הרב יעקב אריאל - שיעור כללי - ל' שבט התשע"ו

ח שלי חזקה סדח שלי חזקה זה הקשה שניים אחת אחת אומר שזה אחי סתירה בין שתי אחידות אבל יש חפות של זה שאומר שבות כז שתי ות בנושא שחשות שך לסוך ים די שק ארכי החשו ר באכילה לא בתה שכ אפ עצמ מד צ אמרי רב נחמן שסומך על ידי האבות ואמר רבנ שמ למרות שקשו בחילה ד קצת קשות בנים ר שבות ר אומר ש שהוא חשו כולם שקרנים שקרנים לא ב נות אחרת אותה דות אותה דות שחלק ממה אתה בך לא קבל אתה מקבל איה מקבל א אפש לספור חלק דות י מסבירים משום שדו מקצתה בקולה כמה נושאים שלא מדובר תמק בנושא של שני דים זה מה מחלוקת חיה נמנים או לאמנים דות אחרת אז אומר האשם זו בא סמידה רוס בעולם זה כן ם מספק מספק כל אחד חזקת קשו ל שברור ש אם זה נאמן אם זה קשר השני שקרן ם השני קשר הראשון שקרן אבל אנחנו מים כל אחד ואחד חזח חקת זו זור שא אפש ברור שו אלה כשרים או א כשרים לכן חק ז חוור שלא יכו לסמוך אחדר חרחס בח ומרג החזק אך לספק סקו ספק כל אחד על רגע זה עד שצא הספק הזה אם הוא קת קשו ספק קת קש בעולם חזק אחר שיבוא לה אחר סמוך עלי יכול לון אות אותו נקבה מה אתה רוצה ציא מעצמך הדים האלה די שקר הוא מוחזק במו עצמו אדן משחק אומר יחזקאל ות כמת פסו זה רק מסביר חפ רדן פסולים בבות ממון ות אחרות את החודש למשל הוא לאושו ימש בכל זות בעולם לפי לפי הרשב רק ב ממון הוא יכול להיים כ נגבא יכול לומר ממון חסכתי המצ חבייה הביא להם אזה שקר או לשחק שקר א ש עצ ומה ס שבונה איך הבונה אומר שמוציאים המון צמ כדי שקר ספק שקר צו חברה רעיה מחלוק זהזה גם בראשונים גם באחרונים מסגרים שובים ח הרשב אמ כאן שרב הונה סמך חזקת כשרות רבלי זה החז אמו ייתכן אמר שחלוקת איזו חזקה יותר דיפה חת הכשרות של הדים חת ממון זה חזקה זו חזקה הצו חזקה יותר גוברת רבונה סובר שחזרת הכשרות גוברת מוצים הפיה רב חיזה אומר חזרת הבול גוברת וכם שאלה מה זה חזקת ממו במת מה זו חזקת ממון אדם מחזיק בממון מוחזק זה כמו כל חזקה ש שאל אל תוציא ממנו בספק שזה בחזקתו אלח המון הה אצלו זה שר שלו הוא מוכס ון האם חסת המון זה חזקה זה שהוא עצה המון זה חזקה כמו כל חזקה אחרת זה חזקה חזקה זה אדם הדוגמה אכי ש למדת אתזה ספק תומ חקת ור ספק תמ מספק א תוצא חס דחסו הוא היה טהור שיה טהור ר כמה פעמים מכאן המוסד המשפטי ידוע סטטוס קוו סטטוס זה המצב עומד מה שהיה הוא שיהיה אעז שתוכח אחר אז אדם צת קשרות הוא ממשיך צת קשרות מחזיר ממון תשאיר המון אצלו שת זקות שקולות את כו חזקת חזקת חזקה של אדם מוכס שש זהד מקר עד עכשיו עד עכשיו ה הה הוא היה מוחזק כדם קשר ממשיכים הלאה אדם תופס ממון זה לא חזקה הוא תופס פ אם אחר תפוס הוא מחזק חזקת המון זה הה מחזק ממון זה לא חזקה זה לא מציאות דתית שהייתה ו ממשיכה כרגע אני רוא המון אצלו אני המון שלו לא שלו לא יכול להוצ לנו את זה אבל זה בל שהוא תופס אז זה לא חזקה בזה חזקה דש מה חזקה דשש זה לא חזקה א כן ו ה מז כשימוש ם כ אבל זה שמוחזק עכשיו המון זה לא שזה שלו הוא מוכז הוא תופס ח תפוס צ בהמשך סודת קודם גבר הסה של בר מחרון אתה לא כ מ איזה הסקות מס השאלה הזא מה זה גדר חזקות האלה אם הוא מוצא הנח מוחזק זה בכלל תפיסה הוא רוצה בממון אדם מחזיק עד עכשיו זהזה לא חזקה מסו חזקות הן אצלו לא חצים ממנו הוא מוחזק לפי הנחת הפי הנחה הז שלס הות סגה שלנו גדול חות ספקות י כלל שחזקת הניקרה היא חזקה חזקת ממון תפיסה לכן זה רונ חסד רונה אז זקות שז יפה לפי הלכה חולק על ההלכה הזזת המון חזקה לא יכול להוציא ה הממון אצלו ועכשיו אצלו לא יכול להוציאו בליר חזקה מחלוקת ה חזקות אש לומר ן זה הקרי כ י השעה כ כל חי ב עדות מוכחשת לפות אותו דבר עדות מוכחשת זה כו שני עדים העידו על עובדה מסוימת שני עדן אחרים העידו עובדה הפוחה זותי זה אומר חזקתי של שנים זה אומר חזקתי של שנים זה שני דים מכחישים זה זה והשאלה ע הדים מה הדיה של הדים מקום אחר זי ולה אחרת שס במות עוסקת ב ינו לא על העדים אלא לעדות מה עידות שמוש עדי שני עדים מכ מכן אדם אישה מקודשת שני ים שת שהיו קדושים א שלא גירושים שני דיים אמרו ש ראו את הגט דה שלא לא יכול לא מה שאישה הזו היא גרושה או לאוש זה נקרא תרי ותרה מצב שלא שתו במחלוקת שני דים ש ש שני שניים שם לכול עלמה הם ח ש לא מדח רק למה את האישה הזאת איש חס קתה משהו ש שני ים שהיא מגורשת שלא מגורשת זה דין אחר הגמרה בגמ אומרת ככה רבא רב יוסף רב בשתי כיתי א מסכים אחת מקרוב לה אחד מקרוב לו ה שם ג קידושים אתש זו רית ספק זה נמוך רע אותה אישה ששניים ראו את הגט שני ים שלא הגט ה אותו דבר בותה שעה אותו מקום אותו ב אש קוח בעובדות רק זה אומר ראינו את הגט קרוב לה לא הגת ה קרוב לא בכלל אחג לאגלי ידה ס דורת האשה הזאת מספק יזה קדושים צ מקודשת רושי כשת כ זה בכל מצב ספק אשת איש ספק דאורייתא כלומר אין כאן החה של חזקות בדרך כלל בהלכה של ספקות חזקה ספק אתה שחיטה שה שוחט שחט לא בטוח שהוא טוב או טוב או לא טוב ש הוא כן שחט צ או לא ה זבק המה החזקתה יש חזק י טמה והרה אדם ה חזק טהור ספק נתמ או לא נתמ מהשם זה הוא הוא לא זוכר טהור הוא נגע בשרץ הוא לא זוכר אם חי או מת בחזקתו מה ש כן אם משני דורים שהוא טהור שהוא מת שהוא טמה הוא לא כתוב פה דוריתה שני ידים שאמרו שאתה טמא את שתה קהו נכון ישלך שדים ור אבל זה שניים שניים עידות נגד עדות חזקה תופס בכלל דוד דבר חזק יותר בעולם שני ד ת טמא נכון שים אחה טהור אחות הם מקזזים את העידוד בכלל א להפך שתי עדויות מול שתי עדויות אס רת אומר שאני אומר כל כ היא עומדת במקומה ספק הספק שקול לא ניתן להכריע אותו חזקות ו שה אחרת רב חזק כנה שאי אפשר אשהה חזקה זה בקש דוגמה ששניים ארו שחלים זבן שהוא מחק שברי שותה זבין ואמרי הוא הואש דוריתא דין דבר חזקתו גםר אבל מדרבנן לא ש פק רגיל ספק מיוחד מה השש המחלוקת האם רואים את שני האדים ו שדים כשני אדים שני עדים וכיוון ששני ד ש שהאישה הזאת גרושה אז היא גרושה השני הים שלא גושה אז אין כאן אפשרות להכריע את השפק על ידי חזקות יש כאן עדויות עדו דבר שבטל כל חזק הש אמר לא כיוון שיש שניים שניים הם מקזזים זה זה כם כדו בכלל זה ספק רגי חזקה זה טרו אנחנו מס ש עסקים בש אחר נכון שדבר אותו אדם ניכ בחבות מה ידן שני דים אומרים ש שיחזיק שני אים ש לא יחזיק ואיין לחבות אבל לא כ מקר שלנו ששניים חים חסת אבותם לא לא יודים שניים שניים זה אומר חזיק זה לא חזיק מה נעשה נספק חזקתו הכ חזקה בכלל האם מספק מש אותו כמו שהיה מחזיק בשדה או שדבר דפ זה ש מראר שהיה ברור עד עכשיו שהוא היה בעלים הקודם זה הוא הוא הבעלי דווא לא לפי הסוגיה במסכת מבמות לפחות בפי דאורייתא לא כנס לש דרבנן דור חזקתו כן אבל כאן ד במקרה הזה בזקת העדים הדים כשירים או לא קשרים ז מוכחשת וכאן ונדים כל כ החסקה הש מדוע אם הדיון הוא עלם השלישי אז אני אומר ש דאורייתא רבנן מה די אין חזקה שמה מדוע שלגבי הדים אני אומר כל כת בחזקתו אפשר הה לומר ד שהוא דוח גדול שזה גו תר ותרי ספ דאורי מרבנן רב חיסה סובר רותר דאוריתא י כאן כמו שעדים ספק פסולים גם העדות ספק פה חזקות א גי חזקה טבה עצמ חזקה אי וצי דים אחרים הם לא יכולים להכי הם מוכחשים ספק ספק ספק השרים בקשים ספק ד בחזקתם ס דוריתה יסבור ס רבנן דורית בחזקתם כר נשלה את שני מצבים את המצב של תר הותרה מצב שלוחשת ח ספרות כ כשתים ח אבל לכור ש מחלוק מחלוקת של הגמרא ממות דור ור כלומר כך הלכ רבו מצד שני לגבי פוסקים ששב לפחות זבור אחנ ור דרבנן למה לא פסול מדרבנן אז למה לא פסול מדרבנן למה לא נצלים מדרבנן למרח שכתובות ספה כז אומר שכל הספיקות חסור לא ממ מח לוה א למלווה אתה מל אבל ואז הם קשרים רק לנות לא עוסקים החזקתו הקודמת לא שוים םכ הגמ וה למוד את זהום אחש את זה ח אפשר ומר הקצות חריף מאוד שצ מחלוקת מה שקצת שני שים אפשר מדובר בשניים שו בם אדם שלישי שניים אומרים שהוא צדיק שני ארים שהוא רשע אחד שניים שהוא גנבים שהוא לאג רב מקשי שני ק זהזה מים ככ קרבו גם אותו אדם שלישי שהיה בידו חמישי אדם הזה ששניים רו שהוא כשר שניים שהוא פסול הוא פסול מספק למה לאי רבונה חזקתו כ ש חזקת בך שסו אין משס אין שמגיעים על עדים ש פסולים שני שני הורים שני הורים שתה חזקה תה חזקה העידו ש של ארבעתם היא על האובייקט הזה אין שום עידות הסוגי יותר לעדים אש בד א נוצר ספק בגלל שזה אומר כך זה כך ש ספק מ מי א מרמ שקר אבל אין עידות ישירה עלדים שהם קשרים פסולים חזינה ברי חד מס שקרה אנחנו רואים כאן שתי כיתי דים מכחישים זה זה אחד משקר לא יודע מי הו בחזקתו לך המקרה הוא שם שם שולחן ערוך מופיע שמה ש אדם חמישי סג פסול הוא שני פסול יש שני דים פסול דות הישירה א שסול נכון שניים שהוא כשר אבל א חס לאחזת כל תרא וותרי אחזק קשו פ דרבנו פחות פ דרבנו דורית אי אפשר קשרות כי גם מדור קשרות דרבנן הוא לא קשר מש זה הבח הקצאות יצ נקודה אחרת ה מפורש הר יוצא שהוא חולק על הבח בנקודה ה מה הבח טוע שבבית כנסת ש שני דים ים זה אין דות ישירה על אף כת שהיא פסולה זה ממילה הקצות רוצה לטעון שכשאני אומר שאתה לא ראית אזה אומר שאתה שקרן זה גדות ישירה של משקרה כשהשנים אומרים שהראשונים לא ראו הם טוענים שהראשונים שקרל וכן המחולק הידים היא מחור כפולה על העובדה על האוב סובייקט הל וה אם ה החזיק או לא חזיק אבל ג נוסף למחלוקת ביניהם אם הוא חזיק או לא החזיק מחלוקת ס ביניהם שני שקרניים יש שקרניים אז מה שאמר חזל חלק בין עדות ישירה לאובייקט ובין דות דות דות שרק ממלה נוצר ספק הכסות לא צ כך דבר בהמשך כ בכל ז כך יש חזקה חזקתו האם למר פסולים מספק מה את אמר שיש כן גם דות על כל כת מחשים זה זה עם כל כת השכל אחת יש עידות הראשונים החשו על ידי השניים השניים הראשונים כלומר השניים הראשונים שם פסולים והראשונים השניים שסו מה אתה רוצה להג שכולם מספקים שניים דים על שניים שולים ך שניים פסולים ב זה ומר שדים פסולים ר תש תאמר ש שניים זהזה כמו ררי אמר רר אלו ודאי כשרים חלקת אחרת ודאי כששרים כי המספק רירי רי יכולים להוציא בסתו אז פסול דאי כשר חזקתו ברח מאוד נכון שיש כאן גם עדות כי שאמרנו גבך ישם עדות ישירה כל אחד חדור הראשונים אומרים שהשניים רשעים רשים שרש אבל ספק כ אם תרי ותרי זה ספק דור דרבנן דרבנן כל אחת דים היא ספק קשירה בשו אז עכשיו איך אני יכול לומר שהכתה הראשונה פוזה שניה הרי היא עצמה ספק שלה וכ את השנייה יכולה רק את הראשונה היא היאסו פסולה הר היא עצמה השנייה גם כן ספק כי הראשונה ר שהיא היא פסולה רי ותרי זה ספק יוצא שכל אחת מהם ה ספק ששירה ספק פסולה לכן אם ספק משרה ספק פסולה היא לא יכ לשות חברתה אז אין על אף כת עדות ששניים שומרים שהם פסולים יש שניים מסופקים ספק שרים והי דובר ציאח מחזקת קשו כ אף אחד לא יכול להוציא חברתה קשות אמר ששים כששרים אכן ש כשרים עכשיו גלגל חוזר אם אדבר ששניהם כשרים א שני פסולים כי אם הם כשרים הם יכולים לפסו השים פסולים ומלה גם השניים ס ראשונים פסולים אז מהמה המסקנה שספק אז מ לא יכו לנסו אם כששרים אז אם הם כשרים הם פסולים הם פסולים ה קשרים מה הולך היר להות מה אומר קצת אני לא יכול אף כת כזות חברת סר פסולה בכל רבונה יכולים לה מקום אחר אחזי קשרות את עצמך אמרת שס פסולים אזם לא פסולים בכלל קשים שרים ספם ספ זה זה כולם כשירים רה חריפה מ ש ים קסו כי זה חתול אחרי זנבו איפה איפה הראש ש הזנב אתה תופס לם שני הקצבות אם אתה אומר שקשה הוא פסול פסול כשר אז החלטת שהוא כשר אבל שכשר זה עדיין פת את הבעייה אם כשר זה השני פסול אזמה מהחלת מהגיד ש החזרת מחזקתם הקודמת אז כן מ חזקתו הריר אמרנו שגת רבנה לפחות אין חזקה חזקה גם ספרות כאלה יש הרבה מנחתים הרבה כבוד םות כאלה ש שאדם קסו את עצמו מקום אחד עושה דבר כזה ויש פוסקים כלליים מה עושים שיש לנו מ גלגל חוזה כזה לפי הכסות מה שהגלגל חוזר חוזר לנקודת הראשונה לכן הם כשרים אבל ב ואחד כ השני אבל לא לפסול לא יכולים אז קשים קיצור זה ספרה מאוד קשה לומר חריפה מבריקה יפה אבל קשה ומר שמצד אחד לפסול את האחר הם לא יכולים כ הם ולים אח כל להים כ הם כשרים עשיו מה כש זה הרי הסברנו יפה מאוד ממשיך אומר שזה גוף המחזה רבונה אומר כ ספק קשרים פסולים מחזיקים בחזקתם ש כשרים למקום אחר ח אומר למה צרת את גלגל פה תמשיך עוד סיבוב ותאמר שהם פסולים ם פסולים אכח שניהם שניהם פסולים אבל אבל לפי הקצ אומר לפי הק חצי גלג לפי הקצות שומ שתם כשרים מה קורה בדין עצמו פש מדלג עליו מה קורה בדין עצמו לגבי הדות מה שעכשיו קורה שהם הדין עצמו זה פקספ חזקה מצד זה בעצמו בנוי על זה שמניחים שהם כשרים לא זה שאני מוציא את הספק מחזקתו את הגזלן הזה זה לא בגלל שאני מניח ששרים כי הם לא דא קשרים אך הם מוציאים אות סדך אות כל פם מחדש כלם סרך מחדש מה הפש הסרה מבריקה הוא עצמו ו לומר שרב חסדה לא ממשיך את הסיב אומר אז פסולים רח פוש חדש ראה נו חסדה ס לאת קשות חו רבנן מספק פסולים חזקה אז איך אפשר לס את הו וזה אומרני לאחת אותי קשה פסול בוא כל הדיונים מה ישים יש לנו כאן ארבעה עדים שניים כך שניים כך ברור קשמש לכל בר דעת שומ מצד לא צך משפט גדול להבין יש פה ארב דים שניים הם כשרים ם פסולים זהו אם ש מהמציאות הזו ברור לנו זה כן ברור לנו שבתוך כל הסלט הזה יש שניים כשרים ושניים סודים אתה יכול עכשיו לשמוח על דים האלה בלי עשות כל הסיבוב שאמרת לסו לא יכול לסו לא י אני ר דבר אחד הח לסמוך על העדים האלה במקום אחר שבו לי כשמש ששניים ו פסולים תערובת ש שני שבילים מה שני שבילים ש שני שבילים אוג ים הי סוגיה מסכת שבעות ח ורב חסדה הסוגיה ש מופיע פה מפע צורה אחרת במסכת שמואל חו רב חיסדא שקש רב חסדה ממשנה מסכת ראש השנה נןו סנד אחד אומר ג שתי מדות אח כ שני עדים לא שני דים בו להגי את פלוני שרצח לבה ושואלים אותם מתי זה היה שואלים אותם מקום זמן אז אחד אומר זה היה שתי דות לא שעונים השמש שיבר היה השמשה שני שיברים על הו ח הצהריים שני שיברים כל שיבר בערך שעה שיברים ושי ביום שפה התיק מה אומרים היום בצרה לא אומרים ככה היום בודדים שמש בתופת בדדו ככה בתקופתי מדדו ככה לא צות לא מה חמש צפות מאופק בסדר שהפה זה אומר ו זה אומר 10 דשות שנות אחד יה אר אחד ש שלוש חשה חשני כתי לא כת אחת אין אחך ככה בזן קמת כן כי שעה חמש צבעות צבעות עדיין סבירות שאדם יכול לקרות אחד חמש 10 עדיין יכול שוזה שבע שבע אצבעות זה קרה איזה 10 זה אזה חמש עדיין ג הגות הסביר אבל ח שח כזה זה שקל ט א יכולים ל אחרת שח דת אומר ש פסולים ים קש חרמון וצים ממון מישהו אחרת קש חסדה פש רשי שידענו שאחד בן פסול חדר חסדה לא צריכים שניים שפסלו אותם הרי כאן מדובר בכת אחת אחד כ אחרת ואין עלכל שבח הגמרא מבינה שגם כת אחת שבתוכה אח אח חרת זה לפי ררי אח אחם כמו שאמרנו כמו שרב אמר ששני מחישים שניים יש שני שעושה אותם זה אחד ד אחד אי מי שקש אותה ר קח לא שכח ספק טרי רי מכזה ספק כ בדת רב חיס גי זה תערוג ר הגופה עכשיו להגיד משיח כלומר קצות עצמו בספה אחרת אשם המחלוקת בשאלה הזאת הינו ראנו ח רח בקצות האם שני עדים שמתחילים שני עדים הם מעידים גם על העדים ש פסולים א רק בעובדה וממס ראינו שבך סבר שהם לא אין ד ישירה על ה דודה זה מעיד כך ד אחרת ממלה שניים הים משקרים אבל לא אין דות ישירה רק צאות אמר לא כל אחד ישות ך דק ספק כול כ לסו עכשו הגוף אנחנו רב חז רב חיז יגיד שזה לא שייך בכלל זה לא דות ישירה לעדים לעובדות אבל הספק אני לא יודע מה קרה אחד משקר לא צריך כנס זה הסברה שת הקצות כמו שאמר בת רב הונה ששניים פוסלים את אלה שניים פוסים את אלה לה כל אחד סחט לא כול לפסול חיזה בכלל גישה אחרת לגמרי שזה אני אין כאן מי שפוסל אותם משירות אבל יש כאן מציאות שברור לכולנו שאחד משקר ואחד לא משקר אני לא יודע מי זה לכן פסולים אז לכן לא צים שניים נגד שניים אחד נגד אחד גם גם ש אחד כשך משם שם חבי בריסק לא יס שימים ש ר חי בריס שנה עצמו חי הקודם חברי בס לפני 400 שנה לוק בשאלה הזאת מה הדין שיש החשה אחד לאחד זה כמו לפי רבונה שים סודים אומר לא ידעתי מהש איין שבועות מח מה ש מחלוק בג פורשת שאחד נגד אחד זה פסול אבל הש מסופ חיזה גונה זה פסול קשר לא חלק כו אחרונים דנים מאוד בהרחבה חכמי בריסק שד הקצות מכן עכשיו הוא משיים אתה בשב שמת שם שמת שמ הוא רוצה מסברה לכות חזקות אמר כלל אדם לא יודע נתמה הוא טהור הולכים חז היה טהור כ טהור היה כ טמ חז מקווה יצא המק לא יודע הי ב משכ טמ אדם מסופק ג בשרשרת ספק טהור כל חזקה ד מכול זה כ חזקה הגבלה כל הספקות ספק כשאתה לא ידע מה הה אדם הלך חוב ח משהו לא ברור רק את העכבר לא העכבר מספק הוא טהור אבל אם תרו כ שני עכברים אחד חי אחד מת נגע באחד מ הוא לא יודע במי הוא זה לא ספק גי עכבר ישם ברור כשמש שני עכברים אחד מת ואחד חילם לב המת ה מסומם אחרת שני חולים אחד בוסס ואחד ג בשניה לא יודע נגע אח לא יודע נגע גוסס נגע במת הגוסס טהור ת הוא תמת אז שם אומ אין חזק כ אקסור זה כמו חכה חל חכה שומה זה לא ספק לא ספק שומן ספק חל זה חתכת חל חתכת שומן קסור אחר שמה הרמבם דול אומר שכל ספקות הם רק דרבנה דרבנן אבל הרב מודה שגש שתי חתיכות חתיכת חל חתיכת שומן ואכל אחד מהם איזה הוא אכל ספקי דורים כי זה לא ספק על חתיכה אחת אם שמע וחל זה שתי חתיכות שאחת ד שמ אחת חל רוצה הכסות לומר שגם שני אדים שזה כ שתי חתיכות זה חתיכת שומן זה חתיכת חלק לא חזקות אחד אחד אחד משחה חדח שחתה יצא מחד אסו ש גו אחת יש לה חזקת קשרות היא יצאה מכלל איסור שלא ידוע איזו איזו בזה הוא לא יודע במה מה הוא נגע וח זה לא אומר שהוא די בחזקת וח כח יצא מחזקת אחי טהורה כמר שם נשאר ספק שקול בלי חזקות משתי כ זו את זו כשרות קת אחת ה דאי יצא קשרות בעולם פסולה כל כח אומר שם כין שעולם רבונה רב הונה למה אמרנו תערובת אל חזקה זה תערובת זה חידוש גדול שם מעולם הכת הייתה קשרה בר לא יצא זה לא כמו שתי חתיכות שאחת ודי תמאה ואחת ודא טהורה כל אחת שתי חתיכות אומרם שכל אחת מהם היתה התחת קשרות ל לא ידע נפסלה אני ברור לי אחד כר עשה בחזקתה סו כל כ ק במקרה של שתי חתיכות שאחת נדלה אחת שחוטה שו אח ששרתה כוב זה הס של ר הונ יומר אותו דבר ימר שגם ש כמו ש שתי חתיכות כל א איות גם שני כתי ד אי אפשר למת ר תערובת וכן הבי ניגש מסכת שבועות מח ב ברוח זו שייגש גוא היה רב רבו של הרמבם ר כותב על הרי מגש שהיה מטו תלמודו היה נחשו הדוש לריף היה נחשו תה כזאת ש ם אומר לי מביד את הגודו אז הבי מגש אומר שם ככה לפי שבע לד בע לדות זו יש לדחות לומר מי אמר לשני דים שידו עכשיו הם היו שקרים באותה הדו הראשונה ר כי באו לה מקום אחר זה זה מה שאומר רב הונה מי יומר ש שקרים אולי הם הקשים שוא חשו כזה שהיו פסולים דו זו שדו לא עכשיו שם מקת אחרת שד עכשיו לחברים בדתו היא השקרנים ו הדו בה רים אחרת י מ כל אחדות דות אחרת ותו בית דין יש שני תיקים תיק אחד דקת הזאת י אחד בכל תיק יכול להות ב הדין מי אמר ש שזאת סובה הקשרה התיק השני ם בתו בעל דין יכל בתוך בעל דין יש לו שני תיקים שם בתיק אחד יד נגדו הכת הראשונה בעדו בתיק השני ונה שקש בתיק השני היא דקת השנייה עלכל אומר זאת הקת הכשרה הרי אמרת קודם בי הראשון שקת זאת היא הקשרה השנייה פסולה עכשיו אתה אומר בתיק השני שהניקה השנייה הי קשירה פה נוח ליכה פה נוח ליכה חשו כך אומר שמוד הי הה עכשיו שתח עכשיו חברו הי הראשונה ששו סוגים לכן אומר הרי מגש מקש חדה פירוש סדח רכת מני שקרנית היא פסולה לעדות לא יודע א מח אחרת שסר עזוב אותה מה שהוא אומר הוא יכול להגיד נוח לא להגיד פה ו קשרה זו קשרה אנחנו אנסה אנחנו יודעים את העובדות הם הרב הלה הידו במקום אחר ושם באותה הדות שני הוא כ וא ככה ס פסלנו אותה איך אתה יכל להכשיר אותו ריגש מה שרואים כאן פ שהולכים שיש הולכים תה חזקה אבל פי רבח לא הולכים י יש סתירה ו וכאן כולם דמים זה סוגיית שני שמי ישס הפסחים אחכ ח ספריים צחים יש גמרה אומ שני שמילים אחד תמ אח טהו ידוע לנו שביל אחד ידוע ששם קרו מת שביל השני לא אב כבר הברו ה שנים לא זוכרים איפה המת איפה החי איפה הכבר לא כבר יודעים שביל אחד טהור דו מפוס ח אחד הלך בשביל אחד עשה טהו אז הוא חזק טהור לך השני ב חברו הלך השני עשה טהרות סת וא אומר אם ישאלו זה בפני כל אחד יאול לבדו ככד אומרים אתה ו הוא לא אומרם ש שני רבנים אח רב אחד ח רב אחד בבוקר בא יש ש הלכתי בדרך הזאת מה הדי אחרי הצהריים בא איש השנייה מהני אתה טהור דוא עוש את בליחה שאשתו שמע ש אומר אתה צודק אתה צודק איך יכול להיות ששם צודקים גם צודק אל תקשו קושיות על כ המשפט יש כים כים חזקה ספק טהור א תקש כבו ו שים אחד את השני פ הום בפוליטיקה ת כל פוליטיק יגיד סטטוס קוו אך ש רוצה הוא עצמ גיד חד אחר פ ברתי ככה כ טובתי עשיי זה לפי כללי המשפט זה כללים נכונים יש כללים הולכ ות חזקה חזקה זה לא הוכחה התורה לב ש חזקה אז זה הוכחה שהוא די כד אומר שספק ו אז יכול להות מצו שפסק שני דינים סותרים שוים בתחת ח לשאול לא יכל וחלת ות אז מספ אומר בק כל אחד אחותו אח אין מחלוקת שבאי בת לשאול פני וזה אחר זה לא גם וסי וד בא כל אחד לשאול איחוד ור לא לרגו אלא בא לשאול הר חברו אמר אני הלכתי פה וא שם מה דינים פה אני צריך לפסוק בת אחת לשואל אחד על שני אנשים רבי יוסף בת אחת זה כמו בת אחת ואז א אפשר לסו ש שים תאורים ם מספק תנעים לזה אתזה הוא שאל שתי שאלות נכון שאלת שאלה בת אחת אבל כל ה שאלה נפרדת אתה טהור אתה טהור כש אגיד לכם ישלכם תאורים כלה זו מחלוקת ו כיז פ היגה זה מחלוקת רב הונה אומר שניהם תאורים ד אומר לא שניהם דמים אם כי התוספות א זה זה הס ורי טו י טוען סי אומר שתי כדי דין כ זו את זו אמרונה ז עצמה יה דם שי אחד ח חד אחד עשה תה כל אחד עצמו ורים ש אח בשביל טמא הלך כל אחד מחז ורח אז הוא מספיר את רבונה מה חיסה זהיר מספי אתה גיד ש מחולקים מחלוקת רבי יהודה ורבי יוסף יכול להיות מחלק תנעים ג למה יש תוספות מסכת פסחים שקטן חים נראה דרבנן דורח ו זוכרים שגם אם אדם שאל עליו החברו מדאורייתא כוון שהדין לכל אחד הוא הדין תחור למרות שזה נראה נראה ני הבריות כמו ו אך רב אחד פסק לה איש אחד שאל שתי שאלות על שני אנשים טהורים זה טהור ורני הבריות נראה מוזר דורתה אמרנו דר שמונ יש תסורו תחמיר למה תחמיר גד שזה צודק השני צודק מחמיר אחד השני לא צ להוסיף נקודה נוספת כ השאלה היא מה הח שאלה אחרת לפי רבונה כל אחד בא עלי פני עצמו הד בלבית הדין המעיד אני מעיד כך ד שני בא ואומר השניה גם ב נכון כל אבר מפוקפק אבל כל אחד בא בפני עצמו לעיד ני מקבל דו שלו אפילו אותו בית דין יכול לקבל בבוקר את ים האלה אחים האלה כל אחד בפני עצמו מעיד כמעט אתכל אחד ו שני שבילים שאמרנו שכל אחד בא חוד השאלה היא זה שאלה של העדים או שלד עידות מה הגדו ש העדין הם עושים את הדין ובית הדין רק המכריע או שהדין רק מעידין וובית הדין הוא הפוסק אפשר לומר שזה רב הונה חיסה לפי רב הונה העדים הם הם שעשו את הדין שבא הד יד לא חייב פטור הוא הוא עשה את הדין נכון הד לא וד כ י פשוט עם ארץ גדול בזה שהוא מית העובדה אומר ראיתי את ההלוואה ש ראית המעשה הזה הוא מעיד הוא עשה את הדין שהוא לא דיין זה סמכות להכריע הסמכות זה בית הדין בית הדין בעצם מה אחרי שעדים העידו מה יכול לעשות לעשות יש לחקור את ה יש לו דבר ספקות אבל אם הכל חלק הדיור חל בור כשמש סכן יוצא שהדין פסק די הדים נכון הם לא דיינים אבל כיוון שבעצם ב גומים לא ד תי גדולו שום דבר אבל דוד הדין מורכב אבל אחרי ש אחריד פסו אמרו שדן אז זהו מקום אחד בסת יהיה תלוי בכלר הדים ומר אם הדים דו שחיה מיתה הם הורגים א נכון טוב הם הרוצחים רוצח אתם הרוצחים רק מספקים אינפורמציה בת הד בת הדין את העובדות ה לא ראה א יכ הוא צריך מישהו שישאב את העובדות אינפורמציה הדין פורמציה אבל מי שעושה את הדין זהבית הדין יוצא ששד גום אם העדים עושים את הדין כל עד בא ומעיד את הדות שלו פ דתו הוא כשר אז זה קשר אבל אם בית הדין את הדן והוא ישב הוא כבית דין אחד דן בבוקר בשני הדים הראשונים ואחר שני דים השניים הוא יודע ששני שקת אחת משקרת הוא לא יכול תל זה לא כ שני שדים שני שדן השנה כל אחד ש עצמו הוא טהור טמא פה בית הדין הוא זה שצריך לומר שדים הרשים כשרים שים כשרים הוא עושה את ש סתירה בתוכו עצמו הוא פסק שתי פסקים סותרים אחד את השני לא יכול כן אפשר לומר שמחלוקת ב מחלוק בין חיזה בשאלה הזאת האם בית הדין הוא עושה את הדין או הדין אפשר גם צ קצת אחרת תחנוק שיעור הבח קצות האם העדים מעידים רק על העובדות או גם מדים אמ חד השיעורים חי בליסו הסברה הזאת כשא בא ומית אז כמו שוא שני דברים א הו ז אני ראיתי ואני אדם קשר ח אומ הוא לא יכול ג גדם מקשר אתה גע בדבר לא נוג הגוף השאלה הזאת אז הבח טוען הבשת הדים מדים ישירות על הדים או מדים ותק חכל דדים אפש ג הקצות הלא כל עצמו אתה שקרן ני קשר מעבר אתה שקרן בלי ישר השאלה אם כן עדים דים גם על עצמם או שעצ קשור מקודם האם העת שבא להי לא לעובדות הדי פוסק או שהוא עצמו גם כן חלק מהדו אומר אני אני קשר אם הוא הוא אומר שהוא גם כשר בפני עצמו כל אחד יכול לה ש כשר הוא בטוח שהוא צודק הר שהם לא מ מעצמם דות בית הדין עושה את הכל ות כן יש מקום בחרות שונות מחלוקת פסדים כאן ד שלוש אוות בח מקצות ר מגש ש קשר שני שים ס להגיד הסברות השונות אח א