השתוקקות ה’ יתברך לתשוקתינו אליו | שפת אמת לפרשת נשא - תרלא | הרב יהושע שפירא

אחד קרא כל הו להקדיש את השיעור לעילוי נשמת מנחם בן יצחק יש פה מדרש למטה במדבר אבא אז נפתח במדרש איש או אישה כיףלי בי המשך הפסוק הוא נמדור נדר מזהיר להזיר עד ההודכתיב שוקב עמודי שש שוקב זה העולם שנשתוקק הקדוש ברוך הוא לברותו כמעט זה תמה ועלי תשוקתו כלומר שהקדוש ברוך הוא משתוקק לברוא את העולם זה שוקב ומנין שכן הוא ומניען שכן הוא אומר שנאמר ויכולו השמיים והארץ אין ויכולו אלא לשון תאווה שנאמר נכספה וגם קלתה נפשי הערה מעניינת כאן זה ש אנחנו אומרים בשבת חמדת ימים אותו לא קראת ו יש שאלה גדולה איפה קראת החמדת ימין לא מצינו את הביטוי הזה בשום מקום לא ב בתנך ולא בחז"ל אין את המושג חבדת ימים ורשי אומר שזה לקוח מויכולו ויכולו השמיים אם ויכולו זה מלשון תאווה אז זה החמדה, חמדת ימים זה קשור ל אה הקדמות של שבועות חמיד ורגיג ששם כתוב המילה חמדה והמילה רגיגה ביחד והתרגום ירושלמי מתרגם על עץ הדת שהיה אתרוג ועל חולו מתמגם אותו דבר שזה רגיג כמו שבחולו זה מלשון חמדה כמו כאן והמילה חמדה היא הוכולו הזה זה המקור ל חמדת ימים אני לא זוכר לגמרי את החשבון של רש"י עם התרגום ירושלמי זה רש"י בפר בספר הפרדס אבל אה א רבים נלאו מלמצוא מקור ל למושג הזה אז זה זה המקור כלומר התרגול מירושלמיות קודם למה שיש כאן אבל זה המקור עמודי שש שהמיד כל מעשה בראשית לשישה ימים שנאמר כי ששת ימים עשה השם את השמיים מים ואת הארץ. תודה רבה. והמשך הפסוק שמה יש כאן אה מחלוקת במפרשים איך מסבירים את המדרש. אבל הפשט הוא שהמשך הפסוק שם כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בם. אז יש שם שמיים וארץ וים. הרי שלושה אמהות הכוונה יסודות העולם שמה נבראו הכל מיוסדים על דני פז שיסודן היה שלושה דברים משובחים ואין כמותם בעולם עכשיו המדרש קושר את הכישא שתמים עשה שם את השמיים את הארץ את ההת כל אשר בא לעוד פסוק השם בחוכמה יסד ארץ זה הארץ של הפסוק שם כונן שמיים בתבונה בדעתו תאומות נבקו שתאומות זה קשור לים אז חוכמה בינה ודעת זה ארץ שמיים וים וזה מה שאומר המדרש את חוכמה ובינה לא צריך להסביר כי זה כתוב אר רץ שמיים אבל בדעתו תאומות נבקעו זה היה נקודה חוכמה היא יראת השם כמו דתי יראת השם היא חוכמה וסור מרבינה דעת זה המכיר את בוראו כמה דתימה ואין דעת אלוקים בארץ ואומר הזקאל ביד האותי כלומר אז דעת זה דעת אלוקים אנחנו נעצור כאן אז אומר השפת אמת איש כיפלי עכשיו כדרכו בקודש הוא שומע את המילה יפלי ולומד מזה לימוד נפלא פירוש מה זה יפלי נזיר להיות נבדל מענייני העולם הזה כמו המילה הנזר המילה נזר זה שזה מעל כל מדרגות האדם מיקף רגליו ועד עד ראשו הנזר הוא עוד למעלה מזה אז נזיר הוא למעלה מגדרי העולם הזה השפת אמת נוטה מאוד לזה שהאח הבכיר מבניו של יעקב היה יוסף יש א נטייה גם ליהודה אבל עשתות אמת מאוד נוטה ליוסף בגלל המילה הזאת נזיר רחב שנזיר הוא היה הנזר של כל האחים. אף כי גם הוא עושה דברי העולם. כלומר נזי הוא לא יצא מן העולם הזה. הוא אוכל, הוא שותה, הוא כמעט הכל עושה אותו דבר. הוא לא יכול לשתות יין, הוא לא יכול להתעמל למתים, הוא לא יכול להסתפר. אומר, שלושה דברים. כמה מחיינו אנחנו מקדישים אחד משלושת הדברים האלה. לא מדבר על כהן שכבר שליש נזירות יש לו. אז כמה את כל ענייני העולם הזה הוא עושה. שלא כמו נזירים לעומת זה להבדיל לפי הבדלות שאם אדם לא מכים משפחה נזירות אצל הגויים אז באמת הוא תלוש לגמרי. אין חיים שמה זה מוות. אצלנו לא אין דבר כזה להתנזר מאישה זמן יש אבל שלא להתחתן זה עבירה אף כי גם הוא עושה דברי העולם למרות שמצד הסברה שאדם אומר אתה רוצה להיות פרוש בעולם הזה היינו נותנים את זה לאדם נורמלי ושאלים אותו מה זה להיות פרוש מיני העולם הזה אז הוא היה באינטואיציה שלו אומר כמו הנוצרים כמו ההודים שלפרוש מהאישה זה זה הפרישות הראשונה אומרים לו לא להסתפר הוא מה להסתפר זה זה מה מה זה להתאמן למתים אפילו לשט יין זה לא הדבר ה עולה על הדת אז נזיר שלנו זה מצווה מיוחדת במינה שיש הרבה מה לעיין למה התורה קבע את שלושת אלה כשיש דברים אחרים שהיו נראים הרבה יותר חריפים. אבל בכוח האדם להידבק עצמו בכוח השורש של כל דבר שיוכל חרית הפנימית הפנימיות ונקרא פלא. כלומר יש לאדם כוח להידבק במה שלמעלה מגדרי העולם הזה כשהוא בתוך גדרי העולם הזה. הוא לא מדבר על הצאת. הנזיר שלנו לא יוצא. הוא רק מבטא באיזשהיא מידה שייכות לשורש נזר למה שלמעלה מקומת האדם אבל מתוך קומת האדם לא במקום קומת האדם וזה באמת פלא. כלומר לצאת לגמרי זה האמת היא שיש כתות כאלה. יש א כתות של מתאבדים, יש אידיאולוגיות שנגמרות במוות כפשוטו. אז זה בכלל לצאת מגדרי עולם הזה. יש אנשים שהולכים לחיות באיזה אי בודד, אבל כאן זה לחיות בתוך גדרי עולם הזה ולהחזיק שורש אלוקי. אומר, זה נקרא פלא. למה הוא אומר זה נקרא פלא? כתוב איש כיף לי. הוא אומר להיות נזיר זה פלא שאתה גם חי את כל ענייני העולם הזה ואתה גם דבוק בן עזר כלומר הוא חי עם אישה הוא פועל ועושה והוא יכול להיות מנכל העולם ויכול להיות א איש א עם כבוד רעב עם כסף עצום כל זה לא מפריע ובכל זאת הוא דבוק בנזר אומר זה פלא פלא ונקרא פלא אז דכתיב עושה נפלאות שהשם יתברך נותן בחינת פלא גם בעשייה גשמית עושה נפלאות שהנפלאות יורדות עד למעשה שהם לא נשארות למעלה וכן כתב רמה באור החיים פירוש הוא מפני לעשות שאנחנו אומרים בברכה סוף ברכת אשר יצר אז הרמא מביא את זה בשולחן ערוך שהרכיב השם יתברך נשמה רוחני בגשם האדם זה הפלא שש מלאכים זה לא פלא שיש עולם הזה זה קצת יותר פלא אבל שיש נשמה בגוף זה הפלא האמיתי ועל זה אנחנו אומרים מפליל לעשות זה גם א פלא גדול שאת הפלא הזה אנחנו מזכירים דווקא בשעה כשאין נזיר בעולם שיכול להימלט מהשפלות הכי גדולה. פרעה ניסה ללכת ליהור ולהסתיר את זה שגם הוא נצרך לנקביו. אבל אי אפשר להסתיר את זה. זה לא. ובמדרש אז זה כל זה ההתחלה ש שלהזהיר זה פלא. ובייחוד עם נזירות כל כך מועטה, כל כך א לא מרכזית בתלישות מנייני העולם הזה. ומדרש שוקב עמודי שש זה העולם שנשתוק השם יתברך. זה העולם שנשתוקק השם יתברך לברא העולם. כמו שכתוב ויכולו השמיים לשון תאווה המשך המדרש עמודי שש ששת ימים מסדים על דני פז חוכמה היא רת השם היא חוכמה ובינה אסור מרע ודעת המכיר את בוראו עכשיו תראו איך הוא מפרש את המדרש פירוש על ידי אלו הבחינות חוכמה בינה דעת יוכל האדם להידבק בפנימיות חיות השם יתברך שברא העולם ונשתוקק לתשוקה של הנבראים על ידי שנתרחקו ואף על פי כן ואכולו בואו נקרא עוד קצת שבשבת קודש יש עלייה לכל דבר שמכירים שורשם וחפצים ומשתוקקים להיקלל ולהיבטל אליו יתברך אז אנחנו עוד פעם א מתחד לנו פה תור חידוש של א דוד ריינוס שעיקר מה שהשפת אמת בא לחדש זה לא שבת לבדה אלא שבת מהירה את כל החול ווא אומר מה זה העולם שנשתוקק אחרי זה זה יתברר עוד פעם אבל נחדד את זה פה אולי נקרא עוד קצת בכל זאת ולכך יש לו בשבת קודש לחת רוח מהבריאה כמו שכתוב היה נח ביום השמי וזהו שאמרו שוקב זה העולם שתשוקתו הוא תשוקתנו שיהיה השתוקקות לא יתברך למה אז הוא אומר ככה כתוב שוקב עמודי שש זה העולם שנשתוקק הקדוש ברוך הוא לברו אם ככה זה לא העולם זה הקדוש ברוך הוא שנשתוקק. שוקב זה השתוקקות שלו. אבל אם המדרש אומר שוקב זה העולם אז הוא אומר הקדוש ברוך הוא השתוקק לעולם שנקרא שוקף. כלומר שמה הוא העולם? ההשתוקקות אל השם יתברך. יש לזה מקבילה נפלאה. הוא לא מביא את זה. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל בקללה שמקלל האדם הקדוש ברוך הוא את חווה אז הוא אומר לה ואליו תשוקתך והוא ימשול בך כלומר ש האישה בגלל שהיא הייתה חלק מהאיש לפני שהיא ננסרה ונבנתה אז יש לה השתוקקות כמו שהפילוסופים אומרים שהחלק משתוקק אל השלם, כמו שבן משפחה משתוקק להיות בתוך המשפחה אז האישה משתוקקת להיות בהקשר השלם שלה שזה האיש ואליו תשוקתך אז העולם היה חלק מה הבורא יתברך אז הוא מסתוקק למקורו התשוקה הזאת זה העולם. אין בעולם שום דבר חוץ מתשוקה לבורו. רק שכידוע שהתשוקה הזאת נתונה בבלבול גדול כדי שאנחנו נגלה את התשוקה מתוכנו. אם היה רק תשוקה והיא הייתה רק לשם יתברך אז לא אנחנו השתוקקנו. נברא התשוקה אף אחד לא משתוקק אותה. אי אפשר שישתוקק אף אחד. תשוקה לא הולכת לבודה ברחוב. תשוקה חייבת גבר שישתוקק אותה. היא אפילו לא חפצה. היא רק הביטוי של הגברה. אז מוכרחים שיהיה מישהו שישתוקק. אז לכן בעולם יש בחירה. העולם זה שקיקה להשם. אבל יש בחירה. האם אתה משתוקק לשם כמו שהוא באמת למעלה מכל גדר? או שתוקק לכוס ת ושיהיה מתוק. תודה רבה. מתוק. כלומר כל העולם הוא מלא תשוקות. אנחנו רק פועלים מתשוקה. למה אנחנו נושמים? בגלל תשוקה לא מודעת לחיות. וכשאדם סותמים לו את כלי הנשימה אז בסוף הוא מתפרץ בתשוקה אדירה. הוא יכול להפוך עולמות כדי לנשום. רק שכיוון שאנחנו מקבלים מענה לנשימה כל הזמן אנחנו לא מרגישים את התשוקה לנשום. אבל בעצם יש לנו תשוקה כבירה לנשום. ולאכול זה הרבה יותר מפורסם כי זה לא מקבל מענה. כל רגע. אז יש לנו תשוקה לאכול, יש לנו תשוקה להנאות, יש לנו תשוקה לכסף, יש לנו תשוקה לכבוד. וכל זה הבחירה מהתשוקה האמיתית. זה תשוקה לקדוש ברוך הוא. זה העולם. והקדוש ברוך הוא נשתוקק. זה מה שהמדרש אומר. שוקב זה העולם. הקדוש ברוך הוא שתוקק לתשוקה. זה הקשבה מיוחדת. לא בטוח שאנחנו היינו אומרים שזה הפשט אפילו אחרי שהספת אמת אומר את זה, אבל זה נכון שבדקדוק הלשון הוא אומר דבר נפלא ובתוכן עוד יותר. אז הוא אומר, העולם משתוקק להשם והקדוש ברוך הוא משתוקק להשתוקקות הזאת. ובעצם כל הריחוק של המילה הלב שהוא ברא את העולם והעולם מתרחק ממנו זה כדי שהוא שתוקק אליו חדש חזרה. הנזיר זה ביטוי של ההשתוקקות הזאת שאני רוצה לחזור אליו להיות דבוק בו. אבל זה לא אומר לעבור לעבזוב את העולם. אם אני עוזב את העולם אין מישהו שתוקק. אם אני נבלא בו חזרה אז בטל כל הסיפור. לא, אני צריך להיות בלב ומשם להשתוקק. יש ברבי נחמן ביטוי עיקר התענוג רחוק שנתקרב. חסידים היו מספרים על זה מעשה שמלך האויבים שלו ראו שהם לא יכולים לנצח אותו בשום פנים אבל מצד שני הוא כבש להם את כל ה אפשרות לפני ההרים הגבוהים ששם הוא כבר לא יכול אין לו שום סיכוי אז נוצר טקו אחרי שהוא כבש ופגע בהם אז הם ידעו שלכבוש שאפשר שר אז הם עשו כמעשה זלנסקי להקוץ אותו בלי לכבוש אותו אז מה הם עשו הם ידעו שיש לו שני תאומים קטנים לקחו לילה חשוך יחידה מובחרת נכנסת אדיר הבירה תופס את זה כשהילד יוצא שני הילדים העומנת אחרי ריגול אז הם עוברים את הגדר דר לוקחים את הילד מה מהגנים שסביב הארמון ולוקחים את הילדים וחוזרים איתם ושוים את הילדים שלו אלא מה שמשמר הארמון הצליח לעלות אליהם אז הם הספיקו לקחת רק ילד אחד את השני המשמר הצליח א והוא היה שבוע אצלם 30 שנה יש על זה עוד סיפורים אבל ניגע בחלק ה שייך לענייננו נו ואחרי 30 שנה המלך עם המודיעין שלו הצליח להתר איפה הוא נמצא הילד כבר בן 33 ולהשים אותו הביתה עכשיו כל ה-30 שנה האלה הוא היה עבד שפל שאף אחד לא ידע אפילו שזה הוא ועשו מסיבה כשהודיעו למלך שהוא כבר הגיע לגבול והכל בסדר עשו מסיבה עצומה המלך אומר כל העיר אז בינתיים צריך אכנף סמלות וצריך להסתפר, צריך א להסביר לו מה הולך להיות, צריך א לתוווח לו קצת את העניין. מגיעים למסיבה. אז הוא מגיע ויש מאכלים שהוא לא ראה 30 שנה. הוא מגיל שלוש לא ראה כאלה מאכלים ועד גיל שלוש הוא לא זוכר כלום. והוא אפילו לא שאל אם זה בשבילו או לא בשבילו כי עבד לא שואל כאלה שאלות הוא פשוט והוא לא ידע גם שיש מזלגות וסכינים פשוט א הוא המלך הוא שכוח ואוכל זה עבד אז האח שלו שכל השנים נשאר שמה אומר לאבא יש לך אדם גס כזה ותראה איזה מסיבה אתה עושה לו ואני כל החיים איתך וכל גינוני המלכות ואף פעם לא עשית לי עשירית מהמסיבה הזאת אז הוא אמר לו דע לך בני שעיקר התענוג הוא רחוק שנתקרב שלכן גם בחיי ניסים הקדוש ברוך הוא גזר שיהיה ריחוק וקירוב למה אומרים חז"ל כדי שתהיה חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה או שרחוק שנתתקרב זה תעוג מיוחד. אז לכן הקדוש ברוך הוא בורא את העולם באופן שהוא גם רחוק וגם מתקרב. זה פלא. זה האיש כף. האיש כיף לי. זה פלא. גם רחוק גם קרוב. התשוקה של הקדוש ברוך הוא לומד משוקה במש. אבל מאיפה הוא לומד שזה תשוקה לתשוקה שלנו? איפה זה כתוב? כאילו את זה. מאיפה הוא לומד? לא כתוב כתוב שוקב עמודי שש זה העולם. שנשתוקק הקדוש ברוך הוא למרו אז מאיפה הוא לומד שנשתוקק הקדוש ברוך הוא למרו לא זה כתוב במדרש רב במדרש אבל המדרש לומד זה משוקב לא מהמילה שוקב לא מאיפה המדרש לומד כן ה המרזו אומר שזה הוא לומד את זה מזה שאי אפשר להגיד שוקב כלפי מעלה אז ממילא יש פה כף לשון כי מצד אחד זה מתייחס כלפי מעלה מצד שני המילה שוקעים אפשר להגיד כלפי מעלה אז זה שתי התשוקות התשוקות של הקדוש ברוך הוא להשתוק של כן ואפשר גם להגיד שזה המילה שוקב זה לשון רבים אפשר להגיד ששוקב זה שני שוקיים כמו כל אדם אבל אם זה העולם העולם הוא רק אחד אז איפה השניים אבל זה לא ראיתי במפרשים רק מה שראיתי זה מה ששאלת זה את התשובה הזאת אז אז בואו נחזור קצת את החוכמה, בינה ודעת. א נעזוב רגע, אבל נראה אחרי החוכמה בינה ודעת. אז הוא אומר יוכל האדם להידבק בפנימיות חיות השם יתברך שברא העולם ונשתוקק לתשוקה של הנבראים על ידי מה שנתרחקו עצמם מיותם נבראים ואף על פי כן ויכולו כלומר שישה ימים הם מתרחקים וביום השביעי שהוא חלק מימי הבריאה הם משת מתוקקים. הספת אמת הראשון בבראשית זה על כמה בחינות זה באכולו. הוא שמה הוא מפלפל במילה הזאת. הוא חוקר אותה ולש אותה. זה השפת המת הראשון. הוא אומר שזה גם מכל מלשון כלל וגם מלשון תכלית וגם מלשון קלות וגם עוד אחד פספסתי כלל ותכלית. לי שיש שם עוד אחד. על כל פנים נחזור לענייננו שבשבת קודש, כלומר בעצם שבת זה כמו נזיר, מתנזרים רק לא מיין טומ ו תספורת אלא מכל מלאכה. לא עושים מלאכה. אז שבת זה סוג של נזירות מהעולם הזה. שבת קודש יש עליה לכל דבר שמכירים שורשם מחפצים ומשתקים להקלל ולהבטל אל יתברך זהב יכולו ולכך יש לו בשבת קודש נחת רוח מהבריאה כמו שכתוב וילך ביום השביעי אני הייתי אומר עוד דבר לכאורה שהמדרש אומר ויכולו יכולו השמיים בארץ אל אין כולו אלא לשון תאווה זה תאווה של מי השמיים והארץ וחוץם אבל יש עוד ויכל החמדת ימים שרשי אומר זה מביאכל אלוקים שכתוב אחר כך כלומר בפרשיה כתובים שניהם כתוב ויכולו השמיים והארץ זה ההשתוקקות שלנו כתוב והכל אלוקים זה לכאורה ההשתוקקות שלו שתי השתוקקויות כתובות באותה הפרשה של יכולו אבל הוא לא כותב את זה אתם יודעים שגדולי עולם הרבה פעמים נראה דבר פשוט שכמ שאתה אומר זה הכי מתאים ואז למה לא הבאת את זה וכשששואלים אותם יש להם תשובה נפלאה אנחנו לא אני לא יודע אותה אז שהוא המרצים שכמוני אז טוב לא שם לב אבל מי שיש לו אמונת חכמים והוא נוסע קצת חכמים היה פעם רבי יואל כאן היה פה הוא סיפר לנו מה מה עשה בעניין הזה והחזר של הרבי אז הוא סיפר הרבי אהב את הנשיטתו כלומר שחכמים המוראים תנאים אז אתה רואה הרבה הרבה הרבה מחלוקות שזה אותה סיבה פנימית ויש לו הכי הרבה זה על בית שמאי ובית הלל שבאמת כבר בארי זל כתוב זה שני אופנים של דעת תורה ו אז הוא אומר לשיטת תור ורבי יו כתב את כל המיימר הנפלא הזה יצא עם הרחבות אמר יקר מאוד ורבי יואל בסוף אמר לו שיש עוד מחלוקת כאילו שנראה לגמרי כמו שהרבי אומר מפורש וכשהוא בא לרבי אז הוא אומר לו שיש עוד מחלוקת זאת וזאת אז במכך הוא אומר לו ככה זה נראה אבל באמת זה לא שייך זה לא בא לשיטתו פלפל אותו שם בסוגיה והוא הכייח לו שאי אפשר להגיד את זה הוא אמר זה זה הגדיל אצלי את האמונת חכמים שאתה אמר זה כאילו זה נראה כל כך ואם היה אמר את זה אף אחד לא היה מסביר ואם היו מקשים היינו מתורצים לא אז יכול להיות שהיה פה תירוץ נפלא למה הוא לא מביא אבל לולי התירוץ הזה היינו אומרים בפשטות ששני ההשתוקקויות נמצאים בברכו לעצמו כלומר אתה מרחיק ואז העולם השתוקק וזה בדיוק הרחוק שנתקרב שהקדוש ברוך הוא משתוקק אליו כמו האבא במיסה דגדו עניין התפעל סתכלק זה בדיוק דו צלדי דו צלדי כן כן יפה טוב אז אז אז זה בשבת קודש יש לו נחת רוח מהבריאה כי עכשיו ההשתוקקות שלו הרחקתי אותכם מנתי שתשתוקקו עכשיו אתם משתוקקים אז שניחו זה הוויה אנחנו ביום השביעי טוב נמוד פה ‏Oh.