הרצון הקבוע והמעשה הבחירי | אורות התשובה פרק ו, ד-ה | שיעור 3 | הרבנית נעמי שפירא

[מוזיקה] כה לחזור א ליותר נשים שיכולות להשתתף בשיעור אנחנו התחלנו את פרק ו בהורות התשובה היות ששנה שעברה התחלנו את פרק ה בורות התשובה אנחנו בעד התחלת שלם יל הי הצלחת להגיע וי וואי א אז יש כאן קורסה ויש על הספה מקום אה יש כ גם על הספה יש עוד מקום הא מאוד גדולה יש עוד נשים קצ כרצ כן תודה כן ברוכה השבה לם לית זמן יקר שהוא פנוי ושמח שאפשר ללמוד טוב בסדר יש כאן קורסה פנויה כן י אה להביא אז לחכות להן להתחיל טוב נתחיל בסדר אז אנחנו בעצם בפסקה ד' בפרק ו' באורות התשובה הפגמים המוסריים רק אנחנו אני אולי ז מזכירה שהפסקה הקודמת שלמדנו דיברה על זה שעל ה על הנטיה המוסרית של של כל אומות העולם נטיה מוסרית של עם ישראל ושניתן לחזור עם ישראל יוכל לחזור למוסריות שלו רק כשהוא יחזור לתורה כי המוסריות נמצאת בתורה לעומת מוסריות של כלל העמים שהיא מוסריות אנושית טבעית טבעית לא במובן של ספונטנית אלא במובן של טבע עצמי אז א לעומת זאת עם ישראל חוזר ל מסוריות שלו רק דרך התורה וזה בעצם איזושהי פסקת המשך כאילו קשור למה שלמדנו הפגמים המוסריים שהשורש להם הוא הנטייה מהמוסר הטבעי אינם גומרים את פעולתם על ידי נטייה מהמוסר האלוקי של נסיגה מהדת ב העזיבה והמידה נגד מצוות השם הא ירידה מוסרית נוראה אינה בא לאדם כי אם על ידי שיקוע נורא בגסות החיים החומריים יש אפשרות שאיזה משך זמן הסתבך דור בכללו או בחלקיו במדינות ובמחוזות בשוך עיוורון מוסרי כזה עד שלא יחוש כלל את הירידה המוסרית שיש בעזיבת חוקי השם אבל לא מפני זה יאבד הדבר את ערקו התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות כי המחלה של שכחת העולם האלוקי לא תוכל לקחת מעמד איתן בטבע האדם דמיונה כמין נרפש וחוזר לצלילות אנחנו ממשיכים עם האופטימיות של הרב א מה שאנחנו גם זוכים לראות כן מה היו החיים שלנו בלעדיו ומה אנחנו צרכים לראות בזכותו אז א אנחנו כבר למדנו שתשובה זה הדבר הכי בטוח בעולם כן הביטחון שלנו הוא בתשובה למדנו את זה קודם אז הוא אומר אז קודם כל הוא מפרט באמת את ה את הדבר הנורא שהחטא גורם הירידה המוסרית א א הפגמים המוסריים שהשורש שלהם הוא הנטיה מהמוסר הטבעי זאת אומרת אנחנו רואים את הפגם המוסרי אנחנו רואים את את הבלבול המוסרי למשל אנחנו רואים גם מוסרי גדול במה שאנחנו פוגשים שאדם שיש תפיסת עולם שמתאכזר שמרחמת על אכזרים מתאכזרת לרחמנים אנחנו רואים את הפגע המוסרי הנורא שיש בזה זה נאמר בשם מוסר אחר שהוא לא מוסר אלוקי שגם בן אומות העולם הוא לא מוסר מקובל כן אם נדבר על על מדינ מות הגירה אין מדינות הגירה מקלה כמו שמדינת ישראל התכסה לאריתראים מדינות אירופה ובדי ארצות הברית מדינות ההגירה שלהם הי הרבה הרבה יותר נוקשה אנחנו כעם של פליטים באמת יש לנו לב חם לפליטות אבל כן לסיטואציה הזאת שאדם הוא פליט א יש אני זוכרת שעוד בזמן שפסלו את החוקים אז הייתי אצל ידידים של להורים שלי והם צולי שועה ולנד והם מאוד התקוממו הם אמרו אין דבר כזה פלית צריך לקבל זה חלק מהמוסר המוט שחליים בו של הזדהות עם קורבן לא משנה מי הוא ומה הוא ו זו מציאות לא מוסרית היא לא קשורה היא מנותקת מהעולם התורני האלוקי שיש לו גבולות ברורים מה נחשב מוסרי מה לא נחשב מוסרי אז השורש הוא בעזיבה א הנטייה מהמוסר הטבעי ושוב המוסר הטבעי זה המוסר של הטבע לא הספונטני של הטבע העצמי העמוק פשוט בגלל שאנחנו מתחילות ללמוד היום את היום הארוך אז יש גיבורות שמצליחות להגיע לשיר השן לא יודעת כמה יחזיקו מעמד כי קקים הם בלתי נסבלים אבל בסדר התחילו כן מתחיל לנו יום לימוד אנשים ההמשך היום אז בגלל זה הצטרפו למרות שלא חשבתי שכן זה בדרך כלל קורה גם שנה שעברה זה היה ככה שיעור הראשון היה מאוד מלא אבל אחר כך התרוקן כי זה פשוט מאוד קשה מאוד קשה להגיע לשעה הזאת אבל אלול גמרנו את החופש אין אין יש רצון מטורף א הוא ילחם והכל אה א ו הפגמים המוסרים שהשורש שלהם הוא הנטייה מהמוסר הטבעי הנם גומרים את פעולתם על ידי נטייה מהמוסר האלוקי של נסיגה מהדת ואז ה מה זאת אומרת גומרים את פעול הדבר הכי חמור שקורה אחר כך זה שיש נסיגה מהדת כי היות שהדת נתפסת כבלתי מוסרית המוסריות האלוקית היא חסרה את את השורשים שלה חסרה את הלימוד שלה חסרה את הידע שלה ולכן היא נתפסת כבלתי מוסרית אז ממילא יש עזיבה מהמוסר האלוקית ועד כדי עזיבת הדת מה שאנחנו מאוד מאוד פגשנו אחרי השואה ומאוד מאוד פגשנו אחרי צרות רציניות וגם לפעמים לפרטים אנשים פרטיים כשהם פוגשים איזשהיא סיטואציה שם סיטואציה שביניהם היא בלתי מוסרית בע ואין להם כלים להכיל את השבר הזה אז זה מתחבר עם בורא עולם עם מנהיג העולם עם המוסריות האלוקית כי כי כאילו בשמה הדברים נעשו צד אחד של המטבע או כי היא בגלל שהיא לא מתכתבת עם המציאות הטבעית הפשוטה כאילו של אומות העולם אז היא נחשבת כרכית או בגלל ש אם הקדוש ברוך הוא היה חס וחלילה כל כך מוסרי אז איך היה יכול להיות שיש כאלה אבלות כ יש כמה סעיפים של הסתכלויות אבל שזה מגיע לשורש באמת זה שורש שראוי להתבונן בו שהוא איך בורא עולם מנהג את עולמו מה הוא רוצה בתורתו זאת אומרת השאלות הן באמת אמיתיות וכנראה הדלות של הידע והקשר למוסריות האלוקית א אם המציאות שמתגלה כמ סותרת אותה גורמים לעזיבת הדת הוא אמר בסעיף ג שרק שיהיה לימוד תורה וכל ומקו וכל הכל הציבור אז ה אלוקי יוכל להיות באמת מאוד קשו כן לכן שני אמנם עשינו הפסקה של שבוע מהשיעור אבל ויש כאלה שלא למדו את הפסקה הזאת זה מקשה אבל שני הסעיפים הם מאוד קשורים זה בזה כן אתם יכולות להסתכל הם מאוד קשורים זה בזה זה הכן זה עידכן נכון נכון נכון אה העזיבה והמידה נגד מצוות השם מצוות השם הא ירידה מוסרית נוראה אינה בא לאדם כי אם על ידי שיקוע נורא בגסות החיים החומרים זאת אומרת אנחנו מבינים שהוא מדבר על איש ישראל כל אחד כל אדם מעם ישראל ובעצם הוא לא יכול באמת באמת באמת לעזוב את הדת כל כך אלא אם כן הוא מאוד שקוע בירידה בחומריות כי מצד תואר ועליונות נשמתו היא לא נותנת לו היא לא נותנת לו אבל השיקוע בתוך עולם מאוד מאוד חומרי גורם החשכה של אותם חלקים לא שהם לא נמצאים הם תמיד נמצאים הם תמיד יהיו אבל כאילו לא שומעים אותם מרוב שאדם ה מאוד מאוד נתון בתוך החומריות שלו לצערנו הרבה פעמים רואים הקשר בין כאילו מצד אחד תביעה מוסרית מאוד עליונה מצד א מצד שני גם א חוסר טביעה עצמית בוא נגיד ככה זה לא אי אין עלימה מתאימה בין התביעה המוסרית למציאות הפנימית של האנשים רק עכשיו א לצערנו נכסף עוד יותר ה יושב ראש התנועה לחוט השלטון כמה כסף הוא גובה מאנשים מאוד מאוד אומללים אז יש איזשהי בגלל האמונה המאוד מאוד חזקה שהרב מבטא אותה הראייה מאוד חזקה שה נשמתי הצד האלוקי הטבעי העצמי של ישראל הוא כל כך גבוה שהוא והוא בלתי ניתן לפירוד דמי אדם אז היכולת להיפרד ממנו הוא רק על ידי שיקוע מאוד מאוד עמוק בחומריות אם אדם לא יהיה כל כך שקוע באיז שהו שלב הוא יפגוש את זה מה שהוא אומר באמת אחר כך זאת אומרת השיקוע גורם להחשכה זמנית מה זאת אומרת דור אחד שני דורות שהיא זמנית ביחס לנצח היא לא זמנית ביחס לזמן שלו אבל הוא הרב מסתכל לאורך של שנים אז אז היא זמנית כי זה רק מחשך זה לא פגיעה במהות ואבל זה באמת זה באמת צער גדול שיקוע גדול גסות גדולה גם אם ישראל גע לארץ כן אז הוא מתרחק זה קרה גם בכניסה הראשונה גם ב גם בבית שני וגם חרנה החיבור של עם ישראל לארץ ישראאל שוא כאילו נראה קצת מאכזב כן מצד אחד מצד שני מתרחק ומתקרב החיור הזה ה הוא באמת קשה החיבור של האדם רוח כ על ידי גם כפרד וגם כאומה ובמיוחד שארץ ישראל היא ארץ שנושאת בתוכה חומר ורוח ובמיוחד שעברנו 2000 שנות גלות במיוחד שפגשנו ארץ שוממה ועזובה אז והיה צורך לשקוע בחומריות והמתח בין החומריות רוחניות היה רב מאוד ובצדק אז באמת זאת מלחמה איתנה וקשה אבל אנחנו רואים שוב לאורך שנים לאורך 75 שנה לאורך זמן יותר ארוך שיש תנועות של התעוררות את זוכרת שהייתי הייתי בתור נערה באחד הקיבוצים הדתיים עשינו מחנה עבודה בני עקיבא כל זה אז הם כאילו אמרו שכשהיינו את את ה את הישוב אז לא היה זמן לעבודת השם היה צריך לעבוד את האדמה משהו כזה סוג של פרדוקס בלתי נתפס הרי בשם מה עובדים את האדמה אם לא בשם עובדת השם כאילו איך איך זה עובד אבל מצד שני במובן הפרגמטי אם אתה יושב ומתפלל שעתיים ובזמן הזה אתה צריך לעבוד את האדמה זה לא יעבוד לך כמובן אז כמובן שיש מתחים אמיתיים וכנים בין ההגשמה לרוחניות וברור ש שלבנות את הקומות הראשו שוניות זה באמת דורש מאמץ כל כך מהפכני שיש לו את המחירים שלו אבל לאורך של זמן אנחנו כן רואים שיבה לא צריך לשכוח גם כאילו החטאים הגדולים הם כאילו כן היו חטא העגל זה במדבר כאילו זה לא שארץ ישראל שעברה בר הוא התחיל זה וההתבוללות וכל עזיבת הדעת התחילה כאילו אבל בעצם מדבר פה הוא מדבר רק על זיבת הדעת כי הגענו לדור שן מכיר את הדת נו זה זה התוצאה של עזיבת הדת הדור שעזב את הדת ילה דור שלא הכיר אותו בדוק אזה שאלה אבל הדור שלזה גם אפשר להגיד שהוא שקוע אני חושבת ש נכון אני חושבת שהיום בגלל שהדור הרבה פחות הדורות האלה גדלו יותר בקלות צורך בשיקול היה כל כך חמור ובגלל שאין לו את התנגדויות כי הוא בכלל לא מכיר אז אז צד אחד הוא באמת לא מכיר צד שני הוא הרבה יותר זכרן כמו שאנחנו רואים שבאמת כן הוא או חוזר או מסורתי או מתיידד או באמת גם הולך רחוק אבל כאילו ה כל הסיטואציה היא מאוד אחרת א לגביו וסיפר לי ישעל על לא רוצה להזכיר בשמות א בן של אדם א אה מאוד רציני וכולי והוא לומד פיזיקה והוא בא לאבא שלו והוא אומר לו שמע אין מצב שאין אלוקים לא יכו להות לא יחול להות אני הולך לללמוד את זה אז הוא אומר אז למה אתה לא אתה צריך ללמוד על היהדות אתה יכול ללמוד על הודו את אז הוא אמר לו למה שני אלמד על משהו אחר אני יהודי עכשיו זה שאלות של דור אחר דור קודם אמר יהדות לא משהו אחר כן אז זיבת הדעת עזבה עזבה עזבה ויש איזה תהליך שם הם כאילו ידעו את היהדות ו ביהדות הקטנה הז זה ה נכון שזה הפתיח של הפסקה כן ש נכון לכן חזרו לזהו שם כן לסיבוב הזה אנחנו לא חוזרים אבל זה לא סיבוב בשביל הדור דור דור שני דור שלישי ה לא סיבוב הוא לא מכיר אז מלא זה צער גדול שהוא לא מכיר מלא של חוסר הק היא גם האפשרות וגם באמת נכון האור של ה התעוררה פה בארץ נכון לצמוח אז זה ודב יש אפשרות שאיזה משך זמן יסתבך דור בכללו או בחלקיו במדינות ובמחוזות בשבח עיוורון מוסרי כזה עד שלא יחוש כלל את הירידה המוסרית שיש בעזיבת חוקי השם א זה המשך הפסקה א זאת אומרת זה יכול להיות ואנחנו פגשנו זה יש אין לכם את זה זה כן פגשנו את זה גם גם בתקופת הגלות שהיו היו תקופות שאנשים לא ידעו בכל הגלויות בכל הגלויות גם במזרח אירופה גם בצפון אפריקה קהילות שהמציאו כל מיני נגים שלא ידעו ש אחרי באירופה אחרי גזרות תח ותת ה מצב נוראי נשים לא טבלו כי השטן מלווה כ היה כל מיני תפיסות מוזרות ומשונות שהיו גם פה וגם שם אבל זה זמן עד שהייתה התעוררות עד שהופיע בחסידות עד שהגיעו רבנים עד שהייתה עלייה עד שהייתה התעוררות יש אנחנו מכירים את זה שבתוך ההיסטוריה היהודית היו תקופות של העזיבות של א א ירידה ואפילו היא הקרה בזה שעזבנו את חוקי השם כאילו אנחנו מחזיקים משהו מה זאת אומרת אנחנו מסורתיים אולי הגלות שהכי היייתה רחוקה והתקרבה זה אתיופיה גלות אתיופיה שבאמת הם מבית ראשון ולא ידעו שנחרב הבית הרבה דברים כמו כל דיון של ג לחומרה וכל לימוד הלכות שהוא משבר מאוד קשה ובנייה מחדש של העולם תורני היייתה שמה מעזיבה עשו דברים ש אולי התורה כותבת אותם אבל התורה שבעל פה לא אומרת אותם אבל אבל השורש החיוני החי הצומח של האומה נשאר נשאר והתגלה במחזות אחרים יותר חמור לא שמ ש שירידה המוסרית הא כל כך גדולה שאפילו לא הרגישו שזה ירידה מוסרית נן ן עכשיו לדוגמה שאנחנו נחשבות כ גזניות וכולי הכל מתהפך כןע נכון היה היייתה מציאות של חוסר ידע וגם היייתה מציאות שהיא של של א של ירידה אבל לא אבל הוא אומר את זה ככה תסתכלי יש אפשרות ש איזה משך זמן מה שהוא אמר שאפשר לעזוב לגמרי זה הוא אמר קודם אבל דווקא בפסקה הזאת במשפטים האלה אומר ככה יש אפשרות שזה משך זמן יסתבך דור בכללו בחלקיו במדינות ובמחוזות בשווה חיוורון מוסרי כזה עד שלא יחוש כלל את הירידה המוסרית שיש בעזיבת חוקי השם זה מה שז זה א אז הוא לא יבין עד כמה זה זה בלתי מוסרי לעזוב את חוקי השם ואולי הוא יחשוב שזה יותר מוסרי לעזוב את חוקי השם שהוא עוזב את ה לא ה הוא לא מבין כן הוא לא מבין כן אדרבה אולי הוא מרגיש שהוא מתפתח הוא מתקדם שזה נכון אבל אני חושבת ש הל הוא לא מוסרי כי זה הדרת נשים כי זה אני אני חושבת אבל באמת שבבסיס של המחאה הקיימת היום בכלל לא קשור לזה הם בורים והמי ארצות ביחסי חוקי השם הם פשוט מה שיש להם זה ה פונדמנטליסטים האיסלאמי זה מה שעומד לנגד עיניהם הקיצוניות האיסלאמית של ה של הטליבן וכמובן באירופה של איראן זה עומד לנגד עיניהם זה מה שהם רואים בתקשורת נכון מכיוון שאנחנו אנחנו צנועים וזה כשאנחנו אומרים מדינת הלכה הם ישר רואים את הטליבן זה מה שהם רואים לוקחים כל מני אירועים שבאמת לא צריכים כן כן אירועי קצה כ אומרים ככה נראה אם מי ש תלך ככה יעשו לה ככה אם מיש וזה דבר שמאוד מאוד מפחיד נכון אז לכן זה אפילו לא עזיבת חוקי הדת שלנו כי הם לא יודעים אותם לא יודעים אותם זה בורות זה יושב על בורות מאוד מאוד עמוקה וחרדה א מוצדקת מאוד לכן זה גם הזדמנות כי כל עוד חיינו ביחד בשקט אז אף אחד לא עניין אחד את השני אבל עכשיו שהם מגיעים לתוך בני ברק אז בני ברק כנראה מעניינת אותם אז היא גם מאיימת עליהם אבל היא גם מעניינת אותם אז זה כאילו אני כאילו מדמיינת מה היה הרב אומר כן אז יש צד אנחנו מאוד כן אנחנו מאוד מאוד חרדים וכואבים מזה בצדק אבל יש גם משהו הרבה פעמים קורה זרמים תת קרקעיים הם לא כל כך תת קרקעיים אפשר לראות אותם אפילו של של איזשהו מפגש כאילו הם הם שברו איזה חומה שהם הגיעו לתוך בני ברק זה חומה הם לא הגיעו לפני הם הגיעו יש בזה משהו זה מאוד כואב זה מאוד מתסיס זה מאוד מרגיז אבל זה גם מאוד יפה כאילו במובן העמוק של הגור אחד של השני כן וכאן באמת אפשר לגמרי להבין את החרדה מהצד של כמו שהם רואים את זה והיא מבוססת על המון המון בורות ותרגום לא נכון של עולם בו זמנית כאילו בו זמנית עם כל הדבר הזה יש לא מעט אירועי הפרשות חלה בכל מיני מקומות הכי שמאליים הכי רחוקים הכי מוגדרים הכי שהיו בלתי נגישים נשים שם בוכות והכל אז להפריש חלה זה נחמד חלק מאותה יהדות חחות בק כל שנה יותר יות כן כן אז בסדר יכול להיות שהם לא הולכים לשם אבל ףר שתח אנחנו יודעים שאנשים גם גם בוודאי שיש כאלה שלא הולכים גם לשם זה נכון אבל אנחנו רואים את זה כמשהו מאוד מאוד רחב אז אז יש אז יש א יש איזשהי התפתלות בפנים ואם כוד ש מפחדים מהאסלאם הם לא הולכים להפגין בערים הערביות כי יש להם לא רק בגלל שהם מפחדים הם גם לא יוצאים נגד כי באמת המקום שהקשר שלהם ליהדות הוא המקום שגורם להם להתנגד נכון נכון נכון זה ה אופטימי נכון אמרים הם לא מצפים מהם ן מתביעה של מקום מוסרי של יהדות הם מאמינים שיש פה משהו שבאמת צריך להיות והם דורשים את המוסר הם פשוט לא רואים את זה חוסר ידע אבל הם לא הולכים להפגין שם לא רק מפחד טכני אננו לא מדברים על זה בכלל אבל זה הגנות באמת כי אלה כי בתכלס תרי שכבה בעוד שכבה תראי שיש פה זנות אמיתית כי הם באמת אומרים מהמהם אנחנו לא מצפים כן נכון בטח בדיוק בדיוק זה לא ששמאלנים אוהבים יותר את הערבים לא ממש לא לא לפעמים ימנים מסתדרים איתם הרבה יותר טוב יש המון משותף אבל כן כי הם גרים לידם ויש המון משותף אבל אבל באמת יש כאן אמירה צודקת כאילו קודם כל זה העם שלי וזה גיע אליי שהם יהרגו אחד את השני יאללה כאילו מה קורה איתי זה זה הסיפור א אבל לא מפני זה יאבד הדבר את ערכו הש התשובה היא תמיד אני חושבת שעוד דבר שאנחנו יכולים לראות זה ש לפחות בפרספקטיבה של הרב שהתנועה הציונית לקחה כיוון אנטי דתי וכל העולם החרדי חסידי דתי א התנער ממנה ואמר שאנחנו לא יכולים להיות שותפים מה שהרב ניסה להקים דגל לירושלים ולא הצליח ו והנה יש מציאות כל כך נוראית של הקמה אז על זה נראה לי הרב מדבר אומר כאילו זה לא חזיק זה לא יחזיק זה זה זה חמור זה קשה זה נורא זה לא יחזיק אין דבר כזה זה יחזור כן א ומה שקורה היום בהרבה מהציבור החרדי הוא לא כל כך אנטי ציוני העמדה האנטי ציונית מאוד מאוד מתרככת לעמדה יותר ויותר פרגמטית לא אידיאולוגית מאוד אבל פרגמטית שלוקחת חלק וזה קשור אחד עם השני כמובן א התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות כי המחלה של שכחת העולם האלוקי לא תוכל לקחת מעמד אתן בטבע האדם דמיונה כמעיין נרפש וחוזר לצליל אותו ופה פה המשפט הכי מרכזי זאת אומרת אנחנו לא רואים זה שאלה איך אתה מסתכל אתה אומר זאת המציאות היא האמת אתה אומר לא זה כיסוי של המציאות זה מחלה של המציאות בשורש יש אמת זאת אומרת מעיין הוא יכול לצבור מעליו לכלוך מתי שהוא הוא יחזור לנבוע בטהרתו כאילו הלכלוך ילך ילך ילך ילך ובסוף אנחנו נגיע לשורש זע האריה שהאמת היא בתשובה והמציאות החסרה היא צריכה כלים להתמודדות היא צריכה מהירות להתמודדות אנחנו זה יהיה לא נכון להגיד זה לא קורה זה לא חשוב זה קורה זה חשוב אבל זה מחלה זה לא מהות זה מתחבר ל ש שבוע שעבר ש התשובה הת מתר בלב ומר זה זה הטבעי נכון נכון הוא עבר מסיפור שמח שהתשובה תמיד שורה בלב אצל האדם הפרטי לדון בזה באומה נכון לגמרי למדנו שגם כשאדם חוטא יש בתוכו תשובה שאם לא כן מאיפה תגיע החרטה בלשון של הרב זה נוחם אבל זאת אומרת מאיפה הוא מתחרט ה מתחרט מזה שגם בזמן שהוא חטא משהו בו לא רצה את זה אז והפוטנציאל התשובה קיים גם בעת החטא וממנו הוא צומח אז עדיין לא אומר שמכיוון שהפוטנציאל נמצא אז החטא הוא לא חטא כי בעצם היה פוטנציאל כן אז הכל בסדר כי לא הוא פוטנציאל צריך לזכור שהוא פוטנציאל הוא לא מומש עד שהוא לא התממש הוא לא תממש גם פה זאת מחלה היא לא נעלמת אנחנו לא אומרים לא אין מחלה אבל דח אנחנו לא אומרים שזו מהות זה הצד השני של ה כן אנחנו עוברים לפסקה הבאה ההוויה המעשה הבכיר של האדם ורצונו הקבוע הינם שלשלת אחת גדולה שמעולם אינם ניתקים אחד מחברו חפץ האדם קשור במעשיו גם המעשים של העבר אינם ממהות החיים והחפץ במקורו כיוון שאין דבר מתנתק לגמרי יש ביד החפץ להטביע צוויון מיוחד גם על המעשים שעברו וזהו סוד התשובה שברא אותה הקדוש ברוך הוא קודם שברא את העולם כלומר הרכיב את כוח היצירה הנפשית הרוחנית ביוסה אל המעשים וההוויה עד שתהיה תופסת ברשותה גם את העבר הפעולה הרעה הולכת ומתגלגלת מסבת כיעור ורע הפסד חליון וכל זמן שלא הטביע רצון עליה צוויון חדש הטביע עליה רצון צוויון של טוב מגלגלת היא עצמה טוב ונועם חדת השם ואורו אז פה אנחנו נעבור שלב שלב כן ההוויה א מאוד כזה חשבתי למה הוא מתכוון זה באמת יש מקום לחקור את זה הרבה יותר ממה ששהיתי בחקירה הזאת אבל לכאורה נראה שכל המציאות הבריאתית שהשם בורא ברא באופן שהכל מותאם זה לזה באופן שאנחנו מסתכלים בצורה הקבלית של ארבע עולמות ו1 ספירות כל מה שהשם מהווה מעין ליש בצורה שלשלת זו מזו שמשתקפת מבשרי אחזה אלוקה האדם הוא עולם קטן והעולם הוא אדם גדול משתקפת זו מזו זה מה שאנחנו לומדים פנימיות התורה שיש שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו בסדר שיטתי משתקף זאת אומרת שאנחנו לא אנחנו לא פרטים נעלמים באיזה כאוס כן ולכן אני חושבת שהוא הוא מביא את זה כי הוא אומר כל דבר קשור כל דבר קשור זה גם לטוב וגם לרע זאת אומרת דבר אם דבר קשור לדבר זאת אומרת שגם דבר מאוד קטן יכול להביא לפגיעה מאוד גדולה כי הוא קשור כ הוא לא מנותק כמו שאנחנו ואז זה אחרת ממה שאנדי ואליס אומר כן או נגיד אדם שחזר ונדבק בקורונה הוא אומר מה זה משנה זה העסק שלי למה אני צריך לדווח איפה הסתובבתי אני חולה אני יש לי חופש עצמי אני לא אדווח לא כל דבר קשור אם אתה לא מדווח אנשים נדבקים ומדינה שלמה נדבקת אין דבר כזה שזה לא קשור זה כן קשור כן מה שאנשים ישארו בבית שלהם אם הנשיא אומר לא משנה אני אלמן אין לי משפחה אמרתי לכולם א להיות לבד אבל אני זה סיפור מיוחד ואני אכניס את המשפחה שלי אני אהיה איתם זאת אומרת לא אתה לא יכול לחיות כמו אינדיבידואליסט כל דבר קשור אם אתה עושה את זה אתה מחליש את כל האנשים האומללים לא פחות ממך שבגלל שאתה אמרת ואחרים שאמרו לא הכניסו והם סבלו ואתה חגגת איזה מין דבר זה אז הכל קשור זה בזה ולכן לא ניתן לניתוק וזה יכול להיות לרע ולטוב זאת אומרת לרע במובן הזה שאנחנו מדרדרים את המציאות לטוב במובן הזה שאנחנו מתקנים את המציאות כן ואבל החידוש של התשובה זה שגם הזמנים קשורים שזה דבר שבלתי נתפס זאת אומרת עבר עבר עבר עבר כאילו אישה מגיעה לשלב שהיא כבר לא יכולה ללדת מה שהיא עברה עד השלב הזה עבר היא לא יכולה לעשות יסט אין יש קצת גמישויות קצת יותר גמישויות ועדיין מה שהיא התחתנה מתי שה התחתנה מה שילדה מתי שילדה זה זה זה הסיפור שלה או או כל מיני מציאויות של בחירות שלנו אנחנו יכולים אנשים שמתגרשים אז יש להם ילד הם יכולים למחוק את הנישואים שלהם אבל הם לא יכולים למחוק את הילד שנוצר ביניהם הוא מזכיר להם כל הזמן את זה שהם היו נישואים וילדו את הילד הזה כן אז ולם כמו שהוא נברא הוא מצד הממשות שלו הוא הוא ברגע שהוא עבר הוא עבר אבל מצד הרצון החידוש של התשובה שמבוסס עוד לפני שהעולם נברא זה שניתן לתקן את העבר והיכולת לתקן את העבר קשורה בזה שדברים קשורים זה בזה שזה לא עבר ואיננו זה עבר וממשיך לפעול ששוב מצד אחד פחד אלוקים מה משהו שפעם עשיתי עדיין מזיק מצד שני אה כןן אח בדיוק אתה יכול לתקן אחורה יכול לתקן אחורה וזה חירות זה סגב זה הדמות לאלוקים אבל זה במהות זה לא מה שנעשה בחר טיפולים נעשה לו פריימינג של החווייה ונספר סיפור אחר כאילו הוא מדבר על משהו באמת אמיתי כאילו שיש פה גם הנצח של זה נכון נכון זה לא רק ברמה שנתרגל הנפשית שנתרגל פים כן סגור מחדש אזו דבר זהזה מילה באנגלית א נתרגם את זה וניתן לזה עין טובה לא אנחנו נלך לשורש הרצון שלקח אותנו זה הרבה יותר עמוק באמת ממה שאמרתי נכון לשורש הרצון שלקח אתנו לרע ונהפוך אותו לטוב מאיפה אנחנו יכולים בכלל לעשות את זה מזה שתשובה קדמה לעולם לולי זה אי אפשר היה זה דבר שכבר דנו בו זה נמצא בפרק ה שדיברנו עליו בזנה שעברה ש במובן ה הפשוט כשאנחנו התפיסה רגילה היא שאדם מראש היה צריך להיות מושלם ועכשיו הוא חטה אז הוא צריך לשות תשובה אבל זה כאילו אם נתרגם את זה לשפה הפילוסופית אז התשובה נבראה אחרי העולם קודם היה עולם העולם הזה דרדן לכן הוא נזקק לתשובה ואז התשובה הגיעה אבל אם אנחנו אומרים שתשובה קדמה לעולם זאת אומרת עוד לפני שהייתה שהיה עולם היייתה אפשרות לשוב זאת אומרת שהשאיפה לשוב היא היא היא מהותית עוד לפני העולם והעולם הוא סוג של מבנה על גבי זה ו לכן ניתן לחזור אל זה כן זה הבריאה חדשה שאדם החט שלו הופכת בריאה חדשה זאת אומרת חדש זה לא משהו כאילו שיש עליו עכשיו כיסוי את אומרת מהרמבם אומר שהוא נהפך לבריאה חדשה כן להסתדר עם זה זה משהו שקיים רק בזכות התשובה זה לא משהו שאפשר לעשות אותו ב בדברים כאילו טבעיים אחרים מעניין כן ככה אני מבינה את זהש לאור מה שאמרנו כן זאת אומרת ש הרמבם כותב בהלכות תשובה שאדם חוזר בשון נהייה כבריאה חדשה מאיפה חדשה הרי הוא כבר נברא כי הוא חוזר לשורש שלפני הבריאה מכיוון שהתשובה קדמה לעולם אז הוא חוזר לשורש שלפני הבריאה לכן הוא יכול להיברא מחדש זאת אומרת זה לא הסדור מחדש אש ממש כן נכון שזה באמת שלבים זה שלבים ברור שאנחנו מאוד מתקשים לקפוץ למקום החפץ בלי שיהיה לנו התבוננות שונה ע על המציאות לכן הנפש היא לפני כאילו ההתמודדות בנפש היא מקדימה הרבה פעמים בתהליך לא במהות אבל בתהליך כאילו איך שאנחנו מתגלגלים אז אז אז אנחנו קודם כל צריכים להסתכל על זה אחרת כדי שנשתכחו אבל מצד המהות באמת היות שהכל קשור והיות שהמעשה הבכיר ש יש כאן אולי נתחיל מהתחלת הפסקה ונראה את זה ההוויה רג אפה אנחנו אה לא ב ההוויה המעשה הבכיר של אדם הוא רצונו הקבוע הוא אומר את זה כשלושה דברים לאבנת אתק שלשה דברים אין מה לעשות זה פשט כן לפעמ יש פסיק זהא היש דבר כזה ה היית חושבת שהרצון הוא המשתנה לא הרצון אבל זה מה שאומר בסקות הכותבות בדיוק זה נכון זה הוא אומר שהתשובה היא הקבועה והרצון הוא הקבוע אבל יש לנו רצון קבוע לדוגמה רצון קבוע ש אל חתא תחשוב בלשון הרע במעסה יפה אבל כשאת חוטאת את חושבת שהרצון שלך לחטוא והרצון שלך להיות בבית השם זה הרצון המתנדנד אחרת לא הית חוטט אז את צריכה להבין שיש לך רצון קבוע רק הוא התכסה והרצון המתנדנד הוא זה שמשך אותך וההוכחה לזה מה שאמרנו זה שחזרת בתשובה אם זה היה הרצון האמיתי שלך מאפה היתה בתשובה שוב פסקות מאוד קשורות זה מה זה גם בעצם בעצם לא בכירים כ זה הטבעיות שוא זה הרצון הבכיר המעשה המעשה הוא הבכיר הסנדוויץ הוא הפשלות או ההצלחות שלנו ההוויה היא קבועה והרצון הקבוע הוא קבוע המשה הבחיר נו המעשה הבחיר ששם בכוונה תחילה נתן נו הוא לא מדר הוא יכול אם הוא מממש את הרצון הקבוע אז הוא מגדיר אותי ואם הוא לא מממש את הרצון הקבוע הוא לא מגדיר אותי עד שהרצון הקבוע יחזור אליו ואז הוא יגדיר אותי זה מה שאומרים שאדם אין אדם חות ברוח ש הוא הוא הר אבל הוא אמר שגם המעשה הבחיר לא ניתק מהבה גם המעשים שאני בוחרת שהם לא מעשים טובים לא ניתקים מזה נכון זה מה שאמרתי שזה רע וטוב זה לא ניתק מזה ולכן זה מגלגל את העולם לרע כי זה לא ניתק ויש לזה משמעות זה לא עבד אני לא יכול לספר לעצמי עשיתי משהו לא משנה זה היה פעם לא אבל זה טוב בגלל שזה יכול להתקן וזה ככה בדיוק מסיים את הפסקה סיום הפסקה מאוד מבהיר את זה הוא אומר ככה הוא אומר אה הפעולה הרעה הולכת אה הולכת ומתגלגלת זה קשור למעשה הבכיר שהוא יכול להיות רע רק המעשה ה בכירי יכול להיות רע כי כל שאר הדברים הם לא בכירים אז הם לא יכולים להיות רעים כן המעשה הבכיר שהוא יכול להיות רע אז הוא הוא יוצר פעולה רע הולכת ומתגלגלת מסבב קיעור ורע הפסד וכליון כי היא קשורה להוויה כן כל זמן שלא הטביע הרצון עליה צוויון חדש זאת אומרת לא שבתי בתשובה הטביע עליה רצון צוויון של טוב שזה לא רק מסגור לא רק מסגור חדש אלא באמת זה בירור הטוב מתוך הרע באמת רציתי להתקרב הייתי עיוורת ובאמת זה היה כוח פנימי והקליפה היא לא נכונה אבל יש ב צד טוב מה שהרב מבאר בפרקים הבאים ובעצם אני הופכת את הרע לטוב כי זה הספר של תשובה מהבה כאילו לא רק טוב סליחה לא ידעתי אלא כאן יש איזשהו שורש שעכשיו מתגלה לי שהוא עליון שהוא החפץ שלי הוא תמיד קבוע לטוב ושאני רק רוצה לעבוד את השם והתבלבלתי בדרך אבל אדרבה כבר בזמן החטא היו לי רורי תשובה מוסתרים והנה עכשיו הם הם המתגלים והם הם רצוני ואז מגלגלת היא עצמה טוב ונועם חדת השם ומוזו שזה לא יכול היייתה יכולה לעשות לולה הייתה קשורה להוויה כאילו היינו אומרים טוב תיקנו את המעשה הזה סתו כמו שהיינו יכולים להגיד עשינו מעשה רע נו מה עשינו זה יש לזה את שני הצדדים כאילו מצד הרע זה גורם הפסד קליון וזה ממשיך לגרום הפסד קליון כל עוד אנחנו לא מתקנים אותו מצד הטוב זה מגלגל טוב וזה מוסיף וא מגדיל את הגלגול טוב ברגע שאנחנו אל החפץ הקבוע תי נכון אם בחרתי רע ני עושה רע זה רע אבל אם מתי שהוא בק התעוררתי לתשובה ואז הגדלתי אז הוא הופך לטוב כי בעקבות המעשה הזה נהייתי טובה אז לכן הוא לא הורע הוא טוב ולכן הזדונות נפחות לבה א לבה זה הענין כן כמובן צריך להסביר את זה יותר זה זה בצורה חלקית מה שאת אומרת אבל אבל אבל זאת התנועה פרק א ה כן הרב פרק א הוא מדבר על זה גם בפרקים אחר כך כן יש לו הרבה כן את רצית להגיד משהו ש הקבוע הוא שמגדיר את האדם אבל יש את הנטייה של כן זה מגדיר אותי וזה לא מגדיר אותי כאילו השימוש במה מגביר אותי כאילו הבול הזה שהוא נכון זה זה מה שנקרא פוליטיקת הזהויות שהיא היא בעצם מטרתה לפרק כל מבנה ולכן היא אומרת כאילו אני ארכוש הרבה מאוד חופש מזה ששום דבר לא יגדיר אותי כששום דבר לא מגדיר אותי זה התאבדות במתים חופשי כי אין זהות זה תנועה שמחלת עצמה מדברת גם על פן של מעשים פשוטים כאילו ביום יום כ כאילו לא עכשיו כשאנחנו מדברים על המעשה מה מה שקורה מה שגם דיברנו ונדבר על זה שאנחנו מדברים על מעשה הוא לא תמיד מאפיין רצון מוותה רצון יש מעשה שמוותר רצון יש מעשה שמבטא באופן חלקי רצון הוא הופך כאילו אני לא רציתי שזה יקרה ככה אבל זה קרה את המעשה אנחנו יכולים לתקן אבל מצד שני מאוד יש נסיה של אני כזאת כזאת וכזאת אבל זה לא אבל זה לא אבל משהו אחר אני מגדירה את עצמי ולא מגדירה את עצמי אני לא מדברת על כל הנושא של הלקה כאילו מבחינת מעשים יומיומיים כאלה וזה מבלבל כי מצד אחד יש לך את הרצון הקבוע שהוא ה הוא המגדיר והשימוש הלקיחה הזאתי של הרצון הקבוע של מה מגדיר מה זה לא יודעתי אישית זה כזה מבלבל כי יש את הרצון והוא ההגדרה אבל זה לא מה שהאנשים כאילו כל אחד מגדיר את עצמו בפני עצמו אני חושבת ש אבל ז הות שאנשים מגדירים את עצמ לפי בדיוק כל העניין שאנחנו שצריך להגיד ש לא המעשה מגדיר אותך לא מעשה מגדיר את הערך שלך את השוב שלך זה הרי לא ב טוב כן אבל נראה לי פחד מזה שמה שאני אעשה יגדיר אותי מפחדים להתחייב כאילו זה שאני הולכת עם כזאת מפחת זה לא אומר שאני זה שאני לא יודעת עשה ככה וככ אנשים מאוד היום מאוד לא רוצים שיתגרו אותם לפי המע למה כי באמת מעשה הוא חלקי אבל המעשה גם מי אותנו היהדות כלומר יש לי מלא חברות כאלה של אני מה זה דתיה אבל אני דתייה ברצון הם לומדים מלא כל והם לא עושים שום מעשה ו אומרים המעשים לא אומרים שום דבר לא מגדירים שום דבר כות כזאת וכזאת אני אלך ככה אני אעשה ככה אבל אני אני נטיה לגמרי אז שוב כן את רשית אני בכלל לא דיברתי על הגדרות חיצוניות דיברתי על זה שכל אדם מגדיר לעצמו אפילו ב לא מודע את השווי שלו ואת הערך שלו לפי איזשהו תנאי מסוים וצריך להבין שהתנאי הזה הוא שקרי הוא לא נכון ומה שנכון באמת זה הרצון שהקדוש ברוך הוא טבה מי שהוא טוב וזה בעצם זה בע לא משנה מה בן אדם מגדיר אני חושבת שזאת אומרת אם זה לא מפריע לי בחיים אז זהלא לא אכפת לי אבל ברגע שזה מפריע לי בחיים אז אוודאי להבין שזה איזשהו תנאי שהוא לא נכון הוא שקרי אני המצאתי אותו מתי שהוא ואני אכולה לשחרר ממנו להבין שבעצם ה המהות שלי היא טובה אני אני שווה בלי איזה שהם תנאים שמגדירים אותי עכשיו מלא אני רק אומרת ברגע שאדם מחזק את הרצון הוא ממילא ירצה לבוא גם לידי ביטוי במעשים זאת אומרת אם אני אומרת סתם כאמא אמא שאני רוצה לדאוג לילדים ואכפת לי וזה אז אני אחשוב איך אני רוצה זה לא יכול להסתיים ר ב שיה לדברים רס כן זהו על זה אנחנו מברים מהמעשים כן בודאי שאני מחזקת את הרצון זאת אומרת זה תנועה שמבקש להסתכל פנימה וממנה כשהיא תחזק את המקום הפנימי אז היא גם תבד בת במעשים זה לא שזה המעשים יש פיניע לפנים זה ההתנהלות או החשש ממעשים מגדירים היא סוג של היא מצד אחד רגישות שמחזירה אותנו למקום באמת עליון של עיסוק ברצון שהוא באמת מהותי וחשוב מצד אחד מצד שני הוא מאוד חלוש זה מאוד חלוש זה מאוד זה מאוד מחלתי כאילו להיות כל כך מפוחד ששום דבר שאני אעשה לא יגדיר אותי כן כי בעצם הברכה שיש במעשה זה שהוא מממש ואפשר להחזיק אותו רצונות אי אפשר להחזיק מציאות אפשר להחזיק אני רוצה לעשות לך טוב אני מדברת אך 10 שנים על זה שאני רוצה לעשות לך טוב שטוף כלים מה הבעיה זה לא תאורטי תלך במקומי לקניות לא יודעת תעזור לי כשאני בוכה אתה יוד אה לא זה לא יגדיר אותי אז זה אנומלי זהזה זה מחלה זה מצד אחד מצד שני כאילו ה הסצנה המפורסמת מכנר על הגג את אוהבת אותי מה זאת אומרת אני אוהבת אותך אני מחפשת לך אני מושלת לך אני מקה לך בסדר את רוצה אותי כינו לכביסה כביסה זה לא דבר אישי כל כך כשזה לא אישי זה יכול להיות מאוד אישי שזה כן אישי זאת אומרת יש כוח עצום במעשה ואדם שטוען או תפיסה שטוענת של המעשים אין משקל זה שקר זה חולשה גדרה והגדרה זה גם סוג של גידור וגידור נותן לך כן מרחב בטח ב בטח בטח לכן הגדול הגיבור כן ו הנורא זה שיש התגברות על אינסוף לסוף כן זה המתנה הכי הכי ענקית והרבה פעמים הדוגמה שאני משתמשת בה שהיא זה כאילו אם יש אמבטיה מלאה או אגם מלא של מים זה יהיה מאוד נחמד שיש לי שפע של מים אבל אין לי שום דרך חוץ מללקק את המים שזה יקח לי המון זמן עד שהיא תהיה רביה אם לא יהיה לי כוס כוס זה תיחום מאוד מאוד מוגבל אולי אני רוצה לשתות אוקיינוס אבל אין לי שום דרך לשתות אוקיינוס בלי לקחת כוס זאת אומרת שגם אם יש לי רצון עצום להניק אין לי שום אפשרות לממש אותי אותו אם אני לא אעשה מעשה אבל המעשה הזה הוא בגלל המציאות המורכבת של העולם הזה עם ההסתרות שלו הוא יכול להיות מאוד מאוד חלקי כ יכול להיות מאוד מאוד שלם והרבה מאוד פעמים זה לא תלוי רק בי ואותו מעשה הוא ילך על הפנים ויילך מצויין קרה לכם שחשבתם המון שעות על שידוך והיה לכם את כל הרעיונות הפנטסטיים וזה היה פרש מההתחלה ופעם שסתם חשבתם על רעיון פיצוץ איך חשבת על זה לא השקעת יותר מאמץ אד רבה השקעת פחות מאמץ סדר דשמע אז אנחנו אומרים כאילו אנחנו עושים חלק לפעמים הרצון הזה מתממש טוב יותר יש פחות יות לכן אנחנו תמיד חוזרים לרצון אנחנו לא נותנים למעשה להגדיר אותנו במון הזה שהוא מבטא את מהותנו המושלמת אבל האם הוא מגלה את רצוננו כן אז יש לנו הווייה ורצון קבוע שני עמודי עמו מאוד חזקים והמעשה הבכיר המעשה הבכיר הוא מג את הרצון הקבוע אז הרצון הקבוע שלנו כן טוב נכון זה לא מגלה את הרצון הקבוע כן נכון למה או שזה קשור למגבלה מציאותית ויש לנו המון מגבלות מציאותיות כאילו אני מאוד אוהבת אותך ומאוד רוצה להיות לידיך הרצון שלי אלייך לקרבה הוא ענק אבל כרגע את בחדר ד ואני מטפלת בקטנים שלי אני לא יכולה להיות לידך המעשה הבכיר הוא מוגבל ולכן אני לא יכולה לממש אותו אז אני יכולה להגיד טוב אני אמא רעה אין לי מה לדבר על זה כל עוד אני לא עושה את זה באמת זה לא שווה כלום או אני יכולה להגיד זה ממש לא משנה אם אני אהייה איתך או לא אהייה איתך העיקר שאני ברצון איתך וזה לא נכון כי אני לא אחזיק לה את היד והיא צריכה את היד שלי והיא לא תהיה שמה וזה נכון שהיא לא תהיה שמה או שאני אומרת נכון יש מגבלה במציאות לא המצאתי אותה אולי בחרתי אותה כשילדתי הרבה ילדים או כש מה אבל לא הלכתי עד הסוף עעם כל ה ואין לי שליטה על זה כן אז יש מגבלה במציאות ואיין מגבלה ברצון ואני אצטריך לעבוד עם שני הדברים האלה ובמידה שעשיתי זה לא ממקום דווק של דבר שלי מציאות החיים נכון היא יכולה להיות ממציאות החיים היא יכולה להיות גם מחט גם היא יכולה להיות כאילו כן העלבתי אותו הוא צבן אותי לא שלטתי בעצמי ואמרתי לו דברים פוגעים עשיתי את זה הרצון הקבוע שלי לטוב התכסה לא הת כן כן בעצם לכולנו יש רצון ק נכון נכון חלש הוא יכול להחלש בגלל שהוא מתכסה הוא מתכסה הוא את שוא מ מחא זה חלק מהמחיר של החטא הוא אומר בהפוך הוא אומר שכל תשובה זה כמו להוציא קוץ מהעין שפתאום אתה רואה יותר כי הנשמה מנהרת נהית מהירה ואז אדם רואה יותר ואז אדם גדל יותר וכל חטא הוא מחשיך את הראיה אז מכיוון שחטתי אז אני הרצון הקבוע הזה מכוסה ולכן אני עושה כל מיני דברים עכשיו זה אחד הפרדוקסים שהרב עונה עליהם מאוד מאוד יפה שזה כאילו זה קורה גם בתזונה טבעית ככל שאתה עושה יותר תשובה אתה מגלה שאתה יותר חוטא זה עסקה ממש גרועה בוא לא נעשה תשובה ואני אלך כמו עיוורת ביער אני מושלמת אין לי מה לחזור בתשובה הכל טוב אצלי ואני לא לא כל הזמן ייסר מה קורה לי אני חוזרת בתשובה ואז אני רואה הרבה יותר כן ואז אני רואה שחטאתי חטאתי וחטאתי ואין לי כבר כוח כן או כמו אדם שוא עושה רפואה תזונה טבעית ואז כל דבר גומר עליו לפני זה הוא אכל מה שהוא רצה לא קאב לו בטן עכשיו כל הזמן למה כי הגוף שלו נקי אבל זה זה חלק מהסיפור אז הרצון הוא קבוע אבל הוא נכסה הוא נעלם ומה שמאפשר לנו בחירה חופשית גם את זה הקדוש ברוך הוא תכנן גם זה לא היה אופס והשאלה הרלוונטית לדברי הרב היא לחזור אל הרצון הקבוע זו השאלה הרלוונטית נכון צריך לעמוד מול המעשים ם מציאות צריך לעמוד מולם אבל הם השלשלת האחרונה אנחנו עוזרים רצון הקבוע ומשם מתקנים גם את המעשים הרים שזה הפלא של התשובה שהיא יכולה אז לא למדנו את כל פסקה ר דילגנו אבל