הרב יעקב אריאל - ריחק נגיחותיו - ז' טבת תשע"ד

[מחיאות כפיים] ‏k hin b איזה מועד מוד ימ ח שלש פעמים פעמים ש אם רוגן היה מרחק זמן בין אחד אחד לשנייה חייב נתיחות הוא מניח שחוק נתיחות פחות מוכיח כל מקרה כל מקר שלש רציפות זה מראה ש שזה מועד אבל ש חוקות ס כש אמרו ו זבה תוכיח ותה קה ותה תורה זבה אם צרי לש ימים שלוש יות יום אחד האדן גדולה גדולה תה שלושה ימים אומ אומר ז כתוב ז ריות ז בימין הכתוב בימין ות שאלים על זבר אם תאמר תוכיח שתורה עצמה אר שזה דווקא בימים לא יות זה הפוך מה שאמר קרא שאין שמה טעם מחזק בכך או דת הכתוב הימין ה זהבה בעצם בכלל התחושה זה מתחילה מה הד עוש ח בגיחה וש ח שהוא מועד שוא נכחה קח פעם פעמיים שלוש תם גוים שהוא כבר שהוא נכחה זבן וכיח שהיא ז זה לא אומר שהיא תה של הימים תרה עוד זהלא זרעיה פשוט זבה קטנה ז עדיים אחד אמין זהה גדולה לא בגלל שהיא חזקת רואה שז הדין אמה מה הדון ב במ מתרצת סות הקוש ספק שז זה גדר מיוחד נו אין ח ון בין זבה לבין הנושא שלנו ככ וס הגמרא בכל ז תבין מה מחלוקת רדה שלפי רבי מאיר אם רכב יותיו כון כחותיו חולק הוא אומר דוקא בחט לא קר י הפות ביניהם יש סחר מעניין שלר מ כתוב ור דבי רגל אומר שמסרת כת הת ור 90 פעם אז עולם שם כי שם אומר ת גור עולם השיע חיע ה מי ש אמר שניגון מיוחל שרקדו בשיחת תורה תמציאו פה אזה ניגוד סת תורה חים גשם אז אם ת פעם בודים גשם אז נכנס לא בעה של החנה מתלם ישם זה בעיה של של החנה של מה של החנה זה ר מלח החנה לח כ צריך אכן כ כ כך נהג המר שי אומר 90 ע 90 חזל קו 30 יום מי שאמר 30 יום אז הוא כבר חזקה שלא טועה אפיו לא זוכר מה הוא אמר חזקה שלא טה ב30 יום יש 6 שלות אז 30 פעם זה הדר 30 30 יום סעודים שח שחרית רית פיסים הוא 90 פעם יום אחד בצ זה כמ אז הוא אומר י פ גל שחר 30 יום מסופ חזור כל ש פעם ביום אחד רח פרץ חלק עליו לא חז ר ששפתו ח שדה דעת תמה ש גות כ קבות גשם ן לה בר בגלל שונו לא מחל אומר פה זה הרגל לשון ולכן תש פעם לא מים הנגיחה זה עניין אחר מה שדבר שיחה זה לא שרגל לא ששור עשה שלוש פעמים מתרגל שלוש פעמים זה מעיד זה ראיה שכ זה סימן וסיבה האם שלוש נגיחות זה סימן שוא כאן אומים זה סיבה שמכאן ולכאן אפש זה מחלוקת בין רבנו פרץ ירן רו הרבנו פרץ אומר ש זה סימן לא סיבה לכן צריך לכן שם אם זה סופו זה סימן טוב יותר מה שאם כן בשוח זה סיבה ש מתן גל צי מפוזר ולא ביחד ילו שלא כמו ת שזה לא סימן לסיבה יש כל מיני יש כל מיני מעדויות מוזרות לסרוגים או לשבתות שזה לכאורה ודאי סימן ולא סיבה שלוש שבתות הוא מתרגל ל שבתות מסביר ן שבת שנשים לובשים גדים לבות לבנות לבנות אז הוא מתרגש מקובל שהצבע אדום שומרים שהשבר מתרגשים בו צבעם לא אומר אל לבן מוגש יר אנשים מחוזות לבנות אז הוא מצחי שלוש פעמים הוא מתרגל אחוזות נות לגח גיד שור שנגח סרוג האם נגיד [מוזיקה] שו מסבר ני לומד ש מוזיקה יש מתופפים כיש מתופפים למדים ש ה הפסקה צריכים סרוגים עושים 100 פעם תרגול אז 100 פעם הסים סרוגים ס זה צורת הטיפו שלני לא יודע מפ עיתי או לא אבל אימון עושה שלו הימון עושה גם אין כבנה הקושיה מגן אברהם מקשה וש צ זה רב מאיר רבי יהודה ח רבי יהודה אז אומ ר רבי יהודה לא סה מועד [מוזיקה] דמת ששל לכן ס שם דובר משנה מסכת תענית דבר שיש מח דבר בעיר עדיין לא מתו אנשים חולים עין לא כ מסוכן מת אחד זה עדיין לא מכריע אולי עדיין מקרה שלושה מתים זה כבר רציני הם שלושה מתים ביום אחד שלושה מתים שלושה ימים משנה אחת ניקר ש מקום היצי 500 רגר ב אם י כמגן מתים שלושה אנשים ביום שלושה מתים שמים זה לאיש מגפה 150 אל ששמים אז שלושה מתים שלושה ימים זה לא בשמיים זה תופעה טבעית אפילוס כנשים רגן אבל חו השומר שלושה מתים שלושה ימים זה לא הופך להיות החים קטלני זה בית חולים ככה תבע אז מספר אם 500 איש י קטנה איש ושם מתים שלושה אנשים זה מדיפה הוקרת הצ ג שלושה מתים יום אחד ז רב נחמן ז גזר ני יש כ מגפה נוראה רב נחצ כ קכ שכ גם פה רואים שזה מכאן פך מכאן הביא הרב שטו ההסת סנו אפשר להגיד שלא שם שמרא במסכת יצחק למד רב מאיר שו ותים כ הוא פסק הלכה זה רה חזקה יותר אז ע זה מג אברהם שלכ קמן הלא זה לכן זה ד שים גמרא הזאת ה אפורה אומנם יצחק פסק ר אח לא שלושה ימים לא שלושה ימים יום אחד כ יכול לה שאותו יום הייתה מקרה ששלושה מתו ביום אחד רק אם שלושה מתים שלושה ימים זה ר לנו שגה רציני כ מ אח איזה דבר זה לא גמר כחומר צור הד מקש עצומה שני באותו יום סקים גם כן שוה כו אדם חולה מחלת נפש הוא בקרה לא בקרה דוקים אותו קים אותו אם הוא רוצים יכול פרות קצים שלא משומרים אתה רוצה לאכול עכשיו מישהו משטרי אכן שזה משטרי אתה רוצה לאכול כן אתה רוצה לאכול רזק טר כן שלוש שלושה פירות קיציים שש הוא אומר כן כן כן סימן מחיל לא נורמלי הוא לא יודע איפה הוא חי הוא חי עכשיו בחודש תבט הוא רוצה לאכול שלושה פירות של חודש תמוז רואים שהוא באמת יבד את כש הזמן שלו אומר מי אמר כמה כן כן כן זה טוסו איזה מן מן אמירת כן כן לכן שואלים אותו בצורה אחרת המגובן ששאל אותו ריקיס כורה לאשתו רק אחת ש אחרת הוא נתפס איזה הן הן הן ננה בו שלוש פעמים אחת אחרי השני א זה לא היה פס אמירת כן שלוש פעמים זה לא אומר כלום וחג בדבר אותו יום הבי משונה היה יום אחד שהיה הבין משונה אבל זה לא אומר ש כיום אחד קר מאוד החמשים גדול מוד והחולים מתו יותר הח ה מעורגל כשרים מפוזרים כ רצופים מה גמה עושה את הרץ כשור סוכל מ ק הבא גשו הבגי ככ ש הספה נותנת שבאמת כן משור הלחת רב יודה אבל בעיקרון גם רב יוד רבי מאיר שכר מחותם יותר ראייה מאשר ותח שדצ כ ד אמר הלכה נסקה שלא אומרים שעכשיו ד זה זה יכול להיות אחד מקרה אחד טמי אבל במשל בהרגל לשון שאדם אומר שלוש פעמים יותר מה שר מחקו בנגיחות בגיחות שם רב מאיר אומר כרב יותר רחק פחות רב אומר רחק אבל מקום אחר גםו רב מר סתן מ אברהם לא פירש מה הוא מתכוון מדוע רבי יהודה יודע לרב מאיר בדברים אחרים יש ד רוך אבל אני הרב קוק אמר כאן משהו עמוק מאוד ש משותק וד זמר התשובה זה הלכה למעשה בשלה אחרת לגמרי של מומה מומה ו מי שחל שבת אזה פסוי שכיבה סות מס ולים שם פעם אחת עדיין לא מו פעם אחת אם ח שלוש פעמים זה נקרא משומה כאן השאלה שלוש פעמים בשבת אחת או שלוש הרצות מה עושה ו משומד שלוש פעמים כן אבל שלוש רצופות של מסור גות אזר קוק רוצה לפסוק הלכה על פי הסוגה שלנו לכור ו דבר הרמבם חת מעשר י תגר זה שבי יש בלחות מעשר הבחנה ב תגר ישה אחר הפרתי אז מה זה תגר מי שהביא פעמיים בשלוש הוא הל זה מי ש הולך סדות מביא תבואה שוש פעמים אחרת פעם אחת זה לא אומר פם לירקן ח ירקות נעסה להביא ירקות בדרך כלל הוא לא הולך להביא אם שלוש עמים מביא סימן שהוא סיטוני כזה שהולך להביא א אם פעם אחת שסועות בת אחת לא הוזק גר כ רואים שסר כמו רב יוד עלמ חסת האדם שעשו כבוע פעולה אחת פסקות באמצע סב ר הרב הגיון לא סרוגים יש כ שזה מקרה ר שעשה פעולה הזא אם זה שלו רצופות יכול להיות טובה עכשיו חתף זה התלהבות זת מעשה מסוים ס זה שלש פעמים חד פעמי זה זה לא אומר ע שזה טבע של זה עכשיו ש פעמים שלושה ימים עוד פעם עוד פעם הסרוגים מוכחים יותר את הטבע מאשר רצוים וזה צדיק רבי יודה הסיבה גרמה גם כן הפעולה הזמן הסיבה איזה סיבה מיוחדת באותו יום הוא חתף איזה קריזה כזאת התנה בצורה מסוימת אבל זה לא אומר שזה קבוע אם של מסורות זה הוכחה רגו ואז החזר שנ שלש מוכס במת נראה ת סירה שכן רמ כרה פשוטה אבל ה נותנת אחר אז מהמחלוקת רבי כן הרב אומר כאן צורה עמוקה מאוד ונראה קרג בחזקה חדה מה שעשה שש פעמים יש ראיה ש מחס מפריע שסימן שדבר זהוא טבעו עוד מחר ש דשני חגה אחד דבר שני יש חזקה צת ראייה שש עשה מעשה מסוים זה ראיה מקבל מפרע שסימן זה תיבו ו זה עניין אחר צורה אחרת שמאחר שעשה ל פעמים מתחזק כך ווא גר בזה קנטר רב קוק כן מחלק בין שני סוגים יש חזקה ראייתית שגלה יש חזקה יוצר ד הגל נעשה פה דבר חדש עכשיו ה רוצה יד מחלוקת מתי זה ירכב תי זה ק אמרנו קודם דבר שלא טבע צריך מרחק כי זה היה צוף זה לא זה היה טירוף של יום מסוים זה לא מראה שזה משהו טבעי אזה חזר על עצמו בסרוגים שלושה ימים זה כבר מראה זהת זה לגבי גילוי מהטבע אגבי יצירה לעשות אדם מתרגל למשהו שכ ך יהיה י מוגל לזה פה זה הפוך פה פעולה רצופה אחד השני החוף תרגל יותר מהר לעניין הזה א יש כאן בעצם שתי תפיסות עומק המחלוקת בי רבד בשאלה הזאת לך כמינה קש בסיבה אחת שגם כעמים ש שחזקה ב שהוגה ד זה מה מה פעם אחת גרמה סיבה אחת כח נניח שזה חף שיגו לך אבל שעשה שלוש פעמים באותו יום השיגרון הרגל אותו הוא התרגל תבר הרדה שלו זה לא אומר גם סיבה חיצונית גמה אבל זה שהוא עשה את ה מעשה נים הסיבה החיצונית דחפה אותו התרגל ו הסיבה הזאת שהוא צריך לא רוצה לטעות באמירת מש שם אז יש ל עכשיו מצבט חוף התלהבות ומ תש פם נכון שזה היה סיבה אבל הסיבה זאת הביא אותו להרגל ועכשיו הוא בתרגיל זה מקום שצריך אתרגל החדש לא ההרגל הקודם היה אפוף הוא רוצה להגביל את עצמו רגל חדש אז מה אכפת לי שיש סבדה חיצונית להגביל ים מזה התיבות ש הדם אי אפשר יש דווקא סיבן ד מי שרואה רשמי הסרט אומר 90 פעם אה זה אדם כזה שצור כל הזמן גשם גשם צור כל השנה כולה מה ריה השני צרת הוא אומר קודם מה רב יהודה ז עומק המחלוקת אם כ דיף א בזה ר מאיר סיבר על קר הדעה מה שלפעמים מחנך דה רב מאיר סובר שהשור הה טעם קים טעם ועכשיו הוא נהייה מועד הנגיחות עושות אותו מועד הוא נהיה מועד מכן רג מחנך את עצמו להות מועד כאן הרציפות היא מעלה אם כן קרב חינוך החינוך יותר אבל רבי הסיר עיקר הדעת מה שג מוכ תבעו כך ר אומר זה לא יצירה חדשה אזה דעתם תבעו זה אני ודע שהוא נעסה שפמים עכשיו יודע מפריע שהוא נכון זה לא מכין מפרע נזק שלם מפריע אבלב אבל עכשיו אני יודע שטבעו שהשור הזה הוא נחן וכאן דווקא ריחוק הוכחה יותר חזקה זה קירוב ש שמה אחת גמה יותר מזה ריחוק גמ אומר כל אחד שישור מ ניסן הוא יותר יותר חוטף יותר קריזות אז אפי אומר במי ניסן ח קריזה זה אומר שעכשיו הוא מתרגל לפי לפי רוד זה קריזה זה לא אומר שזה ש ניסן זה ת החמס משגע אותם אבל בדרכ הם לא כאלה אל פיזה ךקש מגן אברהם [מוזיקה] ותוותר הרמבם תלמידם המרות בסוף ות בדרך כלל הגות של המר מזכת משי ותה ביקשו רב יהודה רב גרבר באמת מצי מסוי לדיפ כי הג למי שחזו נכון במי שחזו אמרנו שאדם שותה שאני לא יודע אם הוא ברדת או לא אני בוחל אות די החלת פירות או דברים שונים שם באמת שלוש פעמים סופות או משהו זה קריזה הקדוש לא אומר כלום תלו בגילו ע סתל דרג בעצם המחלוקת רב ה רק נגיחות מה גדר מועד ג מועד זה שור שהתרגל להיות מועד נעשה מועד או שור שני אכשיו גלה שהוא מועד המחלוקת ה בשאלה הז המחלוקת לא עקרונית קרבח אדי המחלוקת ש בשאלה מה זה גדר שור מועד רס אומר כשור מוד זה שור שמתרגל לי לכן אומר אם רחק הוא מ כחו מקיר כי הקירוב עושה מרגיל אותו יותר טוב סבר לאדר זה צ הדעת שהוא מצ גילוי מפרע זה רק רי חט כרב זו אבל יודע רבי יהודה יודע במקום שצריך הרגל צום חדש הרגל חדש גם דש חות עלדים ס ים פים כ אבל ממת אזה משתך שתחול נת הסודות במסכת לפי דברי הרב שמחלוקת רבי בשאלה הזאת האם שור בעצם תם ורק די ש מתרגל חתנס מועד רושו בעצם לא קחת תו כל כך קרניים ויש לו כל זת קצת בתוכו יש איזה נטייה הזה עכשיו שה נגח פעמים התברר השור הזה נח ז מחלוקת המוראים דף טו יד מה סקה ר אמ ממונה ר קנס וכן מחלוקתם מניח האם גסקה זה ממונה או קנס נ עצומה עכשיו בזמן הזה אין נה כנסות שכנס צריכים שלושה דים סמוכים אילו בממון לא צריכים שסמוכים ממון מדיינים רגילים שגנים בכל דודו יכולים לדום ממונות לא צריכים זה שלושה ידים סמוכים אזש ים זה ממון כנסה יותר פשוט כנס פטור בול חייב ו קמי נכנס וד אז השאלה הם עקרונית חציל נזק זה כנס אמון גמ הספרה בדף ג שאמרה שצרות זה חציל נזק אבל זה ממון כ תקש מדוע בשרות אני אומר שממונה נגיחות אני אומר זה נס פשוט נגיחות באמת זה שאלה אם זה תב אשור או לא צרות זה קור חי אשור ולה כור אבן תזת הוא לא מתיז את האבן לכוח האבן זה מבין שהוא מחן זה לא לא מבי שי זה מבין מבין מין הליכה ג יש צורות או לא אבל צורות רגילים כ שינו ש נגיחה זה שינו אז אכן אז זה מחלוקת מה רב בממון שם שברים ל בחזקת שיוק סם שברים הם לא כמו ש פנינים לא ניים נכון כל עוד לא רא נוגע שרבה שים נגח אז לכן אנחנו נותנים צאנס לשור שהוא לא נגחן אבל כשהוא נוגח מתחיל לחשוש זה בטבע שלו פעם אחת וד לא ריה אחרי שלוש פעמים אני יודע עכשיו שהוא קחן אז שם חסם שורים הם לא תמים כ שלנו ובי בשלומה כולה בעצם אחרי מגיחה אחת יודע ששור הזה הוא שלוחה השנה ש [מוזיקה] שלם זה פעם אחת אולי זה מקרה שלוש פעמים אני עשיו יודע בעליל שהשור הזה הוא נגחה בטבעו לכן צריך ש ממון ושע אמר כנס כס סתם שברים ו שים באמת ש ש ם הוא נעשה לכ לאש כלל אמר כנס כ התורה חייבה או כנס לשמור אחרי שלוש פעמים שש נעסה ו עכשיו מכן נך הוא נעשה מ הרי המחלוקת הזאת שהרב הסביר מחלוק המוראים יתכן שהמורים הנים גם שהלכה כרב בכל השס מיר אומרת הלכה הלכ אז אם חרד שמה לפי מה שרב אמר שזה מגלה זה הסברה של פפה אשוע אומר זה ושוע שאומר שזה שכנס סליחה ס אם זה מתגלה שהוא שוא שנת זה כמו סתירה בהלכה סובר זה כנס שם שברים חזק נימ קנס ואילו לפיל ודה שותה לא ות לא ש מחלוקת בין רפר בהלכה פה רבי יהודה ושם כשע שנס שתי סוות ות אניה אפ אפשר להגיד שגם לרב אי אפשר להגיד שגם לרב הונ הרב יהושע זה מגלה לגבי הש הספציפי הזה סתם שור הוא לא הוא לא שבור הוא הוא לא ם לא יודע חח רבי [מוזיקה] יושע סם ש חס ם רשי רשי בקיצור אומר משפטים הארש אכך מקום אחר מה [מוזיקה] אומר שק ליחה צריכים שמירה רשי אומר שסתם שור קחה צריכים שמירה חס סם רסם שברים גילים מד אומר כןפ רבו אומר לא כך לא הבנת לא הבנת אתקשר הסוגיות מה הסבירה מהח האם שור תיבו נגחן או לא זה מחלוקת לא יודע מה תיבו עכשיו אחרי ש פעמים מתגלה תבו רבי יהוד אומר זה גילוי הטבע שלו צריך צריך שלוש פעמ חקות אומר זה ואו ר הוא נה צות הרי זאת המחלוקת טבו המקאו וה הפש להס אחרת לפי הרב באמת שמים להגיד גם לפי הרב אגם לפי הרב קוק אפשר להסביר את רבי יהודה שסתם שברים הם תמים השור הזה קרה לו משהו נכנס הג'וק בראש נכנס לו אידיאולוגיה חדשה ודך להסיר אתזה בשברים לנגוע וההוכחה וזה לא הוא נולד ככה זה משהו שנתחדש בטבע שלו עכשיו ההוכחה זה שלושת הנגיחות האלה נתחדש בטבון לפגוע אחרת למה מה קרה עכשיו הוא בן שלוש שנים שלוש שנים לא נגח ועכשיו ותוך שלושה ימים נתגלה טבע שהתחבא שלוש שנים השור הזה עבר עליו משהו שהוא משהו בטבע שלו השתנה וההוכחה זה שלוש הנגיחות האלהות אז מה מחלוק מה הרב הסביר הרב הזה חלק בין ב הרגל פעולה שאתה מתרגל לפעולה זה רצוף ין גילו ששם רצוף לא הכ של רבי יוד זה גילו שרביד זה גילוי אבל של מה של פב שנולד בו שה ש של תבע ש גילו גילוי של טראומה גילוי שהוא עבר טראומה ונה נהיה זא אומרת הרב אני מתכוון לומר שזה שאני אומר שזה שזה סימן זה לא אומר שזה סימן סבע מולד זה סימן חד נראה ע נראה עוד סוגה בכמה נראה שהדברים כבר מסובכים יותר איך הי רבי יוד חוזר לי אותם מה איך לפי רבי יודה הוא חוזר להיותם כ ש אומר שלושה ימים אבל אם מתגלה שכיבו הוא כך כ שמר ששלושה ימים או ש אך הוא חוזר או ש שלושה ימים הוא חוזר בו הנור שלושה ימים הוא ראה ראה אנשים לא נגע או שר תינוקות גם בחזרה אזח קש כל הסד ש הוא ראה אנשים לא נגע והוא חזר להיות גותים לא נגח מתרגל מחדש להיות תם מתרגל איך ה איך איך אי איך היום מגבילים מישה איך אם מחו למשהו סריות השש פורסם עבור הצירים איך משם תחילתו גאווה סו תאוה ח גאוה גדול השם אז הוא אזח מת כ הוא לאי תחר איך גומרים תקופה מסוימת הוא לא יעשן אז הוא יפסיק לשן ג פעם שה 100 פעם לא הצליח 100 פעם קסי למה כ הוא הוא נסה ר 100 פעם נסה פעם אחת שלושה ימים לשם וזה אומר 100% רש שיטות צעדים מח בזה ו אבל אם בחזרה אם בחזרה זה להתרגל אז שלוש פעמים ביום אחד גם בסדר אם חזור בג חח בגי [מחיאות כפיים] מד המשנה קשרו בעליו במסר נעל קרו נצא מזיק אחד טם אחד מ ח זה הוא חייב כ מסרה זה לא אומר שזה השמירה שמירה טובה אבל לא מספיק חזקה זה אומר טם חייב לא תו גו אחכ להסביר מה מדוע מועז יותר קר מתם טם חייב מועד כתוב שנאמר לא ישרל בל שמור זה הוא קשר אותו מה רוצים וא אנוס רב לזר אומר אין לאש על השקית רבז שצ אומר המר לא מאמין באף שור בעולם כל שור בעולם הוא אל תסמוך עליו צי רק שמירה אחת סקי שחיטה שחת אותו זה ששור טוב שור שחו ח בטו אבל זה ד רב רב חו בשאלה האם רת בחבר מספיקה או לא מספיקה מה המחלוקת אומר מה ה רמים סתם ש ל בחזקת ש רחמנא תמיר סתם שים אנ בחת שמור לפי המונחים שראינו בדף טו פירושו הוא לא שמור הוא שור טבעו ח לכן צריך גם טם לשמור עליו שור טם לא יכול לסמוך עליו ר הואם אל תסמוך עליו תקשור אותו למה רמנ תם ח לי התורה אמרה שתם לי שבירה פוטה כלומר והתורה באה ואמרה ש שתם חייב כי שישמור אותו שמרה מספיק שר חותה ד רחמן לאשר לשמ מעולה חה לט ח למועד מה רוצה להגיד התורה בת אמרה ששור הוא לא בכל שמ כן לשמור אותו ו התורה אמרה ששלם ד כך מספק בשמירה הזאת ששלם לא ישמרנו לא שמר מספיק שיר לא מספיק שיר חוה טובה יות ואז זה נאמר במועד כיוון ש נגיחה מנגח בין ת ב מועד לר ששמרת אותו שמירה לא מסה וחבות שור הוא חסת נחן לכן מי שסו לכן צריך שבירה מעולה גם שירתם מסרה חבל קשו ירה שומת רוח מצוה זה לא מספיק עוד לפי רבי ו אומר ססרים חצי כ סתם מסרים הם חכת שומרים שמורים הם כ לקחים בדרך כלל משלם שר מודה הוא עכאן התורה ששלם לשמור את שמירה טובה יותר רחמ לאמיר מועד שמירה מעולה תורה ריתה רק רק בשור מועד א שור תם אין צורך בשמירה מולה ר של הפוך ש תם מס שרה פשוטה ש מוע שמירה מעולה אה ס שור מעולה ושור ם מע מסוה הפוך על הפוך אזכיר יפה מאוד קשור סות במסכת גרבים ש טוי ומים שכמו שחי דקה ל אז מה זה שד דים זה פותר את הבעלים או מתיד אחריות על מי שצ אזת הרמבם שהוא חי ך פירושו שאתה יודע כל מי שהולך ברחוב כ שם אוכל ברחו ברחוב יודע שבמקום הזה הולכים שברים שברים הולכים כוחי עלולים לרמוס ים לאכול כ הח עופת ל הניזק מקום שהניק יודע שיש מצוים מזיקים ח שלו לכן אומר המ גם קרן אר כן אנשים סומכים על זה שהשור הוא טם ולכן לא נשמרים לא נשמרים לא נזרים ממנו שור מועד יודעים שמוע אז הציבו זהר כלומר רצ שאחריות נופלת על הנזקים גם ש מדובר בעיר קטנה שכולם ים אחד לשני יודעים שהשור הזה שו מועד וכולם יודעים זה שו מע זה אומ הי גדולה אתה יכול לדעת ישרב שברים איך תדע מי מועד או מועד הגמרא בכ איר גדולה זה 500 איש זה איר גדולה 500 איש זה איר מהשכונה שלושה בתים שלושה בתים זה שכונה תביים את המושגים עיר זה 20 30 בתים אז זה כמו שעב קיבוץ ם שור נגחן כל ום השו יוד כל כולם יודעים זה עיר לכן כולם זרים אז שור זרים לכן ה הוא עושה שפירה פרודה שור פעם לא זר אמנו כ לכן אותם לא הזרים משוכך השירה מותת יותר על הבעלים מה אומרים ר הרשון ש רב מ אומר סתם שלפי ושע פה ראה שח תנאים תז את הקוש שקודם [מוזיקה] שהפנס אותו מנחים ופה זה מח תנאים ר ודה רשי כבר אמ שזה שיתוף השם מה רשי ב כ אומר שזה שיתוף השם זה כל ה מקשים מהלשון מה שחורה הפוך שפי רבי מאיר סבו כןמ סם שורים הם גחניים בטבעם גחניים פים כתמים זה עוד סוגה ש איך שהרב הסביר א וך את רב יומים אז אשם תהיה סטירה לא רק בין רבפ רב עצמה הפוך הפוך מה שהסברנו אותה ולכן תוספות כאן אומדים כך וגם כל הרשים אומדים כך שזה הגדרה המינים שונ דבר כזה המילים אותם מילים המות שזה בשס ש המון דברים כאלה בר בדיוק לפ לפחות 100 מילים בשס סובלים סובלות המשמעות הפוכה קטנה שךצ הישיבות גמר רב חיים בריס עשה סביר הוא סק זה הריסק סרות עמוקות מפשטות לא לא תפסות בשה פשוטה חתן צריך שם רחות צריך פנים חדשות מה אומרת ש חמץ שרפו אותו ה כבר לא מותר בנע כיוון שהפר פעים חדשות אז יש חתן שצריך ב חדשות קח אפר שים על השולחן ני חדשות יסקר ישר חדשות של אפ אדם אח אותם מילים צאות אבל זהים המשמעות שלהם פנים חדשות ופסחים לא פנים חדשות וכתובות וא משהו אח אז פה הסכ אין הפירוש שצריכים שי שאין דרכו ז כ שר חזקת שי ש שבירה פחה לא צד השור מצד האדם ות כ צריכים שיו זיק כמו שחזקת ש אדם שומרו כיוון שסתם אבי שבירה פוטה כל אדם יודע שהשור הו נגח לכן גם בבלי שהתורה הוא שובר אותו הבחינת האדם עשי ש דקו לאשש צות לא מבינים פשוטו אומר רשי כאן בד עמוד ב ל בחק אומ רשי אין אדם משמר שרו כלל אכו לצ רשי לא אומר שהשור הוא בחזית שימור שהאדם אין אדם ש שור כלל כו צא אדם לא משנה רצו אדם שור בחת קברה שתיות תהפוכות בכלל דף טו המשמעות שם ששור בחזקת שמור שור הוא סם באמת הוא לא נקחל פה מדובר משהו אחר ל שהאדם מתייחס לשור כשמו ולא לכן לא שומר אותו או שאדם כן יודע שהשור עלו גח וכן שומר אותו אז ל בחת שיבור זה אדם סומך על השור שהוא טם ולא שומר בחת שיבור האדם אדם ש אדם יודע שהשור עלוי לגח לכן ח אומרים אפילו שח גרסה כל הראשונים אומרים דבר רט בס כתובות ששם הסוגיה אומר כך הקור סתם שברים ים שקרן זה לא ו זי מקום ל ש שוק שלא יהיה צריך שום רורו אם הוא מזיג זה לא צד שתה יכול לסמוך עליו ש וסי ן ש משונה הרי כל המוסד משונ כל משונה זה בת נכון לפי רב יהושע שח כמותו שם שור אותם ושוא גיע זה משונ זה זה לא תיבו מגיחה הש וזה בעצם כמו רבי יהודה שהרב הסביר זה לא לא לא י הוא הוא צריך אסה מה זה ו וכאן ממ זה משהו ש בעצם כן בעצם יש שני ט המושג טבו לא ח המילים גם אחת המשמעות יש הרגל נסת טב תב השני אדם שתר משהו מזהב השני שלו יש באדם משורים שונים גם משור אני אני לא פסיכולוג אומרים זה ש יגידו זה אחרת יש רבדים שונים בנפש גם בשור זה לא לאק אותו דבר לשור טם נכון בדרך כשור טם אבל סוף סוף תכונת הנגיחה היא כרב לשור תכונת הנגיחה היא לא הפד כל בעל חיים התכונה הזאת כן זה שור היא לא טבעית לו שור סתם הוא יכול להיות שהוא שור תן אבל התכונה הזאת של נגיחה נמצאת בו בכוח נמצאת בו והשאלה היאם עכשיו שהוא נוגח אני עכשיו מגלה את את הטבע הזה של את התכונה הזאת שהיא תכונה יותר דומיננטי שהוא נכן או שאני עשי מתהפך את את התכונה הזאת כלומר יש כאן שניש מצד אחד שרותם נ אבל תכונת הנגיחה נמצאת בו וזה חלוקת כאן רבינו יהודה האם האדם צריך להביא בחשבון בלי שהתורה תגיד לו סכר ישר שהתכונות נמצאת בשוא רוצה לשמור אותו או שהוא צריך אומר זה תכונה אבל כל צ כ לפועל אפשר לסמוך עליו שהוא בסדר זה לא אותה ההגדרה של דף טו שנח ומילים אותם מילים המשמעות שונה כל זה האם האדם צריך לחשוש את התכונה שלו או לא יכול להות שגם רבד סומרים כמו רבד יושע ש שור אותם זה כנס שסתם שברים לא לוכים אבל העובדה הזאת שהוא נוגח בכל זאת תכונה שצא זדו האם מדברים האם זה תכונה מולדת או תכונה נימית אבל גם הולדת זה לא המצאה פתאום אדם מתחיל יות היא נמצאת הא רדומה ואדם אדם די טיפוח המידה הזאת הוא הופך אותה לטבע שלו כן זה יוצא כך איזה סתירות סוות הסוגיה ת עוסק בשה אחת לגמרי האם שור בסתם או לא לח ש ישע שכנס זה שור בחתם זה לא אומר שהתכונה לא נמצאת בכוח רב לא אמר את זה התכוונה נמצאת כצ הכוח לפועל אז הוא ם לכן נגח פעם אחת לא צריכים לחב או ממון זה כנס כיוון שזה זה לא אומר כלום אחרי שלוש פעמים כאן א רודס רב כי בשאלה הזאת האם כין שהתכונה הזאת נמצאת בכוח האם עכשיו היא נוצרת או מגלה זה לא קשור חוע לא קשור הסוה כד שאלה מה עדין צריך לעשות ם הידיעה הזאת שיש תכונה בכוח ישו ה צ לשמור אותו בעצמו י שתורה תגיד לו הת להגיד לו תשמור אז מכן הסוגיות שלוש סוגיות שונות כל אחד עוסקת בתחום אחר לגמרי נחנו ם מסכים לשור כמועד ולחים לפים זהים אבל המשמעות שונה כי כי אמרנו ששור יש בכוח תכונת נגיחה זה מציאות שש זה צות אלא שדרך כלל רוב השחים לא לא מוצא כ פועל את התכונה הזאת רדומה אזש דומה עכשיו כשהיא מתעוררת מה המשמעות ש ההתעוררות הזא זה גילוי שעכשיו וא עכשיו זה הוא אצלו דומיננטי התכונה הזאת ווא נגחה מטבעו או שעכשיו התכונה הזאת מתאוררת עכשיו וא נעשה אתזה זאת המחלוקת וד כד היא לא נוגעת צות אחרות בסיבות אחרות ח יוצא ש הסביר חלוק ב שמחלוקת הייא בשאלה הזאת האם זה כמו שזמנו בהתחלה זה נוצר האם עכשיו התכונה נוצרת או שהתכונה הזאת נתגלה כין שוד אומר שהתכונה הזא נוצרת אצ צ התכונה הז נגלה צריך צריך החקה שלושה ימים אבל מקום שתכונה נוצרת גם ה בודר שאם זה נעשה ים תכופות זה מתרגלים יותר מהר מש שנעשה חות אניק דוגמה נגה לרק פה יש משג שם לו פחות צרות אבל גח שיעור פעם בשנה בן הזמן פעמיים בשנה עושה שיעור יה נהג מזה צ בן הזמן שלושה ארב שבועות כל יום שיעור אחרת פה קצת שם קצת סליחה לא לשות אדם לא יבו אדם צריך ללמוד את זה צריך לרכוש הרגלים הלה אז אם עשה הסכות ארוכות מדי לעומת זאת מי שהופ למר פעם נהיגה זה נהיגה שים לו נהג תן לו נהג שש פעמים אז אם יום אחד זה לא אומר כלום שלושה ימים ר שזהר פסיכולוגי מה מה הפש כאן מס של שור אבל זה זה סוגיה אחרת בקיצור יש עוד סוגה בשס ששם גם כן אקשר לסירה סיר ט שם בקיצור ט כח מה זה חסת הדתים חסת הדתים שלוש שנים אדם שהחזיק בקר שלוש שנים וא בחזק שם הגמ שאלה הגמ מחלוקת תנאים הם הוא אכל שלוש פירות הוא אכל שלוש עונות חוצות פו ש מה זה שלוש נים חרש זר שנה אחת חרש זר שנה שניה חרש זר של זה של שלוש שנים החזיק זה שלו מה הדין אם הוא חרש וזרע בשנה אחת שלוש פעמים הוא אכל ב אחל פרות יש לו שם מוסן יש שם תאנים ענבים זתים תאנים ענבים הראשונים ח ז נבים זת אז נבים מל תמוז תים באלול וזה בתשרי תוך שש ח בכ א אלול ת אותם מוז אלול הוא נקרא מחזיק אומרת אמרח ת הברך אחד יומה מד מרח שלושה סוגי פירות ביום אחד כגון תאנה תאנה כידוע נותנ פרי כל יום מחדש גם יוכל ת גודל עצים אחרים שהפירות הם על העץ זמן די ממושה אחד שקוים אותם קשת היום צת מחר פשת תפוזים העץ ותן לימונים העץ ותן עץ נותן פירות יכול היום אתה אוכל תפוז אחד מ תפוז אחר אתה יכול לאכול תפוז משחות לשל תינה זה לא כך תאנה כל בוקר תים חדשות לא אח ביום טלים י שנה בחצר למדתי את המקצוע תמים כותבים בבוקר ם שחררת מח צורים לי ואתה לא יכול לכתוב בראש כל יום חדשה היוםם בושר חת משות כל יום מפות חדשות אז אם אח ביום אחד זה כ ת קיצוני אבל שלושה ימים בחלט אחת שלש אחמים יום היום מחר אחים יולים שונים כל פעם יול חדש אזים הוםו מחרת א שהיו בושר אתמול היום הפילות אחרות שהיו בושר ביום שני הבשיל ביום שלישי זה כמו נגיחה כל פעם זה חדש מה עונה הגמרא מה מה עונה הגמרא מה הגמרא עונה על זה לא כנס עכשיו לא אבל כי יש חילוק מחלוק הבן אדם יצא למלו בא ל השדה יצא חודש למילואים שלוש שנים זה שלוש שנים של התעלמות ופה אז כאן בדיוק השאלה גם שם הגמרא אומרת ב שם א אומרת מה זה שם לפי דרוש הרב פי דש הרבח ד הדעה יוצרת או מגלה מה בחזקה זה יוצר או מגלה מחלוקת קצו ברמבם מה עושה חזקה הרמבן אומר שזה מגלה דהיינו שכמו שאמרת עכשיו אם ה מראר ראה שת אחל אחל עונה אחת שתה שתי עונות שלוש עונות אדם שטא שכ ביום אחד אז המ חא חב קריזה הוא אוכל זה לאזה זה לאב אפורה ה מחב אוכל של שלושה ימים אח ימ זה שזה חצוף זה לא זה נכון רק רבן אב אמרר זה נכון רבן רגלה אזמה ה אומרת מהמ פי הרב הסבר ה מחלוק אם זה בגלי או לא יוצר ושם פי הרמבן זה בגלי ואז מכן קצות ח קצות אומר ב זכו שהחזקה וש זה הבעלות אתה עושה בעלות יום אחד עושה בעלות יום עושה בעל שנה עושה בעלות אתה קונה בעלות כמו אתה יוצר בעלות נכון צריך אם לך אם הרב ידע אז לכן אני אומר סיבה סיבה חיצונית מה החזקה נוצרת מחזיק אלא אם המראה לא ידע מהריה הוא החזיק כ הוא שמך על זה חצוף שמע ש המראה במילוים הלך כל זה לא היה צריך שידע שמחזיק ידע שמר יודע ושם לב לכן אם הרה לא היה פה ולא ידע אז הוא לכן יש חסרון בחזקה אבל החזקה נוצרת ע ידי האכילה שאדם אוחל היום חרם זה יוצר את שלוש עמים יותר אבל יש מקום לחלק בין יצירות שונות יצירת בעלות ויצירת תרגיל לשוני לא באכר אותו דבר אני קשם בגמרא אגרא שהגמרא הקשתה שם כ כל שה לפי ה ש ר לפי מה שאמרנו עכשיו הרבח מ בנגיחות שמחלוקת בגמרא בש תירוץ ש מחלוקת קצות ברמבם