השירה שעולה מן התהום | אל ה' ואל טובו - שיעור 15 | הרב יהושע שפירא

ולאורלי [מוזיקה] [מוזיקה] >> היינו בסוגיית סתם ודווקא ו בשני המדרשים אז נתחיל משני המדרשים ונחזור לסוגיית סתם ודווקא בפרשת בו סליחה בפרשת והארש רבא על הפסוק בוא אל פרעה. יש בוא אל פרעה בתחילת פרשת בו, אבל יש עוד בוא אל פרעה לפני כן בפרשת והרע. אז על הבואל פרו שבפרשת אומר המדרש כשם שכילוסו שבחו של הקדוש ברוך הוא עולה מפי הצדיקים בגן עדן כך עולה מפי הרשעים בגיהנום ומובא שם משל שהמלך זקוק להרבה דברים חלקם יקרים אבל גם לפחם שיחמם את התנור. אז ה פחם שמחמם את התנור הוא גם חלק מכבודו של המלך. בסוף יש גם פרדסים אבל גם לא בטוח 100% זה בדיוק ה משל או משהו מעין זה דומה לזה. זה מה שכתוב אה מה הוא מה אה אה הנה הנה התחלה עוד קודם אמר רבי לוי משל למלך שהיה לו פרדס ונותה בו אילני רק ועני מאכל. אמרו לו עבדיו, מה הנה יש לך בענייני סרק הללו? אמר להם כשם שאני צריך לילנה מאכל, כך אני צריך לנסרק. שילולי אילני רק מהכאן הייתי עושה מחצאות וכבשנות. לכאן נאמר אל בני ישראל ואל פרעה. כשם שכילוסו של הקדוש ברוך הוא עולה מגן עדן מפי הצדיקים, כך עולה מגיהנום מפי הרשעים. יש פה לימוד מפסוק, אנחנו נדלג על זה. מה הם אומרים? אמר רבי יוחנן, יפה אמרת, יפה דנת, יפה תיארת, יפה תימת, יפה חייבת, יפה לימדת, יפה הורית. ותידה גן עדן להיות צועקת ואומרת תן לי צדיקים אין לי עסק ברשעים שנאמר שנתי השומרים אבלי שו ולמי אני מבקשת גן עדן לאותם שהיו בטוחים אל שמך שנאמר ואני אל השם בטחתי ותידה הגיהנום להיות צועקת ואומרת אין לי עסק צדיקים ולמה למי אני מבקשת לרשעים לאבלי שו לאן פועלי השו והקדוש ברוך הוא אומר תנו לזה צדיקים ולזה רשעים שנאמר לעלוקה שתי בנות טוב זה יש עוד ילקות שמעוני שבו כתוב על הפסוק פיתחו שערים ויבוא גוי צדיק אולי תמצאו גם את זה פיתחו שערים ויבוא גוי צדיק כתוב שמה ביתר חריפות יותר מכינוסו ממה שכינוסו של הקדוש ברוך הוא עולה מפי הצדיקים בגן עדן עולה מפי הרשעים בגיהנום אז יוצא שגיהנום זה מקום שמכלס לקדוש ברוך על דבר יפה דנת יפה חייבת יוצא שרשאים בגיהנום אם שאלו אותם האם זה נכון ויפה שאתם נמצאים בגיהנום מה הם יגידו כן זה זה הדבר הנכון. אתם רואים שהם בעצמם ממליצים על זה בחום. הרשעים בגיהנום. אומרים זה יפה ככה. הם לא אומרים נכון, צודק מחוייב מציאות אין ברירה. אומר לו זה יפה. איזה דקדוק שאפשר א לחלוק עליו. אבל בכל זאת זה מה שכתוב צריך להבין את העניין הזה אז מה הקילוס שעולה לקדוש ברוך הוא מגיהנום מלך צריך שיהיה כבשונות יש לו עצר רק מצאתם את מלכות שמעוני מלך צריך שיהיה לו צרק למה הוא צריך שיהיה כבשונות כמו הקדוש ברוך הוא צריך כביכול בשביל מלכותו זה כאילו זה צורך שלו זה מה שהמדרש אומר יש לי יצא מאכל לאכול אז בשביל יעצ צאח נמצאים שביל המלך הוא כביכול זקוק להם אז הקדוש ברוך הוא זקוק לצדיקים כי הוא מתענג על פירותיהם שגם זה צריך הסברה גם מוסיפים כביכול כדי לא לפגום חלילה בהגשמה כלפי מעלה אבל בסוף זה צריך הסבר כי אנחנו עד היום מבינים שגן עדן בשביל מי זה? צדיקים עשו מעשים טובים, מגיע להם פרס, אז הם מקבלים גן עדן. זה בשבילם. אבל אם עכשיו אתה אומר שיש מלך ויש לו פרדסים, יש לו אילני מאכל, אז אומרים לו, טוב, זה אנחנו מבינים למה אתה צריך. אז כאילו המלך צריך את הגן עדן. אז אומרים לו מה אתה צריך אלנס רק אמרו לו לא לא המלך צריך גם לנס רק הוא צריך אה עצים לעסקה כבשונות יוצא שבכלל זה לא עונש של ה חטא אלא זה צורך של המלך ובאמת גם כאילוסו עולה משם זה שבח כזה כבשונות יש איזה שם אש בוערת כבשונות ובאש הבוערת יודע רשעים צועקים כואב להם כנראה לא מה קורה בגנום מתענגים הוא כואב להם כנראה כואב להם אז הם צועקים ומה הם צועקים יפה דנטה זה קילוס של הקדוש ברוך שיש לו גם כבשרות. דבר מוזר מאוד. לא. על כל פנים, עוד לפני שנסה לבאר את זה, נאמר שכנראה עולה מכאן סיפור גיהנום אחר לגמרי ממה שאנחנו רגילים לחשוב. >> מה כתוב? שצילים שנשתבו בגיהנום עונים ואומרים אמן בתוך גיהנום מתראש העולם עד שנשמע כל צתה מפני השם והוא שואל מה כל הרע הגדול השמעתי בשבים מלכה השרת ואומרים של עולם אלו ראשי זה וצדיקי עובדי אלאים שנשתהו בגיהנום שעונים עמנו מסדיקים עליהם את הדין ואז מגלגלים רחמם שהקדוש ברוך הוא עלים ביותר ואומר מה יצא להם יותר על הדין זה כבר יצר הרע גרם להם באותה שעה דקה לקבו מפתיע של גיהנום לידו ונותן להם יובן פני כל הצדיקים אומר להם פיתחו שערי גנו ויעלו אותם אז פותחים 18 שערי גלו ו אבל לא כתוב שיותר משקוסו עולה מפי הצדיקים בגן עדן עולה מפי הרשעים בגיהנום זה אלקות שמעוני על הפסוק פיתחו שערים ויבוא גוי צדיק זה לא זה מה מצאת אז הפסוק פתחו שרים ויבוא גוי צדיק. טוב, זה לא כל כך קריטי. כלומר, אם הייתי איש מסודר, אז הייתי מביא דף מקורות. אפילו יכול להיות שיש לי בבית הדף מסודר. רק פעם שאלו את אבא שלי למה הוא לא מחזיק פנקס שהוא רושם לעצמו מה שהוא צריך לזכור. אמר ואיפה אני ארשום להסתכל בפנקס. אז יכול להיות שיש לי אפילו דף מסודר אבל מאיפה אני יודע איפה הוא חיים ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו >> אמן אז אנחנו מוכרחים קצת לשחרר את המוסרות של התפיסה המגושמת. קודם כל בדוגמה הזאת במדרש הזה שכן הבאת, אז הקדוש ברוך הוא מרחם על הרשעים. למה? כי כבר יצר הרע גרם להם. אם יצר הרע גרם להם זה סיבה להציל אותם, אז למה לא מרשע? לכאורה היה מרש צריך להציל אותם יצר הגרה לא אפשר לתרץ פשטות שיש פה אחריות כפולה באמת גם יצר הרע גרם מה שממעית את האשמ מהם יש הלכה מחר חיקת לכת ביותר בעניין הזה יש דינים שאם רואים שאדם הוא אנוס אז הוא לא אפילו יצרונסו. יש דבר כזה יצרונסו אז הוא פטור מהדין. אז אם קרח אז היה צריך להיות פטור. אלא מה אנחנו יכולים לומר? שבאמת זה משולם. היה לו יצר הרע גדול אבל הוא גם יכל לבחור. אם הוא היה גיבור מאוד גדול הוא היה מנצח. הוא לא היה גיבור מאוד גדול אז יש פה שניים שעשו היצר הרע והאדם שבחר. אז לפי זה העונש מרי שצריך להיות לפי גודל האחריות שלו. כי מה שהיצר הרע גרם לו זה לא בחשבון. מה פתאום שזה יושט עליו? אבל זה לכאורה צריך להיות מרשע. אפשר להגיד שזאת הכוונה שעכשיו הקדוש ברוך הוא מגלה [נחירות בוז] את הסוד שמרישה בעצם זה היה רק עד כאן ו אבל חז"ל מציירים את זה שזה לא מרשה וגם ובעיקר לעניננו מציירים את זה שזה קשור לזה שהרשעים מקלשים לקדוש ברוך הוא מצדיקים עליהם את הדין חושבים שזה היה נכון ועונים אמן על ההחלטות האלוקיות. אם נלך יותר חריף נאמר שאם היו אומרים להם תראו הקדוש ברוך הוא אמר שאתם חייבים גיהנום יש לנו דרך לשנות את זה מה הם היו אומרים לפי המדרשים האלה לכאורה לא זה יפה דנטה מה מה אתם רוצים שנעשה שקר בנפשנו כמו הם חושבים שזה דבר נכון אז יש פה שני מישורים. מישור אחד זה הבחירי ומישור אחד זה שיש יצר הרע. אמנם כן יצר סוכן בנו. אומרים האשכנזים בליל יום הכיפורים. וטענה מהסוג הזה יש לנו הרבה. זכו כפר אנחנו ואנחנו מספרים לקדוש ברוך הוא שיש לנו סיבות כביכול מצדיקות את החטאים שלנו הלאה נצר אורך עכשיו כשאדם שומע את זה יש לו סתירה פנימית מצד אחד משהו נרגע וואלה באמת באמת היה ליצר אור גדול, לא יודע אם לכם פעם היה אבל מי שהיה לו יצר אור גדול פעם אז הוא נו באמת היה צרור גדול מה אפשר להגיד מה מה זה לא צודק זה לא חלק מהחשבון אמצד שני אנחנו כל הזמן חינכו אותי שיש לי בחירה והכל בחשבון כן אבל יש לי בחירה זה אומר שאין יצר הרע גדול זה לא מואו עכשיו נשאל [כחכוח] רגע שאלה יותר יסודית האם הקדוש ברוך הוא היה יכול לעשות את העולם עם פחות יצר הרע פחות תן לי בחירה יותר בוא תוריד את היצר הרע כמה בואו נתחיל להוריד את הווליום ו אני אגיד מתי די שאני ארגיש שיש איזה מצח אבל מתגבר וזהו לא עובד ככה לא רק שיש יצר הרע שטן מלפנינו מאחרינו מכל צד ופינה הרמחל כותב במסילת ישרים כידוע שצריך להיות גיבור גדול להילחם זה מלחמה רב זירתית יצר הרע זה לא מלחמה רק מפנים מפנים מאחור, מלמטה, מלמעלה, מכל הכיוונים. אז למה לא הורידו את הווליום? לעתיד לבוא הרשעים והצדיקים לא רואים אותו דבר, את היצר הרע. לא ניכנס לזה כי זה דורש עיון מיוחד. אבל נחזור לדברים שלנו ונמר כך. יצר הרע זה המצאה בעלת משקל עצום. עד כדי שחז"ל אומרים בראתי יצר הרע. בראתי לתורה תבלין. עכשיו כשאתה אומר שיש לי משהו ויש לי תבלין, מה העיקר מה תפל? אנחנו אומרים הרבה פעמים את הלשון הזאת, אבל לא תמיד מקשיבים. זה הרגל. בראתי יצר הרע. טוב, אבל צריך לטבל אותו. זה כמו מאכל בלי מלח, בלי פלפל לתימני. מחל בלי פלפלת אני מה זה זה איך אני אכניס את הפה מה זה זה תפל אז הקדוש ברוך הוא מראה מאחד אומר תכניס פלפל התורה אני הייתי חושב שהפלפל זה היצר הרע לא לא יש לי סיר מרק עכשיו אני צריך להגיש אותו לתימנים אומר חביבי תכניס פלפל. עכשיו כשמכניסים הכנסתי פלפל. מה הם אוכלים? אתמרק. לא את הפלפל. אז בראתי יצר הרע, בראתי לו תורת תבלין ואתה אוכל את היצר הרע. מוזר מאוד. כל עניין הבחירה של האדם הוא סוד עמוק מאוד בגלל שבדרך יש משהו שהוא הפוך מהעד. היעד לכאורה היה שאדם מתגבר על היצר הרע ובדרך היצר הרע נלחם. פעם היה ויכוח בין שני רבס כשאחד היה מבוגר האבא ושני ילד גם הוא מים היה רבי רק לא זוכר שמות אז האבא אומר לילד תראה אולי דיברנו על זה כבר אומר לילד שיהיה אדמור בעתיד אומר לו תראה היצר הרע שלך עושה את העבודה שלו כמו שצריך הוא לא מתרשל ואתה לא עושה את העבודה שלך כמו צריך קשה אתה כביכול יותר גרוע מעץ הרע שלך זה היה המוסר שאמר האבא מה אמר הילד לא יצר הרע שלי אין יצר הרע הקדוש ברוך הוא לא שם לו את המרכיב הזה שיעקב אותו להפך הוא רק יש לו רק יצר הטוב להיות יצר הרע יש משל בזוהר הקדוש שהקדוש ברוך הוא שהמלך שולח את הבן שלו למדינה ללמוד קצת א הוא שולח אישה לפצות אותו עכשיו היא עושה על כל כן לפצות אותו אבל מה היא רוצה שיקרה שהוא לא יתפתא היא לא רוצה את החטא רק היא נשלחה על ידי המלך לפצות אותו. היצר הרע הוא נשלח לפצות, אבל הוא לא רוצה שאדם יפטא באמת. הוא רוצה שאדם ינצח אותו. לפני שאנחנו מטפלים בשאלה מה זה גיהנום, אנחנו צריכים לטפל בשאלה מה זה יצר הרע. ולמה הוא נברא? מי צריך אותו? הוא באייחוד למה נתנו לו כזה פור שאין לו יצר הרע בכלל? אז אולי אם נקדים ורד של השפת אמת אני אומר אותו כמו שאבא שלי עליו השלום הבין את השפת אמת. לא לגמרי פשוט לראות את זה שם אבל הוא אומר כך. צא וראה את גודל כוחו של היצר הטוב, שיצר הרע מצליח להעלים אור אינסוף. אור אינסוף זה אור שמאיר מכל צד ופינה, מבפנים, מבחוץ. אין אין מקום שהוא לא מאיר בו. אין קץ שאומר עד פה אתה מאיר. נגיד שאיפה שיש יצר הרע אתה לא מאיר. אין, הוא מאיר הכל. בכל זאת היצר הרע מצליח להסתיר אותו. אז איזה כוח יש ליצר הרע. ואף על פי כן היצר הטוב מתגבר עליו. על אותו יצר הרע שמצליח להסתיר אור אינסוף. היצר הטוב. מצליח להתגבר. תראה איזה כוח יש ליצר הטוב. עכשיו באמת זה פלא שהקדוש ברוך הוא נותן למישהו כוח להתגבר על אור אינסוף. למה? אולי נאמר עוד דבר אחד. דיברנו עליו קצת ביום ירושלים. אני רוצה קצת להרחיב אותו. ב ששת ימי הבריאה יש שש פעמים שהקדוש ברוך הוא רואה שזה טוב מה שהוא עשה. ביום שני אין אבל בשלישי יש פעמיים כיטור. לכן יש ביום שלישי מעלה מיוחדת. אנחנו עדיין ביום שלישי פעמיים כי טוב ובכל יום יש כי טוב. אלוקים כיטוב וביום השישי אין כמו יום שלישי פעמיים כי טוב אבל יש כי טוב מסוג אחר לגמרי מה כתוב ביום שישי והנה טוב מאוד ויהיה ערב ויהיה בוקר יום השישי ויכולו השמיים וארץ הדבר האחרון שנאמר לפני סיכום היום השישי מה קרה רע ברגע האחרון ויחד את כל אשר עשה והנה טובות עכשיו רש"בם אומר מה הפשט שכל אחד מששתש ימים הקדוש ברוך הוא אומר שזה טוב רק על חלק הוא רואה את האור האור הוא טוב למה הוא לא טוב מאוד כי זה לא הכל עדיין זה רק חלק אור לבדו זה לא העולם אחרי זה ייש יש מים, יש א בעלי חיים ויר אלוקים את כל אשר עשה או זה טוב עליון טוב מלא ככה מבאר הרשב"ם אבל חז"ל לא מברים ככה בתורתו ספר תורתו של רבי מאיר היה כתוב והר אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מוות א' מתחלף בו, דחלפת ב תתוב והנה טוב מוות וחז"ל אומרים עוד ואר אלוקים את כל אשר עשה טוב מאוד טוב זה יצר רע טוב מאוד זה יצר רע רע כלומר חמישה ימים היה רק יצר הטוב. היום השישי היה היצר הרע וזה נקרא טוב מאוד. באותו זמן של סיום היום השישי נבראים המזיקים פי הארץ. ודיברנו על זה. מה זה פי הארץ? שהרי טוב מוות זה שביום שישי אחרי הצהריים האדם חוטא אוכל מעץ הדעת זה היצר הרע טוב מאוד זה יצר הרע כלומר מסתיים השישי הוא אומר עכשיו כבר היה יצר הרע גם לא רק יצר הטוב עד עכשיו אף אחד לא חטא שבתורת הסוד יש כבר חטאים קודמים חטא הארץ חטא ההלבנה אבל בתורה מה זה לא מוזכר רמוז מאיפה למדנו עץ פרי עושה פרי ואחרי זה רק העץ עושה פרי ולא עץ פרי ובהתחלה כתוב שני המורות הגדולים ואחר כך המאור הגדול מאור הקטן אז יש רמזים אבל לא כתוב איפה הוא שי חטא אצד אדם הראשון זה מפורש וזה קורה בדיוק בסוף של היום השישי לפני טוב מוות שנגזר עליו מיתה ולפני טוב מאוד זה יצר הרע שאז היצר הרע ניצח אותו וחטא בחדם הראשון וגם פי הארץ ש הוא יורד לקבר א כשההבדל בינינו לבין דתן ואבירם והבלויים זה שהם ירדו חיים שעולה ואנחנו יורדים מתים שעולה אבל לא לרדת לשעות זה לא אחת האפשרויות כמו אליהו וחנוך בסדר יוצא דופן נחזור לענייננו אז מה זה שה מלך צריך כבשונות. למה מלך בשר הוא אדם צריך כבשונות? היה חורף. מישהו צריך מים רותחים למקלחת בקיץ? יכול להיות שיש כאלה, אבל רוב בני אדם מורידים טמפרטורות של המים בקיץ. יש כאלה בכלל קרים להתענן ויש פושרים אבל רותחים זה צריך כשקר עכשיו מה זה המלך קר לו ב נמשל מהרו שהמלך קר לו אז דיברנו כבר על המשל רחוק שנתקרב נכון בהקשר הזה שכשהמלך לא רואה את בנו הרבה שנים אף על פי שהבן ירד מטה מטה ונעשה עבד שפל אבל כשהוא חוזר זה שמחה עצומה ואחיו הטאום שמלא גינוני מלכות אין שמחה כזאת למרות שהוא מתנהג יפה כי מעבר לכללי ההתנהגות יש קשר בין אישי ועומק הקשר זה רחוק רחוק שנתקרב והרחוק שנתקרב זה כאילו הלט או כפי שקראנו זה בפעם שעברה הדווקא כשהבן שנמצא בארמון המלך כל ה-30 שנה פוגש את המלך במסדרון הוא הולך למקומו הוא הולך למקומו נפגשים זה סתם אבל כשהבן שהיה שבוי 30 שנה שנה פוגש את האבא. זה לא סתם זה פגישה דווקא. זה כבשונות של לבבות שנפגשים. כלומר, מה היה חסר שבשבילו יש רשעים? את הדווקא, את האש, את הבארה. שזה לא סתם שאני חי חיים אלוקים אלא יש לי בערב מל ערך עצום הכל בטל בפני זה סייסנועל צאבל הוליום אין שום דבר אני רק רוצה אותו אז כאן יש בהרה וכביכול המשל אומר שגילוי אלוק קות של בריות שבכלל לא מתרחקות, הם חיים תמיד חיים אלוקים אז לא קורה כלום. אפשר היה לומר על דרך המשל הזה כך למה המלאכים כתוב שאסור הם לא יכולים לפתוח בשירה עד שלא מקדשים מלמטה שזה אחד הטעמים להתפלל ותיקים דווקא כי המלאכים עומדים וממתינים אז אחד קם ב מאוחר כבן מלכים המלאכים ממתינים הם לא יכולים המלאכים שתלויים בו הם לא יכולים להגיד שירה תלויים שם בין שמאי וארץ מחכים נבך אז קמים ותיקים גם בשבילם שיוכלו לומר שירה מה למה הם צריכים לחכות כי הם קרובים הם פמ של מעלה והאמירת שירה אצלם היא בלואה, היא מתרדמת, היא כביכול הם לא יודעים שהם רוצים לומר שירה לכן יש כאלה שסומרים שזה לא נורא לקום חם מקום חם לא מוחכים הם בכלל לא יודעים שהם רוצים לומר שירה למה כי להגיד שירה זה הגעגועים והכיסופים מרחוק ואם אתה כל הזמן בבית המלך בארמון אז אתה לא כל כך בבוקר אומר וואו איזה ארמון יפה איזה טרקלינן גוון מדהים פה בן מלך שתמיד גדל שמה הוא לא קם כל בוקר ואומר שירה על היופי שבארמון אבל אם אחיו התהום ש30 שנה היה בשבי עבד שפל שכח איך נראה הארמון כיפ כי פעם אחרונה שהוא ראה את זה רק שהיה בן שלוש ופתאום הוא בא לארמון וסתובב הוא כולו התפעלות אז האח שכל הזמן היה בארמון מתעורר אומר וואלה באמת אתה צודק לכן המלאכים לא יכולים להגיד שירה כביכול עד שאנחנו לא אומרים שירה כלומר הרחוק שמתקרב ומגלה מחדש את הקדוש ברוך הוא את האור האלוקי את הטרקלים הוא מעורר גם את הקרוב לטעום טעם של דווקא ולא רק סתם זה הסוד זה הסוד שפתאום הוא תורם שוואו זה השירה אז הכבשונות בנמשל כמו שאנחנו מסבירים עכשיו אם כי יש ודאי עוד הסברים זה שהקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה רחוק שמבין את גודל הערך שמתפעל מפלא [כחכוח] היופי שכול אומר שירה כל עצמותיי תאמרנה כן מה זה נשמת זה אין אנחנו יכולים כמה שנגיד שירה אנחנו לא יכולים לחת מלף אלפי אלפים ריים ומבות אז מה אז מה התוצאה אם אנחנו לא יכולים אז איברים שפלקתנו אבל כן איברים שבלקתנו אין הם יודעו ויברכו וישמחו אז הם יגידו כלומר זה כל כך עצום ש האיברים עצמם אומרים שירה. עכשיו נשאלתי בקרוב אליך איך מנחמים? היה שאלה אחת אביו נפטר והוא איך מנחמים? אז אמרתי שכתוב שבהתחלה לא מדברים ישב בדד וידום אבל רק נמצאים ונותנים לו יעד חיבוק או אפילו רק יושבים לידו אז הישיבה ליד היא נחמה יותר עמוקה מכל השיחות אחר כך השיחות אחר כך הם כבר בר ענפים השורש של מלחמה זה בשלב שיושבים והאבן לא יכול לדבר מילה והמנחמים לא מדברים מילה אצל התימנים זה עוד ככה המנהג בפואל באים בימים הראשונים באים שותקים שותקים הולכים אתחום שמיים הולכים ורק אחר כך מדברים. מה זה השתיקה? זה כשאין מילים, אין אנחנו יכולים להודות אפילו אילו פינו שרקים ש כמו גלה. אז האיברים שפילק את העיניהם הם ידו. כי האיברים יכולים לבטא משהו שהוא יותר עמוק מכל המילים. כל עצמותי תמר זה הנשמט זה כל הרעידה הרטת של החסידים בנשמת זה שעכשיו מגיעים למשהו שמבר למילים זה כל האיברים אומרים שירה קמה לך בשרי אז ה איך הגענו לזה אה שהמלאכים אומרים שירה זה הם לא היה עוד רכיב >> מה כבשונות >> האשן >> מה >> והיו >> כן אז הבן שחוזר הוא מעורר גם את הבן שנמצא והאש הזאת שהריחוק יוצר זה הכבשנות שהקדוש ברוך הוא עושה יוצא יש סעיף ברב יש פה את כתבי הרב אז מה על אה >> קילוסו של הקדוש ברוך הוא יש סעיף על קילוסו שהרב אומר נראה לי שבכנפי רוח זה מפ מופיע ואני לא זוכר את המקור בדיוק אבל הרב אומר שכשאדם רוצה לשנות את העולם זה סעיף מאוד מאוד מאוד נצרך להיות בריא עמוק מאמין ופועל עם כל הכוחות לתיקון עולם מלכות שדי הרב אומר שכל מה ש מצאתם כל מה שאדם אה תעשו רק כי כלסו של בכל כתבי הרב אין >> לא יש סעיף בקבצים אז הרב אומר שמה שכשאדם מנסה לתקן ויש קלקולים שהוא לא מצליח לתקן אז איך הוא צריך להתייחס לזה אז הוא אומר כל מה שבדך לתקן תקן ומה שלא אז כשם שכוסו של הקדוש ברוך הוא עולה מפי הצדיקים בגן עדן כך עולה מפי השעים בגיהנום כלומר יש גבול מה אני יכול לתקן לא עליך המלאכה לגמור כי אתה מנחורים לבטל מה שאתה יכול לעשות אבל אתה לא יכול הכל מה מצאתם אז ה כשאתה לא יכול אז אז מה קורה עכשיו? אז אתה הקדוש ברוך הוא עשה שאני לא אכל כדי שעדיין יהיה רשעים. וזה שיש עולם לא מתוכן זה כדי שקינוסו של הקדוש ברוך הוא יעלה מפי הרשעים. אנחנו עוסקים לתקן עולם. היא אתה בן חורן לבטל. אנחנו רוצים עולם מתוכן. אבל כשאנחנו לא מצליחים אז מה אתה אומר? אוי ואבוי אז מה יקרה? אז ישאר עולם מקולקל. אומר לא לא אל תדאג. כל מה שלא הצלחת כך זה צריך להיות עד שתצליח כשאתעשה כל מה שאתה יכול. מה יש? אם עשית כל מה שאתה יכול אז מה שלא הצלחת לא מוטלך. ג קטו לא יש כן כל מה זה כל חטאת העולם שמחוץ לחוגו נקרא איפה אתה אמרת שיש שות בב ובג >> בבית מה יש מקצות >> זה כאן זה אבל זה לא זה לא זה לא זה כנראה זה ג' העירה מכל חטא צריכה להיות אצל האדם ביחוד אצל עצמו אומר לא לפחד שאחרים חוטים יראת חטא זה צריך להיות מרוכז שאני צריך להירא מזה שאני חוטה. יש כאלה זה שיראים מאוד שאחרים חוטים. אני אראה אולי שאני חוטה בזה. להיות יראה מזה שאחרים חוטים. אבל אז להירא מהחטא זה צריך להיות שיתי שהוא לא יחטה. לא וחמור ולא בקל. מובן שבכללט זו גם כן כל מה שיש בחוגו למנוע מן החטא. שזה נחשב כבר חוגו. אומר, "אם אתה יכול להשפיע אז זה שלך. בחינוך ילדים הרבה פעמים באים הורים שהילדים שלהם לא מתנהגים כדי בית. ואני רבה פעמים מביא את ההיגיון הזה." עכשיו אני אשאל אותם תגידו כשאתם הייתם בגיל של הילד אז אתם עשיתם כל מה שהאומרים אמרו מה שכבר חשבתם עצמאית ועשיתם לבד לרוב מה התשובה חשבנו עצמי תשים לבד ואם הם היו לוחצים עליכם כנראה רק היה עוד יותר הפוך אמרתם זה מה מה אתם מתפללים זה עובר בגנים זה תורשתי אז גם הילדים שלכם הם לא שאלים אתכם מה לעשות אם תלחצו הקיצור זה גרוע עשיתם את שלכם אם אתה יכול להשפיע באמת תשפיע אבל אם אתה אומר שכל מה שאתה עושה נהיה יותר גרוע אז אתה לא יכול להשפיע אם אתה לא יכול להשפיע אבל כל חטאת העולם שמחוץ לחוגו של לא יכול להשפיע עליה ידע תמיד שכשם שכנוסו של הקדוש ברוך הוא עולה מן הצדיקים ככה [כחכוח] הוא לא מרשים שעים הוא כשם שלא מן הגן עדן ככה עולה מן הגנום לא זה לא מותר ללך א יש המון חטאים בעולם כיסה של הקדוש ברוך הוא עולה מזהיק הוא לא אומר מה אפשר לעשות הוא אומר אל תשבור את הראש בקיר זה לא מועיל הוא אומר לא כינוסו של הקדוש ברוך הוא עולה מזה זה לא פשלה ביצור זה הסדר צריך אילרק לא מספיק מה שעשינו שם ב בפרס בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה אנחנו צריכים גם היום להמשיך לעקור את הרשעה שם באטרי דמן הרשע מה התשובה כן אם אתה צריך עדיין לקרוא לא מגילת אסתר כנראה אתה עדיין צריך לקור את אה רשעת האמנים הקדוש ברוך הוא מזמן עכשיו אם הצלחת לעקור טוב אם לא כאילו סוד של הקדוש ברוך הוא עולה מפי הרשעים הרי זה נאמר על פרעה פה כשהוא שיבד את ישראל רב שמואל כתב לטראמפ אמרת אתה לא ראשון כבר היה פרעה שכיבד אותנו נתן לנו את ארץ גוש שן ואחרי זה התהפך אלינו מה אתה רוצה להיכנס לחשימה אחשוורוש היה בעדנו קרב ואחרי זה התהפך עלינו מה לאן אתה רוצה להיכנס השתגעת מה >> מה שם ישראל מישהו נכנס לגיהנום סובלב >> או או אז עכשיו אנחנו מגיעים לעיקר וזה זה נשאל אותך שאלה יש שני בנים למלך אחד שנמצא תמיד ונפגשים את זה סתם אחד שחוצר מעדש שבי ואבא מסתובב מאושר לא מפסיק להיות מאושר כל הזמן הוא מספר רק את הסיפור הזה עכשיו אני רוצה לשאול אותך נגיד שאתה בן מלך אומרים לך אתה יכול להיות הבן הזה או בן הזה מה אתה בוחר אז אם אתה אגואיסט אנחנו יודעים מה אתה בוחר אם אתה אידיאליסט אבל אם אתה מלא עונג מהאידאליזם אז זה סוג של מזוכיסט קצת קצת גם כן לא מזו הזה למה למה זה נקרא מזוכיזם היה חוקר בשם הזו שהוא גילה את זה שיש תענוג בתוך הסבל זה ההפתעה אבל מזוכיזם זה תופעה ידועה ומצויה אה לצערנו סטטיסטית יהיו פה כנראה בעלים עקים. מי שמוצא את עצמו מתחיל להידרדר לשם שרוץ לטפל ובעליים מקים יש לזה טיפול אפשרי אפילו די בקלות יחסית אבל לצערי סטטיסטית יהיו גם בעלים מוקים כאן וזה יותר קשה לרפא עכשיו בבעלים מוקים יש דרגות ואחת הדרגות זה ולכן זה יותר קשה לרפא שיש צורך כזה יש לצורך הזה כל מיני הסברים אחד ההסברים זה שאדם מרגיש שהוא לא בסדר וזה מתאר את החטאים שלו אז הוא צריך את זה וזה יותר קשה לעקור מאשר איזה כעס של וצריך קצת טיפלתי בחיי בדברים כאלה לא בעומק העניין יש לי תלמיד לא פה למד אצלי שיש לו שלושה מקלטים לנשים מוכות אז פעם שוכחתי איתו היה צורך איזה אישה שכחתי איתו כבר ארוכות על כל העניין אז הוא אמרתי שהרבה הרבה יותר קשה ו לפעמים המוכה הוא יוזם ממש הוא יוזם את הדבר הזה של הה לנו פה בעלת תשובה פעם בשכונה לפני המון שנים התגרשה מבעלה היה בעל מכה טייס מוכשר בחיל האוויר אבל בעל מכה וה התגרשה עובר את כל הסוציואקונומים כלומר המשלים זה שבאוניברסיטה הסיכויים שה פרופסורית תהיה אישה מוכה והמנקה אצל את החדר תהיה אישה מוכה זה אותו אחוזים זה אותו סיכוי זה נדמה כאילו אתה יודע מי זה חוצא אה שנתות של סוציואקונומי לא יודע אם זה בדיוק אבל פעם ראיתי מישהו כתב את המשפט הזה וזה גם חוצה דתיים חרדים חילונים חוצה ויש כאלה שה יוזמה ליצור את הדרמה כדי שבסוף יהיה זה מהצד המוכה זה מזוכיזם לפעמים זה מגיע ל מצבים קיצוניים. >> מה? >> אה, תודה. אז היא הייתה קשורה עלינו קצת חזרה בתשובה, בסוף לגמרי חזרה בתשובה. ואז היא הביאה עוד שידוך. היא נפגשה, הביאה שידוך, היא לא רצתה להתחתן לפני שאנחנו פוגשים אותה. אז באו אלינו לארוחת ערב מחרת היא מתקשרת היא אומרת נו בחור מוכשר, יפה תואר. אמרתי לה המזוכיזם עוד לא עזוב אותך, אבל בעזרת השם הוא יעזוב להיפרד ממנו על המקום. והיא כל כך אהבה אותו וכתבה והבה אותה הייתה בטוחה שהולכים להתרס ואמרתי לה אנחנו היינו קצת משפחה מהמצת כזאת שלה בת לבית שלך כאילו ולא ראיתי משפט אחד שאת אמרת שהוא לא חתך אותך באמצע באלגנטיות הוא לא מרביץ גס הוא אלגנט אבל טעמרתי משפט אחד בבית שלך לא אכלת להוציא הוא תופס את כל הבאה הוא לא יכול לאפשר לך שאת תהי נוכחת היא חושבת חוזרת אחרי חצי שעה וא אומרת אתה צודק 100% נפרדה ממנו אחרי זה הביעה עוד אחד עוד בעל מקל יותר עדין בסוף הביא מישהו יותר. מקווה שהוא הוא לא המוקה כבר. יש גם א ציר כזה שאני או נראה לי שלא הבינו את זה קצת וזה הם הם לא גרו פה אחרי החתונה פגשנו אותה מעט. זה מהס שלפני 30 שנה אולי 28 שנה אני יודע ואשתי זוכרת כל פעם היינו כ אתה לא מאמין היא היא זקוקה לזה זה שמזוכיזם והתגלית שמה זה שיש עונג בתוך הסבל עכשיו אדם מתעצבן מלשמוע את זה תתעצבנו אבל יש לכם לכם הסבר. מה ההסבר? ההסבר הוא שיש שמה התרחשות, נכניס אותה רגע לקופסה שחורה שהיא גורמת איזה רטת חי חריף שבלי זה הוא אין לנו. לא כל אחד צריך אותו. לא כל אחד הוא נמצא הרוב הגדול, לא, ברוך השם. אבל יש שמה איזה חריפות של חיים. זה דומה לזה שה אומנות היום, אם אתה כותב משהו יפה זה קץ'. אם אתה כותב משהו רחורה זה אומנות. האומנות היום היא מזוכיסטית כלומר היא מוצאת טעם רק בגועל, רק בסבל, רק בנורא היום. יש גם פרשנים כאלה שמתחילים לההנות רק אם המצב באמת נורא. ואם המצב טוב, אין בעיה. הם יעשו אותו כבר נורא. הם יסדרו לך את המפה כך שתראה שם צבטסטרופה טראמפ איתנו זה נורא ויום הוא יכול להתהפך אנו עלינו לא יתהפך עלינו רק איך שלא תהפוך כל המצב הוא היום ונורא למה אה עכשיו אפשר להתחיל להתענג עכשיו באמת זה נראה כמו מחלה ובאמת לרוב זה מחלה זה באמת לרוב מחלה ומי שרואה בחיים הנורמלים של המשל שהוא מתקרב לאזורים האלה שיבוא מיד שלא יתן לזה להתפתח אבל זה מרמז משהו בנמשל כלומר כולנו אנו יכולים להבין שאם היה אבא מלך אהוב אבינו מלכנו ויש לו שני ילדים ואנחנו רואים את ה סיפור עד סופו שילד אחד גורם לו שמחה עצומה כשהוא חוזר וילד אחד הוא יחסית סתם ושואלים אותך איזה ילד אתה רוצה להיות עוד לפני כן אולי יותר קל לשאול איזה ילד אתה אתה מוכן להיות. האבא צריך את שני הילדים בשביל דמותו של האבא. כאילו איזה ילד אתה מוכן להיות ואחרי זה אפילו איזה ילד אתה רוצה להיות. נסיים בסיפור. היה לי תלמיד ישת סף חי ושכם ש כשהייתי מלמד חבד הוא לא לא הוא שאל אותי מה אתם רוצים שמה בכל ה דיונים החבדים הדקים שלכם אז אמרתי לו תשמע היה מלך אחד שבמלכה בעיקר בארמון בחצר היו לו שלושה אנשים שהוא מאוד אהב. היה לו שר אחד שתמיד בדיונים הוא תמיד היה מדבר איתו כי הם היו באותו ראש איך לנהל את המדינה ככה ככה לעשות ככה ווא מאוד אהב אותו תמיד להתייעץ איתו אבל זה רק שהיו עושים אה דיונים בתיקון יניני המדינה ואחר כך המלך היה הולך לקבל הרווחה אז היה כמה אומנים שהוא היה איתם הקנרים והסופרים והאנש שירה והיה אחד שהיה איש שירה ומנגן את השירים שהוא כותב המלך תמיד היה לשמוע את הניגונים וה אתמול ישבתי בכל לבבך היה לידי איזה נגן סנטור ווא איזה איזה תענוג כמעט נשאבתי לו לתוך הסנטור איזה זה תענון. אז ה המלך מאוד מאוד אהב אותו. חוץ שזה היה אחד שהוא היה מנקה הרובות של המלך. תמיד הוא היה מלא תינופת מהפם של הרובות אבל הוא היה ממשפחה שהם היו אומנים בניקוי הרובות אבל את כל האחים שלו כל הזה היו סתם והוא המלך ראה אותו ולקח אותו והוא תתי מנקה לרבות אצלי הוא כל ימיו היה שמח ומאושר שהוא מנקה רובות של המלך אין מאושר ממנו בעולם ותמיד הוא היה הולך בשבילים של ה ארמון בריקוד כזה שהוא זוכה לנקח את הרובות של המלך ותמיד שהיה מלך היה זה היה מישהו שמה שהיה ממונה לנקות אותו קצת היה מלך נותן לו צביטה הוא היה כולו מתענג והמלך מת עליו אז אמרתי לו יש כמה ההוא קפץ כמו נשוך נחש אומר אני מנקה הרובות מה מה אתה רוצה להיות יש שלושה כאלה אהובים של המלך מה אתה רוצה להיות אז היה לי אחד מתוק מדבש הוא רצה להיות ולקח רובות של המלך הוא לא רצה לדוני הוא לא רצה הוא לא רצה ל נגן סנטורו ולהגיד שירבה הוא רצה לנגן את ולהסתובב בריקוד ולהגיד אני זכיתי לנקות את הרובות של המלך אפשר לטאום את זה לא המשך יבור בעזרת השם >> [מוזיקה] >> ליבי ליביך >> [מוזיקה]