומק יש גם דבר כזה חברים יש פה א יש פה גם בעל הבת או כן בסדר אבל יש גם בני ישיבה איפה הגסת הדעת הראשונה מה ההת על פניו כן הרמבם מרמז כאן לנגיסת הדעת והגסת הדעת כן כלומר שהאדם הוא בחר בסוג מסוים של דעת מהו הסוג המסוים של דעת שהוא בחר בו סוג של דעת שהוא מרחיק אותו מעץ החיים סוג הדעת שהוא בעצם דעת טוב ורע שהרמב"ם בעצמו מסביר זה האופן שבו האדם הוא בעצם מתקטן להתעסק עם מה שטוב לי מה שרע לי ככה הרמבם מסביר את זה פרק ג במור הנבוכים מה שטוב לי מה שר לי. אני לא בא להתחבר אל המציאות ואני בעצם עסוק עם עצמי. להיות עסוק עם עצמך זאת גסות דעת. לא שאתה לא צריך לחשוב על עצמך, בסדר, אוקיי, אבל אני אומר לי עסוק עם עצמך באופן כזה שזה מנתק אותך מזרימת החיים, שזה מעסיק אותך עם המחשבות שמתרוצות לך בראש כל הזמן של רבות מחשבות בלביש, של המה, הם עשו חשבונות רבים. ההגסה של הדעת היא כאשר הדת במקום להיות משהו שמחבר אותך מלשון וידע אדם את חווה אשתו במקום זה היא דעת שסוגרת אותך אל תוך עצמך זאת קסות דעת קסות דעת זאת התנועה הראשונה לנתק את עצמי מהמרחב של חיים חיים. ברגע שאני מנתק את עצמי ממרחב החיים, מה הדבר הבא שבא אחרי זה בנפש האדם מתחיל להיות עסוק עם כבוד עצמו. כבוד עצמו. איך אני נראה? מה חושבים עליי? מה יעניק לי יותר מעמד ברגע שאני חלוק מזרם החיים? אז בעצם הכבוד הוא כבוד אליי. לא כבוד למעשה בראשית, לא כבוד אל השם יתברך, כבוד אליי. ואז אני נכנס למשהו שבהתפעל, מנסה כל הזמן להתכבד. זהו, אני לא אעריך יותר אני רק נותן לכם כאן את היסודות שהרמב"ם מביא כאן. מה ימנע ממך שמחה? מה אני יכול להרוויח ממך? מה אני יכול לקחת ממך? אתה אתה טוב לי, אתה הוא לא טוב לי, זה מתאים לי, זה לא מתאים לי. ההתעסקות הזאת של במקום להיות עם וואלה יש פה חיים אני בא להיות מחובר אל החיים מחוב לחיות אותם באמת שלהם אני לא מחפש עכשיו לחלוק כבוד לעצמי אני כמו הדשאים אני מבין שזה מה שהשם יתברך רוצה אני רוצה להיות חלק מזה אני רוצה לגדול כמו שהוא אמר לא אילנות אני אומר לעצמי אני מחפש את אלקי כמה שיותר להביא לו כבוד להביא למעשה בראשית כבוד אנשים כאלה לא שהם חושבים על זה יותר מדי אדור הבא הם לא כל כך חושבים הם פשוט חיים אנשים כאלה הם בחיבור אל השמחה פה בתוך המציאות והם אינם מונעים מעצמם את השמחה. הם פשוט נמצאים בה. אז הנה אם אתה מפספס אתה חוטה זה מגיס דעתו אוכל מעץ הדעת חיט ראשון אתה שותה אתה פשוט לא מבין מה האמת של המציאות והעולם [מוזיקה] אוקיי בוא נשאיר השביעיה אחת היא העיר יש לך אוקיי יש לי משהו ล [מחיאות כפיים] اي [מוזיקה] เ เฮ [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ల [מוזיקה] س [מוזיקה] لا [מחיאות כפיים] [מוזיקה] الله เฮ [מוזיקה] ا يا [מוזיקה] ها [מוזיקה] لا [מוזיקה] א [מוזיקה] הזה ורס [מחיאות כפיים] העולם הוציע אתה ובת [מוזיקה] ך ור ובעולם [מוזיקה] את ההתח [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] את הולך ור [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] כל הולך מסוי שם בסחה בואו לפני לפני בואו לפני [מוזיקה] שס שסו ‏K [מוזיקה] ול [מוזיקה] מר [מוזיקה] ות [מוזיקה] וח מר העולם [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ני אבק בצ [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ך בנבנ [מחיאות כפיים] ביתך הנגנ לבית בקר [מוזיקה] ო [מוזיקה] Έ [מחיאות כפיים] [מוזיקה] אבנך בקרב אבנך הלו [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] אוקיי שמחס [מוזיקה] עוד כמה כמה דקות נשארו לפני שי כאילו מנהר מתי אתם רוצים להתחיל להתחיל בכבר [מוזיקה] אתם רק מספקים את ההמוניה [מוזיקה] ‏B లล ला מלך לנו מ נו אנו ‏Ja. [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ا [מחיאות כפיים] [מוזיקה] אז בגעים האלה שלפני שאנחנו מתחילים להתפלל תפילות שיזכירו לנו את הימים הלמלים שמשפיעים את אורם לתוך ימי השמחה. אז אנחנו זהינו ש כאילו הקדוש ברוך הוא מכבד את הבריות, הוא רוצה בטובתם, מחפש את גדילתם. זה מה שמביא לו שמחה. והייתה דמות אחת, דמות אחת בן שבעת הרו שכל מחוייבותו הייתה לזה. אהרון הכהן. אהרון הכהן שבעיניו היה מביט ורואה את טוב האדם, את העוצמות שבכל יהודי ויהודי. אהרון הכהן שהיה מחבד את הבריות. אהרון הכהן שבזכותו זכינו לענני הכבוד. כן. ענני הכבוד שמכבדים אותנו, שמגינים עלינו שבאו כדי לגהץ לנו את המדבר, ליישר לנו את הדרך, להקיף אותנו מכל הצדדים וכל אחד ואחד מאיתנו שיוצא מהחג הזה עם דבקות בענני הכבוד וזה ממש המכוונות וההתבוננות של השעות העיקרות האלה האחרונות. מנות שלך שהוא יכול לזכות להתקשר אל אותם עננים שהם באו הם באו לפי הפסיקטא בכבוד זה שמשה רבנו ביקש הלו בלכתך עמנו ונפלינו מכל עם הלו בלכתך עמנו ויפסיק את הענני הכבוד הסתלקו אחרי מעשה העגל והם חזו בכבוד הבקשה הזאת בלכתך אמנו שהקדוש ברוך הוא הולך איתנו הקדוש ברוך הוא רוצה בנו הקדוש ברוך הוא מכבד אותנו ומזה כשאנחנו עירים לזה מודעים לזה ולא חולקים כבוד לעצמנו אלא מדבקים את עצמנו בכבודו יתברך שאנחנו לא מחפשים איך להתכבד מתוך עצמנו אלא מתוך הדבקות בשיית רצונו רצונו הגלון ורצונו הגלוי כשאנחנו פותחים את דעתנו לא להיות