הרב יעקב אריאל - כ' שבט תשע"ד

‏da ובד עניין אבל בני עצמו מה ש אומר ה הופך את הגלה הז הרבים ז איך חייב לזכות אמר שלנו לזכות בה כ לזכות ב כתוב ה מכיים חת ו א זר קומה קומה לכן ו שהוא בעצם סבור חדש רק ר חזיר אמר ינל צא בור מגולה כיסה הגלה אונה חוב זה בור מגולה כשרים אותו כמ בור היסה אותו חזר גיחז ג חתם לא קו במעשה ראשון חכה ומעשה ראשון שם היה בור מגולה צא אותו זה לא בור חדש זה אותו בור ש מקודם שחפר אותו הראשון הוא כיסה אותו כיסה אותו מ אותו אח כך הד מצא בו תממה הפרה זהו ישם אדם מצא בו במילה אותו הפ וחזר וחפר אותו אז פה הסקו מסה ראשון וכם וסו שהשני השני לא חופר הראשון עכשיו אבל אם הוא כיסה אותו הר בו קיים הוא יסה אותו עכשיו גילה אותו אז הוא לא עשה בוא חדש זה הבוא הקודם שהוא כיסה אותו והוא גילה אותו אז הוא לא נחשב כייל הוא חבר בו כבור היה מקודם גם פה כהוא מרין את הגלל כ הוא בעצם כמו סתם בו לא כמו כיסה בו הוא קרים את הגלל עכשיו הגלל החוב נקי עכשיו הוא החזיר אותו חזרה אז הוא בור חדש זה דומה לחופר בור מי ח בור תממה אבל דין אחר ש כיסאת בור ואחר כך גילה חדש כאן אחריות היא ופת כולה על הראשון כ השני לא עשה בור חדש הוא רק יסה את הבור ג חדש הז חזי יצא קדמותו וכאן חגו רם ות רם אומר המצא בור בקיסו ו חיה ח כתוב ב הר הגמרא בלי שום הגבלות סתמו בהפ חצ כל הפחות חייו שתמו בפ מס רשון הרמב מכ מילה מ הגמרה חרי זה מוסיף נקודה מוסיף ב סלבו חיב א אברהם בכדי שידע כלומר רק אם נודע לבעל הבור שהוא קילה אותו אז הוא חייב אז חזר חזר את החזות ב לבוא נודע ללא שכיסו אותו מה נוד לא יד כלום אם הוא לא ידע כלום אז אחרות מפת כולה על הזה ש יצאת בו והוא מגיע מחדש אז עכשיו זה בור שלו הוא לא ידע רק נודע לו שכאן שבור שהיה שהוא כיסה אותו בו חדש רק אז החיות חוזרת לבבו חדמ זה לא כתוב א הוא המציא אתזה מה מה הספרה אומר דש מה הרב הרב אברהם זה שפים למט כ לגמרא במסכת הפרה ד ך הג עו שמשנה בו של שני ים דשנה בו ש שני שלחים הבל הראשון לא כיסו י כיס הו שי חי זני צ את חיה הבור שלו הוא חפר אותו עוד אחד הוא עבר ולא כיסה חות שלו אבל גם השני עבר בכיסה עכשיו עכשיו נפל מישהו שם אז הנזק מיוחס לשני כי השני היה אחרון שרב מגולל קיסה כו הראשון חיה א הראשון כבר הלך השני הוא שראה אחריו הנזק הוא אפשר להגיד חרשים מה ש ד של ות חבות הבא לי הראשון כס ראשון פ מע תור גם ראשון הרי לא בסדר ג הוא צ ות הוא צ לסות אז הרשון תמני אחד אמר מכו משתמש אח שסו דו כמר צריך דחו משתמש חו את השני משתמש אז הראשון פטור וחנן ש דות עשה זה משהו פשר גמ בדף א כאן כאן גע דף נב יש ין אחר גם כן ממשך המשנה דב נמשיך משנה הקודם כיסה הראשון בא השני נמצאו מגולה הראשון כן כיסה אותו תגלה והשני נמצאו מגולה לא כיסה הו השני חי פה זה יותר פשו הראשון קיסה אותו השני מצו מגולה ולא כיסה אותו השני חיב שגמר וראשון ממת נפטר כן נפקר אז אמר די שידע ידיה היא ור את החיים שלמר דיאו ח אמר דיאו צובלים ז חסד נו זמן ש ידע לחסות אם תוך הזמן זה הוא לאש ם הודיעו לו מספיק לכסות א יוצא ש שון נפתר רק לפי רב יוחנן רק אם היה לו זמן לשמוע ולכסות לכות הרזים כסות רק אז הוא פטור עלפי הדעה הראשונה ר שידע ר אם הוא כיסה והלך ואחר כך נודע לו שגלה אז הוא חז חלי הראשון אבל כך היב השני שמש בו כיס לשני פטור כדי שידע שם הראשון מגולה ה שניים יודעים רשי אומר שהוא חזר עוד פעם הראשון כיסא אחר כך ב השני אחר כך חזר לישון וראה ש נודע לו אבל נודע לו שזה מכולה הם יודעים שמכוח אתריו שם חיייבים אז זה שהידיעה קרובה הר לקח את הרעיון הזה מהגמרא תב וזה אומר המ מה הקשר שלנו רבי אברהם זהן זה שחים ש למטה שרש ח שידע לחלק שכאן לא לסמוך על כסות אדם ש ור שם שופים שניהם אחראים שניהם חפ שניהם אז הראשון לא כיסה זה החלות שלו אז הוא כיסה אז הוא בסדר אבל אחר כך נודע לו שזה מגו עשות זה שלו שלו ח שלו ל פה מה רוצים אותו אדם אחר בא אדם ר ב עשה טובה וכיסה אותו זה כותרת הראשון מאחריות הראשון הראשון זהור שלו הצ לדעת לא יודע הוא לא צ לדעת שיש לו בור מגולה הוא חפר בור גילה אותו בור פתוח אפ ידע בסה לו לחוש לי סוות אז כןמ ידע פה אפילו לאדע ו שבר כ בכיסאות זה לא פותר אותו בחיות כי הוא זה ךב הוא צך לסות אותו חו שיבוא עליו תול כיסויו הוא אותו אדם ש כיסה כר את הכיסוי מה זה החיו של אותו אדם עשה אשות טובה כניסה את הבור אבל אחיותי של איש בא לבור בא לבור לכסותו משלו היא לא קה משלו או בא גילה הוא חיה ש שפים ש לסמוך כס כיסו ל השני שעבר שם חיו ש הוא כיסה אותו אז הוא פתן את עצמו אב יודע שהוא מגולה חזח גדולה אבלם בשני כיסא השני חייב שני חייבים קיצור אומר המשנה לקב זה זה מה יב בכלל מציא פה הלכה חדשה של נשים קש קושיה עצומה ברח לפרים דבר מעניין שהרי ורס רחוק דף נב כמו ש סו בשך ד גם שם מיש גיה כ שם מצוה שלילית אבל הרגני שם א ד שו מדובר במצע קווצותיו קוץ חות אדם ל קוצים כוביות ש סובית מכניס תוך כח יש דעות ציזה בלוקים יותר אבל במקום שיש דירות מהפנים ויש חללים בין ה רות אדם עושה זכוכיות ביד לקח לך בחו נראה נשבר לו כוס מפקין זקה ח אונס כול זאת הוא לא יכול להשאיר כו אז הוא עושה לקח כיות אוסף אותם וזורק שם אותם בתוך החורים של הקוטב נו ושים שמות בח לחם השים גם כ תוך הגדות כ נח וצא לחם בחורב מכניס לתוך הגדר טוב גדרות בירושלים יש דר פעם גדירות ים נכנס לתוך הגדרות כל מה שרצים כבנו דברים שמה כן ג העולם אז אדם לקח ק קוצים סוגיות והכניס לתוך הקוטל הנסח ות בתוך קותל חברו הוא בא קותל סתח ותלו נפל רבים הזיקו חייב א צניח מה זהש הוא קח זה בור שלו והוא כיסה אותו בכיסו ש חברו זה ש הצניע את הקוצים בתוך קוץ בתוך חב זאת אומרת זה בור שלו שכיסה אותו ב במכסה של מישהו אחר א רבי חן ש דכות לרוע נרא ש חשבון כ רבוע לות את דעתו שהבעל הכותל לסו את הכותל יפול יפיל בכונה בל הכותל אחראים שקוטל שלא לא יפול על בני אדם אז אם כטל רעוע הוא יודע שהקול הזה יפול או שיפילו יסתירו אותו לכן הואשם אבל הכל בריא מצ טור מהו צ דעתו שבא לכותל ישתו את הכותל חייב הכותל ב הכותל כן הפוך ד יודע שהקוד שלו ש חללים בגדר זהזה ווה גור שיח אנשים לפקוח דברים אז הוא בחשבון שס את הכותל שאולי אנשים כניסו תוך החללים שם דברים הוא הוא עכשיו ישתו את הקוטל זיג חר כ אחר אופת הבל הקוטל א זאת אומרת מחסה בורו בדלו של חברו הוא חבר ו ח צך חסות לקח דלי של חברו וכיסה תבו בדיר שו הוא בא בל הדלי נתל גליו חייב על בו גם בו זה שצניעות בתוך הגדר הוא לקח בור שלו וכיסה אותו ב שחדרו אז הוא אחרי אז למה ברי טור מה למה בברי פטור למה בברי פטור כוא לא שלי קחת לי זה שימושי כותל הכל לי יודע ששו הר מי שמה שאמר הר הכוונ מכסה בורו שחו פשטה לא ידעו הרי שבא לכותל יבוא לסו את הכותל הרוע הוא לא יודע הוא יכול ד דעתו שאנשים שמו ברי שמו הוא לא מכיר הוא לא יודע מי מחפש ח אבל החד יד דו א פה שהוא יודע ה דלי גיע מ בלגור הגיע ל בלגור לוקח את הליש העקר התי חושב ח חוק למה זה שבו הוא לקח דלי שלו לא שלו כיס מה אז הוא צריך להתחשב בו כל היתי חושב יש מה כ ש אין לו חשש שלא אומרים שבעל הדלי ה צריך להודיע את בעל הבור שמה אני לקח את הדלי ש לכן החרות עופת בעל הבור אבל בכטל שלכן אין אפשרות היה מקום המיד אמר ש אפשר להודיע לו תו אז מכאן החפרים בכצ קצת לא חזקה זה ניח כל זאת אומרת המחסה של חברו הוא בד וחי לור יני מש שלא ברשות שם מסקנה שלא ס מסקנה ה שבא לדלי לוקח את הדלי בלי ו י פשוט כי שם בעל הבור לקח לי שלרשותו אודיע לויו אחיות לא ברשות איך ברשות אבל אם זה היה בסכ ניח אם בא לבוא ה מבקש מחברו תשאיל דלי בינתיים לחסו הוא השי עכשיו האם במקרה זה יכול בעל הדלי לקח את הדלי מזהו ודיע בעל הבור ביקש רשות מ בעל הדלי שישי ל דלי לחס הבור ם ק את הדלי בלי להודיע הוא יקרום נזק שם בחוס ודים שום ך נתון עצמו כס ד עכשיו כאן בא המכ גי שבין כך שגם צ האדם הזר הזה שכיסה הבור בעצם בכל ז הבל לא ידע אז הוא לא אחר לי צריך אם הואילה צריך להדי בא לבור תשמע אני גיליתי את הבור הבור הזה עכשיו חר לתבור הוא משווה אתזה לבעל לי ש עצמו הוא עצמו מודה שהיה קלושה שדי לוקח בעצמו זה פשוט עצמו אבל אם אם הוא רשות לא צ להודע להודיע הלפי הס הגמרא בל הדלי לוקח את הדלי שו זה דלי שלקח ברשות אבל אם לקח ברשות אומר המח פרים השפרה נותנת שהוא אסור לכ את התלי בלי להודיע כי ברשות מה מה מה עשה פה אז ודיע אומר זה שכיסה הבור דומ למי שהשאיל דלי לחברו הוא לוקח להודיע לו כי צריך צריך לומר שבעל הבור ידע שהבוחן ה מכוסה שמישהו כיסה אותו שבלב ידע שוא הוא פר חיסה אותו והוא ידע שמישהו יס סליחה בלי הגמרא בו ידע ד לא ידע זה עניינו אחרות שלו בא חידש חידוש שאם הוא לא ידע אין לו אחריות אחריות מפעלת על זה שכיסה זה שכיסה לקח חיות עצמו אבל יוצא ש שבא לבור קטור כך יוצא כבן המחסה אם הוא רוצה לשחק בחיות ודיע ב לבור תשמע כיסיתי וש לקח את הבור לקח את הכיול תיזהר אתה אם הוא לא עשה את זה החיות המחסה הזה כן קצת רגש ש מחלוקת בן הרב ברבת לא מובן מה מד בקים כאן ג יותר מבנים שיש כן שאלה גדולה מאוד האם בע לבור מסתלק מהחיות שלו בגלל שמישהו חסר בס שלו בא לעבור בא לעבור וא מישו כיסה לא כיסה זה החיות שלו וכל הור לא מכוסה אז יש לו כל החי אם הוא צה את הבור בסדר כיסה את הבור התורה צמה אראה כיחש בור כור לא יחסל תורה אראה נתנה רשות לאדם שחב ו לחסות או אבל צ לחסות אם לא כיסה אותו אז הור החר בין הוא חפר בו בין גילה בו עכשיו שהוא גילה בו כדבר לא בחפר מגלה התורה ז כי פתח ו כיחו כי לבור כי לבור הורה שתי אפשרות או שהוא קורא או שהוא מגל פותח תה אומר חס א כיסה בסדר מכוסה האם זה עניין אובייקטיבי או סובייקטיבי האם זה ענין אובייקטיבי שב מחוסר מחוס ר בו תורה אמר ש סנו מה שם הב מכוסה זה בסדר או עניין אחריות עניין סוקט זה אחריות שלו הוא צ לחסות אם הוא לא כיסה אז הבור פתוח לא משנה ש כסה רמבם סובר שס ח של הבור אותו חס אובייקטיב אם הבור מכוסה אזב כבר לא בוא לא משנה איך כוסה כוסה מהשמיים וס ל מישהו א מישהו כיסה אותו שבור מכוסה כבר אין בור עכשיו ה חדש אז מי שגילה אותו הוא זה שגילה את הבו פ הספרה הזאת חוקה להגיד שהרב פותרת ם אחריות אם אבור מישהו כיסת הבור או שמים כיסו אותו וא כתום אחריות בכלל ברור כשמש שיש ל אחריות אבל בכל בצורה הכללית אפשר לומר לכאורה ששורש המחלוקת רמב ור בשאלה הזאת בור שכוסה לא שכיסה בור שכוסה בתם שם בור או לא יש פני יהושע בדב יסדי מאוד מ ש הוא מיר רות כלכך חזקות שצו מופה תוצאות מה שהוא אומר כ הוא עצמו חש זה ניש הפד גמרא ראשון כ פש רשי כך ד ש משתמש מדקדק היא לא בא מה דין אם לא בא שיו יחיד גס משפטים אחד הפך בור כיסה קרו נמצא מגו הוא כיסה קרו ואחר כך ג איזה תקלה מישהו גילה כ שורים אמר גם פה שורים שידע וידיו לו זים וס ז הוא פטור או לא אומר לעולם חייב בלבו אפילו לא ידע שזה גל דלידי דרמ תמיד לך לבור אם אומ ד כיס אולא הוא כיס את הבור אבל לפתות החות הוא צריך כ לבדוק כיסוי זה לא פירושו שהבור נעלם שהבור הכיסוי מבטיח שכרגע אבור שמור ואיין חשש שהוא לא כ הבור לא מזיק זה בפור הוא לא מזיק י הוא מוסה אבל ה צ להיות אחר כל הזמן מי אמר אולי מלי כיסוי משבר לה תולים יכלו אותו גמלים כבדים יבו כאם ושברו אותו חשבון ש שם מישהו שובר יגלה את זה ואז הכתיב חסנו מה שיסה כתו רה עצמה אמרה כן התורה א לא ס התורה כן פתחה פתח מי שחפר בו כסה אותו אז זה לא פטר אותו אומר לא שם כיס פטור הנו כל זמן ש כיסויו ש מכוסה התורה אומרת כל מכוסה זה בסדר גוף החידוש הואו חידוש בבלי התורה הייתי אומר מי שחפר בור גם כיסה אותו חייב חפר בור הוא ממץ ע התורה זה חידוש זה סברה סברה חדשה שה חידשה שכיסו מספיק למה שזו יספיק למה חברת בור ק רחמ אומזה אב אני קורא לאס טעים סה שלי אני ושע פש את השכל שלי הייתי אומר מי שחפר בור חייב ולא משנה גם כיסה אותו הוא אחראי לכל דבר מהש ור הכתוב אומרת שכיסוי כס כיסוי מ שחזר גלה באונס באונס יש לוד חייו ש דבשיה זהש שיש קשר מסוים גם למן אמר חוש זה עונס חייב תור כ שחייב כי זה זה פש רשות פה חפרת בור גת עשית מהזה אתה כיסוי נו זה בות הביה ל תשלי לינה שצריך ללכ הקיש על הכיסוי אם הכיסוי עדיין עמיד אם עדיין לא נטולה הוא חזק או לא גמר כל ש צריך גרידה קחוב שאתה מבין ש בוא סתכל לראות ך להקיש לבדוק צ לראות מכסה קים אבל לראות את המכסה קים הצ לראות ון רחוק ראות מ קסיות שזה יותר מצוי ד שזה לא מעלה ז מגו אנשים רואים משהו בבו ילדים ח יפתחו דבור מה צריך לשמ שאנשים עוברים כאן ת מסכין מת מתוחות בטור כל סיגה אחכ מדברת שת מתוך הפטור הנו שזה לא מחייבים זה תמיד מקש לא צ להקיש לראות אם העץ עדיין מץ נרכב או לא אבל מהליכה גרידה אש לא נצ מישהו אחר יס שותפים אחצ ממשיך הק אח מכל השני רק בשים חר אין משותף לעולם חייב חסור צריך צריך לא מצא קל לזה חס התורה אמרה שאפשר לחסות בתו זא מתחיל י שדע כלומר שהכל יצא ומרים שאם יצא כל א אומרים לא שדו צריך זמן שאפשר שהוא ידע סתם שמה ס חדו גדול לא צריך שידע צריך פסק זמן של סבירות שאנשים עברו שם ומישהו ראה שעבור מגולה והודי אם עבר הזמן הזה הוא חייב להתפלא איך נצאים המון מיתם מסתר שמה הפש שואל שאלות מאוד ברתיות חזקות מאוד כל ישר י אבל לפי שחת סמוך קמונה לא צמו מדינה אף דן ודי שלא שנה עכשיו הוא חוזר סרה הקודמת גם ידוע ל שלא שמע חייב לא ש ליז זה צ ל לבדוק מה הוא צריך לחכות שישמע שבועה שבור לולה והוא עצמו אחריות משלו הולך לבדוק פה לא הולך לבדוק מהזה פה לא תחן אלא הר חיו השני פשש שוב בשותפים הוא שמח על השני ח יותר גם כ הראשון מוציא יד השני שזה יד זה לא ידע אבל כל אחד משמ מסד הראשון אם משארים שמס הראשון כ יכול לדעת גם כן לת למי בח אני לא כ סמחת על השני מה סמחת עשני ואה אתה היית צריך לעשות בחשבון שלך צריך לבדוק מה קרה צר לפתוח ראשון גבריאל בוא כון שיצא הכל ודאי זה ראשון כש גמו שזה זמן ארוך ך ו זה שבור הרבה זמן נשמה כל זה מראה שאתם פושע כ הוא לא כ הוא חיקה ששם הכל למה לא הלך לתוק בעצמו יש כ ש נ כיסוי כיס טליע מתוכו טור אומרת שמה כיסה הבור טליע פטור אונס נוס הייתה במן שצריך ללכת לבדוק פ הצלי של הכיסוי צצ הקרש חזק אטום ש הקרש כבר רקוב מה שלא צריך קשה למה היא תובת למה מה המסקנה הב כח כונה צריך לבדוק לה שכס לחיל אמרתי קודם גם למסתור פה זה יותר פשייה זה זה נזק הוא חפר בוא בוא שסר ביסו גבור פשיעה אפיל לא פתחו לתוכו לא פתחת בו רשות הרבים הוא רוצה לדר אתזה מי שחפר בור מי שחפר ב נרה ת גם הפתח בשות היחיד אין גם בו הפתח שו היחיד בשות הרבים הכל כמו שהיה קודם שום דבר לא קרה רק מנהרה מד בוא באלכסון מנהרה שנפתחה קרה מתחת ר מה הבעיה אומר זאת ג ויירה חמורה שי אין סים ח רבים אף אם הניח אוביו שתי עגלת ונה בני לכת גם אם אפשר לוקח שים משאית סטר תאום ברזל בטון עובר כאן וזה עמיד אף על פי כן הוא לא נפטר מחיות אדם שאסור לחפור מנהרות רבים גם אם עשה חשבונות מהנדסים שאם משאית קלדה עם חומרי בניין תעבור שםם תעבור בסדר גם כן וד בסדר מי רשב לך לחפור אתש רבים מי התה מה שכ כ שמר שד מעשה ב אדם שזורק לבנים סיכל את השדה שלו וסיגל את הבנים רשותו רש הב אז בסוף קרה שהוא נחשל בבנים ונפה ונפצע יותן מזה אתה סיקת לרשות שלך רשות ששנה שלך מה פתאום מי רשר לך סו רשות אחרת ש רבים לא ש הרב הרבים שלי שני אעשה אית משהו שח מותר לעשות ברש רב ש מה מותר לעשות רבים מה מותר לעשות הרבים מותר ללכת שת הכל מר לי רק ללכת אם יש שמה פר מר ליפ מריה מתנגדת ני לך במות שם בות כן מש הרבים יועד מהלך בהמות ו בני אדם וגם כ משאיות כבדות רק כאן רבים צריכה ללכת זה הכל אבל מה אתה חופר שם מה אתה חופר שם זה לא מפריע לאף אחד זה מפריע אתה זה לא שלך לא שלך יש בירושלמי בביקורים המשנה של ביקורים דנה אדם שהביך נטה את גפן צדו והבריח את הענף מתחת רבים לחלק שו יש לו שני קרבים וש קרבים באמצע והוא השחיל מקרב אחד שלו קרב א שלו זמורה ארוקה שלא לא קחת אותה הברכה זה היא מחוברת במקור שלה הבריח אותה הה מס הרבים זהש ובי קו י ביקו קרם שלו ו כן קרם כאן קרם גפן הזאת גפן שלו ה השורשים יוקים האדמה שלו נאים ירוש אומר זה ש בריך דרך רשות הרבים זהש לקח זה רשות לא שלו והוא זה גזה מה פתאום הביקורים כ מתך זה נ שלך זה תך הרב כל הסבות האלה זה גם פקי כל הסבות הלה זה גם פקי ותו לא הכי ורו יותר חמורי שכי רשותו הסברנו כ רשותו שכרו רשה לר ועכשיו ישית הבור הבור שלו עכשיו הבור שמים אז נכון שעכשיו הוא עשה בהתר הוא עשה בהתר אבל עכשיו גם משוש הפקיד רשותו ואמר לב צרכ לכת כאן ושיר בו פתוח במקום שהוא נתן מעבר הוא גרם לחשו זה חידוש מס הוא הפקיד שטח שלא היה הוא חפד הוא חבר בשו הכל בסדר גמור עשה טובה נת לרבים ב בחוס מ מגיש ב אף אח טובה לרבים רבים רבים נורמלית סגורה אטומה ב הרב לא מפ רבים כמו להוציא זיבלון לרשות הרבים כלא מפו מוציא זבלון חינמי מה הדין שמה בתקנת ישוע בנו שרק ב מותר ואם זה הזיק חייב תקנת תקנת יש תקנת ישוב מנן תקנת נו מועצת העיר רשאית רשות מי שבים בניין מתי עכשיו הישיבה כא בונ גם כן מותר הזמנית יחסית פה א כמה זמן הפה ובנים בצ מגבלת רשע זמן מג מפני שתש גד מסבים תתריע תזהיר אבל זה הכל צריך רשות מי שחפר יסודות הניין שלו יה צריך נין להשאיר קצת אבנים רבים הזמנית ירשו לו צור בניה אבל לא זה רקו רשות א זה חזקה ש רשות אבל סם ככ אי אפשר אי אפשר כו משאי בא לפרוק מס ובים הרבה זמן צרי שטר שמוד שוד יזי עצמו ל סתם פו שבי מה פתאום אז אומר י יושע שך ת אפילו אתה חו בור מתחת פטרת שגלה תאונה אבנים יכולה לעבור אתה עובר עבירה אופ בכל זאת קע גשם שלג זמן ישקע וזה זה חוסר החרות ים הס שמ שאדם בעלי אומנים שנקראים 100% שדבר הזה תקי לא מתקים 100 ותים 90% ד ו זהמן בחוץ ל הבית אתה עצמך פרשה שח דלה כן שקה באמת למה הי כ סכר למה הי לאזה בלקש ועוד אף ז לקש תח שד באדי מעה ממש ככ זקים עכשיו ישי כשיעור בטוש דוגמה זה אש אש מותר לאדם להדק אש בחצר שלו לצורך בישול אש קטנה מותר מה מה קרה יק אש מותר לו לצור בישול אש קטנה בחסר מה ג התפשטה חני נוס לא נוס רק רוח שינה מצוייה אבל רוח מצויה פתאום נשבה רוח מצויה הרוח אחר לא חשבתי דעתי יש קטנה רק אחרת כןד יש לך אש בחצר ששמור עלי תשמור על האש לא שמעת את האחל ואפילו שעשה ברשות אם כן זה שעשה באיסור בגדת הרבים לא יפטור כל גז ח בסיג בסי הוא ב ש רבים נק גזלת סו כלו רשותו מ גז ב הוא רוצה מחד דברים עד הסוף מי שחופר י מוגז בגזלן בגזל חיבו סים נכון שלפי הדין פורמלי קרקעות גזלות אין הדח ונסים זה מבחינה פורמלית מבחינה מוסרית מבחינה קונית זה כתוב זה כל כך אחרי שקש כ קושיות חזקות אככ עשה חשר שלי ש בוא פתור בונס ח השיה למה שהתורה ארע ולא חסד התורה ה התי כיסוי בגן שכיסוי טוב כיסוי בטוח כיסוי טוב בטוח את הכשרה ךש ד פשיעת הקריאה בנבי פשיעת הכיסוי הוא הוא עשה כיסוי טוב חר כך ונס כתוב כ חסנו קור בכיסו אפילו ור פותח גם קורה מ בור התורה אמרה סנום כיס כיסו טו שכוב ישע הוא אמר דברים חדים מאוד רק גזירת הכתוב שאמרה נונו שאפשר לכסות אתפתה ואז זה גמרי פתור בונסים אונס א לא באונס הוא חייב כגש בתורה עצמה בות בותה פסו כ בס כי יפתח ישבור ישבור זה חמו לא יכס מצד אחד התורה רואה בקריאה יחה רחמים אז חסנו היא עצמה נתנה שתר מש מצידו שהיא מחסות וב וכאן מהתורה אחסנו התורה אמרת שהכיסוי מועיל כאילו סתמת בו זה בש סת מחלקת בין סתם בור לבין כיס בור סתם בור לגמרי זה סתימה מוחלטת כיסוי זה לא סם וב זה רק זה רק הגנה כ זה רק רק הפטרה ש נסק לא י נסק אבל זה לא כמו סמה והתורה מפתה אז מה הפירוש שתורה פתרה הסר תחנית גם מהאדם הזה הוא יכול שם שקל או שהוא מנים אחרות לא קצו רב אמ שבחן יס שמחר בהגדה כזאת האם כיסוי זה כמו שומר כמו סיו חו הרמבם סובר כיסוי זה כמו שומר ה חופר בור עומד משומר אכנס בסד זהלא ככ בסדר חופר בור צ אדם צריך פ הוא שומר כין ששומר זה בסדר אז השמירה לא ב ישכ שו הכיסוי זה שמירה אבל אם השובר הלך הש סבב ור בלי שומר לכן הר סודר יש חיה לא משה ידע או לא ידע ה סובר שזה לא שובר זה כיסוי פרושו סידוק הוא סידוק לא סתימה סימה ודא שו אבל אין כ מזיק הבו לא מזיק גדר מזיק נגמר בור פתוח הוא מזיק בור מכוס כבר לא מזיק זה לא בור עם שומר זה בו שלא מהזה בהלכה דברים כאלה קשר אחר גמרי רחוק ישיש מחלוקת בגבי מהר בסיבוב הותר חויה בימינו כולנו ממתים ש הש שנה נלה הבית מהזה תפיצו מה שכש הכשר אמר שאפשר ללות ר הבית מקדש מזבח ק כ פסח לא צריך פרה אדומה לא צרי כהן גדול לא צרי מוטומן לא צ משיח לא בית מקדש צריך רק רצון אם תרצו רק ו רק רצון טוב זה הכל הלכה ר כל מנימוקים סוגיות ד פשוטות החידוש הכל זה לאש זכן ככ קד שחת חתם סופר את וצו ד לו גאון צלא צודק ה ארבע סיבים לא צריך פרה אדומה לא צריך א תכלת לא צריך קנים לא צריך בית מקדש מספיק לבדוד איפה המזבח וזהו שמעתי אומר ששם יש איש קשה שלא יסכים כך אומר שמעתי שיש ירושלים איש קשה הוא לא יסכים שקשה קים ד אז א א תבין מכאן מכאן התחיל כל המהפך התפיסה טוב אם ישיש סבח תכ פסח צריכים יהודים בארץ ישראל רום גולה לאלו צרי גרגור בארץ צר ישובים צריכ חלאות צריכ צריכים ציבור קיצ מכאן התחיל הוא גםג כספים התחיל בזכותו מק ישראל תרוס רחל קליות חקלאות יהודי קיצר כן התחילה אתזה הראשון שיצ את המפכה כיסה לא צריך לחקות המשיח המשיח משיח להביא לא יי אותם מביא אותו רספ ש המפכה שהוא יצא מה יש שאלה גדולה האם תומה שתו מותרה בסוז מוסקר א ותרה או דחויה מהשאלה אם יש רוב הצבור טמם צבור א בכל זאת הפסח י טהורים או בימנו כולם טמאים לכן אין שאלה אבל מצב אחר שרוב הציבור תמים יש מעו טהור אז לפי הלכה תומה ר בציבור מכים פסח תומה אלח יש כהנים תאורים האם צריכים ל כהנים תאורים הרה בציבור מותר לכולם אז וטרה א כוי האם כשיש רוב ציבור טמ אין תומה אין תומה א יש תומ רק מותר להקריב פסח בתומה מודר אב יש כולים תורים למה ורים שבת מעש משלת קוטרה חויה קוח נפש מותר אין שבת שבת השבת קיימת ר רק מה שצריך מותר מותר חלי שבת צוף מקודם אבל שבת קיימת דברים שלא על הגבול שאפשר בדדי האם צריך להתאמץ לעשות הכל לצמצם כמה שאפשר או לא לצמצם לעשות בצמ תעשה שה כזאת אם זה בשו שלא תש חה לגמרי או שעשה נתיר לגמרי אז גם פה הגוון הכיסוי עושה וטרה או דחוייה האם הכיסוי מתיר עכשיו את הכל בסדר תחו רק הבוא הו בוא ועבירה היא עבירה ולזה ונזה ני שומר כך אומר רבור הדוגמה הוא דוגמות אחרות סוי דוגמות אחרות הוא מיך מאוד בר רבותיי הדברות האלה רות לי לא כי יש מחלוקת אחרת ר הלכה קודמת שמה הרמבם הכות הסרות מקצה לקצה שחי הלי מתוכו נפול שברים אף פי שהגמל צוים שם גי הרי הוא פש מל ים מחמ שנשברים אזה פטור שזה מתוכו לאג חיצוני זה אונס שברים אזול שים צים שחשבון שבלים הולכים שם אלון רואה את את הכיסוי י גמלים גמלים גמלים ג ש זה בסדר ג גמלים לא בסדר הוא פשל ג ש וים שם בחשבון שיתכן שגמל יבוא וירה את הכיסוי חד שתלי הגורם הע תלאה ים הוא אונס וא פשע למה ה זה אונס מה הטליה זה אונס למה זה ש הוא היה יכול לספות אתזה מה עץ ש מה ש עצים את רגיל עצים סנדויצים שמ זה לא עצים זה לא עץ עץ עץ עץ בוק זה עץ עץ כ שצריך עץ כ צודק גם עץ גם עץ חזק זה שלוקח שנים שנים ץ חזק אין ספק שרו שנתיים שלוש שיט שכ דת אומר שהוא חייב מדובר כאן שבוע חודשים סתרי אין שו ש הוא מתי ר ב איזה מישה היו אז הם כן לפי הרם הוא פטור הדבר עליו אמר אברהם הרב רבי יצחק י ח הס כל הסכל השאלה הזאת לשפים תי דות לכאן ולכאן כל הסוגיה הארוכה הזאת כל הדף הז מדת לא מוסר בריף ריפס לא הבין כ הסו פרשים ש למה לא הבי היו אומרים שלא הבי כזה זה לא מעשים מקום ש גמלים ושפים תליה זה לא מעשי לכן זה הרי כ י שות מעשי הרב פרוש משלו הריב לא הביא כלום דומה שני העיקר וסמך על מה שהסכימו בני הגמרא חש עונס חיה רו מה הרבי אומר שכל הסוגיה הזאת לא מה לא הלכה כי הסוגיה דנה שהוא נוס הוא פטור אז הוא אומר מה פתאום אנוס פטור אשי חי אחרי ש יושע שזכ ישע ב אמד זת הכתוב שר שכיסוי ר פר אותו מאחריות הי לא אומר שחז חיו ואפילו למנס פטו שחייב כי זה האדם הזה עבר עבירה חבר בו הס תפות לגמרי פה הרבד סובר שמה שאחריות נופלת על בעל הבור ואפילו עונס לא פטור אז איך הלד שזה שהוא אמר ש ודה לבע לה כן ש שאם יודע כל זמ דע לווא פטו באחריות כאילו כ שה ו סילוק השרה ש הגדרה שומר חי זה הפוך פה רואים הפוך לגמרי פי לפי לפי לפי הרבד אפילו עונס חיה כול חיו אם אומ ששי הבור כמו סתימה או כמו סילוק הבור גם כשהבורסה הוא לא נחשב ו הוא אחי צריך לבדוק ל לקיש על העץ צי לרות אות כל הזמן הוא לא כו לסו על הכיסוי אם ח שד לני חיים שכ ישר הה לו רא לי לג ש שלא חלוקה בסח ר שני דברים שונים לג שני שוש ל הרמב בוא מדבר על מי שחפר בו בהלכה ה מי שחפר בו סתם הר קסי בהלכה ו שחנו ב שכיסה מצא בו כיסה ה ג יש ם שני דינים שונים יש דין חופר בו ויש דין מכסה בו ויש דין פותח בו התורה דרש כית בו כי הכחיש בור נכון בשני לא לחסד אבל לא דם כיסוי של בור שהוא קרע אותו כיסוי שבור שהוא גילה אותו התורה עשה תמה נכון התורה רה כיסו זה לא אותו כיסוי כי הצלחה אומרת חופר בור כמו ש ישוע אמר עבירה חמורה ביותר שם כיסוי באמת צריך להיות כיסוי כזה שי גם וכיסוי אף פעם לא התימה מוחלטת אזם כמו שומר כמו שאמר חי זה שומר הבור הוא בור ב ש אבל כי פתח לבור היה ב של מישהו אחר הוא פיתח אותו זה פה לא צריך אותה אחריות כמו חופר בו נכון פתח את הבור עשה משה חמור הפך אותו את הבור שהה פ ובוא מה זה אבל הוא לא חפה את הבוא פה החז הזרת הכיסוי היא החזרת ס דמותו הוא סוב את מה שהוא פתח הרי הבור היה הוא פתח אותו חסר קיסה אותו אז יש ל חיות הרמבם בר בהלכה דברים על מי שפתח בו הרב אומר מה לבוא אחראי עכל חייו לא מ יד לא ידע מה אומר הבל אמר הבל י שמישהו היה פה פתוח מישהו כיסה אותו ופתח אותו פה אומר ל מי מי שכיסה את הבור בעצם עשה לו טובה הרוא צ היה שומר שהעם ששמור בשו במה אדם עבר ור בור מגולה וכיסה אותו בצ בצם האדם הזה היה בלי שהודיע לב לבוא מן זכי ש כמו שליחות ז שליחות הוא מנה עצמו שליח שאדם הזה לחס הבור אז כיסוי בו מגולה זה גדר אחר זה הואה שומר הוא עשה טובה פתח את הבור היה בור מגולה הוא כיסה אותו כי עשה טובה לבעלים לשבור על הבור ועכשיו הלך ג מחדש במקרה הזה כיוון שהוא עשה לטובה ושמר בשלא תבור עכשיו פתח מחדש אז יוצא שהוא בעצם כמו שהוא עצמו כיסה הוא עשה טובה כמו שהוא כיסה הוא גילה אבל זה רק ב שבאמת יודע לו אם לא יודע לו אז המחסה כיסה הבור מכסה י חייב אתני רוצה להגיד מי שראה בו בדור קיסה אותו עשה את זה כאילו בשליחותו של בעל הב נכון זה שליחות בעל הבלא ידע ב אבל יש לו כלל זכי לונה זכי ונה רת שמי שעושה טורה למישהו עושה את זה במקומו אז זה כאילו הוא עצמו כיסת הבור אז עכשיו הוא מכוסה אז הוא זה שעשה תובה כסת הבור במום שוא מכוסה עכשיו כשהוא ם אבור תגלה מחדש זה יוצא שמבחינת הבעלים אבור כוסה כי מי שכיסה תבו עשה בשביל לא כיסה תבו גה מחדש כל ד לא יודע הב כ קוסה עכשיו צריך רק אם יודע אז כ עכשיו חוזר חלה כי שלא יודע מישהו סכ ש חזר הדין שיס בו יש רק זקין לאדם שלא בפניו ואין חון לאדם של בפני כ אותו אדם שהוא כיסה אותו כשהוא גילה משק אותו א אל יוצא שהוא צריך ודיע כל עוד הוא לא יודע אחריות על מי שגי לא יודע אחריות כיוון שהוא האדם הזה עשה טובה נכון הוא עשה טובה אבל הוא עשה טובה ועכשיו הוא לקח ל את ה חריות ח אפשר להגיד שהויכוח אם הוא עשה טובה לבעל הבור ואז הוא לא יכול לקחת אותה בחזרה סתם א שהוא עשה טובה לחיבור אז הוא יכול לעשות ו ש עשה טובה הצ בחות ציאה דבר כזה בדם הריא מציאה ו חשב שיש איזה בסימן הוא לא חזר למקום אז הוא ח תב שאל תרים מה שתרים את תחז משחק ינוח אתה לא יודע אם אדם הניח פה או הבד בזה אם הרמת תח עצמך לא הרמת אתה לא אח הרמת אחות אדם הזה נכון זה סתירה אדם עשה טובה עכשי אחריות נכון ך כיסתה עכשיו אתה אחראי לבוא אתה צריך לחסות מחדש אתה רוצה תודיע לא שאתה משק לך לא יודעת לא החק שלך ותרב בר לא בשה עקרונית בשה עקרונית הרב סובר החו ש הוא סובר שהבת החות בות מוחלטת באונס חייב כל החידוש ר פה שמי שכיסה את הבור לקח אחריות סבור ב שת אחריות אז אז הוא מחוייב עכשיו כי פותח בו לוקח אחריות ולכן הכל לא הודיע לבעלים הוא אחראי אז זה דין אחר לגמרי זה דין שמי ששה אחריות האם נפטר מאחריות או לא נפטר מאחריות הר הרמבם זובר אדם זה עשה טובה כיסה הלך לם חדש זה לא פותר את הבעלים אחרים זה לא ק ל עצ הרבו אדם שכיסה לקח צ כי עשה אתזה כון מז זכי הזיקה את בבור בכיסו שכ צ סרה כזאת בעבדה שם אדם לקח אחיות הוא לא חשב חז אתב בקומה חדש צך לשמור עלי תה לשמור עלי לא לקחת מגול לא סחים אותו 100% צ שם גורות לאחרים דלי שרצית אני אעשה את זה אבל גיד אני לא רוצה ח הביה זה רק אם הוא מגלד מחדש ו מתור את הבעיה אין בעיה שהוא מכס הר אומר גם גלם חדש הוא לא השם אולי צריך לחסות א גל הר אומר הואלי צריך לחסות כשהוא חיסה אבל לא קרה כל עוד הוא לא גילה לא קרה שום דבר אם הבור התגלה על ידי מישהו מה גלם עצמו או שגם גלם עצמו כיון שהוא אחריות הוא היה צריך עכשיו לוודא שהב מחוס כילו כ הוא בת אתב אחריות אחריות שלווב רק בחזר לא מדובר כאן חזר גילה אם לא הוא גילה גילה א מסי חושב ש גלה מעצמו הוא גילה הוא גילה אז יד שהוא כיסה הוא גילה זה הח שלו ככ שמרנו הסבר של חיים לא מתרץ הסמוך שונס ח