הרב יעקב אריאל - כ"ח שבט תשע"ה

כל הסוגיה הארוכה שמתחילה בדף לח נשרת עכ עמוד ב אומת עמ שאלה אחת מה טובתו שאדם שאיננו כאן הוא שבוי הוא בורח הוא מת מה הכי טוב לעשות לו האם להוריד יורש צד אחד יורש עלול להחזיק את הקרקעות להיותם שלו מצד שני יורש הטוב יותר כי הוא אכפת לו ישמור כיון שהוא רוצה לרשת את הקרקע הזאת הוא יטפל בטוב הריס הריש מעלה שההוא מצד אחד גם כן רוצה להרוויח מצד שני הוא נצל את הקרקע כמה שיותר רוצה מריס זמני הוא נזר לקרקע בצורה קיצונית הרווח לא כדי שבה חמש יותר לא תקר כ נגד עיניו ורי שם אדם בחינם שלא יודע מה מה עושים לא מקצועי ולא יודע מה תת להכניס אדם כזה וזה אפוטרופוס זה לא יורש לא קרוב לא אריס לא ד עושה את זה שם שמיים האם הרי שם שמיים יותר טוב מאחרים הם טפוס מקים שם שמיים ולא מתכוון לרווחים יותר טוב אולי הפר עדיף אריס שכבר עלול לנצה קרק אבל הוא גם מעוניין ש להשביח את הקרק כדי שיוכל להרוויח טוב אז יש לו כן עניין יש ככן כיוונים שונים בכל מקרה ד גופו אז אדם ש שבוי זה דין אחד בורח דין אחר מן אחר בואו ניכנס קצת ור עניין מחלוקת בין הראה ראה כ מכים בישיבות געים לחלק בין בישיבות בין הרואה זה הרב קוק הראה זה רבי אהרון הלוי אחד הראשונים שמכסים לסבר החינוך שהיה תלמיד חבר של הרשבא והוא חו בניהם אני יוסף נביד המחלוקת ביניהם תף כפל מפי הריף לפי הסוסים הישנים כב דף כב גבי הריף הס שנים למעלה בשות הראשונות הרחבות למעלה אומר כךש ש אפוטרופוס קנני לא מוקנה אפוטרופוס מידים רק תוים קטנים לגדולים לא מורידים אפוטרופוס אלא אז למצוא מישהו אחר או הריס או יורש או מישהו אחר לא אבל לא אפפס אומר שם אני מכיר יוסף לא מנלא משכחי מי שירצה לטרוח לסם יפסידו בעצם אח שזה של רשי שבית הדין לא חייב למנות אפוטרופוס צ אפוטרופוס זה משימה לא פשוטה ו אדם שמוכן להתנדב בחינם לעשות את ה לפעול למען ה וא אדם אמין אדם גם מצד אחד לא עני שלא לא זקוק לכסף אב גם לא אוהב כסף צ למצוא מישהו מתאים מ שיתנדב לעשות את זה בשום שמיים זהבית הדין בשלות ציחה גדולה אז למצוא ליתומים קטנים קל למצוא הצאו אנשים שם יתנדבו לעשות טובה ליתומים הקטנים אבל גדולים קשה למצוא אז לאלא משחי מ שירצה לטרוח נחסה סידו ד חסים קטנים תורכים ש מצווה מזה דקדק הרשב זה בכל השחיר בטפ עליהם אם בכל זאת מוצאים בקלות י לא טורח לא התי ה משימה לטרוח אבל בא אדם מתנדב מעצמו אני מוכן להיות אטרופוס רואה שהוא אדם מאמין ואפשר לסמוך עליו אז כל הסיבה שלא מורידים הקנ ש בית הדין לא חייב לטרוח למצוא לחפש אדם כזה היש נו מזומן אדם כזה בא מוצא את עצמו ואם הד קרוב חזר הוא עדיף ש קרוב כי קרוב עלול להיות שיש לו כ נגיות אחות ה רוצה לרשת וכדומה א אחד לא שמעו שמת אבל אי שמעו שמעו שמעו מורידים לקרוב אבל אם שמעו שמת קרוב כי הוא אדם יש לו סיכו שירש אז הוא יהיה מעוניין לפ ח את הנחלה שתהיה משובחת יותר אביר היה מסבתא דלקמן ח רעיה הרשבי את הרעיה הזאת אבל הרי אזל כ אפילו השחין מי שיקבל כן לא ר אלי יבוא ם יבוא אדם לקבל אותו ינח לא מוקמינן לא שלא מחפשים לא מקנה לא מתים לא מקינה מ משום שאין דרכם של בני אדם לטרוח לחסה גדולים חושים לו שם יפסיד מנכסים הוא רוצה יש לו עניין אולי להפסיד את נכסים כומר אם זהור מצווה אז הוא יבוא יטרח ויציל חס אם הוא לא רואה איזה מצווה אז הפך אולי רק רוצה להזיק כח לא מורידים א מקין קרוב ומ ש שמת לא קשה לי עכשיו יש כאן מהר מסב נראה הרש מביר ה לדעתו סבתא הרי דוחת הסבתא רנ בר זה רבי הרן נקרא הרן ידוע הוא רבי נסין ראובן הביא את כל זה וברית הרן ב ר את הרן פים הש מכובסת מביא את הרן א נראה באמת את ה עדות השונות הריצ אומר כך ופרקי טרופה דקנה פרק המזכר שלא מגטר מבוגרים קנן אזה אנשים מזקנים זה לא יותר מבוגרים נכון ש יתומים קטנים כנ פחות בר מצווה אבל גם מעל בר מצווה בעניין קרקעות עדיין לא נותנים לילד בר מצווה לעשות קרקעות מחכים שיהיה גדול כן דקנה פרושו שגל זקן בחור בן 20 זה כבר מבין עניין אז יש מצב ביניים בין קטנים לבין מבוגרים מאוד שזה באמצע זה עדיין קטנים עניין נחלות לכן מחפשים לקטנים מל בר מצווה מעל בר מצווה הם עדן קטנים עניין אפוטרופוס עדיין ממ אפוטרופוס אבל ענין אבל הם גדולים גדלו זקן הם גדולים לא צריכים אפוטרופוס רש רשי שלא נמצא אני מחפש לא נמצא תיחה גדולה אבל הרמבן פירש כיוון הישנה לא מוקמינן משכח לא מוקמינן ואים שהראה זה לא הראשון שאומר את זה כבר הרמבן אמר אותו דיוק לא מוקמינן גם אם יבוא אדם יצא את עצמו לא לקבל אותו רבני דק נ שירדו ח דעתם ש תרו בנחשים קרו כיו שאינם ש תומים זהם קטנים ורחמים עליהם זה מצווה מהם מ שעסוק בהם לכן הם עוזרים להם רוצים ז גדולים סוק לבד מה אנחנו צריכים לטפל בהם אדם להתנדב חשוד שזה לא חלק הסיפור וכי מחתי לא מחתי הריסה אבל אם כן צריכים להוריד מישהו שהגדולים עדיין לא בשנים לטיפול ב בנחלה מריים מריס שיש לו עניין שלו מקבל שכר הוא מרוויח מהעניין נכון יש חשש שהוא ינצל מצד שניצ שהוא רוצה להרוויח יש סיכוי שיטפל בקרקע בצורה טובה לקטנים לא מריס לקטנים ר חוששים יש כאן יש כן כל הזמן נושא מורכב לאריס יש מעלה שהוא בגל שהוא משקיע יוצה לטפח את הנכס וצה ותו מצד שני רביח זה זמני שגדי גדולים כיו אחראים לעצמם אז הוא רוצה לנצל את זה כמה שיותר ללכן לקטן לא מורדים הריס שם מורדים אפוטרופוס אפפס זה גדול א אפשר כ אפוטרופוס זה גדול יש ספרות אחרות תלמוד הש פשט ל לא מ סתם הלשון לא מקן מה ש ש באופן כללי לא ממדים פס גדולים נחת פר חשבנו שכאן לרנו בהתחלה רק לקצו את הפירות נניח אותו אדם מת ב בקיץ יש פירות צריך לשות אותם כרג לא זמן הריס לא לא ירד רק לקצור הוא רוצה לרדת לגמרי לרדת לזרוע פה ו הוא טוב תחת השנה לא סוף השנה אז בינתיים מורידים אפוטרופוס לפירות אבל אחר כך לא ומינה מכיוון שמורידים אפוטרופוס רק לתוף הפירות אז אשר גם משיר אותם אחר כך זה לא חיכ אפילו בח גם שם התחלנו צנו בסוף הקיץ להביא אטרופוס לכתוב הפירות אבל רק לכתוב הפירות טוו כ ניקה רשית המקובצת זה הרן מבית את שתי הדות כתב הרשבא דווקא כשאין אחד רוס פקח בהן טופוס מנתם שכתב שמרנו שבית הדין קשה למצוא מישהו כן בית הדין הדין המ טרופוס אטרופוס קנ מקינה אבל אילו רצה אחד פק מכסים אטובוס את האוטובוס ו מורידים את הקרוב כי קרוב יש אחרות יש לו רצון ת דמות שבוי שנשבע לקצור ח פוס לעולם בחינם וסבת ש כסף רמז הנה הרן הביא שם הרשב את ההוכחה במלואה דמג פגד נוקה הי שם היה היה תינוק לא תינוק ילד וזה אחות אחות גדולה אז תינוק הרי ממדים אופוס אמרנו מיגו ש ממדים פופוס לתינוק לאחות הזאת כי הסבתא אנחנו לא יודעים אם היא מתה או לא מתה שכינה פ בלי מורידים אחתה בדין קרוב בחסה שבוי הסבתא הזא ה שויה להוריד את האחות שבוי לא מורידים זהרנו חוששים שם תשתלט עלל הקרקע הזאת לכן לא מורידים את האחות מצד שני מורידים אפוטרופוס לקטן אז הייתי חושב שכיוון שפוס לקטן גדול מה ש מכאן מה התה במינה מכיוון שפוס כבר קיים חילה להביא טרופוס לאחות לא מביא כי הפס קנ לא מקמיה אבל מכיוון ש הקטן רפוס וזה בית הדין כ מצוה לדאוג לכס קטן חיפש מצא אטרופוס הקטן אז יש פנינו כ נמצא אז היתי אומר מס הקטן סה הגדול ואמינה שיש שאם יש טפס מוכן מותר מותר פס גם גד הפך הגבות הפוך למה נינו את האחות שמת שמת טרופוס קרוב קודם שוא באמת ודי יורש עדיף יורש שיטפל בצורה עניינית בצורה שוא אינטרסן זה טוב כי הוא עומד רשת אם שמת אז יש חשש אבל כבר שומ אז עדיף עדיף קרוב קרו דבר מדברים סבתא סוף שמעו ששבת כתינוק דק השליש השלישי דנקה שישית חת דנקה מדים את זה דווקא בדק אחת תב שו שמתה יש עוד אחות הרי שאנחנו לא יודעים מה התה הסבת שמתה אבל החות הזאת לא יודע מה הייתה פפה אבל תי מחמת סבתא ש שמתה הביא קן עצמו פוס כל ש בגדול חינ וטופה יהיו עדיף כיוון ש שמת ודאי יורש אם יש יורש עדיף שהוא יטפל בנושא אבל ר זה כתב פלפ ארופה בקרקעות אפ לא מכל מתזה דין אחר מורידים קרוב ל ש כו ש אדם סים גדולים כל כ בחינם אזה מקבל לעשות כן אין זכו עליו חושים שיפסיד חס סה שה התה בגמרה שמכיוון שמורידים אפוס לקטן כסים אותו גם לאחות משה כיוון שיש שם חלק לקטן אז יש לקטן אמרנו שפוטרו מתמסר סנות כ הוא מרחם עליו עושה מצווה אז הייתי חושב ש מיגו מתוך שהוא מתעסק בתן לשם שמיים אז גם הגדול התעסק דרך אגב ככ ינה כן אב מי תן לא בגלל שמיים גדול מת גדול לאמידים ר בגלל ש לקטן בלח כבר מורידים חשבנו שיש סיכוי שבה סרות שהוא התמסר לקטן ח גדול לא א לחש קטן הוא תמסר גדול לא תמסר כ יש נו מחלוקת בין הראה ושבא בשאלה הזאת האם אסור למיד הבתו עושה גדול או שמותר למיד רק לא מטריחים את הדין אם זה רק טורח אז אם יש לנו נמנה אותו א אומר לא יש חשש שהוא לא טוב כ טפוס הוא לא טוב לקטן ל שם שמיים הוא טוב לגדול ש שם שמיים הוא לא טוב צ מש ש מחלקות ה הפוטוס הוא טוב יותר או פחות טוב אם אפוטרופוס אפשר קטן מוסכם כולם שזה הטובה לגדול האם נראו טרופוס או לא עשור ד האוטובוס אין לנו סמכות ל אוטובוס השאלה אם יש בית הדין סמכות בכלל לא אם מותר לו אסור סמכות בכלל אפטוס כי יש דה שאומרת שמותר לו סמכות רת לא כיוון שזה לא מותר לו אז אין סמכות הוא לא יכול למד את הפוטוס השאלה הי בעצם מה שורש הסכות הטובוס מכן למדנו ש האפוטרופוס בכל להיות אפוטרופוס שנבין שאפפו באמת זה לא סתם אחרי יחסים זה לא כ לא כמו הריס שיש לו חלק אין לו חלק הוא עושה בחינם הוא עושה בש שמי ויש סמכויות אתמה הסמכויות שלו אז מה מקור הסמכות של הפטרוס כה לפי תיז מחלוקת בין שתי גרסאות בקידושין וקרסה שלפנינו גרסת השקות קידוש ב עמוד א' הממה ש הסוגה בקידוש בהתחלה עוסק בשאלה מנין ששלחו של אדם כמותו כל מיני מקורות רוצה ריה ממקור אחד גיד הרב מני ששלחו מקמו שנאמר נשיא אחד י אח זה פסוק פרשת פרשת מתות פנחס כמשה רבינו מצווה את יהושע ן אלעזר שם ינחלו את הארץ לבאים לארץ ומנו נשיא אחד ה לכל מטה יהיה נשיא שה אחראי על חלוקת הנחלות מכאן שליחות מחה הנשיא אחראי לחלק חס הוא הוא דואג שש שקבל את הרזים והוא מחלק לבתי אב מחלק הנשיא זה חיותו מה עשה מחוץ הנשיא התורה מטעות התורה אמרה שהנשיא נשיא השבטים הם יהיו אחראים חלוקת הנח רואים שדות ותו כלומר הנשיא מונה די התורה כשליח של השבט שלו תסביר שליחות בכלל זה שליחות ורק כדי שתן יש קטנים ש ה לא יכול שליח אז מי יגיד שהם שלוחים אלא כב רגיד הרב הפסוק עושה מה ש אחל לגמ במרת אין מכאן ראיה לשליח ותו פסוקים אחרים הפסוק הזה בא למד אחר זכיה מני זכי דם ש אפניו שנסי נסיך עכשיו זה הגמרא רושה לרזה גם את הקטנים כי קטנים מבינה עכשיו שזכים לאדם שלו אפניו גם קטן גם כאן הרשים דים האם זה חיהם שליחות או לא פשטו כ שחיה שליחות כ הפ שהתורה התורה מינתה אותו ולא בתוך שלי של קטנים אלא בתוך שהתורה מינתה אותו אז זה דין אחר סחיה אז הרן שם בקידושי מאריך מאוד בשאלה הזאת האם כם שליחות או לא שליחות תסבר הזכות זה זכות והחוב נ מקה בלך בהר לך בק כ אותם נשיאים חילקו את הנחלות לשבטים וחלקו בתוך הש בת וחלקו לכל אחד ואחד גם לקטנים אמרו אתה הקטן ק הגבל הזה ד את פסטין הזה אתה תקבל זה טוב לו פסטין ההוא ג'אבל הוא טוב לו מ טוב לו הוא היה רוצה בקעה ה רוצה דבה אחרת הוא רוצה את ה את הטרשים האלה רשיד יותר גדולה אבל אדם רוצה עידית קטנה מאשר זיבורית גדולה הקטן לא מבין מ זה נתנו לו אבל זה זה טוב לו אולי שגד ח יכול לחותם חיה יכתוב כיה שליחות תומים שבאו כס אביהם שבטופס לחו לזכות ארפו זה לא חיה ולא שליחות אלא הוא את נראה הוא בע לבית הוא יכול להחליט לפי שיקוליו שלו מה טוב תון הזה למרות שברך זה טוב הוא מחליט הוא מקבל הוא בא לבית הוא לא שלוחו כי קטן לא יכול שליח הוא לא זכי לא זכי כי קטן גם לא זכי זה גדר חדש הת אומר התורה ממנטה את האדם הזה לחוב לחובת לזכות את אזה תת עיקר עכשיו מה מה מהש פה מיניים יתומים ש חו מסבין מיניים שיתו הקטנים ה בכלל הייתי אומר שקטנים זמן ס לא חלקו יחקו שיגדלו מה מהח ב חגו 14 שנים עד שגמרו את הכיבוש עד שהתנחלו ח עוד 14 שנים 14 שנים זה בחלט יכול להיות קטן שהיה ב בין שנה ביום זה לארץ בן 14 מ ש נחלות שב הוגר ש בן 20 מחכה עוד שש שנים מה בוא ארץ חקה לנו 2000 שנה חכה עוד כמה שנים אלא מכאן לא לא אומר הגיע מהחלת הארץ זה שקטנים לא בני לא בני דת מחלקים ד בסגנון השיטות א הנציב אמזה אני לא שמתי לב הנציב יש לה עין מאוד ה תפס סות קטנים יותר הנצי השיט ש ה יש אחים קטנים ובאו למפלג ורוצים לחלוק מטרפה זזי לו מ טפוס ותם קטנים שהוא אטרופוס לך חלוק יקח את המנה דך הקשיש בין לזכות בין לחובה שטפה תומים זכות שמר י אחחח כול את הארץ שימו לב בבדי הדק לשוני בין שתי הגרסאות הגרסה ששת אותי מנין לבית דין שפ טוב הגשה שלנו בגמרא הייתה מני ליתומים ש ם שוס ך אותו דבר אומ נצי זהש גדול א ששתי מנין שלבית דין טרופוס כו מה המקור לסמכות שלבית דין טרופוס זה ש לחלק את הקטנים זה פשוט זה לחלק את הקטנים ג לחלק לא חשבים בזה שם קטנים א מה צריך אפוטרופוס מנין שפוטרו יו שמחות בא התורה נשיא אחד תורה נתנה סמכות לנשיאים להות אפוטרופסים קטנים כלומר השאלה היא מה מקור הסמכות אפוטרופוס והתשובה היא התורה נתנה מעמד אפוטרופוס לפי הגמרא זא אה שאלה מנין שתאומים לחלוק בשי אביהם טופוס היתומים באים לחלוק ב שבחים אולי הם קטנים נחכה לא נחלות זה שיש אפוטרופוס לא צריך פסוק זה סברה אלא מנן שבכלל מתרים הקטנים אלה אומרים שהגיע הזמן לחלק כ אפשר להמתין לא לא ממתינים מחלקים גם עכשיו אלא איך לחלק טרופוס אפוטרופוס זה נתון החידוש שהגמרא מנין שמתחשבים בקטנים שחלקו עכשיו הגרסה שש היא הפורה זה ש קטנים ים לחלוק זה פשוט מחלקים ג לחלוק ישראל קטנים אבל מה שמכות לחלק להם הרי קטנים פרופוס בניים סי זה הדיוק הנפלא שנציב ב הסגנון בין הגמרא לשיטות ב קטן הזה שתי גרסות ב זה תמן כל שנח סקים מה זה הפטרוס מי נתן ס אטרופוס זה סברה זה הגיון או שזה יה התורה מנטר זה הכתוב מ מה הסברה אז אמרנו וים דין אפטוס שפוס אומרים שבית הדין מ אפוטרופוס ב שהקטנים זקוקים טופוס בית הדין טורח ו מחפש אדם אמין שיסמוך עליו שיעשה את זה לשם שמיים בוות ש לגדול קשה למצוא י לשם שמיים כי גדול טס הוא לא רואה את הצורח הגדול ל גדול יכול עשה כ לבד לא צריך אפטוס לכן הוא לא רואב זה מצווה רואים כאן שיש סברה לומר שמכון ש צורך קטנים מסכנים אין להם תב מרסים כל מי שבא מוכן לרחם לעזור להם יבח מה המצווה כל הסוגיה שלנו התחילה מה סוגו זה הכל התחיל מדף ח עמוד א שמפקיד פרוץ חברו אפ אבודים לא יגב פד אחרת כן יגבה שאנה רואה רכוש חברו הולך להפסד אז מצווה עליך לזו זה כמשי ודה זה בעצם המש שפק שני ש משי ודה שמת הודה כשהתורה אמרה לאדם לשיר לידה אז הוא אם רואה רוש שחברו נפסל הוא מצווה לעזור לו בעצם זה קשור לנושא של זכים שפניו אתה רואה חום שלך ך נפסד אתה שיכול לשתוק חתם עזור עזור חזל זה גם שרואה שיטפון רואה דליקה רואה כל כל תקלה רואה שחו שו נפסד מצווה לעזור לו ה הוא לא בלבית נמצא פה הוא עוזר משו שבין מענין שעזרו לו אז זכ פניו בצ הסוד ש אטרופוס זה מד הדהד עצמה התורה מחיה את האדם הזה אבל זכ אמלא מצות שד עצמ שראוי שמותר לעשות את זה שצריך ב מצוה אז הגש ני לא צריכ ג מיוחדת מה שאם כן אם אנחנו אומרים שהתורה חידשה הלכה חדשה ש אפוטרופוס מהזה משתי הגישות ר הגבי הם רק לזכות או גם לחובה אם נאמר שכל נין של הרפוס זה מדין הח שלו פניו הוא מדין מצווה אז רק ש זכות לא חובה אבל אם אני אומר ת הכתוב התורה מתה שפס אחרי דומים גם כשהם חובתם אם הוא חושב שזה חשוב טוב חובה סתם טרפו שיזיק להם לא תורה לא נתן לו סמכות אבל הוא מטפל ברחו שלהם גם אם כרגע זה רע להם אבל החשבון שלו זה יביא יביא טוב להם אז אם כן השאלה היא האם צריכים זה פסוק חד או לא ש נבין כאן וצא המחלוקת ב הרשב אם זה זה אתה כתוב עכשיו להבין את ה מילה אפוטרופוס מה זה אפוטרופוס זו מילה לועזית שפירושה עד היום בהרבה שפות מש יודע ואנגלית אבא באנגלית פזר זה פזה מילה דומה אפוטרופוס זה פטר אבא זה מ באטובוס אגב ג פטריארך פטריארך זה גם כן אב פות פ פטר זה אבא התוים לי אבא אבא אבא עושה מה שבין חוש לפי שקול דעתו הוא לא ש את הילדים שלו זה טוב רע הוא עושה מה שטוב מה שש טוב מה שטוב בעיניו כשיש יתומים ב אבא אבא הגמרא מקום אחד אומרת בית דין אבי שומים לכן בית הדין אחראי על כך כיש יתום בקהילה בית הדין הוא אבא שלם הואב עכשיו בית הדין עצמ יעסוק בזה המת הראשון כתוב אם בית הדין רואה את עצמו בחי לעסוק ברכוש למכור לקנות לעשות מה שטפל כל זה הזו בבקשה שהדיינים יעשו אתזה אבל מחלה הדיינים יש ם שתי סמליות עושים המעשים מה מבינים מבינים כשבאים לדין מבינים מים מ כסף מים מ כסף יש אחרים אבל עסוק בעצמם בכספים למכור מניות לקנות מניות זה לא אין רק הדון מה השאלה אם אחד קנית והפסדתי יכולים לדוד אבל ח שהם ישו יהיו ברוקרים בשוק ימכרו יקנו זה לא בית הדין זה לא הראש שלהם אין לם זמן לזה ואיין כישרון לזה מישהו ברח אז מוצא אדם שמבין זה והוא יהיה אחראי ווא יהה אבא שלם אז בית הדין בעצם הוא הבי יתומים וכשהוא לעצמו לא יכול לעשוק אתזה ממנה אדם מתאים שיהיה אבם ש יתומים ואז הוא חזר מה שהוא רוצה אם זה לא מדין אגב יכול להיותן אבא מה זה אבא התורה אמרה שלא ייתכן שיצו מליב משל אבא התורה מה התורה נתנה מילת החסר יש לו אבא דאגה שיש לו אבא התורה לא עשתה נכנסה שאלה הזאת אלא שקוד שבית הדין שבית הדין אחרי לא מ שוים שבית הדין רואה מסכן בקהילה צדוק מתן צדקה מן חסד ואז בית הדין נותן מנוצה מישהו שיהיה אחרי ואז הסמכויות מוגבלות רק לזכות לא לחובה אלא אם כן זכות שבחובה ש הזכות הגמרה אומרת שלא אם יש עליהם חוב חוב בריבית אם לא פרי את החוב הרבית תתפח אז פר את החוב זה חובה אתה לוקח חוש פור את החוב אבל אם זה ריבית אין ברירה מוטב מוקדם מהש מוחר ככל יום שיום עובר הריבי תופחת אז זה אדם זה פעולה של חובה אבל המטרה זכות הזכות כזאת מנותר אבל זכות דברים אחרים לא אם גזה כאן מק כל מה קרה אם זו זת הכתוב שאומרת שהתורה דרשה שמי שאין לו אבא יהיה לו אבא למי התורה אמרה לקטנים קטנים אין להם אבא אז אין ו אבא גדולים זה בשל בא לחו לי אדם בגילי ניתו מאב הדם עליי נאמר לא תענון גם עליי נאמר תי ן היהודי בן תורה יהודי ככה חריף הרובים סרו עליו כל סוכר כל סוף תר במת אז א אמרו אסור לאכל סוכה גם אשתו ארו שס אבל בבית תמיד השוקולד הנכדים אומר לאשתו אני יתום תרחמי עליי תני לי חצת שוקולד תני לי קצת שוקולד אני יתום אל תמי אותי גם אני אתמה תרחם על ה תן לי גם ככה דגוני דאגו א שיכלו שוקולד שניהם בוף ה אם היא חיה היום הוא כבר נפטר היתום בן 80 תום תינוק הוא יתום אדם מבוגר הוא לא יתום הוא יתום נכון שתום פורמלית א אב תבי עזבו השם יעשה לי אבל כבר הולי טום הוא אבא כבר מי שרו ות אב וב אז מכן אז כן שגזרת כתוב שנמצא שקטנים בלי אב חייבים לתת להם אב זה בקטנים ל גדולים גדולים לא ממינים לא צריך מב יש להם בעיות שתעשו מי שעושה זור אבל לא שאנחנו חיבים אותב לא חים אותב ואפילו בא אדם ואומר אני רוצה להיות עזור להם לא צריכים אותך אומ ך תבס אם כבר נוריד קרוב נוריד ריס לאפוטרופוס המושג הטפס לא קיים זה גדולים מוכן הייה הדעה אני אמר שזה זה זה דעת הריה שאומר שלא מבינים לא אין רשבא בא אדם גדול ומר אני מוכן לצ טרופוס טוב מוד מנין אותך כומר שבית הדין זה לא מצד חובת בית הדין הר לגדול אין חובה בכלל אלא מה אם אם אנשים ש גדולים לא תפקד כמו שצריך רוצים מישהו עזור להם מה לעזור תעזור להם בית הדין שמכות בשני המקרים שתי הגישות בית הדין הוא מפוס זה ברור שבית הדין הוא מנ ובית הדין חייב לקבל גם דין חשבון סו הכנסות צות מסבירה שתת רשימת מאזן כניס ווצי הכל מסודר מה מותר לעשות ואסור לעשות בית הדין אחראי על הפוטוס אבל כאן בצו השאלה האם בית הדין חייב להות הפטרוס מצד מדאורייתא או שהוא רק טופוס בגלל צרכים ואז אם גם גדול צריך אז בבקשה בא אדם מוכן אמרים בבקשה טפוס ואז המצות מוגבלות נותן חות רבה בית הדין הוא שמ טפוס הבקר בן הבקר כבית הדין יכולת כן לתת הסמכות טרופוס לעשות הרבה דברים אבל בצורה יותר מוגבלת אם זה מתורה הסבות האפוטרופוס כמעט בת כמו אבא זה שעושה ו חשבון זה רק בגלל העניין ה העקרוני הוא לא אבא ממש מן אותו כדי שנהייה בטוחים שזה אבא אמיתי צריך חת בחשבון מה שהוא עושה אבל אם למר שזה מצד ש הוא ממנה את את אפוטרופוס ואפוטרופוס זה רק מדין טובה לא סמכות מהתורה אז הבית הדין הוא ממנה את הפטרוס ת הדין חבית הדין בגלל שאחר בית הדין אין לו סמכות למנות אותו עכשיו בואו נראה באמת שבשאלה הזאת נחלקו כבר מה ראינו שח לא מקמי שונים בכלל הריאה זה לא הראשון שאומר את זה כבר הרמבן אמר דבר הזה עכשיו נראה את הרמבן עצמו נס גיטי כ מגית ד בת עמוד א כזו משנה יתומים ששמחו אצל בעל הבית או שנבי אטרופוס חים ספרותיהם נקבע דוגמה ל בעיה סמכותית מה מה סמכות הפטרוס צ עשרת הפירות הם הפ כל לעשר מה זה לעשר לקחת עשירית מהיבול לתת ל ללוי או לעני מסר השני מסר אני מסר הרשון שתי מעשות לתת להפריש 20% מהיבול לתת לעניים ולתת ללדים זה להפסיד את היתומים הבעייה אחרת אחרת הם לא יכולים לאכול אז זה כולם מסכימים אם מה שהם צריכים לאכול אז את הכמות כ זה מפרישים עשות אח אין מה לאכול אבל כל הכמות ש כל העבו ש בשדה שלהם אל תפיש תן אתש זה כך שם יגדלו יפרישו מה אתה מפריש אתה נותן זה אתה נותן לוקח חוש שנותן לאחרים גמר אומ אתם משותפים אתם הריסים אתם לאפוטרופסים בם שנו שלו כן לומדים הכב אתם טרופס שטופס לא יכול לעשר ג כאן להחי כאן להניח כדי להחי את היתומים הוא נותן להם אז הרפוס מאכיל זה אחר מה לאכול אבל להניח להפריש מעשר להניח זה לא זה יש פסוק אתם טרופוס בתני הטרופים תורמים סרן חי לא יניח ונ הפ רשים לדון לחוב ולזכות ולש יתומים לזכות אבל מה היא לא אלא לכו מ לזכור זה הוא אסור ללכת לבית הדין לטבוע להיכנס לדיונים שעלולים להפסיד את האחו למרות שהכונה שלו בסוף לזכות אבל הוא עושה את זה נניח הוא לוקח עור דין שלוקח 10% מ טוב יותר 10% מהעסק כדי ליצג את היתומים ואת הדין הוא אני מפח לכם אני זוכה בדי אני ודי כבד זכיתי פה זכיתי שם ולי 10% אני מבח חו מקדימה גם כן מיצוג אחדים יודעים מילה בסל כל צם כל מילה שה הקיסר וברודי שווה להשקיע אח כבד ניתן לו מקדמה כמה אלפי שקלים הוא 10 ששה מה אתה עושה ברכו טובים מה אתה עושה עסקים מח שרב פסידו יש דיה משפטית צד הש שור דין שאומר אני ארוויח לך מהזה היתי פעם מסיפור אטרופוס ש אגב כמעט שהישיבה הייתה קטנה עדיין ונפסד משהו שהישיבה הוקמה תכ הרב יוגל פ מדרשיה אמר תשמע יש מבנה ברמת גן במרכז העיר ישיבת סלונים של דודי ראש הישיבה הרב דוגל הוא כבר נפטר הישיבה התפרקה המבנה נטוש כמעט יש שם כמה עוסקים שמעתי קמתי לש בר מדגן קחו את המבנה הזה ט ש ל שמה קמנו פה שו אלי ישלך רה בחורים ישם להחזיק אנחנו כ 20 30 בחורים אפשר עש בחים משמה זה אמרגד אין לנו כוח אדם לא יכולים לעשות זה טוב חבל בינתיים כבר שה המקום התרוקן בא אז המקום בר די אפוטרופוס נכסי נכסים אפוטרופוס מדי דבר כזה רכוש שאין לו ש העני ששים חשים הבל הבית הקדישה ישיבה עכשיו ב יורשים תענו אין ישיבה תחזרו אלינו בא פ אוטובוס אמר לא אני אני משאיר את זה צ בא אליי העור דין של ה ירושים אמ תשמע אני רואה את זה בקור משפטי בוא נעשה יס חשר לנו לבנות שם מבנה גדול כמה 10 קומות קומה אחת 400 מטר ניתן לכם כ המח מצווה גדולה 400 מ מרובה קומה שלמה מסקי מסקי אמרתי פס הרכוש הרכוש הנטוש הוא מוכן לפשרה לא אנחנו משפט נשיג את הכל לא נתן פרודה רבותיי משפט אתם יודעים הפסי להפסיק מה נו משפטים אנחנו וחדים נחנו נרוויח אמרת יש פשרה 400 מטך לתת רד אל תתערב נו מה קרה תקשיב אכשר במרכז העיר צריכים מבנה מקום מתאים עכשיו אנחנו בוכים זה ש גם הבית הכנסת זה רוצו הקדש ו ברך אותו בת כנסת נמצאים בו זה שך או הקדש כל הגיבה שם התה ש הקדש עכשיו שמרת לקפוץ פעם קיצר יש ש לא יכל לסמ עד הום בחי דורות שלא שלא לקח כוד ש בחים שכם שאתה הולך למשפט אתה לא יודס כן אז ה אומרת כו לזות שואל רמבם הבית סותם הוא להחיל יק חכמים הוא ש פירות ברש אטרופוס יוכל לש והשאלה שלו איך איך הטס כול בכ סר זה לא שלו הרי אמרנו שפסוק טופסים אלא מה להכיל מותר איך להכיל איך עושים את זה איך הוא מפריש ר ח אותם הבק פקר זה חכמים ו כיון רחמנא מאת כל תורם שנו שלו איך חוכים מוכתבת כ מכרן להכיל ממכר מתנה ממכור רכוש כדי להכיל אותם ר מוכרים עבדים לאחרים בשכון שחרו זה בלי נראה אומר הרמבן שכל מה שפ מה שעשה עשוי מ התורה צריך ל פניו לא מדן סחיה נכון זה חייה זה לא מ סחיה רגילה זה חייה ר מגדר אחר ראינו פסוקים שגמרת חטא רצה פסוק שחיה זה אפוטרופוס ו אפוטרופוס זה מקרה פרטי של שחיה זה סוג של חייה ו סוג אחר זה שחיה מינוי שהתורה מינתה אותו ו שקדש כמה מ שכם שלא פניו סי את הריה את הפסוק הראשון שכמה אמרנו שזה חיה אומנם אח פרופוס אבל גם שאמר את חזרה ב אפוטרופוס זה בגד חיה אז שחיה מיוחדת קים לחלוק ס אבין אטרופוס נשיא אחד חלוקה גופ זכות זכי חלוקה ז בפני פני חלוקה זכות כח כל מה צבו חכמים פים לעשות זכות הוא ם מקיימים דיל תורה וכשם לעשות אין מס בו כלום נכון שהתורה מינתה אותם רק צורך היתומים שלא צורך היתומים לא הרן הרמבן עצמו מביא כאן שתי גישות האם אטרופוס זה מדין הפקר הבקר תקת חכמים אש זה מה התורה ואז התורה אז יכל ע מה שהוא רוצה אחד הראשונים בביטוי שידו כד ידו כדם כ נראה בהמשך כאן הנושא הזה היה לפני ביתן הרבניים שאלה אחרת לגמרי שם הייתה שאלה ש יקוח בין יורשים ואפוטרופוס שלא שלנו אבל דרך אגב הם מסכמים יפה את המעמד ח של אפוטרופוס מצי פרופוס עדיב שליח בעלמה יד אפוטרופוס יד בעלים וגם מקום שליחות לא מועילה בכל זאת מ אפוטרופסו לכן אף תפס בל חוב מקום לא קנף עסו שליח מקם אפוטרופוס שתפס כנה אגב הזה עושים את הרץ הקושי על רשי שאומר ששליח לא יכול להיות במקום א כן אומר זה אפוטרופוס יש לו דין אחר הבעלים וכן מק לדין אפוטרופוס טפוס יורד לדין מביאים מדים בפניו מי הוא הופוס ה הוא לא הוא לא צד בעניין הופוס אזה דות פני לא פסוק בעל דין כמו כצ מקום שין זהלא נכון ברבן אמרנו שדין חיה כון מדין חיה זה היסוד העקרוני אבל אחרי ש מינו בפני עצמו משום כך אטרופוס תורם חיל אפשר חבר לחברו פדד הבעלים וירושלמי הב שואל את השאלה הזאת איך מסרים איך הס לא יכול לשרל קטן מסתבר שם גדול הוא רק שליח ן שליח לא שמ מפורש שות ו קטן י הבעלי אכ ה יכל לתרום עכשיו מקם הוא בצם צא בירושל גם אם גדול ננ אפוטרופוס זה לא יהיה אותו אפוטרופוס קטן כי קטן ש אפוטרופוס זה הוא כמו אבא ידו כי אדם לעשות מה שהוא רוצה גדול גם אפוטרופוס זה לא אפוטרופוס הוא נקרא כך אבל שם אח זה הוא רק שליח ווא מוגבל לפי כללי שליחות חברה ד שליחות רגלים אפוטרופוס לקטן יש ינ אפוטרופוס שזה משהו אחר זה לא שליח זה אבא והוא בא לבית גדול אפשר מד אפוטרופוס אז הוא הוא שלי בעלמה הוא לא לא יכו ז הרה דברים מוגבל מאוד בעשייתו לכן הגמ אומ אין גם למנדה אמר פי יוצא גם למי שומר שם בא אפוטרופוס מעצמו וצה לעשו ב יתומים הגדולים נותנים לו אומרים לו תשמע אתה רוצה שני אך ש ש אנחנו נתן לך גיבוי אבל אתה לא אפוטרופוס מושם זה בכלל רואים באמת את התפיסה את הגיה מהותי ה כי זת ה כתוב ליתום קטן אין אבא ות אבא בא התורה מנתה לו אבא בית הדין ממונה על המינוי הוא אבא שלם לגדול התורנות סמכות כזאת הוא גדול צהב יש לו דיני שליחות רגילים כמו שמצאנו בכל התורה כולה לא צריכים זה הרפוס אח אומרים מכיוון שהתורה לא סמכות אז מהח הוא יכול גם להזיק עדיף שלא יהיה בך מישה נקרא אריס או מישהו אחר בוב ך אר במת שורש המחלוקת זה ש הר ושב האם אדם שבא ומוכן להתמנות טרופוס לגדולים נמנה אותו לא נמנה אותו למד אמר ש שמנה אותו סובר בד שליח אבל לא אבל הוא לא הוא בטובוס ממש שליח כן ד אחרת גם שאני יכול ד אותו כי הוא יכול רק להזיק מי ש שליח כל הפטרו זה שליח ל גדולים קטן ים שליח עם סמכויות יותר גדולות קטן גדול אבל אם למר שהתורה מינתה אותו אז בכלל שני דילים שונים וקטן התורה ננה סמכות נות אבא לגדול אין דבר כזה ואז גם לא שליח כי בתורה תורה לא אמרה שהיה פטרוס אין פפוס לא צריך אותו יכול רק להזיק א אסור לו צרך למה למנות שליח יכול סתכלו תחת להבות יכול לקלקל לא לתקן למה למנות בכלל עדי ש למנות אותו בכלל ‏ja